החטא ועונשו : שחצנות – קרב חוזר

הסיפור הנו המשך ל-"החטא ועונשו : שחצנות – קרב ראשון" ומומלץ לקרוא אותו תחילה !!!

 

למען הסר ספק:

עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

*********************************************************************

קרב שני

לקראת השיעור הבא קצת חששתי, מה יקרה אם דן יספר? מה יקרה אם אני אהפוך לבדיחת המכון? אבל הוא לא, כשנכנסתי לכיתה הכל היה כרגיל, לא מבטים חריגים ולא חיוכים של אני יודע (או יודעת) שאת… עומדים בשורה ישרה ומחכים לי.

גם דן התנהג כאילו כלום לא קרה אז התחלתי בטקס הפתיחה, הקידות וההכרזות, אחריו התרגול המדיטטיבי הקצרצר ולסיום הם קדו לעברי ואני לעברם והתחלנו בשעור.

השעור התנהל כרגיל וככל שהזמן עבר החשש שלי הלך ופחת, קודם הדגמתי להם ואחר כך הם תרגלו בזוגות ואני עברתי ותיקנתי.

אחרי טקס הסיום המקובל הם התחילו להתפזר, אני לא יודעת אם דן עשה את זה בכוונה אבל הוא נשאר בין האחרונים ו…"חכה, אני רוצה לדבר אתך" סיננתי לעברו בלחש.

המחשבה על קרב חוזר שבו אני אוכיח לו שהנצחון שלו היה מקרי, או מזל של מתחילים כמו שהוא קרא לזה, ניקרה במוחי מהרגע שהוא גמר עלי, כששכבתי עירומה ומובסת על הרצפה ודן ירה את זִירְמָתוֹ על פני וגופי באותו אקט משפיל כל כך.

לא נפגעתי מהעובדה שהוא זיין אותי, מזה דווקא נהניתי ואפילו גמרתי, גם לא מכתמי השפיך שנחתו על פניי, האגו שלי נפגע שהפסדתי לו, אני חגורה שחורה והוא לבנה והוא ניצח אותי?!?

אגו פגוע הוא אם כל חטאת, עכשיו אני יודעת את זה, אגו פגוע ושחצנות זה בכלל שילוב מנצח, או במקרה שלי הורס! האגו שלי לא נרגע גם אחרי שעמדתי שעה מתחת למים רותחים ורחצתי טוב טוב את גופי עם סבון וספוג, מורידה כל סימן מאותם טיפות משפילות בהם דן כיסה את גופי, לא רק שהאגו שלי לא נרגע הוא גם הלך וטפח כמו בצק, מתנפח ודורש נקמה, משכנע אותי לשקם את הכבוד שנפגע, חובר לשחצנות שבי ותובע שאדרוש קרב חוזר וזה בדיוק מה שעשיתי אחרי שכולם יצאו ונעלתי את הדלת.

"אתה יודע שבפעם הקודמת זה היה מקרה" עמדתי מולו ואמרתי.

"מזל של מתחילים" הוא ענה וחייך, חיוך מעט מלגלג שהדליק אותי עוד יותר.

"אתה יודע שאני יותר טובה ממך" המשכתי, משתחצנת ופורקת מעט מהלחץ.

"אם את אומרת" הוא חייך ושוב זה היה חיוך מלגלג.

"אני בטוחה! רוצֶה שאוכיח לךָ?".

"ומה ייצא לי מזה?" הוא שוב זרק לעברי, כמו אז, וחייך.

"את הפרס" חייכתי, יודעת שהפעם אני לא צריכה להסביר, "אם תנצח כמובן, וזה לא יקרה," הוספתי בשחצנות, "אני אתן לך שוב כל מה שתרצה",

"את מבינה שאם אני אנצח אותך אני שוב אשפיל ואזיין אותך",

"אני מבינה, למרות שזה לא יקרה, מילה שלי זאת מילה" ושוב זה היה האגו הפגוע שלי שהשתלט עלי וענה במקומי, "כל מה שתרצה".

"אז אני מוכן, קרב לחיים ולמוות, עד שמישהו נכנע" הוא שוב חייך, "בלי מכות בנקודות רגישות, בלי נשיכות ובלי משיכות בשיער" הוא הוסיף והתחיל לסדר לעצמו את חליפת הקראטה.

התייצבנו אחד מול השני, קדנו את הקידה המסורתית וחיכיתי, חיכיתי שהוא יתקוף ראשון וכשהוא תקף בלמתי ותקפתי חזרה אבל הוא הצליח להתחמק.

כמה בעיטות חזקות מצידי שפגעו הכאיבו לו, ראיתי את זה על פי ההבעה על פניו והשפשוף שהוא שפשף את המקום שנפגע, עוד כמה תקיפות הדדיות והופתעתי ממנו, הוא היה יותר טוב ממה שחשבתי והצליח להתחמק או לבלום, כמוני, ניסיתי דַּאשי-בַּארַאי תרגיל תקיפה שבו אני מטאטא ברגלי את הרגל שלו כדי לגרום לו לאבד את שיווי משקלו וליפול אבל הוא התחמק באלגנטיות וכשנעמדתי דן עשה לי אוֹסוֹטוֹ-גַּארִי הכניס את רגלו מאחורי הרגל שלי ובו זמנית דחף אותי, הפיל אותי אחורה ונשכב עלי בכל כובד משקלו!

בכל קרב רגיל זה היה נצחון אבל בקרב 'לחיים ולמוות' חייבים כניעה ואני לא נכנעתי, ניסיתי להשתחרר, לגלגל אותו מעליי אבל הוא היה חזק ממני. דן שיחק בי, עכשיו אני יודעת, אבל אז הייתי עסוקה בתרגילי התחמקות שלא הצליחו. כף היד שלו חדרה אל מתחת לחולצה, המשיכה ועלתה עד שחדרה אל מתחת לגוזיה ושיחקה לי בפטמה, לוחצת, צובטת, לא ממש מכאיבה רק מין כאב מגרה כזה שהופך אותך רטובה בין הרגליים וזה בדיוק מה שקרה לי.

"נכנעת?".

"לא!".

"אוקיי" הוא ציחקק ושינה במהירות את התנוחה, הוריד את רגליו מעליי, נשכב בניצב אלי כשהוא מוחץ את פלג גופי העליון בגופו. ניסיתי תרגיל עם הרגל אבל הוא תפס גם אותה, ביד אחת הוא משך אותה ואת כף היד השניה הוא דחף במהירות אל תוך מכנסיי הקראטה שלי, ממשיך וחודר אל תוך התחתונים.

ניסיתי כל תרגיל אפשרי להתחמק אבל הוא היה חזק ממני, "נכנעת?" הוא לחש באוזני.

"לא!".

כף ידו חדרה עמוק יותר והאצבע שלו ליטפה את שפתי הכוס שלי, מחליקה לאורך החריץ, "את רטובה" הוא ציחקק ושוב ליטף, מגרה עוד יותר את מה שממילא היה מגורה, "נכנעת?".

"לא!".

האצבע שלו חדרה לתוכי, אל תוך הכוס הרטוב כל כך שלי, משחק בי, מפמפם ואני מתפתלת ומנסה לברוח ללא הצלחה, ידעתי שאין לי סיכוי ועדיין לא ויתרתי, לא היה לי הרבה מה לעשות והוא כאילו קרא את מחשבותיי וחסם כל מהלך שניסיתי.

דן זיין אותי עם האצבע ולא נעים לי להודות אבל גמרתי! ניסיתי כל דרך אפשרית שזה לא יקרה אבל זה קרה, האורגזמה התפוצצה בתוכי, אורגזמה קטנה אבל מספיקה בשביל להפוך אותי לרטובה עוד יותר שם, איפה שהאצבע שלו בוחשת, "את רטובה, אני מרגיש שגמרת" הוא לחש לי בקול מתגרה, "נכנעת?".

"לא" והפעם הלא היה קצת יותר מהוסס, לא ראיתי שום סיכוי לנצח אבל האגו שלי לא הרשה לי עדיין להכנע.

במהלך מהיר דן סובב אותי, תפס אותי מאחור, חיבק חזק בידיים וברגליים, מצמיד שלא אוכל לזוז ודחף לי אצבע לפה, האצבע שרק לפני רגע הייתה בתוכי, נותן לי לטעום את טעמיי הנשיים, "נכנעת?".

"לא".

