מתמטיקה עם בונוסים

למען הסר ספק: זהו סיפור דמיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.

עופר שכב עלי, מזיין אותי בתנועות ארוכות ואיטיות, גופו הצעיר, המלא און ותשוקה, משדר 'כיף לי, אני נהנה'. פעמיים כבר גמרתי, גמירות חזקות, מפנקות כמו תמיד, והשלישית השתוללה עכשיו בתוכי, חזקה לא פחות, מטלטלת כמו שאני אוהבת. "תודה" לחשתי לו כשהיא נרגעה קצת, "תמשיך, עוד" התנשפתי.

"לא, תודה לךְ הַמוֹרָה," הוא לוחש לי כשהזין שלו, גדול ונוקשה, משתפשף בין שפתי הכוס הכל כך מגורות שלי, שולח זרמים נעימים בגופי, "זה טוב לשכב לךְ בפּוֹת" הוא המשיך, מחליק בין קירות נרתיקי המשומנים המחבקים את הזין שמפמפם בתוכם ויודע כמה אני אוהבת לשמוע את זה, כן, אני אוהבת שקוראים לכּוס שלי פּות, זה מזכיר לי מישהו חשוב בחיי, "אני אוהב לשכב לךְ בפּוֹת," הוא הגביר את הקצב ואני עטפתי אותו ברגליי, מצמידה, יודעת שהוא בדרך לגמירה משלו, "כן, אני מת על הפּוֹת שלךְ!" הוא גנח בתשוקה, תוקע עצמו הכי עמוק שאפשר והרגשתי את המטח הראשון נורה בתוכי, ממלא לי את הכוס באותו זרע סמיך וחמים שלו…

כ-20 שנה לפני

אם היו אומרים לי שיום אחד אני אהיה חברת קיבוץ הייתי פורצת בצחוק מתגלגל, אני? הצפונבונית? אבל היושב במרומים חשב כנראה קצת אחרת, כשסיימתי את התואר במתמטיקה פלוס תעודת הוראה, נורית, חברה טובה שלי מהצבא והשותפה לדירת הסטודנטים (ואם להיות כנה אז גם לפעמים למיטה בסקס של בנות) סיפרה לי על משרת מורה למתמטיקה במועצה המקומית שלה בצפון ואחרי שהם התקשו להשיג מורֶה או מורָה כזאת הם הוסיפו גם בונוס, מגורים באחד הקיבוצים פלוס ארוחות חינם בחדר האוכל של הקיבוץ וְ"תסעי תראי, אולי זה דווקא ימצא חן בעיניךְ" היא חייכה לעברי אחרי שניסיתי להתחמק בכל מיני תרוצים, מנסה גם לא לפגוע בה כי היא מאחד המושבים באותו אזור ומאחר ובתל-אביב חיפשו רק כאלה עם ניסיון מעשי, ואחרי עוד לחץ מתון של נורית, הסכמתי.

קיבלו אותי כאילו הייתי מלכת אנגליה, קודם סיירנו בבית ספר, דווקא נחמד ואפילו כיתות עם פחות תלמידים מהמרכז, אחר כך לקחו אותי לקיבוץ, מסתבר שזה אחד הקיבוצים היותר עשירים באזור, כזה שיש לו מפעל מצליח ויכול להרשות לעצמו להקצות דירונת למורה ו"לבזבז" עליה ארוחות בחדר האוכל.

הדירונת הייתה קטנה אבל משופצת, חדר שינה עם מיטה זוגית וארון שתפסו כמעט את כל החלל, סלון קטן עם ריהוט מינימלי וטלוויזיה, מטבחון קטנטן עם מקרר כמו מיני-בר במלון, כזה שמתאים בעיקר להכין קפה ולשמור חלב ובירות, וכמובן חדרון עם שרותים ומקלחת, אבל מה ששכנע אותי להסכים היו לדעתי הבריכה, חדר הכושר והדשאים האין סופיים, תמיד אהבתי ספורט, וככה מצאתי את עצמי לקראת סוף אוגוסט יושבת בחדר האוכל עם דליה, חברת הקיבוץ שהצמידו לי לצורך התאקלמות, ואוכלת שלווה[i] עם יוגורט כשבפעם הראשונה ראיתי את קובי, זה שיהיה בעלי בעתיד, עומד בדלת הכניסה לחדר האוכל, האור מאחוריו בונה סביבו מין הילה כזאת, לבוש באותו דגמ"ח צנחנים עם דרגות סגן, הכומתה האדומה תקועה בכותפת ו-16M מקוצר תלוי ברישול מהודר על הכתף אבל אני חושבת שמה שמשך אותי הכי הרבה היה החיוך שלו, חיוך טבעי כובש שאי אפשר לעמוד בפניו, רק שאז הוא ניגש לשולחן מרוחק ואשה קמה וחיבקה אותי, מבוגרת מספיק כדי שאבין שהיא אמא שלו, מנשקת אותו והוא התיישב לידה לאכול.

"תזהרי ממנו," דליה לחש לי, כנראה שראתה את המבט שלי בו, "הוא דון ז'ואן, צ'ארמר, משתמש וזורק אם את מבינה למה אני מתכוונת" ואני רק חייכתי לעצמי, סקס טוב אני אוהבת וסטוצ'ים לא מפחידים אותי, היו לי הרבה כאלה ועוד סטוץ' אחד לא יכול להזיק.

הפעם הבאה שראיתי אותו הייתה בבריכה, ישבתי על שפת הבריכה  ושכשכתי רגליים במים, לבושה בביקיני שכשקניתי אותו נראה לי נועז אבל עכשיו, מול החוטינים של המתנדבות, משולשי בד זעירים קשורים בחוטים שבקושי מסתירים את האינטימיים שלא נהוג לשזף, נראה שמרני.

הוא נעמד מולי מצדה השני של הבריכה, לבוש בבגד ים 'ספידו' שחור, שוב עם אותו חיוך כובש ואז, כאילו בסצנה הלקוחה מהסרט "מבצע סבתא", הסצנה שבו 'רמי הויברגר', הֲלֹא הוא 'קרמבו', מתחיל עם המתנדבת, הוא קפץ למים, צלל לכל רוחב הבריכה ויצא מולי, מחייך את אותו חיוך כובש שלו, מתחיל ומציג את עצמו באנגלית במבטא צברי "I'm Dudi(אני דודי)," ושוב מחייך ואז, מדלג על הדו-שיח בסרט, המשיך, באנגלית, ישר לתכלס, " You want to come to my room? (רוצה לבוא לחדר שלי?),"  ואז הוסיף את הפאנץ' "  a cup of coffee, fuck of tea? (כוס קפה, פאק אוף תה)".

אני לא יודעת מה קרה לי באותו רגע, בעצם יודעת, שגעת-הנעורים-החרמנית שהתפרצה בי בשניה, הופכת אותי רטובה שם בין הרגליים ולא מהמים, ואת הפטמות לנוקשות כפלדה, בדרך כלל אני לא נותנת לדייט שלי להכנס לי לתחתונים עד הפגישה החמישית, אם הוא מאד מושך רביעית, אפילו למצוץ לו אני לא מוצצת עד המפגש השלישי, אלא אם כן הוא יורד לי קודם, ופה, מבינה בדיוק למה הוא מכוון ב'פאק אוף טי' עניתי "sure (בֶּטַח)," באותו מבטא אמריקאי מושלם של מי שההורים שלה היו בשליחות בארצות הברית במשך שש שנים ולמדה בבית ספר אמריקאי רגיל, " fuck of tea will be all right(פאק אוף טי יהיה בסדר)" ושלחתי חיוך משלי.

הוא גר די קרוב לבריכה, דירונת זהה לשלי רק מבולגנת למדי, רואים שגבר גר שם לבד, מבעד לבגד הים הרטוב ראו שעומד לו, זה שהזין לא ברח והציץ היה רק נס, ואני, חרמנית ברמות היסטריות שאני לא זוכרת כאלה מאז שפתחו אותי, עוד עודדתי אותו כשבנון-שלנטיות שלחתי ידיים לגב, פתחתי את החלק העליון של הביקיני שלי ובלי לדבר נתתי לו ליפול לרצפה, חושפת בפניו את זוג השדיים שלי, שדיים גדולים, לבנים וּזקופים שעטרת-פטמה גדולה וכהה בולטת על הרקע הלבן ופטמה זקופה ונוקשה מתרוממת במרכזה.

"פאק, את יפה," הוא מילמל לעצמו בעברית, "פאק, אני מת על הציצקע'ס שלךְ" המשיך ואני רק מחייכת אליו כשהוא ירד על ברכיו לפני, " allow me (הרשי לי)" הוא שלח ידיים אל החלק התחתון של הביקיני והתחיל למשוךְ, להוריד, ואני לא עצרתי אותו, להפך, עזרתי, מפשקת מעט שיהיה לו קל להוריד ומרימה רגל אחר רגל כדי שיוכל להוציא ולזרוק הצידה ליד החלק העליון, "פאק, איזה פּוֹת מעדן" הוא שוב מלמל לעצמו והפתיע אותי עם נשיקה על שפתי הכוס החשופות בפניו ואני, כאילו בת טיפש עשרה מאוהבת, ציחקקתי ו"come (בוא)" המשכתי את המשחק באנגלית אחזתי בידו וברגע שהוא התרומם הובלתי אותו לחדר השינה שלו ונשכבתי על הגב במרכז המיטה שלו, "come," חייכתי אליו " fuck of tea" הזמנתי אותו וראיתי את החיוך הזימתי על שפתיו כשהוא הוריד במהירות את ה'ספידו' שלו וחשף בפניי מה מחכה לי ו…אהבתי את מה שמחכה לי, גדול וזקוף בדיוק כמו שאני אוהבת, ושוב "yes, come" הושטתי לו ידיים בצורה מזמינה והוא עלה עלי, נשכב ומחץ אותי אל המזרון הנוקשה, הרים את הישבן וכיוון בידו את הזין שלו אל בין שפתי הכוס שלי, לרגע משפשף, מרגיש עד כמה אני רטובה שם, פישק את רגליי ברגליו ודחף לי את כל הזין באבחת אגן אחת חזקה, חודר עד הסוף, עד העצם, עד שחורשת שיער ערוותו נמחצה אל זאת שלי ו…"פאק, צדקתי, פּוֹת מעדן" הוא שוב מילמל לעצמו והתחיל לזיין, לפמפם, התחיל לאט ולאט לאט הגביר את הקצב.

הגמירה הראשונה שלי לא אחרה להגיע, אורגזמה חזקה שטלטלה את גופי, המשכתי באותו משחק שהוא התחיל, גנחתי באנגלית, 'yes'ו-'coming'

ואפילו " I'm in Heaven (אני בגן עדן)" וראיתי את החיוך על פניו, "you want more (רוצה עוד)" הוא חייך חיוך נצחון כזה, ואני עונה לו ב-"yes" שטוף זימה ויצרי.

ביקשתי קיבלתי, לא עוד אחד, עוד שנים! שניהם חזקים, שניהם מטלטלים, שניהם כאלה ששלחו זרמי הנאה בגופי, ביחוד השלישי, האחרון, כשגמרנו ביחד! אני עוטפת אותו ברגליי ומצמידה אותו לערוותי והוא יורה בתוכי מטח אחר מטח של זרעונים חמימים היוצאים למסע חסר תועלת כי אני מוגנת.

רגע הוא עוד שכב עלי עד שהזין שלו החליק ויצא ורק אז התגלגל ונשכב לצידי, כמוני מתנשף וכמוני מחייך, חיוך נהנתני שמגיע תמיד אחרי זיון משובח ו…"אהבתי, אתה זיון משובח" אמרתי בעברית, משתדלת להשמע רגועה או אולי אפילו אדישה.

לרגע הוא קפא ואז הסתובב לעברי, "פאק, את מדברת עברית!".

"ברור, למה לא?" חייכתי.

"פאק, עבדת עלי, למה לא אמרתְ?"

"לא שאלתָ" חייכתי.

"והבנת מה אמרתי?"

"כל מילה" והחיוך שלי התרחב.

"פאק, חשבתי שאת מתנדבת" ושמעתי נימת התנצלות בקולו.

"לא, אני המורה החדשה למתמטיקה" ושוב חייכתי אליו.

"פאק," ואחר כך הבנתי שפאק זאת מילה קבועה אצלו כמעט בראש כל משפט, "נכון, אמרו לי שיש מורה למתמטיקה חדשה אבל אצלי בדמיון מורה למתמטיקה היא תמיד זקנה".

"מסתבר שטעיתָ," צחקתי, "אני מקווה שאתה לא מצטער".

"פאק, לא!" וזה היה לא חזק והחלטי, "גם אתְ זיון משובח והתכוונתי לכל מילה שאמרתי על הציצקע'ס ופוסי שלךְ".

"אתה מתכוון לפּוֹת שלי" צחקתי, "לא ידעתי שמישהו משתמש במילה הזאת".

"מסתבר שטעיתְ" והפעם זה היה הוא שצחק.

"דרך אגב, לא שאלתָ אבל קוראים לי תמר," חייכתי אליו, "ודליה, המלווה שלי בקליטה, הזהירה אותי שאתה דון ז'ואן, צ'ארמר, שתדפוק אותי ותזרוק, טוב תדפוק זה לא המילה שלה, היא השתמשה ב'תשתמש ותזרוק' אבל ביננו מה ההבדל?".

"דליה די אַלְמוֹנֶה? סתם רכלנית קנאית, אל תקשיבי לה," הוא צחק, "תגידי, רוצה לחזור לבריכה או אולי עוד פאק אוף טי מתאים לךְ?" הוא חייך.

"עוד פאק אוף טי מתאים לי מאד" חייכתי חזרה ושוב, שגעת-הנעורים הכתה בי ובלי הרבה הקדמות פשוט ירדתי לו, טועמת את הטעמים שלי ושלו העוטפים את הזין שמהר מאד הזדקף ונעמד מחדש והפעם בחרתי בדוגי, אני אוהבת את התנוחה הזאת, אני על ארבע, הוא מאחור, טוחן אותי בהנאה, הנאה משותפת, מוסיף לי עוד שלוש גמירות חזקות נוסף לשלוש שהיו כבר רק שהפעם, לצערנו, לא גמרנו ביחד.

לארוחת ערב הוא לקח אותי ל'דג על הדן', דג שבבוקר עוד שחה בנחל דן היה עכשיו מפולט וצלוי על הצלחת שלי אחר כך חזרנו והלכנו לפאב בקיבוץ ושם בפעם הראשונה הכרתי את קובי, אחיו התאום, שחקן כדורסל בקבוצה של האזור.

את אותו הלילה בילינו במיטה שלו, הזדיינו כמו שפנים, כאילו לא הזדיינו שנים ויש לנו חסרים להשלים למרות שערב לפני שעברתי לקיבוץ עשיתי את זה עם איזה יזיז והוא עשה את זה כמה ימים לפני עם קצינת ה-ח"ן/ת"ש של הגדוד, הפעם גם רכבתי עליו, תנוחת הבוקרת (cow-girl), שהפכה לתנוחה האהובה על שנינו.

בבוקר הוא העיר אותי עם ירידה, התמכרתי, אחר כך הוא עלה עלי, במיסיונרית, והפעם גם התנשקנו, נשיקות צרפתיות רטובות ולוהטות. אחר כך ירדנו יחד לבריכה ושחינו זה לצד זו כמה בריכות, "את שוחה טוב, כמו קיבוצניקית" הוא זרק לעברי, כאילו עירוניות לא יודעות לשחות, וראיתי את המבטים שננעצו בנו, חלקם מקנאים, ביחוד הבנות, חלקם מרחמים עלי, בעיקר המבוגרים.

לארוחת ערב הוא הזמין אותי להצטרף למשפחה שלו ולרגע נראה לי שהוא הפתיע את אמא שלו (ואחר כך הסבירו לי שזה משהו שבחיים הוא לא עשה לפני) אבל אז היא חיבקה אותי, אותו חיבוק שראית אז, בפעם הראשונה שהוא בא, והציעה לי את עזרתה.

גם אותו לילה ביקרנו בפאב, שתינו בירה והוא הכיר לי את החברים והחברות שלו מהשכבה ושוב כולם הציעו עזרה, אם אצטרך, ואת הלילה סיימנו כמובן במיטה, ממשיכים גם למחרת עם אותה "שגרה", סקס, ארוחת בוקר, סקס, בריכה, ארוחת צהריים, סקס וקצת מנוחה, ארוחת ערב, פאב והופ, למיטה ובוא נגיד שבסוף גם ישנו.

למחרת ליוויתי לאוטובוס לקרית שמונה שיקח אותו לצבא. התנשקנו, ככה, לפני כולם, "תחכי לי?" הוא שאל ושמעתי דאגה בקולו.

"מבטיחה" והרמתי יד בשבועת הצופים.

"אני אוהב אותךְ, תמר" הוא תפס אותי לא מוכנה.

