זהו חלק שני של מי הגבר פה בבית, למעבר לחלק הראשון לחץ כאן למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט. בסוף … להמשך קריאה
למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט. הכל התחיל בלילה שחזרנו מהאזכרה הראשונה לאבא שלי, היה יום גשום כמו שזקני בית … להמשך קריאה
ענת שכבה על מיטתה, בוקר נוסף והיא עדיין חסרת חשק לצאת ממנה, 'זה לא בסדר, כל-כך לא צודק, על גבול הדמיוני', חשבה בפעם המאה, 'איך לא הבחנתי, לא מגיע לי מה שהוא עשה. עיניה עדיין אדומות, אחרי עוד לילה ללא שינה, שוב חושבת על מר גורלה כשהשינה ממנה והלאה. שוב מעלה בזיכרונה, כיצד לפני כחודש, … להמשך קריאה
מאת אלפרדו טיפלתי בבעלי, בשלוש השנים האחרונות לחייו, שלוש שנים איומות, מתבוננת בו מתדרדר, ממציאה לעצמי תירוצים להתעללותו המילולית הגוברת, בשפה, שלא הייתה מעולם חלק מאוצר המילים שלו, עד למחלתו, שבהדרגה הפכה אותו לצמח. שנים רבות, יותר מכפי שהייתי רוצה לזכור, לא ידעתי איך זה להיות מחובקת על ידי גבר, להתנשק או להתעלס, שלוש השנים … להמשך קריאה
מאת אלפרדו ג'ייק ישב ליד המחשב שבחדרו, עיניו בוהות במסך שמולו, יום שישי בערב, 'לעזאזל, אני בן כבר בן 18, סיימתי את בית הספר התיכון, אחרי הקיץ, אני מתחיל ללמוד בקולג', עכשיו אני רוצה ואני צריך, לצאת, לבלות, לזיין נערות, לבלות עם החברים שלי, לחיות את החיים, ליהנות מחופשת הקיץ, אבל אני פה בבית, משעמם … להמשך קריאה
מאת אלפרדו השנה, כמו בכל קיץ , מיכל(אמי) ,קיבלה ממקום העבודה, כבונוס, חופשת סוף שבוע בבית-מלון, הפעם בטבריה. בדרך כלל, מאז שאבי והיא התגרשו, היא איננה מנצלת את ההטבה וגם הפעם הניחה את שובר ההזמנה במגירה צדדית, כשאין בכוונתה לנצלה. ביום חמישי, בתאריך המצוין בהזמנה, הגעתי הביתה לחופשת רגילה ארוכה, אחרי החיבוקים וארוחת הבוקר שהכינה … להמשך קריאה