מאת ארז
זה היה צו השעה, לצאת להפגין להודיע שגם לנו מגיע וכו וכו
נטע הודיעה לנתנאל בעלה שאין ברירה וחייבים לצאת להפגנה,
היא הגיעה מהר מהעבודה, התקלחה התארגנה,
סיכוי ראש אופנתי לראשה כמה שערות בהירות מבצבצות בהתאם לצו האופנה, חולצה לבנה צמודה וחצאית ארוכה מבד נשפך וקליל ,
נטע הביטה בראי, מתפעלת מהחזה השופע בחולצה הלבנה הצנועה,
מהבד העוטף את ישבנה ואת החריץ המרומז שבין הפלחים…
נתנאל מגיע מהעבודה, הכל מוכן, הילד בעגלה אוכל בתיק ומתחילים לנוע בדרכים,
לשמחתה הם הגיעו מוקדם, במקום טוב נתנאל לצידה ידיה על העגלה,
וההמון מתאסף, והבמה רועשת, נתנאל מרותק ומנותק כרגיל והילד נרדם בעגלה
שוב היא לבד והפעם לבד בתוך ההמון.
באופן טבעי היא התחילה להיות מודעת לסביבה, לזוג המבוגרים שנשען זה על זה,
למשפחה שהתיישבה מאחרי נתנאל,
ולשלושת הגברים הצעירים שעמדו ממש מאחוריה,
היא יכלה מבעד להמון לשמוע שהם מדברים וצוחקים,
לחוש את קרבת האמצעי שביניהם, ממש מאחוריה.
נטע נהייתה מודעת מאוד לקרבתו, לריח הקלוש של הבושם, לקול העמוק שלו,
מתוך מחשבותיה היא תוהה אם היא מדמיינת רפרוף של מגע ידו בבד חצאיתה או שזו רק משאלת לב…
היא קפאה, מתרכזת בתחושה בשיפולי ישבנה, בוחנת האם זה דמיון או אכן מגע עדין,
היא מביטה בנתנאל שמרוכז בבמה,
אין לה ספק, התנועה גורמת לו לנגוע בישבנה מידי פעם,
היא זזה מעט, נלחצת קלות אליו, גופה נע מעצמו מילימטרים,
כן,
ידו מתחככת בה שוב,
היא נסערת מהאסור,
ראשה מנסה להטיף לה,
אישה נשואה בכיסוי ראש, מתמסרת למשחקי מגע של גבר זר באמצע ההמון,
גופה מסרב להקשיב, הריגוש, הצימאון, והרצון לעוד מכריע אותה
בתנועה מהירה היא מתכופפת לקחת משהו מהתיק הצמוד לעגלה…
רגע של מודעות…
ההתכופפות דחפה את ישבנה היישר לתוך ידו,
ידו נוגעת בישבנה ללא ספק, לא זזה, היא מחייכת לעצמה, הוא לא יוותר על הפרי שנפל לחיקו…
התרגשות של אסור עטפה אותה
היא חשה את אצבעותיו זזות קלות, חופנות את ישבנה לרגע קל,
היא מזדקפת חזרה, מרוגשת,
הקרבה לגבר זר המסעירה אותה בצורה שלא תאמן,
מגע ראשון מגבר שהוא לא בעלה…
ידיה אוחזות בעגלה, גופה נע מעצמו לאט לאט בצורה לא מובחנת,
ישבנה מתמקם בידו,
נטע חשה את ידו הפתוחה חופנת את ישבנה, יש לה פרטנר למשחק הזה…
אצבעו נעה בין פלחיה, לאט לאט מגע כמעט שלא מורגש וזה מטריף אותה
אצבעו הנעה בביטחון ובאיטיות חוקרת בעדינות, כ"כ הרבה סתירות בסערה שבשיפולי בטנה…
היא מדמיינת את אצבעו הנעה שם למטה, על פתחה החם עטוף בתחתון השחור והיפה שהיא לובשת
המחשבה בצירוף אצבעו חסרת הבושה גורמת לה להצמיד ברכיים לרגע,
אגנה נע לאחור, תובעת עוד מהאצבע החוקרת
ידו האחת מלטפת את ישבנה, אצבעו חוקרת אותה,
היא זזה והוא קופא, היא מושיטה יד לאט בין העגלה לגופה, מבעד לחצאית היא מסיתה את התחתון הצידה ולמטה מעט…
אצבעו מגלה את הדרך שנפתחה לפניו…
היא נרעדת, מחזיקה כנגד אצבעו המפלחת, עוזרת בהתנגדותה דוחפת קלות מעט חשה את אצבעו חודרת לקצה פתחה המתאווה…
הוא נע עם אגנו בדחיפה קלה והיא חשה איך אצבעו העטופה בבד החצאית שלה מפלחת את שפתיה הרטובות…
היא חושקת את שפתיה מריגוש ועונג,
ואצבעו לפתע נעלמת,
גופה התאב חש ריקנות מרגע קל של של חסרונו,
היא חשה איך חבריו מצטופפים,
מסוככים עליהם מהצדדים
גופו החסון מסתיר אותה מאחור, העגלה מקדימה וחבריו מגבים משני הצדדים.
היא מרגישה שני ידיים משני צדייה, החברים מצטרפים לעזור לו,
ידים משני צידי ירכיה אוספות בד, היא חשה את משב האויר על רגליה הנחשפות , שוק, ירכיים, היא נרגשת מכדי להיות המומה שהיא חשופה כ"כ,
חצאיתה כבר בגובה מותן, ישבנה בתחתון התחרה חשוף ומוסתר בצפיפות, גופה כנגדו נשען לאחור, חשה את זקפתו במכנסיים לוחצת בין פלחיה המשתוקקים.
חבריו לא משתהים, שניהם נועצים אגודל בכל צד ומשילים את תחתוניה מטה,
היא פסיבית לעונג, מתמסרת ומצפה לעוד
חבריו נסוגו לצדדים לאחר שהפשיטו אותה בשבילו, חשה את חום ידיו על ישבניה הבהירים, גופה רועד מציפייה,
חצאיתה על ידיו מכסה חלקית את המתרחש,
ידיו המונחות על ישבנה החשוף מטריפות אותה,
בעלה מרותק צעד וחצי קדימה ממנה, נותן לחבורה לטפל יפה ברעייתו הנושמת בכבדות,
אצבעו של האלמוני מאחוריה שבה לחקור בזמן שההמון מריע לנואם כל שהוא על הבמה,
גופה מתמסר בציפייה, פלח ועוד פלח, גופה נחקר בזהירות
היא רועדת מציפייה לאצבעו המשחקת בפתחה,
נע לאט לאט אצבעו מתגרה בתשוקתה כמו שמעולם לא נגעו בה,
אצבעו משתרבבת לרגע קדימה לדגדגנה, והיא נאנחת בשקט,
האצבע מתרחקת ממנה,
ישבנה נע לאחור בציפייה ואצבעו חודרת אליה באחת!
עמוק…
לתוך החום והרטיבות המחליקה…
ורק קול ההמון מחריש את גניחתה הקולנית מבין שתפיה החשוקות,
עיניה עצומות למחצה, היא בתוך חלום נסער,
אצבעו נעה בתוכה, מזיינת אותה על הכביש בין ההמון המפגין,
עם הצפיפות הוא נדחק,
הולם בה בעוצמה פנימה,
ושוב מאט את הקצב,
הוא מטריף אותה,
פנימה והחוצה לאט,
היא מטפטפת,
ידיה מלבינות על ידית העגלה,
נשענת כשרגליה קורסות וחבריו החסונים תמכים בה מכל צד…
אצבעו ממהרת לתת את הקצב בתוכה,
בוטש אותה עמוק ומהר,
היא רועדת, ידה לרגע בפיה שלא תצרח מעונג,
עיניה מתגלגלות,
היא חשה את פטמותיה מתקשות כנגד בד החזיה,
גופה מאיים להתפוצץ והיא לא יכולה לעשות כלום, רק להתמסר למגע האצבע המזיינת אותה
היא רועדת,
מתכווצת,
גומרת על האצבע האנונימית המופלאה….
היא מסדירה נשימה כשהבל פיו קרוב לאוזנה,
לוחש לה מרעיד את מיתריה,
"עוד 7 דקות בחניון מינוס 2, אני כבר אמצא אותך"
חירמן אותי של החיים אני נוטפת
איך רציתי שהוא ידחוף את הזין הענק שלו בטח לתוכה וואו
דײַיי מת להמשך
אוחחחח חייבת המשך הדלקת אותי
סוף סוף סיפור ראוי בלי שטויות על כלבות אוכלות שפיך וגילויי עריות טמאים
התחלה טובה
להמשך מצויין
תודה
כמהההההה שטויות באמת
ברור שבישביל זה הולכים להפגנות
חחחחחח
חלק 2 דחוףףף