חילופי אבות – חלק ראשון

הקדמה: זהו סיפור מתורגם בן 14 חלקים והתחלה איטית.

כמובן שכל הדמויות מעל גיל 18

***

"אתה יודע, יעברו חמש שנים בחודש הבא," מלמל מקס לחברו טרוויס לפני שלגם לגימה נוספת מהבירה הקרה שלו.

"כן, זה נראה רק כמו אתמול, לא?" ענה טרוויס.

"קשה להאמין שמשהו שקרה מזמן עדיין יכול לחתוך עד העצם בכל כך הרבה דרכים קטנות ומזוינות. אני מתכוון לעזאזל, זה לא עוזר בכלל שקלואי דומהה כשתי טיפות מים לאמא שלה. אפילו חלק מהגינונים שלה כל כך דומים לג'ני שזה קורע אותי כל פעם שאני רואה אותה!"

"חבר, אני שומע אותך. אני מתכוון למרות שאליסה היא לא ממש העתקה של לוסי, העיניים האלה, בנאדם, הן פשוט תזכורת כל כך מייסרת שהיא לא איתנו יותר."

"אנחנו צריכים ללכת מפה: אתה, אני, הבנות; פשוט לרבוץ במקום טרופי ולשתות משקאות פירותיים עם מטריות עד שלא נוכל אפילו לחשוב על זה," הציע מקס.

"אתה רציני?" שאל טרוויס.

"אני חושב שכן," ענה מקס, משכנע את עצמו תוך כדי דיבור.

" לעזאזל, אנחנו באמת צריכים, אחי," ענה טרוויס.

כמה בירות מאוחר יותר, שני בני החברים הצטופפו מעל המחשב והזמינו חופשה.

~~~~~~~

"בנות, אנחנו צריכות לדבר," אמר טרוויס לשתי בנותיהן שחזרו מהקולג', כשהן ישבו לאכול עם אבותיהם.

"בבקשה אל תתן לזה להיות שוב על הציפורים והדבורים," התחננה קלואי בבדיחות. "זה היה כל כך מביך. כבר ידעתי כל מה שאתה אומר לי והייתי צריכה להתאפק כדי שלא תדע עד כמה אני באמת יודעת!"

"לא, זה בהחלט לא זה," נאנח אביה של אליסה, תוך שהוא מדמיין את הסרבול של חילופי הדברים.

"אתה יודע שיום השנה הוא בחודש הבא," פרץ מקס ויצר צמרמורת פתאומית באווירה סביב השולחן. "כולנו נאבקים עם זה, אז טראב ואני החלטנו שאולי אנחנו צריכים לעשות משהו שונה השנה והזמנו חופשה לג'מייקה. אנחנו מתרחקים מכאן ומכל הזכרונות האלה ככל שאנחנו יכולים, ואנחנו הולכים לבלות שבוע באתר נופש טרופי."

"ברצינות?" שאלה אליסה.

"100% אמת," אישר טרוויס.

"אני לא יודעת אם אני צריכה להתרגש או לא," מלמלה קלואי. "כלומר, האם זה נכון ללכת משם וליהנות, טוב? זה יהיה כמו לחגוג את מותן. זה יהיה מוזר מדי."

"לא, אל תחשבי על זה ככה, מותק," אמר מקס לבתו. "תחשבי על זה כהנצחה. נחגוג בסדר, אבל נחגוג את חייהן, לא את מותן; נזכור את הזמנים הטובים. אין ספק נבכה קצת, אבל אולי אם לא נהיה כאן, כל כך קרוב למקום שבו כל זה קרה, זה יעזור לנו להתמקד באיזה מזל היה לנו שהן היו איתנו מלכתחילה".

"אני מניחה שאם תנסח את זה ככה…" קלואי הסכימה בשקט.

"אני חושב שזה רעיון מצוין!" אליסה השתלבה. "זה מבאס ששניכם בעצם עם עיניים כבויות במשך שבוע בכל שנה, אז אולי זה בדיוק מה שכולנו צריכים."

"ובכן, כבר הזמנו את החופשה, אז זה היה יותר מהסוג הזה, דרך אגב, את מבלה שבועיים מחופשת הסמסטר מהקולג' שלך עם אבא שלך," אמר טרוויס לבנות בצחוק.

"פתאום לא כל כך כיף," קלואי זרחה, אם כי ברור שהיא מתגרה.

"חוץ מזה, אני בטוחה שנוכל למצוא כמה בנים ג'מייקנים מדליקים שיוכלו לבדר אותנו, בזמן שהחבר'ה הזקנים האלה יושבים בבר," עקצה אליסה.

" בנים ג'מייקנים נשמע רעיון מעולה!" קלואי הסכימה.

"וואו!" מקס התערב. "אולי עדיין צריך לדון בכמה פרטים… כמו כמה כללי יסוד!"

"אנחנו סתם מקניטות, אבא," צחקה קלואי, נשענה פנימה וחיבקה את אביה.

"טוב קצת," אליסה צחקה.

טרוויס הניד בראשו אל בתו בשאט נפש מדומה, אבל הוא כרך סביבה זרוע ומשך אותה קרוב בכל זאת.

~~~~~~~

"אני לא מאמינה שיש לנו רק חודש להתארגנות!" קלואי התלוננה כשהסתכלה במבט עקום על שיפודי הפרגית בצלחת שלה. זה אמצע החורף ופתאום יש לי רק חודש אחד להתכונן לביקיני. זאת אומרת, אני יודעת שהקימורים שלי סקסיים, אבל קצת פחות משקל לא יכול להזיק!" היא דחפה את מה שנחשב בעיניה לארוחה המשמינה שלה למרכז השולחן.

"לעזאזל, תודה שהרסת לי את ארוחת הערב!" אליסה התלוננה, והדיפה גם את הצלחת שלה. "הגיע הזמן ללכת לחדר כושר!"

"אלוהים, מה עשינו?" שאל טרוויס בדרמטיות.

"משהו אומר לי שההגדרה שלך למוכנה לביקיני קצת יותר מחמירה ממה שהיא צריכה להיות," אמר מקס לבנות. "כלומר, אין גרם של שומן על אף אחד מכם, בשום מקום!"

"אתה אומר את הדברים הכי יפים, דוד מקס," אמרה לו אליסה בחיוך.

"הוא טוב, לא?" קלואי קרנה לעבר אביה. "לא פלא שאמא היתה מוקסמת ממך."

"זה בהחלט לא יכול היה להיות קשור לפרצוף הזה," התגרה טרוויס.

"ממזר," השיב חברו בידידותיות.

~~~~~~~

"ברוכים הבאים לג'מייקה!" נהג האוטובוס הכריז כשהנוסעים עלו על אוטובוס ההסעות של אתר הנופש. הבנות בהו מבעד לחלון, סופגות את המראות הראשונים שלהן במדינת האי כשהנהג הפך למדריך טיולים והחל לקשקש עובדות על ביתו ולהצביע על נקודות נוף בדרכן לאתר הנופש.

המסע לא היה ארוך מדי, ועל כך כולם היו אסירי תודה, לאור הנסיעה הארוכה והעצירות המרובות שנדרשו כדי להגיע לשם מסידני, אוסטרליה. הם הורדו בכניסה לאתר הנופש עם המזוודות שלהם והמשיכו לדלפק הקבלה כדי לבצע צ'ק-אין. קלואי ואליסה נתנו לאבותיהם לטפל בפורמליות וניצלו את הזמן להסתכל מעט מסביב.

"בסדר בנות, בואו לחדר שלנו," הכריז מקס, והחזיר את תשומת לבן למיידיות.

"חדרים, נכון? אתה מתכוון לחדרים כמו ברבים?" שאלה קלואי את אביה.

"טוב, סוויטה בעצם," ענה מקס. "קיבלנו עסקה ממש טובה על סוויטה עם שלושה חדרי שינה, אז כולנו חולקים".

"שלושה חדרי שינה?" קלואי חקרה. "אני מעזה לשאול כמה מיטות יש ומהם סידורי השינה שאתם מציעים?"

"אני יודע בוודאות שאתה ואליסה יותר משמחות לחלוק כשאתן צריכות לשלם, אז אני בטוח שלא יפריע לכם בטיול הזה. ויש ארבע מיטות, כך שתוכלו להירגע בחזית הזו. ."

"אז נראה שנתלה תחתונים על הדלת," אמרה אליסה לקלואי.

"חושבת שהם יצליחו להתמודד עם זה?" שאלה קלואי את חברתה.

"כנראה שלא, אבל הם מספיק גדולים ומכוערים מספיק", צחקה אליסה.

"אני מעז בכלל לשאול?" חצי שאל טרוויס.

"לגבי מה?" שאלה אליסה בתמימות.

"על תחתונים על הדלת," הוא ענה.

"אני בטוח שאתה יכול לפתור את החידה," הקניטה בתו בתגובה.

"בבקשה תסבירי לי את הנושא," הוא אמר בסבלנות כשהם הגיעו לדלת הסוויטה.

"בסדר, ביקשת את זה. אם יש תחתונים תלויים על הדלת של אחד מחדרי השינה שלנו, אז אל תיכנסו, כי למישהי יש מזל. זה עובד גם לכם. אם אתם אוספים מישהי נחמדה, פשוט תתלה תחתונים על הדלת שלך ואנחנו נקפיד שלא להפריע."

"כן, כאילו נשאיר אותך לבד," אליסה צחקה.

"אמרתי לך שהיינו צריכים לשלם על חדר נוסף," צחק מקס לחברו.

"הסר דאגה מליבך, זו לא עומדת להיות בעיה," ענה טרוויס. "אם אחת מהבנות שלנו נראית כאילו היא מפלרטטת, אני אעבור ואציג את עצמי, אודיע לנער שאני אהיה ממש מחוץ לדלת ומקשיב והוא ייעלם כמו קסם!" שני האבות כמעט והתמוטטו מצחוק לנוכח המבטים המבועתים על פניהן של בנותיהם על הרעיון.

מקס פתח את דלת הסוויטה והם שעטו פנימה כדי לבדוק את החדרים. בסלון הייתה מרפסת המשקיפה על בריכת אתר הנופש ועל החוף שמעבר, עם נוף דומה משניים משלושת חדרי השינה. הבנות התלוננו על העובדה שהחדר שלהן היה ללא נוף.

"טוב, בכל מקרה אנחנו לא כאן כדי לבלות את הזמן שלנו בחדרים," מקס ניחם אותם.

"קל להגיד כשאתה מתעורר בבוקר ומביט על הנוף," גנחה קלואי.

"ובכן, אם אנחנו לא אמורים להישאר בפנים, אני מתחלפת והולכת על קוקטייל דאקירי," הודיעה אליסה.

"עכשיו זו הגישה הנכונה," זרח מבטו של טרוויס לכיוון בתו.

שתי הבנות גלגלו את המזוודות לחדר השינה שלהן, שמחות לראות שלמרות שאין לו נוף, יש לו מספיק מקום בשביל להן להכניס את כל הבגדים שלהן והיה לה חדר אמבטיה משלו. היו שם מיטת מלכה ומיטת יחיד והן הסכימו להחליט אחר כך מי תישן איפה לפני שחפרו במטען כדי לשלוף את הביקיני שלהם.

קלואי הסתובבה בדיוק כשאליסה משכה את התחתונים הירוקים כלפי מעלה ומיקמה את החוטיני בין לחיי ישבנה.

"אתה לובשת חוטיני!" קלואי אמרה בהלם.

"ברור" אליסה השיבה ופנתה אל חברתה. קלואי לבשה חלק עליון של בגד ים לבן בעל כיסוי משולש על החזה עם תחתונים שחורים שנקשרו גבוה על כל ירך.

"טוב, רק הנחתי שכשאנחנו כאן עם האבות שלנו, חוטיני יהיו אסורים", קוננה קלואי. "אם הייתי חושבת שאת הולכת להתלבש ככה, גם אני הייתי מביאה אחד!"

"הו, אין לך מה לדאוג," אליסה צחקה. "לעזאזל, עם הציצים והתחת שלך, אני צריך לחשוף פי שניים יותר עור רק כדי שיהיה לי סיכוי למשוך תשומת לב בכלל!

"את לא," אמרה קלואי לחברתה.

"טוב, זה מאוחר מדי, כי זה מה שאני לובשת. חוץ מזה, אני צריכה לתפוס קצת שמש על הגוף שלי, תראי כמה השיזוף שלי לא אחיד!" אליסה אמרה באופן שקלואי זיהתה כסוף הדיון.

"נו טוב, אני לא יכולה לחכות לראות את התגובה של אבא שלך לפחות," חברתה צחקה.

"את צוחקת? כשאת יוצאת לשם עם הציצים האלה מקפצים מסביב, הוא יסתכל על התקרה כדי להימנע מזרימת דם לכיוון המפשעה שלו."

"אלי!" קראה קלואי כאילו זוהי מחשבה שערורייתית.

"אוי בחייך, אפילו אבא שלך זורק מבטים חמדניים על הציצים שלך ואת יודעת את זה." כשקלואי לא הצליחה להכחיש שהיא צודקת, אליסה פשוט חייכה ויצאה מהחדר. קלואי הלכה אחריה במהירות. האבות שלהם כבר התחלפו וישבו על הספה וחיכו להם.

"נכון, נצא לבר!" מקס הכריז.

קלואי יצאה ראשונה מהסוויטה, ואליסה חייכה לעצמה כשעיני אבותיהם עקבו אחר התחת המקפץ שלה, בעוד התחת יוצא החוצה מהדלת. היא תכננה לחכות ולהיות אחרונה, אבל אביה אמר שהוא רוצה לוודא שהדלת סגורה היטב. מקס סוף סוף יצא אחרי קלואי, אז היא הלכה אחריו.

"אליסה!" קרא טראוויס כשהסתובב מסגירת הדלת והלך בעקבותיה.

"מה קרה אבא?" היא שאלה, נוטפת קסם ופונה אליו, בידיעה שהיא מציגה את ישבנה כדי שמקס ייהנה.

"בגד הים הזה," הוא ענה. "קצת חושפני, את לא חושבת?"

"לא, זה מושלם," היא ענתה וזינקה כמה צעדים מהירים על פני מקס כדי לאחוז בזרועה של קלואי ולצעוד במסדרון המלון. הם השאירו את האבות שלהם בעקבותיהם, אף אחד מהם לא אמר דבר. טראוויס ידע מניסיון רב שכל דיון נוסף רק יהפוך את אליסה לנחושה יותר ואולי אף יותר חוצפה.

הם הגיעו לבר והזמינו דאקירי לפני שהתמקמו על כסאות השמש מסביב לבריכה.

"אני מקווה שלפחות יש לך הרבה קרם הגנה על התחת החשוף הזה שלך," מלמל טרוויס לבתו.

"אתה יודע, עם כל ההתרגשות של לצאת לכאן, בעצם שכחתי למרוח משהו בכלל!" אליסה קוננה, חופרת במהירות בתיק שלה אך לא מצאה, "אפשר לשאול את שלך, קלואי?"

"ברור שאת יכולה," השיבה חברתה, כבר בתהליך של מריחת קרם ההגנה שלה על עצמה. קלואי התחילה למרוח קרם הגנה על זרועותיה ואליסה לקחה את הבקבוק והשפרצה קצת לידיה לפני שהתחילה עם החלק הקדמי של רגליה, לפני שעלתה אל בטנה. "את יכולה למרוח לי את הגב, אלי?" היא שאלה, אחרי שמרחה את רוב האיברים שלה.

"בטח שיכולה," ענתה אליסה. היא עברה לשבת מאחורי חברתה, כשהיא פורסת רגל אחת מכל צד, והחלה למרוח את הקרם על כל גבה כשקלואי. באותו הזמן קלואי סיימה למרוח את החלק החשוף של החזה שלה.

"אה, אם תמשיכי לעשות את זה יהיו גברים עם בעיות קשות מסביב לבריכה," לחשה אליסה באוזנה. זה נראה כאילו כל בחור בסביבה צפה בקלואי מורחת את הקרם לתוך הציצים שלה ומלטפת אותם.

"תארי לעצמך שהייתי מורידה את החלק העליון," קלואי ציחקקה בתשובה.

"חסוכי ממני, בבקשה," התבדחה אליסה. "סיימת. עכשיו את יכולה לעשות אותי."

"כשאת אומרת את זה ככה, זה נשמע כל כך מלוכלך," הקניטה קלואי.

"את נוראית," אליסה צחקה.

חברתה עברה להתיישב מאחוריה והיא נהנתה מהתחושות של ידיה של חברתה שעטפו אותה בקרם הגנה.

"תוודאי שאת נכנסת מתחת לפסי בגד הים ובכל מקום, את יודעה באיזו קלות אני נשרפת"

"כמובן, מותק," ענתה קלואי, לאחר שעשתה זאת עבורה פעמים רבות בעבר. "רוצה שאמרח גם את התחת הזה? הוא די לבן!"

"רק כדי שכל הבנים האלה יזכו לראות אותך מתחככת בתחת שלי, כן. אולי הם ישימו לב שהציצים שלך הם לא האטרקציות היחידות סביב הבריכה הזו.

"אוי אל תדאגי, גם את מקבלת הרבה מבטים," ניסתה קלואי להרגיע את חברתה.

אליסה נשכבה על הבטן וקלואי התיזה מעט קרם הגנה על כל אחת מלחיי ישבנה. היא בכוונה היתה עם הגב לאבות שלהם, כדי שלא תצטרך לדעת איך הם הגיבו כשהיא עיסתה את קרם ההגנה לתוך ישבנה החיוור של אליסה. היא הייתה מודעת היטב לכמה תשומת הלב היא מושכת סביב הבריכה, ונהנתה מכל שניה של תשומת לב גברית, תוך שידה נכנסת מתחת לחוטיני ומשכה את המשולש הקטנטן חזק אל הכוס של חברתה.

"אתה אמרת לוודא שאני נכנסת מתחת לרצועות," היא הסבירה לאליסה כשהיא הפתעה.

"טוב כן, אבל אני מניחה שלא חשבתי על החלק הזה כעל רצועה," אליסה צחקה.

כשהיא מיצתה את כל הסיבות להמשיך, היא נתנה לישבן של אליסה סטירה שובבה והודיעה שסיימה.

"כמה זקפות את חושבת שיש סביב הבריכה כרגע?" קלואי לחשה לאליסה בצחקוק.

"בערך כל אלו שיש להם זין, סוטה שכמוך," השיבה אליסה, גם היא לחשה. היא חיככה את רגליה זו לזו, מודעת היטב לעובדה שקלואי הצליחה להרטיב אותה למדי בתהליך של ההתגרות בכל השאר.

"אני חושבת שאולי נצטרך לחסום את הדלת הראשית הלילה," אמר מקס לטראוויס בשקט מספיק כדי שהבנות לא ישמעו.

"אני יודע למה אתה מתכוון," ענה טרוויס. "כלומר, אלוהים, הן בוגרות, אבל הן הבנות שלנו. אם הן ימשיכו כך הרבה יותר, זה יהיה קשה לצפייה. אני חושב שאני צריך עוד משקה!"

"תביא גם לי אחד בזמן שאתה שם, חבר; אבל בירה מקומית. אני לא חושב שאני יכול להמשיך לשתות את החרא המתוק הזה.

"אין בעיה." טרוויס צעד את עשרת המדרגות אל הבר, הזמין, קיבל וחזר. "יכול להיות שקשה להתרגל שצריך לטייל כל כך רחוק בשביל אלה," הוא התבדח והושיט למקס פס אדום.

"מה איתנו?" אליסה התלוננה כשהבינה שאביה חזר מבלי להביא לה משקה.

"אני חושב שאת יכולה להצליח להביא לעצמך. כבר הראית לנו כמה אתה בוגרת".

"אתה עדיין יכול להיות ג'נטלמן," נזפה בו אליסה, וקמה כדי ללכת לבר.

"טוב, אתה הופכת את הבר שלי לפופולרי!" הברמן חייך אליה כששני בחורים הופיעו משום מקום בעקבותיה. "אני הנרי, ואשמח לעמוד לשירותך!"

אליסה לחצה את היד שהושיט, "אליסה," היא ענתה בחיוך. "אפשר לקבל עוד שניים מהדקירי הטעימים האלה בבקשה?"

"אולי תרצי ללכת קצת יותר לאט ופשוט לקחת אחד בכל פעם," יעץ לה הנרי, חיוכו הגדול מציג סט של שיניים לבנות מקסימות.

"אוי אל תדאג, אחד מיועד לחברה שלי," היא צחקה והניפה יד לכיוונה של קלואי. היא הסתובבה אליה וקראה, "היי קלואי, בואי לפגוש את הנרי."

קלואי הביטה וחייכה, ואז קמה וצעדה, מנענעת את ירכיה בכוונה. אליסה התנגדה לדחף להניד בראשה בתצוגה המופקרת, במיוחד כששמעה גניחות עמומות מהחבר'ה שעמדו בתור לאורך הבר.

"זה מבטא אוסטרלי?" שאל אותה הבחור הקרוב, במבטא אמריקאי מובהק.

"בטח, חבר," ענתה אליסה, וגמלה לו בחיוך.

"טוב היי, אני רנדי," הוא ענה והושיט לה יד ללחוץ כשהנרי הסתובב לערבב כמה דקירי.

"אתה לא רציני, נכון?" אליסה ענתה וצחקה.

"אממ, כן, ברור שכן, למה שלא אהיה?" הוא שאל, בבירור מבולבל.

"היי קלואי, הבחור הזה הוא רנדי," היא אמרה לקלואי כשחברתה הצטרפה אליה לבר.

"אני בטוח שכולם כאן," קלואי צחקה.

"אני מצטער, אני חושב שפספסתי משהו," ענה רנדי.

"אממ כן, נכון. סליחה, אבל ברור שאתה לא יודע מה המשמעות של רנדי באוסטרליה," אליסה ציחקקה.

"אה," הוא אמר, פניו נבוכים. "אני מניח שלא. מה זה אומר?"

"באוסטרליה, רנדי פירושו חרמן," הסבירה קלואי בצחוק.

"אלוהים אדירים, ברצינות?" הוא ענה, מזועזע משהו.

"חוששת שאכן כן," השיבה אליסה.

"אחי, אז אתה לגמרי צריך לנסוע לאוסטרליה," צחק אחד מחבריו לצדו בבר.

"זה ג'ון," הציג רנדי את חברו.

אליסה וקלואי הציגו את עצמן כשהנרי הגיש להן את המשקאות.

"הייתי מציע לקנות לשתיכן משקה," הציע רנדי, "אבל בהתחשב שזה אתר נופש הכל כלול, זה ייראה קצת פתטי."

"טוב תודה על המחשבה בכל מקרה. מאיפה אתה? כאילו, ברור אמריקה, אבל יותר ספציפית?" אליסה השיבה.

"אנחנו ממונטנה, כאן כדי לברוח מהחורף. אבל רגע, זה לא קיץ עכשיו באוסטרליה?"

"זה אכן כך," ענתה קלואי.

"אז למה שתבוא לג'מייקה באמצע הקיץ שלך?"

"סיפור ארוך," השיבה אליסה, השינוי בטון שלה היה רמז מספיק שרנדי לא המשיך בו.

"טוב, אנחנו צריכים לשמוח שבאת להאיר את המקום הזה, מכל סיבה שהיא!" הודיע ג'ון.

"אז זה רק שניכם כאן?" שאלה קלואי את הבנים.

"כן, רק אנחנו. אנחנו עובדים יחד על אסדת קדיחה, אז החלטנו לברוח מהקור ולבוא למצוא קצת שמש. מה איתכן בנות?"

"אנחנו כאן עם האבות שלנו," השיבה אליסה, מתכווצת מכמה פתטי זה נשמע, "שזה חלק מהסיפור הארוך הזה על למה אנחנו כאן."

"אתן רוצות להצטרף אלינו לשם, בצד השני של הבריכה?" שאל רנדי את הבנות.

"בטח!" ענתה קלואי. היא ואליסה מסרו לאבותיהם את החדשות הרעות שהן נוטשות אותם, תפסו את התיקים שלהן וטיילו סביב הבריכה כדי לשבת ליד החבר'ה.

"תיזהר מהדאקיריס האלה, הם מתגנבים עליך," הזהיר מקס את בתו.

"אתה יודע, אני לא כל כך יודע איך אגיב אם אני אכנס לסוויטה שלנו ואראה תחתונים תלויים על ידית הדלת שלהן," הירהר טרוויס כשהבנות התרחקו, מושכות איתן את תשומת הלב של כולם.

"תמיד נוכל לנצח אותן: להתחיל עם כמה עלמות חן ולתלות תחתונים על הדלת," הציע מקס.

"וכמובן שאם לא מצליחים להתחיל עם בנות, פשוט תולים תחתונים על הדלת בכל מקרה," צחק טרוויס. "אם כי זה כנראה פשוט ישלח את הבנות למקום אחר בשביל הכיף שלהן."

"אני חושב שהייתי מעדיף להתחיל עם מישהי קודם. ואתה צודק. כלומר אם הן יחליטו לעשות משהו, סביר להניח שזה לא יהיה בסוויטה שלנו בכל מקרה, אז שנינו נהיה חופשיים לעשות מה שיהיה."

"כן, אבל שנינו יודעים כמה סביר שמשהו יתרחש השבוע," נאנח טרוויס.

"נכון מדי," ענה מקס. "חוץ מזה, נראה שרוב החתיכות כאן הגיעו עם מישהו בכל מקרה. בטח הגיע הזמן לקצת רום מקומי. אני מתכוון שבכל זאת אנחנו על אי!"

"לעזאזל, בוא נעשה את זה," ענה טרוויס בלהיטות. הם הלכו יחד לבר.

"שני בקרדי בבקשה," ביקש מקס, כשהנרי פנה אליהם.

"אין כאן בקרדי, חברי," ענה הנרי, בבירור לא מסכים לספק את הסחורה.

"מה, זו לא ג'מייקה?" מקס שאל.

"זו אכן ג'מייקה, לכן אין בקרדי; זה לא מסוג המשקאות שמכינים כאן."

מקס נראה המום וטרוויס צחק עליו.

"אז נזמין את הרום המקומי?" טרוויס התערב כדי להציל את בן זוגו הנבוך.

"רום אפלטון, ידידי," ענה הנרי ונהנה בבירור.

"אז בוא נשתה שניים כאלה עם קולה, תודה."

הנרי מזג את המשקאות והגיש אותם.

"תודה חבר, תמיד נחמד להתחיל עם משקה שיורד בגרון," אמר מקס.

"אין בעיה חבר, אתה לא הראשון שעושה את הטעות הזו. אני הנרי; יש לי הרגשה שאראה אתכם עוד הרבה בימים הקרובים".

מקס וטרוויס הציגו את עצמם וישבו על הבר מחוץ לשמש לזמן מה, ושמרו בחצי עין על הבנות, מה הן עושות וכמה הן שותות.