משרד, בית, משרד

למען הסר ספק : עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין אירועים שהתרחשו במציאות , כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

 

משרד

ישבתי מול מיכל, הבוסית שלי, מחכים לרינה שתצטרף לפגישת הצוות השבועית שלנו.

רינה אחרה וזה לא מתאים לה! ראיתי את מיכל מתופפת בצפורניה המטופחות על השולחן, "היא מאחרת" אמרתי, מחייך, כאילו מנסה להרגיז עוד יותר את מיכל.

"אני יודעת" ענתה בקול תקיף.

"היא תצטרך לפצות אותי" המשכתי.

"גם את זה אני יודעת" מיכל המשיכה באותו קול תקיף וקול התיפוף בציפורניים על השולחן התגבר, "אני חושבת שהיא מגיעה" אמרה לפתע.

הקשבתי, את רינה אפשר לשמוע למרחוק, מתופפת עם העקבים על רצפת הפרקט במסדרון בהליכתה המהירה, 10 סנטימטר של עקבים דקים שמעליהם מתנוסס גוף לתפארת שאין גבר בחברה שלא מסובב את הראש כשהיא עוברת לידו.

"אני מצטערת" רינה נכנסה לחדר, לבושה כמו תמיד בקפידה, חולצה לבנה לא זנותית מדי אבל מספיק שקופה כדי שיראו במטושטש את חזיית התחרה שמתחתיה וחצאית מיני קצרה שהדגישה את רגליה הארוכות והחטובות, מציפה את החדר בריח הבושם החריף שלה, "מצטערת, הייתי חייבת לסיים שיחה עם לקוח" הוסיפה התנצלות, מניחה שלוש כוסות קפה שהביאה מהדוכן בלובי ושלושה קרואסונים, הקנס הקבוע של מי שמאחר לישיבה, "שלךְ קרואסון שוקולד, האחרון" התכופפה מול מיכל והניחה לה להציץ מבעד לכפתור שכאילו במקרה נפתח אל העמק הקסום שבין שדיה העסיסיים, מכירה היטב את מה שכולנו יודעים, את חולשתה של מיכל לנשים ולקרואסון שוקולד, והניחה לפניה את הקרואסון, "לךָ אגוזים" הניחה אחד גם מולי "ו…אני יודעת" הוציאה לי את כל האוויר מהמפרשים "אני חייבת לך גם את הפיצוי" חייכה אלי את חיוך המיליון דולר שלה כשהיא מדגישה את ה' הידיעה "אחר כך, אני אבוא לחדר שלך" ואצלי הזיין קפץ ונעמד רק מהמחשבה.

****

את כל נושא הפיצוי בכלל רינה המציאה, לפני הרבה זמן, המאחר הכרוני הייתי אני ופעם אחת, כשנכנסתי אחרי עוד איחור, הפעם באמת איחור גדול במיוחד, היא אמרה שמגיע לה פיצוי על הזמן שאני מבזבז לה "ולא משהו בנאלי כמו קפה או עוגה, פיצוי אישי" הדגישה.

"אבל הבאתי קפה וקרואסונים" טענתי, מביט דווקא על מיכל הבוסית.

"נכון, אבל זה לא אישי, זה לכולם, ואני בזבזתי עכשיו זמן יקר" התחנחנה רינה לפני מיכל, קורצת לה, "נכון שהוא צריך לפצות אותי על הזמן האבוד?".

"איך? מה את רוצה?" הפעם פניתי ישר לרינה, הרכילות איך רינה מסתגרת עם מיכל בחדר, מנצלת את חולשתה של זאת לנשים ומשיגה את כל מה שהיא רוצה הייתה ידועים לכל העובדים כך שהיה ברור לי שמיכל תפסוק לטובתה וניסיתי למזער את הנזק.

"אני רוצה שתרד לי" אמרה במין שלווה כזאת, מחייכת למיכל שהסמיקה.

"מה?!?" כמעט נפלתי מהכסא, לא האמנתי למה שאני שומע.

"שתרד לי, תמצוץ לי" חזרה שוב על דבריה באותה שלוה, מסבירה אם לא הבנתי, "לא פה, אחרי הישיבה תבוא למשרד שלי" המשיכה והסבירה, שומרת לסוף את הסוכרייה, "ואתה יודע מה…זה יהיה הדדי, גם אני אמצוץ לך אם אאחר".

הסתכלתי על מיכל, הבוסית שלנו. בענייני העסק היא דוברמן אבל פה היא הפכה פתאום לפודל, חוץ מלהסמיק היא לא עשתה כלום.

"את שומעת?" פניתי אליה בקול מתלונן "את מסכימה ש…??"

"זה בינכם" מלמלה, מתחמקת תוך תנועת ביטול ביד, "בוא נגיד שאני לא שמעתי ו…כן, אני מעדיפה שתסגרו את זה בינכם"

הבנתי, ידעתי מה פרוש תסגרו את זה בינכם, לרינה יש מה לתת לה, לבוסית, אבל לי אין, גברים לא עושים לה את זה, נשים כן ובגדול.

ידעתי שלי יש רק מה להפסיד ומקום עבודה כזה לא עוזבים רק בגלל מציצה ועוד מציצה לכוסית כזאת, בלונדינית מדהימה עם חזה שופע וגוף של דוגמנית צמרת, מישהי שהיתה יכולה להצליח בגדול ב"יפה והחנון" רק שלא היו מקבלים אותה בגלל השכל, היה לה, לרינה, הרבה שכל, האיי-קיו שלה היה הרבה מעבר לממוצע ומישהי שהיתה איתה בתיכון סיפרה שהיא הוציאה 753 בפסיכומטרי ו-108 ממוצע בבגרות, מספיק כדי להתקבל אפילו לרפואה.

אחרי הדיון התפזרנו, לרגע קיוויתי שהיא שכחה או סתם צחקה עליי אבל לא, הטלפון ממנה היה ברור מאד, "בוא! אני מחכה לך בלי תחתונים!"

היא באמת חיכתה לי בלי תחתונים. כשנכנסתי לחדר שלה, נועל אחרי בזהירות שלא ישמעו, היא גלגלה את הכסא אחורה, מתרחק מהשולחן, התרוממה מעט מהכסא הגדול שישבה עליו והרימה את המיני שלה, חושפת את פלומת שיער הערווה הבלונדיני המעוצב בקפידה והתיישבת חזרה, פישקה רגליים וגילתה בפני את אוצרותיה הכמוסים, מצביעה עליהם ואומרת לי "בוא!"

לרגע עוד ניסיתי להתווכח, להגיד לה שאולי לא, "בוא!" הצביעה שוב על הכוס שלה, "או שאתה רוצה שאני אדבר עם מיכל על…" הזכירה לי פאשלה שעשיתי והיא הצילה אותי, פדיחה שרק היא ואני מכירים.

ירדתי לה, מקווה בליבי שזה יחרמן אותה והיא תרצה יותר, כרעתי על ברכי בין רגליה, מצמיד את פרצופי לערוותה, מריח את הריח המחרמן של אשה מיוחמת ומפנק אותה בלשוני.

ידעתי מה צריך לעשות, זאת לא הפעם הראשונה שאני יורד לאשה, מודה בליבי לורד, אחת האקסיות שלי, שהיתה מכורה לזה ולימדה אותי את העבודה, שלחתי לשון עמוק לכוס של רינה, משחק ונוגע בנקודות הנכונות, מחפש ומגשש עד שמצאתי את כפתור תענוגותיה הנפוח מתאווה והתחלתי לשחק בו, אוחז אותו בין שפתיי ומוצץ לה אותו, סוחט מרינה גניחת הנאה מאופקת ומרגיש איך הגבר גבר שלי נמתח.

