*למען הסר ספק, כל הדמויות והאירועים בסיפור הם דמיוניים ואין להם קשר למציאות. לתחילת הסיפור ויקה סוף השבוע נגמר, ביום ראשון חזרנו בערך לעבודה, אני בכל מקרה, אריאל ויאיר עבדו מהבית והסטודיו של הילה נשאר סגור. הילה בחלק מהימים באה לעבוד בחברה של אבא איתי רק כדי לא לטפס על הקירות. במהלך השבועות שאחרי הסגר … להמשך קריאה
*למען הסר ספק, כל הדמויות והאירועים בסיפור הם דמיוניים ואין להם קשר למציאות. לתחילת הסיפור יעקב קמתי כרגיל מוקדם בבוקר הילה עדיין ישנה, נתתי לה נשיקה על המצח ויצאתי מהחדר. הבית היה שקט וירדתי עם תחתונים למטבח להכין לי כוס קפה, התיישבתי על הספה וכעבור רבע שעה שרה ירדה עם חולצה של אריאל. קמתי לעברה … להמשך קריאה
*למען הסר ספק, כל הדמויות והאירועים בסיפור הם דמיוניים ואין להם קשר למציאות. לתחילת נסיפור הילה אני ואבא יצאנו מהמקלחת ונכנסנו לחדר, טיפה הייתי לחוצה למרות שעד אותו רגע הפגנתי בטחון וידעתי שזה מה שאני רוצה. אבא עמד מולי וחיבק אותי קרוב אליו, ליטף לי את השיער "את בטוחה?" הוא שאל "אם לא, אז לא … להמשך קריאה
*הסיפור הוא סיפור שמבוסס על מקרים אמיתיים שבו הדמויות והמקומות שונו כדי למנוע זיהוי* התקרבתי למיטה רק עם תחתונים בזמן שהוא יושב על קצה המיטה. הוא שלח את ידו לעברי ומשך אותי קרוב אליו, הוא התחיל ללטף לי את החזה עד שפיטמה שלי מצאה את דרכה לתוך פיו בעודו מלטף לי את הישבן. "התחתונים מיותרות" … להמשך קריאה
*למען הסר ספק, כל הדמויות והאירועים בסיפור הם דמיוניים ואין להם קשר למציאות. לתחילת הסיפור חלק א' – הפעם הראשונה עם אמא אריאל נכנסו לחדר אחרי המקלחת, האמת שהיה קצת מביך לי בהתחלה הידיעה שאני הולך לשכב עם אמא שלי. מצד אחד זאת הייתה פנטזיה אבל מצד שני מה קורה מחר בבוקר איך אני מסתכל … להמשך קריאה
בשיתוף עם חוליו איגלסיס. לתחילת הסיפור היא: פנסי הרכב שלך מאירים את החניה המוכרת, וגם את חדרי הלב שלי שנפתח ברגע. אני יוצאת מהרכב, עומדת מחכה. את החיוך שלך יכולתי לזהות ממרחק קילומטר, ועכשיו הוא כבר ממש קרוב. "הי" אתה אומר דרך החלון שנפתח "בואי פנימה". בדילוג מהיר אני מתיישבת לידך, נושמת את האוויר … להמשך קריאה