למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.
<<<< לחלק הראשון
מהפךְ
דב שוב נסע לארצות הברית לפגישות עסקים ואחר כך שבועיים קרוז בקריביים עם טליה, אשתו, שהצטרפה אליו במיאמי. ההרפיות שלו אומנם הפסיקו אבל תקוה המשיכה לדרוש את הפגישה השבועית שלה, מזיינת אותי ואני, כרגיל, מזייפת, למה להרגיז את הבוסית ביחוד עכשיו כשיצר הנקמה שלה הלך ונחלש?
גם ליטל המשיכה לקרוא לי רק שאיתה זה היה כיף, ליטל דאגה להרפיה שלה אבל גם לאורגזמות שלי, לא רק בתנוחת 'פרנקי[i]', ככה קראנו לאותה תנוחה שהיא מצמידה אותי לקיר, מנשקת ועושה אותי עם האצבע כמו בסצנת הפתיחה של 'שפת נשים', אלא גם מזיינת אותי עם הסטראפאון רק שאת זה היא הייתה עושה רק אחרי שירדתי לה והיא הייתה בטוחה שאני רטובה מזה שם בטוטה וכן, לפנק אותה עם הלשון היה מחרמן גם אותי, המשחק המקדים האולטימטיבי.
באחת הפעמים האלה, כשאני שוכבת על השולחן שלה עירומה על הגב, הרגליים שלי מפושקות ואני אוחזת בהם ומושכת את הברכיים לכיוון הכתפיים ומפשקת, היא עמדה בין רגליי וזיינה אותי עם הסטראפאון כשכפות ידיה ממזמזות לי את הציצים, מעסות וממוללות את פטמות האבן הנוקשות והרגישות, היא פתאום חייכה לעברי ושאלה, "את יודעת למה אני ממשיכה לקרוא לתקוה?" ובלי לחכות לתשובה המשיכה, "לרדת היא לא יודעת לרדת ולזיין אותה זה כמו לזיין גופה".
"אז למה?" התפלאתי.
"כי אני אוהבת שהיא סובלת" היא צחקה, "איתך אני אוהבת כי את נהנית, היא לעומת זאת סובלת, קודם כל אני מורידה אותה למצוץ לי אפילו שהיא לא יודעת לפנק כי אני יודעת שזה אוכל אותה שהיא צריכה למצוץ לי, לאישה, ואחר כך אני מזיינת אותה רק כדי להחזיר לה על מה שהיא עושה לךְ וגם כי אני יודעת שהיא יבשה שם, בכוס שלה, ושאחר כך ישרוף לה שם בין הרגליים" היא צחקה "ועכשיו בואי," היא כנראה הרגישה בשפת הגוף שלי ובגניחות ההנאה שלי שאני על הקצה, "בואי, בואי, תעשי לי את היום" ואני עשיתי, באתי, גמרתי, אורגזמה חזקה כמו שאני אוהבת, אורגזמה שמאז שחזרתי רק היא מצליחה לתת לי, גם לא כל הסטוצים שהייתי תופסת פה ושם בבר שליד הבית.
דב חזר, שזוף ועם חיוך גדול על פניו, והביא לנו את ה'טבלורון' מהדיוטי-פְרי ומגבת חוף צבעונית גדולה עם תמונה מאחד החופים האקזוטיים שבהם הם ביקרו ושאשתו שכנעה אותו שאנחנו נורא נשמח לקבל.
חשבתי שהחיים חוזרים לאותה שגרה שהייתה, שוב תקוה עושה הרפית בוקר ואני אחר הצהריים, הוא חזר עם הרבה כוח ואפילו דרש ממני להעמיד לו בסוף היום "כי גם לאשתי מגיע" הוא הסביר לי עם חיוך זימתי, אף פעם הוא לא דיבר איתי קודם על אשתו רק שאחרי יומיים או שלושה ראיתי את ליטל נכנסת אליו לחדר עם שתי מעטפות ניר חום ביד, כמעט חצי שעה היא ישבה אצלו לפני שהטלפון על השולחן צלצל באותו צלצול מוכר שלו, תקוה ענתה ו…"הבוס רוצה אותנו אצלו, את שתינו ועכשיו!" והבטן פתאום קרקרה לי.
דב ישב בכורסת המנהלים שלו, ליטל בצד השולחן, שתי המעטפות מונחות על השולחן לפניה ועל כל אחת מהם דף נייר 4A הפוך (או אולי בכלל ריק) ושוב היה לי דז'ה-וו. התיישבנו מולו והוא חייך ושאל מה דעתנו על המגבת חוף שאשתו בחרה לנו, החמאתי לו, לא כמו המחמאות שתקוה העריפה עליו ועל הטעם הטוב של אשתו אבל מספיק כדי שיבין שאני מרוצה, אבל היה לי ברור שלא בשביל זה הוא קרא לנו.
עוד כמה נושאים שוליים בנושא המשרד, לא משהו שהוא היה צריך את שתינו בשבילו וראיתי את המבט שהוא שלח לליטל שעשתה לו 'כן' עם הראש ו…"כשהייתי בביקורים במפעלים בדקתי גם את "חידושי האופנה" בנושא שרותי ההרפיה," הוא סימן תנועת מרכאות כפולות באצבעותיו כשאמר חידושי האופנה ואני נדרכתי, היה לי ברור שהוא הולך להוציא שפן מהכובע אבל מה? מה כבר אפשר? למי עוד הוא ידרוש שניתן את השרות? "החידוש הוא שלא רק פה, במשרדים, המנכ"ל מקבל שרותי הרפיה אלא למנכ"ל מותר גם לבקר בבית, אחר שעות העובדה, לעשות את זה במיטה של…" ולרגע הוא נשמע מהסס, כאילו נתקע, אבל אז ליטל התערבה ולקחה את המושכות, "במיטה שלכן, רק הוא, פעם אחת בשבוע, לא יותר, ורק בכּוס או בפה, לא בתחת, אלא אם כן תבקשו" היא ציחקקה לעבר תקוה שישבה קפואה במקומה, מביטה בדב במבט לא מאמין, מנסה להגיד משהו אבל הקול לא יוצא לה מהפה, "אז מה אתן אומרות, אתן בעניין או אולי אתן רוצות לממש את סעיף הפרישה מרצון בהסכם?".
ידעתי מה התשובה שלי אבל נתתי לתקוה את הכבוד להיות הראשונה, הרי היא הבכירה ביננו. "אבל בוס," היא הזדעקה אחרי עוד רגע של שתיקה רועמת, "אתה יודע שהייתי מסכימה אבל אתה גם יודע שאני לא יכולה, שאחרי השעה ארבע אני צריכה להיות עם הילדה וגם הבעל שלי מגיע ו… אהה… בבקשה, אם הוא יתפוס אותי הוא יהרוג אותי, הוא יקח לי את הילדה ולא יתן לי לראות אותה, אתה יודע איך זה בתי דין רבניים ואיך הם מתנהגים לאישה נואפת, בבקשה, פליז (please), אולי רק כשהוא במילואים, אולי יותר במשרד?" הציעה פתרונות משלה.
"בבית, במיטה שלךְ!" ונראה שליטל שמחה לְאֵידָהּ, "כּךְ זה באמריקה וכך גם המנכ"ל רוצה!" היא הוסיפה בקשיחות "ומה איתךְ?" היא פנתה אלי.
ראיתי את המבט המתחנן בעיניה של תקוה שאני לא אסכים, שגם אני אגיד 'לא' אבל התעלמתי, יודעת שאם בסוף, אם היא תסכים, זה יעלה לי ביוקר, שהיא לא תשכח לי את זה לעולם, התעלמתי גם כשהמבט המתחנן הפך מאיים, הפך לאותו מבט מוכר שלה של 'תקוה לא שוכחת, תקוה לא סולחת', אבל אז החלטתי ללכת עד הסוף, משהו בבחינת 'תמות נפשי עם פלישתים' כזה שאם לא יצליח תקוה תהפוך לי את החיים לעוד יותר אומללים, "אני מסכימה," הימרתי, "אני מוכנה לעשות את זה גם אם תוותר לתקוה אבל יש לי תנאי" הודעתי בקול, ""אם אני נותנת יותר אני גם מקבלת יותר, אני חוזרת לשולחן שלי! אני חוזרת להיות הבכירה!".
לרגע הייתה דממה ואז תקוה עיכלה מה אמרתי והפיוזים קפצו לה, "מה?!?" היא קפצה, "מה פתאום! אני לא מסכימה! למה בוס?" והקול הפך מתחנחן, "אני לא עושה כל מה שאתה אומר לי? אני, אני" היא גמגמה, מסמיקה, "בוס, אתה יודע שהייתי נאמנה לך, שהסכמתי כשהיא לא הסכימה, שנתתי לך לעשות לי כל מה שרציתָ", ושמעתי מהצד את ליטל מלחששת "רק לא בתחת", עוקצת, אבל תקוה התעלמה והמשיכה, "אתה יודע שקנינו דירה ויש לנו משכנתא גבוה ובניתי על המשכורת ו…"
"אם יורשה לי להתערב," ליטל התערבה וקטעה אותה, "לדעתי דנה צודקת, על יותר "עבודה" מגיע יותר" והיא סימנה מרכאות כפולות וחייכה כשאמרה עבודה, "לדעתי היא גם הייתה יכולה לבקש עוד תוספת קטנה בשכר אבל זה כבר לשיקולךָ" ואם יש משהו שכבר הבנתי שדב מקפיד לעשות זה להקשיב ליועצת המשפטית שלו.
לרגע הייתה דממה, שמעתי את תקוה מתנשפת, מנסה לעצור את הבכי, מביטה בדב במבט מתחנן, "נשמע הגיוני" דב אמר לבסוף וראיתי את תקוה מחווירה, "רק דנה ותוספת שכר של 5% לשתיכן" הוא פסק, אולי מנסה לקנות שקט מתקוה.
"ואת מסכימה" ליטל התערבה, פונה אל תקוה.
ידעתי שהיא תסכים, יותר מדי היה מוטל על המֹאזְנַיִים בצד של הבעד, ביחוד בעניין הכסף והתוספת עזרה, 5% אולי נשמע מעט אבל אם תחשבו לאורך שנה פלוס הבונוס זה משכורת נטו חודשית נוספת וזה נכון שהם רכשו דירה ונכנסו לחובות ואם זה לא מספיק אז גם איך היא תסביר לבעלה שהיא התפטרה מרצונה החופשי? (ולהתפטר מרצוננו החופשי היה חלק מההתחיבות שלנו בהסכם שגם היא חתומה עליו) התפטרה רק בגלל שהחזירו את הבוסית שהייתה לה? הרי על שרותי ההרפיה היא מנועה מלספר לו, "אני מסכימה" היא לחשה באותו קול רועד וחנוק.
" מסכימה למה? את מבינה מה זה אומר?" ליטל הקשתה עליה.
תקוה לא טיפשה, תקוה ידעה בדיוק לאיזו תשובה ליטל מחכה, "כן, היא הבוסית שלי ו…" היא בלעה רוק והסמיקה, "פעם בשבוע מותר לה לקחת אותי לחדר ההנקה לקבל ממני שרותי הרפיה" ושמעתי את העלבון בקולה.
"יותר!" ליטל הפתיעה, "גם אחרי כל פעם שהבוס מגיע אליה הביתה ועושה אותה מותר לה לקחת אותךְ פעם נוספת באותו שבוע לחדר ההנקה" וראיתי איך הפנים של תקוה מתכרכמים, אין ספק שאלה שתי מכות קשות לכבוד העצמי שלה, לאגו שפיתחה עוד יותר מאז שהפכה לבכירה, "אז תחליטי, או שאת מסכימה או שאת מבקשת לממש את סעיף היציאה בהסכם" השלימה באותו קול מקצועי וקשוח שלה.
"מסכימה" והפעם כבר ראיתי דמעות בעיניים של תקוה ודב מיהר והגיש לה טישו אבל על ליטל זה לא השפיע, "אוקיי, אז אני אכין את הנספח להסכם לחתימה".
כשיצאנו מהחדר של דב החלפנו שולחנות, היא העבירה את כל החפצים האישיים שלה, בעיקר תמונות של בעלה והילדה, לשולחן הקטן שבצד ואני העברתי את המעט שלי לשולחן הגדול שליד הכניסה לחדרו של המנכ"ל וראיתי את ליטל עומדת בדלת ומחייכת כשהזמנתי את תקוה לעמוד לפני ועשיתי לה את שיחת 'מי הבוס', כולל הדרישה לקרוא לי 'הבוסית' ולא בשם הפרטי ואם זה לא הספיק כדי שתבין את מעמדה החדש/ישן אז סיימתי את השיחה הזאת שלנו עם "ועכשיו בא לי להחזיר לך "טובה" על כל ה"טובות" שעשית עבורי אז תביאי ת'סטראפאון שלךְ ובואי איתי לחדר ההנקה!".
"תתפשטי!" הודעתי לה ונעלתי את הדלת. "תשתקי!" עצרתי אותה כשהיא התחילה להתנצל על מה שעשתה לי ולהודות לי שהצלתי אותה, "עכשיו על הברכיים!" הצבעתי על הרצפה לפני כשהיא עמדה לפני עירומה, "תורידי לי בזהירות את התחתונים" הרמתי את שוליי החצאית שלבשתי, "ועכשיו תנשקי אותי שם!" התחלתי להעביר לה שיעור באיך מפנקים אישה, מדריכה אותה צעד אחרי צעד מה צריך לעשות כדי לשלוח אותי לגמירה אמיתית, לא מזויפת, ויאמר לזכותה שהיא הייתה תלמידה מצטיינת, כנראה שאף אחת לא לימדה אותה עד היום.
אחר כך עשיתי לה 'פרנקי' עד שהרגשתי שהיא רטובה שם בפנים ושוב, לא הייתי צריכה הרבה, רק לגעת לה במקומות הנכונים עם האצבע והיא הפכה רטובה, ורק אז השענתי אותה אל הקיר וזיינתי אותה עם הסטראפאון שלה וכשאת רטובה שם בפנים, משומנת, את גם נהנית וגומרת וזה מה שקרה לה, תקוה גמרה פעמיים ו…"בוסית," היא לחשה לי כשהלכנו חזרה למשרד, מסמיקה, "תודה, תודה שהצלת אותי, אני חייבת לך בגדול ו… בוסית, אף פעם לא עשו לי כזה, אף פעם לא גמרתי באמת פה במשרד עד ש… את יודעת… עד עכשיו כשאת אהה"
"זוכרת מה דרשתי ממך שתעשי לי?"
"זוכרת בוסית, איך אפשר לשכוח"
"אז זה בדיוק מה שתעשי לליטל כשהיא קוראת לךְ, תגְַמִירי אותה והיא תשיב לך כגמולךְ, היא תַגְמִיר אותך אפילו יותר טוב ממני" לרגע הייתי החברה שלה אבל מייד חזרתי להיות הבוסית הקשוחה, "ועכשיו לכי לתייק, יש לך הרבה עבודה, ותעשי את זה בדרך שלי!!".
באותו ערב דב לא דרש ממני הרפיה אבל הוריד אותי להעמיד לו, 'מציצת כי גם לאשתי מגיע' הוא ציחקק, רק שתוך כדי שאני על הברכיים מוצצת לו הוא הודיע לי שביום רביעי אשתו משחקת ברידג' עם חברות עד מאוחר והוא יבוא אלי לממש בפעם הראשונה את הזכות החדשה שלו.
עד יום רביעי הוא לא ביקש ממני יותר שרותי הרפיה חוץ מביום שלישי 'מציצת כי גם לאשתי מגיע' אבל לתקוה הוא לא ויתר ודרש ממנה כל בוקר את השרות המלא.
חיכיתי שליטל תקרא לי, רציתי להודות לה על התמיכה, אין ספק שיש לה חלק נכבד בהסכמה של המנכ"ל, אבל היא לא קראה לי, לתקוה דווקא כן וכשזאת חזרה, בפעם הראשונה שראיתי אותה חוזרת מליטל ומחייכת, היה לי ברור שהפעם היא גם גמרה רק שיש סעיף בהסכם שלא מדברים על מה שעשו לנו, גם לא ביננו נותנות השרות, אז לא שאלתי אותה.
כשפתחתי לדב את הדלת הייתי לבושה רק באותו חלוק משי פרחוני שאיזה יזיז נתן לי מתנה ביום שהוא הודיע לי שהוא מתחתן (ולא איתי😊) וזאת הייתה הפעם האחרונה שאנחנו נפגשים ולא תאמינו אבל המניאק קודם זיין אותי ורק אחר כך הודיע מה שעלה לו בנעיצת בֶּרֶךְ חזקה שפגעה לו ישר בביצים, קשרתי את החלוק ברישול, משאירה מחשוף מספיק גדול כדי שיראה שאני בלי חזייה (שאני בלי תחתונים הוא ראה רק אחר כך).
חשבתי שהוא יוביל אותי ישר למיטה אבל להפתעתי הוא ביקש קודם קפה אז הכנתי לו אספרסו חזק בלי סוכר כמו שהוא אוהב עם בישקוטים, מחייכת ומתנצלת שאין לי עוגיות לוטוס שהוא כל כך אוהב עם הקפה שלו והבטחתי שבפעם הבאה יהיה.
ההפתעה השניה הייתה שהוא הביא לי מתנה בקופסה שחורה, בייבי־דול ורוד וזנותי אבל רק חלק עליון! כזה שמספיק ארוך כדי להסתיר את הטוטה אבל לא אם מרימים את הידיים, ופתח במרכז כל גביע-שָד דרכו אמורה להציץ הפיטמה, "גם לאישתי יש כזה, אפילו ארבעה, גם באדום, לבן ושחור, אז חשבתי שתשמחי לקבל" ואני לא טיפשה, ידעתי שבפעם הבאה הוא מצפה שאקבל את פניו עם זה.
הייתה מין מבוכה קלה כשהוא גמר את הקפה. כשהתכוננתי לערב הזה החלטתי לקחת אותו בתור סטוץ' נחמד ולא כאילוץ, להנות מזיון טוב ולא להרגיש שמנסים להשפיל אותי, להוביל ולא שהוא יוביל אותי! "אתה רוצה לראות את חדר השינה שלי?" קמתי והושטתי לדב יד, מחייכת אליו חיוך מזמין ומרגיע.
"בשמחה" הוא חייך חזרה וראיתי הקלה על פניו, כנראה שבאמריקה לא סיפרו לו איך מתחילים והנה אני פתרתי לו את הדילמה.
הלכתי לפניו, מעכסת ומרגישה את מבטו חורך את אחוריי. לפני החדר פתחתי את חגורת החלוק שנפתח וחשף עוד יותר משדיי ואת הערווה שלי. "אתה רוצה שאני אפשיט אותךָ" הסתובבתי אליו וראיתי את המבט החמדני בעיניו כשראה את החלוק הפתוח.
"כן" הוא חייך לעברי ולא יכולתי שלא להבחין באוהל שצמח במכנסיו.
הפשטתי אותו, לאט, מנצלת הזדמנויות וממזמזת ונוגעת, מלטפת ומחייכת לעצמי למראה הקפיצות באזור המפשעה במכנסיים. לפני שירדתי על ברכיי להוריד לו את המכנסיים נתתי לחלוק להחליק מעלי ונשארתי עירומה, האוהל במכנסיו גדל עוד יותר. קודם חלצתי לו את הנעלים ורק אז פתחתי את החגורה והכפתורים והורדתי את המכנסיים, משאירה אותו לעמוד מולי בתחתוני בוקסר צמודים שהבליטו עוד יותר את הזקפה שלו, הורדתי גם אותם בזהירות, דואגת להעביר בזהירות את הגומי מעל הזין המתוח שכאילו עצר אותם מלרדת, "וואו" לחשתי בקול מפתה, מתפעלת, נכון שאין לו את אחת מהמפלצות האלה שתמיד רואים בסרטים הכחולים אבל עכשיו, כשהוא מתוח לשיאו, הוא היה בהחלט מרשים, גדול ומתוח יותר מכל פעם אחרת שאני זוכרת אותו.
הזין שלו עמד לי מול הפנים, זקור ונוקשה. "שלא יכאב לי" ציחקקתי ונישקתי לו את העטרה המתוחה בראש הזין והכנסתי לפה, מוצצת אבל לא בשביל לגמור, רק להרטיב אותו למרות שהרגשתי ששם בין הרגליים שלי אני משומנת היטב, "בוא" קמתי אחרי עוד כמה מציצות כאלה ונשכבתי על הגב על הסדין הלבן, פותחת רגליים ומושיטה לעברו ידיים בתנועה מזמינה, קובעת לו את התנוחה, והוא, מיוחם בטרוף, לא סרב, במהירות הוא עלה עלי, שוכב ומוחץ את שדיי עם החזה שלו, הרים את אגנו וכיוון בידו את אותה זקפה מפוארת אל החריץ הרטוב בין שפתי הכוס הבשרניות שלי, פישק עוד מעט את רגליי ברגליו ובתנועת אגן חזקה השחיל אותי, תקע לי את כל הזין עמוק לכּוּס הרטוב והמשומן שלי, תקע והתחיל לזיין.
אני אוהבת להזדיין, מודה. אני אוהבת שגבר שוכב עלי ככה, מוחץ אותי למזרון ודופק אותי בתנועות ארוכות וחזקות וזה בדיוק מה שדב עשה לי. אני אוהבת להרגיש זין משתפשף בין הרגליים שלי והרגשתי אותו, לא הכי גדול שחטפתי אבל מספיק גדול ונוקש כדי שארגיש אותו משתפשף בין שפתי הכוס הכל כך מגורות שלי, ממשיך ומחליק בתוך הנרתיק המשומן, ואולי כי מראש דחקתי את המחשבה שבכלל הוא הבוס שמאלץ אותי והפכתי אותו לאיזה גברבר שתפסתי בבר והבאתי הביתה לסקס מזדמן כך שלא פלא שמהר מאד גם דהרתי אל השיא הראשון שלי, זיון טוב עושה לי את זה וזיון טוב קיבלתי ממנו ובמנה גדושה.
