טיסת לילה לבנגקוק

פסעתי לעבר המושב שלי, והבאתי את השמיכה שהיתה עדיין עטויה בשקית הניילון האטומה. חזרתי לחדר הדיילות והגשתי לה את השמיכה.  חיוך של שימחה נמרח על פניה.
"תודה, אני אוהבת אותך" אמרה באנגלית במבטא הכבד שלה, תוך שהיא נוטלת את השמיכה ופותחת את האריזה ללא שהות.
"באמת?" שאלתי

טיסת לילה לבנגקוק

החלק הראשון של הטיסה, עבר עלי בקלות. 6 וחצי שעות של שינה. נרדמתי עוד לפני שהמטוס החל את ההסעה על המסלול לקראת ההמראה ומשהתעוררתי, המטוס היה שקט וחשוך ורוב נוסעיו ישנים. "לא התעוררת אפילו לארוחת הערב, הדיילת התלבטה אם להעיר אותך, אבל ראינו שאתה ישן כל כך טוב, אז החלטנו להניח לך" אמר לי שכני לשורה.
"מצויין" השבתי וקמתי להתאוששות קלה באיזור השירותים. חדר הדיילות המואר היה ריק. לקחתי לעצמי כוס מיץ תפוזים ולגמתי בנחת בעמידה, תוך שאני משחרר קלות את גופי המכווץ. מן המסדרון החשוך הופיעה דמות עטוייה שמיכה כהה היא התקרבה ונכנסה תוך שהיא מסיטה את הוילון החוצץ בין המסדרון לחדר הדיילות. הבטתי בה, אשה כבת 40 או 45, שיערה חלק ובהיר
עד הכתפיים, עטויה בשמיכה ומשקפי קרן גסות ששיוו לה מראה של מורה.
"בררררר, קפוא כאן" אמרה בשפה הנפוצה ביותר בעולם (אנגלית רצוצה) במבטא גרמני בולט. "קפאתי כל הלילה"
"באמת?" שאלתי תוך שאני מביט בה וסוקר את גופה. היה קשה להבחין בתוי גוף מתחת לשמיכה שכיסתה את כולה. אלי
"כן, ממש רעדתי מקור", אמרה כשהיא עדיין רועדת קלות
"רוצה עוד שמיכה?"
"יש לך?"
"כן", עניתי. "לא השתמשתי בשלי כלל"
"אשמח" אמרה ללא היסוס
פסעתי לעבר המושב שלי, והבאתי את השמיכה שהיתה עדיין עטויה בשקית הניילון האטומה. חזרתי לחדר הדיילות והגשתי לה את השמיכה.
חיוך של שימחה נמרח על פניה.
"תודה, אני אוהבת אותך" אמרה באנגלית במבטא הכבד שלה, תוך שהיא נוטלת את השמיכה ופותחת את האריזה ללא שהות.
"באמת?" שאלתי
"כן, ממש" ענתה והביטה אלי כשהיא כבר עטוייה בשתי שמיכות
הסתכלתי אל תוך עיניה.עיני תכלת כל כך בהירות שכמעט ויכולתי לספור את משבצות הרישתית שלה דרכן. תכלת כמעט שקוף. והחיוך שלה – רחב וידידותי.
"רוצה לראות? בוא, שב לידי, יש מושב פנוי לידי"
היא הסתובבה והחלה לצעוד לעבר החלק האחורי של המטוס, עד למושב האחרון. ואכן, שם, היכן שהשלישיות הופכות לזוגות, היא התיישבה על מושב ליד המעבר והצביעה על המושב הסמוך לה, ליד החלון.
לא היססתי, תוך שאני מתחכך ברגליה העטויות בשמיכות, פילסתי את דרכי אל המושב הסמוך והתיישבתי לשמאלה.
היא לא אמרה מילה. בזריזות הרימה את המשענת החוצצת בין שני המושבים והניפה את השמיכות כך שכיסו את שנינו מלפנים. היא חיבקה את כתפי ביד שמאל בעוד ידה הימנית, תחת השמיכה גיששה את דרכה היישר אל בין רגלי.
אסרטיביות שכזו אינני זוכר מזה שנים רבות. היא חייכה את חיוכה הידידותי ועיניה נצצו תחת משקפי הקרן העבים. ידה כבר פתחה את הרוכסן ושלפה את הזין שלי שכבר היה באותה שעה במחצית התורן.
חיוכה התרחב. "אני רואה שאתה כבר די מוכן" אמרה ואצבעותיה הארוכות עטפו את האשכים שלי בליטוף ארוך וממושך. יכולתי לחוש בידה המונחת מעל הזין המתארך במהירות ומזדחל תחת אמת ידה בעוד כף ידה חופנת את האשכים מתערסלת בעדינות סביבן ומלטפת בתנועות מעגליות. לא זזתי. חששתי שהיא תפסיק. הבטתי אל תוך עיניה בעוד היא ממשיכה. לפתע לחצה בכוח את האשכים, ושיחררה את האחיזה שלה תוך שכף ידה מטפסת ונאחזת סביב המוט הזקור שכבר היה בשיא הזיקפה. היא החלה לשפשף בעדינות אך במהירות את המוט כשהיא מלטפת את העטרה בכל פעם שידה עולה במעלה הגזע התפוח שבין אצבעותיה.
הרמתי בזהירות את ידי לעבר חזה, אך היא מנעה ממני מלגעת בה תוך שהיא נוטלת את ידי בידה השמאלית ומחזירה אותה אל מקומה. חיוכה התרחב.
שששששששששש. היסתה אותי והמשיכה בליטוף\שיפשוף המהנה. היא הגבירה את העוצמה וכעת שיפשפה מהר וחזק
חשתי שאני קרוב. לא רציתי לגמור כל כך מהר, אבל לא העזתי להתערב. היד שעשתה בי כרצונה, עלתה וירדה בעוצמה ובמהירות תוך שהיא משלבת לחיצה הגונה מדי פעם. נסיתי להתאפק, עשיתי כל מה שיכולתי כדי להאריך את התענוג אבל תוך דקות ספורות הנוזל החם ניתז אל תוך ידה והיא האטה את התנועות.
היא שיחררה את ידה הימנית מתוך השמיכה, הרימה אותה לעבר פני, הניחה את היד הלחה על לחיי השמאלית והצמידה את שפתיה אל שפתי בנשיקה עזה, תוך שלשונה חודרת אל בין שפתי ועושה שמות בחלל פי. מששיחררה את שפתי, הביטה בי בעיני התכלת שלה ואמרה "קוראים לי אינגה" וחייכה.
"בלינצ'ס או חביתה" שמעתי קול מן המסדרון. הרמתי את עיני. דיילת צעירה עמדה שם, ליד עגלת החלוקה.
"כמה זמן את מחכה לנו?" שאלתי
"מספיק" ענתה כשכולה סמוקה.