'האגם האדום' היה גוף מים צר ומוארך בין שתי פסגות הרים עמוק בשממת יערות הצפון. משפך הרוחות, מבנה העמק בו שכן והיער העבות שסביבו סיפקו תנאי קירור מעולים וגרמו לפניו של האגם לקפוא באופן עבה וחזק במיוחד.
דרסי ניווטה את הטנדר לאורך כביש הגישה המפולס חלקית והם נסעו באיטיות בניסיון למצוא נקודה טובה לחניה. לדבריה היה צריך למצוא מקום שמורם מהאגם, אבל עם גישה נוחה היישר אל קו המים/קרח, שיהיה שטוח ורצוי עם עצים סביבו בשביל הגנה מהרוח ופרטיות מסוימת.
לאחר זמן נסיעה קצר נמצא מקום שהתאים, לטעמה של דרסי, לדרישות והם החנו בו את הטנדר עם הארגז לאחור לצורך פריקה יעילה של הציוד.
מיקי פרק שני אוהלים, ולוח סולארי מתקפל, ועזר לדרסי עם קופסא גדולה של מקדחת בניין של מקיטה. אחר כך הורידו שתי מיטות שדה מתקפלות – בדיוק כמו אלו שעליהן ישן בטירונות, מנורות חשמליות ורדיאטור חימום ולבסוף, אחרי שהכל סודר על השלג הדרוך לאורך הטנדר, שלפה דרסי מרצפת המושב האחורי שני תיקי נשיאה ארוכים ובתוכם שתי חכות דיג מתקפלות. כעת, אמרה, הם היו מוכנים להתחיל להקים את האוהלים.
דרסי הסבירה למיקי את תהליך הקמת מחנה לדיג חורף תוך כדי עבודה. תחילה, צריך להקים את מחסה הדיג, על הקרח, לפחות עשרה מטרים בעומק האגם, היכן שהמים לא נוטים ליצור גלים גדולים ולכן שכבת הקרח עבה יותר. לצורך כך צריך בדרך כלל להביא מקדחה עם ראש קדיחה גדול מיוחד לקרח. אבל, מכיוון שהם היו באמצע העונה, דרסי הציעה שקודם ילכו לבדוק האם דייגים אחרים הקדימו אותם והותירו להם חור מוכן. אכן, חור מוכן בקרח נמצא, והוא אפילו היה רחב מספיק שלא היה צריך להרחיב אותו ביד.
הם הלכו אל הגדה, אספו את אוהל המחסה והחכות וחזרו לכיוון החור. תחילה הציבו את שתי החכות על כננות שננעצו בשלג. ואז החלו לבנות סביבן את המחסה. זה היה אוהל מרובע פשוט עם דפנות ברזנט דקות וללא בידוד משמעותי שנמתחו על מסגרת צינורות מתכת מתקפלות. ממש כמו סוכות נחלים מתקפלות שנפוצות בישראל, רק קצת גבוהות יותר כדי לאפשר מקום לחכה הארוכה להגיע למלוא גובהה.
אחרי הקמת המחסה, דרסי קשרה חבל צהוב מחזיר אור אל שתי החכות והם מתחו אותו לכיוון הגדה כשהלכו להביא את שאר הציוד. "זה", הסבירה דרסי, "הנותב שלנו- כדי שנדע איך להגיע למחסה באמצע הלילה אם ייתפס דג ולא תהיה ראות טובה. זה גם המאבטח שלנו, למקרה שהקרח יישבר ויהיה צריך להציל אותנו מטביעה". מיקי הזדעדע ופניו נעשו מוטרדות. "זה בסדר, לא שמעתי שמשהו כזה קרה באגם הזה אף פעם. זה קורה בעיקר לדייגים חסרי זהירות שמקימים מחסה היכן שהקרח דק מדי".
על הגדה דרסי קשרה את החבלים לענף עץ, ואז קשרה שני פעמונים בקצותיהם – כדי שיידעו אם החכה רועדת, וחיברה שני שאקלים גדולים, כמו של טיפוס צוקים,עם רתמות שהדלדלו מהם ודרסי הראתה לו איך לרכוס את הרתמה מעל מכנסי השלג הכבדים.
מהגדה הביאו אל המחסה שני כיסאות מתקפלים, ארגז עם פיתיונות לדגים, ומנורה חשמלית. דרסי קשרה פיתיונות בקצה שתי החכות והראתה למיקי איך לשקע אותו דרך החור אל תוך המים הקפואים שתחתיהם.
"עכשיו", הסבירה, "אפשר ללכת לבנות את אוהל הלינה שלנו, ועם קצת מזל, עד שנסיים לארגן אותו ולהדליק אש נתפוס איזה דג או שניים לארוחת ערב".
"אז למה בעצם שני אוהלים?" שאל מיקי. "למה לא לישון באוהל אחד פשוט קרוב יותר לגדה איפה שהמים רדודים ולא יקרה כלום אם הקרח יישבר?"
"קודם כל", ענתה דרסי, "אפילו מים רדודים, אם ניפול לתוכם, זה לא יהיה נעים, ויש סיכוי שניפגע מסלעים, נתעלף ונטבע. אז, תמיד עדיף לא לישון על האגם. שנית, צריך מחסה לחכות כי הרוחות יכולות להעיף אותן לאיבוד בלי שנשים לב, וגם לא יהיה נעים במיוחד לשבת על השלג במהלך היום ולטפל בחכות או לשלוף דגים אם תהיה רוח. ומעבר לכל אלו, כדאי להיות קרובים לחכות כמה שפחות כי הצעדים שלנו על הקרח מייצרים רעידות שמועברות במים ומבריחות את הדגים. לוקח לדגים בדרך כלל עשר דקות לפחות לחזור לשחות בסביבה שהלכנו עליה. ואם נישן היכן שהחכות, לא נוציא מהאגם כלום, חוץ מתסכול".
מיקי הנהן בהבנה, והתחיל לעזור לדרסי לפרוס את אוהל הלינה הגדול. זה היה אוהל שאפשר בקלות להלין בו ארבעה אנשים. היו לו קירות כפולים עם שכבה פנימית מיוחדת שדרסי ניפחה בקומפרסור, ואז שמו עליו שכבה נוספת להגנה בפני גשם שכך החלק העליון שלה היה שקוף. הם מיקמו בתוכו את הרדיאטור ודרסי הפעילה אותו כדי שיתחיל לחמם, ואז את שאר הציוד. אחרי שסיימו את כל זאת, שלפה דרסי שני אתים מהארגז של הטנדר והורתה למיקי ללכת לצד השני של האוהל ולהתחיל לערום שלג מהסביבה הקרובה על דפנות האוהל כמה שיותר גבוהה. מיקי נראה מבולבל והיא הסבירה שזו פשוט עוד שכבת בידוד לשמירת החום בתוך האוהל. קצת כמו האופן שבו עובד איגלו לשימור חום.
בחוץ, הם יצרו בור למדורה והציבו גריל קטן. "האש תחמם את הגריל, הגריל יחמם את האוכל וגם העשן ירחיק חיות בר בלילה", הסבירה דרסי. "אין כל כך חשש מזאבים או דובים בשיא החורף. אבל, פומות*, גרגרנים**, וזאבי ערבות*** בהחלט עשויים לבוא לבקר במאהל במהלך הלילה.
עודם מסיימים להדליק את האש והאחד הפעמונים החל מצלצל במרץ. "תפסנו משהו", אמרה דרסי. היא לקחה את סכין הסיירים איתה, השתחלה ברתמת הבטיחות והחלה ללכת לכיוון האגם. מיקי רץ בעקבותיה וכבר כמעט ועלה על הקרח כשהיא צעקה אליו "עצור! אף פעם אל תרוץ על קרח של אגם. בטח בלי רתמה. קודם כל, אתה יכול להחליק וליפול, ואז הנפילה או תוביל למכה כואבת, או לסדק בקרח, או שניהם ובלי רתמה, אני לא אוכל להציל אותך". מיקי חזר לאחור והשתחל ברתמה. הוא האט צעד והתקדם אליה בזהירות.
ככל שהתקרבו ראו חכה מרקדת יותר ויותר ודרסי העירה "זה לא דג גדול מאוד. אפשר לדעת כי החכה לא מתכופפת הרבה כלפי מטה ואין לו הרבה כוח להיאבק". היא רכנה לצד הבור, גלגלה את החוט כלפי מעלה ללא מאמץ גדול, ולבסוף מהמים הקפואים נשלף דג כסוף בגודל חצי מטר לערך, מוארך גוף וחום סנפירים. "פורל אגמים", אמרה דרסי בידענות. "זה יהיה טעים מאוד על האש לארוחת ערב. אם רק נשיג עוד אחד נהיה מסודרים".
הם חזרו עם הדג אל הגדה, דרסי ניקתה אותו ביעילות מרשימה מעל לדלי פלסטיק עטוף שקית ניילון, ואז קשרה את השקית, סגרה את מכסה הדלי, והלכה לקבור את הדלי בשלג כמה מטרים מהאוהל.
הם חזרו על התהליך פעמיים נוספות. פעם אחת תפסו דג דומה ולקחו אותו חזרה ופעם אחרת תפסו דג אחר, מוארך יותר ועם נקודות לבנות****, אבל דרסי אמרה שהוא קטן מדי וחבל לקחת אותו והם השיבו אותו למים.
השמש התחילה לשקוע, הדגים נצלו על האש, ועל הגזיה הם הכינו פסטה וערבבו לתוכה רוטב מוכן מראש מקופסא. הם אכלו די בשתיקה וצפו בשמש שוקעת לאיטה. "טעים, נכון?", אמרה דרסי, ומיקי הנהן מיד להסכמה. "תודה שאת לוקחת אותי לכל המקומות המדהימים האלו, ונותנת לי את החוויות האלו", אמר מיקי.
"בשמחה מותק. אני כל כך שמחה שאתה בקטע. לצערי, רוב הגברים שאוהבים קמפינג הם חזירים שוביניסטים, אנשים חשוכים ובורים שאין לי גרם סבלנות אליהם. כבר הפסקתי ללכת, כי נמאס לי מההצקות שלהם כשאני באה לבד. עכשיו, איתך, זה שוב כיף".
השמש כבר שקעה לגמרי, והכוכבים התחילו לצאת. דרסי הדליקה את שתי מנורות הלילה. אחת דלקה באור חזק ובוהק ואילו השנייה גמגמה בעור עמום, והמדיד שלה החווה על כך שהיא ממש מתרוקנת. "נו, טוב, נסתדר עם מנורה אחת הלילה, ומחר הפאנל ייטען את שתיהן מחדש. לפחות הרדיאטור עובד היטב. מתחיל להיות לי ממש חם", היא אמרה.
הם שכבו שניהם על המיטות, ודרסי התחילה להוריד שכבות. תחילה, הורידה את המעיל הכבד והגדול, ואז פשטה את המגפיים. המנורה שמעליה הייתה זו שלא עבדה, והאור שהגיע מהצד שליד המיטה של מיקי גרם לדרסי להטיל צללית חדה וברורה על קיר האוהל שהיה בצבע קרם בהיר. מיקי הסתכל על הצללית מוקסם, ואז דרסי שמה לב אליו ושאלה "מה?", בחוסר סבלנות מסוים.
"סתם, ראית את הצללית שאת עושה על הקיר?" הוא שאלה, ודרסי הסתובבה וצחקה. "אתה יודע שצלליות על קיר האוהל הם אחת הדרכים המסורתיות של שבטים נוודים לספר סיפורים. סבה שלי בילה איתם זמן, ואני זוכרת שהיה מספר לי סיפורים בילדות. הוא גם לימד אותי איך לעשות כל מיני צלליות".
היא חיבקה יד ביד והתחילה להדגים. "הנה ארנב, והופ הוא קופץ". במקומו דידה מתוך צללית גופה החוצה ראש איל עם קרניים עבותות. אחריו הציגה ציפור טרף רחבת כנפיים דואה ואז דמות אדם הולך, ועוד דמות אדם לקראתו, ואז את שניהם מתגפפים ומתנשקים. משם, זנחה דרסי את משחקי הדמויות והמשיכה להתפשט. אבל, הפעם, עשתה זאת בחושניות. היא פשטה את השכבת ביניים העבה שלה, ונותרה רק עם שכבת הבסיס הטרמית. ואז התגלגלה על ישבנה עם הרגליים מעלה, כמו נשים שמורידות גרבונים, והחלה להוריד את מכנסי השלג. מתחתיהם, הייתה רק שכבת הבסיס שנצמדה לגוף והבליטה את הרגליים הדקות והשריריות שלה, והבטן השטוחה שלה. היא התחילה להעביר את ידיה לאורך גופה, מתעכבת על הקימורים בירכיים, במותניים ובשדיים.