רינה אחזה את ראשי, מצמידה אותו לערוותה כאילו מפחדת שאברח לה באמצע וגמרה גמירה ראשונה, קטנה, גמרה אבל לא עזבה אותי "תמשיך! זה לא מספיק" לחשה לעברי בקול מחורמן ואני המשכתי, סוחף אותה לעוד אורגזמה, הפעם חזקה, כזאת שהרעידה את כל גופה, גומרת ומשחררת אותי, "זה פינוק!" צחקקה וכשקמתי ראיתי שהחולצה והחזיה שלה פתוחות ושדיה חשופים, "אני אוהבת לשחק לי בפטמות כשיורדים לי" הסבירה לי בלי בושה, סוגרת את החזיה שנפתחת מקדימה ואחריה את החולצה, "עכשיו לך, יש לה הרבה עבודה" שלחה אותי לחדרי אבל לא לפני שעצרתי בשרותים, הסתגרתי באחד התאים ושחררתי את הלחץ מבקבוקיי המלאים או בקיצור אוננתי, עשיתי ביד!

דבר טוב אחד אפשר לומר על רינה, בעקבות ההסכם שלנו אחרתי פחות, לא שלא אחרתי, אחרתי ושילמתי, גם היא אחרה, אומנם זה היה אירוע נדיר מאד, אבל בכל פעם כזאת הגיעה אלי למשרד ושילמה את חלקה בעיסקה כמו גדולה, ועכשיו, אחרי כמעט חצי שנה שרק אני ירדתי לה חיכיתי שהישיבה תסתיים והיא תתיצב אצלי במשרד.

****

חיכיתי לה כשאני עומד בפישוק ונשען על השולחן, שמעתי את תיפוף העקבים שלה מתקרב, חיכיתי עד שהיא תנעל את הדלת וכמו שהיא תמיד עושה לי גערתי בה, "כמה זמן אני צריך לחכות לך?!"

"סליחה" היא מלמלה ואם מבט היה הורג מהמבט שלה הייתי מת על המקום, בלי אף מילה נוספת היא ירדה על ברכיה לפניי, פתחה את החולצה והחזיה וקראה דרור לשדיה המפוארים, מכירה כבר את חולשותיי ויודעת שזה יקצר את הזמן שבו אשהה בפה שלה, רינה התקרבה לעברי והתחילה לפתוח לי את המכנסיים, פותחת את החגורה והחנות ומושכת אותם, מורידה גם את תחתוני הבוקסר ושלפה את הזקפה שחיכתה לה, רגע היא שפשפה אותו בידה ואז הכניסה לפה והתחילה למצוץ לי.

עצמתי עיניים, מתמכר לתענוג, מרגיש את שפתיה משפשפות את העור המתוח של הזיין שלי, את לשונה נוגעת ומלטפת ואת שיניה חורצות עליו פסים של תשוקה.

פתחתי עיניים, רק להציץ בשדיה המפוארים החשופים בפניי ושוב עצמתי, מתענג, מנסה להרוויח זמן, יודע שאצלי אין פעמיים יש רק פעם אחת, ברגע שאגמור ואשפריץ במעמקי גרונה יגמר התענוג.

רינה ידעה לרדת לגבר, הרגשתי את אצבעות ידה משחקות בין פלחי ישבני, נוגעות בפי הטבעת ומקפיצות אותי, מרגע שעשתה את זה הייתי על זמן שאול, ידעתי שזה בא וניסיתי להרוויח עוד רגע, עוד שניה אבל אז זה בא!

נמתחתי, מרגיש שזה עולה, אחזתי את ראשה והצמדתי אותו לגופי למרות שידעתי שהיא לא תברח, "אני בא!" הודעתי בקול, מתאמץ שלא לצעוק מתענוג שלא שימעו בחדרים הסמוכים, "אני משפריץ!" מלאתי את פיה בזרמתי הלבנה, מרגיש איך היא בולעת, מלקקת את הזיין, נשארת כך עד שכל הזקפה נעלמה ורק אז הניחה לו, לקטן שלי, להחליק ולברוח מפיה, "יאמי, רוצה נשיקה" קמה כשהיא מלקקת בהנאה את שפתיה ומנקה טיפה שנזלה, יודעת שכמו תמיד אני אגיד "לא" והתחילה לסגור את החזיה והחולצה, מסתובבת ובשיא השלווה מנופפת לי בידה "להתראות בקרוב", מצחקקת ויוצאת עוד לפני שהספקתי להרים את תחתוניי.

בית

את המסרון הראשון קיבלתי כבר כשיצאתי מהעבודה "בא לי עליך הלילה, תכין את מה שצריך".

"כן מאסטר" עניתי במהירות, אסור לתת למאסטר לחכות, זה שהמאסטר שלי עוקבת אחרי ידעתי, אני הייתי צריך לאשר למאסטר שלי לעקוב אחרי הפלאפון שלי, וזה שהמאסטר תרצה את זה היום גם ידעתי, אני כבר מכיר את המאסטר שלי.

עברתי וקניתי יין טוב, כמו שהמאסטר אוהבת, ניקיתי והכנתי את הבית, יודע שעוד מעט יגיע המסרון השני.

"אני רוצה אותךָ כמו שאני אוהבת!" הגיע המסרון השני מהמאסטר ואני שוב עונה במהירות "כן מאסטר" ולא צריך יותר הסברים.

העברתי את השרפרף הקטן למרכז הסלון, סידרתי 12 כוסות ליין על השולחן, המאסטר שלי לא שותה פעמים מאותו כוס, רחצתי את התותבים של הסטראפ-און שלה וסידרתי אותם בשורה על השולחן ליד רתמת העור השחורה שאליה הם מתחברים, מיישר ומותח את הרצועות הארוכות כמו שהמאסטר לימדה אותי. בדקתי שוב כל דבר, על טעויות משלמים וזה כואב, עובר ובודק, מנקה שוב את הכוסות שיבריקו, בודק שהשרפרף בדיוק במרכז החדר ומתכונן למסרון הבא הצפוי להגיע.

"אני אגיע בשמונה, תהיה מוכן בעינים מכוסות!" הגיע המסרון השלישי, נשארה לי פחות מחצי שעה, מהרתי לאמבטיה לעשות לי חוקן, שוטף עד שהמים יצאו נקיים כמו שנכנסו, מסתבן ומתרחץ טוב טוב בכל המקומות, מי יודע היכן המאסטר תרצה לבדוק, מלביש לעצמי את טבעת הזיין, לובש חוטיני דקיק שבקושי מכסה משהו, רק כדי שלמאסטר יהיה מה לתלוש לי אחר כך, ובדיוק שתי דקות לפני שמונה כיסיתי את עיני בצעיף, דואג שלא אוכל לראות כלום, ועליתי בזהירות על השרפרף הקטן, עומד עליו על ארבע, כמו אריה העומד בזירת הקרקס מול מאלף האריות.

שמעתי את המפתח במנעול ואת הדלת נפתחת, הרחתי את ריח הבושם המיוחד שלה כשנכנסה, לפי הרעשים בחדר ידעתי שהיא לא לבד, זה לא חדש שהיא מביאה איתה עוד מישהו, בעצם מישהי, אף פעם לא גבר, רק אשה.