דב נשען על ידו והביט בי מלמעלה כשחיוך ניצחון מלא גאווה מרוח על פני אחרי שרגע לפני הכרזתי על הגמירה שלי וכמה טוב הוא עושה לי בטוטה, מלטפת לו את האגו הגברי שלו והוא בתמורה הגביר את הקצב והריץ אותי במעלה אורגזמה נוספת רק שלצערי לא רק אותי, גם את עצמו, ועוד לפני שהספקתי הוא גמר בי, שוכב עלי בכל כובד משקלו, תוקע את הזין שלו הכי עמוק שהצליח ויורה מטח אחר מטח של זרע גברי רענן במעמקי הוגינה שלי.
"פעם אחת לא מספיק לי" הוא גנח עוד לפני שירד מעלי.
"גם לי" חייכתי אליו חזרה, ככה זה כשמשאירים אותי ותאוותי בידי, "בוא" סימנתי לו על החריץ העמק שבין השדיים הגדולים שלי, "בוא תשתפשף קצת" ציחקקתי והוא התיישב על ברכיו מעל הבטן שלי, הניח את הזין הרופס והמשומן באותו קוקטייל של זרע שלו ומיץ כוס שמנוני שלי, וברגע שתמכתי בהם מהצדדים ועטפתי איתם את הזין הוא התחיל להשתפשף, נע קדימה ואחורה והזין שלו מתחכך בשדיים שלי.
אחר כך גם מצצתי לו קצת, נותנת לו את הטאץ' הסופי לפני ששאלתי "איך אתה רוצה אותי?".
"בדוגי" הוא חייך.
"בצד או באמצע?"
"בצד"
נעמדתי על ארבע, הרגליים מפושקות מעט והברכיים בשולי המיטה, כפות הרגליים בולטות ואני נשענת על כפות ידיי בידיים ישרות, המבט שלי מופנה למראה הגדולה שעל דלת ארון הקיר ואני רואה את השדיים שלי תלויים תחתיי, גדולים ומתנועעים בקצב נשימתי, ואת דב מתקרב ונעמד בין רגליי, מכוון בידו את הזין אל החריץ הרטוב שכבר מחכה לו.
רעד עבר בגופי כשהרגשתי את ראש הזין הנוקשה נלחץ בין שפתי הכוס שלי, שפתיים בשרניות ורכות, מגורות, עם יד אחת הוא כיוון ועם השניה אחז במותני, "לאט או מהר?" הוא ציחקק.
"לאט, הכי לאט, תן לי להרגיש כל סנטימטר שאתה תוקע לי" לחשתי בקול מגורה והוא התחיל לדחוף לי, לאט, כמו שביקשתי, נותן לי להרגיש איך הוא פורץ לתוכי, איך אני נֶחְדֶּרֶת והאורגזמה השניה שלי נבנתה מחדש במהירות שיא, "כן" גנחתי בקול תאוותני, "כן, תכניס לי, תכניס לי אותו" וברגע שכל הזין היה נעוץ עמוק בין רגליי, עוד לפני שהתחיל לפמפם, גמרתי שוב, צורחת ומודיעה לו, מביטה בו שוב דרך המראה ורואה את חיוך הגאווה הגברי הנמתח על פניו כשהוא התחיל לפמפם.
שתי גמירות נוספות הוא נתן לי לפני שגמר, אחר כך הוא הודיע שהוא צריך כבר ללכת כי אשתו תכף חוזרת ולפני שהלך הוא החמיא לי שזה היה הזיון הכי טוב שהוא זיין אותי או את תקוה והוא כבר מחכה לשבוע הבא.
כשהוא הלך עשיתי לי תה עם נענע ושתיתי עם פרוסת עוגת פרג, חושבת על מה שהיה ומסכימה איתו, מכל הזיונים הרבים במשרד שלו זה אכן היה הזיון הכי טוב שהיה לנו ושבעצם גם אני מחכה כבר לשבוע הבא כי אמנם זה סקס שהוא, הבוס שלי, כופה עלי, הטרדה מינית במלוא מובן המילה, אבל גם זיון טוב בלי שאצטרך להתאמץ ולצאת מהבית לצוד לי גברבר.
הַשִּׂמְלָה של ליטל
למחרת, כשנכנסתי למשרד תקוה קיבלה את פניי עם חיוך מתחנף "הבוס אמר לי שהוא ביקר אצלךְ אתמול אז רציתי להזכיר לךְ שאת יכולה לקחת אותי שוב לחדר ההנקה" ואותו חיוך מתחנף רק התרחב וכבר רציתי להגיד לה לבוא אחרי רק שאז הטלפון שלי צלצל וליטל הזמינה אותי אליה לחדר כי היא צריכה הרפיה.
דפקתי בדלת והיא הזמינה אותי להכנס. "תנעלי ותתפשטי!" היא זרקה לעברי כשנכנסתי בלי להסיט את המבט מהמחשב, עיניה נעוצות במסך והיא מקלידה במהירות בהקלדה עיוורת. "בואי, תעזרי לי לחשוב" היא גילגלה את כורסת המנהלים שלה לאחור, מסמנת לי עם יד אחת להיכנס אל מתחת לשולחן ובשניה ממשיכה להקליד. הסמקתי ונכנסתי, להפתעתי גיליתי שהיא בלי מכנסיים והתחתונים שלה שהיו זרוקים לצידה וכשהיא פתחה רגליים ראיתי את הכוס שלה במלוא תפארתו, את השפתיים הבשרניות הכהות ואת הפס הוורוד הרטוב המנצנץ ביניהם אבל בעיקר הרגשתי בריח, ריח של אישה מיוחמת, "יאללה, תתחילי" היא גלגלה חזרה את הכורסה והרגליים שלה עטפו את הראש שלי, "כן! ככה! זה עוזר לי לחשוב" היא גנחה בתשוקה כשנישקתי את שפתי הכוס ועם קצה הלשון טעמתי אותה, "כן, תמשיכי, עוד" ואני המשכתי, עוד בדרך לכאן החלטתי שאני צריכה להודות לה על זה שתמכה בהצעה שלי, בעצם יותר תקוה אבל גם אני, ועכשיו פינקתי אותה, עשיתי לה את המיטב שאני יודעת וזה עבד, אפילו עבד טוב, לא הייתי צריכה הרבה לפני שהיא גמרה בפעם הראשונה, אומנם לא סיפרה לי על זה אבל אני כבר יודעת לזהות את הטעם שלה.
את הגמירה השניה היא כבר לא הסתירה והפסיקה להדפיס, התרווחה בכורסה, ידיה על ראשי, כאילו מפחדת שאברח לה באמצע, ולמרות שלא ראיתי מגניחות ההנאה שלה היה לי ברור שהיא עוצמת עיניים ומתמכרת ל"הרפיה" שאני נותנת לה ודוהרת לאורגזמה הבאה, השלישית.
"עזרתי לי מאד" היא גנחה בתשוקה לאחר הגמירה השלישית שטלטלה את גופה, "ועכשיו בא לי לזיין אותךְ, תשכבי על השולחן, כמו שאני אוהבת" היא התגלגלה לאחור ונתנה לי לצאת ובזמן שאני נשכבתי על הגב, אוחזת בברכיים שלי ומושכת אותם קדימה ובו בזמן מפשקת את רגליי היא הרכיבה לעצמה את הסטראפאון ששלפה מהמגירה.
"תתכונני" היא הניחה את הראש הקר בין שפתי הכוס שלי, לוחצת מעט ומחייכת, "שמעתי שאת אוהבת לאט," היא התחילה לדחוף לי את התותב, לאט, "שאת אוהבת להרגיש כל סנטימטר שחודר לתוכךְ" היא ציחקקה וכנראה שהיא הרגישה ברעד שחלף בגופי כי מייד היא הוסיפה "תרגעי, הבוס אהב את מה שעשיתם" היא המשיכה לחדור עד שכל התותב ננעץ בתוכי ואז התחילה לזיין אותי, לזיין לאט ובתנועות ארוכות וחזקות שהרעידו את גופי ובעיקר את שדיי, נותנת לכל התותב להשתפשף בין שפתי הכוס שלי, להחליק לאורך הנרתיק הכל כך משומן, "פאק, את זיון טוב דנה" היא חייכה והתחילה למולל את הפטמות שלי בין אצבעותיה, הופכת אותן לנוקשות ורגישות עוד יותר ושולחת אותי לגמירה הראשונה שלי, גמירה חזקה, כזאת ששולחת זרמים בכל הגוף והופכת את הַבִּיצָּה שבין רגליי לרטובה וטובענית עוד יותר.
"אני רוצה להודות לךְ על התמיכה, אז, אצל המנכ"ל"
"את לא צריכה, זה היה רעיון מצויין, תקוה היא שצריכה להודות לךְ, את הצלת את התחת שלה" היא צחקה, "בגלל זה הוספתי את התוספת, ניצלת את זה כבר?"
"עוד לא, את הקדמת וקראת לי".
"את לימדת אותה? את יודעת, איך לפנק"
"כן" הסמקתי, "כשהיא ירדה לי הדרכתי אותה"
"הרגשתי" ליטל חייכה, "יש לה עוד הרבה מה ללמוד ממךְ אז תמשיכי," והחיוך על פניה הפך זימתי והפמפום מהיר עוד יותר, "בואי" היא גנחה בתשוקה וידעתי שהיא בדרך לאורגזמה שלה ולא רק היא, "בואי, בואי" היא המשיכה ואני הרגשתי את השיא מתקרב בתוכי, "כן, הנה, בואי!" היא נעצה את עצמה הכי עמוק שאפשר וקפאה, לא זזה, ו…"כן!" גנחתי בקול, "כן, הנה, גומרת! גומרת!!" לא השארתי ספק.
"דנה," ליטל פנתה אלי כששתינו התלבשנו, "את רוצה לצאת איתי הערב לדייט?".
הופתעתי, יש הבדל בין היחסים האלה בחדר שלה לדייט, וכנראה שהיא הרגישה שאני מהססת כי מייד היא הוסיפה "זה בסדר, אני אבין אם תגידי 'לא' ואני מבטיחה שזה לא ישפיע במילימטר על היחס שלי אליךְ אבל הייתי שמחה שתסכימי, ארוחת ערב טובה על חשבוני, קצת אלכוהול בבר על חשבוני ואם תרצי נעלה אלי לדירה, יש כמה טובות שאני צריכה להחזיר לךְ" והיא העבירה את לשונה על שפתיה בתנועה מתגרה, "ואם לא נפרד כידידות, מבטיחה, נו הארם (No Harm, שום נזק)".
לא הייתי צריכה לחשוב פעמיים, ידעתי שהיא לסבית, היא אף פעם לא הסתירה את זה, ועדיין, או אולי בגלל זה, היה בה משהו שגירה אותי בצורה בלתי רגילה ו"אני מסכימה" חייכתי אליה, "אני גם ארצה לעלות אליךְ לדירה" הוספתי והסמקתי.
"אז קבענו, אני אזמין מקום ואודיע לך מתי ואיפה" היא חייכה אלי, "ודנה, תבואי עם שמלה! רצוי כזאת שיקנאו בי" היא צחקה.
בשעה שתים החלטתי לממש את זכותי, דב נסע לפגישה בבאר-שבע, ידעתי שהוא לא יגיע בקרוב כי הזמנתי לו מקום במסעדת 'כרמים' בבאר שבע לשעה שתים עם עוד שלושה אחרים, "בואי!" ניגשתי לשולחן של תקוה, "אני צריכה הרפיה," חייכתי אליה, חיוך עוקצני משהו וראיתי אותה מסמיקה, "ותביאי ת'סטראפאון שלךְ!".
אותו יום נתתי לתקוה שיעור נוסף באומנות פינוק אישה. הפעם הקדמתי וברגע שהיא התפשטה עשיתי לה 'פרנקי' אותה תנוחה מ'שפת נשים' שאני כל כך אוהבת שליטל עושה לי, האצבע שלי חגגה לה בטוטה, נוגעת בדיוק במקומות הנכונים ולוחצת בדיוק על הנקודות הרגישות כדי לתת לה גמירה מטלטלת, כזאת שהפכה אותה כל כך מיוחמת ורטובה ברמות שטיפטף לה בין הרגליים ורק אז הורדתי אותה לפנק אותי ולא סתם בחרתי בסדר הזה, מניסיוני האישי כשאני מיוחמת אני מצליחה לפנק הרבה יותר טוב וזה הוכיח את עצמו גם אצלה, אומנם המשכתי להדריך אותה אבל היא הייתה הרבה יותר טובה מהפעם הראשונה וכשהיא טובה אני נהנית ומרוויחה ואכן שתי הגמירות שקיבלתי היו שוות כל מאמץ.
לקינוח השענתי אותה עם כפות הידים על הקיר ודפקתי אותה עם הסטראפאון שלה וכשהיא כל כך רטובה וכל כך מיוחמת, ולדעתי לרדת לי חירמן אותה עוד יותר, היא גמרה וגמרה, ו…גמרה אבל לא הפסקתי עד שגם אני גמרתי.
"בוסית," היא פנתה אלי כשהתלבשנו, "מה שעשית לי" והחיוך המאושר על פניה הסביר לי שהיא מתכוונת לטוב, "עם בעלי אני אף פעם לא מצליחה להיות כל כך רטובה, אפילו לא חצי, אפילו לא רבע, ולרוב זה כואב לי שהוא, את יודעת, בועל אותי".
"הוא יורד לךְ?" הפתעתי אותה.
"אהה, לא, אף פעם, הוא כזה, את יודעת, הכבוד חשוב לו".
רציתי להגיד לה 'בטח, גרוזיני' אבל שתקתי ובמקום זה שאלתי "ואת?".
"כן, הרבה".
"אז תגידי לו שעד שהוא לא יורד לךְ את לא יורדת לו! ככה! חד וחלק! בעצם תגידי לו שעד שהוא לא יורד לךְ יש עוצר כניסות" וכשראיתי שהיא לא ממש מבינה מה זה עוצר כניסות הסברתי לה אבל לפי המבט הזועזע על פניה אני לא בטוחה שהיא אכן תממש את זה.
בשש יצאתי מהעבודה ומיהרתי הביתה. בדרך חשבתי שוב אם עשיתי בשכל שהסכמתי ועוד יותר מזה אם לא טעיתי כשאמרתי שאני אעלה אליה כי ברור שהיא לא רוצה שאני אעלה אליה כדי להראות לי את אוסף הבולים שלה (או המפיות או כל מה שאנשים אוספים כתחביב) אבל לא שיניתי את דעתי.
מקלחת טובה, קודם מים חמים וסבון ולסיום עמדתי מתחת למים הקרים בעיניים עצומות ופתאום כל כך רציתי שליטל תעשה לי 'פרנקי' ועם אצבע כף יד אחת ליטפתי לי את שפתי הכּוס ובשניה שיחקתי לעצמי בפטמות והרגשתי איך אני מוכנה לעבור מייד לדירה שלה ו…גמרתי!