מיקי, הביט על הצלליות על דופן האוהל – מוקסם לגמרי, ואמר לה שזה מדהים כמה שזה סקסי. דרסי קיבלה את המחמאה בשמחה והעלתה את רף הריגוש. היא התיישבה על קצה המיטה, כך שצלליתה הייתה מספיק מסובבת בשביל להבליט את השדיים אבל גם להציג את שתי הרגליים כל אחת מובחנת. היא 'פיסקה' את הרגליים, ואז שלחה יד אל ביניהן והתחילה לשפשף ועם היד השניה עלתה לאורך המותן, ואז השד, והרימה את השיער שלה כמו זנב סוס גבוהה. היד השתחררה והשיער נפל בשטף אל הכתפיים. היא באמת שפשפה היטב והתחילה להתרגש. בהתאמה האגן שלה התחיל לזוז קדימה ואחורה על היד שלה ועל קצה המיטה, והצללית שלה נראתה כמו הייתה רוכבת על צינור מתכת אנכי, או 'רמה' של אופניים.
מיקי התחיל להתחרמן גם כן. הוא כבר הוריד מעצמו את רוב השכבות והיה אף הוא רק עם געטקס וגופיה טרמיים צמודים לגופו. הוא שלח את ידו וחילץ את הזין שלו מהתחתון ודרך פתח הגעטקס והתחיל לשפשף בהנאה.
דרסי עכשיו נעמדה והתחילה לרקוד לפניו, מפתלת את האגן שלה לימין ולשמאל, מרימה יד ומסובבת את הגוף כך שמהצדודית יכל מיקי לראות שדיים אגסיים קטנים ובולטים, וישבן עגלגל וקטן. היא התקמרה למטה כמו בתנועות יוגה, והתמתחה חזרה מעלה. היא העבירה את אמת היד שלה הלוך ושוב בין הרגליים שלה לשפשף את המפשעה. אחר כך התקרבה אל הקיר, מצידה השני של המיטה כך שהצללית תיראה חדה יותר ונתנה לטיפת רוק קטנה להתגלגל במורד השד, אל קצה הפטמה, ולהתלות על בלימת אוויר, עד שצנחה.
האיבר של מיקי לא היה אדיש לכל המחזה. הוא היה מתוח, וזקוף ומיקי החזיק בו בידו חזק חזק. הוא לא היה בטוח מה הלאה. הוא הביט באיבר לרגע וכשהחזיר מבטו אל הקיר לצללית של דרסי, ראה שהיא דוחפת את המיטה שלה אל אמצע האוהל, קרוב יותר אל המיטה שלו.
"עבור לכאן", היא הורתה לו על המיטה שבאמצע, וכשעבר, היא זרקה על החזה שלו את המעיל שלה, כך שלא יכל לראות מה קורה במורד הבטן והרגליים שלו, אלא רק להביט הצידה אל קיר האוהל ולראות את הצלליות.
ואז הוא ראה, והרגיש, את ידיה הקרירות של דרסי חופנות ותופסות את הזין הגדול והזקור שלו. היא התמקמה באופן מוצלח במיוחד מעט הצידה ולא למרגלות המיטה, והתיישבה על הרגליים, עם הישבן קרוב לרצפה, כך שעל אף שהתכופפה אל המפשעה שלו לתת לו מציצה, יכל לראות גם את השדיים והבטן שלה. היא אספה את השיער על צד אחד בקוקו, כך שהיה נראה כאילו הוא כולו מוסט אחורה, הורידה את הראש לאט לאט לכיוון האיבר המתוח שלו, והידיים שלה רצו במעלה ומורד הזין כל הדרך מהכיפה אל האשכים. לאט לאט ראה איך הצללית שלה בולעת את האיבר שלו והרגיש את החמימות של הפה שלה אופפת אותו. היא הכניסה והוציאה אותו, תחילה לאט, ואז מהר יותר. היא שלפה אותו החוצה, והוא ראה את צללית הלשון הצרה והארוכה שלה מלטפת את הכיפה שלו כמו הייתה מלטפת סוכריה. זה העביר בו רעידות קלות שגרמו למעיל להתחיל ליפול הצידה. אבל, הוא תפס אותו בידיו וסידר אותו חזרה, כך שהמחזה של מראות ותחושות לא ייפסק.
דרסי הרטיבה את כף ידה, והתחילה מרטיבה איתה את האשכים שלו. היא ירדה עוד יותר נמוך בישיבה, כמעט לעמידה על ארבע, והתחילה מוצצת את האשכים שלו. הרגליים שלו קצת הסתירו את המראה, אבל מדי פעם יכל היה לראות מעט מכך. הוא ניסה, והצליח להרים את הרגל החיצונית אל המיטה, וכעת יכל היה לראות בלי הפרעה את הצללית של דרסי מנשקת, מוצצת ומושכת את האשכים שלו, משפשפת עם יד אחת את הזין הזקור שלו, ועם השניה מדי פעם מלטפת את שדיה.
