שולט : המלכה דנה ודודה חנה

למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

הספור הינו המשך של "שולט : דוסים"  חשוב וכדאי לקרוא אותו תחילה.

אזהרה : הסיפור מכיל תאורי מין כוחניים אך לא בכפיה!

עמדתי ליד לוח השעם הגדול שבחדר השעשועים שלי והבטתי במגוון התחתונים התלויים עליו, מחכים שאבחר בהם ואזמין את בעליהם.

הערב עניינו אותי תחתוני נשים, לא תחתונים שחזיות שצמודות אליהם, אלה שזוגות השאירו לי כדי שאזמין אותם לסשן זוגי חוזר, וגם לא תחתונים של גברים שמחכים שאקרא להם לסשן פרטי, הפעם בא לי סשן פרטי עם אשה או אם לדייק לחגוג על אשה.

התלבטתי. ראשון הורדתי תחתוני תחרה אדומים שהריחו מריח אשה מיוחמת, הריח שבקע מאותו כתם בולט עליהם במקום שבו הם כיסו את הכוס, מעבר לשם ומספר הפלאפון הרשומים עליהם היה רשום בכתב ידי הציונים שנתתי לה, אחרי כל סשן אני נוהג לדרג אותם כדי שיהיה לי קל לבחור בעתיד, פעמיים עשיתי איתה סשן, בפעם הראשונה נתתי לה 9 ובשניה 9+, הציון הגבוה ביותר שאני מעניק כי את ה-10 אני שומר לאחת שעדיין לא מצאתי ומי יודע אם בכלל אמצא.

הזוג השני היה חוטיני שחור שעל המשולש הקטן היה רשום בטוש לבן ובכתב יד נשי עגלגל השם ומספר הפלאפון ולידם בכתב ידי 9, הציון שנתתי לה וזכרתי אותה, במיוחד את שדיה הגדולים והתחת המוצק שקיבל אותי באהבה לתוכו, היא הייתה טובה והתלבטתי בין 9 ל-9+ ובסוף החלטתי על 9, נתתי לה עוד מקום לשיפור.

הזוג השלישי שבחרתי היה חוטיני לבן שהריחו מבושם יקר, חוטיני בלי ציון שרשום עליהם, החוטיני של חברה טובה של טלי, השותפה שלי למשרד, זה שטלי הביאה לי אחרי שהחברה ביקשה ממנה כטובה שתמצא לה שולט חדש וטוב, כזה שעדיין לא עשה אותה קודם, שולט שיזמן אותה לסשן ויקרע לה ת'צורה.

שלוש זוגות תחתונים היו מונחים מולי על השולחן והייתי צריך לבחור אחד מהם. התלבטתי, האם ללכת על בטוח ולבחור את האדומים? האם לבחור בשחורים ולבדוק האם טעיתי ואכן מגיע לה 9+ או אולי סתם התלהבתי? או אולי בכלל לבחור בחוטיני הלבן, להמר ולבחור בלא ידוע? בפעם שעברה שטלי סידרה לי את אותו זוג דוסים היא לא אכזבה, עובדה, על התחתונים של כל אחד מהם רשמתי את הציון 8, ציון בכלל לא רע, ועל החזיה, זאת שמסמלת בקשה לסשן זוגי רשמתי 8+.

עוד רגע של התלבטות ובחרתי, לקחתי ת'פלאפון ושלחתי מסרון, "אם את מעוניינת, יום חמישי, 20:00, במקום הרגיל. מאסטר יובל".

***

ישבתי על כסא הברזל שלי, לבוש רק בחלוק הרחצה העבה והמפנק, חלוק לבן שעל כיס החזה שלו רקום באדום "מאסטר יובל", מתנה שאחד הנשלטים שלי שלח לי אחרי סשן מוצלח, כוס ויסקי בידי, ויסקי משובח, ג'וני ווקר פלטינום לייבל (Platinum Label) שאחת מהנשלטות שלחה לי כהכרת תודה אחרי שמילאתי לה משאלה, לוגם בלגימות קטנות את המשקה הענברי שמחליק בגרוני כשהוא צורב את דרכו ומחמם את בטני, לפי השעון של האייפון שלצידי הנשלטת שלי צריכה להגיע עוד רבע שעה וידעתי שהיא לא תקדים, אף נשלט או נשלטת לא יפתיעו את השולט שלהם ויגיעו לפני הזמן.

