יומני היקר: מסיבת שׂמים

הסיפור הוא עוד פרק בסדרה "יומני היקר" והוא מתכתב עם "יומני היקר: הון שלטון" ולהבנת הרקע והנפשות הפועלות מומלץ לקרוא אותו תחילה.  

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.

יומני היקר,

אם אתה לא זוכר, יומני היקר, אז קוראים לי ענת ואני זונה, נערת ליווי אקסקלוסיבית, לא כמו הבנות הזולות האלה שעומדות בכביש ומחכות ללקוח מזדמן או מפרסמות מודעת לוח בעיתון, כאלה שמצמידות כרטיס ביקור לחלון המכונית או אולי מציבות מלכודת באינטרנט.

אומנם אני זונת צמרת לעשירון העליון, בבוקר לומדת משפטים ובלילה עושה נעים לאנשים, אבל עדיין אני זונה, כזאת שפותחת רגלים תמורת כסף, הרבה כסף והכי חשוב במזומן! החריץ שלי לא נועד שיעבירו בו כרטיסי אשראי וגם אין בו שבב NFC[i] שישלמו עם הפלאפון.

"אישה יפה"

הפלאפון העסקי צלצל, אני מחזיקה שני פלאפונים, זה הפרטי שאיתי עוד מהילדות, בעיקר לחברות ולמשפחה, ועוד אחד, "עסקי", לקשר עם הלקוחות שלי. "שלום דב" עניתי, דב הוא לקוח VIP שלי, לקוח קבוע, בעיקר מזמין אותי למשימות מיוחדות אבל לא רק, לפעמים הוא מזמין אותי לפרוק לחצים, מותר לו, דב הוא אלמן, וזה לא שהוא לא יכול לתפוס זיון בחינם אבל לא, מניסיונו הוא מעדיף לשלם ולא להרגיש חייב כי היו לו כאלה, אחת אפילו ניסתה לסחוב אותו לבית המשפט, חשבה שבתמורה לזה שהיא פתחה לכבודו ת'רגליים הוא ישים לה על האצבע טבעת.

"את פנויה מחר ל'אשה יפה'?" הוא שאל אחרי מילות הנימוס המקובלות.

"פנויה," עניתי, 'אשה יפה' זה שם קוד שקבענו ביננו, כמו גם המחיר עבור השרות, קודם ליווי לפגישת עבודה במסעדת גורמה שבו הוא נפגש עם בעל ואשה והתפקיד שלי הוא לדבר איתה בזמן שהם, הגברים, מדברים ביזנס, ואחר כך הוא ואני נעלה לחדר שהוא לוקח במלון ונזדיין, רק שלא כמו ג'וליה רוברטס בסרט 'אשה יפה' אני לא נשארת לישון איתו, כלל שהוא קבע לעצמו ומקפיד עליו, מבחינתו להשאר לישון מצביע על מחויבות, בדיוק כמו הכלל שלא להתנשק על השפתיים.

קבענו מתי ואיפה הוא יאסוף אותי ושאני אלבש את השמלה שהוא קנה לי בפעם הקודמת, שמלה סולידית שנתפרה על פי מידותיי, כזאת שמדגישה את חמוקיי ומחזיקה את החזה שלי זקוף גם בלי חזייה. הוא גם תדרך אותי לגבי האשה, סקס איתה לא יהיה הפעם אבל אם היא תגע בי, כאילו במקרה, לא לברוח ולזרום איתה, ובעיקר עדכן אותי מה תחומי העניין שלה כדי שאני אתכונן.

אכלנו במסעדה הצמודה למלון שבו הוא לקח חדר. אוכל טוב ויין טוב עושים אווירה טובה ועשיתי בדיוק כמו שדב ביקש, כשהוא התחיל לדבר עם הבעל ביזנס אני דיברתי איתה ולא הייתי צריכה להתאמץ, חיטוט קצר בפייסבוק שלה גילה לי שהיא אוהבת את הכתיבה של 'הרוקי מורקמי', הסופר היפני, וכך גם אני, אז התחלתי לדבר איתה על 'יער נורווגי', לדעתי הספר הכי מוכר וידוע שלו.

את המבטים החומדים שהיא נעצה בי ראיתי כבר קודם אבל כשעברנו לדבר על '84Q1', עוד ספר מוכר וידוע שלו שלמזלי הכרתי אותו עוד קודם כי לקרוא אותו ביום אחד זאת משימה בלתי אפשרית, היא הניחה את כף ידה על כף ידי שעל השולחן וכאילו בדרך אגב ליטפה לי אותה ואני התמסרתי ואפילו חייכתי אליה, חיוך מעודד להמשיך, והיא המשיכה, מלטפת לי את הירך כשדיברנו על האכזריות ב'הרג קומנדטורה' לפני שהגברים גמרו את העסקים שלהם וחזרו לדבר איתנו והיא משכה במהירות את היד.

כשנפרדנו היא חיבקה ונישקה אותי על הלחי, נשיקה של ידידות, מצמידה לחי ללחי משני הצדדים וממצמצת בשפתיים. עלינו לחדר, "נראה שהייתה לךָ פגישה מוצלחת" ציחקקתי, מצביעה על הזקפה במכנסיו.

"כן, בזכותךְ, מרגע שהוא ראה שאשתו שקועה בשיחה נראה לי שהוא נרגע והעניינים זרמו," הוא חייך חזרה, "ראיתי שהיא מלטפת אותך, רק שתדעי, המודיעין העסקי שלי טוען שהיא מנשנשת נשים" הוא צחק, "תתפשטי!" והוא עצמו התחיל להתפשט.

"אין לי שום בעיה," התחלתי להתפשט בעצמי, "תמורת סכום "סמלי"," וסימנתי מרכאות כפולות באצבעותיי כשאמרתי סימלי, "היא יכולה לנשנש אותי או אם היא רוצה אני אנשנש אותה," הורדתי את התחתונים ונשארתי לעמוד עירומה, "איך אתה רוצה אותי?".

"בפישוק, נשענת על המיטה" גם הוא נשאר עירום ונצמד מאחורי.

נעמדתי בפישוק קצת לפני המיטה, התכופפתי ונשענתי עם כפות ידי על הסדין, הרגשתי איך הוא מכוון בידו את הזין, משפשף את ראשו בין שפתי הכוס הנפוחות שלי, אין לי ספק שגם אני הייתי מיוחמת, נכון, אני זונה ולכאורה זה לא צריך לקרות, אבל אני גם אשה וזיון טוב עושה לי את זה ואין לי ספק, מנסיוני, שדב הוא זיון משובח.

הרגשתי איך הוא מתחיל לחדור לתוכי וגניחת הנאה נפלטה לי, גניחה אמיתית, לא כזאת שמזייפים כי להשביע את רצון הלקוח, "כן, עוד" עודדתי אותו להמשיך ולתקוע לי, "כן, זיין אותי" המשכתי באותו קול חרמני כשכל הזין שלו שכן עמוק בין רגליי ושוב, דב מספיק חכם כדי להבין שגם זה לא היה מזוייף.

דב זיין אותי בתנועות ארוכות ואיטיות, יוצא כמעט עד הסוף ותוקע את עצמו חזקה בּאִבְחַת אגן חזקה, מרקיד את שדיי התלויים. הגמירה הראשונה שלי לא אחרה להגיע, לא הסתרתי אותה, להפך, הודעתי במין גאווה כזאת, בתגובה הוא הגביר את הקצב וחפן את שדיי, התחיל למזמז לי אותם, בעיקר ממולל את הפטמות הנוקשות ולא פלא שהייתה גם גמירה שניה לפני שגם הוא גמר, לצערי לא ביחד.

"בואי להתרחץ, אנחנו מזיעים" הוא הזמין אותי להצטרף אליו למקלחת וידעתי שזה לא האישו (ISSUE), ואכן, מתחת למים, אחרי שרחץ את מְבוּשָׁיו, הוא הוריד אותי למצוץ לו, להעמיד לו מחדש כי פעם אחת לא מספיקה לו.

"הבאת?" הוא שאל כשיצאנו מהמקלחת והתנגבנו.

"הבאתי," חייכתי אליו, ידעתי מה הוא רוצה לעשות לי, "זה בארנק". בחדר הוצאתי שפופרת קטנה מהתיק עם ג'ל סיכה והנחתי על המיטה, "כרגיל או?" חייכתי אליו.

"כרגיל" הוא חייך חזרה. הנחתי שתי כריות במרכז המיטה ונשכבתי עליהם, על הבטן כשהן מתחת לאגן שלי, מרימות ומבליטות את התחת שלי, פתחתי רגליים, שלחתי ידיים לאחור ופישקתי חזק את פלחי ישבני, פותחת בפניו את הדרך אל הרקטום שלי.

קודם הוא מרח לי כמות נדיבה מג'ל הסיכה, מורח ומעסה את הפתח המכווץ, ואז עלה עלי, שוכב עלי בכל כובד משקלו ומרתק אותי למיטה, הרגשתי איך הוא מרים את האגן ומכוון בידו את הזין, מוצא את הפתח המשומן ומתחיל ללחוץ, לאט, מתחשב, לרגע הפתח הצר עצר בעדו אבל עוד לחיצה חזקה קצת יותר והוא היה בתוכי, חודר, מותח את פי הטבעת סביב הזין המעמיק ונכנס לי בתחת, עוד דחיפה וכולו היה תקוע עמוק בישבן שלי.

רגע הוא שכב עלי ככה ולא זז, נותן לי להתרגל, "מוכנה?" הוא לחש לי, יותר התרעה משאלה כי עוד לפני שעניתי הוא התחיל לפמפם, לאט, לא ממהר, נהנה, "כן," הוא כאילו מִלְמֵל לעצמו ושמעתי את ההנאה בקולו, "כן, אם עוד לא אמרתי לךְ אז התחת שלך מעדן" הוא המשיך ולחש לי באוזן, אבל לא עניתי, לא אמרתי לו שבכל פעם הוא אומר את אותו הדבר, "כן," הוא הגביר את הקצב והרגשתי את חום השפשוף הצורב לאיטו את פי הטבעת שלי, משאיר לי מזכרת שתלווה אותי עוד כמה שעות אחרי, "כן, הנה!" הוא הגביר עוד יותר את הקצב, טוחן לי ת'תחת, "כן, הנה, הנה! כן!!" הוא נעץ את עצמו הכי עמוק שהצליח והרגשתי את החום הנעים המתפשט בתחת שלי, החום של השפיך שמילא לי אותו.

התלבשתי לאט, מנסה להסתיר את אותו צריבה שמציקה לי בתחת, דב שכב על הצד במיטה והביט בי. "את פנויה בסוף השבוע?" הוא הפתיע אותי, "זה רותי שביקשה שאשאל," הוא המשיך אחרי שאמרתי שכן, רות זאת הבת שלו וכבר "עבדתי" גם עבורה, "היא צריכה ממך משהו, משהו פרטי אז היא תשלם לךְ בעצמה וְהבהרתי לה שאין מתנות חינם!" הדגיש.

כשגמרתי להתלבש הוא מסר לי את המעטפה עם התשלום והכנסתי אותה לתיק בלי לספור, אני מאמינה לו, אני גם בטוחה שהוא הוסיף בונוס נכבד כמו כל פעם שהוא מבקר לי בטוסיק, הוא עוד נשאר בחדר, להתרחץ, אבל אני הלכתי ובמונית בדקתי את המעטפה, צדקתי, בונוס נדיב כמו תמיד.

רות.

השיחה מרות הגיע למחרת באמצע הרצאה אז עניתי במסרון שאני בהרצאה ואחזור אליה וזה מה שעשיתי כשההרצאה הסתימה. "אבא אמר שאת פנויה בליל שבת," היא עברה במהירות לתכלס אחרי מילות הפתיחה, מזכירה לי בכך את אבא שלה, "אני צריכה אותךְ ללוות אותי למסיבה, לילה ארוך, עד הבוקר, מתאים לךְ?".

לרגע היססתי, לא כי לא רציתי, אין לי עם זה שום בעיה, בגלל התשלום, ואולי היא ניחשה כי מייד היא הוסיפה, "אבא הסביר לי בדיוק כמה זה יעלה לי, כמו אז, כשהם צָדוּ אותנו, ואני מוכנה לשלם, אז מתאים לךְ?".

"מתאים" עניתי, מבינה בדיוק למה היא מתכוונת כשאמרה צדו אותנו (ראה יומני היקר: הון שלטון).

"יופי, והיום את פנויה בערב? רציתי לדבר איתך לפני ולנשנש קצת פוסי, וכן, אני יודעת, אבא אמר לי שאין מתנות חינם" היא ציחקקה.

רות קיבלה את פני לבושה רק בחלוק רחצה קצר הקשור ברישול ולא משאיר ספק שהיא לא לובשת כלום מתחת. שלא כמו אבא שלה רות הזמינה אותי אליה הביתה ולא לחדר במלון, דירת שלושה חדרים בקומה גבוהה של אחד ממגדלי היוקרה, דירה לא גדולה המרוהטת בפשטות אלגנטית ומאובזרת היטב, ביחוד חדר השינה.

"סדר יום," היא, כמו אביה, עברה מייד לתכלס אחרי ה'שלום, שלום' והנשיקות על הלחיים שהתלוו לכניסתי לדירה, "קודם את מנשנשת אותי, אחר כך אנחנו שותות קפה עם עוגה ומדברות על יום שישי, ואז אני מנשנשת אותךְ, ובסוף נזרום עם סקס נשי פריי-סטייל (Free Style), מתאים לךְ?" היא ציחקקה, "אז בואי," אחזה אותי בידי כשאמרתי שכן והובילה אותי אל חדר השינה שלה, "תתפשטי!" והיא פתחה את חגורת החלוק, החליקה אותו מעליה ועלתה על המיטה.

רות ספק שכבה על הגב ספק נשענה על כרית גדולה שנשענה על גב המיטה אבל הרגליים המפושקות חזק לצדדים לא השאירו ספק מה היא מבקשת אז נשכבתי, עירומה כמובן, וראשי בין רגליה, הצמדתי את שפתי לשפתי הכוס הפתוחות ככנפי פרפר, העברתי את קצה הלשון לאורך החריץ הוורוד הרטוב, טועמת עד כמה היא מיוחמת, והתחלתי לפנק אותה, לעשות לה את מה שאני הייתי רוצה שיעשו לי, הטריק שתמיד עובד וגם הפעם הוא עבד בגדול.

ישבנו במטבח, עטופות רק במגבת הקשורה סביב המותניים, אני חתכתי פרוסות מעוגת השוקולד והיא הכינה הפוך במכונת ה'נספרסו' המשוכללת שלה. "רק בשביל מה שנתת לי עד עכשיו מגיע לך כל הכסף" רות ציחקקה, עדיין מתנשפת מסדרת הגמירות שהענקתי לה, "ולכי תשטפי ת'פנים, מרחתי אותךְ" היא ציחקקה ואכן מיץ הכוס שלה היה מרוח לי על כל הפנים, בעיקר סביב הפה.

"לגבי יום שישי," רות התחילה אחרי ששטפתי פנים והתישבנו משני צידי האי ששימש גם כשולחן, "מה שהולך לקרות זה מסיבת שָׂמִים".

"אני לא עושה סמים!" קטעתי אותה, נחרצת.

"גם אני לא," היא צחקה, "אני אפילו לא מעשנת סיגריות, מסיבת שָׂמִים, בשׂין לא בסמךְ," ותנועת היד הגסה עם האגרוף לא השאירה ספק לאיזה שָׂמִים היא מתכוונת, "נהיה שלושה או ארבעה זוגות, כולם רק נשים! בעצם אולי צריך לקרוא לזה מסיבת שָׂמות," היא צחקה, "אחת בתפקיד הגבר השוביניסט," והיא הדגישה את השוביניסט, "והשניה האשה הכנועה, והגברים יעשו בנו, הנשים הכנועות, מה שגברים שוביניסטים עושים בנשָׂים כנועות ו…" שוב היא עצרה, עושה את אותה תנועת יד גסה, מחייכת ואולי גם בונה את המתח, "ואני צריכה אותך שתהיי הגבר השוביניסט שלי," היא הפתיעה, "בואי לסלון, אני רוצה להראות לך משהו".

עברנו לסלון, ממשיכות לשתות, ורות הסבירה לי ביתר פרוט מה הן עושות במסיבות האלה, "בעצם הכל מותר ובתנאי שזה בטוח, שפוי ובהסכמה הדדית," היא הדגישה, ומסתבר שלפתיחה כל זוג צריך לעשות הצגה לשאר הזוגות על פי סצנה מסרט ארוטי שהמארחת בחרה ורות הפעילה את הטלוויזיה והראתה לי איזה סצנה היא בחרה, והוסיפה עוד הנחיות בִּיּוּם שהוסיפו עוד יותר להפתעה שלי, הפתעה וגירוי, הרגשתי את כל הסימנים המוכרים של גירוי בפטמות שהתקשו וברטיבות שהתפשטה בין רגליי, ואולי כדי לפתות אותי עוד יותר היא חייכה והוסיפה "ויש גם החלפות," והסבירה לי איך ומתי, "ויש גם שלב צ'אלנג'(challenge), שבו אנחנו מאתגרות אחת את השניה," והסבירה לי במה מדובר, "ומניסיוני עד סוף הערב את תחגגי על כל הנשים".

החלטתי שאני מסכימה ולא רק כי היא משלמת לי על זה, ומשלמת לי טוב, החלטתי גם כי זה גירה אותי! אף פעם עוד לא הייתי במין מסיבה כזאת ובנוסף לגירוי זה גם סיקרן אותי ואיך אומרים? 'אם לא ננסה איך נדע?' אז בא לי לנסות. "אין לי בעיה, אני מסכימה, אבל תגידי," פניתי אליה, "את בטוחה שאת לא רוצה להיות הגבר השוביניסטי?".

"בטוחה," היא חייכה, "וחוץ מזה המארחת אתגרה אותי, במסיבות הקודמות אני הייתי הגבר, בפעם האחרונה אפילו הגבר שלה! ותאמיני לי, הייתי רעה אליה," היא ציחקקה, "ובסוף המסיבה היא אמרה לי שהיא לא מאמינה שאני מסוגלת להיות האשה אז התערבנו ואני הולכת להוכיח לה אבל עכשיו בואי, בא לי ללקלק קצת ת'פושפוש שלך!".

אין ספק שרות מלקקת כּוּסִים מדופלמת, שכבתי על הגב ונשענתי על כרית גדולה עם רגליים פתוחות חזק לצדדים, בדיוק כמו שהיא שכבה קודם, והיא, עירומה כמובן, שכבה על הבטן כשראשה בין רגליי ופינקה אותי, שלחה אותי לסדרת גמירות חזקות כמו שהרבה זמן כבר לא גמרתי, אני גומרת, מודיעה כמובן, והיא ממשיכה, אני שוב גומרת והיא ממשיכה וכך הלאה וכך הלאה עד שכמעט נגמר לי האוויר ו"נכנעת, ניצחת" התנשפתי כאילו סיימתי עכשיו ריצת מרתון, "אוויר, חייבת אוויר" המשכתי באותה התנשפות כבדה, "וואו, את לא מבינה מה עשית לי".

"מבינה, מבינה," היא צחקה ונשכבה על הצד לצידי, מביטה בי ומחייכת, "ורק שתדעי, בעלת הבית יודעת לעשות פינוקים כאלה אפילו יותר טוב ממני" היא ציחקקה, אולי עוד פיתוי לקראת יום שישי למרות שכבר הסכמתי.

"אני צמאה," היא חייכה לעברי וקמה, "אל תלכי, עוד לא גמרתי איתך," ציחקקה והלכה למטבח, עירומה, וחזרה עם שתי פחיות קולה והגישה לי אחת.

שתינו ותוך כדי רות הסבירה לי עוד כמה דברים על המסיבה, מתי ואיך מתחלפים ובעיקר כמה רעה היא מצפה שאני אהיה אליה ולא רק אליה, אל כל אשה שתיפול לידי ובעיקר לבעלת הבית ו…"הגיע זמן הפרי-סטייל," היא צחקקה כשגמרתי את הקולה שלי, "בא לי לזיין אותך קצת" והיא שלפה מהארונית שליד המיטה סטראפאון והתחילה להלביש לה אותו, קודם תוקעת את התותב הקטן לתוכה ורק אז מותחת וקושרת את הרצועות כשהתותב הגדול מתרומם בגאון בין רגליה.

שכבתי על הגב ורות זיינה אותי במיסיונרית, הבטן שלה נושקת לבטן שלי, השדיים מוחצות את השדיים שלי, מפשקת את רגליי ברגליה ומזיינת אותי בתנועות ארוכות וחזקות, יוצאת כמעט עד הסוף ותוקעת את עצמה חזרה בתנועת אגן חזקה, ערוותה מכה בשלי ומרעידה את גופי. "כן, אני מזיינת אותךְ" היא לחשה לי באוזן, "אני תוקעת אותךְ" המשיכה באותו קול מיוחם ומפשקת חזק יותר את רגליי, מפמפמת אותי במרץ ולאט לאט מגבירה את הקצב.

"כן," גנחתי בהנאה כשהרגשתי שאני דוהרת לשיא, "כן, את מזיינת אותי" המשכתי, "כן, הנה, הנה! גומרת! הנה! גומרת! הנה!! גמרתי!!" צרחתי בקול כשהאורגזמה הכתה בגופי והמחשבה שאני גם נהנית וגם מקבלת על זה כסף חלפה במוחי.

"גמרת" היא ציחקקה, מודיעה, לא שואלת, "אני רוצה שתגמרי עוד פעם אחת ואחר כך את תזייני אותי" היא שוב לחשה לי באוזן כשהיא ממשיכה לזיין אותי במהירות, ישבנה עולה ויורד והתותב מחליק בתוכי כבוכנה משומנת, משתפשף בין שפתי הכּוּס הכל כך מגורות שלי ושולח בי את אותם זרמי הנאה שהטיסו אותי במעלה משעול האורגזמה השניה, גמירה חזקה, מטלטלת ובעיקר מפנקת.

אחר כך אני זיינתי אותה, היא רצתה בדוגי וזה מה שעשינו, בכל אופן היא בעלת המאה והיא משלמת על זה, שלוש פעמים היא גמרה לפני שהיא גלגלה אותי מעליה, מתנשפת בכבדות ומחייכת באושר, "פאק, כן, שווה כל שקל" היא ציחקקה.

לפני שהתלבשתי ללכת היא לקחה אותי לארון שלה, "את צריכה תלבושת, נראה לי שאנחנו באותה המידה אז בואי תמדדי" היא שלפה מהארון שלה שתי חליפות גבריות. מדדתי את שתיהן, שתיהן אכן התאימו לי ונתתי לה לבחור את החליפה שהיא מעדיפה שאלבש, היא הוסיפה לי גם חולצה לבנה ונעליי עור שחורות שטוחות של גברים ו…תחתוני גברים! "אל תשכחי, את הגבר ביננו," היא ציחקקה, "ו…ענת, גבר לא לובש חזייה!" לא השאירה ספק איך היא מצפה שאגיע.

רות הזמינה לי מונית וליוותה אותי לדלת, "ענת, את זיון משובח," היא ציחקקה, "אהבתי מאד את מה שעשית לי," חייכה ומסרה לי מעטפה עם כסף. לא בדקתי לידה, במונית כן בדקתי ולא התאכזבתי, בדיוק כמו אבא שלה גם היא הוסיפה לי בונוס מכובד, אפילו יותר ממה שציפיתי.

מסיבת שׂמִים.

ביום שישי נפגשנו אצלה, רות הייתה לבושה בחצאית עור קצרה וצמודה עם רוכסן לכל אורכה, מבליטה את ישבנה המוצק, חולצת כפתורים ממשי לבן, צמודה גם היא, שמבעד לשני הכפתורים הפתוחים מציצה חזיית תחרה אדומה שמרימה ותומכת אבל לא מסתירה את הפטמות שלה, גדולות ונוקשות, בולטות מבעד לבד החולצה הדק, גרבי רשת לבנות מתוחות על רגליה ובסיומם נעלי עקב סטילטו אדומות ואיך לא? שפתון אדום בוהק, תואם לצבע החזיה והנעליים, מרוח על שפתיה.

רות שלפה עניבה שהכינה והלבישה לי אותה, "זה לא יורד גם כשתתפשטי, זה הסימן שאת הגבר!" היא הדגישה, "כמו שהסברתי לך במשחקים האלה שלנו יש מצב שגבר מפסיד את העניבה שלו ואז הוא הופך לאשה! אבל זה יקרה בשלב במסיבה שבו כל אשה צריכה להשמע לדרישות של כל גבר, לא רק הגבר שלה!" הזכירה לי שוב את מה שכבר הסבירה לי אז.

נסענו במונית, למרות שרות לבשה מעיל שהסתיר את הפטמות הבולטות מבעד לבד החולצה עדיין ראיתי את המבט שהנהג נעץ בנו מבעד למראה, מבט הוֹמוֹפוֹבִּי, אולי אפילו מְבַזֶּה, כזה שאומר בלי קול 'לסביות' ואולי גם מוסיף לזה עוד כינוי גנאי משפיל או שניים.

לידה היה מונח תיק קטן ובו "צעצועים" שהביאה, ידעתי שיש שם את הסטראפאון ההוא שהשתמשנו בו ושיש שם עוד פריטים שנצטרך במסיבה אבל לא מה הם.

"ענת," היא אמרה לי כשיצאנו ליד הוילה של המארחת, "תזכרי, תהיי רעה! בלי הנחות, לא לי ולא לאחרות, תזכרי את הכלל שלנו, הכל מותר ובתנאי שזה בטוח, שפוי ובהסכמה הדדית וההסכמה ההדדית שלנו היא שזה אמנם לא BDSM אבל מותר עונשים, אפילו רצוי, מותר להפליק אבל במידה".

"רגע!" היא עצרה אותי כשכבר עמדנו ליד הדלת ושלפה מהתיק קולר ורצועת הובלה, "תענדי לי" היא הגישה לי את הקולר, סובבה לי את הגב והרימה את השיער. לשניה קפאתי, "זה בסדר, תענדי לי" היא זרזה אותי אז ענדתי לה והיא הסתובבה חזרה והגישה לי את רצועת ההובלה, "עכשיו תחברי, זה בסדר, כל הנשים יהיו ככה" אז חיברתי וכשחשבתי שזהו היא הפתיעה אותי שוב והוציאה שוט קצר מהתיק, קרופ (CROP), ידית אחיזה מצופה עור עם רצועת עור לתלות את השוט על פרק כף היד, מקל גמיש שיוצא מהידית, עטוף גם הוא בעור, ובקצהו ריבוע עור, "זה שלךְ, תדאגי להשתמש בו, גם עלי," היא ציחקקה, "וכן, גם לשאר "הגברים" יהיה כזה שוט" צחקה, ודפקה על הדלת.

ההוכחה הגיע מייד כשנפתחה הדלת, אשה מבוגרת מעט, לדעתי בת 50, לבושה בדומה מאד לרות, רק בלי המעיל, קולר עָנוּד על צווארה ורצועת ההובלה שלה מוחזקת על ידי בחורה צעירה, לבושה כמוני בחליפה גברית, רק שהעניבה שלה משחוררת ושני כפתורי החולצה העליונים פתוחים ומגלים את משולש השיזוף המוכר לכל חייל או חיילת קרביים, וגם לה היה תלוי שוט דומה על פרק כף ידה הימנית.

כשנכנסנו רות הורידה את המעיל ומסרה לאשה שמיהרה להניח אותו על ספסל שעמד בצד, אחר כך הן התחבקו ולהפתעתי התנשקו על השפתיים, "תכירי," רות הציגה אותי, "ענת, הערב היא הגבר שלי" וכשהאשה הושיטה לי את כף ידה התבלבלתי לרגע אבל נזכרתי בהוראות הביום של רות ואחזתי אותה בתאטרליות ונישקתי את גב כף ידה כמו בסרטים הרומנטיים, "נעים מאד, אָסְנַת," היא הציגה את עצמה, "וזאת צְלִיל, הגבר שלי הערב והבת שלי בחיים" ולדעתי החיוך שלה היה בגלל הבעת ההפתעה שנמרחה על פני.

ישבנו בסלון, רות לידי על ספה אחת והאמא והבת על השניה. "אימו'ש, איפה הנימוס?!" הבת גערה באמא שלה והוסיפה עוד הפלקה עם אותו ריבוע עור שבקצה השוט על הרגל שלה, "לא מכבדים את האורחים, תביאי לנו משהו לשתות!"

"סליחה, מצטערת," להפתעתי האמא קפצה, "צודקת, סליחה, הנה, הולכת" היא המשיכה בקול מתנצל. "יאללה, נו!" הבת זירזה אותה והוסיפה עוד הפלקה על ישבנה והאמא מיהרה לעגלת המשקאות שעמדה בפינת החדר, קודם מזגה שתי כוסות וויסקי עם קרח ומיהרה והגישה אחת לי ואחת לאמא שלה ואז מזגה שתי כוסות יין לבן קר, הגישה לרות והתיישבה חזרה.

הבת אמרה "לחיים" ושתינו, שתיתי לאט, המשקה הענברי החליק בגרוני וצרב את דרכו אל ביטני. ראיתי את הבת שותה עם יד אחת ובשניה מחליקה את אותה פיסת עור לאורך רגלה של האמא אז עשיתי כמוה, מלטפת את הברך ומחליקה ועולה לאורך הירך הפנימית ככל שהחצאית מאפשרת לי.

דפיקה בדלת הקימה את האמא והבת שוב והן הלכו לפתוח. "היא חיילת?" חקרתי בלחש את רות.

"קרבית, סיימה עכשיו קורס מ"כיות" היא לחשה חזרה.

"והיא באמת הבת שלה?" המשכתי ללחוש ולשאול.

"כן, אפילו הבת הביולוגית," רות ציחקקה, "וענת, גם אם תכירי את מי שתבואנה עכשיו, ולדעתי לפחות אחת את תכירי, אל תגידי מילה!" היא התריעה, "גם אל תראי שאת מזהה".

מזל שרות הזהירה אותי כי הכרתי את שתיהן, הראשונה, הצעירה מבניהן, דוגמנית ידועה, לבושה בדומה לבעלת הבית ורות וגם על צווארה ענוד קולר עם רצועת הובלה המוחזקת בידי המבוגרת ביניהן, לדעתי בגיל של בעלת הבית, שחקנית ידועה ומוכרת שמופיעה בתאטרון, בסרטים ובסדרות טלוויזיה, לבושה בחליפה גברית ושוט תלוי על פרק כף ידה, ומה שהכי הפתיע אותי זה שידעתי ששתיהן נשואות לגברים!

שוב עשינו הכרות, חוץ ממני כולן הכירו את כולן אז רק רות הציגה אותי לשתיהן וסיגל, השחקנית, הציגה לי את עצמה ואת מירה, האשה שלה הערב.

התיישבנו חזרה, הן בספה השלישית שעמדה מול הספה שלנו. הפעם בעלת הבית לא חיכתה והלכה למזוג גם להן יין, לסיגל וויסקי ולמירה יין לבן, רק שאז הגיעה עוד הפתעה כשסיגל, הגבר בין שתיהן, גערה במירה, האשה, "ככה מתנהגים?! שתית לפני!" וזאת קמה במהירות, ממלמלת "סליחה" ומביטה ברצפה במבט מבוייש.

"ויש אצלנו סליחה?" סיגל שאלה במה שהזכיר לי את אותם סיפורים כחולים של אריה שאני קוראת באדיקות.

"לא" והיא התכופפה קדימה, מבליטה לאחור את ישבנה, "רק עונש" המשיכה באותו קול מבוייש וסיגל הפליקה לה עם השוט על התחת, "עכשיו שבי!" וזאת התישבה לצידה.

"אימו'ש," צליל קמה, אוחזת את השוט בידה, "הגיע הזמן להתחיל בתכל'ס, בתור המארחות אני חושבת שאנחנו צריכות להראות דוגמה אז קומי!!" והיא הדגישה את הקומי בטון של פקודה ואמא שלה, בעלת הבית, קמה מייד, "את מכירה את חוקי המשחק," צליל המשיכה, מצחקקת ומסתובבת סביבה, מלטפת אותה עם אותו ריבוע עור שבקצה השוט שלה, "חולצה!" הכריזה והוסיפה הפלקה עם אותו ריבוע עור על הבטן שלה.

האמא מיהרה והורידה את החולצה וזרקה אותה הצידה, חושפת את אותה חזייה כמו של רות,  כזאת שתומכת ולא מסתירה והיו לה שדיים גדולים עם עטרות פטמה גדולות וכהות במיוחד ופטמות גדולות ונוקשות, "חצאית!" צליל הכריזה והוסיפה הצלפה על התחת, וגם החצאית נפלה לרצפה, חושפת חוטיני שבקושי מצליח להסתיר את השפתיים וחגורת בריות התופסת את גרבי הרשת המתוחות על רגליה, ה-"חזייה!" הייתה הפריט הבא שירד וגם פקודה זו לוותה בפליק עם אותו ריבוע עור, הפעם על הפטמה החשופה, ו"חוטיני!" השלים את הפרט האחרון שירד והאמא נשארה לעמוד לבושה רק בקולר, שרצועת ההובלה שמוטה לפנים בין שדיה, חגורת הבריות, גרבי הרשת ונעלי העקב האדומות שלרגליה.

"תפשיטי אותי!", הבת דרשה מאמא שלה, מלווה את דבריה בעוד הצלפה, הפעם על הפטמה השניה, ובדחילו ורחימו האמא הפשיטה את הבת ועכשיו יכולתי לראות בבירור את אותו משולש שיזוף מפורסם, את השדיים, גדולים וזקופים גם בלי חזייה ואת שפתי הכוס הכהות והבשרניות הבולטות על רקע הערווה הלבנה והמרוטה, בלי אף שיערה, משאירה אותה רק עם העניבה, "הסטראפאון שלי!" הבת גערה באמא שלה עם עוד הצלפה  וזאת מיהרה לתיק שעמד בצד, כמו התיק של רות, שלפה ממנו סטראפאון ומיהרה חזרה, ירדה על ברכיה והלבישה לה אותו, דואגת להרטיב בפיה את הקצה הקטן יותר של התותב לפני שדחפה אותו לכוס של הבת ואז מתחה וקשרה את הרצועות.

"תביאי כסא!" הבת דרשה והוסיפה עוד הפלקה על ישבנה של האמא וזאת מיהרה והביאה כסא שעמד בצד, "הערב את השרמוטה שלי" הבת הודיעה בקול תקיף, "ואני הולכת לזיין אותךְ, תשעני על הכסא!" וידעתי שכשיגיע תורנו גם אני אצטרך להגיד את אותם המילים לרות אבל היה משהו בטון הדיבור של הבת, משהו לא נעים, מין טון מתנשא שאינו במקום, בטח כשזאת אמא שלךְ.

ראיתי את העלבון על פניה של אסנת, האמא, נכון, זה המשחק, היא ידעה עליו מראש, אבל כנראה שלא רק לי הטון של הבת צרם ועדיין היא נעמדה לפני הכסא בפישוק, התכופפה קדימה ונשענה על מושב הכסא בכפות ידיה, השדיים שלה תלויים תחתיה, גדולים, "אימו'ש, את זוכרת מה את הערב?" הבת נעמדה מאחוריה, מצחקקת מין ציחקוק מלגלג.

"כן, השרמוטה שלךְ".

"ומה עושים לשרמוטה?"

"מזיינים אותה".

"כן, מזיינים אותה," הבת כיוונה בידה את התותב אל בין שפתי הכוס של האמא שלה, "דופקים אותה," צחקה, "תוקעים אותה, ת'שרמוטה המזדיינת" ובנעיצה אחת חזקה תקעה לה את כל התותב אל בין הרגליים, אחזה במותניה והתחילה לזיין אותה.

אם יש משהו שאני יודעת לזהות טוב זאת אשה מזייפת והאמא זייפה בגדול, זייפה והבת אפילו לא הבחינה בכך. "זאת הפעם הראשונה שהיא הגבר שלה?" לחשתי לרות.

"כן, ונראה לי שגם האחרונה" היא לחשה לי חזרה, מחייכת, "בדרך כלל היא אשה אבל הפעם זה פרס על סיום קורס מ"כיות".

האמא "גמרה" שוב, עוד זיוף מוצלח, "אני רואה שאת אוהבת את מה שתקעתי לךְ" הבת ציחקקה.

"מאד" ואם הבת הייתה מקשיבה טוב היא הייתה מזהה את הציניות שבתשובה.

הבת טחנה אותה והאמא המשיכה לזייף, "הנה!" הבת נהמה בקול חרמני ותקעה את עצמה הכי עמוק שאפשר, "הנה!" דחפה עוד ומההבעה על פניה ידעתי שאותו תותב קטן הנעוץ לה בכוס נוגע בדיוק בנקודה שצריך, "הנה!!" דחפה עוד, "הנה! גומרת! גומרת!!" והאמא הצטרפה אליה עם עוד זיוף לפנתאון.

"אני טובה!" הבת חייכה חיוך מלא גאווה, "אהבת! אהה" הבת קבעה, לא שואלת, "עכשיו בואי!" משכה בגסות את רצועת ההובלה המחוברת לקולר של האמא והובילה אותה אחריה לעבר הספה שעליה הן קודם ישבו, התישבה ו"שבי!" משכה ברצועה והכתה בכף ידה על הספה לצידה וראיתי איך האמא מסמיקה.

"אל תלמדי ממנה" רות גחנה לעברי ולחשה לי באוזן.

"נראה לךְ?" לחשתי חזרה וחייכתי, מלטפת את הרגל שלה עם השוט.

"אני חושבת שעכשיו תורנו!" סיגל נעמדה ומירה מיד אחריה, "אני בטוחה שגם את מכירה את חוקי המשחק," סיגל ציחקקה והתחילה להסתובב סביבה, מלטפת אותה עם אותו ריבוע עור שבקצה השוט שלה, דואגת להחליק על האינטימיים, על הפטמות הנוקשות שבלטו מבעד לבד החולצה הדק, בין הרגליים ובאזור החלציים ובמיוחד הכוס.  "חולצה!" הכתה על הפטמה הימנית והתחילה להפשיט אותה, וככה, בדיוק כמו קודם, דאגה למזמז ולהפשיט עד שזאת נשארה לעמוד כשרק הקולר, חגורת הבריות, גרבי הרשת ונעלי העקב הגבוה והדק לרגליה.

"תפשיטי אותי!" הייתה הפקודה הבאה ולמרות שאלה היו בדיוק אותן פקודות שמעתי את ההבדל בגישה ובטון, "הסטראפאון!" הגיעה גם הפקודה כשזאת גמרה להפשיט אותה ואז "הערב את השרמוטה שלי" סיגל הודיעה, מחייכת ומלטפת את ישבנה החשוף של מירה עם השוט, "ואני הולכת לזיין אותךְ, תשעני על הכסא!" וכמו אסנת לפניה גם מירה נעמדה לפני הכסא בפישוק, התכופפה קדימה ונשענה על מושב הכסא בכפות ידיה, השדיים שלה תלויים תחתיה, שדיים גדולים במיוחד, "אישה," סיגל הרקידה את השדיים התלויים עם השוט, "את זוכרת מה את הערב?".

"כן, השרמוטה שלךְ".

"ומה עושים לשרמוטה?" סיגל שאלה כשהיא נעמדת מאחוריה.

"מזיינים אותה".

"כן, מזיינים אותה," סיגל כיוונה בידה את התותב אל בין שפתי הכוס של מירה, "משחילים אותה" והיא התחילה לתקוע לה את התותב אל בין הרגליים, תוקעת לאט, ורק כשכולו היה נעוץ עמוק בכּוּס של מירה אחזה במותניה והתחילה לזיין אותה.

כבר בגמירה הראשונה של מירה היה לי ברור שהיא לא מזייפת, סיגל המשיכה, גחנה ובלי להפסיק לזיין שיחקה לה בציצים, מזמזה לה אותם, מטיסה אותה גם לגמירה השניה והייתה אפילו שלישית לפני שגם היא גמרה.

ידעתי שהגיע תורי, תורנו, חיכיתי עד שהן תתישבנה חזרה ורק אז קמתי, "אני חושבת שעכשיו תורנו!" נעמדתי מול רות, "בואי," משכתי סמלית ברצועת ההובלה והיא קמה, "אני בטוחה שגם את מכירה את חוקי המשחק," התחלתי להסתובב סביבה ובדיוק כמו סיגל לפני התחלתי ללטף אותה עם אותו ריבוע עור שבקצה השוט שבידי, ללטף את הפטמות הנוקשות שבלטו מבעד לבד החולצה הדק, להחליק על החצאית עור המתוחה על התחת שלה, להכנס בין הרגליים ושוב להחליק על החצאית המכסה את הכוס.  "חולצה!" החלקתי עם קצה השוט אל מחשוף חולצתה, חודרת אל בין שדיה,

"חצאית!" המשכתי כשהיא הורידה במהירות את החולצה וכמו בעלת הבית זרקה אותה הצידה, מכה עם אותו ריבוע עור שבקצה השוט שבידי על ישבנה והיא פתחה במשיכה את הרוכסן הארוך והחצאית נשרה לרצפה, "חזייה!" והיכיתי עם אותו ריבוע עור על הקאמל־טאו שבלט מבעד לבד החוטיני שלבשה, גורמת לה לשניה להתבלבל אבל מייד התעשתה והורידה אותה, מציגה לראווה את שדיה הזקופים גם בלי החזיה, "תחתונים!" והקפצתי לה עם השוט את השד הימיני ואחריו השמאלי, ורות, כמו בעלת הבית ומירה לפניה, נשארה לעמוד מולי כשרק הקולר, חגורת הבריות, גרבי הרשת ונעלי העקב סטילטו לרגליה.

עברתי לשלב הבא, החלקתי עם קצה השוט את הפטמות הנוקשות והזקופות, שהתקשו עוד יותר למגע ריבוע העור המלטף, "בבקשה, תפשיטי אותי!" חייכתי אליה ונתתי לה להפשיט אותי, מפשיטה, ממזמזת ואני מתמסרת וממשיכה ללטף אותה עם קצה השוט, "הסטראפאון!" המשכתי כשרות גמרה להפשיט אותי והיא מיהרה והביאה את הסטראפאון שהביאה, הרטיבה בפיה את התותב הקטן והחדירה לי אותו בעדינות לכוס ורק אז חגרה את החגורות, מסדרת ומותחת עד שהתותב הגדול עמד זקוף בין רגליי.

המשכתי בטקס, "הערב את השרמוטה שלי," הודעתי לרות על פי התסריט שלהן, מחייכת ומכה קלות עם קצה השוט על הפטמות הרגישות וראיתי על פניה עד כמה זה מגרה אותה, "ואני הולכת לזיין אותךְ, תשעני על הכסא!".

רות הסתובבה נעמדה בפישוק מול הכסא וכמו אסנת ומירה לפניה התכופפה קדימה ונשענה על מושב הכסא בכפות ידיה, ולמרות ששדיה אינם גדולים כמו של מירה לפניה עדיין הם נמתחו לכיוון הרצפה. "אישה," נעמדתי מאחוריה והתחלתי להכות בעדינות עם ריבוע העור שבקצה השוט על שפתי הכוס, "את זוכרת מה את הערב?" המשכתי.

"כן, השרמוטה שלךְ" רות ענתה במהירות ומקולה היה ברור שמה שאני עושה לה מגרה אותה.

"ומה עושים לשרמוטה?" כשאני ממשיכה להכות במהירות עם אותו ריבוע עור על השפתיים הכל כך רגישות, מכות עדינות כאלה, נגיעות שמניסיוני לא כואבות, להפך, מחרמנות.

"מזיינים אותה" היא צרחה בקול שטוף זימה.

"כן," המשכתי באותו טיפול מגרה וראיתי טיפות מחליקות לאורך הירך הפנימי, הסימן הבדוק שהיא רטובה שם בכּוּס שלה, שהיא מוכנה לחדירה שלי, "כן, מזיינים אותה," כיוונתי בידי את התותב אל בין השפתיים שכאילו נפתחו לכבודו בעצמם, "כן, משחילים אותה!" נעצתי את כל התותב במכת אגן אחת חזקה, חודרת בקלות עמוק לכוס הכל כך רטוב ומשומן שלה, וה-"כן, בדיוק ככה, מזיינים אותה" שלי התלכד עם ה"כןןן!!" הארוך והמתגלגל שלה, כן של הנאה ותשוקה.

אחזתי במותניה והתחלתי לדפוק אותה בתנועות חזקות ומהירות והגמירה הראשונה שלה הגיעה מייד, גמירה חזקה, קולנית, "כן, הנה, גומרת! גומרת! כן!!!" התנשפה, "עוד, בבקשה, עוד" ביקשה בקול מתחנן ואני המשכתי, טוחנת אותה ושולחת אותה גם לגמירה השניה ושוב "עוד, בבקשה, השרמוטה מבקשת עוד" היא התחננה ואני המשכתי, גחנתי מעליה והתחלתי למזמז לה את הציצים, בלי להפסיק לזיין לשנייה, ממוללת בעדינות מחרמנת את הפטמות הכל כך גדולות ונוקשות, ובלב צחקתי, אני הזונה, אני זאת שמשלמים לה כסף, והיא קוראת לעצמה השרמוטה.

הייתה גם שלישית ועכשיו אני זאת שהחלטתי שאני רוצה להעניק לה לפחות עוד אחת לפני שגם אני גומרת, יודעת שגמירה שלי זה סוף הזיון כי זה החוק שלהן, הערב אני בתפקיד הגבר וגבר שגומר לא עומד לו, וזה לא שהיה קל, התותב הקטן שבתוכי נגע לי בנקודות הנכונות שהטיסו אותי לעבר האורגזמה שלי אבל הצלחתי, עשיתי כל טריק שאני מכירה כדי לעכב בערה ו"אימא'לה, כן! הנה! הנה זה בא לי, הנה! גומרתתת!!!" רות שוב צרחה, מתנשפת, מושכת את הגומרת במין הנאה עילאית כזאת וזה היה הרגע שגם אני הצטרפתי, תוקעת את עצמי הכי עמוק לתוכה, כי ככה בנים תמיד עושים, דוחפת עוד דחיפה וגמרתי! גמירה חזקה! מטלטלת, גמירה שכמוה לא תארתי לעצמי שאני אגמור בתור "גבר".

"אהבתי" ליטפתי את ישבנה כשאני עדיין בתוכה ורק אז יצאתי.

"תודה, את זיון משובח" רות קמה, הסתובבה ונעמדה מולי, "אני יכולה לנשק אותךְ?" ועוד לפני שעניתי היא נישקה אותי על השפתיים, נשיקה תאוותנית, "אני אוהבת להיות האשה שלךְ" היא הוסיפה כשהתיישבנו חזרה, "אני יכולה גם למצוץ לךְ?" ופתאום ראיתי שהאמא מוצצת לבת ומירה משפשפת לסיגל את התותב, עושה לה ביד, אז הרשתי לה והיא גחנה והתחילה למצוץ לי.

אל יתהלל חוגר כמפתח

רגע ארוך ישבנו ככה, שותקות, ושיחקנו את המשחק, גם מירה עברה למצוץ לסיגל במקום לשפשף לה וקולות מצמוצי השפתיים המוצצות מילאו את חלל החדר. צליל, הבת, הייתה זו ששברה את השתיקה, "הגיע זמן הצ'אלנג' (challenge)" היא הודיעה במין קול שמח כזה, "ואני רוצה לאתגר את ענת!".

לרגע קפאתי, מה זה שלב הצ'אלנג' אני יודעת, רות הכינה אותי מראש כולל מה המשמעות שלו ומה קורה למפסיד, אבל מייד התעשתי, זה שהאתגר יהיה בנושא סקס היה לי ברור, כל הערב הזה הוא ערב של סקס, וכל שנשאר לי זה לחכות ולשמוע במה?

"האתגר שלי לענת," צליל המשיכה, מחייכת, "לדפוק את אימו'ש בתחת ושאמא תגיד שהיא דופקת אותה יותר טוב ממני, מה שכמובן לא יקרה" ההיא הוסיפה במהירות בקול מצחקק במין שחצנות כזאת.

הייתי המומה, ראיתי גם על אסנת, האמא שלה, שהיא מובכת, על הרבה אתגרים חשבתי אבל לא על זה, קודם כל לא האמנתי שבת תדרוש שידפקו את אמא שלה בתחת, דבר שני ממה שהיא אומרת עולה שהיא כבר דפקה את אמא שלה בתחת, כי אחרת איך היא תשווה? והשלישי זה שבעצם זאת מלכודת, היא אמא שלה! מה היא תגיד שלא? אבל אתגר זה אתגר וצריך להתמודד איתו, "אני מסכימה אבל בתנאי שגם רות תגיד שאת יותר טובה ממני!" השבתי לה בנשק שלה, אולי זה לא הוגן כלפי רות אבל היא זאת שהזמינה אותי למשחק ואיך היא ביקשה? בלי הנחות.

"קל," צליל ציחקקה, "ברור שאני אנצח אבל מה יקרה אם בטעות יהיה תיקו?"

ראיתי את מירה לוחשת משהו לסיגל וזאת התערבה, "אם יהיה תיקו מירה תחליט, אין לה שום בעיה לאכול בתחת משתיכן" היא ציחקקה.

"מקובל" עניתי, "גם עלי," צליל הצטרפה, "איך אתן מעדיפות? נשענות על הכסא או עם כרית מתחת על השטיח?"

"עם כרית מתחת על השטיח" רות התערבה.

"סבבה, אני ראשונה" צליל קמה, "אימו'ש, תביאי ת'כרית הגדולה," היא שלחה את אמא שלה לחדר השינה ו"יאללה, תשכבי" היא פנתה לרות והצביעה על השטיח כשהאמא חזרה עם הכרית.

לא ידעתי מה רות תעשה לי אחר כך, היה לי די ברור שבונוס אני לא אקבל על הערב הזה, צליל עשתה כל מהלך אפשרי כדי להשניא את הזיון הזה על רות, ברגע שרות נשכבה על השטיח וסידרה את הכרית מתחת לאגן, עוד לפני שהיא פתחה את התחת צליל כבר עלתה עליה, כיוונה בידה את התותב לפי הטבעת והתחילה לדחוף, לרגע זה נראה שפי הטבעת עומד כחומה בצורה אבל עוד תקיעה חזקה והחומה נפרצה וראיתי על פניה של רות שכואב לה, שהיא נושכת שפתיים ומתאמצת שלא לצעוק. "כן, את אוכלת בתחת," צליל גנחה בהנאה, "כן, אני מאכילה אותךְ" היא המשיכה וברור מאד שהיא נהנית מזה, כל כך נהנית ששפת הגוף שלה שידרה שהיא בדרך לגמור! "פאק! אני חוגגת בתחת שלךְ" היא המשיכה, מזיינת במרץ.

מסכנה רות, ריחמתי עליה וכעסתי על צליל, רציתי לנצח באתגר אבל עכשיו רציתי יותר, רציתי ללמד את השחצנית הזאת לקח, היה לי ברור שרות לא תגיד שהיא יותר טובה ומירה, היא אוביקטיבית ואין לי ספק שאם צליל תתיחס אליה ככה היא לא תהייה בעדה אבל מה שאיתגר אותי עוד יותר היה הרצון שהאמא תגיד שאני יותר טובה!

עוד כמה פמפומים כואבים וצליל גמרה, יאמר לזכותה שהיא הודיעה שהיא גומרת כי היא הייתה יכולה להסתיר ולהמשיך לחגוג. "נו? מי יותר טובה?" היא פנתה לרות.

"רגע!" עצרתי את רות, "קודם אני ורק אחר כך תגידו שתיכן ביחד!" דרשתי.

"אין בעיה," צליל ציחקקה, "מה זה משנה, ממילא אני אנצח".

"אל יתהלל חוגר כמפתח," הייתה זו דווקא סיגל שהתערבה בשיחה, "אבל תמשיכו, ישחקו הנערות לפנינו" היא הביטה לעברי וציחקקה.

"אוקיי, הגיע תורךְ" פניתי לאסנת, האמא של צליל, ולרגע היא הביטה בי במין מבט מתחנן ואז נשכבה וסידרה את הכרית מתחת לאגן, מבליטה את ישבנה. נשכבתי עליה ופישקתי את רגליה רחב ברגליי, "קודם נשמן אותו קצת" ציחקקתי ודחפתי לאט את התותב דווקא לכּוּס, מתחילה לזיין אותה.

"טעית בחור" צליל ציחקקה.

"את יודעת למי מראים חצי עבודה?" עניתי ופמפמתי את אמא שלה, מפמפמת אותה עד שהיא גמרה ורק אז לחשתי לה "תפתחי ת'תחת" והוצאתי את התותב המצופה באותו מיץ כוס שמנוני שלי, חיכיתי עד שהיא פישקה את פלחי ישבנה בידיה והנחתי את ראש התותב בפי הטבעת שנחשף והתחלתי לדחוף לה, לאט, לא ממהרת, חודרת סנטימטר אחר סנטימטר עד שכל התותב היה תקוע עמוק בתחת שלה ושם עצרתי, שוכבת עליה ולא זזה, נותנת לה להתרגל.

זיינתי אותה, זיינתי לאט, נהנית. הרגע שידעתי שאני מנצחת היה כשהאמא גמרה! הרגשתי את זה בשפת הגוף שלה, לרגע חשבתי שהיא תסתיר את זה אבל לא, "פאק! הנה! גומרת!" היא צרחה במין אקסטזה כזאת וראיתי על עורפה שהיא מסמיקה, "פאק, גמרתי, גמרתי" היא מילמלה לעצמה, מתנשפת ואני הגברתי את הקצב, נהנית, מרגישה שבקרוב גם אני אגמור וכשלרגע הרמתי את הראש ראיתי איך רות מחייכת אלי.

לא האמנתי שזה יקרה אבל הצלחתי לתת לה עוד גמירה אחת לפני שגם אני גמרתי וגם הפעם היא לא הסתירה את זה. כשקמתי מעליה הושטתי לה יד ועזרתי גם לה לקום. "אוקיי, עכשיו הזמן לתוצאות, רות, את היית הראשונה".

"את," רות ענתה בלי היסוס, "ביי-פאר (by far) את" היא הוסיפה.

ראיתי איך פניה של צליל מִתְכַּרְכְּמוֹת, "אימו'ש, מי לדעתךְ?".

ראיתי את אסנת מסמיקה, לרגע מהססת, ואז "ענת".

"אי-מו'שש!!" צליל צווחה, מְעַוֵּותֶת את פניה בכעס, "אי-מא!!".

"צליל, תרגעי, יש לך עוד הרבה מה ללמוד לפני שתגיעי לרמה שלה," היא חייכה אליה, "אני יודעת שלא נעים להפסיד אבל תתנחמי בזה שהפסדת לאלופה, אצלך לא גמרתי כשאכלתי בתחת ואצלה גמרתי פעמיים!" הפסיקה לרגע, אולי לתת לבת שלה לקלוט, ואז המשיכה, "עכשיו אל תעשי לנו בושות, הפסדת, ידעת היטב מה יקרה אם תפסידי ועדיין החלטת לאתגר אותה אז עכשיו תשאי בתוצאות!".

"אבל אמא!"

"צליל!" והטון בקולה של אסנת הפך נוקשה והחלטי, "אם את רוצה לשחק אתנו גם בעתיד אז תעמדי בכללים שקבענו!", היא עצרה לשנייה ורק אז המשיכה, "מה החלטת?!?!".

"שאני רוצה לשחק גם בעתיד" צליל ענתה במין קול מובס.

"אוקיי, אז לכי תביאי לענת את המספרים!".

לחנך את צליל.

למרות שרות כבר הכינה אותי, בזמן שצליל הלכה אסנת הסבירה לי שוב מה המשמעות של לנצח בצ'אלנג', אבל מה שהפתיע אותי הייתה התוספת שהיא אמרה, "אני לא גאה במה שהבת שלי אמרה ועשתה אז תרגישי חופשי להיות רעה אלינו, ללמד אותה לקח".

"את לא אשמה" עניתי.

"נכון, אבל הערב היא הגבר שלי ואת מקבלת גם אותי בעסקת חבילה" ואולי הייתי עונה לה רק שאז בדיוק צליל חזרה עם זוג מספריים ונעמדה מולי.

"הפסדתי," צליל מסרה לי את המספריים והניחה את כפות ידיה על הראש, מתחילה את הטקס, "עשי בי מה שעושים במי שהפסידה" השפילה מבט ושמעתי את העלבון בקולה.

אחזתי בעניבה שלה וגזרתי אותה מתחת לקשר. "את יודעת מה זה אומר?" חייכתי אליה ושאלתי.

"כן," היא השפילה מבט ולדעתי ראיתי דמעה בעינה אבל לא רחמתי עליה, "שמעכשיו אני לא גבר, שמעכשיו אני האשה שלךְ".

"השרמוטה שלי," תיקנתי אותה, "לשרמוטה אין זין" ציחקקתי והושטתי יד לעברה. צליל הסמיקה ופרמה את קשרי רצועות הסטראפאון המוצמד לערוותה, משכה והוציאה את אותו תותב קטן מהכּוּס שלה ומסרה לי אותו. "ואין שוט!" והיא הורידה את השוט התלוי על פרק כף ידה ומסרה לי אותו, "ולשרמוטה אין גם אשה!".

צליל ידעה בדיוק מה היא צריכה לעשות, לדעתי זאת לא הפעם הראשונה שהיא משחקת במשחק הזה, היא אחזה ברצועת ההובלה של אמא שלה ו"מרגע זה את האשה שלו" היא הודיעה לאמא שלה ומסרה לי את רצועת ההובלה שלה, "מרגע זה היא האשה שלך, עשי בה כרצונךְ".

הסתובבתי סביב צליל, מלטף אותה עם ריבוע העור שבקצה השוט שבידי, מעביר אותו בין הרגליים שלה, לאורך החריץ, וראיתי עליו טיפות, אין ספק שהמשחק הזה אולי משפיל אותה אבל הוא בעיקר מגרה, "את יודעת מה אני אוהב לעשות לשרמוטות שלי?" שאלתי את צליל.

"לזיין אותן?"

"כן, לזיין אותן, לממש עליהן בעלות! אבל אני אוהבת את השרמוטות שלי מנויישות ואת לא כזאת אז לכי לחדר ותתניישי! תהיי בדיוק כמו כל הנשים, הכול! כולל קולר ורצועת הובלה, ובינתיים אני אממש בעלות על אמא שלךְ אבל קודם תראי איך אמא שלך מוצצת לי, בגללךְ!" והסתובבתי לעבר אסנת, "תמצצי לי! תעמידי לי אותו!" דרשתי למרות שהוא רק תותב וגם אם היא תמצוץ לי שעה הוא לא יעמד יותר ממה שהוא עומד עכשיו.

צליל הסמיקה כשאמא שלה ירדה על ברכיה והתחילה למצוץ לי, חייכתי לעברה, מין חיוך נצחון כזה, אבל נתתי לאמא שלה למצוץ רק בשביל הטקס לפני ששוב פניתי אליה, "עכשיו לכי להתנייש!" שלחתי אותה ו"אימו'ש, תתכופפי אל הכסא" העמדתי את אסנת בעמידת זיון.

קודם הכנתי אותה כמו שהכנתי את רות, עם התיפוף העדין עם ריבוע העור של השוט בין הרגליים, על השפתיים הבשרניות. עשיתי את זה למרות שטיפות שנזלו לאורך הירך הבהירו לי שהיא משומנת היטב שם בפוסי שלה ועדיין המשכתי, רוצה אותה עוד יותר רטובה  אבל כנראה שהגזמתי, ואולי לא? כי היא הפתיעה אותי כשגמרה בפעם הראשונה עוד לפני שחדרתי, כן, התיפוף הזה על שפתי הכוס הכל כך מגורות שלה הטיסו אותה היישר לאורגזמה!

את הגמירה השניה כבר נתתי לה על ידי חדירה ופמפום, שוב לא הייתי צריכה להתאמץ הרבה, כמה פמפומים חזקים והגמירה השניה הכתה בגופה של אסנת שלא שכחה להודיע על כך בקול, שחלילה אף אחד לא יפספס.

בצד ראיתי את סיגל ומירה יושבות צמודות, לרגע מביטות בנו ולרגע מביטות האחת בשניה ומתנשקות, מירה משפשפת לסיגל את התותב וסיגל, בתמורה, מפמפמת אותה עם האצבע, ובספה השניה רות יושבת לבדה, גם המבט שלה נעוץ בנו כשהיא מפנקת את עצמה, עם כף יד אחת ממוללת פטמה ובשניה מלטפת את שפתי הכוס.

הצלחתי להעניק לה גם את הגמירה השלישית, חזקה מכולן, כזאת שכל הגוף שותף לו, "כן, הנה!" אסנת צרחה במין קול נהנתני אחוז אקסטזה, "כן, כזה, כזה, כן, אימא'לה! כן!! כזה בדיוק רציתי, כןןן!!!" והכן האחרון היה מתגלגל וארוך במיוחד רק שאז צליל חזרה, מנויישת, לבושה כמו כל השאר רק בקולר עם רצועת ההובלה, גרבי רשת לבנים המתוחים על ירכיה ונעלי עקב סטילטו אדומות, ואולי כי רציתי כבר לעבור לטפל בה, ללמד אותה לקח, הגיעה גם הגמירה שלי.

"תראי לי אותךְ" ניגשתי אליה, אחזתי ברצועת ההובלה, הובלתי אותה למרכז החדר והתחלתי להסתובב סביבה, משחקת בה עם קצה השוט, מקפיצה את שדיה, סוטרת קלות לפטמות עם אותו ריבוע עור, מלטפת איתו את פלחי ישבנה המוצקים ומעבירה אותו בין רגליה, מתופפת על השפתיים הנפוחות, הרגישות, וראיתי על פניה עד כמה אני מגרה אותה ולא רק על פניה, גם באותן טיפות שהתחילו להחליק מהכוס לאורך הירך הפנימית.

"שכחת משהו!" גערתי בה בקול תקיף, אולי אפילו כועס, וראיתי איך היא מסמיקה, "מה יש לאמא על השפתיים?" שאלתי באותו טון השמור לגננת המסבירה לילד קטן.

"שפתון" היא הסמיקה יותר.

"ולמירה?"

"שפתון"

"ולרות?"

"שפתון"

"ולך? לך יש שפתון?"

"לא, סליחה, שכחתי, סליחה".

"ויש אצלנו סליחה?" השתמשתי באותו טריק של סיגל.

"אהה, לא"

"אז תתכופפי!".

שוב ראיתי עלבון על פניה אבל זה לא ממש הזיז לי. צליל התכופפה וקודם ליטפתי עם קצה השוט את פלח ישבנה הימני ואז הפלקתי לה, חזק, ואז עברתי ללטף את השמאלי ושוב הפלקתי, חזק אפילו יותר והפעם סחטתי ממנה "אאוץ'" של כאב, ו"עכשיו תמצצי לי, תעמידי לי אותו!" דרשתי ממנה.

כמו אמא שלה קודם גם היא ירדה על ברכיה ומצצה לי, טועמת את הטעמים של אמא שלה המרוחים עליו בנדיבות, גם לה לא נתתי הרבה למצוץ לי, יותר בשביל הטקס, ו"תתכופפי לכסא!" פקדתי עליה והיא נעמדה בפישוק לפניו והתכופפה.

שוב שיחקתי עם קצה השוט בין הרגליים שלה, מתופפת בעדינות מחרמנת על שפתי הכוס שלה ורואה איך אט היא הופכת מיוחמת יותר ויותר. "את יודעת למה אמא שלך אמרה שאני יותר טובה?" שאלתי אותה.

"אהה, לא"

"שימנת את התותב שלך לפני שדפקת אותה בתחת?"

"אהה, לא?"

"למה?"

"כי ככה גם החבר שלי דופק אותי בתחת" היא הפתיעה אותי.

"וכואב לךְ כשהוא תוקע אותךְ?"

"כן"

"כן, לזיין בתחת על יבש זה כואב, זה כואב לאמא שלך וזה כאב לרות!" הפסקתי לתופף עם קצה השוט בין רגליה ונצמדתי אליה מאחור, משפשפת את ראש התותב בין שפתי הכוס שלה, "גם כשמשמנים זה כואב אבל הרבה פחות וגם מהר מאד זה עובר" ובתנועת אגן אחת חזקה תקעתי את כל התותב לכוס שלה והתחלתי לפמפם אותה, לצפות את התותב באותו נוזל כוס שמנוני שלה, "בגלל זה אמא שלך אמרה שאני יותר טובה, כי קודם שימנתי אותו, כמו שאני משמנת אותו עכשיו בכוס שלך ו…תפתחי ת'תחת!" שלפתי את התותב המשומן וברגע שהיא פישקה את פלחי ישבנה בשתי ידיה הנחתי את ראש התותב על פי הטבעת והתחלתי לדחוף לה אותו, לאט, "ועוד משהו, לתחת נכנסים לאט! לא תוקעים!" וברגע שכל התותב היה תקוע עמוק בתחת שלה אחזתי חזק במותניה והתחלתי לזיין אותה.

בהתחלה זה כאב לה אבל לאט לאט היא נרגעה וראיתי שהיא מתחילה אפילו להנות, לא ציפיתי שהיא תגמור אבל היא הפתיעה אותי עם "אימא'לה, אני גומרת!" חזק ומלא תאווה, "כן, הנה! עכשיו! הנה! גמרתייי!!!" היא התנשפה, "רוצה עוד?" שאלתי במין ציניות כזאת.

"כן, עוד" היא התנשפה, "עוד".

"אז תסבירי לחבר שלך שככה מזיינים בתחת ואם זה לא מתאים לו תחליפי חבר" פמפמתי אותה, מרגישה את התותב הקטן הנעוץ בתוכי מדהיר גם אותי במשעול האורגזמה ו…אחרי עוד כמה פמפומים כאלה גמרנו ביחד! היא ואני בגמירה חזקה, מפנקת.

אפילוג

אחרי שנרגענו קצת, ומסתבר שלא רק צליל ואני גמרנו, גם הצופות שלנו הצטרפו לחגיגה וגמרו יחד איתנו, אסנת, בעלת הבית, שאלה אם יש עוד מישהו שרוצה לאתגר רק שהפעם אף אחת לא קפצה. "אוקיי," היא המשיכה אחרי רגע ארוך של שתיקה, "נעבור לשלב הבא, שלה החלפת הזוגות" והזכירה לנו מה הכללים, אמנם עכשיו היו רק שני "גברים", סיגל ואני, וארבע נשים, אבל השוביניסטים נשארים שוביניסטים והכנועות נשארות כנועות, חייבות לעשות כל מה שה"גבר" אומר להן לעשות ולכן לא התפלאתי כשסיגל הציעה לי להתחלף וכל שנשאר לי זה לחייך, להצביע על רות, צליל ומירה ולהציע לה לבחור.

סיגל בחרה בצליל, ויותר מזה, אחרי שזאת מצצה לה, אתם יודעים, כדי להעמיד😊, היא בחרה לבקר בתחת שלה, לא לפני ששימנה טוב טוב את התותב בכוס הרטוב שלה, ואני דווקא העדפתי לעשות את מירה במיסיונרי ורק כדי שרות ומירה לא ישתעממו הורדתי אותם ל-69 נשי.

החגיגה המשיכה גם אחרי, עד סוף הערב עשיתי שוב את כולן וגם סיגל לא יצאה נפסדת, גם היא חגגה על כל הבנות.

בדרך הביתה, במונית, רות אמרה לי שמירה, בעלת הבית, נדלקה עלי ושאלה אם היא יכולה לתת לה את הפלאפון שלי.

"היא יודעת מה אני?" חקרתי.

"יודעת ומוכנה לשלם" היא חייכה.

"אז תתני" חייכתי אליה חזרה, מה יותר טוב מלקוח חוזר?.

תם ולא נשלם אז עד הפעם הבאה, להתראות

************************************************

 למען הסר ספק : הכותב אינו תומך, מעודד או צורך זנות!!

[i] NFC: Near Field Communication,  תקן המשמש לביצוע תשלומים מטלפונים חכמים