מאת בלולו סוף יום עבודה במשרד, שש אחרי הצהריים וכולם כמעט עזבו. שוב נתקעתי עם המשימות של בני, איכשהו הבחור הצעיר הזה קודם למשרה שהייתי בטוח שאני אקבל ועכשיו הוא הבוס שלי. בעצמו, הוא בקושי עובד, ומצליח לקח את רוב הקרדיט על העבודה שלי. טוב לפחות נעמי נשארה איתי עד הסוף. נכון אני בן 41, … להמשך קריאה
"מה לעזאזל קורה פה?" אני אומר ברגע שאני פוקח את עיניי, אני מסתכל מסביב ואני במיטה של בית חולים. איך הגעתי לפה? מה קרה? אני מנסה להיזכר אבל לא מצליח, הדבר האחרון שאני זוכר זה שרכבתי על האופנוע בכביש 4 דרומה באמצע סופת ברקים. אני שולח יד לעבר הכפתור האדום ולוחץ עליו אבל שום דבר … להמשך קריאה
מאת אנונימי לתחילת הסיפור התעוררתי בבוקר במיטה הענקית בה נרדמתי בלילה הקודם וכמובן שבתחילה לא הבנתי איפה אני ומה בכלל קורה פה. הייתי לבוש במין כותונת תחרה שחורה ובבום נזכרתי ביום שעבר. הסתכלתי סביבי. איפה פדריקו? לא בסביבה. ישבתי על המיטה בהלם והמוח שלי עבר על אירועי אתמול. הרגשתי נורא. הרגשתי מגעיל. הרגשתי שעשיתי משהו … להמשך קריאה
מאת טלי המהממת לפני שנה וחצי או יותר יצאתי עם חברה לאכול פיצה. זה היה אחר צהריים. אנחנו גרות אגב בתל אביב ויש כמובן מלא מקומות בלי סוף. הלכנו לפיצה שנמצאת 10 דקות מהבית. כשאכלנו עבר לידנו איש אחד לבוש בצורה מאד אלגנטית שגם קנה ובאיזה שלב הוא התחיל לדבר איתנו. חייכנו לנו. -"פיצה … להמשך קריאה
סיפור מאת: דנדן לתחילת הסיפור, לחלק 2, לחלק 3 הבוקר התגנב אליי כמו צל חם ומחניק, נושא איתו את המשקל של לילה כמעט חסר שינה. הראש שלי היה לכוד בין ההודעה של נועה שריצדה לי בזיכרון – "אני עדיין מרגישה אותך" – לבין רגשי האשם שטיפסו לי בגרון כמו עשן סמיך. קמתי עם הזריחה, עיניים … להמשך קריאה
מאת העץ הירוק אהבת חיי אני נכנס אחרייך לחדר. את נשכבת על המיטה עם חיוך ממיס. השיער שלך מפוזר והעיניים שלך מסתכלות עליי. היין עשה את שלו… אני רוכן מעלייך ומנשק אותך בעדינות. השפתיים שלך רכות ומזמינות. ידי מלטפת את שיערך ויורדת לצווארך. אני מתקשה ונצמד אלייך. כמה הגוף שלך מושך אותי! את מורידה … להמשך קריאה