"אני אוהבת אותךָ, דודי" יצא לי באופן טבעי כל כך וחייכתי אליו.

נשארנו מחובקים ושתקנו עד שהאוטובוס הגיע, "אם את צריכה משהו דברי עם קובי, הוא יעזור לךְ" הוא זרק לעברי כשכבר עמד על מדרגות האוטובוס ושלח לעברי נשיקה.

שבועיים חיכיתי לו והזמן כאילו עמד, מזל שיומיים אחרי הלימודים התחילו וזה העסיק אותי חלק מהזמן ובחלק אחר הייתי עם קובי, לא סקס! אפילו לא ברמז, רק ספורט! ליתר דיוק כושר! קובי הכיר לי את מסלולי הריצה והיינו רצים יחד, או שוחים בבריכה, או "סתם" מתאמנים בחדר כושר ואמא שלו החליפה את דליה, אני לא יודעת אם הן דיברו ביניהן אבל זה מה שקרה דה-פקטו.

ארבעה חודשים ה"שגרה" הזאת המשיכה, פעם בשבועיים הוא מגיע לחופשת סוף שבוע שאותה אנחנו מבלים בסקס, בריכה, פאב וריצה, נוצרה מן מסורת כזאת שביום שישי בבוקר היינו יוצאים לרוץ חצי מרתון שלושתנו, דודי, קובי ואני.

אחרי ארבעה חודשים דודי השתחרר, חזר לקיבוץ, לרפת, ובאותו יום עברנו לגור יחד ו…אחרי עוד שלושה חודשים הוא הפתיע אותי באמצע ארוחת ערב שבת בחדר האוכל כשמול כל חברי הקיבוץ כרע ברך והציע לי נשואים ואיך לא? הסכמתי!

החתונה הייתה בקיבוץ, חתונה עליזה ושמחה עם הרבה חברים וריקודים עד השעות הקטנות של הלילה ועדיין, בסוף הערב כשחזרנו לחדר שלנו, נשאר לדודי מספיק כוח כדי לשאת אותי על כפיים על מפתן החדר ולעשות איתי סקס, סקס של אהבה, זיון שהתחיל איטי עם הרבה נשיקות ולאט לאט התגבר, זיון של שלוש גמירות חזקות שלי וכבונוס גמירה אחרונה משותפת.

שמונה עשרה שנים חיינו ביחד, השנים הכי מאושרות בחיי, רק דבר אחד העיב עליהם, לא היו לנו ילדים וזה לא שלא ניסינו, ניסינו, חודש לפני החתונה כבר הפסקתי לקחת גלולות, בהתחלה האשמנו את הגלולות שהן עדיין משפיעות (מה שכמובן לא נכון) אבל אחרי כמה נסיונות נוספים שנכשלו הלכתי לבדיקות, הגעתי לפרופסורים הכי ידועים והמסקנה שלהם הייתה שאצלי הכל בסדר ואז עברנו לדודי ושם, אחרי עוד כמה ביקורים יקרים אצל פרופסור ידוע שהקיבוץ הסכים לממן, הוא מצא איזה פגם גנטי עם שם לטיני ארוך שעיקרו הזרע של דודי עקר! מדודי לא יהיו לי ילדים!

הציעו לי תרומת זרע וסרבתי, הציעו לי לאמץ ולא הסכמתי, "אם לא מדודי אז לא יהיה!" הודעתי, נחרצת, וכך היה, נשארנו רק שנינו.

כאבי הראש התחילו לדודי ביום הולדת 41, בהתחלה הוא לא התייחס, אמר שזה כנראה עיפות ועומס, אחר כך הוא התחיל לקחת 'אקומול' ותקופה מסויימת זה עזר, אבל כשהכאבים התגברו והכדורים לא עזרו הוא הלך לרופא, ששלח אותו למומחה בבית חולים 'זיו' וגילו לו גידול ממאיר במוח! רק שזה היה כבר מאוחר, אומנם ניסו אבל כלום לא עזר וחודשיים אחרי דודי נפטר, משאיר אותי אלמנה.

אחרי השבעה חזרתי לאותה שגרה שהייתה כשדודי היה בצבא רק שהוא כבר לא בא כל שבועיים, מעבר לתיכון שבו המשכתי ללמד חזרתי להרבה ספורט וכושר, המשפחה של דודי עטפה אותי בהרבה אהבה, גם ההורים שלי הגיעו יותר לבקר ובשבתות הייתי נוסעת אליהם, המשכתי גם לבוא למשחקי הבית של קבוצת הכדורסל של האזור, חיידק שדודי הדביק בי אותו, ביחוד עכשיו כשקובי, אחיו, נהיה המאמן שלהם, ועם כל הספורט שעשיתי נראיתי פיצוץ רק דבר אחד נעלם, החיוך.

התחילו גם חיזורים אבל בשנה הראשונה דחיתי את כולם ואחר כך ניסיתי אבל לא הייתי יכולה ותאמינו לי, התאמצתי, אבל לא יכולתי לתת לגבר אחר לגעת בי ויותר מזה הייתי יבשה שם בין הרגליים, מדבר סהרה באמצע צהריי יום חמסין, כך שעל להכניס שם ביקור לא היה בכלל מה לדבר.

הווה

אחרי אחד המשחקים ירדתי לפרקט לברך את קובי על עוד נצחון, "חכי רגע, אני צריך לדבר אתךְ" הוא ביקש ולחץ ידיים לעוד כמה מברכים.

"אני יכול לבקש ממךְ משהו, עזרה קטנה?" היא שאל, רציני, "את לא חייבת להסכים, תרגישי חופשי" וזה דווקא סיקרן אותי.

"נשמע" חייכתי אליו.

"יש לנו שחקן שקולג' מארצות הברית מתעניין בו, הציע לו מלגת ספורטאי רק שכדי להתקבל הוא צריך לשפר את האנגלית שלו ואת ציון הבגרות במתמטיקה ולא יכולתי לחשוב על מישהי מתאימה יותר ממךְ".

למה מתמטיקה? ברור, למה אנגלית? כי עם האנגלית השוטפת שלי מדי פעם, כשהמורה לאנגלית הייתה חולה או בחופשת לידה, הייתי ממלאת את מקומה.

"מי זה?" התעניינתי, "היה תלמיד שלי?" חלק גדול מהשחקנים היו תלמידים שלי בעבר.

"לא, הוא לא היה ואני לא אגיד לך מי זה לפני שתסכימי" ובעצם, כמי שמכירה טוב את הקבוצה, השאיר לי רק שתי אפשרויות, עופר ורון, שני צעירים, חילים במעמד ספורטאי מצטיין, שהקבוצות שלהם מהמרכז השאילו אותם כדי שישתפשפו וירכשו זמן פרקט.

"ומה ייצא לי מזה?" חייכתי אליו.

"האמת שכלום," הוא חייך חזרה, "אין לזה תקציב ואת יודעת הם חילים, אולי פעם תוכלי להשוויץ שבזכותך הוא הגיע ל-NBA".

"אוקיי," הסכמתי, "מסכימה, מי זה?"

"עופר"

חייכתי, מבין השנים אני אכן מעדיפה אותו, יש בו משהו שמזכיר לי את דודי, בעלי זכרונו לברכה, אמנם יותר גבוה אבל עם אותו חיוך כובש, "אוקיי, תקרא לו ונתאם".

ישבנו ליד שולחן האוכל שלי, קצת מרוחקים זה מזו, היה לי תנאי שהעמדתי לו, נשלב, נלמד מתמטיקה באנגלית בעצם אצלי בדירה מדברים רק אנגלית!

מתמטיקה זה הרבה נוסחאות וטכניקה שצריך לזכור, למשל הנוסחה לפתרון משואה ריבועית, ערך משולש או הקשר בין דרך מרחק וזמן, אבל גם הבנת הנקרא: לדעת להפוך סיפור שהוא שאלה לנוסחה המתאימה כדי לפתור, והרבה מאד תרגול! התחלתי איתו מהבייסיק, משוואה עם נעלם אחד והתקדמתי למעלה וכמובן מדברים רק אנגלית.

בזמן שהוא פתר עוד שאלה שנתתי לו אני שתיתי את הקפה-שחור-עם-הל שלי, עוד משהו שלמדתי מדודי והפך אצלי להרגל, כל התלמידים שלי כבר יודעים שאני לכיתה נכנסת עם כוס קפה שחור עם הל, "המורָה, סיימתי" הוא הודיע, באנגלית כמובן, כשגמר לפתור את התרגיל והגיש לי אותו לבדיקה, בדקתי, פתר נכון אז נתתי לו עוד תרגיל, קשה קצת יותר, בסוף נתתי לו דף שעורי בית וקבענו מתי הפגישה הבאה.

