על טעויות משלמים – 1. אופנה אמריקאית

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.

פרולוג 

ישבתי על הספה הקטנה שמול דלת הכניסה למשרדו של דב, המנכ"ל והבעלים של החברה שבה עבדתי פעם. תקוה, העוזרת האדמיניסטרטיבית הראשית שלו, ישבה בשולחן שניצב לדלת הכניסה לחדר שלו, השולחן שהיה פעם שלי! מפקחת שלא יכנסו ללא רשותה וזמינה במהירות להגיע אליו לכל מטלה שתדרש, מביטה בי מדי פעם ומחייכת את אותו חיוך מזלזל ולועג, לדעתי מבינה גם למה אני פה, לפני חצי שעה אמרה לי שתכף היא מכניסה אותי ועדיין אני יושבת ומחכה.

הטלפון של תקוה זימזם באותו זימזום מיוחד שדב מצלצל, היא הרימה, הקשיבה, אמרה "מייד" וסגרה. חשבתי שהיא תקרא לי אבל לא, היא צלצלה למישהו וכשזה ענה אמרה רק "היא פה, דב מחכה לךְ" ושוב סגרה, עושה את עצמה עסוקה אבל שוב פוזלת לעברי ומגחכת לעצמה.

ליטל, היועצת המשפטית, הגיעה, לבושה כמו תמיד באותה חליפת עסקים מחוייטת שלה, 'כל החבילה באישה אחת, גם יפה וגם חכמה' חלפה כמו תמיד המחשבה בראשי, גם גוף של דוגמנית צמרת שהחליפה המעט גברית מדגישה את החזה הקטן שלה, שדי אגס זקופים שלא מחייבים חזייה ופטמות אבן בראשן שבולטות כשהיא מורידה את הז'קט ונשארת רק באותה חולצה לבנה ומעט שקופה מבד דק, ונעלי עקב סטילטו על גרבי רשת שבולטים במורד המכנסיים ושרק מוסיפים לה לגובה ויותר מזה מדגישים את הרגלים הארוכות והחטובות שלה, וגם סיימה לימודי משפטים בהצטיינות יתרה והתמחתה בדיני עסקים וחברות, אוחזת מעטפה משרדית חומה בידה וגם היא הביטה בי וחייכה לעברי, הסתודדה רגע בלחש עם תקוה ונכנסה.

עשר דקות או אולי רבע שעה היא הייתה שם כשהטלפון של תקוה שוב צלצל באותו זמזום מיוחד של דב והפעם תקוה הזמינה אותי להכנס.

לרגע נרתעתי, רציתי איתו פגישה אישית, נושאים פרטיים, אישיים, וליטל לא הייתה בתוכנית אבל הבנתי שאם אני רוצה את הפגישה הזאת, ורציתי מאד, אני חייב להתפשר.

נכנסתי, עוברת על פני תקוה ורואה את הגיחוך בעיניה. דב, זחוח, ישב על כורסת המנהלים הגדולה שלו מאחורי שולחן העץ מהגוני הגדול, מחייך לעברי, וליטל, בפני פוקר, יושבת לצד השולחן בדיוק כמו אז, בפגישה האחרונה שנפגשנו כאן. "דנה, טוב לראות אותךְ, מה נשמע?" דב זרק לעברי ואפילו לא קם, "שבי!" והוא הצביע על הכסא שלפני השולחן, כסא נמוך מעט, כזה שמדגיש מי פה הבוס.

התישבתי. קודם החלפנו כמה מילות נימוסין והיה לי ברור שהוא לא באמת מתעניין ואז הוא עבר לתכל'ס, "אוקיי דנה, את ביקשת את הפגישה אז תתחילי, אני מקשיב".

זהו, הגיע רגע האמת, הסמקתי ובלעתי רוק, "אהה, תראה, אני יודעת שטעיתי ואני מתנצלת"

"אוקיי, ההתנצלות התקבלה, עוד משהו?" הוא קטע אותי במין מבט מזרז.

"כן, אהה, אני מבקשת לחזור לתפקיד שלי" הסמקתי עוד יותר וראיתי אותו ואת ליטל מחליפים מבטים, מחייכים…

הכל התחיל לפני כעשרה חודשים  

הכל התחיל לפני כעשרה חודשים כשדב, המנכ"ל והבעלים, נסע לעוד נסיעת עסקים בארצות הברית, ביקור בכמה חברות שאנחנו איתם בקשרי מסחר והסכמים.

ידעתי שמפנקים אותו שם, אני זאת שתאמתי לו את כל הפגישות, כולל ארוחות הערב במסעדות גורמה יוקרתיות, ומניסיוני, רק לפני פחות מחודש אנחנו אירחנו את אחד המנכ"לים, הם גם דואגים לו למישהי שתלווה אותו אחר כך לחדר ותדאג שלא ירגיש בודד במיטה, על חשבונם כמובן, בדיוק כמו שאנחנו עשינו לאותו מנכ"ל שביקר אצלנו.

כשהוא חזר, מביא כמו תמיד 'טובלרון' גדול ובקבוק בושם לכל אחת מאתנו, הוא הסתודד ארוכות עם ליטל, היועצת המשפטית, ושבוע אחרי, אחרי שהוא שוחח בטלפון עם אחד המנכ"לים שאצלם הוא ביקר, גם היא טסה לארצות הברית לאותה החברה.

כשהיא חזרה הם שוב הסתודדו ואז למחרת הוא ביקש שאתאם לו ולליטל ארוחת צהריים משותפת ב'יפו-תל-אביב', אחת המסעדות היותר אהובות עליו, וכשהם חזרו ממנה הם ביקשו ממני ומתקווה להכנס למשרד שלו לשיחה.

קצת הופתעתי, לא זכרתי שהוא זימן אותנו פעם לשיחה כזאת ועוד עם היועצת המשפטית, חיכיתי להודעה דרמטית, אולי שהוא מכר את החברה לאחת מאותן חברות שביקר בהם ולכן ליטל טסה לשם, ואכן הייתה הודעה דרמטית אבל בכלל לא בכיוון שחשבתי עליו.

"קודם אני צריכה שתחתמו לי שוב על מסמכי שמירת סודיות" ליטל הניחה לפנינו מסמך והסבירה את השוני מזה שחתמנו כשנקלטנו בחברה, הפעם התחייבנו שלא לדבר על שום דבר, גם לא נושאים שאינם קשורים בעסקים, וזה חיזק לי את המחשבה שמוכרים ולתומי חשבתי שזה בגלל הפטנט של החברה, שחלילה לא נדליף מידע פנימי שיפגע במכירה, אחר כך כתב שיפוי דרקוני אם חלילה נפלוט משהו, וחתמתי, לא נראה לי חשוד וכמוני גם תקוה. ליטל הוסיפה את החותמת שלה והחתימה שהמסמך נחתם מול עיניה אחרי שזיהתה אותנו ורק אז סימנה לדב וזה הטיל את הפצצה.

"בביקור האחרון שלי בארצות הברית למדתי שהאופנה האחרונה במשרדי המנכ"לים זה לקבל שרותי הרפיה מהעוזרות האדמיניסטרטיביות" הוא ניסה להשמע רגוע למרות שראיתי את המתח על פניו, "והייתי רוצה ליישם את זה גם אצלנו פה במשרד".

לרגע הייתה שתיקה, אני לא עיכלתי למה הוא מכוון אבל תקוה הבינה מייד, "בתנאי," היא זרקה לעברו, "לא בתחת, אתה יודע איך הולכים אחר כך ובעלי יבין מייד מה עשיתי" והאסימון נפל לי, הבנתי לאיזה שרותי הרפיה הוא מכוון והבטתי בתקוה במבט לא מאמין, היא נשואה עם ילדה במעון!

"מקובל," דב לא חיכה וענה, "תעדכני במסמך" הוא פנה לליטל, "רק בפה ובפּות" והרגשתי כאילו פטיש 5 קילו מכה לי בראש.

"ורק פה ורק בשעות העבודה" תקוה זרקה עוד תנאי.

"ברור, לא חשבתי אחרת" דב חייך לעברה, "אבל תחת התנאים האלה אני רשאי לבקש כל "הרפיה" שאני רוצה, מתי שאני רוצה ואיך שאני רוצה" הוא הדגיש, מסמן מרכאות כפולות כשאומר הרפיה.

"אז אני בפנים" תקוה ענתה, אפילו מתלהבת, ושוב הבטתי בה במבט לא מאמין.

"ומה איתך, דנה?" הוא פנה לעברי.

"איתי," התחלתי, מסמיקה, ובתוכי התחולל מאבק סוער, מצד אחד אני רווקה, באמצעות השכר החודשי הגבוה מהמקובל בשוק לתפקידים דומים והבונוסים הנדיבים שאני מקבלת אני חיה בכיף, מה שנקרא לוגמת מתענוגות החיים, קונה כל מה שבא לי, חוגגת במסיבות השוות ולא נרתעת מסקס עם גברים ונשים כך שעוד זיון לא כל כך מזיז לי אבל האגו שלי צעק 'לא!', 'את לא זונה! את לא תפתחי רגליים בשביל כסף!' הוסיף גם האגו, 'אל תסכימי! עם כִּישּׁוּרִים וניסיון כמו שלךְ אין לך שום בעיה למצוא מקום שלא דורש ממך לאבד את כבודך' המשיך ועודד הכבוד, 'בשום מקרה אל תשפילי את עצמך ככה' החרה אחריו גם האגו.

כנראה שדב הרגיש שאני מהססת כי הוא זרק לי פתיון, " פעם בשבוע, כשאני מחוץ למשרד, לעוזרת האדמיניסטרטיבית הבכירה מותר לקחת את הסגנית לחדר ההנקה למשך שעה כדי שזאת "תרפה" אותה" וראיתי את פניה של תקוה מתכרכמים אבל היא שתקה, לא מתנגדת, ועדיין הכבוד והאגו המשיכו להטיל וטו, 'את יותר מדי טובה בשביל שתשפילי את עצמך ככה' הכריזו שניהם וניצחו! "אני לא מסכימה" הודעתי.

עוד באותו יום סיימתי את עבודתי בחברה, התפוטרתי, מצד אחד חתמתי שאני עוזבת בהסכמה ומרצון ומצד שני קיבלתי פיצויים מוגדלים, פי שלוש ממה שהייתי מקבלת בנסיבות רגילות, אם תרצו – דמי שתיקה.

פתאום היה לי הרבה כסף ואני חגגתי, יצאתי לטיול באירופה, מלונות ברמה גבוה (יחסית) מסעדות מובחרות, מגהצת את כרטיס האשראי בלי לעשות חשבון, התחלתי ברומא, המשכתי לונציה, שלושה ימים במונטה קרלו, מפסידה כמובן בקזינו, פריז עיר האורות, הופעה של אד-שירן באמסטרדם ומשם ללונדון, קפיצה קטנה למנצ'סטר למשחק של מנצ'סטר-יונייטד באולד-טראפלד וחזרה ללונדון, מוזאונים ביום והצגות בלילה ובאחד הלילות תפסתי באיזה פאב את ג'וני, כושי ממדגסקר, ללילה שלא אשכח לעולם עם הזין הכי גדול שאי פעם ביקר בין רגליי, ותאמינו לי הרבה ביקרו לי שם בין הרגליים ועם זה לא הספיק אז חזרתי דרך טנריף לארבע לילות של סקס בינלאומי, כל לילה עם מדינה אחרת, שבדיה הייתה הראשונה, מונטנגרו שניה, ההוא מיפן השלישי עם זין לא גדול אבל טכניקה שמפצה על הגודל, ועוד כושי מדרום אפריקה עם זין גדול, לא כמו של ג'וני אבל כזה שאף שחקן פורנו לא היה מתבייש בו, בקיצור בזבזתי את כל הפיצויים שקיבלתי ואפילו חלק גדול מהחסכונות שהיו לי אבל אז, כשחזרתי והתחלתי לחפש עבודה גיליתי שהוטל עלי כתם, השמועות על סיבת העזיבה שלי לא עשו איתי חסד, וזה בלשון המעטה, וכל הניסיונות למצוא מקום חלופי נדחו על הסף בטענה שאין להם כרגע צורך או כאילו ניתן לי צ'אנס, ראיון עבודה עם הכי זוטר במשאבי האנוש ובסיומו תרוץ מהתחת למה לא.

הכסף ברח לי, נכנסתי למשיכת יתר וכרטיס האשראי שלי נחסם, חייתי על מעט המטבע זר שנשאר לי מהנסיעה, מספיק לאכול ותשלומים חיוניים, אפילו את המנוי להוט ביטלתי אבל בלי חשמל ופלאפון לא בא בחשבון ואז, בסוף החודש הקודם, כשבעל הבית בא לקבל את שכר הדירה שלו, היה ביננו הסכם של מזומן תמורת הנחה, לא היה לי במה לשלם לו!

עמדתי במבט מושפל, מובכת, וניסיתי לבקש דחיה אבל הוא לא היה מוכן, "דנה," הוא אמר לי אחרי שתיקה ארוכה, "אני מוכן החודש לעשות איתך סידור מיוחד" ורעד עבר בגופי, קראתי כמה סיפורים על סידור מיוחד שבעלי בית מציעים למי שלא יכולה לשלם, "אבל רק החודש, בחודש הבא זה לא יעבוד, אני צריך את הכסף! את מסכימה?"

"אהה, איזה סידור מיוחד?" שאלתי והסמקתי כמו עגבניה בשלה.

"דנה, את לא מטומטמת, את יודעת בדיוק למה אני מתכוון, אני מוכן לוותר לך החודש תמורת אירוח מלא!"

עוד רעד עבר בגופי, גם מה זה אירוח מלא ידעתי, הוא מתכוון לגמור לי בשלושת הפתחים, בפה, בכוס ובתחת! ואפילו שעשיתי את זה כמה פעמים רק שאז זה היה ביוזמתי ופה זה נכפה עליי, הכבוד והאגו שוב ניסו להתערב אבל הפעם קטעתי אותם, ידעתי שיש בפני רק שתי בררות, להסכים או למצוא את עצמי ברחוב, אלה שתי האופציות שהחוזה ביננו השאיר לי, "מסכימה" אמרתי בקול רועד והתחלתי להתפשט.

גם בעל הבית התפשט והיה לו חיוך של חתול שהניחו לפניו צלחת שמנת גדולה, "בסיבוב הראשון אני הולך לגמור לךְ בפה" הוא הודיע והחיוך על שפתיו התרחב, "בואי!" הוא נעמד ליד הקיר בפישוק ונשען עם הגב, "בואי תמצצי לי".

ירדתי על הברכיים לפניו ומצצתי, כמו גדולה מצצתי, אני יודעת למצוץ ופתאום היה חשוב לי שהוא יהנה, אולי בכל אופן הוא יסכים גם בחודש הבא אם לא אמצא עבודה, הכנסתי את כל הזין שלו לפה, למזלי היה לו זין די ממוצע ומצצתי בהצלחה גדולים ממנו, מחליקה עם השפתיים על העור המתוח ומתופפת בעדינות עם השיניים, מזייפת גִּירְגּוּר קולני של הנאה ומוצצת בקול, דוחפת אותו עמוק לגרון וממש שואבת, חולבת, עם כף יד אחת שלי שיחקתי בשק האשכים שלו, מגלגלת את הביצים בתנועה מגרה וכף היד השניה בחריץ התחת שלו, מלטפת את פי הטבעת, תמיד זה עובד וכך גם הפעם, גניחות ההנאה שלו הלכו והתגברו, הידיים שלו אחזו בראשי, כאילו חושש שאברח לו ברגע הקריטי, הראש שלי נע קדימה ואחרוה כשהזין שלו תקוע לי בפה ואחרי עוד כמה פמפומים הוא אחז חזק יותר בראשי, הצמיד אותו חזק לְאַגָּנוֹ ו…"קחי!" הוא צרח והרגשתי את אותו נוזל סמיך, חמים ומלוח ממלא את פי וגרוני, לרגע הוא שיחרר, נותן לי לנשום אבל מכריח לבלוע ושוב ממלא במטח זרע נוסף והיה גם שלישי ואחריו התחילו טיפות ו…"אהבתי" הוא שיחרר אותי, "תעשי לי קפה ונמשיך".

אחרי הקפה מצצתי לו שוב, הפעם כדי להעמיד לו, לקח קצת זמן אבל בסוף הוא עמד. "התחנה הבאה היא הפּות שלךָ" הוא צחק ומשום מה פּות נשמע לי יותר גס מכּוס, ודרש שאעמוד בפישוק ליד הכסא, שאתכופף ואשען על המושב עם הידיים, והוא בא מאחור והשחיל אותי, לאט, "שתרגישי ת'גודל" הוא התפאר ואני בתגובה זייפתי עוד גניחה תאוותנית כאילו מימיי לא חטפתי זין גדול כל כך.

לדחוף הוא דחף לי לאט אבל ברגע שכל הזין שלו היה נעוץ בתוכי הוא אחז חזק במותניי והתחיל לפמפם אותי בתנועות ארוכות וחזקות ואני, כמו תלמידה מצטיינת זייפתי גמירה ראשונה שליטפה לו את האגו הגברי שלו רק שכשהוא המשיך הרגשתי שאורגזמה אמיתית יוצאת לדרך, עולה ודוהר באותו מישעול מטפס ואז היא הכתה בי, חזקה ומטלטלת, אורגזמה אמיתי ואני גנחתי בקול והודעתי לו מה שהריץ אותו לגמירה השניה, הפעם בכוס שלי, ממלא לי אותו בשפעת השחיינים שלו שיצאו במסע חסר תכלית לשחלה המוגנת שלי.

כדי להעמיד לו שוב הוא השתפשף בין השדיים שלי, שכבתי על הגב, הוא התיישב על ברכיו מעלי והניח את הזין שלו, עדיין משומן באותו קוקטייל של נוזל הסיכה הטבעי שלי והשפיך שלו, בין השדיים שלי, תמכתי בהם מהצדדים ועטפתי אותו בשדיי והוא התחיל להשתפשף, מביט בי ככה מלמעלה ומחייך בהנאה.

רק מלהשתפשף בין שדיי הזין שלו אומנם התעורר אבל עדיין לא נמתח והתקשה כדי לחדור, בטח שלא לתחת שלי, אז שוב מצצתי לו עד שהוא היה מוכן למשימה הבאה, "התחנה השלישית היא הטוסיק שלךְ" הוא גיחך, "תשכבי על הבטן!"

נתתי לו ג'ל סיכה מהארונית שליד המיטה, נשכבתי על הבטן ובשתי ידיי פישקתי את פלחי ישבני, פותחת לו את הדרך אל פי הטבעת המכווץ. קודם הוא הזיל כמות נדיבה מהג'ל לאותו חור קטן ועדין, אחר כך הוא גם מרח לעצמו על הזין ורק אז הוא עלה עלי, נשכב מעליי וכיוון בידו את הזין אל הפתח המכווץ ו…"פאק!" צרחתי כשבאבחת אגן הוא נעץ את עצמו עמוק לתוך ישבני, זרם כאב השתולל בגופי כשפי הטבעת נמתח סביב הזין שפלש לתוכו, "רגע!" צרחתי, מתנשפת באותן נשיפות כלב, "רגע" והוא עצר ולא זז, נותן לי להתרגל לפולש שחדר, "זהו, עכשיו" נשכתי שפתיים והוא התחיל לזיין אותי בתחת.

לגמור לא גמרתי, הוא דווקא גמר די מהר ועדיין הצריבה הזאת בפי הטבעת מאותם פמפומים חזקים שלו ליוותה אותי גם למחרת, שכבתי והנחתי לו לעשות בי כרצונו והוא חגג, מזיין בכיף בתנועות ארוכות וחזקות וגונח גניחות הנאה קולניות אבל השפשוף הזה של פי הטבעת המתוח סביב הזין שלו הריצו אותו לגמירה השלישית שלו, "קחי!" הוא תקע לי את כל הזין עמוק לתחת ואני גמלתי לו ב"כן, תן לי" שאולי נשמע בא אמיתי אבל הוא היה רק זיוף, ושוב הוא צרח "קחי!" ותקע ושוב עניתי ב"כן, תן לי, תן לי בתחת" והרגשתי את החום המתפשט בישבן שלי כשהוא גמר לי בפנים.

"את זיון טוב, דנה" הוא אמר לי לפני שהלך, "הייתי מזיין אותך עוד בכיף אבל אני צריך את הכסף אז תזכרי, בחודש הבא זה כסף או לרחוב!".

שבועיים עוד ניסיתי למצוא עבודה אבל נכשלתי ואז, כשהבנתי שרק צעד דרסטי יוכל אולי לחלץ אותי מהפלונטר שלחתי את האגו יחד עם הכבוד שלי לקִיבִּינִימָט והרמתי טלפון לדב, למספר הישיר שאני מכירה, וביקשתי ממנו פגישה אישית ובגלל זה אני עכשיו כאן, יושבת מולו, מושפלת ומתחנן על נפשי שיקבל אותי חזרה.

כניעה והשפלה.

… דב התרווח בכורסה שלו וליטל, היועצת המשפטית, הזדקפה, "את יודעת מה את אומרת?" היא פנתה אלי, רצינית.

"כן, שאני מסכימה לכל התנאים שלכם" עניתי והשפלתי מבט.

"יש כמה שינויים קלים בתנאים"

"אני מסכימה גם להם" עניתי עוד לפני ששמעתי מה הם בבחינת 'נעשה ונשמע'.

"לפני שאנחנו מתחילים," ליטל שלפה מהמעטפה החומה שני טפסים והגישה לי, "אומנם חתמת עליהם כבר פעם אבל למען הסר ספק אני מעדיפה שתחתמי עליהם שוב" והיא הגישה לי גם עט.

ידעתי מה זה, הראשון טופס התחיבות לשמירת סודיות שהחתימה שלי כבר מתנוססת עליו והשני כתב שיפוי במקרה שלא אעמוד בהתחיבותי ולרגע היה לי דז'ה-וו אבל לא טרחתי לקרוא וחתמתי.

"תראי דנה," דב הביט בי במבט בוחן, "האמת שהתפקיד שלך כבר תפוס, אחרי כל ההרפיות שתקוה נתנה לי אין לי שום כוונה לקחת אותו ממנה, אבל במקרה התפקיד של העוזרת שלה פנוי ובשבילך אני מוכן לעשות מחווה מיוחדת, אם תקחי את התפקיד שלה השכר שלך לא ישתנה, יהיה כמו שהיה כשעזבת, כמו השכר של תקוה עכשיו, אז תחליטי" והוא התרווח בכורסת מנהלים הגדולה והביט בי.

הכבוד והאגו ניסו לדבר אבל השתקתי אותם, ידעתי היטב מה צפוי לי אם אסכים, לא רק שרותי ההרפיה, מרגע שהחלטתי עם זה כבר לא הייתה לי בעיה, אלא עם תקוה כבוסית שלי, היה ברור שלי שהיא תחזיר לי על כל מה שאני עשיתי לה כשהייתי הבוסית שלה ועשיתי, מודה, לפעמים התעללתי בה, אבל גם הבנתי שאין לי באמת ברירה, זה לשלם את מחיר הטעות שעשיתי או למצוא את עצמי הומלסית ברחוב ובחרתי בפחות גרוע, השפלתי מבט, כאילו איבדתי משהו על הרצפה, בלעתי רוק וְ-"אני מסכימה" עניתי והסמקתי.

"אותם התנאים כמו תקוה" ודב נשמע נלהב מההסכמה שלי.

"אותם התנאים כמו תקוה" עניתי ולדעתי הסמקתי אפילו יותר.

"בואי נראה שאנחנו מדברים על אותו הדבר שעליו את מסכימה" ליטל התערבה, "קודם כל, תקוה היא הבוסית שלך! לטוב ולרע" ובלי לחכות לתשובה היא המשיכה, "כשאת פה ובשעות העבודה, לדב מותר לדרוש ממך שרותי הרפיה, מין אורלי ווגינלי בכל עת שיבקש ובאיזו תנוחה שידרוש" והיא עצרה והביטה בי והמשיכה רק אחרי שאמרתי שאני מסכימה, "לתקוה מותר לקחת אותך פעם בשבוע לשעה לחדר ההנקה ולדרוש את אותם שרותי הרפיה" ושוב היא עצרה וחיכתה לאישור שלי, "והשלישי, וזה החידוש, לי מותר להזמין אותך פעם בשבוע לחדר שלי לעד שלוש שעות ולדרוש ממך את אותו הטיפול".

"גם תקוה עושה את זה?" שאלתי.

"גם תקוה" היא חייכה, "לא שהיא משהו ואני מקווה שְתִּהֲיִי קצת יותר טובה ממנה" היא ציחקקה ורעד עבר בגופי, כולם ידעו שהיא לסבית, היא אף פעם לא הסתירה את זה, ולא סתם לסבית, בוצ'ה, הגברית בין בנות הזוג.

ידעתי שצרת רבים נחמת טפשים ובכל זאת לדעת שגם היא עושה עזר לי מנטלית, "אז אם תקוה יכולה גם אני יכולה, מסכימה, עוד משהו?"

"כרגע לא אבל את יודעת, אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה באמריקה ועושים התאמות" ובפעם הראשונה היא חייכה לעברי, "אז בואי נזמין את הבוסית שלךְ," והייתה מין נימה עוקצנית כשאמרה הבוסית שלךְ, "ונעדכן אותה לגבי העובדת החדשה שלה ואל תשכחי לספר לה מה היא עומדת לקבל ממךְ"

"רגע," עצרתי את דב שכבר שלח יד לטלפון לקרוא לתקוה, "אני רוצה לבקש משהו, מקדמה, אין לי כסף לשלם שכר דירה ובעל הבית איים לזרוק אותי לרחוב".

שניהם החליפו מבטים ואז "בוס," ליטל פנתה אליו, "אם יורשה לי להציע מקדמה תמורת מקדמה, אם היא רוצה מקדמה שתתן גם לךָ מקדמה".

ראיתי את החיוך הזימתי מתפשט על פניו של דב, "צודקת, הסידור הזה, מקדמה תמורת מקדמה, נראה לי רק שלא רק לי, גם לךְ, ונתחיל דווקא איתךָ לראות איך היא יורדת לךְ יהיה המשחק המקדים הכי טוב כדי להעמיד לי אותו! מסכימה?" הוא הביט בי וחייך, חיוך ציני כזה.

"מסכימה" בלעתי רוק והשפלתי מבט, הרבה רוק בלעתי בפגישה שלנו היום ועדיין היא לא הסתיימה.

"תתפשטי!" ליטל אמרה במין קול סמכותי ושלו.

"מה?"

"אמרתי תתפשטי, ככה עושים אצלנו הרפיה, גם תקוה מתפשטת," לשניה היא ציחקקה ומייד חזרה לאותו קול סמכותי, "אם לא מתאים לך את יכולה לקום וללכת".

"מתאים לי" עניתי, באותו רגע הייתי כל כך מיואשת שהכל התאים לי, גם אם הוא היה מבקש "להרפות" בתחת שלי הייתי מסכימה אז קמתי והתחלתי להתפשט.

ראיתי את ליטל מביטה בדב, כאילו מדברים בעיניים, והוא גלגל את כורסת המנהלים שלו לאחור עד הקיר, מפנה את המקום. ליטל קמה ונעמדה במקום שפינה ואז, כאילו אין טבעי מזה, פתחה את המכנסיים שלה, שלשלה אותם יחד עם התחתונים עד הקרסוליים, התיישבה על השולחן ופישקה ברכיים ולא היה לי ספק שדב רואה את הכוס שלה! את הערווה המרוטה בלי אף שיערה ואת השפתיים הכהות והבשרניות, "נו, תזדרזי, קר לי בטוטה" היא ציחקקה, מאיצה בי, "ועכשיו בואי תחממי לי אותה" היא הצביעה על הכוס שלה.

