סיפור מאת יוס עדי הלכה לה ברחוב. היא הרגישה בעננים, זרמים של אנרגיה וכח שהיא לא זכרה מתי היא חשה ככה. היא קיבלה מלא מבטים בוחנים, אנשים סובבו את הראש אחריה. מישהו אפילו צפר לה מהרכב. היא חייכה. היא לבשה גופיה שחורה על כתפיות דקות, חזיית תחרה מתחתיה וחצאית עם שסע בצד. והיה את השינוי … להמשך קריאה
“אז מה עמי, אתה אוהב את דודה בלה?" "אהה… כן …" "אז אתה אוהב שמנות?" "לא דווקא שמנות. אני אוהב את בלה" "אבל היא שמנה." "אז מה?" "אני יודעת… אתה יודע שאני אוהבת בנות אבל…" "מה אבל?" "בסדר. יש לה פנים יפות והיא מתוקה… אבל מה אתה מוצא בגוף שלה?" "הכל" "?" "כן. הכל. חום … להמשך קריאה
מאז הלילה "בתנור של דודה בלה" הוא לא הפסיק לחשוב עליה. לחלום עליה. לפנטז. היא כל הזמן היתה בראש שלו. האשה הגדולה מהחלומות . האשה הזו… בכל פעם שהריח לחם או מאפה. בכל פעם שנגס בלחמניה טריה. הוא נזכר בה. בחיוך המתוק. בעיניים הנוצצות בשמחת חיים מזמינה. בשדיה המלוניים, הפטמות הענקיות, נוטות מעט כלפי מטה … להמשך קריאה
למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט. פרולוג עמדתי בין … להמשך קריאה
לחלק א', לחלק ו'. הנאהבים שבו אל הטריילר נקיים ונעימים סביב אחת בצהריים. הם הורידו את בגדי החוץ והשתחלו אל מתחת לשמיכה לבושי תחתונים בלבד. דרסי הדליקה את הטלוויזיה ובחרה איזו קומדיה רומנטית בלתי מחייבת שתשמש להם רקע בעודם מתלטפים, מתגפפים, מתעלסים ובעיקר מעבירים את הזמן בצפייה להצטרפות סנדרה אליהם. דרסי הכניסה ידה אל תוך תחתוניו … להמשך קריאה
לחלק א', לחלק ה'. המויר' (The Moir), הפאב המקומי של הכפר היה כל מה שאפשר לצפות מפאב כפרי קטן בעומק ההרים. זה היה חלל אפלולי וכהה, עם מספר שולחנות במרכזו ושתי שורות תאי ישיבה, אחת מכל צד שלו, ובקצה המרוחק שלהם דלפק עץ גדול, כהה ורחב. על הקירות היה תלוי מבחר אקלקטי של מזכרות ספורט, חפצי … להמשך קריאה