אודישן: חלק רביעי

זהו המשך של "אודישן: חלק שלישי" שפורסם באתר זה וחשוב לקרוא אותו תחילה

 

למען הסר ספק:

עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

 

המסרון מקצינת האופנה הגיע לקראת השעה שש בערב, מסרון קצר יחסית "אל תפספס את התוכנית הערב!", קצר אבל אומר לי המון.

בשעה היעודה התישבתי מול הטלוויזיה עם בקבוק בירה ביד, שותה ומחכה שיגמרו הפרסומות שבאחת מהן אני מככב. התחיל בידיעה על עוד סקנדל של הקרדשיאנ'ס, המשיך בהצעת נשואים מפתיעה של שחקן כדורגל ידוע ודוגמנית ידועה לא פחות ואז עברו לסקר את טקס חלוקת הפרסים.

כבר בסקירת המצעד על השטיח האדום המנחה התרכז בשירה ובי ושלא כמו האיפוק הקבוע שלו הפעם הוא התלהב אבל אז הגיעה קצינת האופנה וסיפקה את הסחורה בגדול! העניקה לשירה והשמלה את זמן החשיפה המצופה, החמיאה לשירה והחמיאה למעצבת, העניקה לשמלה ארבעה וחצי כוכבי שיק, יותר מכמה שמלות מעצבים ידועים אחרים שסיקרה, בקיצור הגשימה את החלום הרטוב של הסוכנת שלנו, של שירה ובמיוחד של המעצבת.

עוד לפני שהכִתוביות והקרדיטים בתוכנית הסתיימו יונית, קצינת האופנה, התקשרה לפלאפון שלי. "ראית?" היא שאלה בקול מאושר אחרי שווידאה שזה אכן אני.

"ראיתי",

"לבד?",

"לבד",

"אני באה! תתכונן! 30 דקות ואני אצלך" ובלי לחכות לתשובה סגרה.

התכוננתי. קודם התגלחתי, אני לא מהטיפוסים שאוהבים זָקָן, גם לא זקן של זיפים, אחר כך לקחתי ויאגרה ונכנסתי להתקלח, מסבן טוב טוב את כל הגוף בסבון לבנדר ריחני, ובסוף התעטפתי בחלוק רחצה מפנק ומרחתי את האפטר שייב שאני אוהב, זה של ז'אן-פול-גוטייר בבקבוק בדמות גבר.

אני בטוח שאתם שואלים את עצמכם מה פתאום ויאגרה? למה שבחור צעיר בשיא אוֹנוֹ יקח ויאגרה? אז התשובה פשוטה, אני לא באמת צריך את זה אבל יש לי מוניטין שאני צריך לשמור עליו ואחרי כל הזיונים עם שירה אסור לי לפשל עם קצינת האופנה וחוץ מזה אני אוהב שכשקצינת האופנה מנרתקת אותי היא מזיעה, שהיא גומרת וגומרת ואני רק שוכב, מחייך ומביט בה יושבת עלי משופדת ודוהרת אל עבר עוד אורגזמה, מבחין בזיעה על גופה, שומע את התנשפותה הכבדה ורואה על פניה שהיא לא יכולה יותר אבל האגו המנופח שלה לא נותן לה להפסיק לפני שהיא תגמיר אותי ותגמיר זה כנראה חידוש לשוני שהיא המציאה כדי להגיד לי שהיא תגרום לי לגמור!

"בוא! המנוש בוער לי" היא אמרה את המשפט הקבוע שלה, עמד לי, זקפת אדירים, עד שאפילו בחלוק הרחצה התרומם לו אוהל באזור המפשעה כי ראיתי אותה מביטה לכיוון והחיוך שלה התרחב, "זה אקדח או שאתה שמח לראות אותי" ציחקקה את המשפט השחוק כל כך, "בוא!" אחזה בידי אחרי שנעלתי את הדלת ומשכה אותי אל עבר חדר השינה.

היה לנו טקס קבוע, טקס שפעם היא המציאה ותמיד היא חוזרת עליו, קודם היא הפשיטה אותי, פתחה את חגורת החלוק והחליקה אותו לאחור ואני ניצבתי מולה עירום, מחייך למראה העיניים שלה שנפערו לרווחה כשראתה עד כמה אני שמח לראות אותה, אחר כך היא דחפה אותי על המיטה במין תנועה של 'עכשיו אני אומרת מה לעשות' ונשכבתי על הגב במרכז והבטתי בה, ורק אז היא התחילה להתפשט, מהר, כמו מי שבאמת בוער לו.

קצינת האופנה עמדה מעלי על המיטה כשגופי בין רגליה, עומדת עירומה כשרק תליון מגן-דוד-מזהב על צווארה, העגילים על אוזניה וכמה טבעות על אצבעותיה, אחת מהן טבעת הנשואים שלה! ונותנת לי להנות ממראה החריץ הרטוב שלה.

"אני הולכת לנרתק אותך" היא לחשה בקול מתגרה והתחילה לרדת, עצרה לרגע כשהיא על הברכיים, אחזה בעמוד-מתח-גבוה שהתנוסס בגאון בין רגליי, כיוונה אותו והמשיכה לרדת עד שקצה הזיין נשק לשפתי הכוס הנפוחות והרטובות ושם עצרה, "תתחנן!" היא לחשה באותו קול מגורה שלה.

"להתחנן למה?" שיחקתי את המשחק שלה,

"שאני אנרתק אותך!",

"תנרתקי אותי" לחשתי בסתמיות,

"לא ככה, תתחנן!", המשיכה בטקס הקבוע,

שנינו היינו מיוחמים ומיהרנו להגיע לתכל'ס, "בבקשה, תנרתקי אותי, בבקשה, פליז (please)" התחננתי אליה, "כן, בבקשה, בואי תנרתקי לי ת'צורה" הוספתי מה שאף פעם עוד לא אמרתי לה ו-"כן!!" היא גנחה בקול והשתפדה על העמוד-מתח-גבוה, מתיישבת ודוחקת את כולו לתוכה בתנועה איטית, "כן!! זה בדיוק מה שרציתי" היא התנשפה בקול כשכל הזיין היה תקוע עמוק בתוכה, הניחה את ידיה על החזה שלי והתחילה לדהור לעבר האורגזמה הראשונה שלה.

שכבתי על הגב, הראש מונח על כפות ידיי, חייכתי והבטתי בה, דוהרת עלי, עולה ויורדת על הגבר-גבר המוצק הנעוץ בין רגליה, עיניה עצומות, חיוך של אושר על פניה והיא גונחת בהנאה, מילים של תשוקה והברות תאוותניות חסרות פֵּשֶׁר.

הגמירה הראשונה שלה לא אחרה להגיע, "אני מנרתקת אותךָ!" היא צרחה בקול כשהאורגזמה התפוצצה בתוכה, עצרה לשניה, התנשפה כשחיוך נצחון על פניה, וחזרה לדהור לעבר השיא הבא, משנה תנוחה, מזדקפת, נשענת מעט לאחור ונשענת בכפות ידיה על ירכיי ומבליטה את הציצים הלא גדולים שלה שמקפצים בקצב דהירתה.

גם הגמירה השניה לא אחרה להגיע ואחריה השלישית והרביעית ואני אמרתי בליבי "תודה" לכדור הויאגרה שלקחתי, השיא שלה איתי הוא שבע! כן, נשבע לכם, שלא יעמוד לי יותר בחיים אם אני משקר, שבע גמירות בזיון אחד וגם זה בלי ויאגרה! והמחשבה "האם נשבור את השיא הפעם?" הדהדה במוחי.

אחרי הגמירה החמישית היא הזיעה והתנשפה בכבדות אבל לא הפסיקה, מה שטוב זה שככול שהיא גומרת יותר המרחק בין השיאים שלה הולך ומתקצר. אחרי השישית היא הביטה בי במבט מתחנן אבל אני רק שכבתי תחתיה וחייכתי, "פאק, תגמור!" היא התנשפה בכבדות, "תשחק לי בציצים!".

שיחקתי. אני אוהב לשחק לה בציצים, אומנם כבר לא זקופים כמו בת 18, גם לא גדולים וכבדים, אבל יש משהו נעים בללוש אותם, למולל לה את הפטמות שהתקשו עוד יותר למגע אצבעותיי, לצבוט בעדינות ולהרגיש איך הנרתיק שלה מתכווץ סביב הזיין שלי בכל צביטה כזאת וְ-בום! הגיעה הגמירה השביעית, גמירה חזקה, מטלטלת, קירות נרתיקה התכווצו בחוזקה סביב הזיין שבתוכם וצעקת "כן! הנה! אני משפריצה!!" הרעידה את חלל החדר.

"גמרתי" קצינת האופנה התנשפה בכבדות, כאילו לא הרגשתי ושמעתיJ, "תמשיך!" היא גערה בי כשהפסקתי לרגע לשחק לה בציצים, "תמשיך ותרים אותי!" היא התנשפה, יושבת על אגני, "תרים אותי, בבקשה" היא התחננה.

הרמתי אותה, מגביה את ישבני ואותה, וחזרתי לשחק לה בציצים. "כן, זה טוב" היא גנחה בתשוקה כאילו הצלחתי להכנס עוד יותר עמוק בתוכה ולהשתפשף בנקודות שעוד לא השתפשפתי, "כן, תרים אותי" היא המשיכה באותה התנשפות תאוותנית, "כן תגמור, תשפריץ לי, תכבה את השריפה שבוערת לי בין הרגליים!".

הכדור היה אצלי, מצד אחד רציתי לרצות אותה ומצד שני האגו שלי דרש לשבור את השיא, התאמצתי והרמתי אותה עוד יותר גבוה, הייתי עמוק עמוק בתוכה אבל גם עם ויאגרה מגיע הרגע, הרגשתי שזה תכף מגיע, שזה מתחיל לטפס בצינור אבל ניסיתי לעצור, ניסיתי והצלחתי! "פאק!" קצינת האופנה צווחה במין אקסטזה בלתי נשלטת, "פאק! הנה! זה בא!" הרגשתי איך היא גומרת והצטרפתי אליה, עשיתי מאמץ אחרון, הרמתי אותה עוד קצת ונתתי להר הגעש שלי להתפרץ, לצרף את הלבה הרותחת שלי אל עסיס תענוגותיה שהציף את נרתיקה.

שכבנו על  המיטה, מתנשפים בכבדות, והבטנו אחד בשני דרך המראה התלויה מעלינו. יונית, קצינת האופנה, חייכה חיוך של אושר שרק מי שקיבלה את עונתה בענק יכולה לחייך, ואני חייכתי בגאווה שהצלחתי לשבור את השיא.

"מאדר-פאקר (mother fucker), הרגת אותי" היא התנשפה אחרי רגע ארוך של שתיקה כשכל אחד מאתנו שקוע בעצמו, "כבר חשבתי שאני מתה", היא המשיכה, "תדע לך ששמונה פעמים גמרתי!",

"באמת?" התממתי בקול קצת סרקסטי,

"כן" היא ענתה ברצינות, "שמונה בזיון אחד" היא ציחקקה, "כזה עוד אף אחד לא הצליח לתת לי" היא סובבה במין תנועה לא רצונית את טבעת הנשואין שלה לפני שהמשיכה, "בטח לא בעלי" והיה מין נימת אכזבה בקולה כשהזכירה את בעלה והרגשתי קצת לא נעים.

"אתה יודע" יונית שעדיין התנשפה פנתה אלי, "השמלה הזאת היא שיק, גם אם לא היה לנו את ההסכם הייתי משבחת אותה", היא עצרה לשניה, אולי מהססת, ואז המשיכה, "היא הבטיחה לך משהו?" שאלה עם חיוך זימתי שלא השאיר ספק לאיזה משהו היא מתכוונת.

"המעצבת? לא!",

"והשירה הזאת, פצצה, לא מבינה איך היא לא זכתה בתואר מלכת היופי, בדיוק מה שהיה צריך כדי להשלים את השמלה", ושוב היא עצרה לשניה והמשיכה, "זיינת אותה?",

"אותה? כן" חייכתי,

"כמו כל הבלונדיניות? יפה אבל מטומטמת?" היא צחקה,

"דווקא לא, ציון משוקלל 103 בבגרות ו-749 בפסיכומטרי!",

"אז איך היא הסכימה לצאת אם אחד כמוך?" היא צחקה,

התגלגלתי ועליתי עליה, שכבתי עליה, פישקתי את רגליה ברגליי ומעכתי אותה תחתיי, "תתנצלי!" אמרתי וניסיתי להשמע רציני,

"ואם לא? מה תעשה לי?" היא התגרתה בי,

"התנצלות או פיצוי?!?" הודעתי בתקיפות, מתחיל עוד טקס שהפך למסורת,

"לא מתנצלת! פיצוי" היא בחרה וליקקה את שפתיה בתנועה מפתה, יודעת בדיוק מה אני עומד להגיד לה,

"אז תמצצי לי! עם לבלוע!" הודעתי והתיישבתי על צד המיטה כשרגליי על השטיח, "בואי!" אחזתי בידה ומשכתי אותה, כאילו בכוח למרות שהיא שיתפה פעולה, "על הברכיים!" הצבעתי על השטיח שבין רגליי והיא ירדה, כורעת על ברכיה בין רגליי ומחכה, "תמצצי!" אחזתי בראשה והצמדתי אותו לחלציי ויונית, בלי לגעת בו בידה, הכניסה את הזיין לפיה והתחילה למצוץ לי.

לא, לא הכרחתי אותה, בעצם למצוץ ובעיקר לבלוע זה אחד הפֶטישים שלה רק שבעלה לא מסכים לעשות לה את זה, אולי בגלל שהוא אוהב אותה וחושב שזה משפיל או אולי בגלל שהוא לא מוכן לרדת לה ולא נעים לו שהיא תרד לו והוא ירגיש חייב, אבל באחד הפעמים ששכבנו היא ביקשה את זה ממני ומאז זה מסורת, ואני? אני מה אכפת לי, אותי מעניין רק לדחוף את השמוק שלי באחד החורים שלה, רוצה בפה? תקבלי בפה, רוצה בתחת? תעמדי על ארבע, כן, כבר עשינו את זה יותר מפעם  והתנוחה האהובה על שנינו היא דווקא בדוגי ולא הטנגו האחרון בפריז, ואם את רוצה לנרתק? תשתפדי, כי ככה אני, אוהב לחגוג, לזיין.

משכתי את ראשה והצמדתי אותו לערוותי, חיבקתי אותה ברגליי וככה, כשהיא תפוסה בין רגליי ומוצצת לי, נשכבתי לאחור, פרסתי ידים לצדדים, עצמתי עיניים והתמכרתי למציצה המפנקת.

בעלה לא יודע מה הוא מפסיד, קצינת האופנה ידעה למצוץ, לשאוב כשהיא מגרגרת בפה מלא וממצמצת בקול בשפתיה, "תמשיכי!" גנחתי בקול כשלשניה היא הפסיקה, לוקחת אוויר, "כן, תמצצי לי, תמצצי ותבלעי!" הודעתי לה שוב והיא המשיכה, לקחה אוויר והמשיכה באותן מציצות חזקות.

עמד לי, מה שהכניסה לפיה רופף ומדולדל הפך עכשיו לשטרונגול רציני שמילא את גרונה ופיה, פה חם ורטוב. יונית הניעה את ראשה קדימה ואחורה והזיין המתוח השתפשף בין שפתיה, התחכך בעדינות בין שיניה שתופפו עליו בקלילות, ממריצות אותו לתת לה את מה שהיא כל כך רצתה, את אותו מטען שפיך חמים ומלוח.

יונית שלפה עוד קלף מנצח, כף ידה חפנה את שק האשכים שלי והתחילה לשחק בו, לגלגל בעדינות את הביצים המלאות, עוד כמה מציצות חזקות, עוד תיפוף עם השיניים והרגע הגדול הגיע, "קחי!" צווחתי בקול ודחפתי את אגני לעברה, "הנה, קחי!" יריתי מטח ראשון עמוק בגרונה, "הנה עוד אחד בא, קחי!" יריתי עוד מטח והרגשתי איך היא בולעת, "קחי" התנשפתי בקול כשאני יורה מטח אחרון וממלא את פיה באותו נוזל לבן וסמיך שגם אותו היא בלעה בהנאה.

בזמן שיונית התרחצה אני הכנתי לנו קפה. יונית הגיעה מוכנה, בתיק היא הביאה את מברשת השיניים שלה, אחרי מציצה מין הראוי לצחצח ולהעלים את הריח במקרה והבעל ירצה לנשק אותה, את הסבון שהיא משתמשת, ריח סבון לא מוכר תמיד מעורר חשד, את הבושם שלה, לנטרל ולהעלים את ריח הגוף והאפטר-שייב שלי, ואפילו זוג תחתונים חדשים, הכל כדי להעלים סמנים מהבגידה הקטנה שלה.

יונית נכנסה למטבח, רחוצה ומפיצה שובל של ריח הבושם שלה. שתינו קפה ודיברנו, בעצם ריכלנו על שחקן ידוע שצולם מאונן מאחורי הקלעים רגע לפני שעלה על הבמה, מישהו צילם והפיץ סרטון קצר ברשתות החברתיות שהפך מייד לוויראלי.

שירה הגיעה לקראת הצהריים, עברנו כמה פעמים על הטקסט שאותו היא כבר ידעה בעל פה, בסצנה האמִתית אנחנו משוחחים תוך כדי שאנחנו מתפשטים עד לעירום מלא ומשם למיטה, תרגלנו את זה כמה פעמים על יבש, בלי להתפשט, והסברתי לשירה שהמבחן האמיתי שלה יהיה לעשות את זה מול הקאסט שמסתכל, בפעם האחרונה עשינו את זה על רטוב, ממש התפשטנו, היה משהו מהפנט באיך שהיא עשתה את זה ונעמד לי תותח מפואר, כזה שאף אחד לא יעז להכניס בעריכה לסדרה שתשודר בפריים-טיים.

"חבל לבזבז זקפה כזאת" שירה ציחקקה כשנכנסנו למיטה ובזה בעצם גמרנו את הסצנה, "בוא!" היא נשכבה על הגב ופתחה רגליים, "בוא תכניס לי" ואיך שהיא אמרה את זה זה לא נשמע גס אלא חושני ואני לא התאפקתי ועליתי עליה ובאבחת אגן חזקה נעצתי את כל הזיין עמוק לכוס הרטוב והחם שכל כך חיכה לי.

זיינתי אותה והתנשקנו, נשיקה צרפתית לוהטת, הלשונות שלנו שיחקו זו בזו, פעם שלה חודרת לפה שלי ופעם שלי בפה שלה, "תגיד לי" היא לחשה בקול מפתה כשהפסקנו להתנשק לרגע כדי לקחת אוויר.

"מה להגיד?",

"שאני זיון טוב",

"את לא זיון טוב, את זיון מעולה!" לחשתי חזרה ודפקתי אותה עם הרבה תשוקה ולהט,

"ותגיד לי שאני המזרון שלך" היא המשיכה וביקשה ואני היססתי, נראה לי קצת לא ראוי אבל שירה לא ויתרה, "תגיד, תגיד, זה מחרמן אותי במיטה, תגיד לי שאני המזרון שלך, שאני מזרון עם חור שאתה מזיין" היא ממש התחננה ומקולה הרגשתי שזה באמת מחרמן אותה אז אמרתי לה, "את מזרון שלי" התחלתי קצת בהיסוס והיא חיבקה אותי ברגליה ונעלה אותם על ישבני, "את מזרון עם חור שאני מזיין" והפעם אמרתי את זה ביותר להט ו…שירה גמרה! גמרה ואני איתה, מצטרף לחגיגת שכרון החושים המשותפת.

שירה הלכה להתרחץ ואני ירדתי לשטיח ועשיתי קצת שכיבות סמיכה וכפיפות בטן, צריך לתחזק את הריבועים בבטן וחוץ מזה אם היינו נכנסים ביחד למקלחון הצר זה היה כנראה נגמר בעוד זיון ורציתי שנספיק לאכול צהרים לפני שאנחנו נלך לטלילה.

"מה זה?" שירה יצאה מהמקלחת מצחקקת, מחזיקה בשתי אצבעות זוג תחתוני חוטיני שחורים ומציגה אותם לראווה, "שלךָ?" היא פרצה בצחוק מתגלגל.

"נראה לך?" עניתי, קצת מובך, כנראה שקצינת האופנה שכחה אותם ואני לא ראיתי.

"אל תגיד לי שהספקת לזיין עוד מישהי?",

"הספקתי" חייכתי אליה, חיוך של גאווה, "תתרגלי, את לא המזרון עם החור היחידה שאני מזיין" הוספתי, משתמש נגדה באותן מילים שלה.

"פששש", היא חייכה אלי, "אין בעיה, תזיין כמה שאתה רוצה, אני לא אשתך, אני רק זאת שרוצה שתהייה הסוס שלה" היא ציחקקה, "אבל!" היא הפכה רצינית לרגע ואז חייכה והמשיכה, "בבקשה, גסויות רק במיטה!" היא הסמיקה.

אחרי שגם אני התרחצתי יצאנו לאכול, אכלנו במסעדת הפועלים הקטנה בפינת הרחוב, אוכל של בית, אני אכלתי קציצות ברוטב עגבניות ובמיה על אורז והיא סלט ישראלי קצוץ וטרי עם טחינה, סלט שרואים שרק הרגע חתכו אותו ולא ששכב במקרר. קינחנו בתה עם נענע ושיבה ועוגיית מעמול עם תמרים.

בדרך לבית של טלילה הזהרתי אותה ממנה, יותר נכון הסברתי לה על הראש הכחול של טלילה, שהיא לא בוחלת בשני המינים, מה היא אוהבת במיוחד שעושים לה עם הלשון במנוש, לא סתם אלא זה מה שטלילה דרשה ששירה תעשה לה, ושהיא קוראת לסוכנת שלנו שרמוטה, הייתי בטוח שבאיזו שהוא שלב זה יגיע וזה הגיעה יותר מהר ממה שחשבתי.

טלילה פתחה לנו את הדלת כשהיא עטופה בחלוק-משי הקשור ברישול על מותניה, רישול מתוכנן, לא מקרי, כזה שמראה מספיק כדי לגרות אבל חלילה לא את הפרטיים, מגלה חלקים גדולים משדיה אבל לא את הפטמות, חושף את שורשי רגליה בכל תנועה שלה אבל לא את החריץ והערווה.

"אז את זאת שהשרמוטה ביקשה ממנו להריץ?" היא פנתה לשירה ברגע שפתחה את הדלת, מדגישה את השרמוטה, "ואתה?" היא פנתה אלי וצחקה, לא מחכה לתשובה משירה, "אני רואה שזה עושה לך טוב המחשבה שאני הולכת לרדת לך" וכן, טלילה צדקה, היה לי אוהל מתוח במכנסיים מהמחשבה שהפעם היא זאת שסוף סוף תמצוץ לי ולא אני לה.

מהרגע שנכנסנו אליה היה מין קליק כזה בין טלילה ושירה. אפילו אני, שבדרך כלל לא מבחין בניואנסים, הצלחתי להבחין בו, אני לא יכול להסביר מה זה אבל נראה שהן כאילו שקופות זו לזו, מבינות האחת את השניה בלי לדבר.

"הבטחות חייבים לקיים!" טלילה ציחקקה כשנכנסנו לסלון הגדול שלה, "שבי שם" היא הצביעה על הכורסה שממול, "ותראי איך אני הולכת לבצע מין אורלי בחבר שלך", היא הוסיפה בקול נחרץ ולי רץ בראש שלבצע מין אורלי נשמע קצת כמו תרגום מאנגלית של סרט פורנוגרפי באחד מערוצי הלילה הכחולים בטלוויזיה.

"הוא לא חבר שלי הוא הסוס שלי" שירה ציחקקה והתיישבה בכורסה, מחייכת וכאילו במקרה פותחת עוד כפתור בחולצה וחושפת יותר מהעמק הקסום שבין שדיה ולא יכולתי שלא להבחין במבט החומד שטלילה שלחה בה.

"פעם אני הייתי הסוסה שלו" טלילה ציחקקה, "אהבתי כשהוא רכב עלי" והיה מין צליל געגוע בקול שלה, "עליך הוא רכב כבר?"

"רכב" שירה הסמיקה,

"תנצלי כל רגע" ושוב הייתה נימת געגוע בקולה של טלילה, "אין הרבה רוכבים כמוהו" חייכה לעברה, "אבל לא בשביל זה התכנסנו" היא ציחקקה, "הבטחתי לו שכשהוא יזכה בפסלון הנכסף אני ארד לו" היא הסבירה לשירה למרות שזאת כבר ידעה על כך, "הבטחות צריך לקיים ואני צריכה "עדה" שקיימתי את ההבטחה" והיא עשתה באצבעותיה תנועת מרכאות כפולות כשאמרה עדה, "תהיי מוכנה להיות העדה שלי?",

"מוכנה" שמעו את ההתרגשות בקולה של שירה והיא שוב הסמיקה,

"זה בסדר, אני אוהבת כשמציצים לי" טלילה כאילו ניסתה להרגיע אותה, "זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו עושים את זה כשמישהו מציץ לנו, נכון?" היא פנתה אלי,

"נכון" חייכתי, "רכבתי עליה מול עיניה הבוחנות של השרמוטה" ציחקקתי וראיתי את ההפתעה על פניה של שירה ולא רק אני, גם טלילה ראתה, "כן" היא הוסיפה מייד, מאשרת.

לרגע לא קרה כלום, כאילו נתנו לשירה לעכל את המידע, ואז טלילה המשיכה, "יאללה, נתחיל, תוריד ת'מכנסיים, תשלוף ת'זיין ושב על הספה!".

שלשלתי את המכנסיים והתחתונים עד קרסולי ולא יכולתי שלא לחייך למראה מבטיי ההערכה ששתיהן שלחו באוֹבֶּלִיסְק המפואר שהזדקר בין רגליי. טלילה שחררה מעט את חגורת חלוק הרחצה, אולי שלא ילחץ לה, ירדה על ברכיה ועכשיו כבר יכולתי לראות את שדיה בשיא תפארתם, כולל העטרות הכהות והפטמות הזקופות והזקיף הניצב בין רגליי נמתח עוד יותר.

הרגע הגדול, זה שחיכיתי לו הרבה זמן, הגיע. טלילה התקדמה על ברכיה אל בין רגליי, אחזה בחרדת קודש בעמוד-המתח-הגבוה שלי וליקקה אותו, ליקוק ארוך ורטוב שהתחיל בביצים ועבר ועלה לאורך כל הזיין עד הראש ושם נישקה את העטרה המתוחה, ליקוק אחד ועוד ליקוק, עוד אחד מימין ועוד אחד משמאל, ו…הכניסה אותו לפיה, "וואו, גדול" גרגרה בפה מלא והתחילה למצוץ לי.

ראיתי את שירה מביטה בנו במבט מהופנט ובפה פעור, החצאית שלה הייתה מורמת, יד אחת שלה תקועה בתחתונים, רגליה סגורות סביב האגרוף והיא משפשפת לעצמה, מאוננת, ובו בזמן ידה השניה בתוך החולצה ששחררה מהחצאית והיא ממזמזת לעצמה את הציצי. "מחרמן?" חייכתי אליה,

"ברמות" היא גנחה, "בחיים לא חשבתי שאני אתחרמן ככה מלהציץ".

טלילה מצצה, ראשה עלה וירד על הזיין שלי, יורד עד שכל הזיין נעוץ עמוק בגרונה, עוצרת עד שכמעט ונחנקה והוציאה, לוקחת אוויר ושוב יורדת ומכניסה. שפתיה החליקה על העור המתוח ושיניה תופפו עליו,  מגרגרת גירגורי הנאה תאוותניים. "זה טוב, מניאק" היא שאלה באחת הפעמים שהוציאה כדי לשאוף אוויר.

"כן" גנחתי בהנאה, מתרווח לאחור על הספה ומביט בראשה שחזר לעלות ולרדת, "כן, הרבה זמן חיכיתי למציצה הזאת והנה היא באה" המשכתי באותו קול נהנתני, "כשאת מוצצת את יותר יפה" ציחקקתי,

"מניאק" היא גרגרה ובלי להפסיק למצוץ הפליקה לי עם ידה על הירך.

"הנה זה בא!" הודעתי לה כשהרגשתי שעוד רגע אני גומר בסערה, "אני רוצה שתבלעי!",

"תשכח מזה" היא חילצה את הזיין מפיה, "זה לא היה בהסכם!" הודיעה לי נחרצות, "אבל אני מרשה לך להשפריץ עלי" התקדמה לעברי עוד יותר על ברכיה ופתחה את החלוק באופן סופי, "בוא, תשפריץ לי על הציצי" היא חייכה לעברי ואני אחזתי בזיין הרוטט מתאווה ושפשפתי אותו במרץ.

לא הייתה צריך להתאמץ הרבה לפני שיריתי מטח ראשון של שפיך סמיך וריחני שנחת על שדיה, כיוונתי קצת יותר למעלה ויריתי מטח שני, חזק עוד יותר והפעם ריססתי את פניה ושדיה באותן טיפות לבנות, "זה טוב לעור הפנים" ציחקקתי ויריתי מטח אחרון על שדיה ובטנה.

"וואו" שירה התנשפה וסידרה במהירות את הבגדים שלה, "יותר מדליק מכל סרט כחול שראיתי",

"ועכשיו הגיע תורך לשלם את המקדמה שהבטחת" טלילה חייכה אליה, "תתחלפו, עכשיו אתה תציץ ואת בוא תשלמי את המקדמה" ציחקקה, וברגע שקמתי היא התיישבה במקומי ואני התיישבתי במקום שירה שנעמדה קצת מובכת ומסמיקה, מהססת.

"הבטחת!" אמרתי בקול תקיף.

"כן" היא מלמלה והסמיקה עוד יותר, "הבטחתי ולכן אקיים" חייכה והודיעה באותו טון מוכר של המשפט האלמותי 'התחלתי ולכן אסיים' שמרבים להשתמש בו בשעשועונים, "אני לא מתחמקת" ירדה על הברכיים בין רגליה של טלילה, פישקה אותם בידיה, התקרבה עוד יותר, הצמידה את שפתיה לשפתי הכוס הרטובות של טלילה והתחילה לרדת לה.

אין ספק ששירה שיחקה אותה, טלילה התחרמנה בזמן שמצצה לי והכוס שלה היה מוצף בעסיס תענוגותיה אבל זה לא הפריע לשירה לרדת לה, למצמץ בשפתיה ולמצוץ לה. או ששירה עשתה את זה כבר קודם עם נשים אחרות או שהיא יִשְּׂמָה את הטיפים שנתתי לה איך טלילה אוהבת שירדו לה אבל גניחות ההנאה של טלילה לא אחרו להגיע, נשענת לאחור, ידיה מונחות על ראשה של שירה, מצמידה אותה לערוותה, ראשה שמוט לאחור ועיניה עצומות וכל שפת הגוף שלה צועקת אני נהנית, אני אוהבת מה שהיא עושה לי!

ישבתי ונהניתי מההצגה. אומנם לא עמד לי, רק הרגע גמרתי, אבל הרגשתי סמני התעוררות. לא ראיתי מה בדיוק שירה עושה לה שם בין הרגליים המהודקות סביב ראשה אבל גניחות ההנאה של טלילה הלכו והתגברו והיה ברור שהיא בדרך לאורגזמה שלה. "כן" היא התחילה במין מלמול תאוותני כזה, "כן, שם, תמשיכי" טלילה שיחקה לעצמה בפטמות, "כן, הנה, הנה! כן!!" כל גופה של טלילה נמתח, "כן!!" היא צווחה בקול צרוד ומגורה, "כן!! הנה!!" כל גופה רפה בבת אחת אבל ידיה הידקו את ראשה אל הכוס הלוהט, "תמשיכי!" היא התנשפה, "בבקשה, עוד!" ושירה המשיכה, ממצמצת בשפתיה קולות מציצה תאוותנית, "כן! שם! תתפסי אותו!" ולמרות שלא ראיתי היה לי ברור ששירה מצאה את הדגדגן שלה ומשחקת בו, "כן! תמצצי לי אותו! אל תפסיקי!" טלילה המשיכה באותן שאגות חושניות שגרמו לי לדה-ז'ה-וו, לרגעים שאני הייתי זה שבין רגליה ומוצץ לה את הדגדגן הנפוח, "כן, בדיוק, תנשכי אותו! אני מתה על זה" טלילה התנשפה בכבדות, "כן, הנה, הנה זה בא לי, הנה" המשיכה באותן התנשפויות שלה והפטמות שלה הפכו כהות עוד יותר, "כן! אלוהים! כן! זהו!" היא שוב גמרה ו-"די! זהו, אני לא יכולה יותר" טלילה התנשפה ודחקה את ראשה של שירה מבין רגליה, "וואו, זה טוב" היא המשיכה כשהיא סוגרת ומהדקת את רגליה כאילו רוצה לכלוא את האורגזמה שעדיין משתוללת בתוכה שלא תצליח לברוח, שלא תסתיים.

"אוקיי" טלילה שברה שתיקה ארוכה, עדיין מתנשפת קלות, "הגיע הזמן לעבוד קצת" היא המשיכה וכולנו סידרנו את הבגדים, מרימים מה שנפל, סוגרים כפתורים שנפרמו, מכניסים את מה שיצא וסוגרים חגורות שנפתחו.

קודם עשינו חזרה אחת של הסצנה על יבש, בלי להתפשט, וטלילה העירה לה הרבה הערות. עשינו עוד חזרה על יבש ושוב היא תיקנה לה, מעירה ומסבירה אבל פחות, עשינו פעם שלישית וטלילה הייתה קצת יותר מרוצה והציעה שהפעם נעשה את זה על רטוב, שנתפשט.

עשינו. מתפשטים. טלילה עצרה אותנו מדי פעם והעירה, בסוף היא שוב הציעה שיפורים ואמרה שנתלבש ונעשה את זה שוב.

עשינו את זה עוד שלוש פעמים עד שטלילה הייתה מרוצה. "אם תעשו את זה ככה והם לא יקחו אתכן הם מטומטמים" היא הודיעה, "וואו, תראי את גבי" היא ציחקקה לעבר שירה והצביעה על הזקפה שהתנוססה בגאון בין רגלי, לא פלא אחרי כל מה שראיתי, "מסכן גבי" היא ציחקקה כאילו מרחמת עליי אבל היה מין טון מלגלג בדבריה, "בואי נעזור לו" היא חייכה לעבר שירה, "תשכב!" היא פנתה אלי והצביעה על השטיח וכנראה שראו עליי שאני מחכה שמישהי מהן תשתפד על הטיל שלי כי היא צחקה ואמרה "היית מת" והתחילה לשפשף לי, לעשות לי ביד, היא ושירה, מתחלפות, פעם זאת משפשפת ופעם זאת, עד שלא יכולתי יותר והשפרצתי.

"אוקיי" טלילה קמה אחרי שגמרתי וזרקה אלי את הבגדים שלי, "תתלבש ותלך, לשירה ולי יש עוד כמה נושאים חשובים ללבּן" וראיתי אותה קורצת לשירה, "יאללה, מהר, אין לנו זמן" היא האיצה בי ורצה אל המטבח, "קח! שלא תתיבש" היא דחפה לי בקבוק מים שהביאה מהמקרר ברגע שגמרתי להתלבש, "יאללה, שלום" היא דחפה אותי לעבר הדלת, "יאללה, עומד לי" היא ציחקקה כשעמדנו בדלת, "אני הולכת לזיין את החָבֵרה שלך",

"היא לא חברה שלי" מילמלתי, מסמיק,

"אהה, נכון, אתה רק הסוס שלה" היא צחקה וטרקה אחרי את הדלת.

לא שאלתי את שירה מה הן עשו באותו הלילה כשהמתנתנו לאודישן, הסתקרנתי אבל הייתי מספיק חזק כדי לא לשאול למרות שנראה לי שהיא דווקא כן רצתה שאשאל.

זה שהיא מוכנה ידעתי, זה שלא הייתה לה בעיה להתפשט מולי ומול טלילה גם ידעתי, אבל מה יקרה כשכל צוות ההסרטה, הבמאי והמלהקת, הצלם ועוזר הצלם, איש הקול והעוזר שלו, המפיק, התסריטאי, הסוכנת שלנו ועוד כמה כאלה יעמדו ויביטו בה? האם היא תחטוף בלאק-אווט (Black out), האם היא תשכח את הטקסט? אולי תעצר באמצע ולא תמשיך להתפשט?

מה שקרה זה שהיא רק השתבחה! כאילו כל הקהל המביט בה רק מדרבן אותה עוד יותר. הסצנה הייתה פיצוץ ושירה קיבלה המון מחמאות, בעיקר מהבמאית שאחרי שזאת שאלה אותה עם תסכים לבצע גם סצנות מיטה עם נשים ושירה לא היססה ואמרה "כן" היא מהרה והכריזה שרק אותה היא רוצה לתפקיד וביקשה מהתסריטאי להוסיף סצנה כזאת באחד הפרקים הבאים.

כאילו בדרך אגב המלהקת נעמדה לצידי. ראיתי את הסוכנת שלי מחככת ידים עם חיוך גדול על הפנים והבנתי גם למה, היא תרגמה את האחוזים שתקבל לשקלים ואלה התרוצצו לה מול העיניים. "אתה זוכר מה הבטחת?" המלהקת לחשה לי, מסתכלת קדימה, לא בי.

"זוכר" לחשתי, "לא היום, אולי מחר?",

"מחר מתאים לי" היא לחשה,

"אצלי, בשמונה, היא באה?" הצבעתי עם הראש על הבמאית,

"באה" המלהקת חייכה, "ולא שכחתי, היא תשב עירומה".

אותו לילה שירה ישנה אצלי, טוב, לא רק ישנה אלא גם הזדיינו. בדרך הביתה אכלנו פלאפל אצל "הקוסם", טעים, טרי אבל אכלתי כבר טובים ממנו.

זיהו אותי וביקשו סלפי, כמו שהיחצנית דרשה ממני אני אף פעם לא אומר "לא" רק שהפעם התניתי את זה שגם שירה תצטלם אותנו, "תאמיני לי, לא תצטערי, יום אחד עוד תודֶי לי" חייכתי אל מי שרצתה להצטלם רק איתי ולשמחתי, או אולי יותר נכון לשמחתה, היא הסכימה, אין ספק שעוד מעט סלפי עם שירה יהיה מצרך מבוקש.

למחרת ביליתי את הבוקר במכון כושר עם המאמן האישי שלי שקרע אותי באימון ארוך ומפרך. אחר כך שתיתי כוס סמודי גדולה עם הרבה ירקות ירוקים, תפוחי-עץ ו-2 תמרים, עוד קצת סאונה רטובה וחזרתי הביתה לנוח.

כשהתעוררתי היה כבר לקראת שבע בערב. התגלחתי, התרחצתי, במיוחד בפרטיים, התנגבתי, מרחתי קרם גוף עדין בניחוח גברי על הבטן השרירית שלי. לבשתי מכנסי התעמלות ואת חולצת האימון בלי השרוולים, זאת שאפשר לראות מהצד את ריבועי הבטן שלי, שמתי מהאפטר-שייב, הכנתי אספרסו חזק במכונת ה'נספרסו' וישבתי לשתות, לצפות בטלוויזיה ולחכות למלהקת.

בשמונה, דיוק כשהתחילו החדשות, היא צלצלה בפעמון הדלת. כשפתחתי הן עמדו מולי, צביה, המלהקת, לבושה במכנסים ג'ינס צמודים וחולצת טריקו גברית לבנה שהפטמות הזקורות בראש שדיה הקטנים בולטות מבעד לבד הדק, עומדת, מביטה בי ומחייכת, ולידה רינה, הבמאית, במבט מושפל ומבוייש, לבושה בשמלה מעטפת צמודה המדגישה את מותניה הצרות ושדיה הגדולים אבל מה שמשך את תשומת ליבי היה הקולר שענדה על צווארה, קולר עור עם דיסקית מוזהבת התלויה עליו, כזה שבדרך כלל עונדים לחתולה או כלב קטן.

"תכנסו" פתחתי יותר את הדלת ופיניתי להן את הדרך להכנס, "בואו" הובלתי אותם לסלון, "רוצות לשתות משהו?".

"קפה" המלהקת אמרה, "אבל שב! רינה רוצה להכין לנו, נכון רינה?" היא פנתה לבמאית.

"כן גבירתי, אם זה מה שאת רוצה" רינה מילמלה והסמיקה, "איך אתה שותה?".

רינה, הבמאית, הלכה לכיוון המטבח ואני הלכתי איתה להראות לה איפה כל דבר נמצא, כולל העוגיות. השארתי אותה שם להכין וחזרתי לסלון, "יש עוד אודישן שאני רוצה שתהיה בו" היא אמרה והסבירה לי את מי בוחנים ולאיזה תפקיד, "היא תצטרך לשחק מולך וחשוב לי לדעת את החוות דעת שלך" הסבירה והודיעה לי מתי זה יערך.

רינה חזרה עם מגש ועליו הקפה והעוגיות וחילקה לנו. "הרשתי לך לשבת?!?" המלהקת גערה בה בקול מאיים כשהיא התיישבה.

"לא, סליחה גבירתי" רינה זינקה ונעמדה, נמתחת ומביטה במלהקת במבט מתחנן.

"על טעויות משלמים" המלהקת אמרה בקול קשוח.

"סליחה גבירתי, סליחה, זה לא יקרה יותר, סליחה" הבמאית התחננה.

"היית צריכה לחשוב על זה קודם!" המלהקת גערה בה בקול נוקשה, "בואי!" היא סימנה לה על ברכיה.

קראתי על יחסים כאלה, ראיתי גם בסרטים הכחולים, אבל כשזה קורה בשידור חי מול העיניים זה הרבה יותר מגרה, אותי לפחות. רינה, הבמאית המכובדת והמוערכת, נשכבה על ירכיה של צביה המלהקת, תומכת עם רגל ויד שלא ליפול. "אני מצטערת שאני צריכה להעניש אותך" צביה אמרה וצער לא היה בדבריה, "אבל את לא השארת לי ברירה" והיא הרימה את שולי השמלה של רינה ומשכה אותה עד שנחה על הגב, מגלה את ישבנה של רינה ויותר מזה, מגלה שהיא בלי תחתונים!

"סליחה גברתי" רינה ענתה לה, "אני מצטערת, זה לא יקרה יותר" היא המשיכה ואז בא המשפט שהשאיר אותי עם פה פעור, "בבקשה גבירתי, הייתי רעה, בבקשה תענישי אותי!"

אני לא יודע כמה זה כאב לרינה אבל ראיתי בעיניה את ההשפלה כשצביה הנחית מכה ראשונה על ישבנה החשוף, מכה חזקה ומצלצלת שהשאירה טביעת כף יד אדומה על הישבן הלבן, "תודה גבירתי" רינה מיהרה להכריז בקול רם וצלול, שלא יהיה ספק, "תודה, זה מגיע לי!".

חמש מכות כאלה צביה הפליקה לרינה, חמש מכות כואבות ורינה הודתה לה על כל אחת מהם, ואחרי החמש היא סוף סוף הרשתה לה לשבת ולשתות איתנו את הקפה שהכינה.

דיברנו על הסדרה, יותר נכון המלהקת ואני דברנו ורינה רק ענתה על שאלות שהמלהקת שאלה אותה, כאילו נזהרת שלא לדבר בלי רשות, נשמרת שלא לקבל עוד עונש.

המלהקת ראתה כנראה את המבטים ששלחתי לדיסקית שעל הקולר, מנסה ללא הצלחה לקרוא מה כתוב בה, כי פתאום היא ששאלה אותי "אתה יודע מה כתוב על הדיסקית?",

"לא" וכנראה שהסמקתי קצת,

"ספרי לו!" המלהקת פנתה לבמאית באותו קול קשוח שלה,

"השם שלה" רינה ענתה והסמיקה,

"ולמה?" המלהקת חקרה, מחייכת,

"שידעו מי הגברת שלי" הבמאית מיהרה להוסיף,

"ותספרי לגבי למה את פה!" צביה המשיכה,

"בבקשה" רינה התחננה על נפשה,

"ספרי!!",

"כי הייתי ילדה רעה" רינה הסמיקה עוד יותר,

"מה עשית?" צביה לא ויתרה לה,

"הכאבתי לגברת שלי",

"איך?" צביה המשיכה לשאול,

"כשירדתי לה, הכאבתי לה כששיחקתי בדגדגן שלה",

"ומה עושים למי שמכאיבה לגברת שלה?" צביה חייכה במין חיוך מלגלג,

"עונש" רינה השפילה עיניים ושמעתי את העלבון בקולה, "מגיע לי עונש",

"איזה עונש?" צביה המשיכה ולא ויתרה,

"בבקשה" רינה התחננה והיה נדמה לי שהיא תכף בוכה,

"איזה עונש?!?",

"לראות איך גבר מזיין אותך" היא הדגישה את הגבר במין מיאוס כזה והפעם כבר היה ברור שהיא בוכה.

"אז בואו נלך לחדר השינה" צביה הביטה בי וחייכה.

"הבטחתי לו שאת תהיי עירומה" צביה הודיעה לרינה הרגע שהגענו לחדר שינה, "אז תתפשטי!" ציוותה, "ואל תדאגי, הוא לא יגע בך" הרגיעה אותה, "אני שומרת עליך".

לשניה רינה נשארה קפואה ולא זזה ואז שלחה יד ופרמה את הקשר בחגורת שמלת המעטפת שנפתחה, מגלה את חורשת שיער הערווה הסבוכה שלה. עוד שניה של היסוס והיא פתחה את השמלה והחליקה אותה לאחור וזאת נפלה על הרצפה והשאירה אותה לעמוד כשרק החזיה אוחזת בשדיה הגדולים והקולר על צווארה, עוד היסוס קל והיא החליקה את כתפיות החזיה לצדדים, שלחה ידים לאחור, פתחה את קרסי החזיה ונתנה גם לה ליפול לרצפה, מכסה לרגע בידיה את שדיה הגדולים ומורידה למראה המבט המאיים שצביה שלחה בה, חושפת את העטרות הגדולות והכהות שבראש השדיים הגדולים ואת הפטמות הכהות עוד יותר.

"שבי שם" צביה הצביעה על כסא שהכנתי בצד, כסא בר מוגבה שיעניק לרינה שדה ראיה טוב יותר ולא תפספס חלילה פרטים, "ואל תשכחי, זה עונש! תסתכלי מה הוא עושה לי! שלא תעזי לעצום עיניים או להסתכל לצדדים" צביה הזהירה אותה בקול מאיים.

עמד לי, כל המעמד הזה העמיד לי קנה תותח ארוך ועבה ומה שרציתי עכשיו זה לתקוע אותו לכוס של צביה. "תתפשטי" תפסתי פיקוד וברגע שראיתי אותה שולחת יד ומתחילה למשוך ולהרים את חולצת הטריקו שלבשה אל עבר ראשה התחלתי להתפשט בעצמי.

רגע עמדנו אחד מול השני עירומים וסקרנו זה את זו וזו את זה. העיניים שלה התמקדו באותו שטרונגול מכובד שהזדקר בין רגליי והעיניים שלי דילגו מהחזה הקטן שלה, שני אתרוגים קטנים שפטמה נוקשה בראשם, לערוותה המרוטה למשעי, בלי שמץ של שיער ערווה. "סלמי, ללא ספק סלמי" צביה מילמלה למראה הזיין המפותח שלי, "צדקו טלילה וציפי" המשיכה לדבר אל עצמה וחשפה מי הן המקורות שלה, "עכשיו רק נשאר לטעום ממנו, לראות אם הוא כזה טעים כמו שהן סיפרו", "אתה יודע?" היא פנתה אלי, "אני מתלבטת, מה לדעתך עדיף? התנוחה המיסיונרית או דוגי-סטייל?".

"נתחיל בדוגי-סטייל ומשם תני לי להוביל, לא תצטערי" חייכתי אליה.

"אתה מתכוון לרכב עלי?" היא שאלה בהיסוס, "אני נזכרת שטלילה המליצה לי על זה" היא המשיכה אחרי שסימנתי לה "כן" עם הראש, "אני מסכימה" היא עלתה על המיטה ונעמדה במרכזה על ארבע כשרגליה מפושקות בדיוק במידה הנכונה, עומדת בזווית המתאימה כך שרינה תוכל לראות בדיוק מה אני עושה לה.

עליתי על המיטה ונעמדתי מאחוריה על הברכים, נצמדתי יותר, אחזתי את הזיין שלי ביד ימין והחלקתי עם ראשו בין שפתי הכוס של צביה, הרגשתי ברעד שעובר בגופה למגע הזיין המתחכך בשפתיים הנפוחות, צביה הייתה רטובה, הרגשתי את הלחלוחית הנמרחת על העור שבא במגע עם החריץ שבין השפתים. המשכתי ללטף עם הזיין, חודר עוד מעט אל בין השפתיים שכאילו נפתחו לכבודו, מכוון, מקבע את הראש המתוח בין השפתיים, עוצר בדיוק במקום הנכון ולוחץ שלא יברח, אוחז בשתי ידיי במותניה ולוחץ עד שכל העטרה חדרה לתוכה, "אני הולך לדפוק אותך" הודעתי לצביה.

"את מסתכלת?!" צביה פנתה לרינה היושבת וצופה בנו.

"כן גברתי" רינה התנשפה והיה ברור מקולה שהיא לא משקרת.

"כן, תכניס לי" צביה לחשה, "כן, תכניס לי ת'סלמי שלך", "כן, בוא…וואו!!" היא התנשפה בקול כשנעצתי את חרבי השלופה עמוק בתוכה, "וואו! פאק! גדול!" היא המשיכה באותה התנשפות שלה כשהיא דוחפת את ישבנה לאחור, אולי מנסה להכניס אותו עוד קצת ואולי מאותת לי להתחיל לפמפם אותה, "כן, ככה!" היא גנחה כשהתחלתי ודפוק אותה, מניעה את אגני קדימה ואחורה ומשפשף את הזקפה המתוחה בין שפתי הכוס שלה, "כן, פאק! טעים הסלמי שלךָ" היא צרחה תאום והרגשתי איך כל גופה נמתח, "כן! פאק! טעים! כן, הנה, הנה זה בא! הנה! פאק!!" היא גמרה בפעם הראשונה.

הכוס שלה הפך רטוב וחם והזיין שלי החליק בו כבוכנה משומנת. לא ידעתי כמה זמן אני אצליח להחזיק מעמד והחלטתי שהגיע הזמן, לפני שאגמור, לרכב עליה.

דחפתי את הכרית תחת אגנה. "תשכבי" לחצתי על גבה והיא ירדה ונשכבה על הבטן כשהכרית מגביה את אחוריה וכל הזמן הזה אני ממשיך לדפוק אותה, בלי לצאת התיישבתי על שולי ישבנה כשהזיין נעוץ בתוכה, "ידים לאחור!" טפחתי על פלחי ישבנה וגליה הושיטה ידים לאחור, "תתכונני" אחזתי בפרקי כף ידה ומשכתי את ידיה לאחור, מגביה את ראשה ומקמר את גבה עד ששדיה היו תלויים באוויר, "עכשיו את הסוסה שלי" לחשתי לה ואחזתי בשתי ידיה עם יד אחת, מושך ושומר את שדיה באוויר, "דיו!" הפלקתי לה עם ידי הפנויה ורכבתי עליה, "דיו!".

הגמירה השניה שלה לא אחרה להגיע, עוצמתית וקולנית לא פחות, "כן! הנה! את מסתכלת?! הנה! כן! כן!! כן!!!" היא גמרה בסערה ואני המשכתי לרכב, מדהיר אותה אל השיא השלישי, אל הגמירה החזקה מכולן, "לא בפנים!!" היא צרחה פתאום באקסטזה, "אל תגמור בפנים" היא המשיכה וצווחה בדיוק בזמן הנכון, בדיוק כשכמעט וגמרתי, "אני לא רוצה ילד!" וגם אני לא, כשהרגשתי שזה מגיע ברחתי ממנה, נעמדתי על ברכי כשגופה בין רגליי והשפרצתי על גבה את מיליוני הזרעונים שלי.

התגלגלתי מעליה. צביה המשיכה והשתפשפה בכרית שתחתיה, "רגע" היא התנשפה, מאוננת, "רגע, הנה!" ושוב גמרה, גמרה ונשכבה על הגב כמוני, מביטה בי דרך המראה הגדולה שעל התקרה ואני עליה, גליה שכבה וחיוך גדול על פניה, "שיחקת אותה" היא התנשפה והחזה הקטן שלה עלה וירד במהירות, "צדקו, סלמי משובח, אני ממליצה" ואת המילים האחרונות היא אמרה לעבר רינה, "רוצה?"

"לא גבירתי" רינה ענתה במהירות ופתאום שמתי לב שגם היא מתנשפת ולמרות זאת היא לא שכחה להגיד גבירתי, "את יודעת שאני צמחונית, לא אוכלת נקניקיות",

"זאת לא סתם נקניקיה, זה נקניק סלמי משובח" גליה ענתה לה, צוחקת, "אוננת?!?" שינתה טון והפכה רצינית.

"כן גבירתי" ורינה נשמעה מבוהלת.

"אני סולחת לך" גליה צחקה, "אני לא מאשימה אותך, כל מנשנשת מנושים הייתה מתחרמנת מזה".

"רק שתדע שרינה יודעת שאתה לא אשם, שאתה רק האמצעי וכל מה שהיה פה היום לא ישפיע על יחסי העבודה בינכם" המלהקת אמרה לי בזמן שהן התלבשו, "נכון רינה?"

"נכון" הבמאית אישרה, מחייכת אלי, "על הסט זה עבודה נטו, שם אני אומרת מה לעשות!" היא הביטה בי ישר בעיניים, רצינית, ואז חייכה, "אני כבר מחכה שנעבוד ביחד".

אתמול...

ישבתי בחדר של הסוכנת שלי, שולחן עץ המהגוני הגדול שלה מפריד ביננו, ולגמתי מהאספרסו האיכותי שהמזכירה הכינה לי, ככה זה כשאתה הכוכב המוביל בסוכנות, מגישים לך קפה איכותי עם עוגיות חלבה מ"טאטי"  שאתה אוהב ולא תה עם וופלים שוקולד או לימון שהיו במבצע כי בקרוב מאד הם פגי תוקף.

"אני צריכה ממך משהו" הסוכנת חייכה אלי חיוך מתחנף, "אני צריכה שתזמין מישהי ללוות אותך לבכורה הקרובה".

"מה עם שירה?" שאלתי, "לא צריך יותר לקדם את הסדרה?"

"זהו, שירה לא צריכה יותר סוס שימשוך אותה" היא צחקה, "רק לאחרונה סדרתי לה תפקיד חשוב בשני סרטים, שלושה קמפיינים גדולים כולל חוזה ארוך טווח כפרזנטורית לחברת אופנה ידועה ואין סוף הזמנות לתוכניות אירוח" היא הסבירה, "מישהי אחרת, חדשה".

הרגשתי דה-ז'ה-וו, רק לפני שנה הייתי בסרט הזה. "אני לא הולך עם כל אחת, יש לי מוניטין שאני צריך לשמור עליו!" הודעתי כמו אז, פותח את המשא ומתן ביננו, ככה זה כשאתה בעל זכויות יתר, אתה יכול להתמקח, "יש לה בוק (Book)?",

"יש" והיא שלפה חוברת בכריכה מהודרת עם הלוגו של המשרד והגישה לי.

עברתי על הפרטים והתמונות, כמו שירה בזמנו גם טליה, או טלי כמו שכולם קוראים לה, היא פליטת ראליטי טרייה שלמדה בבית ספר למשחק ויש לה את כל הנתונים הנכונים להצליח, גוף חטוב, שדיים גדולים וזקופים ושיער שחור ארוך וחלק.

"ומה בדיוק את רוצה?" חייכתי.

"חשיפה, תשומת לב מצד הצלמים",

"ומה ייצא לי מזה?" עברתי לתכל'ס.

"כמו תמיד, עד סוף הלילה היא תוֹדֶה לך" ובדיוק כמו אז גם הפעם היא קרצה שאמרה תודֶה לך, "תעשה כל מה שתרצה" ועשתה תנועה גסה ביד שלא השאירה ספק למה היא מתכוונת.

"וזהו?",

"לא, יש עוד" היא חייכה, "שתעזור לה לקבל תפקיד משמעותי בסרט הבא שלך",

"זוכרת מה לימדת אותי?" חייכתי, "ומה היא מוכנה לעשות בשביל זה?",

"היא מוכנה ללכת עד הסוף, כל מה ששירה עשתה וכל מה שאתה עשית לטלילה" גם הפעם היא לא החמיצה הזדמנות לעקוץ.

"הכול?" לא הסתפקתי בתשובה וביקשתי להיות בטוח,

"הכל! צמודה אליך לאורך כל הצילומים, עושה כל מה שאתה רוצה ממנה ביום ובלילה וזאת בתמורה לתפקיד מרכזי בסִרט" היא הביטה בי וחייכה.

"את יודעת שזה לא תלוי רק בי" הדגשתי.

"יודעת, מקסימום הרווחת זיון ללילה",

"זיונים לא חסר לי" אמרתי בנון-שלנטיות, "ומה ייצא לךְ מזה?",

הסוכנת שלי חייכה ולדעתי היא כבר ידעה לאן אני מכוון, "כמו תמיד, האחוזים שלי מהשכר שלה, מהתמלוגים שתקבל ומכל פרסומת שתגיע בהמשך" אמרה וניסתה לא לחייך.

"ו…קיבלת ממנה דמי חתימה?",

"מניאק" היא צחקה, "ברור, לאף אחד אין אצלי הנחות",

"אז אני מבקש את חלקי בדמי החתימה שקיבלת" הודעתי כשהבעה רצינית על פניי,

הסוכנת חייכה והביטה בי במבט משועשע, "מניאק, ברור", והיא קמה ונעלה את הדלת, "אתה יודע מניאק, סתם מציצה זה פסה, מיושן, החלטתי להגדיל את המענק שלך" היא הורידה במהירות את התחתונים שלה, הרימה את החצאית הארוכה וחשפה את אחוריה, נשענה על שולחן המהגוני הגדול שלה בתנוחת המזכירה, "בוא מניאק, בוא תכניס לי, בוא תגבה את חלקך בדמי החתימה" פישקה את רגליה ופתחה בפני את הדרך אל היכל תענוגותיה,

"כן שרמוטה" חייכתי וקמתי, פתחתי את החגורה ורוכסן החנות שלי, משכתי את המכנסיים והתחתונים והורדתי אותם עד הברכיים, "תתכונני שרמוטה" הודעתי לה ונצמדתי אליה מאחור, "תתכונני!" תופפתי לרגע עם האיבר הגדול והנוקשה על פלח ישבנה החשוף ואז כיוונתי בידי את הזקפה המתוחה אל החריץ המנצנץ בין רגליה, "מוכנה?" שאלתי ובלי לחכות לתשובה נעצתי את כל הזיין עמוק בכוס הרטוב והחם שכבר חיכה לי.

 

*** סוף       The End   ***

*****אזהרה:*****

ניצול סמכות לצורך השגת טובות הנאה מיניות היא הטרדה מינית ומהווה עבירה פלילית!