"תתפשטי" שמעתי אותה אומרת למישהי ההיא, "את מקדימה" הרגשתי את ידה מלטפת את ישבני, "מי הרשה לך ללבוש תחתונים!" רעם קולה והיא הפליקה לי מכה חזקה בפלח הישבן הימני שכמעט הפילה אותי לרצפה "מי?!" שאלה שוב ותלשה מעליי את החוטיני שסיים את תפקידו.

"סליחה מאסטר" מלמלתי בקול הכי מתנצל שיכולתי, "אני מצטער זה לא יקרה יותר" הוספתי, תמיד אני מתנצל ומבטיח אבל לובש אותם שוב כי אני יודע כמה היא אוהבת לקרוע אותם מעליי, מתכונן וחוטף את הפליק השני על הישבן, הפעם היא מטביעה את חותם כף ידה על פלח ישבני השמאלי.

שמעתי אותה מסתובבת סביבי, הרגשתי אותה נוגעת בי, מניחה על גבי את החזיה שהורידה, תמיד היא עושה לי את זה ואחר כך מענישה אותי כשזה נופל, מחליקה באצבע על הזיין שהתנדנד תחתי, זיין זקוף ומתוח שנמתח עוד יותר בכל נגיעה שלה, "יש לי אורחת" הודיעה לי "ואני רוצה שתפנק אותה…אני רוצה לשמוע אותה צורחת מהנאה או שאתה יודע מה יקרה לך!" והאיום, מלווה בעוד פליק בתחת, נשמע בקולה.

מישהי נעמדה מול פניי אבל לא יכולתי לראות מי. ניסיתי לזהות מי זאת על פי הריח אבל לא הצלחתי, ידיה אחזו בראשי והובילו אותו אל בין רגליה, הישר אל מוקד תשוקתה, מצמידה את פניי אל ערוותה, את שפתיי אל שפתי הכוס שלה, ערווה חלקה ומגולחת חשבתי בליבי, מתאמץ לגלות אם אני מכיר אותה, אם לא על פי הריח אז אולי על פי הטעם, מאחורי הרגשתי את המאסטר שלי מסתדרת, משפשפת בעדינות בין פלחי ישבני את ראש התותב שבחרה לסטראפ-און שלבשה, מכוונת אותו לפי-הטבעת המכווץ שלי, ידעתי שאני צריך להרפות אותו אבל לפי-הטבעת שלי יש אינסטינקטים משלו, המאסטר לחצה קצת שהתותב לא יתחלק, אוחזת בשתי ידיה במותני אבל לא תוקעת עדיין, מתעללת בי, נותנת לי לחכות.

דחפתי את הלשון עמוק לכוס שלפני, מנסה לחדור, לבדוק את הטעם, אף פעם לא שמתי לב שלכל אישה יש את הטעם היחודי לה עד שהמאסטר שלי לימדה אותי, היה משהו מוכר בטעם, ידעתי שזאת לא הפעם הראשונה שאני מפנק אותה, דחפתי את הלשון יותר עמוק, מוצא את הדגדגן שלה ומתחיל לטפל בו, נזהר למצוץ בעדינות שלא יכאב לה חלילה, יודע שאם יכאב לה יכאב לי יותר, המאסטר שלי לא סלחנית בדברים האלה, מתופף בעדינות עם הלשון על הדגדגן הנפוח מתאווה וסוחט ממנה גניחת הנאה ראשונה.

ה-"מאמוצ'קה זה טוב" היה מוכר לי ורעד עבר בגופי, הטעם והגניחה גילו לי שאני מפנק את תמר, שליחת הפיצה, לא פלא שהמאסטר שלי בחרה בה שוב, הרעיונות של תמר איך להתעלל בי והחנופות שהיתה מתחנפת אליה הדליקו אותה.

****

את תמר הכרנו באחד הסאשנים הראשונים שלנו, המאסטר שלי הייתה רעבה אז הזמנתי לה פיצה עם אקסטרה גבינה וזיתים וקרם בוואריה לקינוח.

את הזמן עד שהפיצה תגיע היא ניצלה לעוד עונש, הפעם יותר משפיל מכואב, שבסופו נשלחתי לעמוד בפינה כמו ילד קטן רק שאני עמדתי עירום עם ידים על הראש, ישבן אדום מהצלפות וזיין מתוח כמו תורן שהקשה עלי להצמד לקיר ועלה לי בעוד שתי פליקים עם החגורה, החגורה שלי ששלפתי ממכנסיי והגשתי לה כדי שתצליף בי.

הסמקתי כשהפעמון בדלת צלצל, "אני אקח" שחררה אותי, "אתה תמשיך לעמוד ככה" הוסיפה כשהיא פוסעת לעבר דלת הכניסה.

אם קודם חשבתי שאני אדום עכשיו הייתי עגבניה בשלה, הסמקתי כמו שלא הסמקתי בחיי כשהמאסטר שלי הובילה את שליח הפיצה לחדר, ברגע הראשון לא זיהיתי אבל ברגע שהיא הורידה את הקסדה מראשה התברר לי שזה לא שליח זאת שליחה ואני רציתי לקבור את עצמי.

"היא רק ביקשה לשתות מים" הסבירה לי המאסטר שלי, מחייכת במין מבט קונדסי כזה, "מה אתה מסמיק, אף פעם בחורה לא ראתה אותך עירום?"

רציתי לענות אבל המילים נתקעו בפי, גמגמתי משהו לא ברור על זה שזה לא אותו דבר, "וחוץ מזה מי הרשה לך להסתובב?!?" אחזה בחגורה ועוד רגע הייתה מפליקה לי כשתמר התערבה.

"מה, אתם במשחקים האלה?" התחילה לדבר בשטף, "אני לא מאמינה, קראתי על זה המון סיפורים אבל…" עצרה רגע, כאילו בוררת את המילים, והמשיכה "אבל אף פעם לא ממש…את יודעת" נתקעה שוב, מדברת אל המאסטר שלי ומבטה נעוץ בישבני האדום "הייתי מתה להשתתף פעם במשהו כזה אבל…" ושוב נתקעה.

הצצתי, ידעתי שאם המאסטר תתפוס אותי אני אענש אבל לקחתי סיכון, ראיתי את המאסטר שלי בוחנת אותה מלמעלה למטה וחזרה למעלה, "תפתחי את הסרבל" אמרה לה בקול שקט ורגוע ולהפתעתי שליחת הפיצה לא היססה, פותחת במהירות את הרוכסן הארוך שמלפנים, משחררת ידים ונותנת לסרבל ליפול עד ברכיה, נשארת לעמוד בתחתוני בוקסר גבריים וחזית ספורט לבנה שמחצה והסתירה את שדיי האגס שלה "זה נוח ככה על הקטנוע" מיהרה להתנצל כשראתה את המבט של המאסטר שלי, "להמשיך?".

היה לה גוף שווה לשליחת הפיצה ואצלי הזקפה קיבלה תנופה, גם למאסטר שלי זה עשה משהו כי היא אמרה לה "כן, תמשיכי, תורידי הכל"

פליק חזק על התחת מהחגורה הבהיר לי שהיא רואה שאני מציץ, "יש לי עינים בגב!" אמרה לי את המשפט שכל תלמיד מכיר מהמורה שלו למרות שהיא לא מורה, מהרתי להסתובב, פנים צמודות לקיר, ורק שמעתי את המאסטר מסתובבת סביבה ומצקצקת בשפתים בהנאה.

"היית רוצה להצטרף?" שמעתי את המאסטר שואלת אותה.

"כן" ענתה השליחה בהתלהבות "מאד, מה אני צריכה לעשות?"

"לשמוע בקולי!" קיבלה את כל התורה על רגל אחת "לעשות בהתלהבות כל מה שאני אומרת לך לעשות ובעיקר לקבל באהבה כל עונש שאני אטיל עליך!".

