האולם היה מלא בקרובי משפחה וחברים. אריה ומיכל ניצחו בגאווה על האירוע. האושר, היה החמצן היחיד שאפשר היה לנשום באולם. "אריה" הוא שמע את קולו של אביו קורא לו "המוהל בדיוק נכנס, גש אליו" אביו הורה באצבעו על היהודי המבוגר שנכנס בשער האולם. זה המוהל שמל את כל המשפחה שלו, את האחיינים הקטנים והגדולים. אריה … להמשך קריאה
זהו החלק השני של Cow-girl, להבנת העלילה חשוב ומומלץ לקרוא את החלק הראשון תחילה. עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט. *********************************************************************** לפני … להמשך קריאה
"אתה רוצה לספר לי מאיפה הגיעה השערה הזו אליך?" מיכל שאלה בפעם העשירית, וידעה שתקבל את אותה התשובה. אריה דבק בעמדתו כשהוא התכופף להחליף את הגלגל, זה כנראה נדבק בו. – הוא היה כל כך להוט לחזור כבר הביתה, שלא התעכב אפילו להוריד את החליפה. הוא עשה פרצוף נעלב, על שבכלל העזה לפקפק ביושר שלו. … להמשך קריאה
אריה התעורר לשמע הרעש שסביבו, תחילה הוא לא הבין איפה הוא נמצא, אבל למראה הכפכפים והחול הדק, הוא נזכר. דרך החלון הוא ראה את השמש שוקעת, טובעת בים מלוח של תקוות ורצונות. הוא נבהל, הוא ישן יותר מדי. ומיכל בטח דואגת, והעבודה… איפה רותי? הוא מחפש את בגד הים הכחול בעיניו, את התלתלים המושלמים, את … להמשך קריאה
מיכל הביטה על עצמה במראה, הבטן כבר גדלה קצת. החמיאו לה בעבודה שההריון מתאים לה. היא קנתה קצת בגדים חדשים, החליפה מידה אחת בשניה, ורק דאגה שהכל יעבור כשורה. ד"ר גבאי, הרופאה החדשה שד"ר מתן הפנה אותה אליה, היתה ממש נחמדה. המעקב הריון היה תקין לגמרי והעובר התפתח בקצב שציפו ממנו. אריה היה שותף להריון, … להמשך קריאה
סיפור מאת סינגל שייקר לא, לא, לא. הוא לא באמת רצה לפגוע בה, ממש לא. הוא רק ביקש לקבל את הפחד בעיניה, רצה לראות אותה פותחת את עיניה הירוקות לרווחה ונרתעת ממנו. ידע שיעמוד לו, ידע שהיא תרטיב. בדק שוב את הרצועות שפישקו את רגליה בפישוק רחב מולו, ידיה נקשרו מעל ראשה והוא שלף את … להמשך קריאה