לפנק אישה אני יודעת, עשיתי את זה לא פעם, אני לא לסבית, בעקרון אני אישה של גברים אבל אני גם אוהבת פינוקי נשים. רציתי לרדת על הברכים לפניה אבל היא עצרה אותי, "לא ככה! תעמדי ותתכופפי! גם הבוס תכף יצטרף" ורעד עבר בגופי, לא שגם את זה לא עשיתי בחיי המין הפעילים שלי אבל לזה לא ציפיתי ו…נעמדתי כמו שהיא רצתה, פישוק, מתכופפת קדימה ואוחזת בשולחן לא ליפול, יודעת שעכשיו הוא רואה את הכוס שלי ומשום מה זה גירה אותי בטרוף, הראש שלי נח עמוק בין רגליה של ליטל ואני לא יודעת למה אבל החלטתי להשקיע, אחרי ששמעתי שתקוה לא משהו בלפנק אותה החלטתי שכדאי לי להוציא אותה מרוצה, "כן" היא גנחה בתשוקה כשנישקתי את שפתי הכוס שלה, עושה לה את מה שאני אוהבת שיעשו לי, "כן, ככה" היא המשיכה באותו קול ארוטי כעם קצה הלשון ליקקתי לאורך כל החריץ שלה, מתחילה מלמטה ועולה לאורכו עד למעלה ושוב מנשקת ושוב מלקקת, הפעם חודרת עם קצה הלשון עוד יותר עמוק, נוגעת בפנים, ברטוב, וטועמת את הטעם שלה, טעם של אישה מגורה.

ליקקתי עוד כמה ליקוקים כאלה, כל אחד חודר קצת יותר עד שדחפתי לה את הלשון והתחלתי לחפש את אותם מקומות רגישים שהכי עושים את זה לאישה, "בוס, היא טובה" היא מילמלה בקול חרמני, "בוס, היא עושה לי את זה" היא המשיכה ומאחורי שמעתי את דב קם, לפי קול הרוכסן הנפתח ניחשתי שהוא פותח ומוריד את מכנסיו, אחר כך שמעתי אותו מתקרב ואז הרגשתי את האצבע שלו עוברת וחוקרת לאורך חריץ הכוס שלי, חודרת ומרגישה עד כמה אני רטובה שם, כן, מודה, השפילו אותי אבל זה חירמן אותי, "רטובה ומשומנת" הוא ציחקק לעבר ליטל והרגשתי את ראש הזין שלו מחפש את המקום הנכון בין שפתי הכוס שלי, מוצא ולוחץ מעט, מספיק כדי לעזוב ולאחוז בשתי ידיו במותניו ואז הוא השחיל אותי, באבחת אגן חזקה הוא תקע לי את כל הזין שלו, תקע והתחיל לזיין.

ליטל גמרה ראשונה. "תמשיכי!" היא גנחה באותו קול יצרי ואחזה לי בראש שלא אברח, "תמשיכי עד שגם הבוס יגמור!" ואני המשכתי, מפנקת אותה ושולחת אותה לעוד גמירה רק כנראה שדב היה כל כך מגורה שאחרי עוד כמה פמפומים חזקים הוא גמר, "כן!" הוא גנח, "הנה, קחי, קחי!" והוא נתן להר הגעש שלו להתפרץ עמוק בכוס שלי.

התלבשנו בשקט אבל ידעתי שמנת ההשפלה שלי לא התסיימה. הם חזרו למקומות שלהם, ממני דב דרש לעמוד לפני השולחן והזמין את תקוה להכנס. לדעתי היא הבינה מייד שהזדיינו, המראה שלנו והריח באוויר החדר לא השאירו ספק, וגם היא נעמדה מולו, מחכה, אולי מבינה, "תכירי את העובדת החדשה שלךְ" דב חייך אליה, מתרווח בכורסה שלו, ואני רציתי לקבור את עצמי באדמה, "את הבוסית, היא עושה מה שאת אומרת לה, אני בטוחה ששתיכן יודעות מה זה אומר" והפעם הייתה זאת ליטל שהמשיכה, "נכון דנה?"

"נכון" והרגשתי שעוד רגע אני בוכה.

"ומה עוד?" ליטל חייכה לעברי.

ידעתי למה היא מצפה ממני וסיפקתי את הסחורה, "ופעם בשבוע, אני מזמינה אותך לקחת אותי לחדר ההנקה לשעה כדי להרפות אותךְ" וראיתי את החיוך הנמרח על פניה של תקוה, חיוך של 'חכי, חכי, תקוה לא שוכחת, תקוה לא סולחת' וידעתי שהיא הולכת להחזיר לי על כל מה שעשיתי לה.

עוד באותו יום נקלטתי בחברה, הלך מהר, היה להם את כל הפרטים שלי, קיבלתי גם תג והמייל שלי נפתח מחדש והיה בו אפילו כל ההיסטוריה והכי חשוב המקדמה נחה לה בארנק שלי, במזומן! מקדמה שחשב השכר הודיע שהמנכ"ל החליט שהיא תרד רק מהבונוס שלי מה שיאפשר לי במשכורת הראשונה לסגור חלק גדול מהאובר-דראפט ועם משכורת שנכנסת לא היה לי ספק שמנהל הבנק ישחרר לי את החשבון וחשוב מזה את כרטיס האשראי.

"שִׁגְרָה".

למחרת הגעתי לעבודה ב-10, ככה תקוה אמרה לי להגיע לפני שעזבתי. ידעתי שזה יבוא ועדיין, כשהיא העמידה אותי לפני השולחן שלה, הסמקתי והסמקתי עוד יותר כשהיא התחילה את שיחת הקבלה שלי, בדיוק כמו שאני עשיתי לה אז, כשקלטתי אותה. "אני דורשת שתקראי לי בוסית, לא תקוה!" היא התחילה מייד, ללא מילות ריכוך מכינות, בוסית אני דרשתי ממנה לקרוא לי, "הבוס דורש שהמשרד יהיה מאוייש משבע בבוקר עד שש בערב אז אני פותחת בשבע, בעלי לוקח את הילדה למעון, ואעזוב לקראת ארבע כדי לאסוף אותה ואת תגיעי בעשר ותשארי עד שש או עד שהבוס עוזב, המאוחר ביניהם, הבנת?"

"כן" נפלתי למלכודת שלה.

"כן מה?" היא גערה בי כמו הייתה מ"כית ואני טירונית מושתנת, "כן בוסית! בשבילך, הבנת?!?".

"כן בוסית" השפלתי מבט.

"בנוגע להרפיות שאת מחויבת להם," היא הגיעה לתכל'ס, מתעלמת מזה שגם היא מחוייבת, "סיכמתי איתו שאת הרפיית הבוקר אני אעשה לו, את הרפיית אחר הצהריים את תעשי, אם הוא ירצה עוד הוא יחליט מי מאיתנו רק שקצת לפני ארבע אני עפה מפה ולפעמים, לפני שהוא עוזב, הוא מבקש גם מציצה להעמיד לו, מי שזוכה בפירות המציצה זאת טליה, אשתו" היא צחקה, "ורק שתדעי, זה שאני לא לוקחת אותך כבר עכשיו לחדר ההנקה זה בגלל שאני במחזור, בגלל זה גם הבוקר רק מצצתי לו ולדעתי כשהוא יחזור מהישיבה הוא יקרא לךְ לגמור את העבודה" ושוב היא צחקה, "לגבי המשרד אני בטוחה שאת זוכרת את העבודה, עשיתי כמה שינויים בסדרי התיוק, תכירי אותם בהמשך ואני מצפה שתנהגי בהתאם, ברור?"

