לתחילת הסיפור, לחלק שני יום ההולדת של מיכל נשאר כמו כתם קטן ומעיק, ככה לפחות מוטי הרגיש כל פעם שהוא נזכר בזה. איך הוא לא נתן לעצמו לגמור כמו שרצה, כמו שחלם. ואיך הוא מעז לדבר על חלומות ולתת לה מילים באוויר, כשהוא יודע שהוא רחוק מלהגשים את הדברים שלו. הנחמה היחידה שלו, היא … להמשך קריאה
לאה סדרה את הכסאות סביב השולחן. הסוכה שלהם תמיד מלאה באורחים, כולם שמעו על הסוכה המיוחדת של אמא שלה. אבל היום זה יום מרגש עבורה, היום השוויגער שלה לעתיד מגיעה אליהם לביקור. חצי ביקור נימוסים, וחצי בדיקת השטח, הסביבה של הכלה המיועדת. היא מחכה לראות את המתנה שהיא תקבל, מאמינה שזה יהיה תכשיט יפה, לפחות … להמשך קריאה
מאת ויוויאן ווסט לתחילת הסיפור שלוש שעות!! שלוש שעות שהוא משחק לי בראש וגורם לי להתפתל בכסא מולו. מהרגע שנכנסנו והתיישבנו אחד מול השניה, ובינינו חברים משותפים, היה ברור לי שזה יהיה משחק מעניין. הוא מתחרמן בטירוף מזה שהוא יכול לגרום לי להסמיק ולטפטף דווקא במקומות ציבוריים. והוא יודע לכתוב, כמעט כמו שהוא מזיין. הזמנתי … להמשך קריאה
סיפור מאת יניב לנציאנו לעולם לא אשכח את הפגישה ההיא שלי ושלך… כשנפגשנו בבית קפה, אחרי ששבועיים לא התראינו! ובמשך כל השבועיים האלו רק החלפנו תמונות מגרות אחד של השני,הודעות משגעות ושיחות שפשוט אי אפשר היה להרדם בלילה בגללן… ורק ציפינו לפגישה! זו שאני הולך להזכיר לך אותה… ממש עכשיו: קבענו שתלבשי חצאית… את זו … להמשך קריאה
בשיתוף עם חוליו איגלסיס. לתחילת הסיפור היא: כל הדרך הביתה אני משננת את המילים, איך אני אסביר לכולם למה פרקתי את המשפחה שלי, למה העדפתי את האושר שלי על פני ההוא של המשפחה כולה. "רק מעדכנת, שהחלטתי לדבר עם בעלי עלינו" אני כותבת כשאני עומדת בפקק "מבטיחה לעדכן, אהוב יקר". בחניון אני רואה את … להמשך קריאה
בשיתוף עם חוליו איגלסיס. לתחילת הסיפור הוא: אני מאט את קצב הנסיעה בכדי להאריך את מגע ידך על ירכי, נוגעת לא נוגעת באיברי הרגיש והקשה. "אתה מאט בכוונה?" את שואלת בחיוך ומניחה את ידך על איברי הזקוף, "כן!" אני עונה ומלטף את ידך. וכך בנסיעה איטית אני מוריד את הרכב מדרך העפר ונעצר מול … להמשך קריאה