הנהג

חמישי 2:00 בלילה, מרכזית ת"א.
עולה על מונית שירות מלאה בשבורים ומתקדם לכיוון הבית.
חצי שעה של נסיעה מנומנמת והנה הגענו.
נשארנו רק אני והנהג, מונית חשוכה עם מזגן מקפיא וגלגל"צ ברקע.
הוא נוסע מהר על הכביש הראשי, מנסה לתפוס את הרמזור המעצבן של הצומת.
לא תופס.
מקלל את החיים.
אני שותק, יושב בשורה האחרונה ומקשיב לקיטורים שלו.
"אין, אף פעם אני לא מספיק אותו, רמזור מזדיין…"
ואחרי רגע הוא שואל: "לאן אמרת שאתה צריך חמוד?"
"פה שמאלה בכיכר" אני עונה.
הרמזור מתחלף, הרכב מזנק קדימה ולוקח את הפנייה.
"אתה ילד יפה, יפה תואר.."
הוא ממלמל.
"אתה גר פה באיזור?"
שואל.
"כן, לא רחוק".
עונה בלחש, בקושי.

"וואלה, יצא לך טוב".
הוא אומר.
הרכב נעצר, אני קם ומתקדם לכיוון הדלת.
"לילה טוב".
הוא אומר.
אני מסתכל עליו, גבר מזרחי בשנות ה 50 לחייו, מדיף ריח של סיגריות, ידיים כחושות עם גורמטים ושעון זהב מזוייף.
אני בולע רוק "זה הרגע."
אני חושב לעצמי.
אני עוד שנייה בדלת וכאילו מבלי משים לב אני שולח יד ומלטף את ידו שמחזיקה כרגע את הידית של הדלת.
"מה אתה עושה?"
הוא כמעט צועק.
"מה..אה..סליחה, בטעות.."
גמגמתי.
"בטעות הא?"
הוא שואל בחיוך ממזרי.
"אתם ההומואים אני יודע לזהות אותכם מקילומטרים.."
"מה גורם לך לחשוב שאני בקטע, אני יכול להיות אבא שלך, אתה ילד חולה.."
"אני אולי חולה, אתה מתחיל עם צעירים באמצע הלילה במונית שלך.."
תקפתי אותו.
"מה..מה אתה מבלבל במוח? מה בדיוק אמרתי לך שגרם לך לחשוב שאני מתחיל איתך?"

"אמרת לי שאני יפ.."

"תפסיק לזיין במוח!"
קטע אותי בצעקות תוך כדי שהוא טורק את הדלת בעצבים.
"אז אמרתי לך שאתה יפה, אז מה? אז זה אומר שאני רוצה לזיין אותך?"
"שש, די תירגע"
לחשתי.
לקחתי את היד שלו בעדינות והכנסתי את האצבעות שלו לפה.

"מה..מה אתה עושה? וואו זה טוב, תמשיך.."
התכופפתי על הברכיים, והתחלתי למצוץ את האצבעות שלו בתאוותנות.
"וואו, אתה יודע מה שאתה עושה הא?"
שאל בין האנחות הגבריות שלו.
"טוב תעצור חמוד, עוד יקלטו אותנו, לך שב מאחורה."
הוא התחיל לנסוע, חזרתי לספסל האחורי רואה מהחלון איך אני מתרחק מהשכונה שלי.
התחלתי להתפשט ותוך כדי הסתכלתי במראה, ניסיתי לתפוס אותו במבט.
הורדתי את החולצה באיטיות, משם פרמתי את הכפתורים של הג'ינס, רואה איך הוא מסתכל עלי במראה ומסיט את המבט כשעינינו נפגשות.
זה רק חרמן אותי יותר, התחלתי ללטף את עצמי, צובט את הפטמות וגונח.
"תראה מה אתה עושה לי, אתה עוד תהרוג אותנו משוגע."
הוא צחק וזגזג על הכביש.
עכשיו כבר הייתי ערום לחלוטין, ירקתי על כף ידי והתחלתי לשפשף את הזין שכבר עמד תקופה ארוכה.
"די! די משוגע תפסיק, אני עוד אתהפך בסוף..לא יכול ככה, אתה משגע אותי…"
"מתי מגיעים הנהג?"
שאלתי כולי מחורמן.
"עוד מעט ילד סקסי שכמוך, עוד מעט".
"אני רוצה שתקרע אותי הנהג, שתזיין לי את הצורה."
המשכתי להטריף אותו.
"אוי, תהיה בטוח בזה חמוד, אתה לא תשכח אותי."
הוא היה מחורמן כהוגן, רואה איך הוא מעביר את ידו על הזין.
אני רואה שהנסיעה מתארכת ושהוא לא מתכוון לעצור בקרוב, החלטתי לעשות מעשה.
נשכבתי על הגב, הרמתי את הרגליים והתחלתי לשחק בחור ולגנוח.
"נו מה אתה לא מבין עברית? ביקשתי להפסיק עם זה, נכון?"

"כל עוד אנחנו לא מגיעים אני ממשיך, כשנגיע אני אפסיק".
אמרתי.
הוא הגביר מהירות ואני כמעט עפתי מהכיסא, חגרתי את עצמי בשני חגורות והמשכתי לשחק עם עצמי ולגנוח כמו זונה.
הוא הדליק את הרדיו ושם על פול ווליום, מנסה להשתיק אותי.
המשכנו להתגרות אחד בשני עד שהוא עצר על איזו גבעה מבודדת שמשקיפה על כביש מהיר.
הוא משך את בלם היד באלימות, תלש מעצמו את החגורה בעצבים וניגש אלי תוך כדי שהוא נאבק מעט עם החגורה ועם הכפתורים של הג'ינס.

הוא צעק.
השתחררתי מהחגורות וירדתי על הברכיים, ובאותו רגע קיבלתי כאפה מטורפת.
העולם הסתובב ואיבדתי את השמיעה לכמה רגעים.
"כל הנסיעה אתה מתגרה ומשגע אותי, הא?
חכה מה שיהיה לך עכשיו…"
איים.
"כן הייתי ילד רע, אני צריך חינוך".
מדליק אותו.
שנייה אחרי הזין שלו היה בפה שלי, זין שמן ומזיע שמזכיר נקניק שהיה סגור כל היום בתחתונים ושוחרר מדי פעם להפסקות שתן.
אני תופס לו ברגליים ומוצץ לו בטירוף, הוא נאנח בקולי קולות ושם לי יד על הראש, מניע אותי קדימה ואחורה.
אני רוצה שהוא יגמור זריז כי אין לי זין להיות עכשיו שעה על הרצפה, אז אני מתחיל ללטף לו את הרגליים בעדינות ולשלב מלא רוק ולשון, ויד אחת כבר מחפשת את החור תחת שלו.
אני מאתר ולוחץ והוא נרעד לרגע ואני יוצא בטיל והוא מתיז עלי ועל הרצפה והוא גומר בשאגות כמעט נופל, ואני תופס אותו בזמן שלא יהיה לי נכה עכשיו.
הוא ממשיך לרעוד גם דקה ארוכה אחרי ואני עדיין תופס אותו ומושיב אותו על כיסא ליד.
"שש די תנשום, תירגע..הכל בסדר".
אני מרגיע ומלטף אותו בכתף השעירה מעט ומנשק אותו קלות בעצם הבריח.
"מה זה, כמה זמן לא עשית סקס הנהג"?
אני שואל.
"יעקב, קוראים לי יעקב" הוא אומר ומוסיף "שבוע שעבר שכבתי עם האישה, אבל זה לא קשור. זה פעם ראשונה שאני עושה את זה עם גבר, ובייחוד עם נער כמוך מדליק וחלק ו..ו.. ."
הוא מגמגם ומסמיק והשפתיים נמתחות לחיוך קטן ואני מוכרח להודות שזה קצת חמוד.

