משחקי שליטה

אני יוצאת מהאמבטיה, על הדלת ממול תלוי קולב, עליו חלוק שיפון, אוברול רשת שחור וביריית תחרה, "שימי את האוברול, מעליו את החלוק, בבירית תשתמשי ככיסוי עיניים", אני שומעת את קולו של דן מצווה עליי, "אחרי שתסיימי תצטרפי אליי לסלון" הוא מוסיף. אני עושה את מה שנדרש ממני, שנייה לפני שאני מכסה את העיניים עם הבירית אני מסתכלת לכיוון הסלון ורואה כל מיני חבלים ועוד דברים, אני ממש מרגישה כאילו נשאבתי לתוך "חמישים גוונים של אפור", דן הוא כריסטיאן גריי ואני אנסטסיה סטיל. אני שמה את הבירית על עיניי, אני עדיין רואה דרכה, אבל מטושטש, אני מגיעה לסלון, דן עומד שם ללא חולצה, עם שורט שחור קצר, "בואי תעמדי מולי", אני צועדת אליו ונעמדת מולו, הוא מפזר לי את השיער, "רדי על הברכיים!", הוא מצווה ואני מבצעת, אני מרימה את עיניו אליו, "אל תסתכלי עליי! ראש למטה!", אני מרכינה את הראש, "ועכשיו תקשיבי לי טוב טוב, חבל שתיענשי סתם". הלב שלי מגביר את קצב פעימותיו, אני אוהבת את ההפתעה שהוא הכין לי, אבל עדיין יש בי חששות, האם יכאב לי? האם הוא באמת יצליף בי חזק? יישארו לי סימנים? כל כך הרבה שאלות עולות בי, אני מחליטה כמו בסרט לסמוך עליו, הכאב הוא רק בראש. "מעכשיו אין יותר דן, מהשנייה הזאת אני המאסטר, ברור לך?", הוא שואל אותי בטון קצת תוקפני ומאיים "כן" אני עונה, סטירה נוחתת על פניי, "כן, מה?" הוא נוהם לעברי "כן המאסטר" אני עונה והמשחק מתחיל.

הוא מושך אותי לעמידה, "תתפשטי!" הוא מורה לי, אני מורידה את החלוק, "תסתובבי!", אני מסתובבת, כל פקודה שלו מתבצעת ללא התווכחויות וללא התחכמויות. "ידיים למעלה!" הוא מצווה, אני מרימה את ידיי, מרגישה חבל עבה נכרך סביב שורש כף ידיי, "אם זה חזק מידי תגידי לי" הוא פתאום אומר ברוך, זה מרגיע אותי, הוא לא רוצה לפגוע בי. הוא מסיים, אני מורידה את ידיי ורואה שהוא כרך סביבן חבל שחור עבה. "תתכופפי קדימה!" אני רוכנת, הוא מתחיל להצליף לי בטוסיק בידיו, הוא מצליף ואני נאנחת, עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת, "תסתובבי!", אני מסתובבת אליו, "ראש למטה!" אני מורידה את הראש, "כלבה טובה" הוא מלטף את הלחי שלי, "את רוצה יין?" הוא שואל "כן, המאסטר" אני עונה, הוא מנשק אותי וטעם יין על שפתיו," את תשתי אותו ממני" הוא אומר, אני לא כ"כ מבינה מה הכוונה, אבל זורמת איתו. תוך כמה שניות שפתיו שוב פוגשות את שלי ואני מרגישה את היין מהפה שלו נשפך אליי, היין נשפך לי על החזה "אם את רוצה יין את צריכה לפתוח את הפה יותר, זונה יפה שלי", הוא אומר "בואי ננסה שוב", הוא לוקח לגימה ואז נצמד לשפתיי, אני פותחת את הפה ומרגישה את היין נשפך לפי, אני מלקקת את שפתיי. "ברחו לך כמה טיפות", אני מרגישה את שפתיו מוצצות את היין שברח לשדיי, הוא מנשק ומלקק, מוצץ ונושך, אני נאנחת וגונחת, בין רגליי מתחילה רטיבות, הוא מוריד לי את הבירית מהעיניים,