"מסכימה" השיבה שליחת הפיצה בהתלהבות עוד לפני שהמאסטר שלי  סיימה לדבר.

"הפעם אני סולחת לך, פעם אחרונה, אף פעם את לא תתפרצי לדברי ואת תקראי לי רק מאסטר…ברור?!"

"כן מאסטר"

"איך קוראים לך?"

"תמר"

היה רגע שקט, הכרתי היטב את המבט שהמאסטר שולחת בה עכשיו, "קוראים לי תמר, מאסטר" תיקנה את עצמה ברגע האחרון, "סליחה מאסטר אני עדיין לא רגילה"…

****

הכאב החד החזיר אותי למציאות, המאסטר שלי תקעה אותי בתחת, נועצת בי את התותב הכי גדול, זה שתמיד סוחט ממני את צעקת הכאב החדה שגם הפעם לא אחרה לבוא.

זה שכואב לי לא עניין את תמר, "הוא עזב אותי" שמעתי אותה מתלוננת כשהפסקתי למצוץ לה והייתי שקוע בכאב שלי, "הוא הפסיק בדיוק כשכמעט גמרתי" המשיכה באותו קול מתבכיין "ולא הספקתי".

זה שהיא הספיקה ידעתי, הרגשתי בטעם עוד לפני שהמאסטר תקעה בי, זה שאני הולך להענש על זה גם ידעתי, זאת לא הפעם הראשונה שהיא מתחמנת ככה אבל גם אני לא טלית שכולה תכלת וגם אני עשיתי לה תרגילים כאלה בעבר, ומה העונש, גם זה היה ברור ולא התפלאתי כשהמאסטר אמרה לה "הוא יחטוף על זה, ממך, אני אתן לך לתקוע אותו" וכל הזמן הזה היא מפמפמת בישבני בהנאה.

הרגשתי איך היא מגבירה את הקצב, פי הטבעת שלי שרף מהשפשוף המהיר, שרף אבל חירמן, עמד לי כמו טיל המוכן לשיגור לחלל, הזיין המתוח התנדנד בכל נעיצה שלה והביצים המלאות יחד איתו, הבקבוקים שלי היו מלאים אבל במצב הזה אני לא מצליח לגמור, התחננתי בפניה שתרשה לי לשפשף לעצמי אבל היא רק צחקה ואמרה "לא! לא מגיע לך! אני לא מרשה לך!" אז לא שפשפתי.

שמעתי את גניחות ההנאה שלה, גניחות חזקות, עם כל הלב, אוחזת חזק במותני, צועקת "כן" חזק וארוך ותוקעת לי בתחת בתנועות אגן חזקות המרעידות את כל גופי ומצמידות את פניי חזק יותר לכוס של תמר, שליחת הפיצה.

כשכבר חשבתי שהיא הולכת לגמור שמעתי אותה מתחילה לספר לתמר, "את זוכרת את זה שכל פעם מאחר ומוצץ לי? אז היום אני אחרתי והייתי צריכה למצוץ לו" הדגישה את ה"לו" בנעיצה חזקה במיוחד שסחטה ממני גניחת כאב שלא הצלחתי לחנוק, "ירדתי לו במשרד שלו, כרעתי בין רגליו ומצצתי לו את הזיין" המשיכה לספר והמשיכה לסחוט ממני גניחות כאב כשהיא נועצת את התותב המוצמד לערוותה עמוק וחזק.

צעקת ה"אני גומרת" של תמר הפסיקה אותה לרגע "סליחה מאסטר, אני מתנצלת, סליחה" מהרה להתנצל, לא מפריעים למאסטר לדבר ואני חייכתי כשהמאסטר ענתה לה "על טעויות משלמים, אל תשכחי להזכיר לי!" וחזרה לספר, "מצצתי לו ומצצתי לו עד שהוא גמר לי בפה, עד עכשיו יש לי את הטעם, תטעמי" התכופפה מעל גופי לעברה של תמר והיא אליה, מותחת את פי הטבעת שלי וסוחטת עוד גניחת כאב, ושתיהן התנשקו נשיקה צרפתית קולנית ולוהטת, "זה טוב לזיין אותו" סיפרה לתמר וחזרה אלי, "זה טוב לדפוק את התחת שלך" תקעה אותי חזק ונצמדה לאחורי "אתה יודע מה אתה?…אתה הכוסית שלי" הפליקה בשתי ידיה על פלחי ישבני וחפנה אותם, "אתה השרמוטה המזדינת שלי" צעקה ונמתחה כולה "אני גומרת!!" וגמרה.

"אתה יכול להוריד את הצעיף" הודיעה לי המאסטר כשיצאה ממני, הורדתי, ממצמץ רגע עד שהתרגלתי לאור, מביט ברינה העומדת מולי עירומה ומחייכת, הסטראפ-און קשור למותניה והתותב מזדקר בין רגליה, מתנדנד בכל תנועה שלה. כן, אם לא הבנתם עדיין אז רינה היא המאסטר שלי.

"אני רעבה, לך למטבח ותזמין לנו פיצה" פקדה עלי רינה עוד לפני שהספקתי להתאושש, "ואת!" פנתה לתמר, מצביעה על הרצפה ותמר יורדת על ארבע ונצמדת לרגלה, "מגיע לך עונש, נכון?" שָׁאֲלָה שְׁאֲלָה רטורית ואחזה בקוקו שלה, "בואי!" הובילה אותה אחריה לחדר השינה שלי והתותב של הסטראפאון שעדיין צמוד לאגנה קופץ בכל צעד שלה, "בואי, עומד לי" שפשפה את התותב בידה הפנויה, "ועכשיו בא לי לתקוע את התחת שלךְ!"

צלצלתי, מחכה שיענו. מחדר השינה שמעתי את גניחת הכאב של תמר כשרינה נעצה את התותב בישבנה, צועקת לה בחנפנות "תודה מאסטר, תודה, אני אוהבת את מה שאת עושה לי" וגונחת בהנאה.

הזמנתי כמו תמיד שתי פיצות משפחתיות עם הרבה תוספות, בקבוק קולה וקרם בוואריה לקינוח. "שלא תעז להציץ" שמעתי את רינה צועקת לי, מכירה אותי, עמדתי ונשענתי על השיש, קצת קשה לשבת אחרי שמזיינים אותך ככה בתחת, ושקעתי בזכרונות, נזכר איך זה התחיל….

*******

הכל התחיל כשחוזה השכירות שלי עמד להסתיים ובעל הבית הודיע לי שהוא מתכוון להעלות את המחיר אז בדקתי אפשרויות נוספות, אולי אפילו להצטרף כשותף לדירה שכורה אחרת ולהוריד לעצמי עלויות.

מודעה על לוח המודעות בקפטריה משכה את תשומת ליבי "מחפשת שותף/ה לדירה 3 חדרים מושקעת בקרבת מקום. לפרטים פלאפון…", צלצלתי ולהפתעתי זאת הייתה רינה.

בהתחלה הססתי, בכל אופן היא מהצוות שלי וחוץ מזה ההסכם שלנו, אתם יודעים…מאחרים- מוצצים, אבל בסוף, אחרי ששמעתי את המחיר וראיתי את הדירה התפתיתי.

חודשים ראשונים עברו בלי שום מאורע מיוחד, קורקטי, מדי פעם אוכלים בערב פיצה ביחד, רינה מתה על פיצה עם אקסטרה גבינה ואני גם, אבל לא יותר מזה, שומרים מרחק.

