“אני יודעת מה עשית…"

“אני יודעת מה עשית…" סמיילי מחייך. את הודעת הווטסאפ קיבל בהפתעה רשימה בפינת המטבחון והכין לעצמו אספרסו ממכונה שחורה של נסטלה. לא כמו שמכין בבית, ממכונת האספרסו האיטלקית שלו, אבל לא רע. בלי חלב "מה עשיתי?" עוד סמיילי. לשונו משורבבת. "?" "אני עושה לך את זה…" "תמיד!" "מתה עליך שאתה מסתכל עלי עוזבת…" "ברור. את … להמשך קריאה

הטעם והריח

תמיד רצה. אבל ברגע המסוים, ברגע שזה קורה- לא היה מסוגל. עד לשנייה שבה היה קורה הוא ממש רצה את זה. ברגע שהדבר עצמו קרה התשוקה לעשות את זה נעלמה כהרף עין. כשנמנע ממנו, מכל מיני סיבות, במצבים בלתי אפשריים, לא מתאימים, זה גבר על התשוקה. החשק הזה. הוא זכר וידע הכל כל כך טוב. … להמשך קריאה

מושלם

לפני כל פגישה היא היתה מתכוננת. "כמו לפני בחינה בבית ספר" היא חשבה לעצמה ולא חשבה שזה מצחיק. המתח היה דומה. לא. היא לא הרגישה שהיא נבחנת במשהו. זה היה ריגוש מסוג אחר, מסוג טוב. ציפייה למשהו לא ידוע. לא מוכר. משהו שיביא אותה לקצה. משהו שיגרום לשערות הקטנות לסמור. יגרום לצמרמורת. לא. לא פחד. … להמשך קריאה

“נדבר קצת על מה שהיה?"

“נדבר קצת על מה שהיה?" "הו… מה שהיה…" עיניה נצצו והחיוך הדק כשהעלתה בראשה את הזכרון הזה הצביע על הכיוון… "אני מבינה שאהבת…" "ברור!" "רוצה לספר לי על תחושותיך? איך הרגשת?" "המממ…" ליקקה את שפתיה כאילו נזכרת בטעמו של מעדן נדיר שאכלה לפני זמן רב. "כן… היה בי כעס ששכן בפינות אפלות כבר שנים. משהו … להמשך קריאה

המנה הקרה

“איך מרגישה היום?" "מעולה!" "התקדמנו?" "הו, כן. בהחלט" "לא דיברנו עדיין על מה שקורה מחוץ לחדר הזה" "אבל כל כך טוב לי בחדר הזה…" "ובחוץ? בבית?" "הבית זה לא בדיוק בחוץ… אבל טוב לי גם שם. מאז שגיליתי את הצדדים השונים שלי, את העונג שאני יכולה להפיק מגופי…" "… אז טוב לך יותר…" "כן.ממש" "ספרי … להמשך קריאה

כלבה

"קפה?" "כן. תודה" "סוכר, מתוקה? או שאת מספיק מתוקה?" "לא. תודה. בלי" "גם אני שותה בלי. שומרת, את יודעת" "את? את בדיוק… את האשה מהחלומות…" "אולי. אבל על הגבול. לא יותר מדי. החלומות שלך?" "ברור…." "באמת? לא חשבתי…" מיתממת. "לפעמים אני חולמת עליך בלילה…על הגוף האלוהי שלך…" "איזו חמודה…" "אבל אני להיפך… הלוואי שהייתי יכולה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן