אפיזודות – אפיזודה 1- ברכבת

הסיפור דמיוני לחלוטין

אפיזודה ראשונה : הקוסמטיקאית.

ראיתי אותה על רציף הרכבת.המתנה של עשרים דקות בין רכבות.

למעשה הן היו שתיים: 

בלונדינית רזה עם שיער בלונדיני חלק וארוך מצח גבוה ופנים סלאביות. רגילה, דקיקה, משעממת. לבשה ג'ינס בהיר 7/8 שהוא בעיני אחד הדברים הדוחים והלא-סקסיים בעליל.

לידה עמדה היא.

שחרחורת עם כסאח בצד אחד, עיפרון נעוץ בשיער מלמעלה, פוני שחור וכתם ורוד על הפוני.

היא לבשה מעין אוברול או מערכת תואמת של חולצה ומכנס בטקסטורה אחידה שהזכירו לי את הבגדים של האפריקאיות.

החזה שלה גדול ומונח בשלווה לפניה, מחשוף נדיב מאפשר לי לראות את צידי השדיים הבשלים שלה.

כשהיא הסתובבה נגלה לעיני תחת גדול אך כדורי מנופח ובפרופורציות מושלמות לגוף הרחב שלה.

למרות שהיתה שמנה, משהו ביחסים בין חלקי גופה השונים ובצורתם היה סקסי להחריד.

רשמתי לפני שלכאורה הראשונה עונה ממש בקלות לקטגוריה של "כוסית" אבל ממש לא הייתי נוגע בה.

השנייה לעומתה, לא הפסקתי לחשוב כמה היא עושה לי את זה.

מבלי שאפילו אבחין בכך במודע- המחשב המתוחכם שבמוחי נתן את האבחנה וזרק אותה לתוך מרחבי ההכרה שלי.

"כל החבילה".

בעולם של המחשב המתוחכם שלי, כמעט כל בחורה שעברה את סריקת הבר קוד של עיני, קיבלה מיון, סיווג והמחשב המתוחכם שלי הוציא פלט שקבע את הגבולות איתה:

  1. רוצה ממנה מציצה בלבד.

  2. הייתי מזיין בלבד, ללא מגע, ורק בכוס.

  3. הדרגה הבאה – "בפה בכוס בתחת"

  4. הדרגה לאחר מכן – "מנשק בפה".

ולבסוף "כל החבילה" משמע שהייתי מוכן לנשק אותה בפה, לזיין בכל החורים, לרדת לה קדמי ואחורי.

"כל החבילה!" התריע המחשב והיא, בתאום מושלם חייכה אלי.

חייכתי חזרה והיא הורידה את משקפי השמש הצבעוניות שלה ומלמלה משהו על הרכבת שמאחרת או לא מאחרת או משהו. לא טרחתי להקשיב ולשני הצדדים היה ברור שלא ממש מעניינת הרכבת עכשיו.

היא חוזרת מהלימודים עכשיו. יום בשבוע היא עוזבת את העסק הפרטי שלה לאיפור וקוסמטיקה ויוצאת להשתלמות מקצועית בתל אביב.

עלינו לרכבת שנכנסה בינתיים לתחנה ומצאנו שני מושבים קרובים אך לא צמודים.

היא ערביה מהגליל.נשואה.

אבל תאוות החיים החופש וההרפתקנות נשפכת ממנה בקילוגרמים.

נעים לי מאוד להכיר אותך אמרה בביישנות .

"בואי שבי לידי קרוב-לא בא לי לצעוק".

איזה מזל שבשעות האלה הרכבת חצי ריקה. אפשר לדבר ולהתקרב חופשי.

היא סיפרה על העסק שלה לקוסמטיקה ואני בהיתי בחזה הענק שלה מבלי להסתיר.

כששאלתי אותה אם היא מטפלת בעצמה, התכוונתי האם היא רק מנהלת את העסק או מטפלת בלקוחות בעצמה, אבל היא ענתה

"בטח שאני מטפלת בעצמי מה אני לא אשה?"

"אני עושה הכל" הכריזה בגאווה.

"ציפורניים, איפור גבות, הכל"

"גם עשיתי לייזר בכל הגוף" הודיעה בחיוך ממזרי, "לא רואים?"

"הייתי שמח להסתכל ולבדוק" אמרתי לה ונעצתי מבט בעיניה השובבות.

"הייתי שמחה להראות לך אם היה אפשר פה" ענתה לי "בכיף-אני אוהבת את הגוף שלי".

"גם אני אוהב את מה שאני רואה" עניתי לה שובר את הראש איך אני מושך אותה לכיוון.

לא הייתי צריך להתאמץ יותר מדי…..

"יש לי רעיון " אמרה ושלפה מתוך תיק האיפור הענק שלה שמיכת פליז זוגית.

"תמיד מקפיאים פה ברכבת" אמרה בכעס מעושה ופרסה על שנינו את השמיכה.

מבלי להסתכל עלי, כשעיניה עצומות, לקחה את ידי מתחת לשמיכה והשחילה אותה ישירות אל מתחת לתחתונים שלה…

זה היה חלק.

זה היה בשרני.

זה בלט והאצבעות שלי החליקו לאורך החריץ שלה הלוך ושוב עד שפשוט שקעו פנימה לחלקו התחתון רק כדי לגלות שהיא רטובה כמו שלולית…

במשך עשר דקות אולי שיחקתי לה בכוס מתחת לשמיכה לפני שהיא גמרה ….בעיניים עצומות, הרעידות הקטנות של הגוף שלה וההרטבה המטורפת של היד שלי ….

כשגמרה היא הניעה את התחת בעיגולים קטנים כאילו רוקדת לי על היד.

שלפתי את היד מהכוס שלה וליקקתי אותה מול פניה.

אחר כך הגשתי לה לטעום..

Loading

2 מחשבות על “אפיזודות – אפיזודה 1- ברכבת”

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן