הבוס – חלק שני

לחלק הראשון של הסיפור – לחצו כאן

אני יוצאת מהמשרד של חזי, מסדרת את עצמי, מתנשפת.
"הכל טוב, ממי?", ענבל המזכירה שואלת אותי, מחייכת.
"כן כן, הכל בסדר".
אני לא ממש מצליחה להתרכז בשאר היום. רק חושבת כל היום על מה חזי ראה, ומה הוא יודע עליי ומקווה שזה הכל.
ב-16 אני עוזבת את המשרד, ונוסעת לאסוף את הילדים. אחר הצהריים עובר על אוטומט. נותנת להם להיות במסכים, ומעסיקה את עצמי בסידור הבית. לא מצליחה להוציא מהראש את התמונה של חזי מאונן מולי, ואותי מלקקת לו את השפיך מהכרס.

יובל מגיע ב-18. לשתף אותו? איך הוא יגיב? אין לו מושג שאני כותבת סיפורים אירוטיים. הוא יודע שאני רואה פורנו לעיתים רחוקות, לפעמים אנחנו גם רואים ביחד ומאוננים, אבל הוא לא יודע באיזו תדירות, ושאני רואה גם בעבודה. לא, אין מצב שאני מספרת לו. הוא נותן לי נשיקה וחופן לי את התחת.

"מה המצב, כרובית?"
"מתפוצץ לי הראש. יש מצב שאתה ממשיך מכאן ואני אלך לישון קצת?", חייבת לברוח קצת.
"בטח, ממי, לכי לנוח. הכל תחת שליטה"
אני נכנסת לחדר, סוגרת את הדלת. נרדמת עם הבגדים.
ב-20:30 וחצי אני מתעוררת, יוצאת החוצה. יובל בסלון רואה חדשות.
"היי נוש, מה המצב?"
"אחלה, כל הילדים במיטות. איך את?"
"הרבה יותר טוב, תודה"
"מעולה"
"אני נכנסת להתקלח", חייבת לנקות את עצמי מחזי.
"לכי על זה"

אני נכנסת לחדר אמבטיה, מורידה את החצאית, התחתונים, פורמת פעם שניה היום את הכפתורים של החולצה ומתירה את החזייה. מסתכלת במראה, בוחנת את עצמי, מלטפת לעצמי את השדיים, הפעם רק בשביל עצמי. אני אוהבת את הגוף שלי, אבל כבר לא יודעת למי הוא שייך. אני פותחת את המים בדוש ונכנסת להתקלח. מרגישה מלוכלכת. מסתבנת טוב טוב, במיוחד בציצי, ממשיכה לבטן, רגליים, הכוס. שומעת את הדלת נפתחת, רואה את יובל ערום, פותח את דלתות המקלחת.
"אפשר להצטרף?"
"ברור", אני משקרת. בדרך כלל אני שמחה שהוא נכנס איתי להתקלח, אבל הפעם הייתי צריכה קצת זמן עם עצמי. לא העזתי להגיד לו כדי שזה לא יראה לו מוזר, ושאני לא אצטרך לספר. הוא מנשק אותי, תופס את התחת של משני צדדיו, אני משתפת פעולה, אבל לא כי בא לי עכשיו. אני לא בקטע של סקס אחרי מה שקרה, אבל לא יכולה להרשות לעצמי להראות לו שמשהו לא בסדר. בדרך כלל אין מצב שאני מסרבת לזיון, אז אם עכשיו אני אסרב, זה יראה מוזר.

הוא מלטף לי את השדיים, שולח יד לכוס ומתחיל להכניס לי אצבע, תוך כדי שאנחנו מתנשקים מתחת למים הזורמים.
"אין יותר מילפית ממך, את יודעת את זה, כן?"
הוא מתכופף ומתחיל ללקק לי הכוס, ואני מתמסרת. הוא מכניס 2 אצבעות ומתחיל לזיין אותי עם האצבעות תוך כדי שהוא מוצץ לי את הדגדגן עם הלשון. הוא לא מפסיק. הוא לא מפסיק. הוא לא מפסיק עד שאני גומרת בקול. הוא מוציא אותי מהמקלחת, מנגב אותי בכל הגוף, פותח את הדלת, וזורק אותי על המיטה שלנו. אני פותחת רגליים והוא נשכב מעליי, מתחיל לפמפם אותי במיסיונרית. אחרי 5 דקות הוא יוצא, עולה עם הזין שלו לפנים שלי ומכניס לי אותו לפה. אני מוצצת לו, וכשהוא גומר הוא מחזיק לי את הראש ולא משחרר עד שאני בולעת הכל, כמו שהוא אוהב.

אנחנו נשארים ערומים והולכים לישון מחובקים בכפיות.

יובל קם בחמש בבוקר, מתארגן ויוצא לעבודה. אני מתעוררת שעה אחריו, נזכרת מה חזי ביקש ממני להיום, ושוקלת לבקש יום מחלה. אין סיכוי. אני מפחדת מחזי.
אני מצחצחת שיניים, לובשת תחתונים, ויוצאת מהחדר, לא טורחת לשים על עצמי עוד משהו. חם, ואנחנו לא עושים עניין מעירום בבית. מכינה לכולם אוכל לבית ספר, ומתחילה להעיר אותם, לארגן, להלביש, להכין. אחרי שכולם מוכנים, אני מתפנה להתארגן על עצמי. חולצה צמודה, חצאית, בלי חזייה ותחתונים. אלה היו ההוראות. האם הוא באמת התכוון לזה? אולי אני פשוט אתעלם מההוראה ולא יקרה כלום? אני לא מעזה לקחת את הסיכון. פושטת את התחתונים, בוחרת את החצאית הכי ארוכה שלי, ולובשת חולצה אפורה צמודה, בתקווה שהפטמות שלי פחות יבלטו בה. אך לשווא. אני מסתכלת במראה, ומבינה שאין סיכוי להסתיר את הפטמות האלה, ושאפשר לדמיין בדיוק את הצורה של השדיים שלי עם החולצה הזו. אני מודדת עוד כמה חולצות, אבל אין שיפור, ומחליטה לצאת ככה. אין ברירה.

מורידה את הילדים בבית ספר, ונוסעת לעבודה. בכניסה פוגשת את בועז מהמחלקה העסקית, ואנחנו נכנסים ביחד למעלית. אני לוחצת על קומה 18 במעלית.
"מה שלומך, נטלי?"
"בסדר, תודה"
"אהבתי את החולצה", הוא מחייך ובוהה לי בחזה.
"תודה. אתה יכול להסתכל לי בעיניים אתה יודע"
"כן, כמובן, אבל לא כל יום את מגיעה בלי חזייה, נטלי. יש איזה יום חג היום?", הוא מעז להניח לי יד על המותניים ולהצמד אליי.
"אתה חצוף, אתה יודע?!", אני מעיפה לו את היד ויוצאת מהמעלית.
בדרך לכיסא שלי, אני מרגישה שכולם בוהים לי בחזה שלי שמקפץ לו בחופשיות מאחורי החולצה, עם כל צעד שלי.
אני מתיישבת בעמדה שלי, ומקווה שחזי לא יקרא לי היום. שהוא יסתפק בהשפלה של אתמול.
לא עוברות 10 דקות ואני שומעת "נטלי, גשי בבקשה למשרד שלי".
"את יכולה להכנס", ענבל, המזכירה שלו, אומרת לי ומחייכת. אני נכנסת.
"בוקר טוב נטלי! מה שלומך?"
"בסדר, חזי".
"הדו"ח החודשי מוכן כבר?"
"אני אגיש לך אותו היום"
"כדאי לך. אני רואה שמילאת לפחות חצי מההוראות שלי עם הפטמות המזדקרות האלה"
אני שותקת.
"תנעלי את הדלת, ותורידי את החולצה בבקשה"
"חזי. בחייך, נראה לי שעשינו מספיק"
"נטלי, זונה יקרה שלי. אני אחליט מתי מספיק. קראתי כמה סיפורים שלך אתמול בלילה. אני יודע שההשפלות האלו עושות לך את זה. תורידי את החולצה ותניחי אותה על השולחן שלי".
אני פושטת את החולצה, מקפלת, ומניחה על השולחן.
"גשי לחלון, תצמידי את כפות הידיים שלך לחלון ותעמדי כאילו אני הולך לעשות עלייך חיפוש"
אני ניגשת לחלון הענק שצופה על כל העיר, ומפסקת את הרגליים.
"עכשיו אני צריך לבדוק אם צייתת גם להוראה השניה שלי"
אני מרגישה את הזין שלו נצמד לי לתחת, והוא מתחיל ללטף לי הגב, את המותניים, יורד לתחת, ממשש.
"אני לא בטוח, קשה להגיד. תרימי את החצאית שאדע על בטוח".
אני מרימה את החצאית וחושפת בפניו את הישבן שלי. חזי מייד תופס בו.
"וואי וואי. טוסיק של זונה אמיתית. תגידי שאת הזונה שלי, נטלי"
"חזי, אני לא זונה, ובטח לא שלך"
אחחחחח. הוא מפליק לי בעוצמה על התחת.
"נטלי!! אני לא אוהב שאת מתחצפת. תעשי מה שאני אומר לך, דיר באלאק"
"אני הזונה שלך חזי… אני הזונה שלך…"
"ככה אני אוהב אותך", עוד פעם הוא מפליק לי, וזה מתחיל לשרוף. עכשיו אני מרגישה את האצבע שלו מלטפת לי את פתח הנרתיק, ונכנסת באיטיות. זה נעים לי ודוחה אותי בו זמנית. עכשיו היא כולה בפנים והוא מתחיל לפמפם אותי עם האצבע שלו, ואז עם 2 אצבעות.
"הכוס הזה זה מה שמשאיר אותך בעבודה הזו ועוזר לך לשמור על הפרטיות שלך, את מבינה, כן?"
"כן… אני מבינה…אההה", אני לא יכולה שלא לגנוח, כי הוא עושה את זה כל כך טוב, "אחחח!!", עוד פליק תוך כדי שהוא מכניס ומוציא האצבעות מהכוס שלי במהירות גוברת.
"איזה כוס חם יש לך. את חושבת שהכוס הקטן הזה מסוגל לקבל עוד אצבע? כמה אצבעות יובל מכניס לך, הא?", הוא מכניס אצבע שלישית, ואני נרטבת עוד יותר. מרגישה איך מיצי הכוס שלי מתחילים לנזול לי על הרגל.
"את הולכת לגמור לי על האצבעות, הא, שרמוטה? אני שומע שאת הולכת לגמור"
הוא צודק. אני מנסה שלא, אבל אני מרגישה את זה בא.
"תגמרי, יא שרמוטה, תגמרי", הוא מפליק לי שוב יותר חזק.
אני לא שולטת על עצמי יותר, ומרגישה את הכוס שלי מתכווץ סביב האצבעות שלו, ואת הרעד בכל הגוף, "אהההההה! אהההההההההה! אני גומרת!!! פאק!!", ממש לא התכוונתי לגמור אבל זה לא היה כבר בשליטתי.
"ילדה טובה. קחי, תטעמי", הוא מכניס את האצבעות שלו לפה שלי, "תלקקי", אני מוצצת ומלקקת לו את האצבעות, מרגישה את הטעם של המיצים שלי.
"שלא תגידי שחזי לא יודע לפנק, הא, שרמוטה?"
אני מסתובבת אליו, "אפשר ללבוש את החולצה ולחזור לשולחן שלי?"
"תורידי את החצאית ותשכבי על הספה עם רגליים פתוחות"
אני משפילה מבט, וכבר לא מתווכחת. מורידה את החצאית, עכשיו אני ערומה לגמרי. נשכבת על הספה ופותחת, כמו שהוא ביקש.
"לא באמת חשבת שאת תהיי היחידה שתגמור היום, כן?"
הוא פותח את המכנסיים, וחושף את הזין הקטן שלו שעומד זקוף בין רגליו השמנות.
"זה לא ייקח הרבה זמן, אל תדאגי, מותק"
הוא נשכב עליי עם כל כובד משקלו, וחודר אליי בלי הכנה מוקדמת. תוך כדי שהוא מפמפם אותי הוא מנשק אותי, ואני כולי נגעלת אבל נאלצת לשתף פעולה ולנשק בחזרה.
"אני גומר לך בפנים, נטלי. את על גלולות?"
"זה בסדר, אני לא יכולה להכנס להריון יותר"
לשמחתי הרבה הוא שוב גומר מהר, 2 דקות לקח לו. אני מרגישה את השפיך החם שלו בתוכי.
"תשארי לשכב", הוא סוגר את המכנסיים ואני רואה שהוא מתבייש שהוא גמר כל כך מהר.

חזי חוזר למחשב שלו ומתחיל לעבוד.
"אפשר להתלבש וללכת?"
"לא. כיף לי שאת פה איתי ככה. תשארי קצת".

ככה נשארתי עוד שעה על הספה, ערומה ותוהה איך הגעתי למצב הזה. באיזשהו שלב הוא הזמין את ענבל להכנס ואני קפצתי מהספה, לכיוון הבגדים שלי, אבל חזי עצר אותי ואמר לי להשאר, "אין לך מה להתבייש מענבל. היא יודעת הכל". ואכן ענבל נכנסה, ראתה אותי על הספה והתעלמה מקיומי, קיבלה הוראות מחזי, ויצאה.

אחרי שעה הוא קורא לי, "בואי רגע".
קמתי מהספה ונעמדתי מול השולחן שלו.
"לא לא, בואי לידי", עקפתי את השולחן ונעמדתי לידו.
"בואי תתכופפי, סתכלי על המסך", אני מתכופפת, והוא מניח לי יד על התחת, מתחיל לעסות אותי שם.
"עכשיו קיבלתי חומרים נוספים מחברת האבטחה. זה משבוע שעבר, ביום שבו ביקשת ממני להשאר עד מאוחר בטענה שאת עובדת על התיק של פלדמן, זוכרת?", הוא לחץ על פליי.
על המסך על סרטון באיכות HD.
"חזי, דיי! תמחוק את זה!", ראיתי את עצמי בבירור, המכנסיים והתחתונים מקופלים על השולחן, רגל אחת השולחן בפיסוק, היד בתוך הכוס, ואני מאוננת מול המסך.
"איזה למחוק ואיזה נעליים. יש לי את זה כבר ב-3 עותקים. זה סרטון של שעה, עם סאונד, שומעים איך את גומרת 3 פעמים, נטלי, ועוד מקבלת על זה שעות נוספות"
"בבקשה, חזי, תמחוק את זה, אני אעשה הכל"
"טוב כפרה, תעשי לי קפה, ואחר כך את יכולה להתלבש וללכת"

הלכתי לפינת קפה במשרד שלו, הכנתי לו קפה, וכשהגשתי לו הוא תפס לי את הפנים בשתי ידיו, ונתן לי נשיקה מגעילה ורטובה, "מחר יום חדש, נטלי. מחר נראה אם את מוכנה לעשות הכל".

אני מתלבשת, יוצאת מהמשרד, ומייד הולכת לשירותים, להתנקות ולהסתדר.
אני משתינה, וכשאני יוצאת מהתא, אני רואה את ענבל, המזכירה של חזי, עומדת ליד הכיור ומחכה לי.
"אני יודעת מה עובר עלייך"
"מה? על מה את מדברת?"
"נטלי, יש מצלמות בחדר שלו, ואני רואה את הכל מהעמדה שלי. כשנכנסתי כבר ידעתי שאת שוכבת על הספה ערומה, להנאתו. גם אני עשיתי את זה בשבילו. פעם ביליתי אצלו במשרד יום שלם בעירום. זה מה שהוא אוהב."
"תגידי לי איך אני יוצאת מזה"
"אני גם שבויה שלו, מה את חושבת?"
"מה יש לו עלייך?"
"סרטון שבועז מזיין אותי במטבחון. שבוע אחרי החתונה שלי. למה את חושבת התחלתי לבוא עם מחשופים כאלו? הוא מזיין אותי מתי שהוא רוצה אבל הוא לא גילה כלום לבעלי, וזה מה שחשוב", באמת כל הציצי שלה היה בחוץ.
"אחנו חייבות לעשות משהו, ענבל!"
"אין מה לעשות, אלא אם כן את רוצה להרוס לעצמך את החיים. ברוכה הבאה למועדון". ענבל יצאה מהשירותים, ואני חזרתי לעמדה שלי. המשכתי כאילו הכל כרגיל, אבל לא באמת הצלחתי להתרכז. רק חשבתי לעצמי איך אני יוצאת מהמצב הזה. אני חייבת למצוא משהו על חזי. חייבת קלף מיקוח. לקראת סוף היום עלה לי רעיון.

לחלק 3

תודה שקראתם! אני תמיד אשמח לפידבקים (חיוביים או שליליים) ורעיונות מהקוראים בתגובות

7 מחשבות על “הבוס – חלק שני”

  1. ואוו, נמצא במשרד שלי, ומנסה לחשוב האם הבוסית שלי אולי צופה בי עכשיו דרך איזה מצלמה נסתרת…

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)