אני רואה את שולחן הסלון מאובזר בהרבה דברים, את חלקם אני מזהה ואת חלקם לא. הוא לוקח מהשולחן רצועת בד סאטן שחורה, כורך אותה סביב עיניי, כיסוי עיניים חדש, "את רואה משהו?" הוא שואל בתוקפנות ומצליף לי בטוסיק "לא, המאסטר" אני עונה בצייתנות, "יופי, ידיים למעלה!" אני מרימה את ידיי שעדיין קשורות, הוא כורך על החבל משהו נוסף וידיי נשארות למעלה, "את עומדת ולא זזה, ברור?", "כן המאסטר". הוא מלטף את הגוף שלי, נאני מרגישה את ידיו מטיילות על גופי, ואז משהו רותח נוזל לי על הרגל "אאאאחחחחח…." אני נאנחת, זה שורף, "ששששששששששש……………. זאת בסה"כ קצת שעווה" הוא מסביר, אני נלחצת, למה הוא שופך עליי שעווה? זה לא חלק מהתסריט, הוא משחק משחק "חמישים גוונים" של עצמו?????????? " אני מבינה שהוא כנראה ליקט הרבה מידע מכל מיני סרטיי סאדו ובטח גם ביקר במועדון הדאנג'ן ולמד טכניקות קשירה, למרות הפחד שמציף אותי, אני מחליטה להשתחרר, לשמור על ראש פתוח ולזרום, הוא לא ייפגע בי, הוא אוהב אותי. אני מרגישה אותו מלטף את שדיי, מלקק את פטמותיי, הן מזדקרות ללשונו, כמו נחש לחליל," את מוכנה?" הוא שואל, אני לא יודעת למה הכוונה, אבל מהנהנת בראשי להסכמה, השד הימני שלי מתחיל לבעור, ומיד אחריו השמאלי, אני פולטת זעקות כאב ומיד שפתיו של דן מנשקות איפה שכואב, כאילו הוא מנסה להעביר את הכאב בנשיקה, כמו שאמא מנשקת פצע של הילד והכאב עובר, אני קולטת שדן מטפטף עליי שעווה רותחת "מתרגלת לכאב?" הוא שואל "כן, מאסטר, הכאב נסבל", "יופי" הוא עונה ולמרות שאני לא רואה כלום, אני יודעת שחיוך נמתח על שפתיו. הוא ממשיך לטפטף את השעווה על שדיי, עם כל טפטוף גופי מתפתל, אבל אסור לי לזוז, אני עלולה להיענש. "השעווה, זה העונש שלך על הטיזינג שעשית לי בקולנוע" הוא מסביר, "כל דבר שלא תצייתי לו ו/ או תסרבי לו, יעלה לך בעונש לבחירתי ואני לא רחמן כמו כריסטיאן", הקול המאיים שלו ממש מדליק אותי באופן מוזר ועכשיו די ברור לי מה כ"כ מדליק את כולן בגי'מי (כריסטיאן גריי), זה לא המראה שלו, זה הדיבור המאיים שלו. אני מרגישה את אצבעותיו של דן מקלפות ממני, את טיפות השעווה והוא מעביר על שדיי קוביית קרח, אני קצת קופצת מהקור, אבל מתרגלת להרגשת הקור על שדיי, עד שהוא מעביר את הקובייה סביב פטמותיי ומתמקד בהן, זה קר וקצת דוקר ומגרה בו זמנית, פטמותיי מזדקרות בשנייה בעקבות הקור ולפי הצחוק שיצא ממנו, אני מבינה שזאת התוצאה שהוא רצה להשיג. הגוף שלי יתום ממגע,

