התעוררתי בבוקר ולקח לי כמה שניות להבין איפה אני. סובבתי את הראש שלי לצד השני של המיטה. המיטה הייתה ריקה התישבתי בבת אחת, מכסה את עצמי בשמיכה, שמעתי את המים בשירותים יורדים ומיד אח"כ צעדים לכיוון החדר. אוהד נכנס לבוש עדיין באותו בוקסר.
"התעוררת!" הוא אמר לי תוך כדי שהוא צלל למיטה.
"כן.. מה השעה?"
"עשר בבוקר"
"אהה..אוקי.. בשביל להספיק לאוטובוס שלי אני צריכה לצאת מפה בשתים עשרה"
"מעולה, לי יש שיעור באחת"
"אז יש לנו עוד שעתיים"
שוב מחייך אליי. "למה, תכננת משהו? חשבתי שנוכל להכין ארוחת בוקר או לצאת לעשות קניות.. לצייר משהו או סתם לסדר את הדירה.."
התלבטתי מה תהיה הדרך הכי טובה להשתיק אותו, נשכבתי עליו לכל אורכו, סוכרת את פיו בנשיקה. הרמתי את ראשי, משעינה את סנטרי על כפות ידי שהיו על חזהו.
"את חרמנית, אני מת על זה. תמשיכי ככה ואני עוד עלול לחשוב שאת בקטע שלי"
הוא אמר ובתנועה אחת של רגליו הוא פתח את רגליי משני צידיו. מרים אותי כך שאשב עליו ברגליים מפושקות. הבד של הפיגמה שלי היה דק, ככה שהרגשתי עם הכוס שלי את הזין שלו. התחושה הזו קסמה לי.
התחלתי לזוז קדימה ואחורה עליו, הוא תפס את ירכיי בשתי ידיו. מעודד אותו לעשות תנועות ארוכות יותר עם גופי מעליו. מעבר לשתי שכבות הבגדים הרגשתי אותו מתקשה מתחתיי. החלקתי את ידיי מחזהו לבטנו ולמטה, מוציאה בתנועה אחת את הזין שלו מהבוקסר שנהיה כ"כ צמוד עליו. ממשיכה לנוע מעליו לפי קצב התזוזות של ידיו שאחזו בי.
אוהד קיפל את רגליו והפך אותי על גבי מרים את רגליי לכיוון התקרה, מוריד את המכנסיים שלבשתי ומפשק את רגליי. תוך כדי שהתמקם בין רגליי הוא הוריד מעצמו את הבוקסר. ראיתי אותו מתכונן להיכנס, נדרכתי, לא ידעתי לאיזו תחושה לצפות, בפעם הקודמת זה די כאב בהתחלה. אוהד, שחש בהתנגדות מצידי חייך אליי והתכופף לנשק אותי קודם בבטן, עלה לשדיים, לצוואר-דוחק את סנטרי כלפי מעלה בעזרת אפו ואז לפי. פי נפתח לקראתו והוא נשק לי ארוכות. הרגשתי אותו שולח יד ובאותה שניה הוא נכנס לתוכי. הכאב החד שהרגשתי בפעם הקודמת לא היה. הוא הפסיק את הנשיקה שלנו, מרים את פיו, תפסתי את גבו לא מאפשרת לו להתרומם יותר מסנטימטרים בודדים מרגישה את נשימותיו על פני. הוא המשיך להיכנס ולצאת מתוכי בקצב אחיד. סגרתי את רגליי סביבו ובתנופה הפכתי אותו על גבי חזרה לצורה שהתחלתי בה. נעה מעליו כשהזין שלו עדיין בתוכי. הוא עצם את עיניו מתרכז.
המשכתי לזיין אותו נעה קדימה מאחורה מעליו, מרגישה אותו זז בתוכי. הוא התיישב יד אחת על המזרון, היד השניה שומרת אותי קרוב אליו. מתחיל להרים ולהוריד אותי עליו, כל תנועה מעמיקה אותו יותר עמוק בתוכי. הרגשתי אותו מוריד את ידו מגבי לעבר התחת שלי מלטף אותי בכל תזוזה של היד מתקרב לפי הטבעת שלי עד שהגיע אליו, מרפרף עליו מגרה באצבעו מסתובב מסביבו עד שהכניס את קצה אצבעו לתחת שלי, הופתעתי מהתחושה שהיתה לי. הייתי בכל מקרה קרובה לגמירה, התחושה החדשה הביאה אותי מהר מאוד לשיא וגמרתי עליו מרגישה את ההתכווצויות שלי עליו בעודי ממשיכה לעלות ולרדת עליו הוא הרים אותי שולף את הזין שלו מתוכי, מזיז אותי אחורה את ברכיו ומתחיל לשפשף את עצמו עד התחיל להשפריץ על החזה שלי מטח של זרע, החלפתי אותו בשפשוף בעזרת ידי עד שהוא התרכך בידי. הנחתי את ראשי על השקע שבין הצוואר לכתף שלו נשארנו מחובקים כמה דקות עד שהדופק של שנינו חזר לצורה הרגילה שלו.
קמתי ממנו, בידיעה שאין לי זמן רב עד שאצטרך לחזור למציאות "אני חייבת להתחיל להתארגן ליציאה" "כן.. אני יודע" הוא אמר לי. לקחתי את התיק שלי למקלחת וסגרתי את הדלת מאחוריי.
כשסיימתי, לבושה בחזרה, חוזרת למציאות. אוהד לא שמע אותי נכנסת לסלון ומצאתי אותו יושב על הספה לבוש בחולצה ובמכנסיים קצרים מרוכז בלפטופ שהיה פתוח ולידו כוס קפה. התמונה הזו נראתה לי כ"כ רגילה שהיה מוזר לי לחשוב שנחזור למצב הקודם שהיינו בו, בקושי מדברים, נוגעים בכלל אין על מה לדבר או נפגשים בעיקר כשהוא חוזר למושב פעם בחודש ל'סוף שבוע' כמו שהוא קורא לזה, מסרב להשתמש במילה 'שבת'.
"היי" אמרתי
"היי"
"צריך לחזור לראות אותך ככה?" הוא אמר ובקולו אכזבה מחווה בידו על הבגדים הארוכים שלבשתי.
"מסתבר.."
"טוב.. רוצה קפה?"
"אני אקח לי לדרך תודה.."
אוהד הכין את הקפה, מסביבנו הייתה דממה שכמעט אפשר היה לחוש אותה. הוא סיים להכין את הקפה סוגר במכסה פלסטיק ומניח לידי.
"אפשר בקשה אחרונה?"
"תפתיעי אותי"
"מוכן לרקוד איתי סלואו? תמיד רציתי לנסות את זה.."
"אני רקדן מאוד גרוע, אף פעם לא הבנתי מה אני אמור לעשות.."
"זה בסדר, גם אני מעולם לא רקדתי ככה"
הוא הנהן "אוקי" קם מהספה ולקח את הפלאפון שלו מהשולחן, בוחר שיר ומניח אות הפלאפון חזרה על השולחן. מהפלאפון התחילה מנגינה מסתלסלת, אוהד אסף אותי בין זרועותיו מעלה את ידיי שאתפוס לו את העורף, ומוריד את ידיו אל גבי זז מצד לצד בתנועות איטיות. זיהיתי שהשיר הוא בראשית של עידן רייכל. חייכתי מהבחירה, ממשיכה לנוע עם אוהד בקצב משלנו. מקשיבה למילות השיר בו הוא מערער על סדר הבריאה המקובל כשהוא מקדים את הקיום האהבה לפני שאר הבריאה, וגם מצר על אהבה שמחכה ויכלה להיות. הצמדתי את ראשי לכתפו נפרדת בליבי מהיום הזה.
השיר נגמר, התנתקנו אחד מהשני צעדתי צעד אחורה למרחק מקובל בין בחור ובחורה דתיים. "אז.. תודה אוהד. אני זזה" אמרתי ולקחתי את כוס הקפה שחיכתה לי.
הסתובבתי לעבר הדלת מודעת לכך שמעבר לדלת הזו הבועה מתפוצצת. פתחתי את הדלת "מוריה" שמעתי אותו קורא, הסתובבתי והחזרתי לו "אוהד" הוא התקרב אליי מצמיד אותי בנשיקה ארוכה לקיר. "שיהיה לך יום טוב".
הסתובבתי ויצאתי מהדלת כשהדלת נסגרת מאחורי.
הגעתי לתחנה עם דמעות בעיניים..
כשעליתי על האוטובוס ראיתי שאוהד שלח לי הודעה
"פנויה?"
חייכתי
"בשבילך תמיד.." החזרתי וחיכיתי לתשובה.
המסך האיר אחרי כמה שניות-
"רוצה לצאת איתי לדייט?"
הקלדתי תשובה מהירה ושלחתי מחזירה את הפלאפון לתיק מחייכת.
סיפור יפה חבל שנגמר