מדאם – חלק שני

כל חלקי הסיפור : חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק 5, חלק 6, חלק 7

סקס עושים באהבה או לא עושים בכלל

כל קשר בין המקרים, השמות והסיפור בכלל, מקרי בהחלט, ואינו קשור למציאות. 

 

תמי, חלק שני.

תמי עלתה במדרגות, בברכיים רועדות. המפתח בקושי נכנס לחור המנעול. היא שחררה את הבייביסיטר משלמת לה ישר מהמעטפה הראשונה שקבלה. "את מרגישה טוב?" שאלה אותה הבת של השכנים, רק בת 15, ואיזה חוש לאישה במצוקה יש לה. "כן, רק העייפות, האירוע נמשך מעבר למצופה. ממש תודה רבה". היא סגרה את הדלת מאחוריה, ונגשה למקלחת.

תחת זרם המים שהלך והתקרר, היא ניסתה לסדר לעצמה את הלך הדברים. מנסה להבהיר את הערפל שסבב אותה. היא שטפה מעליה את ריחו של הגבר הזר, מקווה שאכן ירד כולו בחסות המים והסבון. תמי התיישבה על המיטה, מחליטה לצאת מהעיר, היא תברח, תעלם .

רק היא והתינוקת הקטנה. הן יתחילו חיים חדשים, מי כבר יעלה עליה? היא תחליף מספר טלפון, תמחק את המספר הלא כשר שלה, ואז נח או הגברת לא יוכלו למצוא אותה, וגם לא הנושים שלא ידעו את מקומה החדש. היא נכנסה למיטה, חולמת על התחלות חדשות..

אור הבוקר סנוור אותה, היא חייבת לתקן את התריס השבור. על הדלת חיכתה לה מעטפה- הערה אחרונה לפני ניתוק החשמל. החוב שלה הסתכם בכמה ספרות ארוכות, שהיא לא רצתה לראות אותן. אם היא תעלם, גם חברת החשמל לא תמצא אותה?

היא הגיעה למעון היום בו היא עבדה, מחייכת חיוך מזוייף לכל הצוות "כן, הכל נהדר. ברור שהיא מסתדרת טוב" ובפנים, הכל גרוע, קרוע לגזרים. הלב שלה בוכה כל היום, מהחובות ומהלחץ. השעון דופק, נשארו רק עוד יומיים וחצי… בהפסקת צהריים היא מתקשרת אל הגברת, אין תשובה.. רק בשעות הערב, היא מקבלת שיחה בחזרה.

"יקירתי, חיפשת אותי?" קולה המאנפף מעצבן את תמי.

"כן, תקשיבי, נראה לי שזה גדול עלי. אין סיכוי שאני אצליח להגיע לפגישה שנייה, ואעמוד בציפיות של הגבר ששלחת לי" היא מרגישה את הדמעות חונקות אותה כשהיא נזכרת בפגישה של ליל אמש.

"חבל, דווקא הוא התקשר הבוקר להגיד תודה רבה, ואני אוהבת לקוחות מרוצים. הוא נתן לך את הכסף, נכון"?

"כן, הכסף הגיע אלי בתחילת הפגישה, זה לא הכסף, זו אני" היא בחיים לא תבין אותי, תמי חשבה לעצמה.

"יש לי רעיון, אני אשלח אלייך מישהי שכבר בעסק שלי תקופה מסויימת, היא תעזור לך בהרפיות לפני. הכל בראש יקירתי, הכל בראש. תני לעצמך ליהנות, ותגרמי לגבר להרגיש גבר ,ואני מבטיחה לך שהחוב שלך ייסגר כ"כ מהר, שאת תבקשי ממני את הלקוח הבא שלך". היא סגרה את השיחה, ותמי נשארה מופתעת מהקלות של הגברת הזו, כאילו מכירת גופה, זה דבר של מה בכך. היא הניחה את הנייד בכיס החצאית שלה, מחכה לשיחה עם הבחורה השנייה .

היא השכיבה בינתיים את התינוקת ,סידרה את הבית והתחילה לארוז, רעיון הבריחה עדיין קינן בתוכה. הצלצול מהכיס הקפיץ אותה, היא לא מתרגלת לסוג הצלצול הזה.

"הלו?" היא התחילה בחשש, מקווה שזה לא יהיה גבר נוסף או אפילו נח.

"הי, מדברת שרי, המדאם בקשה שאני אדבר איתך" אמר לה קול במבטא צרפתי קל.

"המדאם?" תמי לא הבינה לרגע, "את בטח קוראת לה הגברת" שרי צחקה צחוק קצר, והיא המשיכה "טוב, אז רק תגידי לי מה הבעיה? את נראית טוב? את נחמדה?" תמי התלבטה מה לענות, נזכרת שהגברת אמרה לה שאם היא הגיעה אליה היא כנראה עומדת בדרישות.. "אני נחמדה זה בטוח, אומרים שאני יפה, לפחות זה מה שהגבר שנפגשתי איתו אמר לי אתמול "היא ענתה בחשש.

"מעולה, גבר שחושב שאת יפה כבר בפגישה הראשונה, זה מעולה. הוא נגע בך? מישש "?

"רק קצת, נשיקה וחיבוק. זה רק פגישה ראשונה, הגברת אמרה שלא צריך ללכת מדי רחוק בפעם הראשונה"

"או, גבר ששולט בעצמו זה בכלל נפלא. רק שתדעי שבדרך כלל, הם רוצים יותר בפעם הראשונה. קצת להרגיש את הגוף, לדעת אם שווה להמשיך ולהשקיע" הדיבור על מישוש והשקעות היה נראה לתמי כ"כ זול ולא שייך אליה, היא נרתעה מהבחורה "סליחה, כמה זמן את כבר בעסק של הגברת?" היא שאלה בחשש.

"אני? כבר שנה וחצי, תאמיני לי, זה עסק מעולה. אני אוהבת לענג, לראות את הגבר שאיתי מגיע עד הקצה, וחולה על זה שהם רוצים לראות אותי גומרת בהנאה, מה שנקרא win win situation, זה נהנה וזה לא חסר. כמה זמן את כבר לבד, כאילו בלי בעל"?

"שלושה חודשים וקצת, אבל גם לפני כן, זה לא היה מדהים במיוחד" תמי לא ידעה למה היא משתפת את הבחורה הזרה בחיי המיטה שלה עם בעלה המנוח, אבל אולי האנונימיות של השיחה עזרה לה להפתח. "לא היה לך קשה לשכב עם גברים זרים? אחרים?" תמי שאלה בלחץ.

"אוי, זה תמיד קשה בהתחלה, אבל לומדים ליהנות מזה. אני אתן לך כמה טריקים קטנים ,ואת תודי לי" השיחה המשיכה ביניהן, תמי רושמת על דף קטן נקודות להעצים את עצמה מול הגבר, איך לשרוד את החווייה הראשונה שלה, והבחורה השניה, מדגישה את הניסיון שלה בחיים. תמי קיוותה בכל ליבה שנח יבטל, ברור שהוא יבטל, לא !?

התיק הקטן, חצי ארוז קורץ לה, והיא בהיסח הדעת, ממשיכה להניח בתוכו כמה בגדים, לא הרבה. היא תיעלם לשבוע, תתנצל לפני מי שצריך, ואולי אפילו תחפש מקום חדש להתחיל בו חיים חדשים. רק קצת שינוי אווירה, להתנתק מהכל. באוטובוס הראשון לטבריה, עלו בחורה צעירה ותינוקת בידה. תיק קטן הונח בתא המטען, והם כבר בדרך לצפון. אכסניה קטנה זולה ,זה מה שתמי הרשתה לעצמה. היא שילמה מראש לחמישה ימים, מנצלת את המזומנים שקבלה מנח. היא שולחת לנח הודעה קצרה בבוקר יום חמישי : סליחה, הבת שלי לא מרגישהטוב, נאלצת לבטל. התשובה שלו הגיעה מיד : רוצה שאני אבוא אלייך, נשמור עליה ביחד? לא ,היא לא רוצה, היא אפילו לא החזירה תשובה, רק כיבתה את הנייד החדש, והניחה עמוק בתיק הקטן.

בבוקר הן יצאו לסבוב קצר בעיר הטחובה, תמי קנתה במכולת הקטנה כמה מצרכים שיספיקו להן ליומיים הקרובים. היא הספיקה להרטיב את רגליה במי הכנרת, להתפלל לישועה אצל רבי מאיר בעל הנס, לבקר בטיילת הישנה של העיר, הכל לפני….

לפני שהיא ראתה את ההודעה של הגברת-המדאם, שככה לא עושים ובורחים מהתחייבויות.

לפני שהיא שמה לב שעברו להם חמישה ימים, והגיע היום האחרון של החודש שבו היא אמורה לשלם את החלק היחסי של החוב.

לפני שהיא שמעה את ההודעה של הגבר הזר, שבא לאסוף את התשלום, ומצא דלת סגורה.

לפני השיחה של השכנה שלה, מהבניין הישן, על רעשים מוזרים מהדירה. נראה לה שפורצים היו שם לפני כמה דקות, היא מזמינה משטרה..

תמי מיהרה לאכסניה הקטנה, אספה את מעט הדברים שהיו להן שם ומיהרה לאוטובוס האחרון לכיוון הבית. חששות כבדים מלווים כל קילומטר שעובר, כל פסיעה על המדרכה המשובשת. מרחוק היא רואה את אורות המשטרה המסמנים את הבית שלה בסרט אדום-לבן.

"את בעלת הבית?" נגש אליה שוטר נחמד, רואה את ההלם בעיניה "אני מצטער, הבית ממש הפוך, בואי תתלווי אלי פנימה" הוא הוביל אותה במעלה המדרגות, הדלת הייתה פתוחה לרווחה, חושפת רהיטים קרועים, ספרים זרוקים על הרצפה, בגדים ותכשיטים על המיטה הזוגית שלה ושל בעלה… תמי התיישבה על הכיסא היחיד שנשאר לעמוד במקום, נותנת לדמעות לשטוף הכל החוצה.

"סליחה, את יודעת אולי אם יש מישהו שהיה רוצה לפרוץ אלייך הביתה?" אותו שוטר שאל אותה.

"אני" היא התחילה לגמגם, מפחדת לחשוף את שהיה לה בטוח. כשאתה נעלם מהתשלום לאנשי העולם האפור, אל תצפה לחזור הביתה לבית מסודר.. "לא, אני אלמנה, אין לי אויבים "היא מלמלה חרש.

"מוזר, זה ממש עבודה של מקצוענים, לא של ילדים מהשכונה" השוטר הראה לה את הדלת ,את הפריצה השקטה לבית "אם תחשבי על מישהו, צרי איתנו קשר" הוא הגיש לתמי כרטיס ביקור קטן ויצא מהבית. תמי התחילה לאסוף את הדברים, מזל לפחות שהבת שלה המשיכה לישון בעגלה. השכנה הנחמדה הגיעה להציע עזרה, ולקחה את הקטנה אליה הביתה. עכשיו תמי לבד בבלאגן.

מתחת לסדין שלה, היא מצאה את הפתק שחיפשה- 'לא תוכלי לברוח, יש לך עוד יומיים בדיוק. אל תתני לנו להראות לך מה אנחנו יודעים לעשות!'

מזה היא חששה, היה לה ברור שזו פעולה מכוונת היטב, היא לא רצתה לחשוב מה עוד הם יודעים לעשות, היא כ"כ פחדה מזה. ביד רועדת היא סידרה את הבית, מנסה להביא אותו למצב סביר.

בבוקר, באור יום, הכל היה נראה כבר אחרת. תמי מצאה עוד סימנים ברורים לחוב של בעלה ,שפוזרו בבית. מי שהיה פה, לא בא לשחק משחקים, הוא בא להבהיר לה בדיוק את המעמד שלה. בהחלטה של רגע היא פתחה את הנייד החדש שלה, ושלחה הודעה לנח : אם זה עדיין רלוונטי, אני פנויה הערב. היא שלחה את ההודעה עם דמעות על לחייה ובליבה. התשובה

הגיע אחרי דקות ארוכות: אשמח. אאסוף אותך באותו מקום שהורדתי אותך בפעם הקודמת ,פינת כהנמן, בשעה 20.00, מצפה כבר.

תמי התלבטה מה לענות, והחליטה: אין בעיה, אהיה שם. רק שינוי קטן לגבי התשלום, אני לוקחת לפגישה שניה 2000 ₪, מקווה שזה עדיין בסדר. צלצול הודעה נכנסת אישר את הסכום.

זהו, עכשיו כבר אין לה ברירה. היא חייבת את הכסף ומהר. היא תוריד את הראש, תבלע את גאוותה, ותעשה את זה הלילה.

את הבת שלה היא השאירה אצל השכנה שתשמור עליה, מפחדת להשאיר אותה בבית עם הבייביסיטר לבד, לא יודעת אם יבקרו אותה שוב הנושים, מתנצלת מראש שזה אירוע רחוק ,ויקח לה זמן לחזור. השכנה שמחה על הצעצוע הקטן, הכל טוב, שהיא תישן אצלנו ובבוקר תבואי לקחת אותה.

היא חוזרת חזרה לבית הקטן, הפעם היא בוחרת את החזיה הטובה ביותר שלה, משהו שנשאר לה מהקניות ללילה הראשון שלה אחרי החתונה, יש גם תחתון תואם. היא נדחסת אליו בכח, מודעת לגופה שעדיין לא חזר לעצמו אחרי הלידה. שמלה כחולה מעל, סוגרת את הרוכסן מאחורה ואת החגורה מקדימה, ממש כמו עטיפת מתנה, היא חושבת לעצמה, אורזת את גופה עבור גבר שירבה במחיר. שוב הפאה החגיגית, היא חפפה אותה לבד בצהריים קצת לרענן את המראה שלה, מתנה יקרה הוא בחר לעצמו. היא יוצאת, מקפידה לנעול את הבית ,לשם הביטחון שלה. היא הולכת את המרחק הקצר עד לצומת כהנמן, מזהה את הרכב של נח עומד כבר בתחנה. היא מהססת לרגע ברמזור, מתפללת שישאר אדום עוד קצת, שידחה הרגע שממנו היא חוששת כ"כ, אבל לרמזור חוקיות משלו, לא עברו 10 שניות, והוראה לחציית הכביש ניתנה לה. ביד רועדת היא פותחת את דלת הנוסע ליד נח, בולעת את הרוק שמצטבר לה בפה ומחייכת.

"ערב טוב" הוא פותח "איזה כיף שבאת, כבר פחדתי שתיעלמי לי, שאולי לא מצאתי חן בעינייך בפעם הקודמת."

"לא, זה ממש לא זה" היא מתחילה להגיד, מתאמנת על המילים שאמרה לעצמה היום "זה פשוט הבת שלי, לא היה לי עם מי להשאיר אותה כשהיא לא הרגישה טוב" היא מקווה שהיא נשמעת משכנעת.

"טוב, העיקר שאנחנו פה עכשיו, נוסעים?" הוא חייך אליה, מניח את ידו על ירכה, כאילו זה דבר שבשגרה. תמי רק הנהנה, ונח כבר המריא לכיוון הצימר המפנק ששכר להם.

במהלך הנסיעה היא כמעט ולא דברה, חוששת שישמע את הרעד שבקולה, ויתחרט. בצומת הבאה, אחרי שיצאו כבר מטווח האנשים שאולי יכירו, נח עצר בצד הדרך, מתקרב אליה לנשיקה, לרגע תמי נרתעה "זה מצחיק, אף פעם לא נישקתי מישהו עם זקן" היא אמרה ,חוששת מגירודים בלחייה, אבל המגע של הזקן לא היה נורא כל כך. נח צחק עליה "אז מה ,מהפעם הקודמת שלנו לא נשארה לך טראומה מהזקן שלי" , לא היה נעים לתמי להודות שבתוך הלחץ שלה, היא לא ממש זכרה איך הוא נראה… הם המשיכו בנסיעה , נח מצידו שיתף אותה במה שעבר עליו השבוע, באכזבה מיום חמישי שעבר, בנסיעה קצרה לצרפת לסגור משהו שם, עוד נסיעה אחת צפויה לו בקרוב, אם בא לה להצטרף. הוא שיתף אותה בחתימת חוזה מעניין שהיה לו, בפיטורין של אחד מהעובדים בגלל מעילה בכספים. היא הרגישה את הניסיון שלו לגשר ביניהם, והיא ניסתה לזרום איתו, באמת שניסתה, אבל המילים פשוט לא שיתפו פעולה.

נח החנה את הרכב "תמר, תסתכלי עלי לרגע" הוא סובב את פניה כלפיו "בקשתי מישהי צעירה בתחום, בכוונה. בואי נעשה את זה כיף. אני מבין את החששות שלך, אבל אני מבטיח שנהנה." הוא חיכה רגע ואז הוסיף "יודעת מה, אם יהיה טוב, מבטיח להכפיל לך את הסכום ,כבר היום" למשמע זה, נדלקו עיניה של תמי "מבטיחה לנסות, מבטיחה שתהנה "היא אמרה לתוך עיניו הבהירות.

