המלכה לעולם לא תשתנה – מעודכן

שדיים חשופים וידיים באזיקים

סיפור מאת דום טורטו הסיפור דמיוני ואין לו שום קשר לאנשים או מקרים שקרו במציאות סוף סוף נגמר יום העבודה. היא תעצור בדרך הביתה במאפייה, מגיע לה כמה קארוסונים. גם בחוץ היא דומיננטית, משליטה את מרותה איפה שאפשר. אבל עדיף בבית. לינוי יודעת את מקומה. היא לא מתווכחת עם המלכה. הדעה שלה לא מעניינת אפילו … להמשך קריאה

הדוגמן חלק 2

חתיך שחום

לתחילת הסיפור e הדוגמן – פרק ב'   למחרת הלכתי שוב. חייב לשפר את הכושר. טוב נו… קיוויתי שהוא יהיה שם, מסתבר שאיתן ממש עושה לי את זה. התקלחתי ויצאתי. הגעתי למגרש. ריק. "סאאממכ ערס" מלמלתי ונכנסתי פנימה. שיחקתי שעה, שעתיים.. אין זכר לאיתן. "טוב, זה לא שהוא אמר שהוא יהיה פה גם היום.." ניחמתי … להמשך קריאה

אנה אפנה – חלק 5 – משרתן של שתיים

שולטת עם שוט

סיפור מאת מאת דני דניאלי לתחילת הסיפור, חלק 2, חלק 3, חלק 4   אנה הייתה שבעת רצון מהסרטון.  כתבה לאפי שנקבל הוראות בהמשך.  אפי שמחה.  אצלי התפתח משהו מוזר.  אפי השולטת עושה לי את זה.  פתאום היא סקסית בעיניי. פתאום אני רוצה אותה. היא מעוררת אותי.  אבל היא מתעלמת ממני עוד יותר מאשר לפני … להמשך קריאה

לשון הקסם – חלק חמישי

זוג נשים מתנשקות בחזיות

חלק ראשון חלק שני חלק שלישי חלק רביעי "היי, אדון לשון קסומה," לילי בירכה את אחיה, נכנסת לחדרו אחרי בית הספר. "אדוני לשון קסומה?" "זו השמועה שסלינה אישרה לי היום". "באמת? ולמה שהיא תספר לך?" "טוב אולי… כי שאלתי אותה אם היא שמעה את השמועה מלכתחילה. אמרתי לך, אני יודעת איך לקדם דברים כאן, וכנראה שאתה יודע איך … להמשך קריאה

בדרך להיות קוקהולד ?

בובה סקסית מסתורית

סיפור מאת 'לא סופר מכונן' אז ככה , אני בר ומיכאל חברים מאד טובים , אנחנו מכירים מגיל 15 בשכונה שיחקנו יחד כדורגל היינו the best . מרוב שאנחנו חברים שקשורים , שלושתנו התגייסנו ביחד ליחידה קרבית מיוחדת . השתחררנו לפני שנה , ממש לפני השביעי באוקטובר הארור ונקראנו למילואים . השתחררנו לפני פורים אחרי … להמשך קריאה

ואולי לא היו הדברים מעולם – חלק ב' – הכנס

זוג צעיר אינטימיים במיטה

מאת המעבדה לאירוטיקה לתחילת הסיפור כל הפרטים, האירועים, הדמויות והשמות בדויים וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט הוא חושב שזה די מגוחך כל הפנטומימה שהדיילות עושות כדי להסביר איך לתפקד בשעת חירום. בזמן אמת, אף אחד לא יזכור פה כלום ובעיקר יישמעו פה צרחות. זה טבע האדם. מעטים מצליחים לשמור על קור רוח כשחייהם תלויים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן