אהבה שניה בגוף ראשון – חלק חמישי

בשיתוף עם חוליו איגלסיס.

לתחילת הסיפור

הוא:
"בואי ננסה את זה ככה" אני מציע בזמן שאני מושיב אותך על איברי, והרטיבות שלך עוטפת אותו, "זה באמת מרגיש טוב יותר" את עונה על הצעתי.
את נשענת על החזה שלי ומגרדת ספק נועצת עם ציפורנייך המטופחות את עורי, מקשיחה ומכווצת את פטמותי.
"לאט" אני מכוון אותך בלחישה, ובתנועה מבינה את מכוונת הקצב, מחככת את הדגדגן בערוותי בעדינות בעוד ידיי אוחזות את ירכייך.
זקופה ויפה את יושבת מעליי מושכת את ידייך מחזי ומניחה אותן מעל ידיי, משלבת את אצבעותייך בין אצבעותיי ומושכת אותן לעבר שדייך.
"עכשיו תורי להינות ממסאז' טוב" את קורצת ומכוונת את ידיי על שדייך לתנועה הרצויה, ללחץ הדרוש.
אחרי שהבנתי את הרמזים הגסים, את מניחה לידיי ומבליטה את שדייך בהישענות לאחור, מחפשת בידך בין ירכיי ולפי ההרגשה שמטפסת במעלה איברי נראה שמצאת.
ידיי עוברות בין שדייך ממששות את העמק הקסום ביניהם ויורדת אל בטנך המתוחה.

הוא:
מתוך רצון עז לגרום לערב הזה להתארך, למשוך ולמצות אותו עד תום, אני מתגבר בקושי רב על הרצון למלא אותך ברגע זה בלי להפשיט ולהתפשט, להיכנס תחת שמלתך היפה ולתת לך לנוע מעלי.
את נשארת לשבת על רגלי ומתרחקת מעט מאיברי המשתוקק, מזדקפת ומקרבת את כוס היין לפיך, שותה באיטיות ומתענגת על מגע ידיי מתחת לשמלתך.
במגע איטי ומרומז אני חולף על פני איברך ועולה מעט אל טבורך הרך, חש את היין נלגם ונבלע בעומק בטנך.
בהמשך המסע על גופך אני פונה לעבר הישבן שלך, לש את לחייו ההדוקים משני צדדיו ובודק את גבולות הקימורים עד לחריץ שביניהם וחוזר לחפון את הבשר הרך.
את מניחה את הכוס על השולחן ביד רועדת ומפנה את ידייך למגע, מכניסה אותן תחת חולצתי ובודקת שדבר לא השתנה מאז המקלחת.
"לאן תקח את זה עכשיו?" את שואלת, "עכשיו אני חושב לזרום לאט" ואת בחיוך מבין פונה לנשק את צווארי בעוד ידייך מטפסות אל חזי ופטמותי.

היא:
הכל אותו דבר, אולי אפילו השתנה לטובה, או שזו השפעת היין שגורמת להכל להראות ככ טוב ורטוב.
"את בסדר?"
"כן, רק היין קצת ממסטל אותי".
"ממסטל זה טוב" אתה מחייך ולוגם בעצמך מהיין "סקס מתוך חצי ערפול חושים, נשמע לי הבטחה מוצלחת".
הידיים שלי מטפסות עליך, החולצה שלך מופשלת כמעט לגמרי, ואני מתכופפת קצת, נושקת לפטמות שלך.
אתה גונח, מאשר לי את שאני מרגישה, אני בדרך הנכונה.
"עכשיו תורי" אתה אומר, ומרים את השמלה שלי גבוה, אני כמעט ערומה מולך, ואתה מחזיק בשתי ידיים את השדיים שלי, נושק לכל אחת מהם.
"טעים לי" אתה מחייך, והנשיקות שלך טעימות לגוף שלי, הרבה יותר משאתה מסוגל לדמיין.

הוא:
"לאכול אותך זאת ההוכחה שאפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה" אני מכריז בהפסקה בין נגיסות פטמותייך.
ידייך חוזרות לאחוז את איברי המשתוקק, בוחנות במגע את קימוריו, בוחנת בעינייך את הבעות פניי כתוצאה מכך.
"בוא, אני צריכה מיטה" את נעמדת באחת ומצווה, שמלתך חוזרת לכסות את גופך, ואני מזדקף מיד אחרייך הולך אחרייך כשאת אוחזת בידי.
את נעמדת מולי גבך למיטה ופושטת את השמלה בתנועה זריזה, "למה אתה מחכה?!"
"אני לא רוצה לפספס אותך מתפשטת".
ברגע שסיימת לפשוט את שמלתך אני מצטרף אלייך במהירות ומתפשט, מתקרב אלייך בצעדים בטוחים ושולח יד תחת ישבנך, מושך אותך לנשיקה עירומה.
ידיי מתחפרות באדמוניות שיערך, מתפנקות בתוך רכותו.
"תשכב על הבטן, אני רוצה להדגים לך איך אפשר להינות ממסאז'"

היא:
המיקום שלי מצויין. אני מתכופפת קדימה, הידיים שלי לשות את העור החם שלך.
"אל תזוז" אני פוקדת, וקמה להוציא מהתיק שלי בקבוק קטן, שמן לעיסוי.
"הגעת מצויידת" אתה צוחק, ואני רק שופכת מעט מהשמן הריחני על הידיים שלי, וממשיכה בעיסוי נמרץ.
קולות האנחות שלך לא ברורות,אבל לדעתי אתה נהנה מזה.
אני מתכופפת אליך עוד קצת, והשדיים שלי נוגעות בגבך.
"אם היו עושים לי ככה עיסוי, אני בטוח שלא הייתי מתנגד לפעם בשבוע".
"פשוט אף פעם לא עשית אצל האדם הנכון".
אתה מנצל את רגע הדיבור, ההפוגה של הידיים, ואתה מסתובב, מרים אותי עליך, מושיב אותי ישירות על האבר הזקור שלך…

הוא:
"בואי ננסה את זה ככה" אני מציע בזמן שאני מושיב אותך על איברי, והרטיבות שלך עוטפת אותו, "זה באמת מרגיש טוב יותר" את עונה על הצעתי.
את נשענת על החזה שלי ומגרדת ספק נועצת עם ציפורנייך המטופחות את עורי, מקשיחה ומכווצת את פטמותי.
"לאט" אני מכוון אותך בלחישה, ובתנועה מבינה את מכוונת הקצב, מחככת את הדגדגן בערוותי בעדינות בעוד ידיי אוחזות את ירכייך.
זקופה ויפה את יושבת מעליי מושכת את ידייך מחזי ומניחה אותן מעל ידיי, משלבת את אצבעותייך בין אצבעותיי ומושכת אותן לעבר שדייך.
"עכשיו תורי להינות ממסאז' טוב" את קורצת ומכוונת את ידיי על שדייך לתנועה הרצויה, ללחץ הדרוש.
אחרי שהבנתי את הרמזים הגסים, את מניחה לידיי ומבליטה את שדייך בהישענות לאחור, מחפשת בידך בין ירכיי ולפי ההרגשה שמטפסת במעלה איברי נראה שמצאת.
ידיי עוברות בין שדייך ממששות את העמק הקסום ביניהם ויורדת אל בטנך המתוחה.

היא:
האצבעות שלך ממשיכות לתור אחרי מקום שיפנק במסאז' אבל גם יגרום לנשימתי להעתק.
הן יורדות בדילוגים, ממש מחכות למסלול שנכתב להן מראש. מוצאות את הפתח אל העמק הכסוף, אל החריץ המושלם.
הגוף שלי משוך אחורה, והפתח נפתח מאליו, מחכה לאצבעות שלך שיכנסו. הן מוצאות שם את נקטר האהבה, את המתיקות הנעלמת של הגוף.
אני גונחת, בתחילה בשקט, גניחה מהוססת שלאט לאט מתגברת, המיטה זזה תחתינו, הידיים שלנו זזות על הגוף השני.
הידיים שלי על בסיס האבר שלך, ושלך…

הוא:
הרטיבות עוטפת אותי ומבלי לשים לב איברי בין כפות ידייך, וידי חוקרת את איברך, פולשת ולומדת את המיסתורין שבעומקך.
השמן ששימש לעיסוי גבי עכשיו משמש אותך לעיסוי איברי, מוסיף לרטיבות גוון שמנוני ואירוטי.
את חופנת בתנועת עיסוי את אשכי המתמלאים, מעניקה גם להם תשומת לב משקרת.
"אני רוצה גם" אני לוחש בקושי, "מה?" את שואלת ספק לא שומעת ספק לא מבינה.
"לענג אותך! אני רוצה להחזיר לך" אני מווסת את קולי, דואג להישמע.
"עוד לא סיימתי" את מקניטה אותי מחויכת וחושנית, "אבל אם תמשיכי אני אגמור" ובסיום המשפט אני הופך אותך תחתיי, משכיב אותך על גבך ומצמיד את ידייך לצידי ראשך, אדמוניות שיערך נשפך על הכרית ומבט של חרמנות ניצת בעינייך.
איברי המשומן מתחכך בבטנך, מחליק על עורך הרך בעוד פי נושק למצחך ומתחיל את דרכו מטה.

היא:
אני מכוסה בנשיקות, קטנות וטעימות, משומנות בשמן ארומטי ריחני.
הידיים שלי מרותקות לצידי הראש, אתה שומר עליהן שם, שלא יפריעו לך לענג. אני קצת מתפתלת מתחתיך, אבל נהנית מכל רגע. רק אל תפסיק.
"אני מקווה שאת נהנית" אתה מפסיק רק לרגע להביט בי,
וכבר ממשיך בנשיקות הקטנות, מגיע עד לתחתית הבטן וממשיך עוד למטה, אל בין הרגליים.
מפסק אותן קלות, ומשחרר את היד שלי כפעולת אגב.
היד שלי נשלחת אל רעמת השיער שלך, שמציצה בין הרגליים שלי.

הוא:
טעם מעורר מרטיב את קצה לשוני, טעם של תשוקה נוטפת ומלאת געגוע.
ידייך החופרות בראשי כמו מורות לי להגביר את הלחץ בלשוני, ובליקוקים ארוכים אני מגיב מיד.
מלמטה למעלה ולהפך, עוצר למציצות רכות על נקודת העונג שלך וחוזר חלילה.
בגניחות רמות את מלווה את ירידתי, "כן… כן…" את קוראת אל חלל החדר.
רגלייך מכופפות ומתוחות לאחור פותחות לרווחה את איברך, ומאפשרות גישה נוחה יותר ללשוני המטיילת.
אצבע חצופה מצטרפת לחגיגה הרטובה, נכנסת ויוצאת במקביל לטפיחות לשוני.
"אני… עוד… גומ…"

היא:
וואו, אני מנסה להסדיר נשימה. עקצוץ מלווה אותי בכפות ידיי ורגליי. השפרצתי את עצמי, גמרתי ככ טוב, שבא לי להמשיך עוד ועוד.
אבל עכשיו תורך "ה"אני רוצה לשמוע אותך גונח לפחות כמוני" אני אומרת וכבר משכיבה אותך על הגב.
הפה שלי סוגר על האבר הגדול, מרגישה את התנועה שלו בפה שלי.
הלשון עוברת עליו בעדינות תחילה, ולאור הקולות שאתה משמיע, הקצב גובר והולך.
"אני לא רוצה לגמור לך בפה" אתה אומר מבין הקולות, ואני מלקקת את ההפרשות שלך, ומתיישבת עליך.

הוא:
"הרסת אותי" אני מודיע בזמן שאת מחליקה את איברי פנימה ומתחילה לנוע מעלי, בתנועות ארוכות את מכניסה ומוציאה את איברי מתוכך.
את נשכבת עלי מצמידה את שדייך לחזי, דוקרת אותי עם פטמותייך הזקורות, ידיי לוחצות את ישבנך ומהדקות אותך.
תנועות גופינו מתואמות ומתאימות, גניחותייך מתערבות באנחותיי, הבל פינו ממלא את הרווח שבין פנינו.
"תחכה לי" את נוהמת לתוך אוזני ומיד מקרבת את שפתייך לשפתיי ונצמדת לנשיקה חזקה, לשונותינו מחליפות מקומות וחוקרות את חלל הפה הצמוד.
בנשיכות עדינות אני עוקץ את שפתייך, טועם את טעם החשק שמתקרב לקיצו.
ברעד חזק ובגניחה רמה את מטילה את ראשך לצד צווארי, ובתנועה אחרונה בתוכך אני מצטרף ברעד לגמירה משותפת.

היא:
נרדמנו. זו לפחות המסקנה שלי כשאני פוקחת עיניים ואתה לצידי. אנחנו באותה התנוחה, רק מחוגי השעון זזו להם.
אהל הזמן לא משחק פה תפקיד, יש לנו את כל הזמן שבעולם, לפחות בשעות הקרובות.
אני קמה בשקט, מנסה לא להעיר אותך.
כוס מים נמזגת, בודקת את הנייד שנזרק בצד.
"בואי כבר" אני שומעת אותך קורא לי "יפה לך להסתובב ערומה בחדר".
"ישנת טוב" אני מחייכת ומתיישבת לצידך.
"אחרי שהתשת אותי ככה, יש לך ספק בכלל?!"
אני נשכבת לצידך, מפנה לך את גבי. אתה אוסף אותי אליך, מצמיד אותי אליך.
אנחנו ממשיכים לישון מעורסלים יחד.

הוא:
מתעורר לאור ראשון (הרגלים שקשה להיפטר מהם) ומרגיש אותך ישנה לצידי, נוטה על צידך ומכוסה בקושי בשמיכה הדקה.
אני יוצא בזהירות מהמיטה בכדי לא להעיר אותך, בכדי לא להרוס את המראה הנעים והיפה שלך.
אחרי מבט קצר על דמותך אני נכנס להיתקלח, שוטף את המיצים שדבקו בעורי בחוסר חשק, מרגיש את הדביקות יורדת יחד עם המים.
אני יוצא מהמקלחת עוטף במגבת את חלציי ונעמד לצד המיטה, משביע את עיניי במראה גופך הסתור בשמיכה.
ניגש למטבחון ומרתיח לי קפה חזק, את ישנה חזק ולא נראה שהרחשים מפריעים לך.
כשהקפה בידי אני מתיישב על הכורסה לצד המיטה ומתבונן בך, כמו סרט את מרתקת אותי, נשימותייך הרכות נשמעות בקושי ומניעות בעדינות את בטנך.
רגלייך החלקות מציצות מהשמיכה מזכירות את השעות שעברו, קווי המתאר של שדייך נראים בבירור בין קפלי הבד.
שיערך שפוך על הכר סותר את פנייך, צווארך מתוח ומפתה כמו מבקש מגע מלטף.
בעוד אני משוטט על גופך שוטף אותך בעיניי, "אל תתן לי להפריע לך" את מעירה אותי מהחלום בהקיץ ומחזירה את מבטי אל עינייך.
"בוקר טוב" אני מחזיר לך "אל תתני לי להפריע לך", את משנה את תנוחתך ונשכבת על הגב ונמתחת באיטיות, עירומך נחשף למבטי כמעט במלואו, השמיכה נוזלת מטה ומשאירה מעט מאוד מקום לדמיון.

היא:
"תכין לי גם קפה בבקשה" אני אומרת וקמה מהמיטה ערומה, צועדת לי כמו על מסלול, כל הדרך אל המקלחת
המים זורמים ואני מריחה את הגרגרים הכהים מתבשלים להם. נזכרת במשפט ששמעתי פעם 'סקס זה כמו קפה שחור, אם תטעה בחלק המקדים, תטבע בחוסר נוחות'.
מעניין איך יהיה הקפה, אני מחייכת אל המראה הגדולה שמולי. בוחנת את גופי הערום, שהשנים רק החמיאו לו.
"הקפה מתקרר" אתה עומד מולי "ואני מתחמם כל רגע" אתה מחייך, והמגבת נופלת ממך.
"רוצה להצטרף?"
"אחר כך, קודם נשתה ביחד"
אני עוטפת את גופי במגבת גדולה, למרות מבטי המחאה מצידך.
"רק אל תתלבשי עכשיו" אתה מחייך ולוקח את הגופיה שלי מהמיטה בתחושת ניצחון.

הוא:
במגבות בלבד אנחנו מתיישבים לשתות את הקפה על המרפסת, רוח נעימה של בוקר חולפת על פנינו ומלווה את הרגע.
"הייתי משלם בכדי להאריך עוד את הזמן הזה איתך, לא רק בגלל הסקס, כ"כ טוב לי כשאת לידי גם כשאין על מה לדבר"
"אני מבינה ומסכימה עם מה שאתה אומר, ותוסיף לזה את הקפה המעולה הזה…" את מוסיפה בהומור.
"תוסיפי לזה את הסקס" אני מחזיר עקיצה משלי ומתמתח לאחור, תומך את ראשי בין ידיי ומתענג על קרני השמש הרכות.
אנחנו בוהים במדבר השומם ושותקים, רק לגימות הקפה מפריעות לשקט, ובשקט הזה אין שמץ של מבוכה.
את נוהגת כמוני ונמתחת לאחור משעינה את ראשך בין ידייך, קשר המגבת מגיב לתנועתך ונפרם.
עורך הבהיר כמו מסנוור אותי, אור השמש מקיף אותך בהילה נעימה ורכה, מעורר אותי מבהייתי ומושך אותי אליו.

היא:
אני קמה, ניגשת אליך. המבט שלך לא יורד לרגע.
אני מתיישבת על הברכיים החשופות, נושקת לשיער שלך. טיפות המים נוטפות מהשיער שלי עליך, ואתה לא מנגב. נותן למים לזרום במורד גופך.
אני מאתרת טיפת מים קטנה, והאצבע שלי יורדת איתה לאורך המסע הקצר, אל הבטן השרירית, אל בין הרגליים. נעלמה לה הטיפה, והאצבע שלי נשארה שם לבד.
הידיים שלך עוטפות אותי, מקרבות אותי אליך.
אתה נושק לכתפי החשופה.
השקט נח לנו.
נח ככה בינינו, מוצא את המקום שלו.
ידיים נשלחות לחבק, שפתיים מתקרבות לנשיקה, הלשונות נפגשים איפה שהוא באמצע למחול תשוקה סוער.

הוא:
"מה?" את שואלת כשאני ניתק ממך לרגע, "למה אתה לא ממשיך?" את מנסה להבין בזמן שאני בוחן את פנייך.
"אני חושב מה כדאי" אני עונה לאחר שתיקה קצרה, " למה אתה מתכוון?" ובתוכך את יודעת בדיוק למה אני מתכוון, אך את רוצה לשמוע זאת בקולי.
"אני מתכוון לאיך כדאי לי אותך עכשיו" אני מסביר את המובן, "זה לא באמת משנה איך יותר משנה מתי, והמתי הזה הוא עכשיו" ובזמן שאת מפרשת את כוונתי ידייך פורמות את המגבת.
אני לא מצליח להסיר את מבטי מפנייך, ממבטך הרעב, כמו להסתכל במראה ולראות את מבטי רק על פנים אחרות.
אני הודף אותך לאחור ונעמד יחד איתך, לוקח את המגבת שהתרת ופורס אותה על קרשי המרפסת ומזדקף בגבי אלייך.
את נצמדת אליי מאחור, ידייך מקיפות ומחבקות אותי, מאמצות אותי אלייך.
אני ממשיך להתפנק על חיבוקך וידיי ממששות את גופך הנצמד, מותניים, אגן, מצמידות אותך בתמורה.
ידייך גולשות אל איברי הניצב, לוחצות ומרפות, מודדות ונזכרות.
"תיכנס אליי" את מבקשת אל תוך עורפי "בלי משחקים, יהיה לנו עוד קצת זמן אליהם אח"כ"
ונוטשת את איברי, נשכבת על המגבת ומזמינה אותי אלייך.

היא:
אני נשכבת, הגוף שלי מזמין אותך.
אתה מעלי, נשען על כפות הידיים, הזרועות שלך משני צידי. אני מביטה בך, מבט ישיר לעיניים.
רוצה לראות אותך כל רגע שיש. לא להפסיד רגע. לחקוק את דמותך.
"בלי משחק מקדים? חירמון נחמד?"
"לא באמת צריכים את זה" אני שורטת לך את הגב, מצמידה אותך אלי "משחק מקדים מיועד להקדמות, לא לנו עכשיו".
אתה נכנס אלי בתנועה חדה ואני מתכווצת.
"את בסדר?"
"כן, רק תמשיך, בתנועה קצובה" אני אומרת ומצמידה את האגן שלך אלי, בעזרת שתי רגליים שמתלפפות עליך.

הוא:
בתנועות קצרות אני נכנס ויוצא, צליל החבטות של גופי בגופך נשמע כמו מנגינת רקע לסצינה מסרט.
אני שוכב מעלייך נזהר שלא להכביד על גופך העדין, נשען על מרפקי משני צדדייך, מצמיד את שפתיי לשפתייך וטועם את התשוקה שהצטברה בתחתית הפה.
ידייך מטיילות וממששות את גבי, מקרבות את גופי אל מגע שדייך, פטמותייך כמעט ושורטות את חזי מעוצמת עמידתן.
"אני לא רוצה שזה יגמר" אני גונח אלייך, "גם אני" אני משתתפת איתי בתחושת חזיון העתיד שיגיע בסוף היום.
רגלייך נפתחות לרווחה מאפשרות לי לנוע בחופשיות רבה יותר, בתנועות ארוכות, ידייך המונחות על ישבני מכוונות את הקצב עכשיו.
צליל נשימתך מסמן לי את הגמירה המתקרבת, אני מגביר את הקצב מתוך רצון להצטרף אלייך.
וברגע המדויק אני שופך את עצמי לתוכך, לקול גניחת הגמירה שנפלט מפיך.

היא:
לגמור ביחד זה הכי כיף, וכמעט שלא קורה. זה הדבר היחיד שעובר לי בראש עכשיו.
"וואו, ושוב וואו" אני אומרת לך ומשחררת את האחיזה בך "לפעמים זה בדיוק מה שצריך".
אתה מזיע, רואים עליך את ההנאה "אל תזוזי לשום מקום, מביא משהו לשתות וחוזר" אתה קם ממני, אני שומעת את דלת החדר נפתחת, מים זורמים, מקרר נפתח, ואני כבר מדמיינת את פתיחת בקבוק הבירה הקרה.
"הבאת רק בקבוק אחד?" אני שואלת המומה.
"תשתי איתי" אתה מגיש לי את הבקבוק "או אותי".
"אני לא רוצה לשאול, אבל חייבת" אני עוצרת לרגע "עד מתי אנחנו נשארים כאן?"
"אל תהרסי את הרגע" אתה מבקש ומציץ בתנועה קלה בשעון היד "יש לנו זמן לעוד איזה סטוצון נחמד, אל תדאגי"
"לרגע לא דאגתי" והיד שלי נשלחת אל האיבר שהספיק לאבד מגודלו, את העבודה אני יודעת.

הוא:
"אתה קורא לזה סטוצון!? אני כבר בשלב של להזדיין בטירוף" את עוקצת ומגרה, מושכת אותי לצחוק על עצמי יחד איתך.
"בשביל הסיבוב הבא נהיה חייבים להיכנס פנימה, אחרת נתעלף ממכת חום" אני מכין את הקרקע, "על מה חשבת?" את שואלת בקול מפתה, ואני זורם עם הפנטזיה "אני מתלבט בין הספה לבין השיש במטבחון".
"תן לי לחשוב על זה, אבל קודם כל חייבים טבילה בבריכה" ובתנועה מהירה את זולגת למים, מזמינה אותי בעירומך להיצטרף אלייך.
המים הקרירים מרגיעים את העור החם והמזיע, טבילת הראש כמעט משכיחה את המחשבה על סוף קרב.
העירום המטושטש מבעד למיים מעורר מחדש את בלוטות החשק, מעביר מחשבות ויוצר חדשות.
את נשענת לצידי על דופן הבריכה, שדייך החשופים נכנסים ויוצאים מהמיים לקצב תנועתייך.
"איך חוזרים לחיים בצד השני?" את שואלת אותי כאילו יש לי נסיון בתחום, "נצטרך ללמוד יחד איך עושים את זה" אני מסביר לך ולי.