היחסים ביננו, שהתחילו במין ריחוק, הוא קורא לי 'המורָה' ולא מוכן לוותר, "גם למאמן אנחנו קוראים 'המאמן' ולא בשם" הוא הסביר ולא עזרו לי כל ההסברים שאני לא המאמן הוא התעקש ואני נשברתי, התחממו מעט, עדיין יש את הדיסטנס הזה של תלמיד ומורה אבל הוא כבר ישב יותר קרוב אלי ומה שיותר חשוב הוא כבר היה יותר נינוח.

באחת הפעמים, בפגישה הרביעית או החמישית, כשעשיתי הפסקה להכין לי כוס קפה חדש, לא משהו שלא עשיתי כבר קודם, הוא נעמד לידי, מה שלא קרה עד עכשיו והרגשתי בשפת הגוף שלו שהוא רוצה להגיד משהו אבל מהסס. "מה?" חייכתי אליו כשאני מחכה שהקפה בפינג'ן ירתח, "תשאל, אל תתבייש".

"זה לא שאלה, אני רוצה להגיד לך משהו אבל זה קצת גס אז תבטיחי שלא תכעסי".

הסתקרנתי ופתאום הרגשתי את אותם עקצוצים בפּוֹת שכבר מזמן לא הרגשתי, אולי רפלקס מותנה כי הוא אמר גס, "אוקיי, נשמע".

"המורָה, רציתי להגיד לך שאת כוסית" והוא הסמיק.

שגעת-הנעורים-החרמנית הכתה בי שוב, בדיוק כמו אז, בפעם הראשונה בבריכה כשדודי הוציא את הראש מהמים, הופכת אותי רטובה שם בין הרגליים ומעמידה את הפטמות שלי, עוד משהו שכבר הרבה זמן לא קרה לי, ולרגע שתקתי וכנראה שזה הדאיג אותו כי מייד הוא התחיל להתנצל "סליחה המורָה, סליחה, לא הייתי צריךְ, סליחה, בואי נשכח מזה".

לא שכחתי, להפך, זה הפך אותי מיוחמת, פתאום רציתי, רציתי שהוא יעשה אותי! ו"אתה מתכוון כוסית במובן מילפית?[ii]" חייכתי אליו.

"אהה, כן" הוא שוב הסמיק וראיתי שהוא נבוך, אבל מבט מהיר למפשעה שלו גילה לי שהוא גם מגורה, שעומד לו וכנראה שיש לו גם מה להציע.

"והיית עושה אותי?" שאלתי בפנים חתומות.

"אהה, המורָה, מתנצל, סליחה, לא הייתי צריך להגיד" הוא שוב התנצל.

"למה? אני לא שווה זיון?" לא ויתרתי.

"אהה, שווה".

"אז היית עושה אותי?"

"אהה, כן" ושוב הוא הסמיק.

"אז בוא," כיביתי את האש בכיריים, אחזתי בידו והובלתי אותו לחדר השינה שלי, "תתפשט!" וכדי להוכיח שאני רצינית שלחתי ידיים והתחלתי לפתוח רוכסן החצאית שלי, פותחת ונותנת לה ליפול לרצפה ו"נו, אתה מחכה להזמנה מיוחדת?" ציחקקתי ועברתי לפתוח את כפתורי החולצה וגם הוא הצטרף, מוריד בתנועה חתולית את חולצת הטריקו שלבש וחשף בטן שרירית עם קוביות שהפכו אותי לעוד יותר רטובה שם בין הרגליים.

הצטערתי שלא לבשתי באותו ערב את החזיה והתחתונים הסקסיים שלי אלא את אלה הנוחים אבל מהר מאד זה נשכח כשניצבתי מולו עירומה, ראיתי את המבט שהוא נעץ בי, סוקר אותי, מתרכז בעיקר באינטימיים, בשדיים הגדולים שכבר היו פחות זקופים אבל עדיין מעוררי תאבון ובפּות וחורשת שיער הערווה שמעליה שגדלה פרא, עוד משהו שהצטערתי כי עם בעלי הקפדתי תמיד שתהיה מעוצבת וגם אני לא טָמַנתי יָדי בַּצַּלַּחַת, הבטתי בפין שלו, בזין הגדול שעמד זקור ומתוח, מוכן לפעולה, והעיקצוצים בכּוּס שלי רק התגברו.

"בוא," נשכבתי על הגב ופישקתי רגליים, "בוא, בוא תכניס לי", שלחתי לעברו ידיים בתנועה מזמינה והסמקתי, נזכרתי כמה דודי אהב כשהייתי מזמינה אותו ככה.

עופר עלה ונשכב עלי, קצת בחשש, כאילו פוחד למחוץ אותי, הוא ידע מה לעשות, הרים את האגן וכיוון בידו את הזין אל בין שפתי הכוס שלי, משפשף קלות, אולי בודק אם אני מספיק רטובה או אולי כדי להדליק אותי עוד יותר ו"לאט, אני אוהבת לאט," לחשתי לו, "אני אוהבת להרגיש מה דוחפים לי" המשכתי באותו קול פַּתְיָנִי, "כן, ככה, בדיוק ככה" גנחתי כשהוא התחיל להכניס לי, לאט, כמו שביקשתי, ואני, כמו מכושפת, עטפתי אותו ברגליי, מחבקת כאילו חששתי שפתאום הוא יברח.

"כן, זה טוב לשכב לךְ בכּוּס" הוא לחש לי כשכל הזין שלו היה נעוץ עמוק בין רגליי, שוכב ככה ולא זז, "המורָה, זה בסדר שאני אומר גסויות".

"כן!" עניתי, כן נהנתני ומלא תאווה, "כן, זה בסדר, עכשיו תזיין אותי" המשכתי באותו קול שטוף זימה, "ובבקשה תקרא לזה פּוֹת, אני אוהבת שקוראים לזה פות" המשכתי, נזכרת איך אהבתי כשדודי היה קורא לו ככה.

"כן, זה טוב לשכב לךְ בפּות," הוא חזר ולחש, מחייך, והתחיל לפמפם, לזיין, לאט, מוציא כמעט עד הסוף ומכניס חזרה, משתפשף בין שפתי הכוס הכל כך מגורות שלי ושולח זרמי הנאה בגופי. "כן, זה טוב לזיין ת'פּות שלךְ" הוא המשיך והגביר את הקצב, "המורָה, זה בסדר?".

"כן, זה בסדר," גנחתי בקול, מרגישה איך הגמירה הראשונה מתקרבת, "כן, זה מצויין," המשכתי באותו קול חרמני, "כן, הנה, הנה! כן! הנה! גומרת! גומרת! הנה!! גמרתי!!" הודעתי ובקושי עצרתי את עצמי מלצעוק, "וואו, כבר שכחתי כמה זה טוב," התנשפתי, "כבר שכחתי כמה אני אוהבת את זה," הוספתי בקול מתנשף, "תמשיך, עוד, רוצה עוד!".

עופר המשיך, הרבה כוח יש בגוף הצעיר שלו, הוא פמפם אותי חזק ומהר ועוד גמירה הִכתה בי, חזקה אפילו יותר מהקודמת, מזכירה לי כמה זה היה חסר לי, כמה אהבתי כשדודי היה שוכב עלי ומזיין אותי, כמה אהבתי את הגמירות האלה, גמירות חזקות, מהנות, והתמסרתי, גמרתי וביקשתי עוד ועופר המשיך, מהקולות שהשמיע היה ברור שהוא, כמוני, נהנה מהזיון, גמרתי שוב, גמירה שלישית חזקה והוא אחרי, לצערי לא ביחד, גמר, התגלגל מעלי, נשכב לצידי על הגב, מביט בתקרה, מחייך ומתנשף.

"וואו, לא ידעתי כמה הייתי צריכה את זה," לחשתי לו בקול של מי שקיבלה הרגע את עונתה בענק, "הרבה זמן לא זיינו אותי וזכיתי, אתה זיון טוב, אשתךָ תהיה מאושרת".

"המורָה, גם את זיון טוב" הוא החמיא והסמיק.

"הייתָ עושה אותי שוב?" הסתובבתי לעברו, השענתי את הראש על היד וחייכתי אליו.

"ברור, בשמחה," וגם הוא הסתובב לעברי והשעין את הראש על היד, מביט בי, "המורָה, מתי שתירצי, רק תגידי".