החיבוק שלא התהדק עוד יותר, יד אחת חיבקה את הגרון ושוב, כמו בפעם הקודמת, הרגשתי איך האוויר אוזל מראותיי, ניסיתי עוד תרגיל, נסיון אחרון, ידעתי שאם הפעם לא אצליח להשתחרר במהירות האוויר יגמר לי ואאלץ להכנע ו…נכשלתי, לא נשארה לי ברירה, "נכנעת" גנחתי וסימנתי לו במכות כף ידי על המזרון שאני נכנעת ובבת אחת דן שיחרר את הלחץ ועזב אותי.

שכבתי על הרצפה, הידיים פרוסות לצדדים והתנשפתי בכבדות, מנסה לסדר מחדש את הנשימה שלה. ידעתי שהפסדתי, ידעתי מה הבטחתי לדן אם הוא ינצח אותי, ידעתי מה דן ידרוש ממני, להשפיל ולזיין אותי, אבל הפעם לא התלבטתי, המחשבה שלא לקיים את ההבטחה שלי לא עלתה בכלל במוחי ואפילו לא פעם אחת, כבר אז ידעתי שאני אדרוש קרב גומלין נוסף ואם אני לא אעמוד במילה שלי דן לא יסכים.

דן קם, סידר את חליפת הקראטה שלו, קשר את החגורה הלבנה והושיט לי יד לעזור לי לקום.

קמתי והתחלתי לסדר את החליפה שלי, "הפעם אתה הולך לספר לכולם שניצחת?" שאלתי אותו והלב שלי פעם במהירות.

"לא, זה רק ביננו, בשביל זה נעלת את הדלת, לא?" הוא ענה לי את אותה תשובה כמו בפעם הקודמת.

"לא תספר להם כלום?" וִדִיתִי שוב.

"לא! מבטיח".

דן נמתח ואני אחריו, הרגליים שלנו צמודות, הידיים מונחות לצידי הגוף, כפות הידיים ישרות והאצבעות מופנות כלפי מטה, קדנו האחד לשני כנהוג בסוף קרב, "את לוחמת טובה" הוא החמיא לי.

"תודה" לחשתי, "אבל הפסדתי ואני לרשותך" השפלתי מבט, הסמקתי ואמרתי, "תגיד מה אתה רוצה ואני אעשה" ולדעתי הסמקתי עוד יותר.

"את יודעת מה מחכה לךְ?" הוא הביט בי ככה, עומדת מולו עם מבט מושפל, וחייך.

"יודעת" אמרתי ובלעתי רוק.

"אני הולך להשפיל אותךְ שוב" הוא הזהיר אותי שוב, "בלי הנחות!".

רעד עבר בגופי אבל אפילו עכשיו המחשבה לא לקיים את ההבטחה שלי לא עלתה, להפך החלטתי בתוכי שאם נגזר עלי ששוב ישפילו אותי אני אעשה את זה עם סטייל, "אני יודעת" הבטתי בו ישר בעיניים, "אני אעמוד בזה" הרמתי ידיים, "נכנעת" הודעתי שוב בקול רם וצלול וראיתי את החיוך המתפשט על פניו.

"אז תפתחי את החגורה!".

למרות שידעתי שזה יבוא רעד עבר בגופי כשהוא אמר לי את זה ושוב הסמקתי. בתנועה איטית פתחתי את החגורה השחורה והנחתי לה לצנוח על המזרון, שלבתי את כפות ידי מאחורי העורף, מותחת מרפקים לאחור וחיכיתי לפקודה הבאה.

"יפה אבל בשביל פעם שניה זה לא מספיק" דן עצר לשניה וחייך, "לפני שאת מורידה כל בגד תכריזי בקול שאת מורידה את הבגד כי את לוזרית או מפסידנית אם את רוצה לדבר בעברית צחה" הוא צחק.

הסמקתי, בלעתי רוק, יש משהו בדבריו, אני לוזרית, הפסדתי פעם שניה, הבטחתי שאני אעשה כל מה שהוא רוצה ואם זאת הדרישה שלו אז כך יהיה.

"החולצה!" הוא לא חיכה הרבה והודיע.

שוב הסמקתי, "אני מורידה את החולצה כי אני לוזרית" הודעתי בקול רועד ובתנועה איטית פשטתי את החולצה, זרקתי אותה אל המזרון לידי והחזרתי את כפות ידי אל העורף.

"המכנסיים!".