הצימר היה מרווח ויפה, נרות קטנים האירו את החדר הרחב, בכניסה לחדר עמד ג'קוזי ענק ,תמי לא חשבה שהיא ראתה אחד כזה אי פעם. נח החזיק במותניה מאחור, מצמיד אותה אליו ,מריח את הצוואר הבהיר שלה "אוי, הריח שלך.. אני יכול להתמסטל ממנו לגמרי" היא

הרגישה את הנשימה שלו על העורף, את ידיו שעלו לאט מהמותן אל החזה השופע, עדיין מעל השמלה.

"בפעם הבאה אני אבקש ממך להגיע בחולצה וחצאית, ככה יותר נח לידיים" הוא אמר תוך התנשפות קלה. הוא המשיך לעסות לה את השדיים, מצמיד את עצמו עוד ועוד. תמי נזכרה בטיפים הקטנים של שרי בטלפון, היא לא רצתה להגיע לשם כ"כ מוקדם, אבל הלחץ לקבל תשלום כפול כבר הערב, גבר על הבושה מעצמה ומנח. היא הסתובבה אליו, מפתיעה אותו לרגע "אז אם השמלה קצת מיותרת, נוריד אותה" היא שלחה יד אל גבה, לפתוח את הרוכסן ,אך נח כבר הקדים, מניח את אצבעותיו על הרוכסן העיקש, פותח אותו ברגע אחד, הוא הפשיט את תמי מהשמלה הכחולה "הפאה נראית לי גם מיותרת" הוא אמר והחווה בעיניו על

השולחן הקטן שעמד בצד. תמי הרגישה כמו דוגמנית בתצוגה, היא נשארה בבגדיה התחתוניםבלבד ובנעלי העקב שלה, הולכת בחשש כל הדרך אל השולחן הפינתי, מניחה את הפאה על קצה הכיסא, נזהרת עליה שלא תיהרס. היא הסתובבה לחזור לנח, שמה לב למבטו שסוקר את גופה העדין, את הפלא הזה שקוראים לו תמי. שיערה עוד היה אסוף בקוקו קטן, היא פיזרה אותו, נותנת לו ליפול על כתפיה העדינות, כתפיות החזיה נשארו במקומן, מוסתרות ע"י השיער הגולש, קצות השיערות דגדגו את שדיה הגדולים שבצבצו מתוך החזיה. היא הידסה לרגע לקראתו, מתעלמת מכל הקולות שעלו בה בפנים, משתיקה אותם ברגע .

תנסי להינות. תנסי להינות. היא חזרה על זה כמו מנטרה בשקט.

נח התיישב על המיטה הרחבה, מזמין אותה במבטו אליו. היא הלכה לקראתו את הפסיעות הבודדות שנותרו לה, מבליטה קצת יותר את גופה עם כל פסיעה .

"את מושלמת" הוא אמר, מנגב זיעה לא נראית ממצחו "הכי נשית שיש" המחמאות עשו את שלהן, ותמי הרגישה את המילים שלו עוטפות אותה, מקדמות אותה אליו בביטחון. היא לא זוכרת שאי פעם מישהו אמר לה שהיא יפה, שהיא נשית, מושלמת. אלה היו מילים רחוקות מהעולם שלה, והיא נהנתה לשמוע אותן. היא כבר עמדה קרוב אליו, מרגישה את הקרבה מוחשית כ"כ. נח נשאר לשבת על המיטה, שולח אצבע אחת אל גופה העדין. נוגע לא נוגע בטבור השקוע, סובב סביבו ביד בטוחה. "תמר" הוא אמר בקול שקט "תמר, אני חולם על המגע הזה בך כבר שבוע. חולם על מה שתעשי לי". תמי מתכופפת אליו קצת, פורמת את כפתורי החולצה הלבנה שלו, ונותנת לו מבט אל חזה המתפקע, היא פושטת לו את החולצה ,מניחה אותה בצד המיטה, אח"כ היא מתכופפת לרצפה, יושבת על ברכיה ופותחת לו את המכנסיים, היא נגעלת מהמחשבה של מה נמצא שם, אבל מנסה להתגבר, יודעת שהיא תצטרך להתמודד עם זה ככל הנראה כבר בהמשך הערב. התפיחה בתחתונים שלו לא משאירה לה מקום לדימיון. נח מצמיד אותה אליו קצת, נותן לשדיים שלה להשתפשף בבד

התחתון הלבן שלו. הוא שולח יד אל אחורי גבה ופותח את החזיה "זה בסדר?" הוא שואל ולא מחכה לתשובה. ידיו כבר אוחזות בשדיה הגדולים, ההילה הכהה סביב הפיטמה רגישה קצת והיא נרעדת.

"את בסדר"? נח שואל וממשיך לעסות את השד הגדול.

"כן, רק קצת יותר עדינות, לא נעים לי, אני עדיין מניקה. שלא יטפטף עליך חלב" היא אומרת בקול מתנצל.

"אישה מניקה זה סקסי" הוא לוחש לה באוזן, מקרב את פיו אל הפיטמה הימנית "ואני אפילו לא בשרי עכשיו" הוא מוצץ את השד בפיו החם, עד שטיפות חלב ממלאות את פיו. "זה נראה לי לא כשר" תמי אומרת ומנסה להרחיק אותו קצת, הרגישות מכריעה אותה. נח מרגיש אותה ועוזב "אז לא בשדיים, למרות שאני יכול להמשיך ככה עוד הרבה זמן" הוא אומר ומושיב אותה עליו, היא עדיין לבושה בתחתון הקטן, פסים קטנים אדומים של גומי סובבים את ירכיה ובטנה. היא מפשקת רגליה סביב נח, והגומי צורב בבשרה, אין לה ברירה אלא להיחלץ מהגומי.

"רגע" היא אומרת ונעמדת על הרצפה "ברשותך, אני אוריד את התחתונים רגע."

"כבר חשבתי שזה לא יגיע" נח אומר ושולח יד לעזור לה. היא מורידה את התחתון ההדוק ,משחררת לאוויר את פלחי העכוז שלה. נח מושיב אותה שוב עליו, הפעם הוא מרגיש את חומה עובר אליו דרך הבד הדק של התחתון שלו "אולי אני אשווה גם, מה אומרת? רוצה לעזור לי?" הוא מושיב אותה על המיטה ונעמד מולה, המכנסיים שלו מופשלים עד אמצע הרגליים והתחתון הלבן עם הבליטה הגדולה במרכזו, ניצב מולה. היא שוב נודדת אל השיחה שלה עם שרי, נזכרת במילים שלה 'תני לו להרגיש שהוא גבר'. היא מתקרבת אל נח, עומדת צמודה אליו, היא שולחת יד אל הגומי של המכנס, ועוזרת לו להוריד בזהירות את התחתון. הוא בועט במכנסיים ובתחתונים ומעיף אותם אל קצת החדר. הוא עומד כעת מולה, ערום לגמרי, ממש כמוה.

הם נצמדים אחד לשנייה, היא מרגישה את גבריותו נלחצת מולה, גדלה ממגע עורה. היא שולחת יד קטנה אל מבושיו, מעבירה אצבע דקיקה לאורך האבר הגדול שלו. הכל מגעיל אותה, החל מהמגע של העור, דגדוג השערות שלו בידה, אבל היא ממשיכה לעבר הכפלת הסכום, זה הדבר היחיד שעומד כרגע מול עיניה.

מראות הבית ההפוך חוזרים אליה לרגע והיא נרעדת, נח מקרב אותה אליו, מחבק אותה חיבוק ארוך, מרגיע. "את מעולה" הוא לוחש לה "בדיוק ככה דמיינתי את המפגש שלנו". זה מעודד אותה, לדעת שהיא עומדת ברף שהציב לעצמו, מקווה שהוא לא משקר עבורה. היא ממשיכה עם האצבעות שלה על הזין שלו .

"בואי נרגע קצת, נמלא את הג'קוזי במים חמים, יש לנו ערב שלם להעביר ביחד, לא צריך לרוץ." הוא הולך למלא את האמבט והיא נגשת רגע לשרותים, מסתכלת על עצמה במראה הגדולה שמכסה את כל הקיר, מה אני עושה פה? השדיים שלה מזכירים לה את התינוקת בבית, מקווה שהיא ישנה טוב, שהיא רגועה, הלוואי ונח ירדם מהר, או אולי לא ירצה

להמשיך…המים הזורמים בחוץ מזכירים לה את נח שמחכה לה. היא מורידה את המים ,שיחשוב שהתפנתה. הוא יושב על שפת האמבט, אדים עולים מהמים החמים "חיכיתי לך "הוא אומר לה ומגיש לה יד להיכנס איתו למים החמים.

גופה שוקע במים, והזרמים מקיפים אותם. בחסות הבועות העולות, היא לא רואה את עצמם במערומיהם, וזה מרגיע אותה, גם נח לא יכול לראות אותה ככה, לשפוט את הקפלים בבטן ,את סימני המתיחה מההריון שעוד לא עברו לגמרי. היא לא מספיקה לחשוב ונח כבר לוקח אותה אליו, מניח את ראשה על החזה שלו. השיער שלה ממלא את האמבט, צף על המים החמים. היא מתיישבת בין רגליו, נשענת עליו אחורה. ידיו של נח נשלחות אל סתר הסתרים שלה, אל החום שבין רגליה. שערות הערווה שלה הוסרו זה מכבר, ואצבעותיו משחקות כעת ישר בעור החם של הנרתיק שלה, זה טוב, אוי כמה שזה טוב.

היא גונחת ישר אליו, משמיעה לו את קולות ההנאה שלו, זוכרת את ההוראות של שרי. ומנגד ,היא שולחת יד אל בין רגליו, הזין שלו כבר גדול כ"כ ,היא מרגישה את זקפתו הגדולה, דחוסה בין חלקי העכוז שלה. היא מפרידה ביד אחת את שני החלקים, נותנת למים החמים ליצור את החיכוך בין הגופים שלהם. נח גונח ואוחז בה חזק, היא כבר מבינה את מה שלא נאמר, היא מסתובבת אליו, יושבת על הזין הענק, מכניסה אותו לתוך הכוס הבוער שלה, ואת שדיה מקרבת אליו. גם ככה המים החמים מעלים את הגירוי של השד, אז לפחות שיהנה גם הוא ,לא שהיא לא נהנית מהמגע שלו.. נח החזיק אותה חזק, מצמיד את גופה אליו, לא עוזב, עד שהיא הרגישה את הריפיון שאחז באברו, את הזרע שמילא את גופה ואת המים סביבם.

תמי קמה מנח, יושבת לידו, ובועות המים מסתחררים סביבם, מערבבים את נוזלי הגוף עם מי הברז. נח התנער במקומו "גם תשלום משולש אני אתן לך בסוף, והלילה רק התחיל", הוא שלח יד לאסוף אליו את תמר, לא מוותר על אף שניה במחיצתה.

הם קמו מהמים, מרוקנים את הג'קוזי עד לטיפה האחרונה. נח נשכב על המיטה, קורא לתמר לבוא לידו. היא מתיישבת, מניחה על חלקו התחתון של גופה מגבה לבנה, מנסה להסתיר קצת. נח לוקח את המגבת "היא מיותרת, רוצה להביט בך" הוא אומר, מנסה להצדיק את גופה העירום מולו. הוא מביט בה במבט עייף, ולאט לאט עיניו נעצמות. תמי נשכבת לצידו ,מתכסה בשמיכה דקה.

כשהיא מתעוררת, היא לא מבינה איפה היא נמצאת, החדר, האווירה, לוקח לה זמן להיזכר .

אבל מראהו של נח היושב בכורסא מולה ומביט בה, מחזיר אותה למציאות. השעה כבר 5 בבוקר, הלילה היא ישנה אחרי הרבה זמן. היא קמה וכורכת את השמיכה סביבה בדרך אל השרותים.

"את יכולה גם ללכת ערומה" נח אומר, והיא נשארת עם השמיכה עליה.

השמלה שלה מחכה על הכיסא בצד, נח עוזר לה לסגור את הרוכסן העיקש, היא חובשת את הפאה החגיגית שלה, מסדרת קצוות סוררים שיצאו להם.

הם נכנסים לרכב השחור "אפשר כבר לקבוע את הפעם הבאה?" נח שואל לפני שהוא מתניע.

"קודם התשלום שלי על הלילה הזה" .

נח מוציא מעטפה ועוד אחת "יש פה תשלום כפול, התשלום המשולש יהיה בפעם הבאה "לרגע היא מאוכזבת, והוא מוסיף "אבל תמורת שיחה איתך ותמונה ממך, לפני שנפגש, אני אשלם תוספת"

היא לוחצת את ידו, מסכימה לעסקה שנחתמה בזה הרגע. עוד נשיקה קטנה על

השפתיים, והם בדרך חזרה. הזקן כבר לא מפריע לי, היא מחייכת לעצמה, ושולחת נשיקה קטנה באוויר לפני שהיא יורדת בפינת כהנמן.