"כן בוסית" הפעם לא נפלתי למלכודת שלה.

"אז לכי לשולחן" והיא הצביעה על השולחן שעמד בצד, זה שהיה קודם שלה, "יש לךְ המון לתייק ולהדפיס ו…תתכונני, הוא תכף חוזר!" היא חייכה חיוך מלגלג.

"הבוס קורא לךְ" תקוה חייכה לעברי, חיוך זימתי כזה שלא משאיר ספק בשביל מה הוא קורא לי אבל גם מלגלג, כאילו לה הוא לא קורא, כאילו היא לא נותנת לו את אותם שרותי ההרפיה.

נכנסתי ונעמדתי מול השולחן, "קראת לי בוס" שאלתי בקול קצת רועד.

הוא הביט בי וחייך, "כן, תתפשטי!" קצר ולעניין, בלי ללכת סחור סחור, "אומנם הבוסית שלך כבר מצצה לי הבוקר אבל היא במחזור ולא יכלה לסיים את ההרפיה אז אם לא הבנת אתן מגבות האחת את השניה, גם כשאת תהיי במחזור היא תגבה אותךְ"

התפשטתי, דב ישב בכורסה והביט בי, "בפעם הראשונה אני מעדיף את תנוחת המזכירה" הוא חייך לעברי כשעמדתי מולו עירומה וקם, "מַכִּירָה? ראית את הַסֶּרֶט?".

"מַכִּירָה" הסמקתי, "וכן, ראיתי אותו".

"אז תעמדי כמו בסרט, בדיוק כמו בסרט!" הוא צחק ונעמד לידי כשהוא משלשל את מכנסיו וחיכה שהעמד כמו שרצה בדיוק, מתקן מעט את תנוחת כף היד, מרחיק אותי מעט לאחור כדי שהשדיים שלי יהיו תלויים באוויר, מרחיב מעט את הפישוק ברגליים ורק אז, כשהיה מרוצה, נעמד מאחורי שלשל גם את תחתוני הבוקסר שלו עד הקרסוליים, נצמד וכיוון בידו את הזקפה המתוחה והתחיל להשחיל אותי, לאט, תוקע את עצמו לתוכי וכשכל הזין שלו היה נעוץ לי בכוס והרגשתי את חורשת שיער ערוותו נמחצת על ישבני הוא עצר. "בכל פעם שאני אגיד 'תנוחת המזכירה' ככה בדיוק תעמדי!" הוא הודיע והתחיל לזיין.

יש לו זין די ממוצע, אולי קצת מעל הממוצע אבל לא בהרבה, ולא הייתה לי בעיה להתמודד איתו, בטח לא אחרי אותו זין ענק שג'וני, אותו בחור ממדגסקר, דחף לי בלונדון, ועדיין לא רק הגודל קובע, גם זוית ההתקפה, הזוית שבה הזין חודר שקובעת איפה יגע לי בפנים וזוית ההתקפה שלו הייתה מעולה אז לא פלא שאחרי כמה פמפומים הרגשתי איך אני מטפסת במשעול האורגזמה שלי וכן, מודה, הוא עשה לי את זה, חשבתי שאני רק אשכב כמו גְּוִויָּה ואתן לו לבצע את זממו בלי שום מעורבות רגשית שלי אבל זה לא קרה, הייתה מעורבות, אחרת איך אפשר להסביר את הגמירה שהגיעה? וכן, נהניתי, לא האמנתי שזה יקרה לי אבל זה קרה, השפילו אותי ואני נהניתי, נהניתי וגמרתי, גמירה חזקה שהפכה אותי עוד יותר רטובה.

כמעט וגמרתי שוב אבל הוא גמר לפני, גמר, מילא לי את הכּוס באותו שפיך שלו ולא יצא עד שהזין שלו התרופף והחליק בעצמו מתוכי. "את זיון טוב, דנה" הוא אמר לי אחרי שגמר להתלבש והתיישב בכורסת מנהלים שלו עם חיוך ניצחון על פניו, "כיף לעשות איתךְ עסקים" הוא צחק, "תתכונני, אחר הצהרים אני אקרא לך שוב, הפעם לשירות הרפיה מלא, כולל מציצה".

כשיצאתי הלכתי לשרותים לנקות את עצמי, נגבתי במגבת לחה בין הרגליים, מנקה את השפיך ומחליפה לזוג תחתונים שהבאתי בדיוק בשביל זה רק דבר אחד לא העזתי לעשות, לא הבטתי בעצמי במראה!

תקוה הלכה לקראת השעה ארבע לא לפני שחילקה לי הוראות שכל תכליתן אחת, להשפיל אותי ולהבהיר לי מי הבוס ביננו ואני בלעתי את הצפרדע בגבורה.

קצת אחרי השעה ארבע דב קרא לי לחדר. "אני צריך הרפיה, תתפשטי!" הוא זרק לעברי כשנכנסתי והמשיך לעיין במסמך שלפניו.

רגע ארוך עמדתי לפניו עֵירוּמָּה וְעֶרְיָה, ביד אחת מכסה את הכוס שלי, את השדיים לא טרחתי אפילו. בשלב מסויים הוא הניח את המסמך בצד, סוקר אותי ככה, עירומה, מאותת לי בידו להזיז את היד המסתירה ואני הזזתי, עומדת לפניו חשופה. "בואי" הוא משך את הכורסה לאחור, קם ופתח את מכנסיו והוריד אותם עם התחתונים עד הקרסוליים והתיישב חזרה, "תכנסי!" הוא הצביע אל מתחת לשולחן וברגע שנכנסתי הוא חזר ונצמד לשולחן ו"תמצצי, תעמידי לי אותו" ואומנם לא ראיתי אבל לדעתי הוא חזר לקרוא במסמך.

מצצתי לו, לא הייתי צריכה הרבה כדי שיעמוד לו, "בואי, צאי" הוא משך את הזין שלו מהפה שלי וגלגל את הכורסה לאחור, "תשכבי על הגב" הוא הצביע על השולחן הגדול, לפניו, מסדר אותי כשהתחת שלי בשולי השולחן לפני והרגליים שמוטות לרצפה, אחז בהם, הניח את שוקיי על כתפיו, התקרב עוד יותר וכיוון בידו את הזין לכוס שהיה פתוח בפניו, בדיוק בגובה הנכון כדי לחדור, לחץ מעט, שלא יברח, חיבק את ירכיי ותקע את עצמו בתנועת אגן חזקה ומהירה. "לזה אני קורא 'על הגב'!" הוא הודיע לי, "כשאדרוש כך תשכבי" והוא התחיל לזיין אותי.

קצת לפני שש בערב הוא שוב קרא לי למשרד והפעם ביקש רק שאמצוץ לו, אפילו בלי להתפשט, הוא עומד בפישוק ונשען עם הישבן על השולחן ואני לפניו, על הברכיים, מוצצת וכשעמד לו הוא פשט אמר "שלום" והלך.

למחרת הסיפור חזר על עצמו, הגעתי בעשר, תקוה כבר מצצה לו אבל אותי הוא זיין, אחר הצהרים נתתי לו הרפיה מלאה, ככה הוא קורא למציצה פלוס זיון ובערך בחמש הוא עזב לחדר כושר ולא הייתי צריכה לתת לו עוד מציצה.

גם היום השלישי התחיל בצורה דומה הגעתי בעשר, תקוה כבר מצצה לו רק שהפעם קיבלתי טלפון מליטל שאני אעלה אליה וכשהודעתי לתקוה, קצת חוששת מה יקרה עם הוא ירצה לזיין, היא הרגיעה אותי שהם מתואמים ביניהם, יש ביניהם הסכם כזה שליטל לא מקבלת סחורה משומשת, ככה היא קוראת לנו אם המנכ"ל כבר זיין אותנו באותו יום.

"תנעלי!" ליטל קיבלה את פני כשנכנסתי. נעלתי ונעמדתי מול השולחן שלה ורעד עבר בגופי כשראיתי את הסטראפאון מונח לו בצד. "תתפשטי!" היא המשיכה, מחייכת אלי. התפשטתי ועמדתי מולה עֵירוּמָּה. "אל תכסי!" היא גערה בי כשעם יד אחת כיסיתי את הכוס שלי ובשניה ניסיתי להסתיר את החזה. הורדתי, חושפת את עצמי בפניה.

"אני אוהבת להיות עירומה שעושים לי הרפיה" היא קמה ונעמדה מולי, "תפשיטי אותי" היא לחשה בקול מפתה והרגשתי כאילו מהופנטת כשהתחלתי להפשיט אותה. "עשית את זה פעם עם אישה?" היא שאלה תוך שאני מפשיטה אותה.

"כן" עניתי ושיחררתי את החזייה שלה, מניחה אותה על השולחן.

"היא אותך או את אותה?"

לרגע רציתי להגיד לה שזה לא עניינה אבל עצרתי בעדי, מה זה תורם לי? "גם וגם" עניתי ופתחתי לה את המכנסיים, ירדתי על ברכיי והורדתי לה אותם.

"ומה אהבת יותר?"

"שהיא עשתה אותי" הודיתי, לא מסתירה.

"עם סטראפאון?".

"גם, וגם עם האצבע, ביחוד כמו שפרנקי עושה בסדרה 'שפת נשים' (Lip_Service)" והורדתי לה גם את החוטיני שלה.

עמדתי על הברכיים והכּוס שלה היה מול הראש שלי. "תנשקי!" היא פישקה מעט את הרגליים. נישקתי, הצמדתי את השפתיים שלי לשפתי הכוס הרכות שלה ונישקתי, "כן, ככה, עוד" היא גנחה בתשוקה ואני המשכתי, מנשקת ומתחילה ללקק ופתאום היה חשוב לי שהיא תהיה מרוצה, למה? לא יודעת, פשוט מין תחושה כזאת או אולי כי כזאת אני, אם לעשות אז לעשות הכי טוב.

אחרי הנשיקות הגיעו הליקוקים עם קצה הלשון והתחלתי לחדור, בכל ליקוק חודרת עוד קצת, "כן!" היא גנחה בקול נהנתני, "כן, תמשיכי, תמשיכי" וידיה הונחו על ראשי, "כן, זה טוב, כן, שם, שם" היא הדריכה אותי כשדחפתי את הלשון שלי עמוק לכוס הכל כך רטוב שלה והתחלתי לחפש את ענבל תענוגותיה, "כן, בעדינות, כן, הנה, הנה! זה בא! הנה!" היא התנשפה והטעם של אישה שגומרת מילא את פי, "עוד!" היא התנשפה, "תמשיכי, עוד" היא המשיכה ואני המשכתי, איך אומרים בפרסומת? ממשיכה לפנק, לפנק, לפנק ולא הייתי צריכה הרבה כדי לשלוח אותה לעוד גמירה מטלטלת.

"פאק! את טובה" היא חייכה אלי, יושבת על כורסת המנהלים שלה ומנסה לסדר את נשימתה, "איפה למדת לפנק ככה?"

הסמקתי ושתקתי, אני שומרת על זכות השתיקה והיא, ליטל, לא לוחצת. "כל המוסיף גורע" היא ציחקקה ולהפתעתי החזירה את הסטראפאון חזרה למגירה בצד השולחן שלה, "עם כזאת הרפיה אני רק יכולה לקלקל" היא שוב ציחקקה, "את יכולה להתלבש" וגם היא קמה והתלבשה בעצמה ו…"דנה," היא פנתה אלי כשכבר כמעט יצאתי, "בשביל השלום בית, אם תקוה תשאל תגידי שזיינתי אותך עם הסטראפאון"

תקוה לא שאלה ואני לא נידבתי מידע אבל למחרת, כשהגעתי לעבודה, תקוה קיבלה את פניי עם חיוך, "הענקתי הבוקר לבוס שרות הרפיה מלא" והחיוך שלה רק התרחב, "את יודעת מה זה אומר?" והיא שלפה מהמגירה שקית נילון אטומה.

ידעתי ולכן הסמקתי, זה שהסמקתי הייתה תשובה מספיקה בשבילה והחיוך הפך זימתי יותר, "בואי!" היא קמה מהכסא שלה, "הולכים לחדר ההנקה", למה לחדר ההנקה? כי אף אחת לא משתמשת בו. המעצבת שתכננה את הקומה טענה שחייבים ואף אחד לא התווכח איתה ומאז הוא סגור והמפתח מונח במגירה של תקוה והנה, עכשיו, מצאו לו שימוש.

לתקוה הייתה רק מטרה אחת באותו יום, באותה השעה שבה עמדתי לרשותה ואותה היא ניצלה עד תום, להשפיל אותי, מסע הנצחון שלה על מי שהייתה פעם הבוסית שלה ועכשיו היא כפופה לה. "תתפשטי" היא הודיעה כשנכנסנו לחדר, עושה לי את מה שעושים לה, "רק שתדעי את לא הראשונה שאני מזיינת פה" היא המשיכה בעוד אני מתפשטת, "אני הולכת לתת לך את זיון חייךְ" היא שלפה סטראפאון מאותה שקית נילון שהביאה איתה, "אבל קודם בואי תמצצי לי" היא הורידה במהירות את התחתונים שלה, גלגלה אותם על פרק כף ידה ונשענה על הקיר בפישוק רגליים, "על הברכיים" עם יד אחת היא הרימה את שולי החצאית שלבשה וחשפה בפני את הכוס שלה ובשניה הצביעה על הרצפה לפניה, "בואי!" ואני באתי, ירדתי על הברכיים והתחלתי ללקק לה.

"כן, תלקקי לי!" היא גנחה בהנאה וכמו שהיא אמרה תלקקי זה לא התייחס רק לפעולה הפיזית, היה בזה הרבה מהרצון להשפיל, מהכוונה להדגיש שהיא הבוסית ואני זאת שצריכה להתרפס בפניה, להתחנף, אבל ידעתי שזה יבוא, התכוננתי לזה ועכשיו, כשזה הגיע, הצלחתי לשלוט בעצמי, באותו דחף לנשוך לה בדגדגן! ועברתי למוד אוטומט, עושה בלי רגש, כדי לצאת ידי חובה, כל כך לא אני אבל לה זה הספיק, לראות אותי ככה על הברכיים הספיק לה והיא עברה לזיון.

היא העמידה אותי לפני הכסא ודרשה שאתכופף ואשען עליו בכפות ידיי, וככה, כשאני עומדת והדרך לכוס שלי פתוחה בפניה, היא הורידה את החצאית, הלבישה לעצמה את הסטראפאון ובלי שום משחק מקדים, בלי אפילו לבדוק אם אני מוכנה, היא השחילה אותי והתחילה לזיין אותי.

זיון חיי זה לא היה, אתם בטח מבינים את זה, אולי הזיון הכי גרוע בחיי אבל מהר מאד הבנתי שיש פה מין קרב חתולות כזה, היא חיכתה שאני אגמור, ולגמור לא היה לי שום סיכוי בזיון גרוע כזה, אז זייפתי, האמת שפחדתי, אישה יודעת לזהות אישה מזייפת, אבל לא תקוה, האגו שלה שלט בה ו…"אמרתי לךְ" היא הכריזה בגאווה כשזייפתי את הגמירה השניה, "מי עוד נותנת לך גמירות כאלה?" ולשמחתי היא לא התייחסה לשתיקה שלי.

זהו, נכנסנו למין שגרה כזאת, המנכ"ל קצת נרגע וברוב הימים הוא עבר להרפיה אחת ביום, לפעמים בבוקר מתקוה, לפעמים אחר הצהריים ממני, לדעתי יותר ממני אבל לא ניהלתי יומן, מדי פעם הוא המשיך לבקש שאני אעמיד לו לפני שהוא נוסע הביתה, הייתה גם תנוחה שלישית שהוא דרש ממני, 'אל הקיר' הוא קרא לה, עומדת בפישוק ונשענת על הקיר והוא מאחורי עומד, מזיין ומשחק לי בציצים התלויים תחתיי, בעטינים כמו שהוא קרא להם. פעם בשבוע תקוה המשיכה לקחת אותי לחדר ההנקה רק שלמדתי למרוח לי ג'ל סיכה לפני כי בפעם הראשונה שרף לי בטוטה אחרי הזיון שלה, וקרן האור היחידה הייתה ליטל, איתה דווקא אהבתי את הפגישות השבועיות שלנו, לה, בניגוד לדב ותקוה, היה חשוב שגם אני אהנה ופעם, כשהיא קראה לי ונכנסתי, היא הפתיעה אותי מאחור, הצמידה יד לפה שלי שלא אצרח מבהלה, הצמידה אותי בגופה אל הקיר, דחפה את כף ידה אל מתחת לחצאית, חדרה לתחתונים ודחפה לי את האצבע לכוס ועשתה אותי, "את יודעת מה ההרפיה הכי טובה שאת יכולה לתת לי?" היא לחשה לי באוזן בקול הכי מפתה, "שתגמרי" היא המשיכה, "שתגמרי ותגמרי עד שלא תוכלי יותר" והיא החליפה את היד המכסה את פי בשפתיה, מנשקת אותי, "תתמסרי!" ואני התמסרתי, נותן לאצבע לה לעשות לי כשפים בכוס וללשון שלה לשחק לי בפה וגמרתי, וגמרתי, וגמרתי, כמה? מי סופר אבל היא לא הפסיקה עד שהברכיים רעדו לי וגלשתי והתיישבתי על הרצפה, מתנשפת.

ו…היה עוד משהו, זה קרה במקרה, מוקדם מאד בבוקר תקוה צלצלה אלי, מעירה אותי, וביקשה שאגבה אותה בבוקר כי הילדה בכתה כל הלילה, יש לה חום והיא חייבת לקחת אותה לרופאה.

כשדב הגיע ראיתי אכזבה על פניו, הוא התעניין מה קרה לתקוה והסברתי לו. עמד לו, ראיתי, אז הצעתי שאני ארפה אותו במקומה. "תודה," הוא חייך, מין חיוך מאולץ, "אבל ליטל תאמה איתי שהיום היא תקרא לך וכמו תמיד הבטחתי לה שאת לא תהיי משומשת" ומשום מה התרגלתי כבר ל'תהיי משומשת' המַחְפִיץ[i] הזה, ולמרות שזה משפיל כבר לא נעלבתי כמו בהתחלה.

אני לא יודעת מאיפה בא לי הרעיון, אולי מזה שהבנים תמיד אמרו לי שזקפה לא מטופלת עושה כאב ביצים, אז הצעתי לו לעשות לו ביד, "גם לךָ תהייה הרפיה," חייכתי אליו, "וגם אני אשאר לא משומשת" והוא קנה את זה.

במשרד שלו, כשהוא שוכב על השולחן, על הגב, המכנסיים שלו מורדות עד הברכיים והחולצה מורמת וחושפת את הבטן, עשיתי לו ביד. הוא ביקש גם שאני אראה לו את הציצים ולא התנגדתי וככה, חשופת חזה עמדתי לצידו ושפשפתי לו, משתמשת בקרם לחות שלי במקום ג'ל סיכה והיה משהו מאד נינוח בסצנה הזאת, דב שכב בעיניים עצומות כשחיוך של הנאה מרוח על פניו, ממלמל פעם אחר פעם "כן, תמשיכי, תמשיכי" עד שהר הגעש שלו התפרץ, מתיז רסיסי שפיך לכל עבר וכנראה שהוא אהב את זה כי מדי פעם הוא היה מבקש ממני לעשות לו את זה רק שאז הוא כבר דאג שיהיה לו ג'ל עיסוי אינטימי במגירה.

להמשך >>>

אזהרה : מערכת יחסים מינית בין ממונה לכפיפ/ה עשויה להיכלל במסגרת החוק להטרדה מינית! במקרים שבהם מתקיימת מערכת יחסים מינית בין בכיר/ה לכפיפ/ה, על הבכיר/ה להוכיח שמדובר בהסכמה אמיתית והדדית אבל זהו רק סיפור ובסיפור, כמו בסרט, יש דרקונים ופיות, יש קוסמים ומכשפות, יש גיבורי-על שיכולים לעוף בחלל ולהציל בעצמם אוטובוס תלמידים שנפל לנהר, יש חיות מדברות ורוקדות ואפשר לנוע בזמן אז בסיפור שלנו מוצאים מסלול עוקף וזה עובד אבל אל תשכחו שזה רק סיפור!

[i]  מַחְפִיץ : מעניק לאדם תכונות של חפץ

6 מחשבות על “על טעויות משלמים – 1. אופנה אמריקאית”

  1. סיפור מצויין אבל תחליף את אמריקה במשהו יותר אקזוטי כי לי לפחות זה מציק כי אין מצב בארה״ב שמשהו כזה יהיה חוקי מחלקה משפטית או לא.

    הגב
  2. תשמע אני לא נוהג להגיב … אני קורא ותיק שלך עוד מימים ימימה של סליזי וגם של פורומים שאני כבר לא זוכר את שמם… זה אחד הכי טובים שלך by far וזאת אומנות לכל דבר!
    אלוהים יודע לאן זה ילך אבל נחכה ליצירה הבאה מידיו של אריה

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)