המאסטר שלי הלך לאנשהו, אני לא רואה כלום, רק שומעת רעשים מסביב, ברקע מתנגן בשקט פלייליסט של כל השירים מהסרטים של חמישים גוונים, אני שומעת צליל של שלשלאות, "זה קצת יכאב" הוא מזהיר אותי, ."תעמדי זקוף וקחי נשימה עמוקה" הוא מצווה, אני מזקפת וממלאה את ריאותיי באוויר, משהו קר, דוקר את פטמותיי, "אני מעוותת את פניי בעקבות הכאב, "אנה לא הסכימה למצבטיי פטמות, אני לא שואל אותך, לנו יש חוזה לא כתוב ובו את מסכימה להכל ואין מילת ביטחון, זה יפסיק כשאני אחליט". אין מילת ביטחון????????? מסכימה להכל? לא אמרתי דבר כזה, מה הוא הולך לעשות לי? יפסיק כשהוא יחליט? "דן!" אני כמעט צועקת, הצלפת שוט חזקה נוחתת על הישבן החשוף שלי, דמעות זולגות מעיניי מהכאב "אני לא דן, אני המאסטר, ברור?", הוא תופס את פניי בידו, "כן, מאססס..טטטטר", אני עונה ומייבבת. הוא משחרר את ידיי מהחבל שהחזיק אותן למעלה, הן עדיין קשורות בחבל העבה, "שבי ותפשקי רגליים", אני יושבת, פותחת את רגליי, הוא כורך סביב כל אחת מרגליי, משהו כמו אזיק עור, אני לא יכולה לסגור את הרגלים, תתקדמי קצת עם האגן", אני מתקדמת, הוא מצמיד משהו לדגדגן שלי, אני מרגישה את השלשלאות של מצבטי הפטמות מורמות מהבטן והוא עושה משהו. "מה שאת מרגישה כרגע בין הרגליים שלך, זה הרוקט פוקט שקנית, נראה איך הוא עובד, המוכר אמר לי שזה אחד החזקים, קשרתי את הקצה שלו למצבטים, הדרך היחידה שלך להתחמק מממנו זה להתרומם, אבל אם תתרוממי, זה ימשוך לך את הפטמות וחבל, זה יהיה מאוד כואב. אה…. ויש לו כמה רמות רטט", מה????????? חזק? כמה רמות רטט? הקטן הזה? למה לא קראתי מה רשום על האריזה?. דן מפעיל את הרוקט ואני מרגישה רטט חלש באזור, אני מרגישה את דן מכוון אותו קצת יותר ופותח את שפתיי למטה, שיהיה מגע ישיר וודאי על הדגדגן, כשדן רואה שהרטט החלש לא משפיע הוא מגביר את עוצמתו, רק בעוצמה הרביעית הוא מתחיל להשפיע עליי, אני מתחילה להיאנח קלות, דן מגביר את הקצב, הרטט מתגבר וכך גם ההרגשה. אני כבר ממש גונחת, עוד רגע אני עומדת להתפוצץ, אני מנסה להתרומם והכאב באמת בלתי נסבל כשהמצבטים נמשכים, "את רוצה לגמור זונה יפה שלי?, הוא מתגרה בי "כן, בבקשה מאסטר", "עוד לא, עוד קצת", אני משתגעת, הרטט מטריף לי את כל החושים, הר הגעש שבי מבעבע בעצבניות, עיניי דומעות, גרוני כבר כואב מגניחות, "בבקשה מאסטר, אני רוצה לגמור, בבקשה מאסטר, בבקשה", אני ממש בוכה ומתחננת, הוא אומר "טוב, ביקשת כ"כ יפה", הוא מזיז קצת את הרוקט, ואני גומרת בהשפרצה אדירה וכמות מטורפת של לבה מתפרצת ממני, הוא מוריד לי את המצבטים, זה כואב נורא, הוא משחרר את רגליי, משחרר, את כפות ידיי ואומר "תנוחי קצת יפה שלי, אנחנו רק התחלנו", אני מורידה את הכיסוי מעיניי, מנסה לחזור לראות, אני רואה את בזווית עיניו את דן, איברו בולט מבעד למכנסיו, מאיים לפרוץ ואני מבינה שהוא מעולם לא נראה מאיים כ"כ.

