פרק 20: "מה תחנה ראשונה? כמה יש?", אני שואלת, כמעט צועקת בבהלה, אנחל מחייך, "אני לא יודע מי אמור, יש לנו את כל הסופ"ש לבדוק", לפני שאני מספיקה לעכל את המידע אנחל כבר שוב נמצא מעליי ובתוכי. הגודל שלו עצום, גם של גופו וגם של איברו, אבל תחושת הכאב של הפעם הראשונה נשכחה ממני. … להמשך קריאה
פרק 14: ידיו של אנחל מטיילות לצידי גופי, הוא מלטף את מותניי, כל איבריי רוטטים, הפרפרים שהיו בבטן התפרשו לכל הגוף. אני מרגישה את ידיו יורדות אל ירכיי, ממשיכות לרדת לכיוון הברך שלי ובקטע שהשמלה נגמרת הוא מכניס את ידו מתחת לשמלתי ומניח אותה על הישבן שלי, אני מעט קופצת מההפתעה, אבל ממשיכה להתנשק עם … להמשך קריאה
פרק 8: כבר עברו כמעט 4 ימים ולא שמעתי מאנחל. אני יודעת בוודאות שהוא ראה את ההודעה. שברתי לו את הלב? או שאולי בכלל לא אכפת לו, כי הוא שיחק איתי כל התקופה הזאת? חוסר הידיעה שיגע אותי, אבל אסור לי לכתוב לו, הבטחתי לאמא. אני והמזל הנאחס שלי. התקבלתי לעבודה כמארחת בספא, דווקא במלון … להמשך קריאה
פרק 1: דרום אמריקה, אח דרום אמריקה, איזה מאכלים, איזה מקומות, איזה מסיבות, איזה נופים, איזה חופים, איזה אנשים והגברים…………….. אוי הגברים…………… אין על דרום אמריקה כדי לחגוג את השחרור מהצבא ועוד עם החברות הכי טובות, הכי טוב. כמעט 3 חודשים היינו כאן, צ'ילה, ארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי, בוליביה, ברזיל, פרו, אקוודור, קולומביה ובסוף ונצואלה, … להמשך קריאה
הספור הינו המשך ישיר של "רוצה את זאתי של אבא" ולהבנתו חשוב לקרוא אותו תחילה. למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא … להמשך קריאה
"תוריד" אמרה הלוליטה הסרתי את הגלימה ונותרתי מול אם המינזר עירום לחלוטין כשרק הכלובון עלי. אם המינזר בחנה אותי במבטה החודר. הלוליטה משכה קלות בקולר והורידה אותי על הברכיים. חלק 3 חלפו חמש דקות והיא חזרה. ליתר ביטחון, תשים את זה! אומרת ומוציאה מכיס הגלימה שלה כלובון מתכת ומנסה להלביש אותו עלי. אני מגלה … להמשך קריאה