דרסי הלהיבה אותו טוב טוב, והוא שם לב שהיא גם השקיעה יותר ויותר זמן עם היד הפנויה שלה בין הרגליים שלה, ופחות לאורך השדיים שלה. לכן, לא היה מפותע כאשר היא הפסיקה לרדת לו, נעמדה על הרגליים, וסידרה את הגופיה בתוך הגעטקס כך ששוב, תראה צלליתה כאילו היא ערומה. היא הזיזה רגל אחת לצד המיטה, ואז הרימה את הרגל השניה, מעט בהטייה, ואחזה את הזין שלו עומד ישר. היא התחילה להוריד את ירכיה לאט לאט לכיוון הזין ומיקי הרגיש איך היא מכוונת אותו פנימה. היא השחילה אותו פנימה, דרך החור בגעטקס שלה, וסידרה את הזין שלו בתוך הפות החם, הרטוב, והמזמין שלה. הוא הרגיש אותה עוטפת אותו, וראה את הצללית שלה, עולה ויורד על המוט שלו כמו בתיאטרון צלליות או בובות למבוגרים. דרסי ממש נהנתה מכל העסק גם כן. אפשר היה לראות איך היא מתחככת יותר ויותר באיבר שלו, ואיך היא צובטת את הפטמות שלה ומחליקה עליהן יד, איך הראש שלה מתנודד ומסתובב לכל מיני כיוונים, וכל פלג הגוף העליון שלה נמשך יותר ויותר אחורה בקשת.
כל הזמן הזה, הם היו בשקט. נהנים מהגבלת החושים היזומה הזו. אבל, החדירה, והמגע הישיר של הדגדגן עם הערווה של מיקי התחילו לעשות את שלהם ודרסי החלה נאנחת יותר ויותר בקול. היא לא הייתה מעולם צעקנית גדולה, או דברנית גדולה. אבל, עכשיו, היא בהחלט הייתה קולנית יותר מאשר אי פעם לפני כן. לפחות כך חשב מיקי.
היא רכבה עליו והוא הרגיש את הישבן והערווה שלה נצמדים אל החלציים שלו כמו היו נדנדה שזזה קדימה ואחורה. האיבר שלו הקשח יותר ויותר ומיקי התקרב לגמירה. דרסי, שכבר ידעה והכירה את סימני הגוף של מיקי חשה בכך גם כן. רגע לפני שיהיה מאחור מדי היא שלפה אותו החוצה ממנה. מיקי עמד להשמיע קול תרעומת. אבל, דרסי לא זנחה אותו. היא ירדה שוב על ברכיה ברכינה. הכניסה אותו לפה שלה וינקה באופן שהוא לא חש מעולם. יניקה חזקה כמעט כאילו שואב אבק הושם על הזין שלו. היא שפשפה אותו ולחצה את האשכים שלו קלות ביד השניה, והוא ירה את זרעו היישר אל עומק פיה. דרסי לא סיימה את המופע בזאת. היא הזדקפה, משכה את ראשה אחורה ופיה מעלה, נותנת לשיער שלה להיתלות מטה, ואז ביצעה תנועת בליעה מופגנת, שנראתה בבירור גם כצללית על קיר האוהל.
"זה לא הכל, ברונק", היא אמרה לו מיד אחר כך. "שלא תחשוב שסיימתי להראות לך את כל נפלאות אוהל התענוגות שלי…"
* פומה (אריה הרים, אריה אמריקאי, קוגר) – חתול גדול בצבעי חום אפרפר או אדמדם, השני בגודלו ביבשת אמריקה אחרי היגואר. פעיל בעיקר בלילה.
**גרגרן (וולברין) – טורף ממשפחת הסמוריים. חי חיי בבדידות רוב השנה. ידוע באכזריות, תוקפנות, נחישות והעדר פחד, כמו גם בריחו המסריח ופרוותו השמנונית למגע.
*** זאב ערבה (קויוטי, קויוט) – מין ממשפחת הכלביים המזכיר במראהו תן גדול, אך קרוב בהתנהגותו ואורחות חייו לזאבים. צבע פרוותו חום צהבהב בקיץ ולעיתים משתנה ללבן ואפור בחורף.
**** פיקרל – דג אגמים צפוני, קרוב משפחה של החידקנים. בשרו לבן, טעמו עדין, וגודלו יכול לנוע בין 20 ס"מ ליותר מ 100 ס"מ בבגרות.
