השפוט שלה – פרק 1

אני לא בדיוק יודע לשים את האצבע על הנקודה הספציפית בזמן שבו הפכתי להיות הצעצוע האישי שלה שדואג לכל מחסורה הפיזי, כלכלי, נפשי והמנטאלי אבל זאת הייתה רכבת הרים מטורפת מלאת אדרנלין ואנרגיות. קוראים לי כפיר ואני בן 32, אני רווק והאמת שאני נראה לא רע, 1.81 מ', שיער שחור קצר, מעט שרירי. אני עובד … להמשך קריאה

קיץ משפחתי 3- אחרון

  הגענו לחדר האוכל. אחות של אשתי ובעלה הגיעו כמה דקות אחרינו. כולנו נראינו מאד מרוצים. הזמנו בקבוק יין טוב ומשובח. האוירה הייתה מצוינת והאוכל היה גורמה. כולנו ידענו מה עומד לקרות אבל דחינו את השיחה לאחרי הארוחה. הזמנו עוד בקבוק יין והיינו כולנו שמחים ומאושרים. ואז אשתי התחילה לדבר תכלס. "טוב, אז בואו ניגש … להמשך קריאה

שירים שמזכירים לי דברים – 2

יש שירים שמזכירים לי דברים.  שיר שמזכיר אוכל. שיר שמזכיר חברים ושיר של צבא.  ושירים שמזכירים סקס וזיונים שאחרת היו נשכחים.  אחד מהם מזכיר לי, כל פעם שהוא מתנגן, את זו שאמרה לי שזה חייב להיות כל הלילה או כלום.  לרבים, כשתום קוקרן שר "Life is a highway I wanna ride it all night long" עולה בראש … להמשך קריאה

לחזור לחיים ✝

זוג מתחבק בחצי עירום

כשמת בעלה האהוב, חשבה גליה, שלא תוכל לאהוב גבר אחר לעולם, בטח ובטח לקיים יחסים. המגע שלו היה צרוב בכל חלקי גופה עוד ימים רבים אחרי לכתו, החודשים עברו והיא לא הפסיקה לחשוב עליו ועל הלילות הסוערים, הבקרים החפוזים ועל הזמנים הגנובים בין לבין, בעיקר כשעמדה במטבח והכינה קפה, עת היה מפתיע אותה בחיבוק מאחור, … להמשך קריאה

ההפתעה

*למען הסר ספק, הסיפור הוא דמיוני והקשר בין הדמויות למציאות הוא מקרי בהחלט. תמיר גר בדירת שלושה חדרים יחד עם אשתו גלי ברחוב שקט באחד הכפרים. הוא רוב הזמן עובד מהבית ורק פעם בשבוע היה נוסע למשרד. גלי היא אחות בבית החולים באזור ועובדת בעיקר אחר הצהריים אך עשתה גם כמה לילות. היו להם חיי … להמשך קריאה

לשכוח את דני

 למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.   הטיסה ליוון הייתה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן