מר נווג'ה בפייסבוק להיות סרוגייט (פרק 1) – מבוא הסיפור הזה התרחש בשנת 2003 בערך, בעת היותי גבר פרוד כבר שלוש שנים. הייתי בעיצומה של מערכת יחסים סוערת בת כשלוש שנים בערך עם אשה גרושה וחיפשתי קצת משמעות לחיי. הייתי מובטל באותה תקופה מעבודתי בהייטק והיה קשה מאד למצוא עבודה בשנה זו ושאחריה. הייתי גם … להמשך קריאה
בליפ, ככה זה כבר שבועיים. כל בליפ מקפיץ לה את הלב, הפעם זה גם היה ממנו. לפעמים הוא נעלם לימים, לפעמים חוזר, לםעמים כמה פעמים ביום – אין תבניות, אין קבעונות. הלב קופץ. "צפון או דרום?", הופיעה שאלה לא ברורה על הצג. "דרום", ענתה. "15:50, על הקרון הכי הדרומי ברכבת", צייצה התשובה. היא גם ככה … להמשך קריאה
מאת כותב אנונימי החג של הסטודנטים הגיע וכל האוניברסיטה עושה את דרכה לאילת. רוב החברים שלי גם מהלימודים וגם מהבית סגרו חדרים באותו מלון. אני ושחר החבר הטוב מהלימודים, סגרנו חדר ביחד שנינו רווקים ובאנו להתפרק. היום המיוחל הגיע, מצוידים באלכוהול וקונדומים העמסנו את הציוד על האוטו ששחר השאיל מההורים שלו ויצאנו לדרך. בדרך אספנו … להמשך קריאה
"עוד עשר דקות, תגיעי לטולמנס", הודעה בצבצה במסנגר שלה. "שיט" מלמלה, מורן אספה במהירות את הדברים מהשולחן, שמרה העותק האחרון של העיצוב שהכינה, וסגרה המחשב. "נתראה מחר", זרקה לעמיתים למשרד, שלחה אייקון ורד כתגובה בהודעה, והחלה לצעוד במהירות. הם התחילו להתכתב לפני שבועיים, אחרי פוסט שהעלה בנושא דימיון ומיניות, קצת פלרטטו בפומבי עם פנטזיות, ועברו … להמשך קריאה
הלווייתה של בת' נקבעה ליום שבת, קביעה שבת' הייתה מתנגדת לה, בכל ליבה, אבל לנכדיה, ברנדון ואליסון לא הייתה שום אמירה בנושא. בת' גידלה אותם, היא זו שטיפלה בהם עד סוף חייה, גם לאחר שמחלת האלצהיימר פגעה במוחה, שדדה אותה מכל זיכרונותיה האחרים, היא לא שכחה אותם, את שני הנכדים שגידלה בשני העשורים האחרונים לחייה, … להמשך קריאה
** הבהרה חשובה: סיפור זה הינו פרי דמיוני לחלוטין ולא התרחש במציאות. סיפור זה גם לא אמור להתרחש במציאות. סיפור זה לא מעודד בגידות, ואין לו קשר למציאות. אישה מיועדת לבעלה בלבד, ואישה בוגדת עוברת על עשרת הדברות, שאותם צריך לשמור כל יהודי ויהודיה. מטרת סיפור זה הינה לחמם את האיש לאשתו בלבד, ורק לה. … להמשך קריאה