ידעתי בדיוק מה אני אלבש, חזיית-סטרפלס-דאבל-פוש-אפ כי לשמלה יש גב חשוף, חוטיני זנותי בצבע תואם שבקושי מכסה את השפתיים, שמלה שחורה ארוכה וצמודה עם מחשוף גם בגב וגם מלפנים, שכאילו מציג לראווה את שדיי העסיסיים, ושסע בצד השמלה שמגיע כמעט עד קו התחתונים ודרכו מציצה הרגל שלי, חשופה, נעלי עקב סטילטו שחורות וארנק קטן התלוי בשרשרת מוזהבת על הכתף ובו הפלאפון שלי, כסף למונית, בהודעה שליטל שלחה לי עם המקום והשעה שבה נפגש היא הוסיפה שאת כרטיס האשראי שלי אני אשאיר בבית כי היום אני הדייט שלה ולכן הכל עליה, ומעט הדברים שבלעדיהם אישה לא תצא מהבית.
ליטל כבר חיכתה לי במסעדה ולרגע עצרתי כשראיתי אותה, לבושה בחליפה גברית לבנה, עם מכנסיים וז'קט ואפילו עניבה רק שהנעליים שלה היו נעלי סטילטו אדומות ולמרות התלבושת הגברית היא נראתה לי נשית כל כך. כשהתקרבתי היא נתנה לי ורד אדום ואז נישקה אותי על השפתיים ואני הסמקתי כשראיתי את המבטים הנשלחים לעברנו.
ליטל החזיקה את הכסא ועזרה לי גם לשבת ולרגע הרגשתי כאילו אני באיזה סרט, אף גבר לפניה לא עשה לי את זה, "הזמנתי לנו קוקטייל" היא חייכה לעברי כשהמלצרית ניגשה עם שתי כוסות והגישה לנו, השקנו כוסות ושתינו.
התפריט כבר חיכה על השולחן, בשלי לא היו מחירים, והמלצרית לקחה את ההזמנה שלנו. דיברנו, לא על המשרד ולא על מה שקורה אצלנו, דיברנו עלינו, איפה גדלנו, איפה למדנו ודברים שלא סיפרנו אף פעם באותן שיחות קצרות שהיו לנו בנופש חברה.
אכלנו, שתינו יין והמשכנו לדבר, האוכל היה מעולה, הדג בטאבון שלי היה הדג הכי טעים שאכלתי אי פעם, ליטל דווקא לקחה סטיק פילה ואפילו נתנה לי לטעום ואין להשוות את זה לסטייקים שאני אוכלת מדי פעם, ליגה אחרת. קינחנו בסורבה ואספרסו, מהעוגות התרחקנו. אני לא יודעת כמה זה עלה לה אבל מהטיפ שהיא השאירה, במזומן, זה עלה הרבה, הרבה מעבר למה שאני רגילה לו.
נסענו במונית לבר שהיא המליצה עליו באחד המלונות ברחוב הירקון, ישבנו מול הים ושתינו, קודם צ'ייסר טקילה ואחר כך היא ויסקי ואני הסתפקתי ביין לבן קר, ממשיכות לדבר, הפעם גם רכילות ושוב לא על המשרד. כשהכוסות שלנו התרוקנו היא הזמינה עוד סיבוב, ישבנו צמודות והרגשתי איך כף היד שלה מלטפת לי את הברך ומתחילה לעלות לאורך הירך במקום שהשסע נפתח והתמסרתי, נתתי לה כי זה היה לי נעים כל כך.
היא ליטפה אבל לא מעבר לקו התחתונים, רציתי שתמשיך, לא היה אכפת לי שמישהו עוד יראה בטעות, אבל הבד היה בשבילה הגבול והיא לא חצתה אותו. "אלי או להזמין לך מונית?" היא לחשה לי באוזן והרגשתי איך הלב שלי דופק במהירות.
"אליךְ" לחשתי, "כבר חשבתי שלא תציעי לי"
"את לא חייבת, רק אם את באמת רוצה"
"אני רוצה!" עניתי מייד בבטחון ובתנועה מהירה אחזתי בכף היד שלה והובלתי אותה אל תוך התחתונים שלי ונתתי לה להרגיש עד כמה אני רטובה.
"בואי נרקוד", ליטל הובילה אותי אל הסלון שלה, דירה קטנה ברחוב ארנון שירשה מסבתא שלה, סלון וחדר שינה שהיו פעם שלושה חדרים, בחוץ נראה ישן אבל בפנים משופצת ומאובזרת, "תחלצי נעליים" היא חייכה אלי ובזמן שאחזה בשלט משוכלל והפעילה את המערכת גם היא בעטה והעיפה את הנעלים מעליה. 'שדות ירוקים' (Green Fields) של 'ארבעת האחים' מילא את חלל החדר והיא אחזה בי, חיבקה והניחה את כך ידה על ישבני והצמידה אותנו והתחלנו לרקוד, סלאו איטי, חרמני, "תתמסרי" היא לחשה לי ונישקה אותי על השפתיים ואני נעניתי לה.
כש'שדות ירוקים' הסתיים 'אני האיש שלךְ' (I'm Your Man) של 'לאונרד כהן' התחיל, כל כך מתאים לסיטואציה רק שעכשיו הרגשתי איך היא פותחת את רוכסן השמלה שלי שמאחור, לרגע היא נפרדה ממני והורידה את הז'קט שלה ואני ניצלתי את הרגע כדי להחליק את השמלה מעלי ולהשאר בחזיה ותחתונים בלבד ושוב נצמדנו ורקדנו.
את ההפסקה הקצרה בין 'אני האיש שלךְ' ל'הניחי את ראשךְ על כתפי' (Put your head on my shoulder) של פול אנקה היא ניצלה להוריד במהירות את המכנסיים והחולצה שלה ועכשיו שתינו רקדנו בתחתונים וחזייה רק ששלה היה חוטיני זעיר וחזיית תחרה עדינה.
גם החזיות ירדו תוך ריקוד, "תפתחי לי" היא לחשה כשעם יד אחת היא פתחה לי את קרסי החזייה אז פתחתי ולרגע נפרדנו, נותנות להם לצנוח לרצפה ושוב נצמדנו והשדיים הקטנים שלה נמחצו לאלה הגדולים שלי, דוקרת אותי בפטמות האבן שלה, וכשפול אנקה שר 'הניחי את שפתייך על שפתי, יקירתי' התנשקנו בלהט.
"בואי" היא לחשה לי אחרי שגם השיר הזה הסתיים, אחזה בכף ידי והובילה אותי אחריה לחדר השינה שלה.
כבר בכניסה לחדר היא הצמידה אותי בגופה אל הקיר, שפתיה מצאו את שפתיי בנשיקה תאוותנית, כף ידה החליקה לתוך התחתונים שלי והאצבע שלה חדרה לי לכוס והתחילה לחגוג שם, לתת לי 'פרנקי[ii]' לפנתיאון, כזה שהרבה לילות אחר כך חלמתי עליו, ועם 'פרנקי' כזה לא פלא שגמרתי בסערה ו…"למה?!?" צרחתי כשבבת אחת היא הפסיקה.
"הגיע הזמן לפנק קצת" ליטל חייכה אלי והתרחקה צעד או שתיים, הייתי בטוחה שעכשיו היא רוצה שאני אפנק אותה אבל אז היא אמרה "תשכבי! על הגב!" והצביעה על המיטה הגדולה והיה משהו סמכותי כל כך בקולה שלא יכולתי לסרב לה אז נשכבתי, מביטה בה מורידה את החוטיני ומתכוננת כבר שהיא תשב לי על הפנים כדי שאני אלקק לה אבל במקום זה היא ניגשה והורידה לי את התחתונים, פישקה את רגליי בידיה ונשכבה כשראשה בין רגליי, "אבל, את הרי" התחלתי כשהבנתי מה היא הולכת לעשות לי וכיסיתי בכפות ידי את הכוס שלי.
"ששש… תרגעי," היא השתיקה אותי, "אף גבר לא ירד לךְ לפני שזיין אותךְ?" היא חייכה לעברי.
"ירד"
"אז מה את מתפלא?" היא ציחקקה, "עכשיו אני הגבר שלךְ" והיא הזיזה לי את כפות הידיים ואני לא התנגדתי, "תתמסרי" והרגשתי את שפתיה נושקות לאלה התחתונות שלי "עכשיו תורי להחזיר לךְ קצת על כל מה שעשית לי" והיא התחילה לעשות בי קסמים.
היא לא עשתה לי משהו שלא עשו לי כבר קודם אבל פתאום הרגשתי כאילו כל מה שעשו לי עד היום היו משחקים של מכבי ירוחם ופתאום נחשפתי לכדורגל של ברצלונה ומסי וכל שנשאר לי זה לעצום עיניים, למתוח ידיים חזק לצדדים ולאחוז בסדין כדי לא לעוף באוויר ולגמור, ולגמור ו"כן! שם! כן! תמשיכי" ושוב לגמור.
"את מוכנה" ליטל התנתקה ממני וכל מה שבא לי זה לצעוק לה 'לא, תמשיכי', "תשכבי על הבטן!" היא המשיכה באותו קול מלטף אבל סמכותי, הניחה שתי כריות במרכז המיטה וסימנה לי לשכב עליהם בזמן שהיא התחילה להצמיד לעצמה את הסטראפאון שלה.
נשכבתי בדיוק כמו שהיא אמרה לי, האגן על הכריות שהגביהו את אחורי, פישקתי רגליים והיא ירדה על ברכיה ביניהם, "לא בתחת" לחשתי לה למרות שבאותו רגע הייתי כל כך מגורה שהייתי מרשה לה לתקוע אותי בכל מקום שבא לה, "לא בתחת" היא לחשה חזרה ונשכבה עלי, דוקרת בפטמות האבן שלה את גבי ומרימה את אגנה, מכוונת בידה את התותב והרגשתי את ראש התותב מחפש במקום הנכון, מחפש ומוצא, נצמד אל שפתי הכוס הרכות והמגורות שלי וגניחת הנאה קולנית נפלטה מפי, "לאט," לחשתי לה, "אני רוצה להרגיש אותך בועלת אותי" וכך היא עשתה, חדרה לאט, תוקעת ומנשקת אותי בעורף, "כן" גנחתי שוב כשהרגשתי את אגנה נמחץ אל ישבני, יודעת שכל התותב נעוץ עמוק בתוכי, "כן, תזייני אותי" והיא זיינה, לאט ובתנועות ארוכות, משפשפת את התותב לכל אורכו בין שפתי הכוס הכל כך מגורות שלי, מזיינת ומנשקת, מפמפמת לאט ולוחשת לי באוזן, "אני אוהבת לזיין אותך ככה".
"כן, תמשיכי, גם אני אוהבת, כן, עוד, הנה, הנה!" ועוד גמירה טלטלה את גופי, הגמירה המי יודע כמה בערב הזה ועדיין לא הייתי שבעה.
"גמרת?" היא שאלה ושמעתי את החיוך בקולה.
"כן, גמרתי, הרבה"
"אז עכשיו תורי" היא שוב לחשה ונישקה אותי על העורף, "תשלבי בבקשה כפות ידיים על העורף" וזאת הייתה בקשה שאי אפשר שלא להענות לה אז שילבתי, ליטל נשענה על כפות ידיה והרימה את פלג גופה העליון, אחר כך היא פישקה רחב את רגליי ברגליה, "עכשיו כמו שאני אוהבת" היא לחשה לי והגבירה את הקצב, דופקת אותי בתנועות מהירות וחזקות, "עכשיו אני טוחנת אותך" היא לחשה בקול חרמני, "את אוהבת את זה?".
"כן" צרחתי, "כן, אני אוהבת את זה! כן, תמשיכי, כן, תטחני אותי, כן ככה, אימא'לה, זה טוב, זה בא לי!" והזה בא לי שלי התלכד עם ה"הנה! קחי!" החזק שלה כשהיא תוקעת את עצמה הכי עמוק שאפשר ולא זזה, רק לוחצת והרגשתי את הרעד העובר בגופה, עוד לחיצה, נעיצה, והיא נפלה עלי מתנשפת, שוכבת עלי ככה ומנשקת אותי בעורף.
ליטל שכבה על הגב ואני על הצד, צמודה אליה, ראשי נח בחֵיקָהּ, שדיי נמחצות לצלעותיה, מחבקת אותה עם היד ונצמדת יותר, והירך שלה תפוס בין ירכיי ואני משתפשפת בו בתנועה איטית מלטפת. "אהבת את הדייט?" היא לחשה לי.
"מאד" הרמתי את הראש ונישקתי אותה, "ביחוד את הסוף".
"תרצי שאני אזמין אותך שוב?"
"תמיד, מתי שתרצי" ושוב הרמתי את הראש ונישקתי אותה.
"אפילו שאני בוצ'ה?".
ידעתי שהיא לסבית, ידעתי גם מה זה בוצ'ה[iii], "אפילו," עניתי, "לדעתי זה אפילו מוסיף" ושוב התרוממתי ונישקתי אותה.
"מחר בערב יש מסיבת בנות, תרצי להיות השמלה שלי?".
"השמלה??" את זה כבר לא הבנתי.
"את יודעת, הבת זוג שלי, הפֶמית[iv], אנחנו אוהבות יותר לקרוא לה 'שמלה' או לפעמים 'הסוסה' ולעצמנו 'הבת זוג' או 'מכנסיים', אבל לפני שאת עונה אני רוצה שתדעי עוד כמה דברים על המסיבות האלה" היא עצרה אותי מלענות והתחילה להסביר לי ואני נשארתי עם פה פתוח, חשבתי שדברים כאלה יש רק בספורים הכחולים שאני קוראת מדי פעם במרשתת והנה פתאום זה קורה במציאות והרגשתי שזה מגרה אותי בטרוף, מגרה ובעיקר מסקרן, "הפעם זה מסיבת שליטה רכה," ליטל המשיכה והסבירה, "אורגיה משותפת וסקס בפומבי עם החלפת זוגות כמובן, הפעם אין סאדו-מאזו וגם אין עונשים אבל כשמלה את חייבת לעשות הכל, כל מה שמבקשים ממךְ, ציתנות מוחלטת, לשמוע בקולי או בקולה של מי שבאותו רגע היא השולטת שלךְ בלי לשאול למה! גם כשאת לא איתי!"
"הכל? גם, אהה, את יודעת, בתחת?"
"כן, הכל, ותאמיני לי אומנם בהתחלה זה קצת כואב אבל כשעושים את זה נכון זה הופך לעונג רצוף ואנחנו עושות את זה הכי נכון, אם תרצי אני אוכיח לך אבל תבטחי בי, אני לא רוצה שיהיה לך רע"
"ואם לא מסכימים למשהו?".
"יש פגישות שיש עונש של לשכב על הברכיים או אפילו להתכופף ולחטוף עם חגורה או מחבט, אבל לא הפעם, הפעם זה פגישה לייט (light) והעונש היחיד זה שמזמינים למסרבת מונית ושולחים אותה הביתה אבל כולן יודעות שאף אחת אחרת לא תזמין אותה יותר לדייט או למסיבות האלה שזה כמו פסק דין מוות למי שעמוק בסצנה, וחוץ מזה גם ה'מכנסיים' שלה, הבוצ'ה שאיתה היא באה, בגלל שפישלה עם בחירת ה'שמלה' נשארת והופכת ל'שמלה' במקומה".
"ואת לא מפחדת שאני לא אסכים?"
"לא! אני בוטחת בךְ, אני בטוחה שאת תהני," והיא גחנה ונישקה אותי על השפתיים, "וחוץ מזה אני מרגישה על הרגל עד כמה זה מגרה אותךְ" והיא צדקה, הייתי כל כך רטובה שם בין הרגליים שטיפות נזלו לי ונמרחו על הירך שהשתפשפתי בה.
"אז אני מסכימה, מחר אני אהיה ה'שמלה' שלךְ ואני מבטיחה לא לאכזב אותךְ"
"את לא תצטערי" היא השכיבה אותי על הגב ועלתה עלי והרגליים שלי נפתחו בעצמם כשהיא כיוונה את ראש התותב אל חריץ הכוס שלי, "אבל יש עוד משהו שאת חייבת לדעת," היא שפשפה את ראש התותב בין השפתיים אבל לא חדרה, "אני לא אישה של אישה אחת, יש לי עוד שמלות שאני יוצאת איתם לדייטים ולוקחת למסיבות, אני רוצה שתדעי וגם את לא חייבת לשבת בבית ולחכות לי, אין לי שום בעיה שתעשי את זה עם גברים ונשים, להפך, לָדַעַת שאת עושה את זה יגרה אותי עליךְ אז אני אשאל שוב, דנה, את רוצה להיות מחר השמלה שלי?"
"כן!" צרחתי, "ליטל, אני רוצה להיות השמלה שלךְ" הבטתי בה במין מבט מאוהב, ו…"כן!!" צרחתי שוב כשהיא תקעה בי את כל התותב והתחילה לזיין אותי, לזיין ולהשתיק אותי עם נשיקה צרפתית רטובה ולוהטת ו…אני מתביישת לספר לכם כמה פעמים עוד גמרתי, אני בטוחה שלא תאמינו לי אבל אני נשבעת שאני לא משקרת.
אותו לילה היא גם הוכיחה לי שאם עושים את זה נכון אפשר להנות מזיון בתחת, קודם היא שימנה לי שם עם ג'ל סיכה שמנוני ועיסתה ומתחה לי עם האצבע את הפתח הצר ועדיין כשהיא חדרה זה אומנם כאב אבל כמו שהיא אמרה הכאב נעלם במהירות והתענוג התחיל ו…עכשיו אתם בכלל לא תאמינו לי שגמרתי עוד פעמיים.
אותו לילה גם ישנתי אצלה במיטה, ישנו כפיות, היא מאחורי, מחבקת אותי, חופנת לי ציצי וממוללת את הפטמה, משפשפת את ערוותה בישבני ועדיין נרדמנו, היינו עיפות, הרבה גמירות גמרנו הערב, לא רק אני, גם היא.
בבוקר הערתי אותה עם מציצת בוקר טוב מפנקת, יורדת לה ומפנקת את עצמי עם האצבע. אחר כך התרחצנו ביחד, מסבנות האחת לשניה את הגב ולא רק את הגב 😊, ואז נסענו לקניון רמת אביב כדי לקנות לי תלבושת מתאימה לערב ומראש היא הודיעה לי שהיא זאת שמשלמת ושאני לא אתווכח איתה! היא יודעת כמה אני מרוויחה אבל אני לא יודעת כמה היא, והיא לא משלמת שכר דירה כמוני, ושאני אאמין לה שבשבילה זאת ממש לא בעיה.
קודם שתינו קפה עם קרואסון באילן'ס ורק אז התחלנו את הסיבוב, תחנה ראשונה שמלה, שמלת מיני צמודה עם מחשוף גדול מקדימה שיראו את העמק הקסום בין שדיי הגדולים, אחר כך ל'אפרודיטה', סט זנותי של חזייה שתואמת את השמלה, כזאת שמרימה ומציגה לראווה את השדיים שלי דרך המחשוף בשמלה ותחתוני ביקיני תואמים רק שתחתונים היא קנתה לי שנים וגם לה שנים תואמים לשלי ואפילו חזייה תואמת לשלי רק ששלה קאפ-B ושלי קאפ-D, "את יודעת," היא לחשה לי כשהמוכרת התרחקה קצת, "לפעמים אנחנו כל כך רטובות שהתחתונים נרטבים ולפעמים, בלהט המשחק, הם נעלמים או שמישהי מבקשת אותם למזכרת אז תמיד טוב שיהיה גיבוי בתיק" וכמובן גם חגורת ביריות תואמת עם גרבי רשת, ולקינוח היא לקחה אותי לחנות נעליים וקנתה לי נעלי עקב סטילטו אדומות ועל דבר אחד היא הקפידה בכל הקניות האלה, שאני לא אראה את המחיר!
סיימנו בבראנץ' בנמל תל-אביב ובה היא עדכנה אותי בעוד כמה פרטים על הערב, דווקא משהו שגירה וסיקרן אותי עוד יותר ולא משהו שאם הייתי יודעת קודם לא הייתי מסכימה, ומשם המונית קודם הקפיצה אותי הביתה ורק אחר כך אותה.
כשהגעתי הביתה תקעתי לעצמי את הפקק-האנאלי שהיא קנתה לי בסיסטר'ס, המלצה של ליטל כדי להיות מוכנה לביקור מאחור, בהמלצתה גם עשיתי חוקן לפני שהתרחצתי, ליטל הסבירה לי שכל השמלות עושות את זה, בעיקר קשור לְהִגְיֶנָה, התרחצתי טוב טוב בכל המקומות האינטימיים, התלבשתי, הכל חוץ מהשמלה, התאפרתי, איפור מינימלי, מאופק לא מוגזם פרט לשפתון האדום הלוהט, עוד המלצה שלה כי אני עלולה להזיע, וכשהיא צלצלה שהיא כבר מגיעה לאסוף אותי השלמתי ולבשתי את השמלה והנעליים, הבטתי בעצמי במראה וְ"כוסית" לחשתי לעצמי וחייכתי, "לכי לחגוג, מגיע לךְ".
לחלק הבא >>>>
אזהרה : מערכת יחסים מינית בין ממונה לכפיפ/ה עשויה להיכלל במסגרת החוק להטרדה מינית! במקרים שבהם מתקיימת מערכת יחסים מינית בין בכיר/ה לכפיפ/ה, על הבכיר/ה להוכיח שמדובר בהסכמה אמיתית והדדית אבל זהו רק סיפור ובסיפור, כמו בסרט, יש דרקונים ופיות, יש קוסמים ומכשפות, יש גיבורי-על שיכולים לעוף בחלל ולהציל בעצמם אוטובוס תלמידים שנפל לנהר, יש חיות מדברות ורוקדות ואפשר לנוע בזמן אז בסיפור שלנו מוצאים מסלול עוקף וזה עובד אבל אל תשכחו שזה רק סיפור!
[i] למי שרוצה להבין יותר מה זה 'פרנקי' השתי דקות הראשונות יבהירו לו: https://seret.live/main/watch/series/469/season/season1/episode/S01E01/%D7%A9%D7%A4%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D
[iii] בוצ'ה : מונח המשמש לתאר זהות גברית בקרב לסביות
[iv] פמית : מונח המשמש לתאר זהות נשית בקרב לסביות
מחכה לסיפורים שלך כל הזמן
אריה זה הסיפור הכי טוב והכי מגרה שקראתי זה זמן רב! בבקשה תמשיך!