מסע הנקמה שלי  

למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

 

אשתי בגדה בי, הצמיחה לי קרניים, השתרללה עם כל מה שזז, לא קל להגיד את זה אבל הכתובת הייתה על הקיר ואני לא ידעתי לקרוא.

"לא עכשיו, אני עייפה" היא הייתה מנפנפת אותי כשרציתי לזיין אותה, "כואב לי נורא הראש, אולי פעם אחרת" הייתה מתחמקת כששלחתי ידיים ומשאירה אותי ותאוותי בידי, טלפונים שנותקו כשעניתי, כל אלה היו צריכים להדליק נורה אדומה, אבל… לא אצלי.

תפסתי אותה במקרה, חזרתי לקחת מסמכים ששכחתי בבית ומצאתי אותה עומדת על ארבע על השולחן הנמוך בסלון מזדיינת עם שני הגננים שלנו, שני יוצאי הסיירת החסונים עם הריבועים בבטן והשרירים בידים תקעו אותה ביחד, אחד מלפנים והשני מאחור, הראשון אוחז בראשה בידיו ואברו תקוע עמוק בגרונה והשני אוחז במותניה ודופק אותה מאחור, בכוס, טוחן אותה בתנועות חזקות ומהירות.

הם לא הרגישו בי, שאגות ההנאה שלהם החרישו את צעדיי, שלפתי את הפלאפון והתחלתי לצלם, תודה לפלאפון על המצלמה האיכותית, קודם צלמתי ואחר כך סרטון קצר ושוב צלמתי ושוב סרטון, עד שהתמלא כל הזכרון שבמכשיר ובכרטיס ההרחבה.

שדיה של אשתי רקדו מצד לצד, השדיים הגדולים שכל כך אהבתי ללוש, בגלל הזיין שבפיה לא יכלה אשתי לצעוק אבל תאמינו לי הבעת ההנאה שהיתה מרוחה על פניה אמרה הכל.

הראשון גמר על פניה, אוחז את אברו בידו ומשפריץ, לשני לא נתתי לגמור, התפרצתי לחדר וכל זקפתו נעלמה כלא היתה.

אומרים שההגנה הכי טובה זאת ההתקפה, כך חשבה גם אשתי שהתחילה לצעוק עליי כאילו אני החוטא, מקללת אותי, נותנת לגננים בדיוק את הזמן הנדרש להתלבש ולברוח, ואני לא עניתי, הייתי המום, אבל בסוף אני הייתי זה שרקד על מדרגות הרבנות! אשתי חשבה שבבית הדין הרבני תצליח יותר, היה לה הרבה מה להפסיד. הופיעה לדיון כאשה חסודה, חולצה עם שרוול ארוך מכופתרת עד הצוואר, חצאית ארוכה שכמעט נוגעת ברצפה, כיסוי ראש, בגדים שלא ראיתי אותה לובשת מעולם.

ישבה כשספר תפילה בידה ועשתה הצגה, ביקשה שלום בית, ביקשה סליחה, "מעידה חד פעמית" טענה בפני הדיינים "יצר הרע גבר עליי", הבטיחה שזה לא יקרה שוב אבל התמונות שהצגתי ותיק החקירה המפורט של החוקר הפרטי ששכרתי הוכיחו שלא מדובר באירוע מקרי ובודד ושגם לאחר שנתפסה עדיין המשיכה בסורה.

קבלתי את כל מה שרציתי, את הבית, את הכסף, את המכונית, ילדים לא היו לנו אחרת הייתי מקבל גם אותם ורק את הכבל המאריך השארתי לה, תמיד אהבתי את הגשש החיוור J, יומיים לאחר שהתגרשנו אשתי, או יותר נכון האקסית שלי, נסעה לאחותה בארצות הברית ומאז לא ראיתי אותה.

חשבתי שבזה סגרתי את הפרשה אבל העלבון בער בעצמותיי, לא הצלחתי לחזור לשגרה, ניסיתי אבל משהו לא עבד, ראיתי בכל אשה בוגדת, חפשתי נקמה.

את הרעיון קבלתי באופן מפתיע. שיחקתי כדורגל בפלייסטיישן עם הבן של השכנה והוא ביקש שאני אעזור לו כי יש לו מבחן בפיזיקה.

לכל פעולה יש תגובה המנוגדת לה בכיוונה ושווה לה בעוצמתה, החוק השלישי של ניוטון הוא שנתן לי את הרעיון לנקמה, זה בדיוק מה שאני מחפש חשבתי לעצמי ובמקרה שלי לכל בגידה יש תגובה המנוגדת לה בכיוונה ושווה לה בעוצמתה.

אותו לילה לא הצלחתי לישון, פיצלתי את תיק החקירה שהשאיר לי החוקר הפרטי לתיקים קטנים, משפחתיים, השלמתי נתונים וגיבשתי תוכנית פעולה.

 

את הראשונה שהתקשרתי אליה לא הכרתי מעולם. היו כאלה ברשימה שהכרתי, אפילו כאלה שחשבתי שהם חברים טובים שלי, אבל את זאת לא.

"שלום, זאת אשתו של עודד?" שאלתי.

"כן" ענתה מסוקרנת.

"בעלך דפק את אשתי ואני…"

"אתה מתכוון דפק את האוטו של אשתך?" הפסיקה אותי באמצע בשאלה.

"לא, אני מתכוון דפק, את יודעת, זיין…" לרגע היתה דממה ואז הקו נותק.

חייגתי שוב, הפעם היא קיבלה את פניי בצרור קללות עסיסי, לא מוכנה לשמוע רק הסבירה לי מי אני ומה היה מקצועה העתיק של אמי.

"חבל, אם לא תקשיבי אני מתכוון להעביר את כל החומר למקומון" הזהרתי אבל זה לא עזר "בעלי אוהב אותי, הוא לא יעשה לי כזה דבר לעולם" פסקה בנחרצות, ממענת להפנים, ולא הועילו כל ההסברים שלי שיש לי הוכחות "אתה טועה וחבל שאתה סתם מסתבך" הזהירה אותי לפני שניתקה שוב.

ציפורה, או איך שקוראים לה לכותבת מדור הרכילות במקומון שלנו, קפצה על המציאה. לא בכל יום מגישים לה דו"ח מפורט כל כך, עסיסי, ועם כל ההוכחות המוצקות שנתתי לה היא לא חששה לפרסם.

מדור הרכילות בסוף השבוע עסק רק בזה.

אני גר בשכונה קטנה, כולם מכירים את כולם, היה ברור לכל מי הצמיח קרניים לאשתו אפילו שבדרכה המיוחדת לא הזכירה את השמות במפורש. הסיפור הפך לשיחת השכונה, שבועיים אחרי הם התגרשו ועזבו ואני סימנתי V ראשון במסע הנקמה שלי, מוכן לטפל במקרה הבא.

 

את השניה בחרתי בקפידה, נעמי, סגנית מנהלת בית הספר היסודי בשכונה, אשה צעירה ומוכשרת, תפסתי אותה בזמן הכי לא מתאים מבחינתה, באמצע המכרז למשרת מנהלת בית הספר שבו היא היתה מועמדת מובילה.

התקשרתי, סיפרתי לה על מעללי בעלה, בהתחלה היא לא האמינה לי, ביקשה הוכחה אז שלחתי לה לאי-מייל תמונה של בעלה ואשתי בתנוחה שלא משאירה מקום לדמיון, "יש עוד…" כתבתי "הרבה" ונתתי לה זמן לחשוב, עד מחר.

חזרה אליי אחרי שעה, במייל, "מה אתה רוצה בתמורה?" כתבה תשובה קצרה.

"חוק שלישי של ניוטון" השבתי, "לכל פעולה יש תגובה המנוגדת לה בכיוונה ושווה לה בעוצמתה" הוספתי למרות שסגנית מנהלת בית ספר צריכה לדעת את הכוונה, "איפה שבעלך דפק את אשתי אני אדפוק אותך!" הוספתי אם זה לא היה מספיק מובן ופרטתי בדיוק מה אני רוצה לעשות אתה.

"אתה מניאק" חזרה התשובה במהירות.

צחקתי, "נכון… אני מניאק ולך יש רק עד מחר ב-10 זמן לחשוב" כתבתי חזרה "להסכים או שלציפורה מהמקומון תהיה שוב חגיגה" שלחתי איום מרומז.

"ואם אסכים תשמיד את כל החומר? אני לא אשמע ממך יותר?"

"מבטיח" השבתי במייל, משפשף את ידי.

היא לא ענתה.

בבוקר חיכתה לי התשובה שציפיתי במייל "נכנעת, תתקשר אלי"

התקשרתי, נשמעה שבורה, "תבטיח לי שאף אחד לא יידע, אפילו לא בעלי" התחננה.

"מבטיח" אמרתי "שתי פגישות, אחת בכל מקום שבעלך דפק את האקסית שלי ואחר כך שלום ולא להתראות, לא תשמעי ממני לעולם" הוספתי והסברתי לה בדיוק איפה תהייה הפגישה הראשונה.

נעמי חיכתה לי בדיוק איפה שאמרתי לה, התיישבתי מולה "תשתי משהו?" שאלתי וסימנתי בידי למלצרית "אני מזמין"

נעמי הסתכלה עליי במבט בוחן "בדמיון שלי נראתָה הרבה יותר רע" אמרה "תגיד, מה עשיתי לך? למה אתה עושה לי את זה?"

"נקמה" אמרתי, מחייך, "בעלך הצמיח לי קרניים ועכשיו אני מחפש נקמה".

"בעלי הוא זה שדפק את אשתך, מה אתה רוצה ממני?" ניסתה לשכנע.

"מה לא ברור? בעלך דפק את אשתי אז אני אשיב לו בדיוק באותה מטבע, אני אדפוק אותךְ, אשתו"

הגיע הקפה שהזמנו, שתינו בשתיקה, בוחנים האחד את השני, נעמי שתתה לאט, מושכת זמן, דוחה את הקץ.

המתנתי בסבלנות, היה לי המון זמן, אף אחד לא מחכה לי בבית. נעמי גמרה את הקפה והזמינה כוס יין לבן, הצטרפתי גם אני, נתתי לה לשתות גם את היין בקצב שלה.

"אני הולך לזיין אותך, בשרותים, בדיוק כמו שבעלך היה דופק את אשתי" לחשתי לה וראיתי אותה מסמיקה עוד יותר "עכשיו בואי" קמתי ממקומי והושטתי לה יד.

נכנסתי לשרותי הנכים, התא שם גדול יותר, נעמי בדקה בשבע עיניים שאף אחד לא רואה והצטרפה אליי, נועלת אחריה במהירות את הדלת. הצמדתי אותה לקיר וניסיתי לנשק אותה, היא הזיזה בהפגנתיות את הראש "בלי נשיקות" לחשה לי "זאת לא אהבה!" אמרה והורידה את התחתונים שלה.

"תפתחי גם את החולצה, אני רוצה לראות את השדים שלך קופצות כשאני מזיין אותך" אמרתי.

נעמי לא הסכימה "אמרנו זיון אז בוא תדפוק ונלך" אמרה בקול אדיש.

"גברת, כאן זה לא בית הספר שלך, כאן אני קובע את הכללים" לא התפשרתי ושלחתי את ידי לכיוון מנעול הדלת "או שתעשי מה שאני רוצה או שאני הולך, עכשיו תפתחי את החולצה!"

נעמי נכנעה, האמת שלא הייתה לה ברירה, "בן זונה" סיננה בין שיניה ודמעה נזלה מעינה, מחליקה לאורך הלחי כששלחה יד והתחילה לפתוח את החולצה ולשחרר את שדיה מהחזיה הלבנה.

היו לה שדיי אגס מגרים, לסגנית מנהלת בית הספר היסודי, עם פטמות גדולות וזקופות שמעטרות את ראשן, אחזתי בפטמות ולחצתי "פעם אחרונה שאני צריך לבקש פעמיים" סיננתי לעברה "ברור".

ראיתי את העלבון על פניה, היא לא היתה רגילה שמדברים אליה ככה,  ניסיתי לנשק אותה שוב, הפעם היא לא התחמקה, הפטמות שלה נעשו כהות יותר, נוקשות יותר, החדרתי את לשוני לפיה והיא שתפה פעולה.

סובבתי אותה, היא התכופפה קדימה וידיה נשענו על מכסה המושב, פישקתי את רגליה, מעביר אצבע חוקרת בחריץ שבין רגליה, רעד עבר בגופה.

"את יבשה" אמרתי והתחלתי לפתוח את כפתורי מכנסיי "כדאי לך לעשות משהו אחרת יכאב לך"

נעמי התחילה לשחק בעצמה, שלחה יד מתחת לבטנה ודחפה אצבע להיכל תענוגותיה, מפנקת את עצמה, מאוננת.

עמד לי כמו טיל, הייתי חרמן, עבר הרבה זמן מאז שזיינתי בפעם אחרונה, לא היה לי סבלנות לחכות ונדחקתי לעברה, מחפש את הדרך. נעמי אחזה בשרביטי והובילה אותו לפתח המיוחל, הרגשתי את שפתיה הנושקות לעטרת הזיין המתוח, את המגע של החריץ שנפתח למולי, אחזתי במותניה, נדחפתי בכוח וחדרתי לעומקה, תוקע בה תקיעה חזקה עד שהייתי כולי בתוכה.

עצרתי, נהנה מהמגע. ישבנה של נעמי נלחץ לחלציי, שרירי נרתיקה פעמו סביב הזיין התקוע בתוכם, יצאתי מעט ותקעתי שוב, חודר עוד קצת, שמעתי אותה גונחת, התכופפתי וחפנתי את שדיה, פטמותיה היו זקופות ונוקשות עוד יותר, מעכתי אותן והתחלתי לדפוק, יוצא ונכנס, לאט לאט הרגשתי איך הכוס שלה נעשה רטוב יותר ויותר, החלקתי בתוכה ביתר קלות, הגברתי מהירות וזיינתי אותה בהנאה.

נעמי נדלקה, היא היתה מגורה, רצתה עוד, נושכת את שפתיה שלא לגנוח בקול, שדיה רקדו, נעים לקצב הדפיקות שלי, עסיס אהבתה הציף את הכוס שלה ואני החלקתי בתוכו בקלות, טוחן אותה במכות אגן חזקות. הרגשתי שזה בא, שאני הולך לגמור, תקעתי עוד פעם אחת, חזק, וברחתי מתוכה, יורה את מטעני הרותח על ישבנה.

חזרתי לשולחן והזמנתי לנו עוד קפה, אחרי כמה דקות גם נעמי הצטרפה. ישבנו ושתינו, שותקים.

"בשבוע הבא אני אצלצל לך לעבודה, באמצע היום, את תודיעי בבית הספר שאת יוצאת לסידורים ותגיעי אליי, תהיי הזונה שלי" אמרתי לה לפני שהלכנו "נעשה את זה במיטה שלי, בדיוק כמו שבעלך עשה את אשתי"

צלצלתי ביום שלישי, פעמיים כי טוב, "תגיעי עכשיו" אמרתי וסגרתי.

הופתעתי מהלבוש שלה, מיני קצרצר, מגפיים שחורים גבוהים וחולצה בטן שלא מסתירה, מאד לא מתאים למורה, בטח שלא לסגנית המנהלת.

נעמי ראתה את המבט שלי "רצית זונה, תקבל זונה" אמרה והתחילה ללכת לכיוון חדר השינה, מעכסת בהפגנתיות בישבנה.

התפשטנו בשקט ונכנסנו למיטה, שוכבים זה לצידה של זו ושותקים. נעמי שלחה יד ומיששה את זכרותי, עמד לי והיא פישקה את הרגליים "בוא" אמרה "אין לי זמן, אני צריכה לחזור, הכיתה מחכה"

עליתי עליה, נשכב בין רגליה הפשוקות, מועך את שדיה בחזי, הרמתי את אגני וכוונתי את הזיין הזקור לחריץ שבין רגליה, נעמי לא זזה, שכבה אדישה, כאילו זה לא ענינה.

נכנסתי בה במכה חזקה, חודר עמוק להיכל תענוגותיה, חשבתי שתהיה התנגדות אבל נעמי היתה רטובה, החלקתי בתוכה בקלות, חודר למעמקי נרתיקה.

"שרמוטה" סיננתי והתחלתי לזיין אותה, יוצא מעט ונכנס חזרה, חודר עמוק יותר להיכל המוצף "את אוהבת את זה… אהה?" המשכתי "את אוהבת שאני מזיין אותך"

נעמי לא ענתה, הצמדתי את שפתיי לפיה ונישקתי אותה, חודר בלשוני. בהתחלה לא הגיבה ואחר כך נענתה, חיבקה אותי בידיה והצמידה את גופי לגופה.

זיינתי אותה במהירות, דופק אותה בחוזקה "תסתובבי" ביקשתי והיא נענתה, הסתובבה והניחה כרית תחת אגנה, מגביה את ישבנה.

פישקתי את פלחי הישבן וחדרתי מאחור אל היכל תענוגותיה המוצף בעסיס תאוותה, המשכתי לדפוק, מחדיר את ידי אל מתחת לגופה וחופן את שדיה, אוחז בפטמות ולוחץ.

"כן… עוד…" החלה נעמי גונחת "תכניס לי… עוד…". דפקתי אותה, נוגע לה בדיוק בנקודות הנכונות כדי להוביל אותה לאורגזמה ראשונה, לא הפסקתי, המשכתי לטחון אותה, לזיין אותה במהירות, לדהור עליה בכיוון האורגזמה הבאה.

גמרנו ביחד. הפעם לא ברחתי, גמרתי לה בפנים. שכבתי עליה בכל כובד משקלי והיא דחפה אותי, מסתובבת, שכבנו על הגב, מתנשמים.

נעמי התחילה להתלבש, הפעם בבגדי מורה שהוציאה מתיק שהביאה. שכבתי והסתכלתי עליה, חשבתי שאני מסמן v שני במסע הנקמה.

"בוא'נה, אתה תותח" החמיאה לי פתאום "ככה לא גמרתי כבר הרבה זמן, אני לא מבינה מה אשתך חיפשה אצל בעלי" היא חייכה לעברי, "אם יבוא לך שוב, צלצל, אתה יודע את המספר," הוסיפה "צלצל ואני מגיעה!"

