יותר לא פרייארית

++ שנה טובה לכולם ++

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.

אזהרה : הסיפור מכיל תאורי מין כוחניים       אזהרה : סחיטה באיומים היא עבירה פלילית !

 ורק אני לא

לדעתי הייתי הבתולה האחרונה בכיתה, אולי אפילו בשכבה. מהרגע שעברנו את גיל ההסכמה החברות שלי נפתחו אחת אחר השניה, אפילו חיה השמנה נפתחה, טוב, זה לא חוכמה, חיה השמנה נשארה כיתה והיום היא כבר הייתה צריכה להיות בצבא וחיה השמנה היא גם חיה הנותנת, זו שלדעתי כמעט כל בני המחזור ביקרו בין רגליה, ורק אני עדיין לא נפתחתי, למרות כל הסופרלטיבים שהן העניקו לשבחי הסקס, מנסות לפתות אותי להצטרף למועדון הפתוחות, אני בחרתי לשמור את בתוליי לאביר-על-הסוס-הלבן שאותו עדיין לא מצאתי.

דור

כשנטע, החברה הכי טובה שלי, סידרה לי דייט עם דור הייתי סקפטית, חשבתי שזה עוד נסיון שלה לגרום לי לאבד את בתוליי. דור היה שני מחזורים מעליי ואליל בית הספר, כדורגלן מצליח וספורטאי מצטיין בצבא, שמשחק בקבוצה של הישוב שאומנם בתחתית ליגת העל אם סיכוי גדול לרדת אבל די ברור שגם אם היא לא תרד הוא בעונה הבאה ישחק באחת מקבוצות הצמרת בליגת העל, ושכולם חוזים לו שמישם תסלל לו הדרך לחו"ל, מדברים אפילו על ברצלונה ומנצ'סטר.

נפגשנו בבית קפה, הוא הביא לי ורד. ישבנו, שתינו קפה ודיברנו, ריכלנו על בית-ספר, הוא למד בבית ספר שלי ומכיר שם את כל המורים, וגם עליו דיברנו, על התפקיד המצחיק בצבא שהוא עושה כספורטאי מצטיין ובעיקר על הכדורגל שלו והחלום שלו להגיע לאירופה.

דור ליווה אותי הביתה, שומר נגיעה😊, להפתעתי כשהגענו הוא שאל אם אני אסכים להפגש איתו שוב והסכמתי ו…"אפשר נשיקת לילה טוב" הוא חייך לעברי, והיה לו חיוך מקסים ושובה, אז נתתי לו נשיקת לילה טוב, קטנה ומרפרפת על השפתיים, כבר התנשקתי עם בנים נשיקות יותר תאוותניות.

גם בפגישה השניה דיברנו, מגלים שיש לנו הרבה מִן המשותף, גם הפעם הוא ליווה אותי עד הבית ושוב ביקש נשיקת לילה טוב רק שהפעם היא כבר הייתה קצת יותר הדוקה. בפגישה השלישית הלכנו לסרט, כשכבו האורות הוא הניח עלי יד ובתגובה פתחתי כפתור, מסמנת לו שהדרך פנויה והוא הבין את הרמז וכאילו בדרך אגב הוא החליק את כף ידו לחזייה שלי ומיזמז לי את הציצי, גם זה לא משהו שלא עשיתי עם דייטים קודמים, זה שאני לא מזדיינת לא אומר שאני לא מתמזמזת ואפילו פעמים מצצתי ופעם ירדו לי.

המשכנו לצאת ככה, נטע, אותה חברה שחיברה ביננו, קראה לזה אַהֲבָה אַפְּלָטוֹנִית למרות שהנשיקות הפכו תאוותניות ורטובות יותר והמיזמוזים הרבה יותר נועזים אבל דור התנהג כג'נטלמן ולא לחץ שאתן לו עד שבערך חודשיים אחרי החלטתי שכנראה דור הוא האביר על הסוס הלבן שאני מחפשת והגיע הזמן ללכת איתו עד הסוף ועדיין חששתי, מה יקרה אם רגע אחרי הוא ירוץ לספר לחבר'ה, יסמן עלי וי (√) וישכח ממני? ואולי בכלל אני איזה אתגר בשבילו, התערבות כזאת של בנים, ואחרי שהוא יפתח אותי הוא יעזוב ויעבור לאתגר הבא?

עדיין הססתי, לתת לו או לא? אבל אחרי המחזור התחלתי לקחת גלולות, בדיוק כמו שרופאת הנשים, שבזמנו אימא שלי לקחה אותי אליה,  הסבירה לי כשנתנה לי את המרשם, אבל רק חודש אחרי ניצלתי נסיעה של הוריי לסוף שבוע בפריז והזמנתי את דור אלי הביתה, לחדר שלי ובישרתי לו שמבחינתי הוא האביר על הסוס הלבן שלי והערב לא רק נתמזמז, הערב נלך עד הסוף!

חשבתי שהוא יתנפל עלי, ירצה לבצע בי את זממו לפני שאתחרט, אבל שוב הוא הוכיח שהוא ג'נטלמן כששאל אם אני בטוחה, כי אם לא הוא מוכן לחכות, וברגע שאמרתי שאני בטוחה ושלחתי יד לחולצה והתחלתי לפתוח אותה הוא חיבק אותי והצמיד אותי לגופו, "תמר, אני אוהב אותךָ" הוא לחש לי ונישק אותי על השפתיים, "תני לי" והוא התחיל להפשיט אותי, להפשיט ולמזמז, לגרות.

עמדתי מולו עירומה כשהוא גמר להפשיט אותי, עם יד אחת כיסיתי את ערוותי ועם השניה את שדיי בתנועה מתביישת כזאת ודור התפשט במהירות בעצמו. לרגע הוא עמד עירום וחיבק אותי, מוסיף נשיקה תאוותנית על שפתיי ו"עכשיו תשכבי על הגב" הוא הדריך אותי, "אבל קודם נדאג שתהיי מוכנה" הוא פישק את רגליי בידיו ונשכב כשראשו בין רגליי, "תתמסרי" הוא לחש כשניסיתי לכסות את ערוותי בידי, להסתיר את הכּוס שלי, "אני מת על הטוטה שלךְ" הוא נישק את שפתי הכּוס הרגישות ורעד חלף בגופי כשהוא דחף את הלשון לתוכי והתחיל לפנק אותי.

הלשון שלו עשתה בי כשפים, הרגשתי איך אני הופכת רטובה יותר ויותר בתוכי, הוא לא הסתפק בלשון ושלח את ידיו אל שדיי והתחיל לשחק בהם, בעדינות, ממולל את הפטמות הכל כך רגישות והופך אותם נוקשות עוד יותר, "זהו, הגיע הרגע" הוא עלה ונישק אותי, נותן לי לטעום את טעמיי המכסים את שפתיו, "את בטוחה שאת רוצה?".

"כן" גנחתי בקול מלא תאווה, "כן, רוצה!" ולא היה ספק בקולי שאני לא מתחרטת.

דור שכב עלי בכל כובד גופו השרירי, מצמיד אותי למזרון ומפשק את רגליי ברגליו. עצמתי עיניים ונשכתי שפתיים, לא יודעת למה, אולי מהפחד, הרגשתי איך הוא מכוון ואז את הלחץ של ראש הזין הנוקשה שלו על שפתי הכּוס שלי, "אני אוהב אותךְ" הוא לחש והתחיל לחדור לתוכי, "תגידי לי אם זה כואב לךְ" הוא המשיך ולרגע נראה שהוא נעצר, אולי נחסם, ואז עוד לחץ קטן והרגשתי מין דקירה שכזאת, אולי כמו צביטה בתוכי, והוא המשיך וחדר, "זהו, תפתחי ת'עיניים" הוא חייך לעברי כשפתחתי, "מעכשיו את אישה" הוא לחש כשכל הזין שלו שכן עמוק בתוכי, נישק אותי שוב והתחיל לפמפם, לזיין.

הייתי רטובה שם בפנים, משומנת, והזין שלו החליק בקלות בתוכי, משתפשף בין שפתי הכוס הכל כך מגורות ושולח זרמי הנאה בגופי. את הגמירה הראשונה שלי החרשתי, לא סיפרתי, אולי התביישתי שהיא הגיעה כל כך מהר, לא ידעתי מה הוא יחשוב, מה זה אומר עלי? אמנם זאת לא האורגזמה הראשונה בחיי, הייתי משפשפת את הערווה שלי בכרית שקיפלתי והנחתי בין רגליי, מאוננת עליה, אבל אין לי ספק שאת זאת אני לא אשכח לעולם.

הפמפום של דור התגבר, הופך מהר ומהר עוד יותר, והפעם, כשהגמירה השניה הגיעה ואין לי ספק שהוא הרגיש באותם כיווצים חזקים בנרתיק שבאו איתה, לא שתקתי, צעקתי, הודעתי בקול כמה טוב לי ושהנה אני גומרת רק שבאמצע, עוד לפני שהאורגזמה דעכה, הוא ברח וגמר לי על הבטן!

"למה?" צרחתי בקול מאוכזב ונעלב.

"סליחה, לא ידעתי אם את מוגנת" הוא ענה רציני.

"מוגנת, התחלתי לקחת גלולות" וכמעט בכיתי.

"סליחה, נשמה" הוא נישק אותי על השפתיים, "אני אפצה אותךְ" לחש לי באוזן והוא אכן פיצה כשעשינו את זה שוב, הפעם בדוגי, ככה אני ביקשתי כי זו התנוחה המועדפת על נטע, החברה הכי טובה שלי, כך שתפסתי שתי ציפורים במכה אחת, גם עשיתי בדוגי, ונטע צדקה, יש משהו מחרמן בלעמוד ככה על ארבע ושיטחנו אותךְ מאחור, וגם יטחנו זה ביטוי שלמדתי ממנה, וגם בפעם הראשונה בחיי הרגשתי את החום הנעים של הזרע שהוא ירה בתוכי.

דור לא ברח, להפך, המשכנו לצאת והאהבה רק התגברה. דור גם לא רץ לספר לחבר'ה, גם לא התגאה שהוא הצליח במה שהאחרים ניסו ללא הצלחה {ותאמינו לי, רבים ניסו}, אבל אני, המטומטמת, סיפרתי רק לנטע, שלא התאפקה וסיפרה רק ליוסי, היזיז התורן שלה, ומשם כבר הידיעה התפשטה ועד יום ראשון, כשהגעתי לתיכון, כבר כל השכבה ידעה שהבתולה האחרונה בשכבה נפתחה.

הקשר ביננו הלך והתחזק. כשהסוכן של דור סיכם סופית את ההעברה שלו לקבוצה התל-אביבית דור הזמין אותי לצימר מפנק כדי לחגוג את זה ושם הוא כרע על הברך, שלף טבעת והציע לי נשואים ואני, המאוהבת עד הגג, כמובן הסכמתי וחודש אחרי בחינת הבגרות האחרונה שלי התחתנו.

את ירח הדבש בילינו בפריז, עיר האורות, ושילבנו בין הלובר, ארמון ורסאי, משחק של פאריס סן-ז'רמן, מופע קברט במולן רוז', מגדל אייפל, השאנז אליזה, שייט בנהר הסיין, אוכל טוב והרבה סקס בחדר המשקיף על גני לוקסמבורג.

כשחזרנו עברנו לגור בדירה שהקבוצה שכרה לו בתל-אביב. מהר מאד השתלבתי בסביבה החדשה, נשות השחקנים האחרים עזרו לי, יושבות ביחד ביציע בזמן האימון ומפטפטות, יושבות בזמן המשחק ומעודדות, ובעיקר עושות קניות ויושבות בבתי קפה ומרכלות. מהר מאד הסוכן של דור דאג גם לי, מסתבר שלא הערכתי את עצמי, חשבתי שאני לא מספיק יפה, אבל אחרי שהוא סידר לדור ולי קמפיין למותג בגדי ים חדש שנחל הצלחה והוא דאג לשבץ צילומים שלו בדף האינסטגרם שלי כמות העוקבים שלי נסקה לשחקים והתחלתי לקבל הצעות לפרסומות נוספות ואפילו לדגמן.

העתיד המזהיר שניבאו לדור הלך והתגשם כשמאמן הנבחרת הלאומית הזמין אותו לסגל והוא הפך גם שם לשחקן הרכב ראשון רק שיחד עם זה הגיעו גם הנסיעות לחו"ל, גם מהקבוצה שעלתה שלב באירופה וגם מהנבחרת, ובלילות לא היה להם מה לעשות, לצאת לבלות אסור, אז הם שיחקו קלפים, אומנם על סכומים קטנים, רק כדי לבנות איזה מתח, אבל לאט לאט דור התמכר, והתחיל לשחק לא רק בחו"ל, ולא רק עם השחקנים בקבוצה גם עם אחרים, מקצוענים, כאלה שמשחקים על סכומים גדולים, ולא שהוא היה מקצוען בקלפים, להפך, היום אני יודעת שבעלי היה מה שקוראים בשר תותחים, וכל מה שניסיתי להניא אותו לא עזר, "אני מרגיש שהערב אני הולך לתת את המכה" הוא היה אומר לפני שיצא ושוב היה מפסיד, במקרה הטוב סכום קטן, לרוב סכומים גדולים.

רִבִּית דֶּרְיבִּית

ישבנו בסלון וראינו את הפרק שהקלטנו אתמול בסדרה "ווסטוורלד (Westworld)" כשנשמעה דפיקה בדלת, דפיקה חזקה והחלטית, כזאת שלא ניתן להתעלם ממנה. "בטח שוב באו להתרים" דור עצר את ההקלטה, קם, הוציא שטר של 20 ₪ מהארנק וניגש לפתוח את הדלת.

שמעתי אותו פותח אבל לא שמעתי דיבורים ואז הוא חזר, חיוור כמו סיד, אחריו פסע גבר לבוש חליפה מהודרת, תפורה על פי מידותיו, שהדגישה את גזרתו החטובה ואחריהם עוד שני בריונים גדולים וחסונים, לבושים בחולצת טריקו לבנה וצמודה שהבליטה עוד יותר את השרירים המפותחים שלהם ואחד מהם אוחז אלת בייסבול בידו.

"שב שם!" הוא אמר לבעלי בקול בס סמכותי והצביע על הכורסה והוא בעצמו התיישב בכורסה שממול. "לא! שבי! אני צריך אותך פה!" הוא הצביע עלי כשניסיתי לקום ולצאת, להשאיר אותם לבד ותנועה של אחד הגברתנים לעברי שכנעה אותי לא להתווכח, "בעלךְ מכיר אותי טוב," הוא גיחךְ, "את יכולה לקרוא לי בעל-החוב," הוא המשיך עם אותו חיוך זָחוּחַ על פניו, "שזה אומר שבעלך הוא זה שחייב לי כסף, לא אני לו" הוא צחק ואיתו גם שני הגברתנים, "חייב הרבה כסף, נכון בעלה?".

"נכון" דור ענה בקול רועד והשפיל מבט.

"אז איפה הכסף?!?"

"תראה, אמרתי לך, אני אחזיר את הכל, בקרוב נקבל מענק מיוחד ואני אחזיר לך עד הגרוש האחרון"

"את זה כבר שמעתי, אפילו יותר מפעם" בעל החוב נזף בו, "אבל את הכסף לא קיבלתי וכמו שאתה יודע ככול שהחוב גדל כך גם הריבית גדלה!"

"אני מבטיח, אני אחזיר את הכל, תן לי עוד צ'אנס, וַתֵּר לי הפעם, בבקשה" ואף פעם לא שמעתי את בעלי מתחנן ככה.

"תגיד," בעל החוב חייך מִתְנַשֵּׁא, "מה אני נראה לךָ, עזר מציון? גמ"ח? אתה יודע מה עושים למי שלא מחזיר חוב!" והקול שלו הפך מאיים.

"יודע," והקול של בעלי רעד עוד יותר, "בבקשה, אני מתחנן, בבקשה".

"אני אתן לכם שתי אופציות ורק את תבחרי!" הוא הצביע עלי ובלי לחכות המשיך, "אופציה ראשונה: אלת הביסבול של גדעון "תיפול" "במקרה" על הרגל של בעלךְ" הוא סימן מרכאות כפולות באצבעותיו כשאמר במקרה ותיפול, והנשימה שלי נעצרה כשהגברתן הניף את האלה לעבר רגלו של בעלי אבל עצר מילימטרים ספורים לפני, "ואולי, "במקרה" היא גם "תיפול" שוב," ושוב הגברתן חזר על אותה פעולה, עוצר שניה לפני שפוגע ברגל השניה, "ושנינו יודעים מה שווה כדורגלן עם רגל שבורה, בטח ובטח עם ברך מפוצצת" ושני הגברתנים ציחקקו באירוניה, "או אופציה שניה:" הוא המשיך ללא הפסקה, "את תשלמי את הָאֶקְסְטְרָה ריבית," הוא עצר לשניה, אולי כדי לתת לי לעכל את מה שאמר, "בכל פעם שאני אקרא לךְ, ואני מתחייב לא יותר מפעם בשבוע ולא בימי המחזור פלוס שלושה נקיים, את תבואי אלי ותעשי כל מה שאני רוצה, איך שאני רוצה, כמה שאני רוצה ועם מי שאני רוצה" וכל פעם שאמר 'שאני רוצה' גם סימן באגרופו תנועה גסה במיוחד שלא השאירה ספק מה הוא ירצה, "אז אלה האופציות ורק את, גבירתי, תחליטי!"

לרגע הייתי המומה, המחשבה הראשונה הייתה להגיד לו 'לךְ תזדיין' אבל זה בדיוק מה שהוא רצה, לזיין אותי😊. ציפיתי מבעלי שיקפוץ ויגיד שזה לא מקובל עליו, שזה חוב שלו ואני לא חלק ממנו, רק שכשהבטתי בו, בבעלי, היה לו מבט אומלל ומתחנן כזה בעיניים, כזה שכאילו אומר 'בבקשה תסכימי' ואז קרה הבלתי יאומן, רק מהמחשבה מה הוא רוצה לעשות לי, וכנגד כל הגיון בריא, פתאום הרגשתי את העיקצוצים האלה בין הרגליים והכּוס שלי הפך לביצה טובענית, בדיוק מה שקורה לי כשדור, בעלי, מוריד את התחתונים ואני רואה את הזקפה המתוחה והנוקשה שלו שעוד רגע תהייה בתוכי, ואם זה לא מספיק גם הפטמות שלי נעמדו והתקשו, עוד סימן מוכר וידוע שאני מגורה, ואני חושבת שזה, אותו מבט מתחנן והשבועות האלה שהחתן והכלה תמיד נשבעים בסרטים להיות בשבילו לטוב ולרע, וברור שפה זה לרע, הכריעו את הכף ועדיין, "אם אני אסכים, ואני מדגישה, אם" הבטתי בבעלי במבט נוקב, "אתה מבטיח לי שלעולם לא תגע יותר בקלפים?!?".

"מבטיח" הוא ענה במהירות, "ביקר לי נשבע לךְ, אני לא אגע בקלפים לעולם" הוא הוסיף במהירות, "מבטיח, באימא שלי! נשבע לךְ".

"רק שתדע, אם אני אשמע ששיחקת אני עוזבת אותך ולא אכפת לי מה יעשו לךָ" הבטתי בו במבט קשוח.

"מבטיח, זה לא יקרה לעולם, נשבע לךְ, את תראי".

"אז מה את בוחרת?" בעל החוב האיץ בי.

"באופציה השניה" מכרתי את עצמי בשביל להציל את הקריירה של בעלי.

"בחירה נכונה" בעל החוב חייך אלי, "ורק שתדעי, תמיד את יכולה להגיד לא, גם באמצע, 'לא' שלךְ והכל נעצר ואת הולכת הביתה אבל 'לא' שלך זה גם אומר שבחרת באופציה הראשונה!"

"הבנתי" הסמקתי ובלעתי רוק.

"אז עכשיו אני רוצה דמי רצינות!" הוא חייך לעברי.

"מה?!?" לא הבנתי.

"כשחותמים עיסקה משלמים מקדמה, דמי רצינות, והרגע חתמנו עיסקה, אז תגשי בבקשה לשולחן," הוא הצביע על שולחן האוכל הגדול, "תעמדי לפניו בפישוק, תתכופפי ותחכי שאני אבוא לגבות את דמי הרצינות" הוא אמר במין שלווה כזאת, כאילו דיבר על שֶׁלֶג דאשׁתקד, ושוב תנועת היד הגסה שעשה לא השאירה ספק שהוא הולך לזיין אותי.

שוב הבטתי בבעלי, שוב ציפיתי שהוא יקפוץ ויגיד שהוא לא מסכים, רק ששוב הוא לא עשה את זה, במקום הוא שתק והשפיל מבט, מתחמק מלהביט לי בעיניים, "תזכרי את לא חייבת, את יכולה להגיד לא" הוא סימן בראשו לאותו גברבר עם אלת הבייסבול ביד וזה, עם חיוך, התקדם לעבר דור, "בבקשה, תסכימי, תסכימי" דור צעק באימה כשהגברבר הניף את אלת הבייסבול ו…"עצור" נעמדתי והתחלתי ללכת לעבר השולחן.

הרגשתי איך ארבעה זוגות עיניים עוקבות אחרי וניסיתי להראות רגועה למרות שבתוכי הכל רעש ורגש. קצת לפני השולחן נעצרתי והתכופפתי לעברו, נשענתי על שפת השולחן עם כפות הידיים והרחבתי מעט את הפישוק ולא שפעם עמדתי ככה אבל אתם יודעים, הייתי רואה מדי פעם סרטים כחולים עם דור וככה עמדו שם רק שמרוב בלבול, או אולי בכלל מִמְּבוּכָה, לא הורדתי את מכנסי הפיג'מה שלי וזה שיחק לידיו של בעל החוב להשפיל עוד קצת את בעלי.

"בעלה," הוא פנה לדור בקול מְקַנְטֵר, "תוריד בבקשה לאישתךָ ת'מכנסיי־פיג'מה שאני אוכל לזיין אותה" ו…"לא!" הוא עצר אותי כשרציתי להוריד לבד, לחסוך לדור את ההשפלה, "אמרתי לבעלךְ, לא לךְ!" נזף בי.

ראיתי את דור קם לעברי והמבט שלו מְחוּלָּל ומושפל, "תוריד לה רק עד הברכיים!" בעל החוב גער בו כשהוא אחז במכנסיי הפיג'מה שלי והתחיל למשוך ולהוריד, "עכשיו התחתונים!" הוא הורה לדור כשהמכנסיים ירדו עד הברכיים והרגשתי איך הידיים שלו רועדות כשהוא משך לי אותם וחשף את אחוריי.

"רד על הברכיים!" בעל החוב פקד על דור והצביע הרצפה מאחורי וגם הוא קם ונעמד על ידו, "עכשיו תנשק לה ת'תחת ותגיד לה תודה שהיא מסכימה, לא כל אישה הייתה עושה את זה!" וברגע שהרגשתי את שפתיו של דור על ישבני עצמתי עיניים, מין בריחה מהמציאות כזאת, כאילו אם אני לא רואה זה לא באמת קורה, "עכשיו ת'שני!" בעל החוב דרש אחרי שהוא נישק פלח ישבן אחד ודור נישק גם את השני, "ועכשיו תּוֹדֶה לה!"

"תודה, אשתי" ושמעתי את ההשפלה והעלבון בקולו, "תודה שאת מסכימה, אני אפסיק עם הקלפים, מבטיח".

"ועכשיו תן לה ליקוק שם, בטוטה, שלא יכאב לה כשהגדול שלי יקפוץ לביקור" בעל החוב צחק ושמעתי אותו פותח את רוכסן מכנסיו ודור ליקק לי, ליקוק ארוך ורטוב למרות שלא הייתי צריכה, באופן הכי לא צפוי הייתי רטובה שם בין הרגליים, "ועכשיו זוז קצת הצידה ותביט איך אני דופק את אשתךָ" ושמעתי את דור זז קצת ימינה ובעל החוב ניצמד מאחורי, מכוון בידו זִקפה גדולה ונוקשה אל החריץ שבין רגליי, משפשף את ראש הזין בין השפתיים הרכות ולוחץ מעט, "אתה רואה?" הוא צחק, "אלה רק דמי הרצינות, הריבית שאישתך תצטרך לשלם עד שתגמור לפרוע ת'חוב גדולה עוד יותר!" והוא התחיל לדחוף את הזין לתוכי, לאט, נהנה ואני לא יודעת ממה הוא נהנה יותר, מההרגשה של הזין החודר לי לפּוֹת הרטוב והחם, וכן, בניגוד לכל הגיון הוא היה כזה, או מזה שדור רואה איך הוא מזיין אותי, את אשתו.

הפין של בעל החוב היה הפין השני בחיי שחדר לגופי והוא היה יותר גדול מזה של בעלי, הגבר שעד היום היה היחיד שבעל אותי. נשכתי שפתיים, בהתחלה מרוב עלבון ובושה ואפילו הרגשתי דמעות נוזלות מעיניי רק שמהר מאד זה התחלף בנשיכות שפתיים כדי לא לגלות שאני מגיעה לאורגזמה! כן, שוב נגד כל הגיון ככה הגוף שלי הגיב לאותו שפשוף נעים של הזין שלו בין שפתי הכוס שהפכו מגורות יותר ויותר ואם זה לא מספיק הוא גם דחף את כפות ידיו אל מתחת לחולצת הפיג'מה, חפן את שדיי החופש שלי, הייתי בלי חזייה, והתחיל למזמז לי אותם ומשם הדרך לגמירה הראשונה שלי הייתה קצרה.

נשכתי חזק יותר את שפתיי כדי לא לצעוק כשגמרתי, גמירה חזקה, חיכיתי שהוא יצחק עלי, שיספר לבעלי שגמרתי כי אין לי ספק שהוא הרגיש בכיווצים החזקים בנרתיק ובכוס שהפך רטוב ומשומן עוד יותר אבל לא, הוא שתק ואני שתקתי ואפילו גמרתי שוב לפני שהוא אחז חזק במותניי, נעץ את עצמו לתוכי הכי עמוק שהצליח וגמר, מילא לי את הכוס באותו נוזל זרע גברי חמים וסמיך.

רגע הוא עוד נשאר כך בתוכי עד שהזין שלו התדלדל ונשמט ואז הרים את מכנסיו וסגר את הרוכסן, "מחר בשעה שלוש בדיוק תגיעי ל'מקס-ברנר' בנמל תל-אביב, יהיה שם שולחן מוזמן על שמךְ," הוא הסביר לי כשגם אני נעמדתי, "מישהי תפגוש אותךְ שם ותסביר לך כל מה שאת צריכה לדעת, מה אני הולך לעשות לךְ, איך אני אוהב לעשות את זה ובעיקר מה אני מצפה ממךְ!" הוא אמר לי ופנה לעבר דור, "אישתךָ זיון טוב" הוא שלח לעברו חיוך של שִׂמְחָה לְאֵיד, "בואו" הוא סימן לשני הגברברים, "זה בסדר, אנחנו מכירים את הדרך, לא צריך ליווי" הוא צחק ושלושתם יצאו.

"תודה, תודה" דור קם וחיבק אותי, "הצלת אותי, עכשיו בואי למיטה, עומד לי" ועם יד אחת הוא אחז בידי ובשניה הוא חפן את מבושיו בתנועה גסה ו…כל התסכול והזעם שלי התרכזו בברך שננעצה בביצים שלו, "מניאק!" צרחתי עליו, "הרגע ראית איך אונסים את אישתך וזה מחרמן אותךָ??" המשכתי באותו קול עצבני, "מה אתה? קוקהולד?? תעוף ממני!" דחפתי אותו מעלי, "עד שאתה לא מחסל את החוב אתה לא נכנס למיטה שלי!" נכנסתי לחדר השינה ונעלתי אחרי את הדלת.

למחרת הגעתי ל'מקס-ברנר', המארחת חייכה לעברי כשאמרתי את שמי והובילה אותי לשולחן פינתי, קצת מרוחק מהשאר שעליו היה מונח שלט 'שמור'. "הכל משולם, תזמיני כל מה שאת רוצה" היא שוב חייכה מין חיוך מתחנף כשהיא מניחה את התפריט לפני ומוסיפה עוד תפריט מול הכסא הריק שממול, אבל אני רק הזמנתי מים מינרליים וכוס עם הרבה קרח.

כשראיתי את ענת נכנסת רציתי לקבור את עצמי בכסא, ענת היא חברה טובה מאד שלי, אשתו של שחקן אחר בקבוצה שעזרה לי רבות להשתלב בתל-אביב בכלל ובין נשות השחקנים בפרט. לרגע עוד היה נראה לי שהיא לא רואה אבל אז היא הביטה לעברי ונופפה לי עם היד והתחילה ללכת לעברי ואצלי בראש רצו התרוצים איך אני אסביר לה מה אני עושה פה בלי באמת לגלות.

קמתי וקיבלתי את פניה, התחבקנו והתנשקנו על הלחיים כמקובל בין הנשים, אחרי 'שלום' ו'מה נשמע' של נימוס התישבתי חזרה והיא התישבה מולי ו…"אהה, אני מחכה למישהי" גמגמתי, מובכת, מדגישה את המישהי שלא יהיה ספק שזה לא מישהו.

"אני יודעת, לי" היא חייכה לעברי, "תסגרי את הפה יכנס לך זבוב" היא צחקה למראה המבט המופתע על פני, "כן, גם בעלי נפל בקלפים וגם אני משלמת את הריבית הקצוצה לבעל החוב והוא שלח אותי להיות המנטורית שלךְ, להסביר לךְ כל מה שאת צריכה לדעת כדי שהוא יהיה מרוצה".

"את צוחקת עלי" לא האמנתי, למרות שאיך היא יכלה לדעת אם לא?

"הלוואי, רק שזה אמיתי" ובנוֹנְשָׁלַנְטִיּוּת היא סימנה למלצרית לגשת, "ניקח שתי עוגות ונחלוק, לא חייבים לגמור" היא צחקה ובחרה סופלה אגוזי לוז ואני הזמנתי עוגת גבינה עם שוקולד ששופכים מעל והוספנו גם שוקולה-מרשמלו כל אחת, בכל אופן זה מקס-ברנר ושוקולד זה הרכיב המרכזי פה.

עד שיביאו את ההזמנה ריכלנו על אשת המעסה שתפסה את בעלה על חם במיטה שלהם במצב מביך מאד עם גבר אחר וענת גם גילתה לי מיהו הגבר האחר.

ההזמנה הגיעה מהר, שלוש היא שעה לא עמוסה ואולי בגלל זה בעל החוב בחר בה. טעמנו משתי העוגות, הרבה שוקולד, ולגמנו מהמשקה הַשּׁוֹקוֹלָדִי החם, לא האצתי בה אבל אחרי עוד לגימה היא התחילה, "שני דברים בעל החוב אוהב לעשות לנו, להשפיל ולזיין" והיא עצרה לעוד לגימה, "יש לו טקס השפלה קבוע שהוא עורך בתחילת כל מפגש" והיא תארה לי בדיוק איך מתנהל הטקס הזה והבטתי בה במבט לא מאמין, "הפעם את בטוח צוחקת עלי" אמרתי בקול רועד כשהיא סיימה להסביר.

"תמר, תאמיני לי, כל מה שקשור לבעל החוב אני לא צוחקת," היא ענתה בקול רציני, "כל מה שאני אסביר לך זה בדיוק מה שהולך לקרות," והיא סימנה באצבעותיה את שבועת הצופים, "ואחרי שהוא גומר להשפיל הוא עובר לזיין, שלושה חורים יש לנו ובשלושתם הוא אוהב לבקר ובדרך כלל הוא אכן מבקר בשלושתם".

"גם ב… את יודעת, שם, ב…" גמגמתי והסמקתי כשאני מנצלת הפסקה שהיא עשתה כדי ללגום לגימה מהמשקה הַשּׁוֹקוֹלָדִי שבידה.

"כן, בתחת," היא ציחקקה ולרגע היא הביטה בי במין מבט תמהה כזה, "רגע, אל תגידי לי שבעלךְ לא מבקר לך שם" ושמעתי את ההפתעה בקולה.

"אהה, לא" הסמקתי עוד יותר, "הוא אמר שזה כואב והוא לא רוצה להכאיב לי" הסברתי.

"נכון, בהתחלה, בחדירה, זה כואב, לידה כואבת הרבה יותר," היא ציחקקה, "אבל אני מתה על זה, אם בעלי לא מכניס לי ביקור שם לפחות פעמיים בחודש אני עושה לו עוצר כניסות" היא צחקה, "אבל מה שזה אומר זה שכשנגמור פה נעבור דרך 'סיסטר'ס' ותקני לך משהו שיכין אותךְ!".

עוצר כניסות אני יודעת מה זה, נשות השחקנים מדברות על זה הרבה, כלי הנשק האולטימטיבי שלהן כדי לקבל מה שהן רוצות אבל אני עדיין לא השתמשתי בו או רגע, אולי בכלל מה שעשיתי לדור אתמול זה בעצם עוצר כניסות??

אחר כך ענת הסבירה לי איך, מניסיונה, בעל החוב אוהב לזיין ומה הוא מצפה מאיתנו שנעשה, מדגישה במיוחד את החיבה שלו לגניחות הנאה ושימוש במילים גסות בזמן הזיון. "אני בטוחה שהוא אמר לך שאת לא חייבת לעשות את זה, הוא גם ישאל אותך שוב לפני כל פעם, אבל את זוכרת את השוער ההוא שנפל מסולם כשהחליף נורה ושבר יד ורגל?"

"כן" עניתי, זוכרת שדור סיפר לי.

"אז לא נורה ולא סולם, אשתו, באמצע תשלום הריבית לבעל החוב לא הסכימה להמשיך והוא הפסיק מייד אבל כשהיא באה הביתה היא מצאה את בעלה על הרצפה עם יד ורגל שבורים והסולם והנורה היו רק כיסוי לביטוח, כסף שעבר מייד לבעל החוב כדי לכסות את החוב!".

כשיצאנו מ'מקס-ברנר' הלכנו ל'סיסטר'ס' ענת בחרה לי שני פקקים-אנליים (Butt Plug) אחד קטן יותר והשני גדול וכמובן ג'ל סיכה והסבירה לי איך להשתמש בהם ואיחלה לי בהצלחה כשבעל החוב יקרא לי.

בבית דור חיכה לי עם זר הפרחים הגדול, כרע על ברכיו והתנצל על אתמול, חזר והבטיח שהוא יפסיק לשחק קלפים ויחזיר את החוב והוסיף כמה הוא אוהב אותי ואני, חסרת עמוד השדרה, לא יכולתי לעמוד בפני המבט האומלל שלו והכנסתי אותו למיטה ופתחתי רגליים, זיון עם הרבה נשיקות ו-"אני אוהב אותךְ" שלו ו"אני אוהבת אותךָ" שלי.

למחרת בבוקר תקעתי לעצמי את הפלאג הקטן יותר והסתובבתי איתו ואכן כשתקעתי לי אותו זה כאב כשפי הטבעת נמתח אבל לאט לאט זה עבר, פי הטבעת נמתח, ובצהרים החלפתי אותו בזה הגדול ששוב, למרות הג'ל, כאב כשנכנס אבל הרגשתי איך הוא מותח עוד יותר ובלילה, כשהלכנו לישון, הובלתי את דור למיטה ו"בעל החוב הולך לזיין אותי בתחת" לחשתי לו אחרי שדאגתי לכבות את האור שלא יראו איך אני מסמיקה, "אז אני רוצה שתהייה הראשון שלי גם שם" הוספתי, מסרתי לו את הג'ל סיכה שהכנתי מראש, נשכבתי על הבטן ופישקתי את פלחי ישבני והוא בא, הפעם הוא לא ניסה ל שכנע אותי שלא, הוא מרח לי כמות נדיבה ש ג'ל בפי הטבעת, עלה במהירות, כיוון את זקפתו המתוחה אל הפתח הצר ו"לאט" לחשתי לו כשהוא התחיל לחדור לתוכי, לתוך ישבני, וזה כאב אז נשכתי שפתיים אבל הפלאג האנלי עזר, פי הטבעת נמתח בקלות ומהר מאד הכאב נעלם, ו"זהו, את כבר לא בתולה שם" הוא לחש לי והתחיל לזיין לי את התחת.

השפלה

שבוע וחצי עבר ובעל החוב לא קרא לי, כבר התחלתי לחשוב שהוא ויתר לי אבל המשכתי לדחוף לי את הפלאג האנלי כדי להרגיל את פי הטבעת שלי. ביום חמישי דור צילצל אלי מהאימון והודיע לי שבעל החוב רוצה הערב לגבות את הריבית המגיעה לו ממני ושהוא אמר שאני אהיה מוכנה ואחכה בשבע בערב בדיוק ליד הבית, מרצדס שחורה תבוא לאסוף אותי.

בשש נכנסתי להתרחץ, עמדתי הרבה תחת המים החמים הסתבנתי עם סבון לבנדר ריחני ושפשפתי עם ספוג, ניקיתי בכל המקומות החשובים ובדקתי שאף זיף שיער לא צמח לו במפשעה החלקה שלי למרות שרק ביום ראשון הייתי בטיפול תחזוקה להסרת שיער בלייזר, ולסיום עמדתי דקה מתחת לזרם מים קרים, המלצה של ענת, ככה היא נוהגת תמיד לפני פגישה עם בעל החוב כי לטענתה דקה מתחת למקלחת קרה מקלה על תסמיני דיכאון והופכת אותה ערנית יותר.

לבשתי חזייה וחוטיני סקסיים, למרות שידעתי שמהר מאד הם ירדו, והתאפרתי, איפור קל, סולידי, ורק השפתון באדום לוהט. אחר כך לבשתי חולצת כפתורים תכלת וחצאית בכחול-נייבי והרגשתי כאילו חזרתי לימי התיכון ורק נעלי עקב הסטילטו והאורך של חצאית המיני הזכירו לי לאן באמת אני הולכת, ולקינוח התבשמתי בבושם Gucci Bamboo של גוצ'י שדור קנה לי בדיוטי-פריי בנסיעה האחרונה שלו עם הנבחרת, הכנסתי את הפלאפון שלי והשפתון לארנק קטן ובחמישה לשבע יצאתי מחדר שינה לסלון.

הפתעה ראשונה הייתה שדור בבית. מסתבר שבעל החוב, לדעתי כעוד השפלה בשבילו, דרש מבעלי ללוות אותי למטה, לפתוח לי את הדלת של המרצדס, לאחל לי בילוי נעים ולעזור לי להכנס וזה בדיוק מה שקרה, בשבע בדיוק המרצדס עצרה ליד הכניסה לבית שלנו, דור פתח לי את הדלת איחל לי "בילוי נעים" בקול רועד ומובס ועזר לי להכנס ו…ההפתעה השניה לאותו ערב הייתה כשענת ישבה מאחור.

"כן," היא חייכה לעברי, "גם אני משלמת הערב ריבית ובעל החוב דרש שאני אמשיך להיות המנטורית שלךְ, את יודעת, ממני תראי וכך תעשי" היא צחקה, "ואת יודעת מה עוד זה אומר?".

"מה?"

"שהם יהיו שְׁנַיִים," היא חייכה לעברי ופתאום נזכרתי שהוא אכן אמר לי 'ועם מי שאני רוצה' רק שאז לא יחסתי לזה חשיבות, "ואני מאד מקווה שהשני יהיה הבן שלו" ענת המשיכה.

"הבן שלו?" התפלאתי.

"כן, קוראים לו יפתח, הוא קצין ביחידה מובחרת ויש לו את הזין הכי גדול שאי פעם חטפתי, ואת יודעת," הוסיפה מייד, "הייתי שרלילה לא קטנה עד שהתחתנתי עם בעלי, הרבה זרגים ביקרו בפוסי שלי ולא רק שם, לא יודעת ממי הוא ירש את הזרג הזה אבל יש לו זין של שחקן פורנו כושי, ארוך, עבה, נוקשה והכי חשוב עם זווית התקפה אידיאלית, לא נעים להודות אבל בלילות אני חולמת איך הוא טוחן אותי דק דק ומתגעגעת, לפעמים אני מתפללת שבעלי לא יגמור לשלם את חובו רק בשביל להמשיך לאכול את הזין שלו".

אני לא יודעת לאיפה נסענו, החלונות של המרצדס היו אטומים וגם המחיצה ביננו ובין הנהג מורמת ואטומה, ברגע הראשון עוד ניסיתי לעקוב אחר הזמנים ופניות אבל מהר מאד התיאשתי, נראה לי שהוא עושה סיבובים כדי לבלבל, ובשלב מסויים הוא גם הגביר מהירות והיה ברור שיצאנו מהעיר לכביש מהיר.

בהמשך הדרך שתקנו, כל אחת שקועה בעצמה. כשהמכונית האטה וקפצנו על בַּמְפֵּרִים ענת פנתה אלי "תמר, רק שתדעי, הפעם הראשונה היא הכי קשה, אחר כך מתרגלים, אם אפשר להתרגל לכזה דבר," היא ציחקקה באירוניה, "אז קחי את זה בקול (cool), תחשבי תמיד שאם אני עברתיף ולא רק אני, אז גם את יכולה".

המכונית עצרה. "חכי שיפתחו לנו את הדלת" ענת עצרה אותי כשרציתי לצאת ואכן אחרי רגע מישהו פתח את הדלת ועכשיו ראיתי שזה אחד מאותם בריונים שליוו את בעל החוב כשביקר אצלנו בדירה. היינו במוסך סגור והבריון, בלי לדבר, הצביע על דלת בצד אז הלכתי אחרי ענת והוא מאחורינו ונכנסנו לחדר גדול ולפי הסידור היה ברור לי שזה צימר, לא בית אמיתי.

בעל החוב קם לקבל את פנינו, אחריו קם עוד בחור צעיר, "זה יפתח" ענת לחשה לי באוזן ושמעתי שמחה בקולה. בעל החוב עשה לנו הכרה והתנשקנו, על הלחי, והיה לו ריח של אפטר שייב טוב. "תמזגו לנו וויסקי ונרים כוסית לפני שנתחיל" בעל החוב חייך לעברנו ובזמן שענת ואני הלכנו לעבר הבר הקטן שבצד הם התישבו חזרה בכורסאות העור הגדולות.

"בעל החוב שותה ויסקי נקי, הבן וויסקי עם קרח," היא הכניסה כמה קוביות קרח לכוס מדלי-קרח שעמד על הבר, "איך את שותה?".

"אהה, אני לא" הסמקתי.

"את חייבת, לפחות שְּׁלוּק, קטן אחרת הוא יעלב וזה לא בריא, אני אמזוג לך עם קרח," היא הניחה עוד קוביות בכוס, "זה יותר מדולדל" והיא מזגה ויסקי לארבע כוסות, גם לה וויסקי נקי.

"תפתחי שני כפתורים בחולצה" ענת לחשה לי וכשראיתי שגם היא פותחת פתחתי גם אני ואפילו סידרתי כמוה את החולצה שיהיה קל להציץ, "ותתכופפי עמוק כשאת מגישה לו, תני לו להציץ לך לציצי," והיא מסרה לי את הכוס של בעל החוב ולקחה את זאת של הבן לעצמה, "ותשארי ככה שיתגרה, חכי שאני אתיישר ורק אז תזדקפי!".

עשיתי כמוה, כשענת התכופפה והגישה גם אני התכופפתי והגשתי, נותנת לו לשטוף את העיניים באותו עמק קסום בין שדיי ואפילו יותר. למזמז לי אותם הוא מזמז כבר, אז כשהוא זיין אותי, אבל לראות הוא לא ראה ולפי החיוך על פניו והמבט החורךְ שנעץ נראה שהוא אוהב את מה שראה.

נראה לי שהזמן נעצר, עמדתי כפופה ולא זזתי, פוזלת לעבר ענת לראות אם היא מתיישרת. "לחיי ערב מהנה" בעל החוב חייך לעברי והשיק את הכוס שלו בשלי וכנראה זה היה הסימן לענת כי היא הזדקפה וישר גם אני הזדקפתי, ואחר כך השקתי כוסות גם עם הבן ועם ענת לפני ששתינו.

למרות הַשְּׁלוּק הקטן שלקחתי המשקה החליק בגרוני וצרב את דרכו אל הבטן, שולח גל חום בגופי וגורם לי למין רעד כזה.

"את לא שותה ויסקי?" בעל החוב שאל בחיוך.

"לא"

"אז כדאי שתתרגלי, זה מה ששותים אצלי" והוא לקח לגימה נוספת מהמשקה הענברי שבידו, "הגיע הזמן להתחיל, תשימו את הפלאפון והשפתון שלכם על הבר!" והוא התרווח בכורסה עם כוס הויסקי בידו.

לחלק שני