"הפעם את לא יוצאת מכאן עד שאת לא מסמנת כל פינה בדירה", הוא אומר לי בקול מלא שביעות רצון, אני נתונה לחסדיו. "רדי על הברכיים!" הוא מצווה, אני נעמדת על הברכיים, הוא נעמד מולי, "תורידי אותם!" אני תופסת בידיי את השורט שלו ומורידה, איברו מזדקר למולי באחת, "אני הולך לזיין לך את הפה, ואם אני גומר בפנים, את בולעת", אני פותחת את הפה והוא מכניס אותו לאט לאט, אני אוטמת אותו בשפתיי ומתחילה למצוץ חזק, הזין שלו פשוט מושלם וגם טעים, אני קצת מוציאה אותו ומלקקת את הכיפה, מכניסה שוב, דוחפת יותר עמוק, אני מסחררת את הלשון שלי סביבו, אני מאוד מיומנת במלאכת האוראלי, הוא דוחף את אגנו כלפיי, דוחף אותו יותר עמוק, אני מכניסה אותו עמוק לגרון, מוציאה קצת ומוצצת חזק יותר ויותר, מצליפה בלשוני על הזיקפה המושלמת שלו, הלשון שוב מסתחררת סביבו, "תכניסי אותו עד הסוף!" הוא שואג ודוחף את ראשי כלפי איברו, אני בולעת את איברו בתאווה, "כן ככה, תמצצי יותר חזק……" הוא גונח, ראשו נזרק לאחור, אני מוצצת, מלקקת, שפתיי סוגרות על איברו באטימות מוחלטת עד שנוצר וואקום, "אני גומ………ררררררר", מיצו החם ממלא לי את הגרון ואני בולעת את כולו, כאילו זאת מנת גורמה שהוגשה לי במסעדת יוקרה.

הוא תופס את החבל שקשור סביב פרקי ידי ומושך אותי לעמידה, הוא מסתכל לי עמוק בעיניים ומנשק אותי נשיקה מלאת להט ותשוקה, נשיקה עמוקה, חמה ורטובה שגורמת לשפתיים נוספות שלי להירטב ולרטוט. הוא מסתכל על שדיי, מטייל עם אצבע ביניהם באמצע, תופס בקצה את בד הבגד שלגופי, תופס את הפיסה ביד השנייה ובמשיכה אחת קורע את ה"אוברול" תחרה שעד לפני שניה היה לגופי, "ככה אני אוהב אותך, בלי כלום, ככה את הכי יפה, את לא זקוקה לבגדים לקישוט, הגוף שלך מושלם כמו שהוא", הוא אומר, הוא לוקח את ידיי ושם אותם מאחורי עורפו, הן עדיין קשורות, הוא תופס את ישבני ומרים אותי, אני כורכת את רגליו סביבו אוטומטית, מעין פעולה בלתי רצונית, הוא מצמיד אותי לקיר הסלון, תחושת קור עוברת בגבי ומצננת מעט את גופי הבוער, אני נזכרת שוב בפעם הראשונה בדירה שלו בדיזנגוף, כשהוא הצמיד אותי לקיר וחדר אליי בפעם הראשונה. הוא מחזיק אותי דבוקה לקיר בגופו בלבד, ידיו חופשיות לחלוטין, אחת חופנת את שדיי, והשנייה עושה בדיקת שמן במנוע, "וואו, אני רואה שאת מוכנה לסמן את התחנה הראשונה, אבל אני עוד לא" הוא מחייך אליי וקורץ, אני לא עונה, מתמסרת לתחושת ידיו על עורי, הוא מוצץ את פטמותיי, מלקק אותן, נושך קלות, אני נאנחת, בידו הוא מעסה לי את הדגדגן, אני נטרפת "את לא גומרת, לא עדיין", הוא תופס אותי מהישבן, אני מרגישה לו קלה כנוצה לפי הקלות בא הוא נושא אותי, "תעצמי עיניים", אני עוצמת, הוא ביד אחת תופס אותי בגב, ידו השנייה משתחררת ממני וכנראה לוקחת משהו מהשולחן, "אני מקווה שאת מוכנה לנסות עוד קצת מהצעצועים החדשים", הוא אומר וגופי מתחיל לרטוט מהתרגשות וחוסר הידיעה.

