למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, מהקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט. פעם ראשונה. החברה … להמשך קריאה
אני מתעוררת ,כבר בוקר, אבל זה בוקר של יום שבת, היום היחיד בשבוע שהתריסים סגורים בבוקר ולא ממש ברור מה השעה. אתה שוכב לידי, ואתה כל כך יפה כשאתה ישן, מלאכי כזה ותמים (למרות שאתה כל כך לא). לאט גם אתה מתעורר, פוקח את עינך, מחייך אליי חיוך מסומם משינה, אני מציקה לך בליטופים ונשיקות … להמשך קריאה
מאת אלפרדו. ישבתי מול אפרת, חברתה הטובה של אימי, זו שלא הפסיקה ללחוץ על אימי, שתשכנע אותי לצאת עם בתה, מאיה. כבר מזה שלושה חודשים, שאני נפגש עם מאיה לדייטים מפנקים, מסעדות גורמה, מועדונים שווים ועוד בילויים מבילויים שונים. שלושה חודשים, שאני מנסה לשכנע אותה, לצאת איתי לסוף שבוע, בארץ או בחו"ל, מקווה שבכך נעלה … להמשך קריאה
מאת פייגלה החרדית החרדה , אלפרדו צביה, אישה חרדית, בת שלושים וחמש, גרה בבניין צפוף, בלב בני ברק, נשואה לתלמיד חכם, עילוי, שנחשב בזמנו כשידוך, שכל חברותיה קינאו במזלה. בשנות נישואיה הספיקה צביה, להביא לעולם 5 ילדים בסדר יורד של שנה, צביה ידעה והרגישה שהיא שונה ומיוחדת ביחס לחברותיה. כשהייתה לבדה באמבטיה, בחנה את דמותה … להמשך קריאה
לעקיצה הראשונה מאת אלפרדו לאחר כשעה חזר ג'סטין, הבחין שתריסי הצריף סגורים, 'אני כמעט בטוח שהשארתי אותם פתוחים', הרהר, ההכרה חדרה למוחו, הבין, פתח את הדלת ונכנס בשקט, עמד לרגע בתוך אלומת האור הבוקעת מחוץ לצריף, הביט בהתרגשות הולכת וגוברת בזואי, שרועה עירומה על המיטה, מתפתלת קלות, עיניה עצומות, רואה בדמיונה את ז'סטין בועל אותה, … להמשך קריאה
מאת אבי. נערך בכשרון רב על ידי אלפרדו לילה, התעוררתי בבהלה ממרפק של אשתי, יש אזעקה היא אמרה בהיסטריה, רוץ לילדים. זינקתי ממיטתי לחדר הילדים, קורע אותם משינה ערבה, ממהרים ומתרכזים בקומת הקרקע של הבית, ליד הקיר הפנימי, ממתינים שהאזעקה תתחלף בצפירת הרגעה, הבת הקטנה שלי בוכה, שני הגדולים הצטופפו ביני לבין אשתי מחרישים, עברו … להמשך קריאה