ערב אחד שמעתי את המים במקלחת זורמים ואת רינה שרה, התקרבתי בשקט לדלת, רוצה להקשיב ולהבין מה היא שרה כשהבחנתי שהדלת פתוחה קצת, חריץ.

האמת שהייתי חרמן. באותו בוקר, אחרי כמה חודשים של יובש כבד, רינה אחרה לפגישת הצוות שלנו ואחריה התייצבה כמו ילדה טובה במשרד שלי ומצצה לי. היה לי רגע של היסוס, היצר הטוב והיצר הרע במאבק, ו…ליצר הטוב לא היה סיכוי, התקרבתי עוד קצת והצצתי לה.

יש לה גוף מדהים לרינה, פצצה שכל מגזין גברים היה רוצה שתופיע על דפיו, פעם ראשונה בעצם שראיתי אותה ככה עירומה, עומדת מתחת למים הזורמים, העיניים עצומות והיא שרה בהתלהבות, המים החליקו על שדיה הגדולים ונפלו כמו מפל על בטנה החלקה, זורמים ונאספים כמו משפך בין עצמות האגן ומחליקים על פלומת שיער הערווה הבלונדיני ומשם ממשיכים וזורמים בין שפתי הכוס הכהות ולאורך הרגלים הארוכות לרצפה.

אף גבר לא יכול לעמוד בפני פיתוי כזה! עמד לי בטרוף ועשיתי את הדבר הראשון שעלה לי בראש, שלשלתי מכנסיים, הוצאתי ת'זיין ואוננתי, עומד ומציץ, מנסה להתחבא ומשפשף במרץ.

כנראה שהייתי יותר מדי שקוע באוננות, עצמתי עיניים לרגע ושפשפתי במהירות, מרגיש שזה תכף בא, שזה יוצא, שאני משפריץ…ופתאום איבדתי את שיווי המשקל, המכנסים המשולשלות עד ברכי לא עזרו לי, נפלתי קדימה, קיבלתי מכה בראש מהדלת ומצאתי את עצמי שוכב על רצפת המקלחת!

"מניאק!!" שמעתי אותה צורחת, נעמדת מעלי ומטפטפת עלי, "בן זונה" קיללה בלהט, "סוטה, חולה מין" המשיכה לצרוח אבל לתדהמתי לא ניסתה להסתיר את אבריה האינטימיים והעינים שלי התמקדו בשפתי הכוס שמעליי "מה זה? אוננת??" הבחינה בשפיך המכסה את הזין שלי ואת רגליי, "מניאק, הצצת בי ועשית ביד??" ופתאום קולה התהפך ונעשה קר ומאיים "אתה יודע מה אני עושה למניאקים כמוך?",

"לא" חייכתי ומשום מה הייתי משועשע מכל העניין.

"מענישה אותם!" סיננה ברשעות מבין שיניה "מכופפת אותם על השולחן ומצליפה בהם בחגורה!" המשיכה.

"אז תענישי אותי" ציחקקתי "כן, תענישי אותי, הייתי ילד רע והצצתי לשותפה שלי לדירה"

חמש דקות אחרי כבר נשענתי על השולחן עירום, רגליי מפושקות קצת, ישבני חשוף, הזיין שלי עומד כשהביצים תלויות תחתיו ומתנדנדות קלות. החגורה שלי הייתה בידים של רינה והיא שיחקה בה, משמיעה קולות מאימים, להפתעתי כל מה שרינה לבשה זה רק מגבת קטנה שקשרה סביב מותניה.

קודם היא ליטפה לי את הישבן, מרגיעה, והזיין שלי קפץ, האיבר שרק כמה דקות קודם גמר והדלדל פתאום התקשה ונמתח. המכה הראשונה הפתיעה אותי, ידעתי שזה יכאב אבל לא תארתי לעצמי כמה, נשכתי שפתיים, גבר כמוני לא צורח, מרגיש את הפס הצורב שהחגורה ציירה על אחורי, את הזרמים שהתפשטו בכל הגוף ולהפתעתי נעמד לי עוד יותר, המכה השניה כאבה אפילו יותר, רינה הצליפה בי עם כל הלב ואצלי התורן התרומם עוד יותר, הזיין התמתח והתקשה כאילו לא גמרתי חודשיים.

הרגשתי אותה שוב מלטפת אותי, "מחרמן אותך מניאק" חפנה את שק אשכים שלי ולחצה והפעם לא הצלחתי לעצור את גניחת הכאב, "איי" חזק מהפה ועוד הזדקרות במפשעה, "כן" לחשתי כשנרגעתי קצת מהכאב ואז עוד הצלפה פגעה בי.

עשר הצלפות עם החגורה ספגתי באותו הערב, עשר הצלפות כואבות ובסיומם היה לי תחת אדום וכואב ו…זקפה שכאבה אפילו יותר!

כן, עמד לי כמו טיל, זיין מתוח ונוקשה שרק מחפש חור להתפרק בו, אבל החור הכי קרוב היה של רינה והיא רק צחקה ממני, "תשכח מזה מניאק, אם אתה רוצה תאונן" צחקה בקול ואחרי רגע המשיכה "הדבר היחיד שאני מוכנה לעשות בשבילך זה לתת לך להציץ לי כשאתה מאונן" התיישבה על הספה וסגרה רגליים "אם אתה רוצה תרד על הברכים פה לפני" הצביע על השטיח שבין רגליה "תעשה ביד… ואני אתן לך להציץ" פתחה רגלים, מין טיזר קצר ומתגרה, וסגרה חזרה, "אבל תדע לך שזה יעלה לך!"

באותו רגע הייתי חרמן אש ולא עניין אותי כלום, נפלתי על ברכי במקום שהיא סימנה לי והתחלתי לאונן. "סוטה" היא ציחקקה, "סקס מניאק" הוסיפה ופתחה את רגליה לרווחה, נותנת לי לראות את נפלאותיה, את מברשת שיער הערווה המטופחת ובעיקר את שפתי הכוס הכהות הפתוחות לרווחה ככנפי פרפר וקו ורוד עבה ורטוב מפריד בינם, חריץ מנצנץ ומזמין, "תסתכל מניאק, תביט בארץ המובטחת, אותה תראה ואליה לא תכנס!" נשענה לאחור וצחקה כששדיה קופצות.

אחר כך ישבנו במטבח ושתינו קפה. היא בחולצת סיום מסלול מסמורטטת וגדולה ובלי כלום מתחתיה, חולצה שקיבלה מחבר שעזבה כבר מזמן ושימשה לה כשמלת בית, ואני בתחתוני הבוקסר הגדולים עם ציור של פופיי המלח וכתם רטוב קטן מקדימה.

"אהבת את זה" הפתיעה אותי כשהיא קובעת עובדה, "חירמן אותך שאני שולטת בך" וזה היה בעצם ציון עובדה, לא שאלה.

לרגע היססתי, מפחד מהאמת, רינה צדקה ובאמת חירמן אותי כל המשחק הזה, התחרמנתי הפעם כמו שאף פעם בחיי לא התחרמנתי, אפילו יותר מהפעם ההיא כשאיבדתי את בתולי בין רגליה השמנות של נטע הנותנת, "כן" מלמלתי, מהסס, "כן, זה חירמן אותי, העמיד לי… כמו שראית" הסמקתי במבוכה.

