סיפור מאת המתמיד כבחור דתי לא היו לי הרבה הכרויות עם בנות. בתור ילד בן 13 התחלתי לגלות את האוננות בפנימיה. בישיבה ניסתי למצוא לעצמי מקום שקט בשירותים, במקלחת שהמים זורמים או בלילה מתחת לשמיכה מקווה שהשותפים לחדר ישנים ולא שומעים. מדמיין את בתו היפה של ראש הישיבה נכנסת לחדרי בטעות, רואה את מעשיי, פושטת … להמשך קריאה
חמישי 2:00 בלילה, מרכזית ת"א. עולה על מונית שירות מלאה בשבורים ומתקדם לכיוון הבית. חצי שעה של נסיעה מנומנמת והנה הגענו. נשארנו רק אני והנהג, מונית חשוכה עם מזגן מקפיא וגלגל"צ ברקע. הוא נוסע מהר על הכביש הראשי, מנסה לתפוס את הרמזור המעצבן של הצומת. לא תופס. מקלל את החיים. אני שותק, יושב בשורה האחרונה … להמשך קריאה
מאת כותב אנונימי לחלק א של הסיפור אז אחרי הלילה ההוא, התפננו לברוקרטיות משעממות של סגירת דירת שותפים דברים כמו חוזה, צ'קים, חשבונות, מעבר דירה וכו'. למרות אותו לילה מדהים והסקס המעולה שהיה בינינו, לא התפתח בינינו קשר זוגי בעיקר בגלל ששנינו לא חיפשנו קשר רציני באותו זמן. אני אישית הייתי יותר בראש של להנות … להמשך קריאה
עברו שלוש שנים מאז שאשתי נעמה נהרגה בתאונת דרכים, איבדתי את אהבת חיי, מותה היכה בי קשות, היינו נשואים 27 שנים. כדי לברוח מתחושת הצער המתמדת, הקדשתי את עצמי לעבודתי כמנהל משרד שירותי תיווך ולתחביבי כצלם דיוקנאות. בשעות הפנאי ביליתי בבית, או עם ביתי טלי, בת 26 עכשיו. טלי הזכירה לי את אמה בכמה אופנים, … להמשך קריאה
מאת כותב אנונימי הבהרה: הסיפור פרי דמיוני כמו כן גם השמות מומצאים ולא שייכים לאנשים אמיתיים. אחרי הטיול הגדול במזרח הגיע הזמן שלי ללכת ללמוד ולהתבגר. התלבטתי איפה ללמוד וחברים מהצבא ומהמזרח אמרו שבבן גוריון האווירה אש, וויד מסיבות ואלכוהול. נרשמתי ללימודי הנדסה בב"ש. והתחלתי לחפש דירות באינטרנט. קבעתי יום עם כמה דירות שמחפשות שותף, … להמשך קריאה
זהו חלק שלישי של מי הגבר פה בבית, למעבר לחלק השני לחץ כאן למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט. בסוף … להמשך קריאה