"אני מורידה את המכנסיים כי אני לוזרית" הודעתי והתחלתי להוריד את המכנסיים, לאט, כמו שהוא רצה, הורדתי וחשפתי את תחתוני החוטיני הלבנים שלי, חוטיני המזל, כל כך הרבה תחרויות ניצחתי אתם ועכשיו הם בגדו בי, דוחפת אותם עד שהחליקו לבדם לאורך רגליי החטובות והארוכות ונפלו למזרון, קולטת את החיוך הזימתי על פניו למראה החוטיני המינימלי שלי.

"הגוזיה!" הוא לא חיכה הרבה אחרי שהחזרתי את כפות ידי אל עורפי ומתחתי את מרפקיי לאחור, לא הרבה אבל מספיק כדי להנות מהמראה שלי עומדת מולו בחוטיני זעיר וגוזיה שהפטמות הנוקשות בולטות דרך הבד המתוח,

"אני מורידה את הגוזיה כי אני לוזרית" הכרזתי ועצמתי עיניים, משכתי למעלה את הגוזיה ושחררתי את שדיי, המשכתי ומשכתי אותה מעל לראשי, הורדתי והנחתי אותה על המזרון ליד החולצה והמכנסיים שלי וחזרתי לאותה עמידה זקופה כשכפות ידי מונחות על עורפי, המרפקים משוכים לאחור ואני מבליטה את השדיים החשופים שלי, שדיים גדולים, יפים וזקופים שיש לי במה להתגאות בהם,

"ואחרונים אחרונים חביבים, התחתונים!" הוא צחק,

"אני מורידה את התחתונים כי אני לוזרית" חזרתי על ההצהרה שלי ומשום מה זה דווקא חירמן אותי. הורדתי לאט את החוטיני, מגלה בפניו את מה שהוא ראה כבר, את ערוותי המרוטה למשעי, את שפתי הכוס הבשרניות ואת החריץ הוורוד החוצה בינם, לאחר שכל ערוותי נחשפה הסתובבתי, הפנתי אליו את ישבני המוצק, התכופפתי קדימה, מבליטה את הישבן לאחור ומנענעת אותו בזמן שסיימתי להוריד את התחתונים עד הסוף, כמו שראיתי פעם באיזה סרט, הסתובבתי חזרה וחזרתי לעמוד עירומה לגמרי באותה עמידה כנועה שהוא כל כך אוהב, כשכפות ידי על עורפי ומרפקיי משוכים לאחור וכל כולי עירומה וחשופה בפניו.

דן חייך והתחיל להתפשט, לאט, לא ממהר, בוחן את גופי העירום ופותח לעצמו את החגורה, מוריד את החולצה וחושף את בטנו השטוחה ושרירי ידיו החזקים, ממשיך ומוריד את המכנסיים ומייד אחריהם את תחתוני הבוקסר הצמודים, "אני הולך לזיין אותך" הוא ניצב לפניי עירום, מציג בגאווה את זקפת האדירים המתרוממת בין רגליו, זקפת האדירים שעוד מעט אני הולכת לחטוף אותה, "אבל לפני זה אני רוצה שתמצצי לי, אנחנו הרי לא רוצים שיכאב לך" השלים בדיוק כמו בפעם הקודמת והצביע על המזרון לפניו.

ירדתי על ברכיי מולו, בדיוק במקום שהוא סימן לי, ואחזתי בזיין המתוח, "אני מוצצת לך כי אני לוזרית" הודעתי בקול, הכנסתי את הזיין המתוח לפה והתחלתי למצוץ לו, אני לא יודעת אם הוא התכוון לזה אבל ראיתי אותו מרוצה, מחייך חיוך מדושן מעונג.

מצצתי בתאווה, הרבה זרגים מצצתי בימי חיי אבל לא מרבים נהניתי כמו שנהניתי למצוץ את הזיין של דן, היה בו משהו מיוחד שאני לא יכולה להסביר אבל עובדה, למרות שידעתי שהוא עושה את זה כדי להשפיל אותי עדיין נהניתי לעשות את זה.

מצצתי בקול, ממש שאבתי, מצמצתי בשפתיי והרגשתי שאני מתגרה, הבטתי למעלה, אליו, לעינים שלו, וראיתי את הניצוץ בעיניו ואת הבעת ההנאה המרוחה על פניו, מחייך באושר, נהנה מהמציצה המלכותית שאני מעניקה לו.

"אני הולך לזיין אותך" דן הודיע לי ושמעתי את התאווה בקולו, "אל הקיר!" הוא פקד ולא היה צריך להסביר. הסמקתי. ידעתי בדיוק מה הוא רוצה שאני אעשה, עשיתי את זה כבר בפעם הקודמת ואני קולטת מהר, קמתי, לרגע עמדתי מולו וחייכתי, "אם זה מה שאתה דורש" אמרתי, מנסה שזה ישמע כאילו אני עושה את זה כי אין לי ברירה אבל אם הייתי יכולה הייתי רצה, בער לי שם בין הרגליים ורציתי אותו בתוכי, הסתובבתי לאט והתחלתי ללכת אל הקיר, מעכסת, קצת לפני הקיר עצרתי, עמדתי כשגבי אל דן ופישקתי רחב רגלים, התכופפתי קדימה, ירדתי ונגעתי עם כפות ידי הפתוחות בקיר, עמדתי ככה, עירומה, פלג גופי העליון כפוף בצורת 'ר' כששדיי הגדולים תלויים תחתיי, מתנדנדים קלות בקצב נשימתי, ו… "אני מתכופפת ופותחת רגליים כי אני לוזרית!" הודעתי בקול וחיכיתי לדן שיבוא.

הייתי מגורה בטרוף, הייתי רטובה שם בכוס, משומנת היטב, ושוב כמו אז הרגשתי טיפות שנוזלות מהכוס שלי לאורך ירכי הפנימי.

שמעתי אותו מתקדם אלי וגם הפעם הרגשתי את מבטו חורך את הכוס שלי, אחר כך ראיתי מבעד לרגליי המפושקות איך הוא מתקרב ונצמד אלי מאחור. הרגשתי את הזיין הנוקשה שלו מחפש את המקום הנכון בין רגליי, לרגע נחרדתי כשהרגשתי אותו על פי הטבעת שלי, לחטוף זיין גדול כמו שלו בלי שמן סיכה, גם אם מצצתי לו קודם, זה בכלל לא נעים, מניסיון, אבל הוא שב וכיוון למקום הנכון מבחינתי, אל בין שפתי הכוס המגורות שלי, לחץ מעט, מספיק כדי שיוכל לשחרר את ידיו ולתפוס במותניי ואז, בלי שום אזהרה, נעץ בי את חרבו השלופה באבחת אגן אחת חזקה, תקע בי את כל איבר זכרותו הענק! פלש אל מעמקי נשיותי, חדר והתחיל לפמפם, לזיין אותי.

דן אחז במותניי בכפות ידיו החזקות וטחן אותי, אין מילה יותר טובה כדי לתאר את מה שהוא עשה לי, זיון גברי חזק ומהיר, בדיוק כמו שאני אוהבת, מוציא את זקפתו הגדולה כמעט עד הסוף ותוקע חזרה בנעיצה חזקה, כזאת שמכה בישבני, מרעידה את גופי ומרקידה את שדיי הגדולים התלויים תחתיי, משתפשף בין שפתי הכוס הכל כך מגורות שלי ומחליק בקלות בנרתיקי המשומן היטב, שולח זרמים נעימים בכל גופי ומדהיר אותי אל עבר האורגזמה הראשונה שלי, אופס, בעצם השניה אם נספור גם את אותה אורגזמה קטנה שעשה לי עם האצבע.

גמרתי! בגדול! לא התאפקתי וגנחתי בקול, הייתי צועקת מעונג אבל חששתי שיש מישהו בחדרים הסמוכים שישמע ויבוא. "תסתובבי לוזרית!" דן שלף את עצמו מתוכי, חיכה שאסתובב עם הפנים אליו והצמיד אותי אל הקיר, חפן את פלחי ישבני המוצקים בכפות ידיו המסוקסות, הרים אותי ושיפד אותי על הזיין המתוח שלו, תוקע, לוחץ בגופו, מצמיד אותי אל הקיר, מוחץ את שדיי בחזהו השרירי ושוב מזיין, תוקע אותי עם חיוך גדול על פניו.

הייתה גם אורגזמה שלישית, חזקה מכל קודמותיה, אורגזמה כזאת שמפוצצת זיקוקים צבעוניים מול העיניים ושולחת זרמים חשמליים בכל הגוף, כזאת שמציפה את הכוס באותו עסיס תענוגות נשי וגם הפעם לא התאפקתי וגנחתי בקול, "כן, תמשיך, עוד! כן, הנה!!" התנשפתי בכבדות, "מניאק!" נפלט לי כשהוא שלף את עצמו מתוכי רגע לפני שהאורגזמה הרביעית התפוצצה.

"לא מגיע לך לוזרית" דן צחק, "תשכבי על הגב!" הוא השכיב אותי ואחז בקרסוליי "תחזיקי!" משך והגיש לי את רגליי ולא היה צריך להסביר, אחזתי בברכיי, משכתי אותם לעבר כתפיי ופישקתי חזק את רגליי, "אולי את לוזרית אבל את תופסת מהר" הוא ציחקק ונעמד כשכפות רגליו מתחת לפלחי ישבני שהתרוממו והתחיל לשפשף לעצמו בעדינות.

הייתי חשופה בפניו, לא רק שדיי גם הכוס שלי. שפתי הכוס שלי היו פתוחות לרווחה והוא ראה בדיוק עד כמה אני רטובה שם בפנים, עד כמה אני מיוחמת!

כמו אז גם הפעם דן עמד כך מעלי ושפשף לעצמו, מאונן ומגביר את הקצב, זכרתי מה הוא הולך לעשות ולהפתעתי זה שוב חירמן אותי, גם הפעם לא עצמתי עיניים והבטתי בזיין המתוח שהוא משפשף במהירות, מחכה למטח הראשון יודעת שהוא יבוא ולמרות זאת כשהמטח הראשון של אגלי השפיך הלבן והסמיך פגעו בפניי הופתעתי, כנראה שהייתי עם פה פתוח כי הרגשתי את הטעם המלוח של הטיפות שחדרו לפי.

המטח השני פגע בשדיי וצווארי וכיסה אותם באותם טיפות סמיכות וריחניות, אני לא יודעת אם דן כיוון במיוחד אבל ככה זה יצא, המטח השלישי, חזק מכולם, מרח על בטני כתמי זרע גברי והיה גם רביעי, קצת יותר מדולדל, צנח בעיקר על שדיי אבל לא רק, דן עמד מעליי, מחייך, משפשף לעצמו ומכסה את גופי באותו שפיך גברי חמים שמילא שוב את החדר בריחו המוכר של זרע טרי, זרעו של גבר שבא על סיפוקו.

שכבתי על הרצפה, על הגב, עירומה ומתנשפת כשכתמי השפיך הלבן והסמיך מרוחים על גופי. הבטתי בו, בדן, מתלבש לאיטו כשחיוך נצחון על פניו ובצדק, לובש את התחתונים ומעליהם את מכנסי חליפת הקראטה, ממשיך ולובש את החולצה הלבנה של החליפה, לרגע עצר, הרים את החגורה הלבנה והפיל אותה חזרה על בטני, ניגש לתיק שלו המונח בפינה ושלף מתוכה חגורה חדשה, חגורה שחורה! וקשר אותה לעצמו באותן תנועות של מי שעשה את זה כבר כל כך הרבה פעמים.

"הפתעה" הוא עמד שוב מעליי, "הצנע לכת!" חייך לעברי, "כבדי את הזולת! השקיעי מאמץ מרבי!" ציטט לי את מה שאני אומרת להם במהלך השעור, "אף פעם אל תזלזלי ביריב שלך כי את לא יודעת מי הוא!" נתן לי טיפ לחיים, "קחי" הוא הניח בכף ידי את כרטיס הביקור שלו ששלף מהתיק יחד עם החגורה, "אם תרצי לנסות שוב את יכולתך צלצלי אליי" ציחקק, "אותם חוקים, אותם תנאים, המפסיד עושה מה שהמנצח דורש" נישק את האצבע שלו והניח אותה על שפתיי, "אני בטוח שעוד נתראה" שוב חייך ולקח את התיק, "ורק שתדעי, את זיון מעולה" הוא צחק ויצא.

המשכתי לשכב ככה, עירומה ומכוסה בשפיך שלו, מתנשפת. רציתי לבכות, מעולם לא השפילו אותי ככה, אבל במקום זה חייכתי, ידעתי שהוא נתן לי יעד חדש להשתפר אליו, בדיוק כמו היעד שאני נתתי לתלמידים שלי, ידעתי שאני לא ארגע עד שאני אנצח אותו! ידעתי שבקרוב אני אצלצל אליו שוב ואבקש קרב חוזר, והכי חשוב ידעתי שאני אעשה את זה בסוף, שאני לא אפסיק עד שאשיג את היעד, עד שאני אנצח אותו! ולא חשוב כמה פעמים הוא עוד יזיין אותי בדרך.

 

אפילוג

שנה עברה, בשנה הזאת התאמנתי כמו שאף פעם לא התאמנתי לפני ואפילו קיבלתי דאן4 אבל זה פחות עניין אותי, היה לי יעד ואליו רציתי להגיע ו…בסוף קיבלתי גם את הפרס הגדול, ניצחתי אותו!

במשך שנה שלמה היינו נפגשים פעם בחודש, דן היה נותן לי עוד צ'אנס, עוד נסיון לנצח אותו ופעם בחודש הייתי מפסידה לדן אבל לא ויתרתי, יודעת בתוכי שבסוף הנצחון שלי יגיע.

פעם בחודש הייתי עומדת מול דן ומתפשטת, לאט, מחכה לפקודה ומורידה עוד פריט. פעם בחודש הייתי יורדת על ברכי לפני דן ומוצצת לו, "כדי שלא יכאב לך" הוא היה מסביר כל פעם עם חיוך על פניו אבל ידעתי שזה חלק מהדרך שלו לחגוג את הנצחון ולהשפיל אותי, להראות לי מי החזק ביננו, מי פה המנצח.

פעם בחודש הייתי נעמדת מול הקיר, מפשקת רגליים מתכופפת קדימה, נשענת עם הידיים אל הקיר ונותנת לדן לחדור לתוכי, לתקוע את הזיין המנצח שלו לכוס המפסיד שלי ולא שהכוס באמת הפסיד, להפך, פעם בחודש הייתי גומרת בגדול כשהוא היה מזיין אותי, כותש עם העלי הגדול והמוצק שלו במכתש הלוהט והרטוב שלי, דופק אותי ונותן לי אורגזמה אחר אורגזמה עד שגם הוא היה גומר בסערה.

ופעם בחודש הייתי שוכבת על הגב עם רגליים פתוחות והוא היה גומר עלי, מכסה אותי בשפיך שלו. פעם שאלתי אותו למה הוא לא גומר לי בפנים והוא אמר שזה לא מגיע לי כי אני לוזרית.

בפעם ה-13 ניצחתי, אני אזכור כל חיי את התאריך, 13 ביוני, היום הולדת שלי, מי אמר ש-13 זה לא מספר מזל? .

אני יודעת מה אתם חושבים, שבסוף דן נתן לי לנצח, מתנה ליום הולדת, אז אתם טועים בגדול! אתם לא מכירים את דן, בחיים הוא לא היה נותן לי לנצח אותו וחוץ מזה הוא לא ידע שזה היום הולדת שלי, אבל גם כשניצחתי אותו הוא זה שזיין אותי רק שקודם דן התפשט על פי הפקודות שלי, דן הוא זה שירד על ברכיו ומצץ לי, מפנק אותי ונותן לי את האורגזמה הראשונה לאותו ערב ותאמינו לי, אין הרגשה נשית יותר מנצחת מלראות גבר חזק כורע ברך לפניךְ ומלקק ומוצץ את אותו עסיס תאווה נשי שלךְ, ובמקרה הזה שלי, היה שווה את כל המאמץ כדי להגיע לרגע הזה.

אחר כך דן נשכב על הגב, כי ככה אמרתי לו, שפשף לעצמו בעדינות כדי למתוח עוד יותר את הזיין שכבר היה ממילא נוקשה ומתוח רק כי הודעתי שזה מחרמן אותי, ירק לכף ידו ומרח לעצמו את הזיין "כדי שלא יכאב לי" , כי ככה עושים למפסיד! הניח את כפות ידיו מאחורי העורף, כי ככה רציתי, וראה אותי משתפדת על העמוד מתח גבוהה שהתנוסס בגאון בין רגליו ומתחילה לדהור עליו אל עבר האורגזמות שלי ונכון, הוא זה שזיין אותי, הזיין שלו היה תקוע עמוק בתוך הפות הרטוב והחם שלי, אבל מה שחשוב זה שהפעם אני היא זאת שקבעה את הקצב ויותר מזה הפעם הוא גמר בתוכי כי אני כבר לא לוזרית!