בכל יום שלישי הן נפגשות. רק שתיהן. בלי כל החברות האחרות. בלי הגברים. רק לעצמן. מירב ומיטל. מירב ומיטל. M&M. שתי סוכריות צבעוניות ממולאות שוקולד מתוק… קפה ומאפה ועוד… בלי חשבון. יין. איזה קוקטייל… לפעמים בחוץ לפעמים על הדק בחצר של אחת המשפחות. מול הבריכה הקטנה. השקט השזוף שלהן. תמיד כשהן לבד. כשיש להן … להמשך קריאה
מאת ארי קדיר לחלק ראשון של הסיפור, חלק שני במקום ללכת לעבודה הלכתי לבית של ההורים. אבא שלי כבר יצא, ורק אמא שלי הייתה בבית. מאוד רציתי להתייעץ עם שניהם. היחסים בין ההורים שלי היו תמיד נפלאים. הם התחתנו בגיל צעיר מאוד, ואני נולדתי כאשר אמא שלי הייתה בת 21. גם היום בת 45, היא … להמשך קריאה
סיפור מאת MA הכל התחיל לפני עשור ,עוד בתקופת הנוער בהיותי בתיכון ,נער מתבגר ,סקרן ומבולבל מינית. נער בתול , קצת מופנם ,כזה ששקט בבית ספר וביישן . את החוויה המינית הראשונה שלי עשיתי עם חבר שהיה גיי מוחלט , זה קרה בביתו בתקופה שהוריו נסעו לחול והשאירו אותו לבד בבית שעיד לרשותו במשך שבועיים … להמשך קריאה
דיאן פיתלה את גופה, החליקה את החצאית במעלה ירכיה, משכה אותה במעלה אגנה, עד מותניה הצרים, הכניסה לתוכה את החולצה הלבנה ורכסה את החצאית. היא הסתובבה לכאן ולכאן, הביטה על דמותה שבמראה, כשהיא בודקת את הפרופיל שלה ומחליקה בידה את החצאית, על ישבנה, הביטה מרוצה על בטנה השטוחה, מרוצה מהאופן שבו החולצה נשארה תחובה , … להמשך קריאה
הספור הינו המשך לסיפור "כריכים בצל הקורונה", החלק הרביעי בסדרת "בצל הקורונה", וכדי להכיר ולהבין את הדמויות מומלץ לקרוא אותם תחילה. למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, … להמשך קריאה
"עצור לי ליד הבית עם דלת החצר האפרה והגדולה", פנה ראיין לנהג המונית. "בכיף נחת, ותודה על שירותך למעננו", ענה נהג המונית, שזיהה את סמל הנחתים על חולצתו הצבאית. 'אוף, נגמר הסבב שלי, בשבוע הבא, אטפל בבירוקרטיה ואשתחרר סופית, אני כבר בן עשרים וארבע, צריך להתחיל לחיות', חשב ראיין לעצמו, בעודו מושך מתוך המונית את … להמשך קריאה