הוא מצמיד אותי חזרה לקיר, הוא כבר לא כזה קר כמו שהיה, הבערה של גופי חיממה אותו, "תישארי עם עיניים עצומות", הוא אומר "אם תיפקחי תיענשי" הוא מזהיר, אני לא פותחת אותן, אני מרגישה אותו שוב בודק באצבעותיו את מצב המנוע "מצוין" הוא אומר "תרפי את השרירים שם", אני משחררת. אני מרגישה משהו קר חודר לתוכי "מה זה?" אני שואלת בבהלה ומתכווצת "תרפי!", הוא לוחש לי בקול מאיים, אני מרפה בחזרה ומרגישה איך זה נכנס יותר עמוק ואז שוב עוד אחד "עכשיו תכווצי" הוא מצווה, אני מכווצת, מרגישה כאילו הוא הניח בתוכי משקולות, אבל התחושה הלא נעימה לאט לאט חולפת ומתחלפת בתחושה נעימה, "אלו הביצים הסיניות" הוא מסביר "שלא תעיזי להפיל אותן". הוא שוב מנשק ומלקק את שדיי ופטמותיי, זה גורם לגופי להתפתל ולשרירי אגני להתכווץ ולהרפות, הביצים הסיניות מאיימות ליפול ולי אסור להפיל אותן, אני עובדת במרץ עם שרירי למטה, נזהרת מאוד שלא להפיל את הביצים הסיניות, עם כל כיווץ והרפיה הן מאיימות להביא אותי לקצה, אני גונחת והמאסטר שלי מחייך לשמע גניחותיי, הוא מרפה משדיי, אני מכווצת חזק, עיניי עדיין עצומות כפי שהמאסטר שלי פקד עליי, אני מרגישה איך בידו הוא תופס את אחת מלחיי ישבני ומזיז אותה לצד, אצבעו חודרת מעת למקדשי האחורי, בודקת האם יש מצב לכניסה, אני נרתעת מעט, אבל נזכרת מיד שהוא כבר היה שם וזה היה קסום, אני איכשהו מצליחה להרפות את שרירי האחוריים, בלי לשחרר את שרירי הקדמיים, "כל הכבוד, יפה שלי, ככה אני אוהב, שאת ממושמעת לפקודות שלי, איך שהגוף שלך מגיב למגע שלי בשלמות, בלי מילים", הוא אומר בלחש, הוא מורח משהו בקצוות פי הטבעת שלי ואז מתחיל לאט לאט להחדיר לשם משהו "מה זה, מאסטר?" אני שואלת "מה היה הצעצוע האחרון שבחרת לבד?" הוא שואל, אני שומעת שעשוע בקולו "חרוזים אנאליים?!" ספק שואלת וספק עונה "נכון מאוד, כלבה שובבה ויפה שלי" הוא אומר ודוחף עוד חרוז, לאט לאט הוא מחדיר אותם אחד אחרי השני ואני שמחה שבחרתי את הכי קצרה, הוא בועל את ישבני עם שרשרת החרוזים והימצאותן של הביצים הסיניות באיברי לא תורמות כלל למצב, אני מתפתלת ללא סוף, גונחת ומשתנקת מהנאה שלא הכרתי, גופי מתחיל להזיע, גופי בוער, עיניי מתחילות לדמוע, אקסטזה מטורפת משתלטת על כל גופי

"בבקשה, אני רוצה לגמור" אני מתחננת בפניו "תבקשי כמו שצריך ואולי אתן לך" הוא אומר, בבקשה מאסטר, אני מתחננת תן לי לגמור, בבקשה", אני שוב מתחננת, "את בטוחה?" הוא שואל חצי צוחק "כן , אני בטוחה", "כן מה?" הוא צועק "כן, מאסטר", אני שואגת, באחת הוא מושך את כל השרשרת ומוציא את הביצים הסיניות, אני משפריצה, רצפת הסלון מתמלאת במיצי, הוא נוגע בקצה בהונו בנוזל שיצא ממני "אחחחחחח, לבה רותחת" הוא אומר ושפתיו נמתחות לחיוך רחב., הוא מחבק אותי בשתי ידיו ואני מתמוטטת על כתפיו. הוא לוקח אותי לחדר השינה, משכיב אותי בעדינות על המיטה ומוציא את ראשו מבין ידיי, עיניי עדיין עצומות, אני לא מצליחה לפתוח אותן, גם לא קיבלתי רשות עדיין, הוא מוריד את החבל מפרקי ידיו, מכסה אותי, "תנוחי יפה שלי, יש לנו עוד כמה תחנות", הוא נושק למצחי ואני נרדמת לשינה מתוקה.

