העיר שלנו היא עיר קטנה, היא תמיד הייתה, וככל הנראה גם תמיד תיהייה. עד לפני הגראדים היו אנשים שאפילו לא שמעו עליה-אשקלון. בעיר שלנו היו הרבה מועדוני סלסה שנפתחו ונסגרו אינספור פעמים, כל פעם בהתחלה הייתה היענות גדולה ולאט לאט הותיקים החלו להפתזר למועדונים במרכז, כדי להתפתח ולהתקדם וככל שכמות הרקדנים פחתה כך גם תהילת … להמשך קריאה
סיפור מאת החטובה אתה חבר של אחותי הגדולה ואתה בא אלינו לשישי שבת ואנחנו יושבים ומדברים ואתה לוחם חתיך כזה גדול ושרירי עם המדים ואתה חם עליי כבר הרבה זמן אתה כל הזמן מת לזיין אותי כי אתה חושב שאני יותר כוסית מאחותי כי יש לי טוסיק גדול ושרירי ואני ואתה ואחותי יושבים ומדברים בסלון … להמשך קריאה
לתחילת הסיפור, חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה' מאת: תמר הקצינה ***סיפור זה הינו פרי דמיונה של המחברת, כל קשר בין הדמויות וההתרחשויות המתוארות בסיפור לבין המציאות הוא מקרי בהחלט*** ש"ג מצדיע בדום מתוח ובכומתה אדומה על הראש, פתח לנו את שער הבסיס. דהרתי פנימה במהירות וחניתי בחנייה הקטנה שליד מבני המשרדים. "לבוא … להמשך קריאה
מאת: תמר הקצינה לתחילת הסיפור, חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה' ***סיפור זה הינו פרי דמיונה של המחברת כל קשר בין הדמויות וההתרחשויות המתוארות בסיפור לבין המציאות הוא מקרי בהחלט*** בראשון בבוקר חזרתי לגדוד, היה לי דחוף לדבר עם עמית. היתכן שתאיר אמת דיברה? היתכן שעמית לא שמר לי אמונים? היתכן שטעיתי … להמשך קריאה
למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט. הטיסה ליוון הייתה … להמשך קריאה
סגרתי בעייפות את תיק המסמכים והבטתי למשך חצי דקה נוספת בקיר, מבלי להוציא הגה, הרגשתי שאין לי כוח יותר לכלום. 'למה?, למה הלכתי ללמוד עריכת-דין?, מי לעזאזל אמר שתמיד צריך לעשות, מה שההורים רוצים?'. בכל השירות המסריח שלי בצבא, (תותחנים, במידה ששאלתם), רק חשבתי על איך אני מסיים ומתחיל לקרוע את החיים. דמיינתי טיולים, בחורות, … להמשך קריאה