"יש לי הצעה בשבילך, אתה לא מוכרח, רק אם תרצה" התחילה, מספרת לי על המשחקים שלה עם החבר הקודם, "אני אהיה המאסטר שלך ואתה השפוט שלי, אני אקרע לך ת'צורה ואני מבטיחה לך שתרצה עוד" כמעט והשלימה ואני יושב ושומע, מרגיש ששוב יש לי התעוררות שם בתוך התחתונים והאוהל צומח לו מחדש, "ואם תסכים אני מבטיחה לך מענק חתימה" ציחקקה, כאילו מנסה למכור לי עכשיו איזה חבילה של חברה סלולארית, "אם תסכים…" הרגשתי את ידה מלטפת מתחת לשולחן את הזקפה המתרוממת "אני אתן לך ביקור קטן" אספה את ידי בידה והובילה אותה אל בין רגליה, "כאן" נתנה לי להרגיש כמה היא רטובה, "מסכים?"

לא הייתי צריך לחשוב פעמים "כן" אמרתי בקול הכי ברור שיכולתי.

"אבל אני רוצה התחיבות"

"התחיבות?" לא הבנתי.

"כן, שאתה לא דופק אותי ואחר כך מתחרט"

"מילה שלי" מהרתי להתחייב, מה אכפת לי, והרמתי יד ימין בשבועה צופית.

"טוב… אבל לא מספיק, אם תתחרט יהיה קנס יציאה"

"מה?"

"אם אתה מתחרט באותו הרגע אתה עף מהדירה!" פתחה רגלים במתכוון והצמידה חזק יותר את ידי שעדיין הייתה בין רגליה.

אותו לילה מכרתי את עצמי. התחיבתי. אני לא מתחרט לרגע שהתחייבתי, לא בגלל הזיון שזיינתי אותה באותו לילה, שוכב וחוגג בין רגליה הפתוחות, טוחן אותה דק דק עד שלשנינו לא נשאר כוח, ובטח שלא בגלל המשחקים שלה, יש לה ראש כחול לרינה, כחול עמוק ומדליק, אומנם זה כאב לפעמים ולפעמים גם משפיל מה שהיא עושה בי אבל רינה כמאסטר הובילה אותי לריגושים שלא חשבתי שאני אגיע אליהם אי-פעם.

*****

השליח של הפיצה הגיע, שילמתי וערכתי את השולחן, ניגשתי לחדר השינה של רינה, יורד על ברכי ליד הדלת, לא נכנס למרות שפתוח וקורא לה "מאסטר רינה",

"אתה מציץ מניאק?",

"לא מאסטר רינה",

"אז מה אתה רוצה?",

"הפיצה הגיעה מאסטר רינה",

"עם אקסטרה גבינה?",

"כן מאסטר רינה",

"עומד לך?",

"כן מאסטר רינה",

"אז בוא, תמר רוצה שתגמור לה בפה!".

באתי, המאסטר ציוותה. תמר עמדה בדוגי ורינה טחנה אותה מאחורה, בתחת, כמו שהבטיחה לה. הגשתי לתמר את הזיין העומד שלי והיא הכניסה את כולו לפיה, יש לה גרון עמוק לתמר וכל הזיין המתוח שלי נבלע בתוכו, מוצצת לי.

המאסטר עברה לזיין את תמר בכוס והמציצות שלה רק התגברו, היא יודעת למצוץ תמר, אלופה, הייתי חרמן ולא הייתי צריך הרבה כדי להשפריץ לה בפה, קודם הודעתי שאני גומר, לא בדיוק מודיע יותר מבקש רשות ממאסטר רינה, ורינה אישרה וציוותה על תמר לבלוע, עוד פמפום או שנים והשפרצתי, גמרתי בגניחת הנאה ארוכה, יריתי את זרמתי והיא בלעה בשקיקה, מלקקת את שפתיה בלשונה ומחייכת כמו חתולה שגמרה לשתות צלחת שמנת גדולה.

אפילו באוכל היא נשארה המאסטר, היא התישבה ואנחנו עומדים ומחכים שתרשה לנו לשבת "אתה רוצה פיצה?" פנתה אלי.

ככה זה תמיד, כדי לקבל פיצה צריך לעשות משימה, "כן מאסטר" עניתי וחיכיתי למשימה שתטיל עלי.

"10 כפיפות סמיכה!"

ירדתי, עשיתי 10 כפיפות סמיכה חוקיות למהדרין, "אתה יכול לשבת" סימנה על הכסא שמימינה, "אם אתה יכול" צחקה עלי, "ואת, רוצה פיצה?" עברה לתמר.

"כן מאסטר"

"15 כפיפות סמיכה"

"אבל הוא…" התרעמה תמר.

"20!"

הפעם היא לא התווכחה, ירדה ל-20 כפיפות סמיכה, גוף ישר כמו סרגל, יורדת עד שהפטמות נוגעות ברצפה ועולה, סופרת בקול.

"שבי!" הצביעה על הכסא שמשמאלה "אם את יכולה" צחקה גם עליה, אין הפליה.

אכלנו בשקט, אוכלים מהפיצה ושותים מהיין, לא טועים, מחכים עד שרינה תגיד בתאבון, לא לוקחים לפניה, מבקשים רשות לקחת עוד משולש או למלא את הכוס מחדש, לא חוזרים על אף טעות שעשינו בעבר ושילמנו עליה.

"תיסלם, כל הכבוד" אמרה רינה כששבענו "מחונכים…מי רוצה ללקק קינוח" מסרה את הקופסה עם קרם הבוואריה עתיר סירופ השוקולד לתמר וקמה.

"אני, מאסטר" קפצנו שנינו, זה תמיד היה החלק האהוב עלינו, הולכים אחריה לסלון, פרסתי במהירות סדין ניילון גדול שהכנתי מראש על השטיח ורינה נשכבה עליו "בואו" סימנה לנו ואנחנו ירדנו לידה, מתקרבים, "תשימי לי" אמרה לתמר וזאת הניחה כף קרם בוואריה עם שוקולד על כל אחד משדיה, "בתאבון" חייכה רינה ואנחנו התחלנו ללקק, כל אחד שד אחר, מלקקים, מוצצים את הפטמה, מנקים ומפנקים, מבקשים "עוד" ומקבלים, "עכשיו שם" אמרה רינה ותמר ידעה איפה, מניחה כף קרם גדולה עם הרבה שוקולד על הכוס של המאסטר ושנינו התחלנו ללקק, ביחד, פעם אני ופעם היא, יודעים שאם נריב נחטוף, מנקים טוב טוב את הסירופ שנזל בין שפתי הכוס וחדר, מלקקים גם בפנים ורואים איך המאסטר שלנו עוצמת עיניים בהנאה, מרגישים את גופה נמתח ולא מפסיקים ללקק לה עד שגמרה בשאגה.

עוד לא התאוששנו ותמר פנתה לרינה בקול המתחנחן שלה "מאסטר רינה, הבטחת לי לדפוק אותו".

"שטינקרית, בת זונה" קיללתי אותה בליבי, "חכי, חכי" חשבתי לעצמי "אני עוד אחזיר לך על זה עם ריבית".

"נכון" ומהחיוך של רינה היה ברור לי שאני הולך לאכול אותה בגדול "מקלחת בכלא מתאים לך?"

לא הייתי צריך לשמוע את התשובה בשביל לדעת שהיא מסכימה. מקלחת בכלא זאת אחת ההברקות של תמר, המקור מאיזה סרט סוג ז' שהיא הורידה באינטרנט והלהיבה איתו את רינה, "לך תתרחץ! אתה יודע איך…" שלחה אותי רינה, והחיוך הזימתי שעל שפתיה רק מתרחב, "ותשאיר את הדלת פתוחה!".

עמדתי באמבטיה מתחת למים הזורמים, הגב שלי אל הדלת והפנים לקיר, האמת שלא שמעתי שהן נכנסו, אני גם לא יודע כמה הן עמדו שם והסתכלו עלי, אבל פתאום חתיכת סבון הושלכה על רצפת האמבטיה, "נפל לך!" שמעתי את רינה צוחקת ופשקתי רגליים ככל שהאמבטיה מרשה, התכופפתי קדימה וניסיתי להרים את הסבון כשרגליי ישרות כמו באותם תרגילי התעמלות בבית ספר.

סכין הוצמד לגרוני, "אל תזוז!" סיננה תמר בין שיניה באיום. נשארתי ככה, מתכופף להרים את הסבון, והרגשתי את תמר נכנסת לאמבטיה ונעמדת מאחורי, "שלא תזוז כי אני חותכת אותך" הדגישה את דבריה, גוחנת מעליי ולוחצת שוב את הסכין לגרוני באיום.

תמר לבשה סטראפ-און, הרגשתי את התותב מחפש את הפתח המכווץ בין פלחי ישבני, "דיר באלק להתנגד" הצמידה חזק יותר את הסכין לגרוני כשמצאה את החור שחיפשה, "עכשיו תהיה הכוסית שלי" לחשה לי באוזן ותקעה אותי בתחת!

שני דברים עמדו לזכותי, זה שכבר ביקרו אותי שם הערב, ביקרו ומתחו טוב טוב את פי הטבעת, וזה שהמאסטר לא נתנה לה את התותב הגדול, זה שהיא משתמשת, אלא אחד קטן יותר אבל גם כך כשנכנסים לך לתחת זה כואב, כאב חד ומין צריבה כזאת, ביחוד שתמר אפילו לא חשבה למרוח שמן סיכה.

תמר אחזה בשתי ידיה במותני, תוקעת אותי במרץ ושומרת שלא אפול. עמדנו ככה תחת המקלחת, המים זורמים עלינו, אני מכופף והיא תוקעת אותי בלהט, והרגשתי שעומד לי, שאני נהנה, שאני אוהב את מה שהיא עושה לי, שאני אוהב את המשחקים שהן משחקות איתי, שאין לי כל כוונה להגיד את מילת הבטחון שלי ולהפסיק.

תמר גמרה. הרגשתי איך היא מגבירה את הקצב, צועקת בקול ומודיעה "זה טוב!" גוחנת מעליי, הפטמות הנוקשות מגירוי של שדי האגס שלה דוקרים בגבי, יד אחת מצמידה לי את הסכין לגרון, חלק מהמשחק הזה, וביד השניה חופנת את הביצים שלי ולוחצת "שלא תגמור לפני, שלא תגמור לפני, שלא תגמור… מאמוצ'קה אני גומרת!!" ובבת אחת היא עצרה, נשענת עלי מתנשפת, הרגישה שאני מתנדנד ועוד רגע אני נופל וירדה ממני, יוצאת ונותנת לי להתיישר, "וואו, השפרצתי!, היה טוב, תודה מאסטר רינה…את רוצה שאני אכין לך קפה?"

רינה ניצלה את מעמדה עד תום, ככה זה כשהיא המאסטר ואנחנו השפוטים שלה, היא ישבה על הכורסה הגדולה, עטופה בחלוק רחצה מפנק, ואנחנו כרענו על הרצפה לידה, עירומים, אני החזקתי לה ביד אחת את התחתית של ספל הקפה ובשניה צלחת עם ביסקוויטים ותמר עיסתה לה את כפות הרגלים.

כאבו לי הביצים והזקפה שלי הציקה לי, עמד לי עוד מהמקלחת, לא גמרתי כשתמר דפקה אותי ואחר כך רינה לא הרשתה לי לשפשף. רינה הניחה את הספל על התחתית וטבלה בה פתי-בר שלקחה מצלחת הביסקויטים, כאילו בוחנת אותי שאני לא מפיל אותה, אכלה אותו ושוב הרימה את הכוס ושתתה.

חיכיתי שרינה תגמור את הקפה, "מאסטר אני יכול לעסות אותך בצוואר?"

"כן" התפנקה, מותחת את הצוואר.

נעמדתי מאחוריה והתחלתי גם אני לעסות אותה, מציץ מלמעלה בתמר הכורעת לפניה ומעסה את כפות רגליה, מחכה רגע ומחליט שהגיע רגע התשלום, "מאסטר רינה" פניתי אליה בקול מתחנחן וראיתי את תמר נדרכת, "היא לא הזכירה לך שהיא עשתה טעות והיא צריכה לשלם עליה" השלמתי בקול מתפנק, הפעם זה היה תורי להלשין.

אם מבט היה יכול להרוג הייתי מת על המקום, תמר נעצה בי מבט חודר שהבהיר לי שאני לא סוגר פה חשבון אלא פותח חשבון חדש, יותר גדול מהקודם.

"נכון" אמרה רינה בשלווה.

"לא מאסטר, אני התכוונת להזכיר לך עוד מעט" ניסתה תמר להתחמק.

"עוד מעט לא טוב" פסקה רינה, "וחוץ מזה את בצעת בו את זממך, עכשיו תורו לבצע בך את זממו" צחקה.

תמר השפילה עינים, "אבל באמת מאסטר… התכוונתי" התבכינה.

"תשבעי! באמא שלך!!" הזדקפה רינה, תפסה את ראשה בידה והסתכלה לה עמוק בעינים.

תמר השפילה עוד יותר את המבט, מסמיקה ושותקת.

"ידעתי! שיקרת עלי!" המשיכה באותה שפת רחוב קלוקלת שכל כך לא מתאימה לה אבל ידעתי שמדליקה אותה.

"מצטערת מאסטר" שינתה תמר אסטרטגיה, "שיקרתי ומגיע לי עונש" חזרה לטון המתחנחן שלה.

רינה חשבה רגע ואנחנו שתקנו, מחכים למוצא פיה, "תעשה לה שוטר!" הסתכלה לעברי והצביע על תמר באצבע.

לעשות שוטר זה עוד אחת מההברקות פרי מוחה הכחול של תמר ועכשיו הלכתי לעשות את זה עליה, "אדוני השוטר אני מצטערת" היא התחילה במשחק עוד לפני שקמנו, "כן, ראיתי את התמרור אבל לא ראיתי אותך" עברה לבדיחה.

"גברתי, לא רק שלא עצרת בעצור גם דיברת בפלאפון" הוספתי משלי למשחק.

"פלאפון? מה פתאום פלאפון?" התממה "אין לי פלאפון, אתה יכול לחפש עלי"

"בואי" אחזתי בידה ומשכתי אותה אל עבר הקיר, "בואי נעשה חיפוש" השענתי אותה עם כפות ידיה אל הקיר כשאני ממפשק את רגליה ברגלי.

תמר עמדה בפישוק רחב, רגליה רחוקות שתי בלטות מהקיר והיא מתכופפת קדימה ונשענת עליו בידיה. התחלתי לחפש עליה, היא הייתה עירומה ולא היה לה איפה להחביא אז שלחתי ידים למקומות המענינים אותי, קודם מזמזתי לה את השדים, משחק בהם, לש וממולל את הפטמות הנוקשות באצבעותיי, ואז התחלתי לרדת, מחפש לאורך גופה, יורד דרך החלק החיצוני של רגליה ועולה חזרה מהחלק הפנימי, מרגיש אותה נדרכת ככל שכפות ידי עולות ומגיעות אל עבר הכוס שלה.

