מאת אלפרדו היא התאוותה אליו, אבל הוא לא הסכים לגעת בה, עד שבפעם אחת נטרפו כל הקלפים והחושים גם יחד. 'אני כלבה ברת מזל', היא החניקה צחקוק לתוך הכרית שלה, המחשבה באמת שעשעה אותה. אם מישהו היה אומר לה לפני שנה שתמצא את עצמה מתעוררת ביקיצה טבעית, במיטה ששישה אנשים יכולים להתרווח בה בקלות, וכל … להמשך קריאה
מאת אלפרדו טיפות המים נוקשות על חלוני בקצב אחיד ואט אט חודרות להכרתי ולוחשות לי בשקט, באוזניים, "יום הולדת שמח הילה המתוקה". עיניי עצומות אך אני ערה זה מכבר, גונבת עוד שניות מתוקות בחמימות השמיכה, החובקת את גופי, ומנסה להיאחז בכל כוחי בשרידי חלומי. אני שולחת נשיקה וברכת תודה, לאלוהים שבשמיים, שענה לתפילותיי והשנה, לכבוד … להמשך קריאה
לחלק 1 של הסיפור מאת פייגלה החרדית החרדה , אלפרדו יום המפגש היה אמור, גם הוא, להתקיים באוניברסיטה. קדמה למפגש האישי, סדנה סביב שולחן עגול, בנושא זוגיות ומשפחה, בקבוצות אוכלוסייה שונות בארץ והשפעות הדור השני לשואה, על מבנה התא המשפחתי. השתתפו בסדנא, עוד 8 חוקרים, כולם ישובים סביב שולחן עגול גדול המכוסה במפה לבנה הגולשת … להמשך קריאה
מאת פייגלה החרדית החרדה , אלפרדו צביה, אישה חרדית, בת שלושים וחמש, גרה בבניין צפוף, בלב בני ברק, נשואה לתלמיד חכם, עילוי, שנחשב בזמנו כשידוך, שכל חברותיה קינאו במזלה. בשנות נישואיה הספיקה צביה, להביא לעולם 5 ילדים בסדר יורד של שנה, צביה ידעה והרגישה שהיא שונה ומיוחדת ביחס לחברותיה. כשהייתה לבדה באמבטיה, בחנה את דמותה … להמשך קריאה
מאת אלפרדו בוקר, השעון המעורר שבטלפון הנייד, העיר את חנית, לעוד בוקר של יום מדכא. היא פקחה את עיניה, זחלה בכוח מתוך המיטה, לבושה בתחתונים בלבד. היא נכנסה לחדר השירותים, התרוקנה, צחצחה שיניה, לבשה חולצת טריקו על גופה ומיהרה להעיר את ביתה לבית הספר. לאחר שסיימו להתארגן, הוסיפה ללבושה מכנסי טריקו ויצאה ללוות אותה. בדרכה … להמשך קריאה
מאת אלפרדו התעוררתי ולא זיהיתי איפה אני, שום דבר לא נראה מוכר חוץ מהכאב בעיניים, שהקרין למוח. שוב שתיתי יותר מדי, כנראה איבדתי את ההכרה. מבעד לטשטוש ולכאב הראש, התחלתי להיזכר, מי אני, איפה אני ואיך הגעתי לכאן. במסגרת קידום החברה שרכשתי, לאחר שסיימתי את הראיונות, למציאת מנכ"ל חדש לחברה, הגעתי גם לקריית שמונה, התקשרתי … להמשך קריאה