יום ששי מתיש עבר עלי, שבועיים אחרי שנכנסנו לבית החדש, בעלי נעלם, כהרגלו, לעשרה ימים בחו"ל, השאיר אותי לבד, עם כל הסידורים. סיום פריקת הארגזים, תיקונים שנשארו, תמונות ומדפים לתלות, לא ידעתי מאיפה להתחיל. בבוקר פרקתי כמה ארגזים, בצהרים ניקיתי את הבית מכל האבק שנכנס כל הזמן, במשך היום הייתי בטלפונים, עם כמה בעלי מקצוע … להמשך קריאה
………………….שום מילה לא נאמרה. אירינה מצצה בשקיקה ובקולי קולות. מצצה, ליקקה, שאבה, חלבה את הזין בלי הפסקה. התחושה היתה כאילו כולי נשאב לתוכה……………………………. זה היה לפני כמה ימים, הייתי אמור להיפגש בצהריים עם מישהי שמלהיטה את דמיוני כבר זמן רב. חודשים, אולי יותר מזה שעה לפני הפגישה עצרתי בבית, להחליף בגדים, אולי מקלחת מהירה. נכנס … להמשך קריאה
הסיפור כולו דמיון,פרי מוחי הסוטה, ואין שום קשר לאנשים אמתיים. אם יש דמיון בשמות,במצבים, בתיור או משהו-זה מקרי בהחלט! בהנאה אשמאי זקן הכל התחיל בתאונת הדרכים הטיפשית שעשיתי. כאילו, אחרי הגשם הראשון בחורף לא שמרתי די מרחק ונכנסתי באחורי אוטובוס ברמזור. לא רק זה, אלא שהמשאית אחרי גם לא שמרה מרחק ונכנסה בי מאחור, כך … להמשך קריאה
השותפה לחדר שלי בקולג' היתה לבנה. טוב, בקולג' היינו מעט מאוד שחורות, אולי עשרים סך הכל- אז לא פלא. רוב הנערות היו לבנות ,לא סתם לבנות: בורגניות ,מלייניות וסנוביות. גם ג'ניפר –כך קראו לה. מההתחלה לא כל-כך הסתדרנו . היא ממש עיקמה את האף על איך שהייתי מבריזה העירה ,ואחרי ההרפתקה עם הנבחרת כדור-סל –אל … להמשך קריאה
למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין אירועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט. גילוי נאות : הסיפור פורסם בעבר וירד ישבתי על יד השולחן במשרד מנסה להתרכז … להמשך קריאה
מאת מר גרין מי לא מכיר את הנסיעות עבודה האלה. מהצד נשמע כיף, חו"ל, ארה"ב, הולך, מקשקש קצת באנגלית, ישן במלון, תענוג. בפועל, אתה טס כמו עבד, עובד כמו משוגע, אף אחד לא באמת שמח שבאת אליו לארה"ב ובסוף, בסוף היום, נשאר לבד לבד לבד. השעמום הורג אותך. קצת קניות, קצת אוכל ואז מה? … להמשך קריאה