ליטפתי לה את הכוס, מעביר אצבע בין השפתים העבות והכהות, מחליק על הוורוד המבריק שבין אותן שפתיים מגורות, נוגע ומרגיש שהיא רטובה, משפשף עוד ומרגיש שהיא נדלקת, גונחת בשקט בהנאה ונלחצת אל עבר האצבע החוקרת כאילו מזמינה בוא תכנס.

לא נכנסתי, שיחקתי בה, גיריתי אותה וגיריתי את עצמי, הזיין שלי עמד זקור ומתוח כמו תורן במגרש המסדרים, האצבע שלי עלתה וחדרה בין פלחי ישבנה, נוגעת בפי הטבעת המכווץ שלה שהתכווץ עוד יותר בכל נגיעה שלי "גבירתי, אני חייב לבצע בך חיפוש פולשני" אמרתי והחדרתי את האצבע בתחת שלה, משחק בה, מרגיש אותה נמתחת ועוד גניחת הנאה נפלטה מפיה.

בזווית העין ראיתי את רינה מאוננת, לא פלא כשאת רואה כזה דבר בלייב, כף היד שלה חבויה בין רגליה הסוגרות עליה, עיניה נעוצות בנו והיא משפשפת לעצמה בעדינות.

"לא עצרת בעצור ואני חייב לשלול לך את הרישיון" הודעתי לה.

"אדוני השוטר, אולי נסגור את זה ביננו" הציעה בקול מפתה.

"מה? את מציע לי שוחד?"

"לא" אמרה בקול מתמם "מה פתאום…אבל אולי חיפוש יותר פולשני" אחזה בידה בזקפה המתוחה שלי והתחילה לשפשף לי.

נעמדתי מאחוריה, מכוון את הזיין בידי אל החריץ הרטוב שבין רגליה "פה?" שאלתי ונעצתי את עצמי במכת אגן חזקה אל מעמקי הכוס הבוער שלה "התכוונת פה?" נעצתי שוב, יותר חזק ויותר עמוק.

"גם" גנחה בתשוקה "כן תמשיך, מגיע לי, לא עצרתי בעצור" המשיכה וזה כבר לא היה משחק "כן תן לי" גנחה בלהט ואני מפמפם בה, תוקע אותה מאחור בתנועות אגן חזקות.

זיינתי את תמר, מפמפם במרץ, "אני גומרת!" היא צווחה בקול והרגשתי איך הכוס שלה מוצף "אני משפריצה" המשיכה לצרוח בלי בושה.

תקעתי אותה חזק אבל זה לא הספיק לי, ביד אחת אחזתי בעורפה שלא תזוז "מניאק!" היא צעקה כששלפתי במהירות את הזיין "תחזיר אותו!" אבל לי היו תכניות אחרות, כיוון קצר עם היד של הזיין ונעצתי אותו עמוק בכניסת המשרתים שלה.

תמר הייתה באקסטזה, "כן, תכניס לי שם, נכון אדוני השוטר, דיברתי בפלאפון, מגיע לי שתתקע אותי בתחת" היא צווחה ואני טחנתי אותה שם, בתחת המוצק שלה, מפמפם בה כמו שפן, תנועות חדות ומהירות, מזיע, מחבק אותה וחופן את שדי האגס שלה, מזיין ולש, סוחט ודופק, צובט לה בפטמות בתשוקה ומרגיש שתכף זה בא לי, מוציא אותו שוב ובלי לחכות תוקע חזרה רק שהפעם למקום הנכון, לכוס הבוער שלה, שם בא לי לגמור!

עוד כמה נעיצות פראיות, עוד כמה גניחות תאווה של שנינו, עוד "רק רגע מניאק!" ולא יכולתי יותר, השפרצתי! גמרתי ותמר גמרה איתי, רוקנתי את הבקבוקים המלאים שלי עמוק בכוס שלה, בין קירות הנרתיק העוטפים את הזיין שלא נרגע, עמדתי מתוח, לא זז, נלחץ לישבנה, נעוץ עמוק בתוכה והרגשתי איך הזיין שלי מתחיל להתכווץ…

משרד.

אותו בוקר עשיתי כל טעות שרק אפשר, לא פלא שאחרתי. קודם לא הצטרפתי לרינה שהלכה את המרחק הקצר למשרד ברגל, העדפתי להגיע ברכב ונתקעתי בפקק ענק בגלל איזו תאונה מטופשת, כשהגעתי סוף סוף החניון היה מלא ואני הסתובבתי כמו עכבר מסומם עד שמישהו פינה מקום כך שעוד לפני שנכנסתי ללובי כבר קיבלתי את המסרון הידוע ממיכל "אחרת! קפה וקרואסון עליך!".

נכנסתי מתנצל, מגיש להם את הקפה והקרואסון, קופא מהשאלה של מיכל "מה? אין שוקולד?" ומבין שעשיתי עוד טעות, מיכל מכורה לקרואסון שוקולד, ושוב התנצלתי, פונה לרינה ומשחזר את מה שהיא אמרה לי רק לפני שבוע "ו…אני יודע" אילצתי את עצמי לחייך אליה "אני חייב לך גם את הפיצוי" וגם אני הדגשתי את ה' הידיעה.

"ובגדול" השיבה לי, מחייכת אלי חזרה את החיוך הממזרי שלה, "איחור גדול שווה פיצוי גדול, נכון מיכל?" המשיכה ולא הסבירה.

"אין זמן, נתחיל", ככה זה אצל מיכל עבודה זאת עבודה. הדיון היה ענייני, שקעתי בו ושכחתי לרגע מה מצפה לי, בדיון רינה היא לא המאסטר שלי, זה אחד החוקים הראשונים שהחלטנו, ולא התביישתי להעיר לה כשצריך.

אחרי הדיון התפזרנו, חיכית בחדר, מין מסורת כזאת שאימצנו לנו, כאילו אני שוכח והיא מזכירה לי אבל מזכירה כשנוח לה…הטלפון על השולחן צלצל, "בוא! אני מחכה לך בלי תחתונים"

היא באמת חיכתה לי בלי תחתונים אבל לא רק היא, גם מיכל! נכנסתי לחדר שלה, ראיתי את מיכל יושבת לידה והססתי לרגע אם לנעול, "תנעל, תנעל" מיכל זרזה אותי "על איחור כמו היום אתה צריך לפצות בגדול" הזכירה לי את מה שרינה אמרה לי קודם "אתה צריך לפצות גם אותי!"

נעלתי אחרי בזהירות, שלא ישמעו, רינה גלגלה את הכסא שישבה עליו אחורה ומיכל אחריה, מתרחקות מהשולחן, מתרוממות מעט מהכסא הגדול והרימו את החצאית שלהן, מגלות שבאמת הן חיכו לי בלי תחתונים וחושפת בפני את ערוותן המחכה לי, זאת מציגה פלומת שיער ערווה בלונדינית המעוצב בקפידה וזאת כוס מגולח למשעי, התיישבו חזרה ופישקו רגליים, "בוא!" אמרה לי מיכל "מתחילים עם הבוס!" ציחקקה ופישקה את שפתי הכוס הכהות עם האצבעות, נותנת לי להציץ עמוק לתוכה, "בוא תשלם את חובךָ"

ירדתי על הברכים, נשמתי עמוק את ריח התשוקה המשכר שנדף מבין רגליה, ושילמתי…לשתיהן…כמו גדול… נתתי להן את עונתן עם הלשון.

 

למען הסר ספק : אל תנסו את זה במשרד! יחסי מין בין מנהל לעובד הינם הטרדה מינית ואסורים על פי חוק!!

גילוי נאות : הספור פורסם בעבר וירד