לחלק הראשון הגלים הקטנים נשאו את היאכטה, ומירי לא התאפקה יותר, "הפתעת אותי ממש" היא אמרה לבעלה בפעם המאה בערך, "בהתחלה ממש פחדתי, מזל שאני מכירה את היד שלך" ואיך היא תגיד שהיא בכלל חשבה שזה שלמה, ורק החשש שמא זה לא הוא, גרמו לה לא להגיד את שמו תוך כדי הסקס!? היא משחזרת שוב … להמשך קריאה
לחלק הראשון שלמה כבר חיכה לרגע, עשרה ימים עברו מאז הפעם האחרונה שהוא נשם את מירי. כל תא בגופו חיכה לה כבר. הוא נזכר בה בגעגוע. במראה גופה הרטוב, במגבת העטופה סביב גופה הכמעט עירום, הוא מסיט ביד בלתי נראית את השיער שזז לה על המצח, והוא כבר רוצה להיות איתה שוב. רק קצת. רק … להמשך קריאה
לחלק הראשון הם שכבו לבושים בבגדים שלהם, שומרים על מרחק בטוח. כל אחד ממלא את מקומו במיטה של ההורים של חיה. חיה מימין, לבושה בחולצה כהה וחצאית בהירה, באפלת החדר קשה היה לדוד להחליט איזה צבע זה בדיוק. ודוד במיטה השמאלית, לבוש בבגדי היום-יום, בחולצה לבנה מכופתרת נקייה, ומכנסיים שחורים. את הנעליים הוא חלץ לפני … להמשך קריאה
לחלק הראשון "ששששששש, תיכנסו בשקט, לא להעיר אף אחד" מירי שומעת את בעלה לוחש לילדים בכניסה לבית. היא מעיפה מבט בשעון, עברו בערך חמש דקות מאז ששלמה יצא, היא נושמת לרווחה, לא רוצה לדמיין את המפגש, לו היה קורה. היא לובשת בחופזה חלוק בית שהיה מונח לצד המיטה, עוד לא מספיקה לאסוף את השיער לתוך … להמשך קריאה
לחלק הראשון משהו מוזר קורה לו. הוא יושב שעות ולא מפסיק לחשוב. משהו זז בו מבפנים, ואין לו דרך לברוח מזה, זה גדול עליו. הוא עומד ליד החלון ומביט החוצה, וכל אישה שעוברת ברחוב נראית לו כמוה. והוא כבר לא יודע אם זה טוב או רע, רק מראה דמותה בכל פינה. הוא מתיישב … להמשך קריאה
לחלק הראשון "דוד, כבר שילמת לבייביסיטר?" "איזה בייביסיטר, מהחתונה של בת דודה שלך?" הוא מנסה להיזכר מתי הם לקחו עוד פעם מישהי שתשמור על הילדים. "לא, ביום של היאכטה" היא מחייכת אליו, מזכירה לו את היום ההוא, שמאז לא חזר על עצמו "הבת של מרקוביץ שמרה על הילדים, ולא היה לי מזומן. שילמת לה כבר?" … להמשך קריאה