רטט נעים של מגע חם מעיר אותי משנתי "יפה שלי" תפתחי עיניים", אני פותחת את עיניי, דן מחייך אליי, "תתהפכי על הגב וידיים למעלה", אני מרימה את ידיי, אזיקי פרווה עוטפות אותן, זוג לכל יד, "עכשיו הרגליים", הוא אומר, אני מסתכלת ורואה שתירצועות עור, קשורות לקצוות המיטה, הוא קושר לי את הרגליים, כל אחת לעבר קצה אחר, לוקח כיסוי עיניים אדום ושם לי אותו על העיניים, "כמה אצבעות את רואה?", "אה……..ניחוש פרוע, שתיים?" אני אומרת בחצי צחוק, "לא!" הוא אומר בקול מרוגז, "שוב ענית לי בצורה לא יפה", מסביר את הרוגז בקולו, "לא נורא את כבר תקבלי את העונש שלך". הוא מטייל בידיו על גופי, מלטף כל סנטימטר, כאילו הוא מנסה ללמוד את מבנה גופי בעל פה, אני לא רואה כלום, הוא לא מדבר, רק הנשימות שלנו נשמעות. הוא מדגדג אותי עם משהו ישירות בפטמות, אני מנסה לזוז, לברוח מהדגדוג, אבל לא יכולה, אני כבולה לגמרי, הוא ממשיך עם הדגדוג לאורך בטני ויורד עד לדגדגן, לרגע הדגדוג נעלם ואז אני מרגישה את זה שוב שם למטה, זה לא מדגדג, זה נעים, כמו כנפיים עדינות והוא מפסיק. אני מרגישה את לשונו החמה והרטובה נוחתת על אחת מפטמותיי, הוא מוצץ אותה בתאווה,"מממממממממממ, טעם תות, תפור עלייך", עובר לפיטמה השנייה, ואז הוא גולש עם הלשון במורד בטני ישירות אל לוע הר הגעש שכבר מזמן התחיל לבעבע, הוא מוצץ לי את הדגדגן כ"כ חזק שזה כואב "אאאאאאאהההההההההההה, כואב", הוא לא מפסיק, ממשיך למצוץ וללקק ולשאוב, הוא מכניס לי אצבעות, אני עוד שנייה מתפוצצת וברגע שהוא מרגיש את הכיווץ שלי, הוא יוצא ומפסיק, "זה עונש על ההתחצפות שלך", אני מייבבת ומחכה למהלך הבא שלו. "אני מאוד מקווה שאת סומכת עליי" הוא אומר ותוך כדי כך מעביר על חזי ובטני משהו, מרגיש כמו הרבה רצועות, "בגלל שאני לא מומחה בואי נסכים על מילה מסוימת למקרה שאני אגזים", מה שהוא אמר הרגע לא מצא חן בעניי, יגזים במה? אבל לפחות עכשיו יש מילת ביטחון, אני יכולה לעצור אם לא נעים לי, "מילת הביטחון תהיה אה…………………. חלום", הוא אומר. הוא מעביר עוד כמה פעמים הלוך וחזור את גוש הרצועות ואז קול הצלפה, אני מרגישה צריבה במרכז הבטן, "זה כאב?" הוא שואל "קצת, מאסטר", "יופי" והוא ממשיך, עוד צריבה ועוד אחת הבטן שלי כבר התרגלה לתחושה ואני מבינה שככה מרגיש שוט זנבות, הוא שוב מעביר את הזנבות על שדיי, מסמן את המטרה הבאה שלו, אני נושכת את השפה התחתונה כדי שלא אצעק, אני מרגישה איך הוא הרים את השוט ותוך שנייה הוא מצליך בשדי "אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאההההההההההההההההההההההההההההההההההההה" אני צועקת, ,"את רוצה שאני אפסיק?", דן שואל עם מעט חשש בקולו, "לא, אני הזונה שלך, תעשה בי ועם הגוף שלי כל מה שאתה רוצה, המאסטר".