ידעתי שאני רוצָה, עופר היה הראשון אחרי שבעלי נפטר שגרם לי לרצות, שהצלחתי לקיים איתו יחסים ועוד יותר מזה, לגמור ובגדול, לקבל את עונתי, אבל אני לא מבינה עד היום מאיפה פתאום קפץ לי הרעיון להתנות את זה, להפוך את זה למשחק נושא פרסים, "אני מוכנה לעשות אתךָ דִיל," הבטתי בו וראיתי איך הוא נדרך, "אתה יודע, אין מתנות חינם, על כל משחק חוץ שאתם מנצחים אני נותנת לך לזיין אבל אני קובעת את התנוחה!" עצרתי, מביטה בו, וכשהוא לא הגיב המשכתי, "על נצחון ודאבל-דאבל שלךָ אתה מקבל ממני זיון, גם אם זה משחק בית, ואתה קובע את התנוחה! אפשר מציצה אבל אסור בתחת!", דאבל-דאבל זה כשמסיגים סכום דו-ספרתי בשתים מחמשת הקטגוריות הבאות: נקודות, רִיבָּאוּנְדִים, אָסִיסְטִים, חטיפות וחסימות, "ועל נצחון וטריפל-דאבל אתה יכול לבחור גם בתחת, אם זה מעניין אותךָ," ציחקקתי, טריפל-דאבל זה סכום דו-ספרתי בשלוש מהקטגוריות, "אבל!" הדגשתי לו, "אם אתם מפסידים, בבית או בחוץ, אתה יורד לי עד שאני צועקת די, מה אתה אומר?".

"אני בפנים!" הוא הכריז בלי רגע של מחשבה או היסוס, "איפה חותמים?" הוא צחק.

"ירדתָ פעם למישהי?" הִתְעַנְיַנְתִּי.

"המורָה," הוא ענה בקול נעלב כזה, כאילו איך אני בכלל חושבת אחרת, "אני לא בתול, עשיתי הכל, ירדתי וירדו לי, זיינתי בפּות," והוא ציחקק כשאמר פות, "ואפילו זיינתי בתחת".

"אוקיי," חייכתי אליו חזרה, "עכשיו בוא, נמשיך ללמוד" קמתי והתחלתי להתלבש, הכנתי לנו קפה, גם לו, וחזרנו ללמוד.

רק למחרת בבוקר נפל לי האסימון שאני לא מוגנת, שהפסקתי לקחת גלולות, אז עוד לפני השעור הראשון נסעתי לבית מרקחת בקרית שמונה, קניתי פוסטינור[iii] ולקחתי, וקניתי גלולות עם המרשם הישן שהיה לי.

המשכתי ללמד אותו, מתמטיקה באנגלית אבל גם אנגלית בכלל, בעיקר אוצר מילים ומבטא. למזלו הטוב של עופר במשחק הראשון שלהם הם הפסידו אבל אני הייתי במחזור אז ויתרתי לו אבל בזמן הנכון התחלתי לקחת גלולות וחיכיתי למשחק הבא שלהם, משחק חוץ קשה.

"ניצחנו, בחוץ!" הוא הדגיש, "אני יכול לבוא?" עופר התקשר כבר מהדרך והיה משהו מתלהב בקולו שלמרות השעה המאוחרת לא נתן לי להגיד לו 'לא', אז הזמנתי אותו.

עופר הגיע מאושר ומאוכזב בו-זמנית, מאושר כי הם ניצחו והוא הולך לזיין אותי, ומאוכזב כי הוא היה מרחק שני רִיבָּאוּנְדִים מדאבל-דאבל, מה שהיה מאפשר לו לבחור את התנוחה, והיה לו מין פרצוף מתחנן כזה של 'תותרי לי, מה זה שני ריבאונדים מול 22 נקודות, תני לי לבחור' וברגע הראשון רציתי לוותר רק שאז נזכרתי במוטו של דודי, בעלי המנוח, 'הפשרות של היום הם הנורמות של מחר שיביאו לפשרות חדשות' והתעקשתי, "ניצחתם בחוץ ואתה הולך לזיין," עמדתי מולו וחייכתי כשאני מתחילה לפתוח את חגורת החלוק שלבשתי, "אבל לא השגת דאבל-דאבל אז אני קובעת את התנוחה!" שוב חייכתי כשאני מפילה מעלי את החלוק ומגלה לו שאני לא לובשת כלום מתחת וראיתי איך העיניים שלו נדלקות, "והיום בא לי לרכב, תתפשט ותשכב על הגב!" עמדתי מולו עירומה ומחייכת והִבַּטְתִּי בו מתפשט.

הייתי חרמנית בטרוף, עד שהוא גמר להתפשט ונשכב על הגב כבר הרגשתי טיפה ראשונה יוצאת לה מהכּוס שלי ומחליקה לאורך הירך הפנימי, לרגע עמדתי מעליו בפישוק, גופו בין רגליי, נותנת לו לראות את הכּוּס הרטוב שלי ורואה איך מה שעמד בגאון בין רגליו נמתח ומתקשה עוד יותר, "בוא תקטוף את הפרס שלךָ" חייכתי לעברו, משפט שהפך אחר כך למסורת, וירדתי על ברכיי, מכוונת בידי את הזין שלו אל בין שפתי הכוס הנפוחות והמגורות שלי וברגע שמצאתי את המקום הנכון התחלתי לרדת, להשתפד על הזין שלו, יורדת לאט, מרגישה את השפשוף בין השפתיים כשהוא חודר ביניהם וממשיך ונכנס לנרתיק.

"לא נורא, העיקר שאתה מזיין," ישבתי עליו וחייכתי כשכל הזין שלו תקוע עמוק בין רגליי, "פעם הבאה תתאמץ קצת יותר" ציחקקתי והתחלתי לדהור, עולה ויורדת על  הזין שלו המחליק כבוכנה משומנת בין קירות נרתיקי, השדיים שלי קופצים יחד איתי ואני דוהרת במהירות אל האורגזמה הראשונה שלי, הגמירה המפנקת שכל כך חיכיתי לה.

גמרתי, הודעתי, ראיתי את החיוך הגאה על פניו והמשכתי לדהור, מתחילה לבנות בתוכי את הגמירה הבאה. הפטמות כאבו לי, כאילו מתלוננות שלהן לא מתיחסים, אז אחזתי בכפות ידיו והצמדתי אותם לשדיים שלי, "תמזמז לי אותם" חייכתי אליו והוא התחיל למזמז, לעסות, "אווץ', זה כואב" התלוננתי בקול מתפנק כשהוא צבט לי פטמה, "בעדינות, הן רגישות, לא צובטים, ממוללים" המשכתי בלי להפסיק לרכוב, עולה ויורדת, דוהרת לעבר הגמירה השניה שלי.

הייתה גם שלישית והייתה רביעית, כולם חזקות, מפנקות, נותנות לי את עונתי בגדול. התנשפתי, אפילו הזעתי, והוא כאילו יכול להמשיך עד אין-סוף. "בוא!" נשכבתי עליו, נצמדת בטן לבטן ומוחצת את שדיי לחזהו, "תתגלגל!" והתגלגלנו ביחד ועכשיו הוא שכב מעליי, "ועכשיו תזיין" פישקתי רגליים והוא, כמו ארנב מיוחם, התחיל לזיין במהירות, מפמפם אותי חזק וכאילו רודפים אחריו, "המורָה, זה טוב לשכב לך בפּות" הוא לחש לי בקול חרמני, "המורָה, אני מת על הפּות שלךְ" התנשף, תקע את עצמו הכי עמוק שהצליח וגמר, מילא לי את הכוס באותו נוזל גברי לבן וחמים וכל שנשאר לי זה להצטרף אליו לעוד גמירה מפנקת.

"המורָה, תתכונני, במשחק הבא יהיה דאבל-דאבל!" הוא הודיע לי בקול נחוש תוך שהוא מתלבש חזרה.

"אל יתהלל חוגר כמפתח," חייכתי אליו, "אבל מילה זו מילה, תביא דאבל-דאבל ואתה הקובע" עניתי.

"המורָה, יתהלל, יתהלל" הוא צחק, "תתכונני!".

גם במשחק הבא לא היה דאבל-דאבל, הפעם היה חסר רק אָסִיסְט אחד ליעד וכיוון שזה היה משחק בית אפילו זיון לא יצא מזה ועם יד על הלב, אני לא יודעת מי יותר התאכזב, אני או הוא.

המשכנו ללמוד, לא נשאר הרבה לקראת המבחן החוזר במתמטיקה, זה שנועד לשפר את הציון ולדעתי הוא היה בכיוון הנכון, גם באנגלית חל שיפור, בעיקר במבטא ובאוצר המילים שעבדנו קשה עליהם אבל לא רק גם הדקדוק השתפר, בעיקר בכל סוגי העבר/הווה/עתיד השונים.

המשחק הבא היה שוב משחק חוץ, נצחון ויש זיון, רק שהפעם זאת הייתה מובילת הליגה, זאת שהוכיחה שביתה הוא מבצרה, וגם הפעם זה היה מבצרה, הם ניצחו ואולי במין סוג של לעג לרש עופר השיג את הדאבל-דאבל הראשון, 17 נקודות ו-11 ריבאונדים רק שהפרס על הדאבל-דאבל היה מותנה בנצחון!

היה לו מבט כל כך אומלל שריחמתי עליו, נכון שהפשרות של היום הם הנורמות של מחר שיביאו לפשרות חדשות אבל החלטתי לשנות קצת את הכללים, "בגלל שהפסדתם אתה צריך לרדת לי," חייכתי אליו והוא הסמיק, "אבל החלטתי לשנות את חוקי הדאבל-דאבל,", "אם תסכים כמובן" ציחקקתי וראיתי איך הוא מביט בי במבט קצת מופתע, "דאבל-דאבל במשחק הפסד חוץ יחשב כמו נצחון חוץ בלי דאבל-דאבל, אתה מזיין ואני קובעת איך, מסכים?"

לא הייתי צריכה שהוא יענה לי, החיוך שנמרח על פניו ענה במקומו, "מסכים" הוא ענה, משתדל בלי הרבה הצלחה להראות לא מתרגש.

"אז תתפשט" חייכתי אליו והתחלתי להתפשט בעצמי.

שכבתי על הגב, רגליי מפושקות, כפות רגליי נושקות למיטה כשהברכיים מורמות באוויר. "בוא נראה מה אתה יודע" ציחקקתי כשעופר נשכב וראשו בין רגליי.

"יודע, יודע, תכף תראי" הוא מילמל כאילו לעצמו ונישק לי את שפתי הכוס הרגישות והמגורות שלי, "המורָה, תתכונני" ציחקק ושוב נישק, הפעם נשיקה תאוותנית יותר, ארוכה והרגשתי את קצה הלשון שלו מחליק לאורך החריץ הרטוב ורעד חזק עבר בגופי, הרבה זמן לא ירדו לי, "להמשיך?" הוא ציחקק ובלי לחכות לתשובה הצמיד את שפתיו לשפתי הכוס שלי ודחף לי את הלשון וזה בדיוק מה שהייתי צריכה כדי לגמור פעם ראשונה! כן, הייתי כל כך מיוחמת, "עוד!" גנחתי בקול, "תמשיך, עוד, עד שאני אגיד לךָ די" הזכרתי לו את ההסכם שלנו ו"המורָה, יש לךְ פּות מעדן" הוא לחש והמשיך, שוב מנשק נשיקה תאוותנית ושוב דחף את הלשון והמשיך, מחפש ומוצא את ענבל תענוגותיי ומתחיל להכות בו עם הלשון ואצלי עוד אורגזמה דהרה אל השיא.

עופר שלח את ידיו הארוכות וחפן בכפות ידיו את שדיי הגדולים והתחיל לעסות לי אותם, לאט, בעדינות שכל כך לא ציפיתי מכפות ידיו הגדולות וברגע שהוא התחיל למולל את הפטמות הכל כך רגישות, שוב במין רכות לא צפויה, גמרתי שוב, פעם שניה, "נו המורָה, אני יודע?" הוא הפסיק לרגע, לוקח אוויר ומחייך.

"כן, תמשיך" הצמדתי לו את הראש חזק לערוותי, "תמשיך, עוד, כן, אתה יודע, אתה יודע!".

עופר המשיך, מעניק לי את אחת הירידות הכי מפנקות שאני זוכרת, או אולי זה היה הזמן שעבר שהוסיף לחוויה כי גם בעלי המנוח היה אלוף בזה, עוד שתי גמירות חזקות הוא העניק לי, משאיר אותי ללא נשימה ורק אז הפסקתי אותו, "בוא, תקטוף את הפרס על הדאבל-דאבל שלךָ" הזמנתי אותו לעלות עלי ולא הייתי צריכה לבקש פעמיים, הוא עלה, מוחץ את גופי למיטה, אפילו בלי לכוון עם היד הזין המתוח שלו מצא את דרכו למעמקי הכוס הכל כך רטוב ומשומן שלי, מחליק ונכנס עד הסוף ועופר התחיל לזיין אותי, זיון חזק ומהיר, זיון של מי שכבר לא יכול לחכות, זיון של מי שיודע שהוא לא יחזיק הרבה זמן המעמד, שצ'יק-צ'ק הוא הולך לגמור ובאופן הכי מפתיע, לפחות אותי שלא ציפתה לזה, הצלחתי לגמור פעם נוספת ואפילו יחד איתו.

המשחק הבא שלהם היה משחק בית, אמנם הם ניצחו אבל דאבל-דאבל לא היה וחוץ מזה הייתי שוב במחזור ו"המורָה," הוא שאל כשניסיתי לנחם אותו שממילא אני במחזור והוא לא היה יכול לקטוף את הפרס אם זה היה מגיע לו, "באמת, מה קורה עם מגיע לי פרס ואת במחזור?".

"כמו בפעם ההיא, שהפסדתם ולכן לא ירדת לי," חייכתי אליו, "אבל!" וראיתי איך הוא נדרך, "אם יהיה טריפל-דאבל הפרס ישמר לך עד שאהיה נקיה, אבל רק טריפל-דאבל!" הדגשתי.

בשעור האחרון לפני המשחק הבא, הפעם משחק חוץ, עופר הודיע לי, "המורָה, תתכונני, הפעם זה משחק חוץ ואני מרגיש שיהיה דאבל-דאבל!" הוא חייךְ.

"בשמחה," חייכתי אליו, "אצלי מילה זו מילה".

אמר ועשה, נצחון מוחץ 101:78, 28 נקודות ו-11 ריבאונדים העניקו לו את הפרס שהוא כל כך ציפה לו, לבחור את התנוחה. "המורָה, I did it!" הוא צלצל מהדרך, "נצחון ודאבל-דאבל!" הוסיף כדי שלא יהיו אי הבנות, "אני יכול לבוא?" והיה לו קול של ילד מתלהב שלא מסוגל לדחות סיפוקים אז שוב, למרות השעה המאוחרת, הזמנתי אותו לבוא.

"המורָה, אמרתי לךְ" הוא אמר בקול מאושר כשנכנס לדירה, "הרגשתי שהיום זה יקרה," הוסיף באותו קול מתלהב, "המורָה, תתפשטי" והיה לו חיוך נצחון כזה, כאילו הערב הם עלו לליגת־העל.

התפשטתי, "בוא תקטוף את הפרס," חייכתי אליו כשעמדתי מולו עירומה, "איך אתה רוצה אותי?"

"על ארבע, בדוגי, מול המראה!" הוא חייך ורעד עבר בגופי, תחושת דֶּזָ'ה-ווּ, דודי, בעלי המנוח, התקין את המראה הזאת בדיוק למטרה הזאת, הוא אהב להעמיד אותי ככה ולראות את ההבעה על פני כשהייתי גומרת, להביט בשדיי הרוקדים בכל נעיצה שלו.

עליתי על המיטה ונעמדתי על ארבע, רגליי מפושקות כשברכי מונחות על סף המיטה, וכפות רגליי בולטות החוצה, משאירות מספיק מקום כדי שעופר יוכל לעמוד ביניהן, ראשי מופנה אל המראה ועיניי עוקבות דרכה אחריו כשהוא נעמד ונצמד אל ישבני, גם אני אוהבת לראות אותו כשהוא מזיין אותי. "כן, בוא תקטוף את הפרס" גנחתי במין קול מפתה, "כן, בוא תבקר בפוסי שלי," המשכתי באותו קול חרמני כשהרגשתי את ראש הזין שלו מחפש את דרכו אל החריץ הרטוב שכבר מחכה לו, "כן, ככה, תכניס לי" עודדתי אותו כשהוא התחיל לחדור, לאט, מרגיש עד כמה אני מיוחמת ומשחק בי, "כן, ככה, עד העצם" גנחתי בתשוקה כשכל הזין שלו היה תקוע עמוק בפּות הרטוב והחם שלי, "כן, זיין אותי, חזק!" והוא זיין, חזק, כמו שביקשתי, אחז חזק במותניי ופמפם אותי בתנועות ארוכות וחזקות, יוצא כמעט עד הסוף ותוקע, מכה באגנו על ישבני ואני רואה במראה איך שדיי רוקדות לכל עבר.

