מסיבת נקניקיות: 3. מסורת לא משנים.

הסיפור הוא המשך ל-" מסיבת נקניקיות חלק 2" ולהבנת הרקע והכרת הנפשות הפועלות מומלץ לקרוא אותו תחילה. 

 

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.

<<< לחלק הקודם

איתן

למחרת איתן רץ לאסף וכמו שהוא חזר היה ברור שאסף פתח בו מטריה רצינית, אפילו יותר מפעם אחת, ועדיין, בערב אחרי, איתן יצא ואני ישבתי בסלון וראיתי בפעם המי יודע כמה את "אישה יפה" שמוקלט אצלנו בממיר.

איתן חזר לקראת סוף הסרט ואיתו גברבר מטורזן שהניח את ידו על איתן במין תנועת בעלות, איתן חייך לעברי, חיוך מתגרה כזה כאילו אומר אתמול את השמעת לי סִימְפוֹנְיָה עכשיו אני אחזיר לךְ בקונצרט משלי, ושניהם נכנסו לחדר שלו ואולי בכוונה הוא לא סגר את הדלת עד הסוף, כאילו רוצה להיות בטוח שאשמע, אז שיחקתי את המשחק שלו והנמכתי את הקול בטלוויזיה.

היה לו קול בס חזק שחדר בקלות את הקירות, "הערב אתה הכוסית שלי" שמעתי אותו אומר לאיתן, "ואני אוהב שהכוסית שלי מוצצת לי לפני שאני תוקע אותה" הוא המשיך ואני דמיינתי את איתן יורד על ברכיו לפניו, שולף את הזין שלו ומתחיל למצוץ לי, "כן, ככה," הגברבר גנח בקול נהנתני, "כן, תכניס את כל המפלצת לפה ותמצוץ" והמפלצת לא כל כך הסתדר לי עם אותה חבילה שטוחה שראיתי קודם בקדמת המכנסיים שלו, מכנסיים צמודים שקשה להסתיר מפלצות מתחתם בלי שיבלטו למרחוק ולמרות זאת זה חירמן אותי, הרגשתי את הרטיבות שפושטת בין רגליי והפטמות שהופכות נוקשות כאבן אז הלכתי לחדר שלי, התפשטתי, נשכבתי על המיטה, מקשיבה עם עיניים עצומות, מדמיינת מה קורה שם ומאוננת! עושה ביד, באצבע.

הגניחות של הגברבר הלכו והתגברו, "הנה! קח! תבלע!" שמעתי אותו פתאום צורח ודמיינתי איך הוא תוקע את הזין שלו עמוק לגרון של איתן, "כן, תבלע, תבלע כמו כוסית טובה" הוא המשיך באותו קול בס עבה וחזק, "כן, כל טיפה! אני אוהב שהכוסית שלי בולעת".

"תתפשט!" שמעתי את הגברבר אחרי רגע ארוך של דממה, "ועכשיו תעמיד חזרה את המפלצת, בא לי על התחת שלךָ!".

שוב היה שקט ויכולתי רק לדמיין איך איתן מעמיד לו מחדש וכנראה שהדימיון שלי הוא כחול וזימתי כי התחרמנתי עוד יותר אז שלפתי מהמגירה בשידה שלצידי את הויברטור הרוטט שלי, דגם מיוחד, העתק של זין אמיתי של איזה כוכב פורנו מחומר נעים למגע, הכי דומה לדבר האמיתי שאפשר, אפילו בצבע, הכנסתי לי אותו למנוש והפעלתי, מתחילה עם רטט חלש, שומרת את עצמי במצב מיוחם אבל לא גומרת, ושוב עצמתי את עיניי והמשכתי לדמיין.

"אתה זוכר מה אתה הערב?" קטע קולו הרועם של הגברבר את השקט שהיה.

"אני החצאית שלךָ" שמעתי את איתן עונה במין קול עמום כזה של מי שפיו מלא, קול שלא השאיר לי ספק מה הוא עושה שם.

"אתה הכוסית שלי" הגברבר תיקן אותו, "הכוסית המוצצת שתכף תחטוף בישבן" הוא ציחקק, "אתה מרגיש איך המפלצת גָּדְלָה?".

"כן" איתן ענה באותו קול עמום ואני, כאילו בתגובה, הגברתי עוד קצת את הרטט.

"אז תתכונן, תשכב על הבטן ותפתח ת'תחת שלךָ!", שמעתי את הגברבר "איפה הקונדום?".

"שם".

שוב השתרר רגע שקט ואני הגברתי עוד קצת את הרטט, מרגישה איך אני מטפסת בצעד בטוח במעלה משעול האורגזמה. "תזמין אותי!" הגברבר שוב קטע את הדממה.

"בוא תכניס לי" שמעתי את איתן.

"ביותר גס! שישכנע אותי להשחיל אותךָ".

"כן, בבקשה, תשחיל אותי, תתקע לי ת'מפלצת שלךָ, כן, תדחוף לי ברקטום, כן!!" והכן האחרון היה מלא כאב מהול בתשוקה ובעיניי רוחי ראיתי את הגברבר שוכב עליו וכל הזין שלו נעוץ עמוק בישבנו של איתן, "כן, אימא'לה, אני מת על המפלצת שתקעת לי, כן, עכשיו תקרע לי ת'תחת, תפתח לי את המטריה שלךָ".

הרגשתי את האורגזמה שלי מתקרבת בצעדי ענק, אחזתי בויברטור בשתי ידיי, הגברתי את הרטט למקסימום ופמפמתי איתו, משפשפת את הויברטור הרוטט בין שפתי המנוש הכל כך מגורות שלי, מרגישה את הזרמים שנשלחים מאותו איבר שרוטט ונוגע בכל נקודה שאפשר ו…בום! הרגשתי את הפיצוץ הגדול, אורגזמה חזקה טלטלה את גופי, שולחת זרמי חשמל בין המנוש לפטמות זרמים שמתפזרים בכל גופי, הרגשתי את הלב שלי דופק על מאתיים ואז הגיע הצונמי הגדול, הגמירה האולטימטיבית, כזאת שהשאירה אותי מתנשפת בקול ורק מהפחד שאיתן ישמע לא צרחתי מאושר.

שכבתי פרקדן על הגב, מותשת, הויברטור שלי, רטוב משפע של אותו עסיס תאווה שמילא את המנוש שלי, מונח לצידי, מכובה. בחדר הסמיך הגברבר המשיך לטחון את איתן, טוחן ומשפיל, דורש ממנו פעם אחר פעם שאיתן יגיד לו, במילים גסות ככל האפשר, שהוא הכוסית שלו ושהוא אוהב את המפלצת שהוא תקע לו בתחת ואיתן עושה את זה, בקול רם וברור, ובשקט שבין משפט למשפט יכולתי לשמוע את אגנו של הגברבר מכה בישבנו של איתן בכל נעיצה חזקה שלו המלווה בהתנשפות קולנית ואחריה גניחת הנאה תאוותנית של איתן ועוד משפט ליקוק מתחנף לגברבר, "כן, אני מת על המפלצת שלךָ" או "כן, אני אוהב את המטריה שפתחת לי" או אפילו "כן, אני המזרון שלךָ! מזרון עם חור, כן, עוד, תמשיך, זיין לי ת'צורה" והכל בקול מתרפס.

שמעתי את הגברבר צורח שהוא גומר ואיתן מצטרף אליו ומודיע שגם הוא. אחר כך שוב היה שקט והרגשתי איך הַשֵּׁינָה עוטפת אותי אבל לפני שנרדמתי החלטתי ש"אם ההר לא בא אל מוחמד – מוחמד יבוא אל ההר", שמחר אני הולכת לזיין את איתן עם הסטראפאון שלי כמו שהוא ביקש ממני וככה, תוך שאני מתכננת איך לעשות את זה, נרדמתי.

כשחזרתי מהעבודה למחרת איתן עוד לא היה. ישבתי בחדר שלי וקראתי שוב את הסיפור הזה של אריה שתמיד מכניס אותי למוד (MODE) חרמנות. שמעתי את איתן מגיע, חיכיתי עד שהוא יכנס למטבח ויכין לעצמו ארוחת ערב, חיכיתי עד ששמעתי את מכונת הנספרסו, הסימן שהוא סיים והולך להתענג על אספרסו חזק ועוגית לוטוס, הטקס הקבוע שלו בכל ערב, לקחתי נשימה ארוכה, אחזתי בסטראפאון שהכנתי מראש ויצאתי אליו, מחזיקה את הסטראפאון חשוף וגלוי.

"זוכר מה ביקשת ממני?" הגעתי ישר לתכל'ס מנופפת כבדרך אגב בסטראפאון שבידי אם לא ברור לו על מה אני מדברת.

לרגע הוא הביט בי, שותק ומסמיק, "אהה, כן".

"אז זה עכשיו או לעולם לא, בדיוק עכשיו בא לי על התחת שלךָ," הדגשתי את מה ששמעתי רק אמש שהגברבר אמר לו, "תחליט!" השלמתי בקול אסרטיבי ותאמינו לי, אני לא יודעת מאיפה תפסתי את האומץ הזה.

איתן הסמיק עוד יותר, מביט בי במבט מופתע ואין ספק שהפתעתי אותו כי ראיתי את ההיסוס בעיניו, "אהה," הוא משך, חושב, "אהה רוצה" הוא אמר לבסוף.

"אבל כמו במשחק, אני אומרת איך ומה" הוספתי תנאי משלי.

"כמו במשחק, את אומרת איך ומה" ואם קודם היה צליל היסוס בקולו עכשיו הוא נשמע החלטי, "להתפשט?".

"לא!" הפתעתי אותו, "עכשיו תפתח את החגורה והמכנסיים שלךָ" המשכתי להדריך אותו, "רק תפתח, בלי להוריד!" עצרתי אותו כשרצה לשלשל אותם ופתחתי את חגורת החלוק שלי, לא הורדתי אותו אבל פתחתי מספיק כדי שיראה שאני לא לובשת כלום מתחתיו, הלבשתי לעצמי את הסטראפאון והידקתי את הרצועות, שלפתי קונדום מחוספס מכיס החלוק ומסרתי לו אותו, "תרד על הברכיים ותלביש לי!" ציוותי והוא פתח את אריזת האלומיניום הדקה והלביש לי אותו בתנועות מיומנות, "עכשיו תעמוד עם הפנים לשולחן" כיוונתי אותו שיעמוד מעט רחוק ממנו ונעמדתי מאחוריו, תפסתי במכנסיים שלו ובתנועה חזקה משכתי אותם עד הברכיים, אחזתי בתחתונים ומשכתי גם אותם, חושפת את ישבנו ומבושיו, "עכשיו תתכופף ותפתח את התחת" ציחקקתי, וברגע שהוא התכופף ופתח הצמדתי את ראש התותב לפי הטבעת שנפתח והתחלתי לחדור לתוכו.

חדרתי לאט, אני אוהבת לאט, אני אוהבת לראות איך הוא נמתח בכאב הראשון, לשמוע אותו חורק שיניים ומהמהם "פאק" של כאב, ואז לאט, לאט מתחיל להרגע ועד שכל התותב נעוץ עמוק בישבנו הלבן הוא כבר מוכן שאני אתחיל לדפוק אותו וזה בדיוק מה שעשיתי, אחזתי חזק במותניו והתחלתי לפמפם רק שעכשיו כבר לא לאט, עכשיו בתנועות ארוכות וחזקות, יוצאת כמעט עד הסוף ותוקעת, מרעידה את גופו וסוחטת ממנו גניחת הנאה, כן, הנאה, איתן אהב את מה שאני עושה לו.

"אתה יודע מה אתה?" נזכרתי באותה שיחה שלהם מאתמול והחלטתי שגם אני רוצה.

"אני הכוסית שלךְ" הוא ענה במהירות.

"ואיך המפלצת שלי?" ציחקקתי.

"מה? שמעתְ?" וראיתי על עורפו שהוא מסמיק.

"כן, הכל" ותקעתי את עצמי בעוצמה, סוחטת ממנו עוד גניחת הנאה זימתית ומרגישה איך הלחץ הזה על שפתי המנוש שלי בונים בתוכי את האורגזמה המיוחלת.

"יותר גדולה משלו," איתן ענה, "בעצם שלו לא היה בכלל מפלצת אבל את יודעת, יחסי ציבור".

"ואיך שלי? אבל בלי יחסי ציבור!".

"מפלצת אמיתית חטפתי פעם בניו-יורק, בהארלם, כושי עם חדק של פיל תקע אותי בשרותים של מועדון גיי'ז וזאת הייתה מפלצת אמיתית, שלו הייתה ממוצע מינוס" הוא ציחקק, "ושלךְ? שלךְ מעדן, בדיוק במידה הנכונה, נשבע לךְ! אשמח להתכופף לכבודך שוב בכל פעם שתרצי, בכל פעם שיבוא לךְ" הוא התנשף, "הנה, הנה, גומר, גומר! הנה!!" וריח עז של זרע גברי טרי ורענן מילא את חלל המטבח.

הוא גמר אבל אני לא אז המשכתי, "אז אתה רוצה להיות הכוסית שלי" ציחקקתי.

"רוצה" הוא ענה בלי היסוס בקול מתאווה.

"אז יש לי תנאי," הודעתי לו, "כשבא לךָ אתה מתנייש כמו כוסית, כולל לפחות חצאית או שמלה, שפתון ועגילים" עצרתי לשניה לראות איך הוא מגיב אבל כשהוא לא הגיב המשכתי "ואני כבר אבין וּכשלי יבוא על התחת שלךָ," הפלקתי לו בכפות ידיי על פלחי ישבני, מכה לא חזקה אבל מצלצלת, "אני פשוט אגיד לךָ מה לעשות" צחקתי, "מסכים?".

"מסכים" ושוב זה היה בלי שמץ היסוס רק שאז בדיוק גמרתי, תוקעת את עצמי הכי עמוק בישבנו, כמו שבנים אוהבים לעשות לי במנוש כשהם גומרים, ונתתי לזרמי ההנאה להשתולל בגופי.

מסורת לא משנים.

עד יום שלישי לא שמעתי ממיכל, חשבתי שהיא תתקשר, אולי אפילו תרצה להפגש, אבל לא, עד יום שלישי בצהרים כלום לא קרה אבל כשכבר חשבתי שהיא התחרטה הגיע המסרון ממנה, "נפגש בבית הקפה במגדל של אחי, צריכות לדבר לפני שעולים, 20:00! אל תאחרי! ותלבשי מכנסיים!" לא הבנתי מה עניין מכנסיים אבל בכל זאת עניתי "כן המפקדת!" ורגע אחרי שלחתי גם "😊".

האמת שהתרגשתי, קודם התרחצתי, מסבנת ורוחצת טוב טוב בפרטיים, לבשתי חזייה וחוטיני תואמים, די זנותיים, זכרתי את ההוראה שלה ולבשתי מכנסיים, הוספתי גם חולצה לבנה, מעט שקופה ועם כפתור פתוח שיראו את החריץ המפתה שבין שדיי העסיסיים, ונעלי עקב שחורות, כמו המכנסיים.

הקדמתי מעט, לא הרבה, תפסתי מקום קצת בצד ודי מבודד יחסית, שנוכל לדבר בנוחות. מיכל הגיעה בדיוק בזמן קמתי לקראתה והתנשקנו, התכוונתי על הלחי, נשיקה ידידותית בין חברות, אבל היא נישקה אותי על השפתיים ואני הסמקתי, מסתכלת מסביב אם הבחינו אבל נראה לי שהתל-אביבים כבר רגילים שלה וזה לא ממש משך תשומת לב.

"הזמנת?" היא שאלה וכשאמרתי שלא היא סימנה למלצרית והזמנו, קפה הפוך, היא על חלב ואני על סויה, ועוגה לחלוק, הפעם סָבָרִינָה-של-פעם.

עד שהגישו לנו את הקפה והעוגה ספרתי לה על איתן, מה הוא ביקש ממני, מה עשיתי לו וההסכם שלנו. "אחותי, התקדמת" היא ציחקקה, "כן, תשפילי אותו, הם אוהבים את זה".

המלצרית שהגישה לנו נראתה לי מובכת, "שלום טַלְיָה" מיכל חייכה אליה.

"שלום המרצָה" היא ענתה מסמיקה תוך שהיא מגישה לנו.

"היא לָמדה אצלי בשנה שעברה" מיכל שוב הפתיעה אותי, "בחורה חכמה".

"ויפה" נפלט לי.

"כן, ויפה, הייתי עושה אותה אבל את יודעת, יחסי מרצה-סטודנטית, יש לה עוד קורס אחד לפחות אצלי ככה שהיא בבחינת נרות חנוכה עבורי, רק לראות, לא להשתמש" היא צחקה, "אבל אחרי שהיא תסיים הכל פתוח" היא שוב צחקה.

מיכל חילקה את הסברינה חצי בחצי ואפילו את הדובדבן אמרנה היא דאגה לחלק שווה בשווה. רגע ארוך אכלנו בשקט, לוגמות מהקפה ולא מדברות עד שמיכל שברה את הדממה "התכנית להערב: קודם אני אעניק צומי לאחי, אשפיל אותו קצת ואדפוק אותו כמובן ואת תשבי, תסתכלי ותלמדי, את יכולה לאונן אבל אסור לך להתפשט" היא חייכה לעברי, "אחר כך תצטרכי להחליט אם את גם רוצה להשתתף איתנו במשחקים האלה שלנו או לא"

"ואם אני ארצה?" התעניינתי.

מיכל חייכה, "את תרצי," היא קבעה במין קול פסקני ובטוח, "רק אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ, דומית יכולה להיות רק אחת במשחק! נצטרך לעשות הגרלה אם זאת את או אני," היא הפתיעה אותי, "אם זאת תהיי את אז תצטרכי לעשות לי את כל מה שעשיתי קודם לאחי ורק אז תוכלי לחגוג על שנינו, ואם זאת תהיה אני אז אני אעשה לך את כל מה שקודם עשיתי לאחי ואחר כך אחגוג על שניכם" היא חייכה לעברי והיה משהו שקט ורגוע בקולה, כל כך לא מתאים לתוכן,  שהיפנט אותי, "רק אני רוצה שתבטיחי לי משהו, אם את מחליטה להצטרף, ולא חשוב מה ייצא בהגרלה, את משתתפת יחד איתי במסיבת הנקניקיות הבאה של אחי!"

לרגע היססתי, קראתי על משחקים כאלה, גם ראיתי סרטונים כאלה באתרי הסקס שאני גולשת מדי פעם, ונכון שהיא אמרה שזה סאדו רך, השפלות ולא עינויים, אבל עדיין, אף פעם לא שיחקתי במשחקים כאלה, אף פעם לא הייתי סאבית וגם לא דומית, מצד אחד פחדתי ומצד שני היה משהו שמשך אותי, אולי המחשבה שאם היא יכולה למה שאני לא אוכל?  והרגשתי איך רק מהמחשבה אני מתגרה, הופכת רטובה שם בין הרגליים והפטמות שלי מתקשות כפלדה, ועדיין לא הייתי בטוחה אז שמרתי לעצמי פתח מילוט, "אוקיי, אבל רק אם אני אחליט להצטרף" אמרתי, מדגישה את הרק, קודם אראה ורק אז אחליט אם אני מצטרפת או לא.

"אוקיי תמר," מיכל חייכה מין חיוך זימתי כזה של אני יודעת מה תחליטי וסימנה למלצרית להביא לה חשבון, "רק אני רוצה שיהיה ברור, במשחק הזה אין הנחות!" היא עצרה לרגע כשהמלצרית הגיעה, הציצה בחשבון והגישה לה את כרטיס האשראי שלה, "אם אני אזכה בהגרלה אני לא מתכוונת לעשות לךְ הנחות," היא המשיכה כשהמלצרית התרחקה קצת, "ואותו דבר אני מצפה ממךְ, אם תזכי בהגרלה כמובן," היא חייכה לעברי, "בלי הנחות, הכל! כל מה שאני אעשה לאחי ואחר כך תוסיפי משלךְ, פְרִי-סְטַיְיל (Free Style)" היא ציחקקה, "אני מתה לראות עד כמה יצירתי הוא הראש הכחול שלךְ".

"אבל את, את יודעת, את הרי, אהה, את דומית" גמגמתי.

"נכון, אני השולטת של אחי, אבל את זוכרת מה אמרתי לך?  בכל שולטת מתחבאת גם נשלטת קטנה שמחפשת צומי ואני לא שונה, גם אני, כמו אחי התאום מוכנה לקבל צומי אבל רק מאשה!" היא חייכה רק שאז המלצרית הגיעה והניחה חזרה את המגש הקטן עם כרטיס האשראי והחשבונית וברגע שהיא הלכה מיכל הניחה מטבע של 10 ועוד מטבע של 5 כטיפ על המגש הקטן ו"בואי" הושיטה לי יד, "נעלה לאחי שכבר מחכה לנו".

הדבר הראשון שקלטתי כשאסף, אחיה, פתח לנו את הדלת היה שהוא עמד יחף ועם מבט מושפל, גם כשהוא נישק אותה ואותי על הלחיים, נשיקת ברוכה הבאה כזאת, הוא לא העז להביט לנו בעיניים, מביט לרצפה כאילו איבד שם משהו חשוב.

מיכל שלחה אותו למזוג לנו קוניאק והובילה אותי לשבת על הספה בסלון ולקח לי שניה לקלוט מה אני רואה מונח מסודר על השולחן הנמוך, שני קולרים ושני רצועות הובלה, שני זוגות מפסקי רגליים טלסקופיים, סטראפאון אחד עם תותב בצבע עור שנראה העתק מדוייק של זרג גברי מכובד, ארוך ושמן, כולל הגידים הבולטים שעליו ושקית אשכים, צלוחית עם קונדומים סגורים בתוך שקית נייר כסף מבריקה, בדיוק כמו אלה ששימשו אותנו אז במסיבת הנקניקיות, תותב ארוך וגמיש עם שני ראשים, זוג מספריים ואולר פתוח, שפתון אדום בוהק, שני פלגי ישבן אנליים (Butt plug) עם זנב קטן שמחובר אליהם בצד הרחב, שני זוגות של מצבטי פטמות, כל זוג מחובר זה לזה בשרשרת כסופה ושני קלפים הפוכים.

להפתעתי אסף חזר עם מגש ועליו רק שתי כוסות בלון עם רגל קצרה ובית קיבול רחב והגיש לנו אותם, עדיין עם אותו מבט מושפל וכנראה שמיכל הרגישה צורך להסביר לי מה קורה פה, "יש כללים," היא הביטה לעברי וחייכה, "הנשלט עומד יחף ובמבט מושפל מול השולטת שלו, תמיד! ונשלט לא שותה עם השולט שלו, אחרת יש עונש, בדרך כלל להשכיב על הברכיים ולהפליק על הישבן אבל רק עם היד!" היא המשיכה, "ועכשיו שימי לב טוב טוב כי אולי את תצטרכי לעשות לי את זה אם תזכי בהגרלה ואולי פשוט תביני מה מצפה לך אם אני אזכה בהגרלה ואצלנו החלק הראשון זה מסורת ומסורת לא משנים!".

אסף עמד מולנו באותו מבט מושפל, ידיו צמודות לצידי גופו במין עמידת דום כנועה, מחכה. "לחיי הערב הזה" מיכל ברכה והיא ואני השקנו כוסות ולגמנו לגימה ראשונה מהקוניאק שהחליק וצרב את דרכו במורד הגרון אל הבטן, שולח מין הרגשת חום מדליקה בכל הגוף.

"אתה מוכן?" מיכל התחילה בטקס ברגע שגמרה את הקוניאק שלה.

"מוכן, מלכתי".

"מלכתי, ככה הנשלט נדרש לקרוא לשולטת שלו" היא לחשה והסבירה לי, "ואתה מסכים שתמר תראה מה אני עושה לךָ?".

"מסכים, מלכתי".

"אתה יודע מה אני הולכת לעשות לךָ?" היא חזרה לאסף.

"יודע, מלכתי".

"מה?"

"קודם תשפילי אותי באותו טקס קבוע כדי שאבין שאת המלכה, אחר כך תזייני אותי ואחר כך תמשיכי לעשות בי עוד מעשים ככל העולה על רוחךְ" הוא הסמיק.

"ואם מיכל תהיה המלכה?"

"אני אהיה העבד הכנוע שלה"

"ואתה מוכן לזה?"

"מוכן, מלכתי"

"תוכיח!".

אסף לקח את אחד הקולרים וענד אותו סביב הצוואר שלו, אחר כך חיבר לקולר את אחת מרצועות ההובלה ואז חיבר לפרקי כף רגלו את מפשק הרגליים הטלסקופי, בלי לפתוח אותו עדיין, נעמד באותו פישוק שהמפשק הכתיב לו, שילב את כפות ידיו מאחורי העורף מתח מרפקים לאחור, והכריז בקול חגיגי ובמבט מושפל "מלכתי, העבד ערוך ומוכן, העבד מפציר במלכתו לבצע עליו את הטקס".

"בטרמינולוגיה שלנו כשהנשלט גבר הוא נקרא עבד, אישה נקראת שפחה" מיכל הסבירה לי בזמן שקמה ולקחה את המספריים, "נכון עבד?!"

"נכון מלכתי" אסף הסמיק.

להפתעתי מיכל גזרה את הכפתור העליון בחולצה שלו שנפל לרצפה בקול נקישה והתגלגל עד שנעצר, "את הטקס שלנו לקחנו מסרט ילדים צרפתי ישן בשם 'מלחמת הכפתורים' שראינו כילדים," מיכל הסבירה לי תוך שהיא ממשיכה לגזור לו כפתור אחר כפתור בחולצה, "שתי חבורות ילדים המשתייכות לשני כפרים שכנים נלחמות זו בזו ומי שתופסים אותו תולשים לו את הכל הכפתורים וגוזרים לו את שרוכי הנעליים וכבר אז זה הלהיב אותנו ואמרנו שפעם גם אנחנו נעשה את זה וכשהתחלנו את המשחקים שלנו החלטנו שזה טקס הפתיחה הכי מתאים לנו ואפילו לקחנו אותו כמה צעדים קדימה כמו שתכף תראי" היא ציחקקה.

כשכל הכפתורים נתלשו מיכל התחילה לגזור לו את החולצה עד שזאת נפלה לרצפה בלי שאפילו ידרש להוריד את כפות ידיו מהעורף ונחשפה הגוזיה שמתחת, לאחר החולצה היא גזרה לו את כפתורי המכנסיים ואחריהם חתכה גם אותם עד שהם נשרו לרצפה, כמובן לא ראויים לשימוש בעתיד, ותחתוני הביקיני הזעירים שלו נחשפו כולל האוהל המתוח שבמפסעה, אין ספק שהטקס הזה חירמן אותו, אותו, אותה ואותי!

הגוזיה הייתה האובייקט הבא שמיכל עברה לטפל בו, קודם היא גזרה לו את הכתפיות, התחילה בימנית ועברה לשמאלית, הגוזיה נשארה מתוחה על החזה שלו ומיכל הכניסה את להב המספריים בין הבד לגוף, בין הפטמות הקטנות והזקופות שבלטו מבעד לבד הדק והמתוח והתחילה לגזור, לאט עד שהבד נקרע והגוזיה הקרועה נפלה לרצפה , צונחת לאיטה אל שרידי החולצה והמכנסיים הגזורים. מיכל לא חיכתה הרבה, קודם תפסה את הבד המתוח על הזין העומד שלו, מושכת ומרחיקה את ראש האוהל מהזין ואז גזרה את ראשו, חתיכת בד נשארה בידה כשהתחתונים עצמם חזרו למקום והזין העומד הציץ מבעד לחור שנוצר, שוב היא החדירה את הלהב, הפעם בין בד התחתונים לגוף מעט מתחת לזין, גזרה ותחתית התחתונים צנחה, נשארת תלויה על החלק האחורי ושק האשכים נחשף, בשתי גזירות נוספות היא גזרה את התחתונים משני הצדדים, ישבנו נחשף אבל הבד נשאר תלוי על הזין, עוד גזירה וגם הוא צנח לרצפה, משאיר אותו לעמוד, מסמיק, העיניים מושפלות וכך גם המבט המושפל על פניו, עומד עירום "עבד, מרפקים לאחור!" מיכל נזפה בו והוא מתח מרפקים לאחור ולא יכולתי שלא להבחין בפטמות הקטנות אבל הכל כך נוקשות ובולטות שלו.

"מה את אומרת?" מיכל חייכה לעברי.

הרגשתי את העיקצוצים המוכרים במנוש שלי, הייתי רטובה שם בין הרגליים, מוצפת, והפטמות שלי הפכו נוקשות כפלדה. "מחרמן" עניתי ולדעתי שמעו את החרמנות שלי גם בקולי, "אהה," היססתי לשניה לפני שהמשכתי, "אם אני אזכה בהגרלה את תרשי לי גם לעשות לך את זה?".

"אם תסכימי להשתתף," היא ציחקקה, "ואם תזכי בהגרלה זה לא שאלה של ארשה לךְ, את תהיי חייבת לעשות לי את זה, את כל הטקס ו…חכי, זה עוד לא נגמר, זה לא הכל, עכשיו נקשט אותו קצת ונשפיל אותו עוד קצת" היא ציחקקה ולקחה את השפתון בידה וראיתי את אסף, אחיה, מסמיק כשהיא ניגשה ונעמדה מולו, קרוב, והתחילה לצבוע לו את הפטמות באותו אדום בוהק, קודם אחת ואחר כך השניה והפטמות שהיו כבר נוקשות נמתחו והתקשו עוד יותר, "עבד, השפתיים!" היא ציוותה וכשהוא הגיש לה את שפתיו בציתנות היא מרחה לו אותם ולהפתעתי הוא עשה את אותה תנועת מריחה של שפה בשפה שנשים עושות בדרך כלל, "חסר עוד משהו" היא לקחה צעד אחורה, מביטה בו כאילו בוחנת מה עוד חסר, ולקחה את אחד מזוגות מצבטי הפטמות והצמידה לו אותם לפטמות הכל כך מגרות שלו ולהפתעתי הוא גנח במין הנאה שכזאת.

"עבד," היא פנתה אליו אחרי שסיימה להצמיד את מצבטי הפטמות ואפילו למשוך בשרשרת המחברת אותם מה שסחט ממנו גניחת כאב חרישית, "אתה רוצה לראות את הציצים של המלכה?"

"כן, מלכתי" הוא ענה במהירות בקול משתוקק וראיתי מין ספק קפיצה ספק מתיחה בזין החשוף והעומד שלו.

"ואתה מוכן לשלם את המחיר שאדרוש בשביל זה?".

"כן מלכתי, כל מחיר שתדרשי העבד מוכן לשלם" הוא ענה במין קול מתרפס.

"שבע. על הברכים. עם היד" מיכל אחותו הכריזה.

"העבד קונה, מלכתי, העבד מוכן לשלם" הוא ענה במהירות והיה צליל שמחה בקולו.

"אז בוא!" היא התישבה על הכורסה הגדולה וסימנה לו על הברכים והוא, מתקדם באיטיות בגלל המפשק המחובר לפרקי כף רגלו ומגביל את צעדיו, נשכב על ירכיה, רגליו מפושקות והזין שלו, גלוי לעין כל, תלוי בין רגליה. וישבנו הלבן מונח חשוף לפניה.

"העבד ערוך ומוכן לשלם את המחיר הנדרש כדי לראות את שדיה הנפלאים של מלכתו" הוא הודיע אחרי שסידר את עצמו שלא ייפול והיא, אחותו, הפליקה לו את המכה הראשונה עם היד, מנחיתה אותה על פלח ישבנו הימני בקול מחיאה מצלצל, "אחד. המחיר שווה כדי לראות את שדיה המדהימים של המלכה" הוא הכריז בקול ועוד מכה נחתה על פלח ישבנו, הפעם השני, השמאלי.

שש מכות הוא ספג ככה, שלוש על כל פלח ישבן שכבר לא היה לבן כמו קודם ואחרי כל מכה סָפַר וְשִׁיבֵּחַ את מראה שדיה של מיכל אחותו, מוצא כל פעם סוּפֶּרְלָטִיב אחר כדי לתאר אותם, רק שבמכה השביעית מיכל כיוונה אל בין רגליו המפושקות, פוגעת במתכוון בשק האשכים שלו, בביצים המלאות, ו"פאק!" הוא צרח במין כאב מהול בהנאה, "פאק, כן, תודה מלכתי, תודה, המחיר שווה כדי לראות את השדיים המופלאים של מלכתי".

"על הברכיים עבד!" מיכל פקדה על אחיה, "כפות ידיים על העורף" היא הוסיפה ברגע שהוא ירד לפניה והיא קמה והתחילה להוריד את החולצה שלבשה, משכה והוציאה אותה מהמכנסיים והתחילה לפתוח כפתור אחר כפתור, לאט, בתנועות מתגרות, מחייכת למראה המבט הרעב שאסף שולח בה.

אחרי החולצה הגיע תור החזייה, קודם היא השמיטה את הכתפיות לצדדים ואז שלחה ידיים לאחור ופתחה את הקרסים והחזייה נשרה וחשפה את שדיי האשכולית הגדולים והמדליקים שלה, "לא!" היא עצרה אותו בקול תקיף כשהיא גחנה לעברו והציגה את שדיה כל כך קרוב לפניו, "לא! אסור!" היא גערה בו כמו בילד קטן וסטרה על כפות הידיים ששלח כדי לגעת בהם, "אלא לראותם בלבד!" והוא החזיר במהירות את כפות ידיו לעורפו.

רגע ארוך היא נתנה לו לראות את שדיה, מקפיצה אותם ומשחקת לעצמה בפטמות. "תודה מלכתי, תודה שאת מרשה לי לראות את השדיים הנהדרים שלך," אסף הכריז בקול מתחנף, "אולי, אם המלכה מרשה, אולי, אהה, אולי גם, אהה" הוא גמגמם, מסמיק.

"מה?!?" היא קטעה אותו, "אתה רוצה לראות גם את הפּוֹת הרטוב והחם שלי?"

"כן מלכתי, העבד מת לראות את הפּוֹת של מלכתו".

"ואתה יודע במה זה יעלה לךָ?".

"יודע ומוכן לשלם את מלוא המחיר, מלכתי".

"ורק לראות, לא לגעת!".

"ברור, מלכתי".

"ואם תיגע?".

"אז המלכה תעניש את העבד, המלכה תעשה לו את העונש" וכמו שהוא הדגיש את ה' הידיעה בעונש היה ברור לי ששניהם יודעים באיזה עונש מדובר ושזה לא עונש רגיל.

"אז תתחיל לשלם" מיכל ציחקקה והתחילה לפתוח את הכפתור בחגורת המכנסיים שלה אבל מה שהפתיע אותי היה שאסף התחיל לאונן, לעשות ביד, כורע על ברכיו, מביט במיכל ומשפשף לעצמו.

המכנסיים ירדו ואחריהם גם תחתוני הביקיני שלה ומיכל התיישבה חזרה בכורסה מול אסף הכורע, פישקה חזק את רגליה וחייכה. העיניים של אסף התמקדו בין רגליה של מיכל, מביט ולא מפסיק לשפשף, וגם המבט שלי עקב אחרי הפס הוורוד הרטוב שנצץ בין שפתי המנוש הכהות והמגורות שלה,

מיכל הגדילה לעשות, עם אצבעותיה היא פישקה עוד יותר את שפתי המנוש שלה, נותנת לו ולי לראות עמוק בתוכה ואסף התחיל להתנשף, משפשף במהירות וברור שהוא בדרך להשפריץ, לגמור, ורגע אחרי הוא צווח "פאק! פאק! למה כל כך מהר! פאק!" ושפריץ של שפיך התפרץ כמו מממטרה, מתיז על רגליו והרצפה וממלא את החדר באותו ריח חריף של גמירה גברית טרייה ו…"המלכה, תודה, המלכה, אני לא יכול, המלכה, סליחה והוא גהר בין רגליה ונישק את שפתי המנוש שלה!

"עבד! הרשתי לךָ?!?" מיכל גערה בו בהבעה כועסת.

"לא, סליחה המלכה, סליחה, זה היה כל כך מגרה שלא יכולתי להתאפק, סליחה המלכה, סליחה, אני יודע שמגיע לי העונש, סליחה".

"תעמוד!" ואסף נעמד, קודם מיכל התכופפה ופתחה את מוט הפישוק הטלסקופי המחובר לפרקי כפות ידיו עוד יותר, מרחיבה את הפישוק שלו, ואז נעמדה מולו וחלצה את נעלי העקב שלה, "כמה מגיע לךָ?" היא הביטה באסף באותו מבט כועס.

"שתים, המלכה"

"שתים זה היה בפעם הקודמת ומה אמרתי לךָ?"

"שבפעם הבאה זה יהיה שלוש" ושמעתי רעד בקולו של אסף.

"אז תתכונן!" ובלי הכנות נוספות היא בעטו בו עם גב כף רגלה החשופה בין הרגליים, פוגעת לו בביצים וְ"פאק!" אסף נפל על ברכיו, אוחז בביצים הכואבות, "תודה מלכתי, זה מגיע לעבד, העבד למד לקח" הוא התנשף במהירות.

"קום!", "ידיים על העורף!" ועוד בעיטה ננעצה בין רגליו ברגע שנעמד ושוב הוא צרח, תפס בביצים שלו ונפל על ברכיו, מתנשף בקול, ושב קם כדי לחטוף גם את הבעיטה השלישית בביצים.

"זה המקרה היחיד שאנחנו מכאיבים בו" מיכל הסבירה לי כשהיא נותנת לאסף להתאושש מהבעיטה האחרונה, "כואב אבל מחרמן בטרוף, לא רק לי, הבועטת, גם לו, תראי, לפני רגע הוא גמר וכבר מתחיל לעמוד לו, נכון? עבד".

"נכון מלכתי" הוא עדיין התנשף והחזיק את הביצים שלו, "כואב אבל מחרמן בטרוף".

"ו…אהה, לךְ בעטו פעם" העזתי ושאלתי בקול קצת רועד.

"בעטו, אפילו יותר מפעם" היא צחקה, "אבל רק נשים, רק לנשים אני מרשה, ותאמיני לי, מניסיון, זה מחרמן, גם לבעוט מחרמן אבל, לדעתי, לחטוף מחרמן אפילו יותר", "ואפילו אם תחליטו לא להצטרף אני ממליצה לךְ לנסות" היא חייכה לעברי ו"עבד, בא לי לרכב עליךָ, רד על ארבע!" מיכל פנתה לאחיה שמיהר לבצע.

חשבתי שבלרכב היא מתכוונת לזיין, לא גבר אחד בחיי אמר לי שהוא רוצה לרכב עליי וזיין אותי בדוגי, אבל להפתעתי קודם היא סגרה לו את המפשק אבל השאירה אותו מחובר, אחר כך היא ניגשה לשולחן ולקחה את אחד מהפקקים האנליים עם הזנב, הכניסה לפה והרטיבה אותו עם הרוק שלה, נעצה אותו לאסף בישבן וסידרה את הזנב שיבלוט, "לסוס טוב יש זנב" מיכל חייכה לעברי והתיישבה על הגב התחתון שלו, "דיו, עבד" היא הפליקה לו קלות על פלח ישבנו ואסף התחיל ללכת על ארבע בחדר, מתקדם לאט, תנועותיו מוגבלות בגלל המפשק שעדיין מחובר לרגליו.

פעמיים אסף סחב אותה מקצה החדר לקצהו המרוחק וחזרה לפני שהיא קמה ממנו, "אני חרמנית," היא שלפה במהירות את הזנב התקוע בישבנו והתחילה להלביש לעצמה את הסטראפאון, "עבד, תגיש לי ת'תחת שלךָ" היא מתחה את הרצועות ואסף, עדיין על ארבע, הוריד את הראש עד שהמצח שלו נגע ברצפה והרים והבליט את התחת שלו בשעה שמיכל, אחותו, הלבישה קונדום על תותב הסטראפאון, נעמדה מעל ישבנו, כופפה רגליים

עד שקצה התותב נשק לפי הטבעת שלו, "אין כמו לתקוע ת'עבד שלךְ" היא חייכה לעברי והתחילה לדחוף לו.

"תודה מלכתי, תודה שאת מזיינת אותי" אסף צרח כשכל התותב חדר למעמקי ישבנו ואחותו התחילה לזיין אותו, אולי גם כדי לשחרר מכאב החדירה החזקה, "כן, תודה, העבד אוהב את מה שהמלכה עושה לו" הוא המשיך.

"עבד צריך להודות למלכה שלו כשהיא מסכימה לזיין אותו," מיכל חייכה לעברי, מחייכת, "גם שפחה!" היא הוסיפה וצחקה, מגבירה את הקצב.

מיכל טחנה אותו דק-דק, מפמפמת לו בישבן בתנועות ארוכות, חזקות ומהירות. אסף גנח בקול, גניחות הנאה והזין שלו, תלוי תחתיו בדיוק כמו השרשרת שתלויה בין מצבטי הפטמות, התנדנד בכל נעיצה חזקה שלה, גם מיכל גנחה, מחרוזת "אהה" פרובוקטיבי והברות הנאה קולניות חסרות פשר, והגמירה הראשונה שלה לא אחרה להגיע, "כן, הנה, כן!" היא נעצה את עצמה בחוזקה, לוחצת עם התותב על שפתי המנוש הכל כך מגורות שלה ולא זזה, "כן, הנה, הנה! גמרתי!" היא הודיעה בקול זימתי וחזרה לפמפם וְ"עד שלא תגמור אני לא מפסיקה" מיכל הודיע לאחיה אחרי הגמירה השניה שלה, קולנית לא פחות מזו הראשונה ואולי אפילו יותר והרבה זמן לא הייתי מגורה כמו עכשיו, כשישבתי וראיתי את הטקס הזה שלהם, "כן, אני אוהבת לדפוק את העבד שלי," היא המשיכה בקול מתנשף, "לתקוע אותו בישבן," היא המשיכה, כותשת את התחת שלו, "בוא עבד, בוא תראה לי כמה אתה נהנה" היא ציחקקה, "כן, תגמור עבד, תגמור" היא גיחכה כשפתאום הוא ביקש רשות להשפריץ, "כן, המלכה מרשה לך להשפריץ" ומטח של שפיך לבן נורה מהזין המתוח שלו, מטח ואחריו עוד מטח ועוד אחד, ממלא את החדר באותו ריח גברי מוכר.

"נשאר עוד דבר אחד לפני שהטקס יסתיים, לתעד אותו" מיכל ניגשה לשולחן ולקחה את השפתון. אסף ידע מה היא מתכננת והוא נעמד מולה באותו מבט מושפל וכפות ידיים שלובות על העורף, מביט בי ומסמיק. "אוננתי!" היא רשמה לו באדום בוהק על הבטן התחתונה וציירה חץ שירד והצביע על הזין שלו, "תסתובב!" והוא הסתובב לאט, המפשק עדיין מחובר לרגליו, "מיכל המלכה ביקרה כאן" היא רשמה עם השפתון על הגב ושוב ציירה חץ יורד ומצביע על חריץ התחת שלו, "זהו, עכשיו תם הטקס" מיכל ציחקקה לעברי, "תם אבל לא נשלם, בוא עבד, בוא תעמוד כאן בצד ותמתין עד שאחת מאתנו תחזור לטפל בךָ שוב" היא הובילה אותו לפינת החדר, הורידה אותו על הברכיים והוא, כאילו תוכנת, שילב את כפות ידיו על העורף ומתח מרפקים. "בדרך כלל אני ממשיכה להתעלל בו" מיכל חזרה להסביר לי, "אבל זה הרגע שאת צריכה להחליט, מצטרפת או לא מצטרפת?" ולהפתעתי היא הורידה מעליה את הסטראפאון והתחילה להתלבש חזרה.

"תמר, על השולחן יש שני קלפים הפוכים," מיכל פנתה אליי תוך שהיא מתלבשת מחדש, "האחד הוא מלכה-לב-אדום והשני ג'וקר," סידרה את שדיה הגדולים חזרה בחזייה, "והגיע הרגע שלךְ להחליט!" חייכה לעברי והמשיכה, "אם תרימי את אחד מהם זה הסימן שאת רוצה להמשיך ולהשתתף במשחק הזה שלנו, כמו שאומרים 'שברתְ שילמתְ', משתתפת ולא חשוב איזה קלף ייצא! משתתפת במשחק ומשתתפת יחד איתי במסיבת הנקניקיות הבאה" הדגישה, "הקלף שתרימי יהיה גם זה שיקבע מי משתינו תזכה בהגרלה, אם תרימי את המלכה: את זכית ותהיי המלכה שלי, ואם את הג'וקר: את הפסדת ותהיי השפחה שלי, מקובל?".

הבטן קרקרה לי, הלב דפק במהירות, ידעתי שאני רוצה להשתתף, המנוש המוצף שלי, העיקצוצים האלה של מי שמיוחמת כל כך והפטמות שהפכו נוקשות ורגישות עוד יותר לא השאירו ספק ועדיין התלבטתי, מצד אחד היה לי עדיין רספקט למרצה שלי ולהיות המלכה שלה, ובמיוחד לעשות לה את הטקס, קצת הרתיע אותי ומצד שני גם הרעיון להיות השפחה ולעבור את הטקס המשפיל הזה אומנם חירמן אותי ברמות אבל במקביל גם חששתי, מה יקרה אם זה לא באמת יחרמן אותי כמו שאני חושבת עכשיו?

חיכיתי עד שמיכל גמרה להתלבש ורק אז הושטתי יד אל הקלפים אבל לא הרמתי, היד רעדה לי, "על החיים ועל המוות" לחשתי לעצמי כשהחלטתי ללכת על זה והתלבטות הפכה להיות איזה קלף להרים ובסוף בחרתי באותו שיר-משחק ילדים כדי שיכריע עבורי, "אן דן די-נו," מילמלתי לעצמי ובכל הברה הצבעתי על קלף אחר וראיתי את מיכל מחייכת, "סוף על ה-ק-טינו," כן, אני מאלה שמחלקות מילים להברות, "סוף על ה-קטי-קטו," והרגשתי איך הלב דופק לי על 200 ואולי אפילו יותר, "אליק, בליק, בום" סיימתי, וביד רועדת הרמתי את הקלף שהצבעתי עליו והפכתי אותו…

האם תמר תהייה המלכה או השפחה? האם תמר תחכה עד שאיתן יתנייש ויבקש  או שיבוא לה על התחת שלו עוד לפני והיא לא תתאפק? האם תמר תשתתף עם מיכל במסיבת הנקניקיות הבאה? את כל זה ועוד נגלה בפרק הבא של "מסיבת נקניקיות".  לפרק הבא >>>>>>>