"מה יעקב? אני עושה לך את זה?"

אני שואל בהתגרות.

"מאוד".
הוא עונה.

"לי קוראים דן, דרך אגב".
אמרתי.
"נעים מאוד להכיר". הוא אומר וצוחק ומושיט לי את ידו ואני לוחץ אותה והוא רוכן ונושק את ידי בתשוקה ועולה למעלה לכיוון הזרוע ומשם לבית שחי ולפטמות.
הוא ממולל את הפטמות באצבעותיו הבשרניות ומלקק ונושך אותן ואני גונח ונאנק מהנאה וכאב.
זה מדליק אותו והוא תופס אותי מהתחת ומרים אותי עם הפנים אליו, והוא יורד לבטן ומשאיר שם בוסות ענקיות, ממש שואב אותי וכל הזמן הזה היד שלו מלטפת לי את הגב הלוך ושוב ובאיזשהוא שלב היד מדרימה לכיוון התחת והוא עובר להשתמש באצבעות לא לפני שהוא מקפיד להרטיב אותם עם הרוק שלו ושלי.
עכשיו הוא כבר אוכל לי את הפופיק והבוהן והזרת שלו עושים שעות נוספות בתוך החור שלי ואני מנסה לשבת עליהם ולזיין את עצמי אך הוא לא נותן לי ותופס אותי חזק, מצמיד אותי אליו וזה משגע אותי והזין שלי מתחיל להגיר כמויות של פרי קאם והוא קולט את זה ומתכופף ותוך שנייה הזין שלי בפה שלו.
הוא מפליא במציצות ומהמהם תוך כדי והשפם שלו מדגדג אותי והוא עובר ללקק לי את הביצים, ועכשיו אני מוצא את עצמי עם שני הרגליים שלי על הברכיים שלו ואני חצי יושב חצי עומד והראש שלו נעלם בין הביצים לפס שועה, והיד שלו משפשפת לי את הזין והצעקות/גניחות שלי כבר ממזמן עברו את מד הדציבלים המותר במקומות סגורים ואני לא מתריע על הסכנה המתקרבת והוא בכלל בעולם אחר, הוא כרגע בעניין של לטרוף אותי.
הגוף שלי נכנס לרעד לא נורמלי והרגליים שלי כמעט עפות לכל כיוון אם לא הוא והתפיסה הלופתת שלו.
אני גומר לו חצי בתוך הפה חצי בחוץ, והוא מעתיק ממני מקודם ורק מגביר את הגמירה שלי בזה שהוא לוחץ לי על הביצים וסוחט לי את הזין שלא מפסיק לפלוט כמויות של זרע שנשפכות על החזה השעיר שלו, על הפנים, על המושב, על הרצפה.
אני נגמר ומתמוטט בתוכו, והוא אוסף אותי אליו מחבק אותי חזק ומנשק אותי קלות על הראש.
אנחנו נשארים בתנוחה הזאת כמה דקות, נרגעים…
בהחלטה פתאומית של רגע הוא תופס וזורק אותי על הספסל בסוף, נשכב מעליי ומכוון את הזין ה 1965 שלו לתוך החור שלי.
הוא מתנשם בכבדות, כולו מסורבל ואני שומע את ההתרגשות שלו בקול: "סוף סוף, כל הערב חיכיתי לזיין אותך."
"אה, אז אתה מודה.." אני אומר בחצי חיוך.
"סתום ת'פה"!
הוא נובח.
"מה יעקב..זה לא בושה שאתה חרמן עלי חצי לילה כבר מת"א, להיפך זה רק מפרגן לי ונותן לך לעשות חישוב מסלול מחדש עם החיים שלך…"
לא הרפיתי.
הוא נתן לי פצצה אדירה לגב ובאותו רגע גם הצליח לדחוף את הנקניק סלמי שלו פנימה.
השילוב של המכה ביחד עם החדירה העיפו אותי לרקיע השביעי וצרחתי כמו שלא צרחתי בחיים.
צרחתי כמו חיה פצועה, צרחתי מהנאה וכאב, יעקב שלח יד אחת קדימה וסתם לי את הפה תוך כדי שהוא מזיין לי את הצורה.
היה לו קשה להשתלט עלי, אני צורח מתוך היד שלו תוך כדי שאני נושך לו את האצבעות, דמעות יורדות לי מהפנים, אני מרגיש שהבטן שלי נקרעת.
הזין שלי מתחכך ברווח בין המושבים, הכיפה שלי כמעט ונתקעת שם, אני מרגיש את השיא מתקרב ואז….

"יעקב מ 23 האם שומע"?
שנינו קופאים.
"יעקב מ 23 ,איפה אתה כפרה"?
"יעקב, השעה שלוש בלילה ואתה לא במרכזית, מה זה הבית זונות הזה?!"

אני מרגיש איך הוא רוצה לקום ולענות להם, אני ממהר לתפוס אותו עם הרגליים "שלא תעז לקום, אני ככה מלגמור".
אני מזהיר אותו.
הוא משתהה עוד רגע וחוזר לפמפם אותי, מפיל עלי טיפות של זיעה.
אני מניח את הראש על הידיים שלי, מפנה את מבטי הצידה מביט במונית שירות חשוכה עם כסאות מיותמים, "הכול נראה שונה בלילה…" אני מהרהר לעצמי.
"אהה.. אני קרוב חמוד.."
יעקב מעיר אותי מהחלומות.
"כן יעקב, תגמור לי בפנים תעשה לי ילד, תשאיר לי מזכרת ממך".
אני מתנשם עמוק ומרגיש איך הקצב שלו מאט, הזין שלי לא מפסיק להתחכך במושבים…
אנחנו גומרים ביחד.
"אהההה כן ילדדד כןןןן, ילד טובבב"
"פאק פאקקקקק כןןןן תתגמור חזק אני גוממרר, כן הנהגג כןןןןןן".
וואו.
אי אפשר להסביר את זה, אי אפשר.
פאק איט, תדמיינו.
אנחנו מתנגבים בסמרטוטים שהוא זורק מאחורה, אנחנו יוצאים החוצה ברגליים כושלות, השפיך שלו מטפטף לי מהחור לרגליים ומשם לרצפת המונית.
כמות ה DNA שאנחנו משאירים בכל מקום היא מפגרת, אנחנו לא חושבים על זה ויוצאים החוצה שוטפים את עצמנו עם בקבוק פלסטיק.
השעה 3:30 בלילה, אנחנו עולים חזרה על המונית מתלבשים מהר, הוא מתניע ואני יושב לידו.
הוא שולח יד למגירות הקטנות שמתחת לקעריות של הכסף הקטן ומוציא משם שטר של 200 ₪.
"קח" הוא אומר לי.
אני מסתכל עליו בעצבים לא זז.
"מה?"
הוא שואל, לא מבין.
"אה, זה מה שאני בעיניך? זונה ממין זכר"?
בשלב הזה אני כבר מרים את הקול.
"דן תירגע, אתה לא רוצה אתה לא חייב אתה לא זונה ולא כלום, רק רציתי להביא לך כמה שקלים שיהיה לך"…
אני שותק לא מגיב.
"טוב עזוב, לא צריך."
הוא מחזיר את השטר למגירה וממשיך לנסוע בשתיקה.
"תביא את ה 200".
אני שומע את עצמי אומר.
הוא נתקף בפרץ צחוק ומביא לי את השטר.

אנחנו ממשיכים לנסוע בדממה, שנינו יודעים שזה היה סטוץ ולא יותר, הוא מגיע לכיכר, עוצר את הרכב ומסתכל עלי.
"טוב, היה כיף".. אני מתחיל להגיד והוא קוטע אותי ותופס לי את היד בהפתעה.
"דן, אני לא רוצה שתלך, התאהבתי בך. נפלתי, אתה נשאר איתי."
"מצחיק מאוד יעקב, לילה טו.."

"מה אתה לא מבין מה שמדברים איתך?"
"א ת ה ל א ה ו ל ך, נקודה."
הוא אומר את המשפט הזה בכזאת פשטות וקלילות ובאמצע הלילה, וזה רק שנינו בכל המקום, אין כלב בחוץ.
אני מקבל צמרמורת מהמשפט הזה.
אדם שאני כמעט לא מכיר רוצה לשלוט לי על החיים.
אני מסתכל לו בעיניים, אני רואה מבט אחר.
הוא מסתכל עלי שונה, זה לא אותו יעקב שלפני כמעט שעה ערסל וחיבק אותי בזרועותיו.
הפחד מתחיל להזדחל לו לאיטו לתוך לבי, אני מרגיש קור בכל הגוף.
אני בולע את הרוק בקושי ומרגיש איך דמעה אחת סוררת יורדת לי על הלחי.
אני אוסף את עצמי ואומר בקול הכי שקט ורגוע אך עם זאת גם תקיף: "יעקב, תן לי ללכת עכשיו!"
"כן? או שמה"?
הוא שואל בחיוך שטני.
"מה תעשה בדיוק? תתחיל לצרוח? אני אחתוך אותך עוד לפני שתספיק לפתוח את הפה המסריח שלך".
ותוך כדי שהוא מדבר הוא שולף חתיכת סכין ענקית מהצד השמאלי שלו ומקרב לי אותה לגרון.
"עכשיו תהיה ילד טוב של יעקב ולך תשב מאחורה, ותחגור את עצמך, אם אני אראה שאתה משחרר את החגורה אתה מת".
הוא אומר, והוא כבר לא צוחק. אכלתי אותה.
אכלתי אותה אחושרמוטה.
זהו, זה נגמר. הוא ניצח ואני הפסדתי.
חשבתי שאני ניצחתי את הלילה הזה, שתפסתי לי איזה שוגר דדי לזיין אותו.
מסתבר שהוא זיין אותי, מכל הכיוונים.
הלכתי מובס ובמבט מושפל חזרה לספסל האחורי שעד לפני חצי שעה הזדיינו עליו כמו זוג שפנים.
חגרתי את עצמי,והסתכלתי סביב.
הכול מפוצץ DNA, מפוצץ.
אני אולי עומד למות אבל שנייה אחרי שזה יקרה, ידעו שזה הוא.
הוא מתחיל בנסיעה מהירה ופרועה מחוץ לעיר, מכשיר הקשר התעורר שוב לחיים.
הוא מכבה אותו ותולש את הכבל מהקופסא, הוא מכבה גם את הנייד שלו ואחרי רגע גם מבקש את הנייד שלי.
אני מחליק את הנייד שלי על הרצפה, הוא מאותת ומתכונן לעצירה כדי להתכופף ולאסוף אותו.

"זה הרגע, לא יהיה אח"כ בחיים."
אני חושב לעצמי בהבזק פתאומי, משחרר את החגורות בטיל ורץ לכיוון יעקב.
"דן לא! חב.."

הוא לא מספיק לסיים את המשפט, אני שובר לו את ההגה שמאלה ואנחנו נכנסים בעמוד חשמל.
מספיק חזק כדי שיעקב מקבל את העמוד חשמל לתוך הראש ואחרי רגע את הרסיסים של החלון שלידו שמתנפץ עליו.
אני עוצר את המונית, יעקב לא זז כולו מלא בדם.
אני לוקח את הפלאפון, יורד מהמונית בקושי כולי רועד ובוכה.
אני מתקדם לכיוון הבית, כשאני מרגיש אורות של רכב מסנוורים אותי, זאת מונית ספיישל.
החלון נפתח וראש קטן עם סיגריה בפה מציץ החוצה: "חמוד הכל בסדר? צריך מונית?"