המבט שלנו התלכד במראה, שנינו מביטים דרכה זה בזו וזו בזה, שנינו מחייכים, חיוך של הנאה ואצלו גם של גאווה, גאווה של מי שעמד ביעד וזוכה לקבל את הפרס המובטח, "המורָה, לבקר לךְ בפּות זה הפרס הכי טוב שיש" הוא לחש בקול שטוף זימה, "המורה, אני מת על הפּוֹת שלךְ" המשיך והגביר את הקצב, "המורָה, את הזיון הכי טוב שהיה לי אֶבֶר (ever)" התנשף ואצלי הגיעה השיא! "כן, הנה! גומרת!!" הודעתי, מתאמצת שלא לצרוח שלא ישמעו השכנים, "כן, הנה! הנה!" גמרתי.

"המורָה, אפשר להמשיךְ?" הוא הפסיק לפמפם ושאל, מפתיע אותי.

"ברור, היום אתה הקובע," צחקתי, "עד שאתה לא גומר לא מפסיקים!" הודעתי, "כן, ככה, בציצים" עודדתי אותו כשבהיסוס שלח ידיים והתחיל לשחק לי בציצים, "כן, הערב אני הפרס שלךָ, תעשה מה שבא לךָ" וזה מה שהוא עשה, זיין בלהט, זיון של תאווה ותשוקה, זיון של פריקת יצרים, זיון חזק כמו שזיון טוב צריך להיות, הזין שלו נע בתוכי כבוכנה משומנת היטב, משתפשף בין שפתי הכוס הרגישות והמגורות ושולח זרמי הנאה המשתוללים בגופי.

הצלחתי לגמור שוב לפני שגם הוא גמר, לצערי לא ביחד, קודם אני ואז הוא, אוחז חזק במותני, נצמד חזק לישבני ותוקע את עצמו הכי עמוק שאפשר לרגע קופא ככה, כשכל הזין נעוץ בין רגליי ואז הרגשתי את החום הנעים כשהוא גמר בתוכי, מילא לי את הנרתיק והכּוס בשפעת זרמתו הגברית החמימה.

"המורָה," הוא חייך לעברי כשהתחלנו להתלבש חזרה, "תתכונני, היעד הבא זה הטוכעס שלךְ, אני עובד על זה באימונים," הוא ציחקק, "ואני מרגיש שבקרוב זה יגיע, את תראי".

"מה שבא, ברוך הבא" חייכתי אליו, "הבטחתי ואני אקיים," וסימנתי בידי את שבועת הצופה, "עכשיו הכדור אצלךָ" רק שבמשחק הבא הם הפסידו, לא היה לו אפילו דאבל-דאבל שיציל אותו והוא ירד לי כמו גדול, ירד ולא זיין רק שהייתה לו כזאת זקפה שריחמתי עליו, ישבתי עם רגליים פתוחות ונתתי לו להציץ לי כשהוא כורע מולי על ברכיו ומאונן, פורק את הלחץ האצור בביצים המלאות שלו.

הזמן רץ, מבחן הבגרות לשיפור הציון במתמטיקה הלך והתקדם ועופר התקדם מצויין, גם האנגלית שלו השתפרה פלאות וגם בליגה די הצליח לו, נכון, היה עוד הפסד אחד והוא ירד לי כמו גדול והפעם גם לא ריחמתי עליו, היה עוד נצחון בית אחד בלי דאבל-דאבל שהשאיר אותו ותאוותו בידו, אבל הדאבל-דאבל הפך לאורח קבוע, לפעמים במשחק בית, ואני הייתי מחליטה איך עושים, ולפעמים במשחק חוץ והוא המחליט, לרוב באותה עמידת דוגי מול המראה אבל לא רק.

אחרי המבחן בגרות החוזר המשכנו ללמוד אנגלית, עובדים חזק על מבטא ודקדוק, כשעברנו על המבחן שהוא עשה נראה שהוא הולך להצליח ואכן כשהגיעו התוצאות הוא עבר בגדול, המכשול של הציון הוסר והמעבר למכללה הפך מעשי ואפילו נקבע שמייד עם סיום הליגה הוא יסע להתחיל להתאקלם ולהתאמן, ואז, במשחק הבית האחרון של הקבוצה הם ניצחו בגדול 101:69 והוא אפילו השיג את היעד הנכסף שלו, טריפל-דאבל, 22 נקודות, 12 ריבאונדים, כולל 5 בהתקפה, ו-11 אסיסטים!

כשירדתי לפארקט לברך את קובי, המאמן ואחיו התאום של דודי, על הנצחון, מישהי בדיוק רִאַיְנָה את עופר לערוץ המקומי אבל כשסיים הוא עבר כך לידי עם חיוך ניצחון גדול על פניו ולחש לי, כאילו בדרך אגב, "המורָה, תתכונני, אני בא לקטוף את הפרס!" והלך מחייך לחדר ההלבשה.

"המורָה, תתפשטי" הוא עמד מולי וחייך והתחיל להתפשט בעצמו.

"בוא תקטוף את הפרס" חייכתי כשניצבתי מולו עירומה, "איך אתה רוצה אותי?".

"המורָה, את זוכרת, זה היה טריפל-דאבל"

"זוכרת, זוכרת," חייכתי, "זוכרת ומקיימת, איך אתה רוצה אותי?"

"על הבטן, עם שתי כריות" וראיתי איך הזין שלו קופץ ונמתח עוד קצת.

על הבטן עם שתי כריות כבר שכבתי פעמיים כשהוא עשה דאבל-דאבל רק שאז הוא ביקר לי בכּוס ועכשיו הוא הולך לבקר לי בתחת, גם בתחת אני כבר מזמן לא בתולה, ביקרו לי שם עוד לפני שהכרתי את בעלי המנוח וגם הוא לא טמן ידו בצלחת וביקר שם לעיתים די תכופות, "אבל עם לגרז," הצבעתי על בקבוק ג'ל סיכה שהנחתי על שידת הלילה שליד המיטה, ג'ל סיכה שחיכה מוחבא בשידה מאז שבעלי חלה ונפטר, "בבקשה" הוספתי בקול מתחנחן ונשכבתי כמו שעופר רצה, שלחתי ידיים לאחור ופישקתי את פלחי ישבני ו"בוא תקטוף את הפרס שלךָ" הזמנתי אותו.

עופר ניצב על ברכיו בין רגליי וזילף כמות נדיבה של ג'ל סיכה והתחיל למרוח ולעסות לי את פי הטבעת, "עשית את זה כבר פעם?" שאלתי.

"המורָה," וזה היה בטון נעלב משהו, כאילו אומר 'איך את חושבת אחרת', "אפילו יותר מפעם" הוסיף וציחקק "תתכונני" הוא עלה ונשכב עלי, מרים את האגן והרגשתי איך הוא מחפש את הדרך, "תתכונני" הוא חזר כשראש הזין שלו נלחץ אל פי הטבעת המשומן שלי ואז הוא התחיל לדחוף, לאט, לא ממהר, נותן לפי הטבעת להמתח ולהתרגל, "המורָה, אני בתחת שלךְ" הוא לחש לי באוזן, "כן, הנה, אני בתחת שלךְ" הוא דחף עד הסוף ועצר.

"כן, אני מרגישה," גנחתי, מנסה שלא ישמע שכואב לי, תמיד זה כואב לי בהתחלה, בטח אחרי שכמה שנים לא עשיתי את זה, אבל ידעתי שבקרוב אני אתחיל להנות, "כן, עכשיו תזיין אותי" הזמנתי אותו להמשיך.

עופר התחיל לאט, מזיין ומשמיע את אותן אנחות הנאה קולניות שלו, ככל שהוא הגביר את הקצב הרגשתי את הצריבה המתחילה בפי הטבעת שלי ופתאום קלטתי שלמרות שידעתי שזה יצרוב לי שם עוד הרבה אחרי שעופר יגמור ושאני אלך באותה הליכה מצחיקה של 'פתחו לי ת'תחת' עדיין התגעגעתי אליה, "כן, אתה אוהב את הפרס?" לחשתי לעופר.

"כן, מאד," הוא ענה בקול נהנתני, "המורָה, זה טוב לזיין אותךְ בתחת" הוא לחש חזרה ושוב הגביר את הקצב, "כן, המורָה, ואת? את נהנית?" הוא התעניין.

"כן, נהנית," עניתי בלחישה חרמנית משלי, "הרבה זמן לא אכלתי ככה בתחת" הוספתי, "כן, תמשיך, הנה! עכשיו! הנה! גומרת!!" גמרתי בסערה, מתנשפת רק שאז גם הוא הצטרף, שוכב עלי בכל כובד משקלו, תוקע את עצמו הכי עמוק לתוכי, הוסיף עוד נעיצה חזקה, כאילו רוצה להכנס אפילו יותר, וגמר, מילא לי את התחת באותו נוזל גברי חמים וסמיך.

אפילוג או Happy End

זהו, אחרי זה הזדיינו רק עוד פעם אחת. במשחק האחרון הם הפסידו ועופר בא אלי וכמו גבר שילם את מחיר ההפסד, ירד לי ובגדול, לא הפסיק לפנק עד שנשארתי בלי אוויר וביקשתי די!

שבוע אחרי הוא טס לארצות הברית אבל בלילה לפני הוא בא להודות לי והזדיינו, פעמיים! מה שלא עשינו אף פעם לפני, קודם רכבתי עליו, תנוחת הבוקרת, וגמרתי בלי סוף, אחר כך מצצתי לו כדי להעמיד לו מחדש, עוד משהו שלא עשיתי איתו לפני, ואז הוא דפק אותי בדוגי מול המראה, התנוחה האהובה עליו ועלי, ונתן לי עוד כמה גמירות מפנקות.

שבועיים אחרי, בארוחת ערב שבת החגיגית בקיבוץ, ישבתי עם קובי וההורים שלו, שהם גם ההורים של דודי בעלי המנוח שעוד בחייו הם התיחסו אלי כאילו הייתי הבת שלהם, ואכלנו רק שכשהארוחה הסתיימה, במקום כמו תמיד ללכת עם קובי לפאב לשתות בירה, מנהג שנמשך עוד מהימים שבעלי היה בחיים, הפעם, ואני לא באמת יודעת למה, הזמנתי אותו לשתות איתי בירה על הדשא ליד הדירה שלי.

ישבנו על כסאות הנוח, בקבוק בירה 'מלכה אדמונית' ביד ושתינו, מעלינו ירח מלא, החום של היום כבר התפוגג והייתה מין רוח מלטפת כזאת, להקת ציפורים הסתובבה מעלינו, מסתובבת במעגלים, וברקע ציוץ ציפורים ויללות התנים, שתינו ושתקנו, כל אחד מכונס בעצמו.

קובי גרוש, גם הוא, כמו עופר, יצא לארצות הברית לנסות להגיע לNBA דרך קולג', ל-NBA הוא לא הגיע אבל הוא הכיר שם איזו אמריקאית-יהודיה והם התחתנו, קובי עבד כעוזר מאמן בתיכון בעיר מגוריה, אחר כך התקדם והפך עוזר מאמן בקולג' שבו למד אבל אז הם התגרשו, על פי הסיפור שלו היא בגדה בו למרות שקובי פלרטטן לא קטן ונראה שגם הוא לא היה בדיוק נאמן, ובדיוק הציעו לו לבוא לאמן את הקבוצה האזורית והוא בא ו…להתחתן הוא לא התחתן שוב אבל סטוצים אני יודעת שהיו לו הרבה.

"תגידי," קובי שבר את השתיקה שהייתה, "מה עשית לעופר? מהרגע שהתחלת ללמד אותו מתמטיקה גם המשחק שלו השתפר, הפך אגרסיבי יותר, תמיד הוא השקיע אבל אף פעם לא ראיתי אותו מתאמץ ככה".

"כלום," והסמקתי, מתפללת שהוא לא רואה, "נתתי לו מוטיבציה" התחמקתי, מקווה שהוא לא ימשיך לחקור.

שוב שתיקה, גמרנו בקבוק אחד והלכתי והבאתי שני. בתוכי קרה משהו מהשאלה הזאת של קובי, הרגשתי איך אני הופכת רטובה שם בין הרגליים והפטמות מתקשות והופכות רגישות, פתאום התגעגעתי לתחושה הזאת שגבר שוכב בתוכי ומפמפם ו…אני לא באמת יודעת מאיפה זה בא לי אבל "תגיד, בא לךָ לְיָיבֵּם אותי?" יצא לי בקול הכי רגוע שיש.

קובי הביט בי במבט לא מאמין, מצוות ייבום היא מצווה מהתורה, כשאדם נשוי מת מבלי להשאיר אחריו צאצאים (שזה מה שקרה לדודי, בעלי) אחיו של המת (שזה קובי) מצווה לשאת את אלמנתו (שזאת אני) ולעשות לה ילד ובכך להנציח את שם אחיו, "את מתכוונת לְיָיבֵּם במובן התנ"כי?" הוא התעשת ושאל, "או את יודעת, סתם לייבם?" הוא חייךְ ועשה את אותה תנועת יד גסה של זיון.

"אתה יודע מה?" חייכתי אליו, "בוא נתחיל עם סתם לייבם," וגם אני עשיתי את אותה התנועה הגסה, "ואחר כך נחליט אם להתקדם".

"אז בואי" הוא קם והושיט לי יד, עוזר לי לקום, ובלי לדבר נכנסנו אל הדירה.

ברגע שהדלת נסגרה התפשטנו כאילו מישהו רודף אחרינו, קורעת כפתור סרבן אחד מרוב התלהבות, רגע עמדנו זה מול זו עירומים, בוחנים, ו"בוא!" משכתי אותו ביד אל חדר השינה שלי, "בוא תייבם אותי" ציחקקתי, נשכבתי על הגב ופתחתי רגליים, נותנת לו לראות את גן האם שלי, את החריץ הוורוד הרטוב שנצץ בין שפתי הכוס הכהות והנפוחות שלי, "כן, בוא תכניס לי" גנחתי במין תאווה בלתי מוסברת כשהוא עלה ושכב עלי, מכוון בידו את זקפתו המתוחה אל אותו חריץ משומן שכל כך ציפה לו, "כן!!" גנחתי בקול חרמני כשהוא התחיל לדחוף לי אותו, תוקע לאט ומנשק אותי על השפתיים,

"תעצמי עיניים," הוא לחש לי כשהוא התחיל לפמפם אותי, שוב לאט, מחליק בקלות בנרתיקי המשומן, נהנה, "רציתי שתדעי שקנאתי בדודי," הוא המשיך כשעצמתי עיניים, "קינאתי בו על זה שהוא תפס אותך ראשונה ולא אני," הוא לחש לי באוזן, "קנאתי בכל פעם שהייתם הולכים יחד לדירה שלכם," המשיך באותו וידוי חושפני, "קנאתי בו כשהייתם מתנשקים שם בבריכה וזה לא שלא אהבתי אותו, אהבתי אותו הכי בעולם, הייתי מוכן למות בשבילו, במקומו, אבל את יודעת, בלילות הייתי מפנטז שאני זה ששוכב איתך במיטה והנה, עכשיו זה קורה לי" והוא הגביר את הקצב, "ורק שתדאי, אני אוהב אותךְ, אני אשמח לייבם אותךְ, אפילו שנתת מוטיבציה לעופר" הוא ציחקק.

"ידעת?"

"ניחשתי," הוא נשען על כפות ידיו והביט בי מלמעלה, "זה היה די ברור".

"ואתה לא כועס?"

"כועס? לא, למה?"

"ובאמת אתה רוצה לייבם אותי"

"רוצה, מאד, אבל רק אם גם את רוצה"

"אני רוצה!" הודעתי, "כן, אני רוצה!" הודעתי בקול החלטתי, "ועכשיו שתוק וזיין אותי" וזה בדיוק מה שהוא עשה.

כבר למחרת קובי עבר לגור איתי. בקיבוץ עיקמו קצת את האף אבל ההורים של קובי ודודי היו דווקא בעניין ותמכו ככה שזה לא הזיז לנו, חודשיים אחרי התחתנו, חתונה צנועה, ו…הפסקתי לקחת גלולות, ו…שלושה חודשים אחרי נקלטתי! "אם זה יהיה בן נקרא לו דודי" קובי הודיע לי כשהוא שוכב מעליי ומזיין אותי באותו זיון מסיונרי איטי ומפנק, "ואם זאת תהייה בת ננסה שוב, עד שייצא דודי קטן.

++ סוף ++

נ.ב: יצא דודי!

—————————————————————————————————————————

[i]  שלווה: חטיף העשוי מחיטה תפוחה,

MILF [ii] :  "Mother I'd Like to Fuck"

[iii] פוסטינור:  גלולות חירום למניעת היריון, גלולה אותה אישה יכולה לקחת לאחר שקיימה יחסי מין כדי למנוע היריון.

Loading

2 מחשבות על “מתמטיקה עם בונוסים”

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן