היינו סטודנטים. צעירים.סקרנים. מאוהבים במקצוע הראשי. מוקסמים מהמרצים. טוב לא מכולם. אבל תמיד יש אחד או שניים שמקסימים בשנינותם. בברק האינטלקטואלי. בהיכרות ובשליטה העמוקה והמושלמת במקצוע. סקסיים גם בלי להיות אידיאל יופי… ולא משנה מאיזה מין, הרי ממילא הכל בראש, לא?
שיכורים מהעיר שלא היתה שלנו ופתאום אנחנו מגלים בה פינות לא ידועות. מקומות חדשים.אנשים.
חברים חדשים.סטודנטים.סטודנטיות.
כולם צעירים כמונו.כולם שאפתנים ומחפשים אחד את השני כדי להרשים אחד את השני.
מרחרחים זה את זה להיכרות.
כמו בעלי חיים.
וכמוהם מחפשים פורקן אחד בשני.
רוב הכיתה הגיעו מהעיר הגדולה.או סתם עיר די גדולה.
למדו בבתי הספר הנכונים.כיוונו את עצמם לכיבוש העולם. היא היתה משם.
אני לא. אני הייתי מעיר תיירות קטנה. הסוג הזה שבו אתה גדל כשאתה מזיל ריר על תיירות שהגיעו כדי לחוות את החופש במקום שאף אחד לא מכיר אותן וגם אם יזכור אחר כך, לא יהיה שום קשר אחרי שתסתיים החופשה.
להתבגר במקום כזה הוא חוויה משונה.
מצד אחד אתה בין חברים.בנים ובנות שגדלים ומגלים את העולם ואת עצמם ביחד. את המין ואת המין השני, יהיה איזה מין שלא יהיה…
מצד שני אנשים זרים שבאו רק כדי לשכב בשמש עם כמה שפחות בגדים, להימרח בשמן שיזוף בריח קוקוס. להציג את עצמם כמו חתולים בשמש.
הו כמה שהטרדתי את עצמי מינית… לפעמים גם כמה פעמים ביום. לפעמים בתחושה שזה לא שלי ולעולם לא יהיה לי מה שאני רואה.
כמובן שעמוק בפנים ידעתי שעוד יהיה לי.
בינתיים העסקנו את עצמנו בחיפוש אצל מי שהכרנו ומי שהיה בטוח ומוכר.
ואח"כ שנות הצבא וזיונים לוהטים בסופ"ש. לרוב עם המוכר והצפוי.
עד שנפגשנו. באים מעולמות שונים.
היא היתה יפה ומטופחת. קראו עליה שהיא לא למדה את היופי, אלא גדלה בתוכו. את היציבה הנהדרת של מי שהייתה ילדה רוקדת בחוג הנכון. שבינתיים גדלה והפסיקה לרקוד כי התפתחה מדי. גופה התמלא. אבל היציבה הגאה הזו נשארה. תחושת המגיע לי ואני הכי טובה. והשדיים הנהדרים שלקחו ממנה את הריקוד ונתנו לה משהו אחר. עם הפטמות שמצביעות קדימה, ולא משנה מה לבשה. הגו הזקוף תמיד. הרגליים הארוכות.
ואת החתוליות הגמישה.
אני מת על חתולים.
הם יפים. הם יודעים את זה.
מגיע לי, הם אומרים, ולא איכפת מה אתה חושב.
הם רכים וחמים.
הם תמיד דואגים לאסתטיקה. לגופם. נקיון אישי מאד חשוב להם…
ככה הם גדלים.
הם לא לומדים את זה.
ולתמי היה חתול. בשם אנדראו. איך לא?
כשישבנו בקפיטריה על קפה דלוח היא הביטה בי כשראשה מוטה מעט מטה, במין התחנחנות ילדותית:
-אתה לא רע במתמטיקה, נכון? לפחות לא רע כמוני, כאילו?
-נגיד
-אז המבחן ביום ראשון…
-נו?
-בא לך, כאילו, בא לך לעזור לי קצת? כי אני מה זה לא שם…
ואז הגענו אליה לדירה. בלי שותפות או שותפים. דירת חדר קטנה. לצליל סיבוב המפתח נשמע מיאו מהצד השני
-אתה לא מפחד מחתולים?
-מפחד? מת עליהם. גם על חתולות…
-זה אנדראו.שם. כן. כמו בשיר של מאיר אריאל…
-באמת? גם את אוהבת אותו- את מאיר אריאל?
-ברור! גם אותו. את אנדראו. הוא המאהב הסודי שלי… אמרה כאילו מגלה לי סוד. ואני חשבתי שהסוד היה האהבה המשותפת למאיר אריאל, שאז בשנות השמונים לא היה מאד ידוע. הו התמימות… היא ממש לא התכוונה לזה…
כשהדלת נפתחה מיד נצמד אליה חתול גדול ויפה, אפור. רגיל כזה.
הוא התחכך ברגליה, מסתובב סביבה, מתלטף.
חתולים הם כל כך סקסיים. לא ידעתי עד כמה…
היה תה חם עם קנמון.ומתמטיקה. ועוד תה. וכבר לא יכולתי והלכתי לשירותים. וחשבתי על השדיים של תמי כשכיוונתי אותו.הצלחתי פחות או יותר להרגיע אותו…
וכשחזרתי לחדר אנדראו נשען על בטנה של תמי, שהייתה כבר על הספה הישנה ששימשה גם מיטה בלילה. דירת סטודנטית…
ועל השולחן הקטן היה בקבוק ברנדי זול והכוס שלה כבר חצי ריקה ושלי עדיין מלאה.
-די מתמטיקה!
-כן.מסכים…
ומיד על הספה, לידה.לידם. עם הברנדי כבר זורם.
-חם לי.תמיד כשאני שותה נהיה לי מה זה חם!
ומיד הסוודר על הרצפה.
אהבתי את המראה .ביחוד כשהניפה את הסוודר למעלה ולרגע שדיה התרוממו, נמתחו מעלה
,פטמות מצטיירות תחת הבד…
משהו הזדחל לי במכנסיים והייתי חייב לישר.
-היי… גם לך חם… להוריד את ההסקה?
-לא לא צריך. הסמקתי. היה מובן שהיא הבחינה ביישור.
-אני חייבת להוריד עוד משהו. והשתחלה, חתולית, מתוך המכנסיים.
-אתה יכול גם, אם בא לך.
מה זה בא לי… בא לי המון דברים… והיה לי חם…
אז גם אני.
ועוד כוסית.
ואנדראו מתחכך ברגל. דוחף את מצחו החלק אל ירכה. מחליק. גולש במקום שבו הייתי רוצה להיות יותר מכל.
רגליה סגרו על הפרווה הרכה. היא החלה להשתעשע בזנב הארוך, חובקת באצבעות אוהבות ומעבירה את אורכו- ואני מפנטז על זנב אחר…
הוא נמרח על פנים ירכה באהבה. אם לא הייתי שתוי הייתי אומר בתשוקה. כן. תשוקה. זה היה מוזר לרגע אבל כשהאלכוהול משתלט על ההגיון הכל אפשרי.
אחזה אותו בידיה וקרבה אותו אל פניה. מחליקה את לחיה על פרוותו כשהוא מתרפק עליה, מניח על שדיה.
העבירה אותו לחיקה, מסתדר על בטנה, על ירכיה. מגרגר בהנאה חתולית.
גם אני רוצה.גם אני אגרגר שם…
היא מותחת את גופה ומושיטה יד לאחור לשחרר את החזייה. שולפת אותה משם באנחת רווחה שתויה. והדם עולה לי לראש. ולזיין.
אנדראו המתפנק מרחרח בין רגליה.
הוא מרחרח שם. את הכוס! תני לי, תמי! אני רוצה!
היא מרימה מעט את חולצת הסריג החמה שהייתה ציוד הכרחי בחורף הזה הירושלמי, עגלוליות שדה נחשפת כשידה חופנת ומלטפת. היא לגמרי לא מתעלמת מהחתול המיוחם.
לא האמנתי שחתול יהיה מיוחם, כמוני, מריח אשה…
הוא דוחף את חוטמו. היא לא ממש מופתעת.
היא מפשילה את התחתונים הקטנים ואני משתגע לי בקצה הספה, מלטף את הזיין הפועם…
אנדראו מצא את מבוקשו והוא מתחיל ללקק בשקיקה.
תמי חובקת את הגוף החם והפרוותי ברגליים ארוכות וחלקות.
-הוא כל כך חם…
מלטפת את ראשו
והוא מלקק בלשון חתולית מחוספסת את קפלי שפתיה, את הכוס המבהיק, את הדגדגן…
החולצה כבר הורמה ושדיים מושלמים מתלטפים כשהיא נאנחת בהנאה שיכורה, ולא רק מברנדי זול מהמכולת של העיראקי שבפינה…
מבטה שלא היה ממש שם, חוזר אלי ומתמקד בי בשאלה-בקשה ממוקדת
לשונה מלקקת את שפתיה לאט והיא קוראת לי
-בוא, מתוק. את מה שיש לך ביד אנדראו לא יכול לתת לי…
אני מת לגעת. להתקרב. אבל החתול הזה מלקק את מה שאני כל כך רוצה. אז מי חשבתי על פלאן-בי: הזדחלתי מאחוריה, נצמד לגבה ולישבנה הנהדר, כשלצורך איזון וחירמון ידי האיכות בשדיה.
היו, השדיים האלה, שמאז שנה א מככבים בחלומות…
היא נענתה לי בחתוליות והוא החזיר גירגור מתלקק…
החולצות איכשהו כבר התרוממו ועפו לפינת החדר ואני לא זוכר מה קרה לפריטי לבוש אחרים אבל הם כבר לא היו עלינו.
ואני מזחיל אחת הזיין הפועם בין הישבנים, מחפש עיוור ~ לא, לא שם, לא הפעם- ומוצא את מקומו החם. הו, אנדריאו, תודה לך על מופע החימום!
והיצור המדהים הזה לא עוצר לרגע! לשון קטנה ומחוספסת ופרווה חמה מתגרגרת בין רגלי שנינו.
לא היה צריך הרבה כדי שהיא תגמור.
וגם אותי הוא מלקק… בכל פעם שהזיין יוצא הוא מלקק אותה ממני. טועם אותה כאילו היתה מעדן חתולים…
התחושה של פרווה חמה בין הרגליים ולשון קטנה בכל פעם שאני יוצא מעט וחוזר עשו מיד את שלהם…
היא כבר מעט אחרי השיא. נמתחת עלי, אלי, מקשתת את גופה, ואני לא יכול לעזוב את השדיים, פטמות בין האצבעות…יד מחליקה על בטן חמה… ישבנים מתהדקים-
לא היה צריך הרבה, רק כמה תנועות בתוכה כדי שאני אגמור.
ליטפתי את ראשו החם בין רגלי. בין רגלינו.
בא לי לשונות חתולים. משוקולד…
"קבענו פגישה בסיבוב
היא באה לשם עם אנדריאו
המתנמנם באבריה
תתארו לכם."
אתה מתחרמן מחתולים? מפגר