הבת זונה הוציאה לי את כל העוקץ מהנקמה !

 

את התיק השלישי חילקתי חינם. נתתי אותו לתמי, חברת ילדות שלי עוד מהתיכון, היינו יחד גם בתנועה. הייתי דלוק עליה אבל פחדתי להתחיל איתה.

הרגשתי נקיפות מצפון, אולי בגלל שאשתי ואני שידכנו לה את בעלה, אולי בגלל שעדיין אהבתי אותה.

באתי אליה הביתה ונתתי לה את כל החומר. עמדה וקראה בעיון, פתאום החווירה והתישבה בכורסא, כמעט שהתעלפה. רצתי והבאתי לה כוס מים קרים, חיכיתי שתתאושש, לא הוצאנו מילה.

"מה אתה רוצה?" שאלה אותי כשקמתי ללכת.

"כלום"

"אז למה אתה נותן לי את זה?" המשיכה לחקור.

"נקיפות מצפון" אמרתי "אני הכרתי לך את החלאה"

תמי התחילה לבכות "הרגשתי שהוא בוגד בי" הפתיעה אותי "בלב ידעתי אבל כנראה שהדחקתי, לא יודעת למה, בכל אופן תודה"

 

בדקתי היטב לפני שהמשכתי, אומנם כיף לזיין כשהאשה מתלהבת, עושה טוב לעשות למישהי מצווה, אבל בסוף אני הרי מחפש נקמה.

את נקודת החולשה חפשתי הפעם אצל הגבר, הפעם רציתי גם אותו וגם אותה. יעקב היה בדיוק מה שחפשתי, הוא איש ציבור ידוע והיא אשה כנועה, כל שבת מתיצבים בבית הכנסת, חזן לעת מוצא.

ביום רביעי הכנסתי לו תמונה לתיבת הדואר, בסוף השבוע נתתי לו להתבשל במיץ של עצמו ורק במוצאי שבת צלצלתי אליו.

התחיל בקללות, מהר מאד נרגע, הבין שיש לו הרבה מה להפסיד, גם לה. הסברתי לו בדיוק מה אני רוצה מהם והוא כתגובה קילל אותי מחדש.

"יש לך עד יום שני להחליט" הודעתי לו "או שלציפורה מהמקומון שוב תהיה סיבה למסיבה" הוספתי רמז עבה וניתקתי.

ביום ראשון בערב נכנס אליי מנהל המתנ"ס, ניסה לשכנע אותי לעזוב את יעקב בשקט, "בן אדם מכובד" סינגר על יעקב, "אני לא יודע מה הוא עשה אבל…".

"אל תתערב" קטעתי אותו בקשיחות "אל תתערב או שאני אזכר גם בתמונות שלך!"

הבין… וברח.

ביום שני צלצלתי, הפעם אשתו ענתה, מתחננת, בוכה "למה אתה עושה לי את זה?… אני אשה נשואה… בבקשה…סלח לו… וותר לי…"

לא וותרתי, סוף סוף יש לי נקמה אמיתית, "אתם מסכימים?" שאלתי בקשיחות.

בעלה לקח את הטלפון. התחיל שוב באיומים ואחר כך גם הוא עבר לתחינה "אנחנו דתיים… אלוהים לא יסלח… יהודי, איפה הרחמים?" ניסה לנגן על מצפוני היהודי.

"היית צריך לחשוב על זה כשתקעת את אשתי" לא נשברתי "אלוהים עצם עיניים כשזיינת את אשתי, שיסובב את הראש גם עכשיו!" חגג החילוני הרע שבתוכי, "ועכשיו תכל'ס, מסכימים או לא?"

במלון הקטן שעל שפת הים משכירים חדרים לפי שעות. לוקחים את הכסף, נותנים מפתח ולא שואלים שאלות, גן עדן לנואפים. כאן בדיוק חגג יעקב על אשתי וכאן אני הולך לחגוג על אשתו רק שאני אעשה את זה מול עיניו!

"חדר 10" אמר לי יעקב בפלאפון וסגר.

דפקתי בדלת, אשתו פתחה, אשה קטנה עם חזה גדול שאפילו הבגדים הגדולים שלבשה לא הצליחו להסתיר.

נכנסתי, מיטה גדולה מלאה את החדר, על הכסא בפינה ישב יעקב, ערום כביום היוולדו ואברו המדולדל שמוט בין רגליו, פניו לכיוון המיטה, ידיו ורגליו קשורות לכסא, בדיוק כמו שדרשתי.

נגשתי ובדקתי את הקשרים, מחזק, שלא יהיו הפתעות, אחר כך הסתכלתי עליה, על אשתו, יושבת מבויישת בפינת המיטה, חצאית קפלים ארוכה, חולצה סגורה עד הצוואר.

"בבקשה, אל תעשה לי את זה" ניסתה שוב להעביר את רוע הגזרה, מתחננת.

"רוצה לשתות?" חלצתי את הפקק מבקבוק יין אדום שקניתי בדרך ומזגתי לכוסות הקרטון שעמדו על השידה. הגשתי לה כוס אחת, ראיתי אותה מסתכלת על בעלה בחשש "תשתי, יין ישמח לבב אנוש" אמרתי "כשר בהשגחת הבד"ץ, יעזור לך להתגבר על המבוכה"

תפסה אומץ, מלמלה ברכה ורוקנה את הכוס בלגימה אחת, מזגתי לה שוב "תשתי, בבקשה, להמתיק את הגלולה" והיא שתתה כוס שניה, עד הטיפה האחרונה.

התיישבתי לידה והנחתי את ידי על רגלה, זזה הצידה ואני אחריה. התחלתי להרים את שולי החצאית עד שהתגלו קרסוליה, נגעתי בבשרה והיא קפאה במקומה. הסתכלתי על יעקב בעלה, עיניו נעוצות בי בשנאה, אילו רק מבט היה יכול להרוג.

שלחתי את ידי אל מתחת לחצאית וליטפתי אותה, מחדיר את אצבעותי בכוח אל בין רגליה הצמודות, "תשכבי" דחפתי אותה על המיטה והיא לא התנגדה, משלימה עם גורלה. נשכבתי לצידה, ממשיך לחדור עם יד אל מתחת לחצאית, להרים את שוליה, חושף את רגליה עד שהתגלו התחתונים, תחתוני סבתא מבד עדין המכסות היטב את עמק תענוגותיה, משכתי אותם למטה, חושף את ערוותה.

עברתי לחולצה, פותח כפתור אחר כפתור, חושף את עורה הלבן ואת החזיה הלבנה שהסתירה את החזה הגדול שלה. ניסיתי לפתוח את החזיה אבל ללא הצלחה.

לטפתי לה את הבטן החשופה, מרגיע אותה, "תפתחי את החזיה" לחשתי באוזנה והיא הסמיקה "תפתחי!" והיא התרוממה מעט ופתחה. היו לה שדים גדולים, אפילו ענקיים שבמרכזן ניצבה זקופה פיטמה גדולה ומסביבה עטרה גדולה וכהה.

שחקתי לה בשיער הערווה הרך וליטפתי את פתח היכל תענוגותיה, בידי חדרתי אל בין רגליה והכנסתי אצבע בין שפתיה, נוגע בתוכה. היא שכבה על הגב בעיניים עצומות ולא זזה, משלימה עם גורלה, חצאיתה מורמת ותחתוניה מופשלים, ערוותה גלויה ושדיה חשופים. החדרתי את האצבע עמוק יותר, נוגע בדגדגן, היא ניסתה לסגור את רגליה אבל אני לא ויתרתי, ממשיך וחודר, מטייל עם האצבע בתוכה, מרגיש את הלחלוחית שבין שפתיה הקטנות, הפנימיות, נוגע בעדינות, משחק מוקדם, מכין אותה לדבר האמיתי.

התפשטתי במהירות ועליתי עליה, נשכבתי על גופה והיא לא זזה, דחפתי ברגלי את התחתונים שלה שהיו כרוכים סביב ברכיה עד שירדו לגמרי, פישקתי לה את הרגלים ונכנסתי בינם, מוביל בידי את הזיין הזקור אל הפתח הנכסף, עטרת הזיין נשקה לחריץ הרטוב, כיוונתי היטב, לא רציתי להכאיב, חדרתי מעט, נותן לה להרגיש, להתכונן.

"אני הולך לדפוק את אשתך" הודעתי ליעקב, כאילו שהוא לא ראה, "ככתוב" הסברתי "ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו, שבר תחת שבר, עין תחת עין…" עצרתי לרגע "וזיון תחת זיון" הוספתי משלי "זה דין התורה, אתה זיינת את אשתי ואני משיב לך כגמולך" השלמתי להסביר וחדרתי לתוכה במכה אחת חזקה, תוקע את שרביטי עמוק לנרתיקה, מחדיר את כל הזיין המתוח למעמקי הכוס הפתוח בפניי.

היא לא היתה רטובה כמו שחשבתי, כאב לה, ראיתי את זה על פניה אבל היא לא הוציאה מילה. שכבתי עליה, תקוע בתוכה ונתתי לה להתרגל. לשתי בידי את שדה הימני, הצמדתי את שפתיי לפיטמה שלה והתחלתי למצוץ, לנגוס בה בעדינות בשיניי, לשחק עם הלשון. הרגשתי את שרירי נרתיקה פועמים סביב האיבר הנעוץ בתוכם והתחלתי לזיין אותה, תנועות קטנות, איטיות, האגן שלי עולה מעט ויורד חזרה.

לא מהרתי לשום מקום, ידעתי שבעלה יושב ורואה איך אני חוגג עליה וזה חירמן אותי עוד יותר, לאט לאט הגברתי את הקצב, תנועות חזקות, ארוכות יותר, מהירות.

הכאב על פניה הפך להנאה, ניסתה להסתיר אבל לא הצליחה, עכשיו זיינתי אותה בפראות, החלקתי בקלות בתוכה, השתוללתי במעמקי נרתיקה, טחנתי אותה בהנאה.

הסתכלתי על יעקב, ישב בעיניים עצומות, אדום כולו, ממלמל משהו, אולי תפילה, אולי קללה.

"תפתח את העיניים" ציוותי "אני רוצה שתפתח ותראה איך אני מזיין את אשתך"

לא זכיתי ממנו לתשובה.

"אם לא תפתח אני גומר לה בפנים!" אימתי.

פתח … וראה!

הרעד בגופה והלחץ בנרתיקה גילו לי את סודה, סיפרו רק לי שהיא גומרת. גם אני הייתי קרוב, הוצאתי את הזיין העטוף בעסיס תענוגותיה והחדרתי אותו בין שדיה הגדולים, יושב על ברכיי, נשען בישבני על ביטנה ועוטף בשדיה את האיבר הנוקשה, נא קדימה ואחורה, משפשף את הזין בשדיה הרכים, מזיין לה אותם, מרגיש שזה בא, עולה, לא יכול לעצור בעצמי יותר, אחזתי בזין, התרוממתי מעט, שני שיפשופים וגמרתי עליה, יורה את מטעני על פניה, על שדיה, על גופה.

עמד ליעקב, ראיתי את זה כשקמתי מהמיטה, חירמן אותו המחזה. אשתו שכבה על המיטה, מכסה את מערומיה בשמיכה והסתכלה איך אני מתלבש "בעלך צריך אותך" אמרתי ומשכתי את השמיכה מעליה "לכי אליו"

כשעמדתי בדלת ראיתי אותה יורדת לו, כורעת על ברכיה בין רגליו ועושה לו ביד.

יצאתי, מסמן V, סוף סוף נקמה אמיתית.

 

הייתי יכול להמשיך, היו לי עוד תיקים במגירה, אבל הרגשתי שאת הקטע הזה מיציתי, שזה לא זה, שאני רוצה לשנות אווירה, לפתוח דף חדש.

לקחתי שנת חופשה ועברתי לנגב, לעיירה קטנה עם נוף מדברי קסום. בבית הספר התיכון המקומי קפצו על המציאה ומהר מאד הפכתי למורה מן המניין.

הצלצול בדלת הפתיע אותי, צפיתי במשחק כדורסל בטלוויזיה, גביע אירופה, שיא המתח, הכל מסביב מבולגן ולא חיכיתי לאף אחד.

בדלת עמדה תמי ובידה תיק קטן, לא חיכתה להזמנה, נכנסה.

"איך מצאת אותי?" התפלאתי

תמי לא ענתה "בוא" אמרה, אחזה בידי והובילה אותי לחדר השינה.

"מה את עושה…" התחלתי לשאול

"שתוק טמבל" היא עצרה אותי והתחילה לפתוח את כפתורי החולצה שלבשה "שתוק ותתפשט!"

היינו חרמנים, עמד לי כמו טיל, התנפלנו אחד על השני כמו שני מילואימניקים שחודש לא ראו אשה, קרענו מעלינו את הבגדים, דחפתי אותה על המיטה ורגע אחרי כבר הייתי תקוע עמוק בתוכה.

זיינתי אותה במהירות, שוכב בין רגליה העוטפות אותי, מחבקות חזק כאילו פחדה שאברח, ישבני עולה ויורד והזיין שלי חוגג בהיכל.

תמי היתה רטובה, הו איך היא היתה רטובה, החלקתי בתוכה בקלות, שרירי נרתיקה התכווצו סביב הזיין שלי, מחבקים אותו.

התנשקנו בלהט, נשיקה צרפתית רטובה, התלהבנו, השארתי לה אפילו סימן מציצה בצוואר, לא הפסקתי לרגע לטחון אותה, שנינו הזענו אבל לאף אחד לא היה אכפת, דפקתי אותה בהתלהבות, בכוח, והיא עודדה אותי, ידיה אחזו בפלחי ישבני ולחצו, רוצה עוד, רוצה אותי עמוק.

"הנה, כן… זה טוב… זה בא… אני גומרת, בוא, בוא" צעקה תמי, הרטיבה אצבע בפיה והחדירה אותה לחריץ שבישבני, חיפשה את פי הטבעת המכווץ והתחילה ללחוץ, מחדירה את האצבע לאט לאט.

הרגשתי שאני לא יכול יותר, שגם אני גומר "אני בא! אני…" צעקתי וניסיתי לברוח, תמי אחזה בי חזק ברגליה, לא נותנת לי לצאת מתוכה.

"תן לי… תן לי בפנים… כן… אני ר-ו-צ-ה.."

השפרצתי! גמרתי בתוכה, רוקנתי את הבקבוקים המלאים שלי ונשכבתי מתנשף לצידה.

"התגרשנו" אמרה לפתע, אחרי שהחזירה לעצמה את הנשימה.

"מה?"

"התגרשנו, עזבתי אותו, הבן זונה זיין כל מה שזז"

שכבנו ככה, בשקט, אולי חצי שעה, שוכבים על הגב ושותקים, שתיקה רועמת, כל אחד שקוע במחשבותיו.

"אהבתי אותךְ, אז בתיכון, בתנועה" שברתי שתיקה.

ושוב היתה דממה, שוכבים וחושבים.

"אז למה לא אמרת?" שאלה פתאום.

"פחדתי"

"ממה?"

"שתגידי לי לא, שתצחקי עליי, שתרוצי לספר לחבר'ה ואני אהפוך לבדיחה"

"טמבל" אמרה ולא פירשה.

ושוב שכבנו ככה, שותקים, עד שהיד שלה החלה לנגוע בי, ללטף.

"ועכשיו?" שאלה.

"עדיין" עניתי "לא הרגשת?"

תמי הסתובבה על הצד, היד שלה מלטפת את הבטן שלי, יורדת לאט לכיוון האיבר המדולדל, מלטפת גם אותו.

"טמבל" לחשה לי באוזן "גם אני הייתי דלוקה עליךָ"

"מה?" הסתובבתי לעברה.

"כן, אבל אתה היית קר כזה, לא מתייחס"

אותו לילה עשינו אהבה. שכבנו על המיטה עירומים והתנשקנו, מתחבקים, מלטפים אחד את השני, בלי להוציא מילה.

לאט לאט צמח לי, נעמד לי מחדש, תמי עזרה לי, החליקה למטה ומצצה, נשכבתי על הגב, עצמתי עיניים והפקרתי את אברי בפיה.

כשהחליטה שהוא מוכן התיישבה עליי, כיוונה את הזיין בידה אל החריץ הרטוב והשתפדה על אברי המתוח עד שכולו היה תקוע בתוכה.

הסתכלתי עליה, עולה ויורדת על המוט הזקור, שדיה קופצים בקצב תנועתה, עולים ויורדים כמוה. תמי דהרה עליי וראו את ההנאה על פניה, התכופפה ונישקה אותי ושוב הזדקפה ודהרה.

תמי לא היתה צריכה הרבה בשביל לגמור, הגבירה את הקצב, גונחת בתאווה, שוכבת עליי ולשונה עמוק בפי בנשיקה צרפתית לוהטת "אני אוהבת אותך" לחשה "אוהבת אותך" אמרה "א-ו-ה-ב-ת" צעקה וגמרה.

הפכתי אותה על הגב, בלי לצאת ושכבתי עליה, מוחץ בחזי את שדיה, ממשיך בנשיקה הלוהטת. חיכיתי רגע שתרגע והתחלתי לדפוק אותה, מזיין אותה בתנועות אגן חזקות, שוכב עליה ומשתולל בתוכה.

יצאתי לרגע, הרמתי את רגליה על כתפיי וחיבקתי אותם, החזרתי את הזיין הרטוב חזרה, חודר בקלות, מחליק עמוק בנרתיקה, נצמד ודופק, נוגע אצלה בדיוק בנקודה הנכונה כדי להדליק אותה מחדש.

שלחתי ידים והתחלתי ללוש את שדיה, לשחק לה בפטמה הזקורה, לרגע לא הפסקתי לדפוק, הייתי באקסטזה…

"הנה… עוד אחד…" גנחה תמי בתאווה ואני רק הגברתי את הקצב, הרגשתי שזה בא, רציתי שנגמור ביחד "בואי…" צעקתי "בואי תמי… בואי אני אוהב א-ו-ת-ך!"

גמרנו ביחד, הו איזו גמירה.

עכשיו היא אשתי ויש לנו ילדה, מזכרת מאותו לילה נפלא.