בהיתי בלוח השעם שעל הקיר, באותם תחתונים וחזיות התלויים עליו, מאחורי כל אחד כזה מתחבא אדם, או זוג, וסיפור. עוד לגימה והמבט שלי התמקד בזוג תחתוני ביקיני לבנים שהיו תלויים בנפרד, בלי שם ובלי מספר פלאפון, המזכרת מהסשן הראשון שלי, התחתונים של דודה חנה או פראולין (FRÄULEIN) אנה כמו שקראו לה שם במועדון בברלין.

דודה חנה היא האחות הצעירה של אמא שלי, צעירה ממנה ב-17 שנה! מאז שאני זוכר היא חיה בברלין, "חיה לבד ועושה עסקים וכסף" כמו שאמא הגדירה את זה בנימה של לגלוג אחרי הביקור הראשון והיחיד שלה אצל אחותה וסרבה לדבר על זה, או לנסוע שוב לביקור, כך שאת דודה חנה הכרתי רק דרך הביקורים שלה בארץ וגם אז אמא לא הזמינה אותה לישון אצלנו, אפילו לא לאכול, היינו נפגשים במסעדה.

כשיצאתי לטיול הגדול אחרי צבא אבא הציע שאני אבקר את דודה חנה, אמא עיקמה את הפרצוף ואני הבנתי את הרמז אז לא התחייבתי עד שהטיסה הכי זולה חזרה מדרום אמריקה עברה דווקא דרך ברלין והחלטתי לנצל את זה לביקור בעיר ולתפרן כמוני, חייל משוחרר שחיסל את כל חסכונותיו בטיול, לינה אצל דודה חנה הייתה בבחינת האופציה המועדפת ושתגיד אמא מה שהיא רוצה.

דודה חנה קיבלה אותי בזרועות פתוחות, הייתה לה דירה מפוארת בשדרה מרכזית. תכננתי להשאר לילה אחד ולטוס לארץ אבל אחרי יום הכיף שהיא עשתה לי, מראה לי את ברלין, את אתרי התיירות המוכרים, כולל ביקור באנדרטת השואה, ונקודות חמד שתיירים לא פוקדים, וכשהיא הציעה לי להשאר עוד קצת כי יש לה עוד הרבה מה להראות לי, הסכמתי, שום דבר לא חיכה לי בבית, ודחיתי את הטיסה שלי.

את הערב הראשון בילינו אצלה בדירה בשיחות על אמא אבל בעיקר בצפיה משותפת במשחק ביורוליג של מכבי, מסתבר שלמרות כל השנים שהיא בברלין היא ממשיכה להיות אוהדת שרופה שלהם.

גם ביום השני היא המשיכה להראות לי את ברלין, לא מפספסים את אונטר-דן-לינדן וביקורים בגלריית גוגנהיים ובניין האופרה.

בערב דודה חנה הזמינה אותי לעבודה שלה, מגלה לי את הסוד הגדול למה אמא כל כך מתרחקת ממנה, מסתבר שהעסקים שאמא הזכירה ולא פרטה בזמנו היו מספר מועדוני לילה שהיא שותפה בהם והיא לקחה אותי למפואר ביניהם, מועדון סאדו-מאזו מוכר וידוע בין חובבי הסצנה, כזה שנוהרים אליו חובבי הסצנה לא רק מברלין אלא מכל העולם!

המועדון שכן במרתף ענק, חלל פתוח שבמרכזו בר גדול ומצוייד ולצידו דוכן למכירת צעצועי-סקס שכמוהם ראיתי רק באותם סרטים כחולים באינטרנט, ומסביב, לאורך שלוש קירות חדרים פרטיים כשבשנים מהם הקיר הפונה אל הבר עשוי סורגים המאפשרים להשקיף ולשמוע, או זכוכית שקופה המאפשרת רק להשקיף לתוכם ובשלישי כל הקירות אטומים, פרטיות מלאה.

"תסגור את הפה, יכנס לךָ זבוב" דודה חנה, או פראולין אנה כמו שכולם קוראים לה פה ועושים לה כבוד, חייכה ואמרה לי למראה המבט המופתע, "בוא" היא אחזה בידי והובילה אותי לבר, "אני אסביר לך מה קורה פה".

ישבנו בבר, שותים 'אורגזמה', קוקטייל העשוי מליקר קפה, אייריש קרים ושמנת, ודודה חנה הסבירה לי מה קורה בחדרים הפרטיים שלתוכם יכולנו לצפות, מסבירה לי מה זה סשן, מה עושה השולט ומה חובות הנשלט, מבהירה שכל מי שנשלט עושה את זה מרצונו החופשי ועל פי בחירתו בלבד ומדגישה בפניי את תפקיד מילת הבטחון וחשיבותה.

אחר כך היא הובילה אותי לאורך שורת החדרים, "להציץ זה מחרמן אבל להיות מוּצָץ, שיציצו לךָ, זה מחרמן עוד יותר" היא חייכה ולחשה לי, מסבירה לי למה בעצם הרוב בוחרים בחדרים החשופים, "תאמין לי, מניסיון" היא ציחקקה ואז עוד לא קישרתי את זה.

עברנו ובכל חדר היא הסבירה לי בדיוק מה קורה ולמה, אם תרצו ההישג הנדרש כמו שקוראים לזה בצבא, בעיקר למה הנשלט נהנה מזה כי למה השולט נהנה נראה לי טריוויאלי, ופתאום הביטוי 'סדום-ועמורה' הפך מציאות מול עיניי, היו שם דברים שחלקם לא האמנתי שקורים במציאות ועוד מבחירה! קשירות, הצלפות, השפלות, סקס אורלי ומעשי-סדום, גבר עם גבר ואשה עם אשה, שלישיות, בדרך כלל שולט אחד ושני נשלטים אבל לא רק, וכן, היה גם סקס וגינלי, בדרך כלל כשהיא מכופפת או סתם ניצבת בדוגי ונטחנת ו…אני חייב להודות, כשהתחלנו בסיבוב הייתי בטוח שזה יגעיל אותי אבל במציאות התחרמנתי, הרבה זמן לא הייתה לי זקפה כזאת ופחדי שדודה חנה תבחין בה.

גם כשדודה חנה הובילה אותי חזרה אל הבר המבט שלי נשאר נעוץ בשולטת אחת שעמדה עירומה וסטראפאון מוצמד לערוותה וטחנה בתנועות ארוכות וחזקות, שהקפיצו את שדיה הגדולים, גברבר צעיר שעמד על ארבע לפניה. "הוא מוכר לי" לחשתי לדודה חנה.

"ברור" היא ציחקקה ואמרה לי את שמו, "שחקן כדורגל ידוע, קודם שיחק בספרד ועכשיו בבונדסליגה" הסבירה, "במגרש הוא כובש, והרבה, פה הוא נותן דרור לפֶטיש שלו, נשלט שחוטף מנשים, רק מנשים!".

אני בטוח שדודה חנה הבחינה בזקפה המתוחה שלי, אני יודע כי ראיתי את המבט הארוך שהיא שלחה בחלציי והחיוך הזימתי על פניה. דודה חנה הזמינה לנו קוניאק, ישבנו ושתינו. "תגיד" דודה חנה גחנה לעברי ולא יכולתי שלא להציץ אל העמק הקסום שבין שדיה הגדולים שנחשף פתאום לעיניי, אז חשבתי שבמקרה נפתח לה עוד כפתור בחולצה והיום אני יודע שהיא עשתה את זה בכוונה, "אם היו נותנים לךָ, במה הייתה בוחר? לשלוט או להשלט?"

הסמקתי, לא ציפיתי לשאלה כזאת, בטח לא מדודה שלי, אבל בעצם אם היא שותפה במועדון כזה אז אולי כן הייתי צריך לצפות? עוד רגע ארוך חשבתי עם עצמי והיה לי די ברור שאני מעדיף להיות שולט ולא נשלט, "אהה" משכתי זמן ושוב הסמקתי ופתאום כל הטירטורים שהייתי עושה כמ"כ טירונים רצו מול עיניי, "אני חושב ששולט" אמרתי בקול מהוסס, "אבל אני לא בטוח, את יודעת, נשלט לא נראה לי אבל אני גם לא יודע איך אני אהיה בתור שולט".

"ואם היו נותנים לך היית מסכים לנסות?" היא התעניינה.

"אם היו נותנים לי?" חזרתי על השאלה, שוב מושך זמן כדי לחשוב, "אם היו נותנים לי, את יודעת, אם, אז כן" ולדעתי עניתי ככה רק כדי שדודה חנה לא חשוב שאני פחדן.

"עכשיו?"

"מה עכשיו?" לא קלטתי.

"לנסות, אתה רוצה עכשיו לנסות?"

"מה לנסות? איך? עם מי?" התבלבלתי.

"אתה רואה את ההן שם" הוא הצביע על שלושת הנשים מטופחות שישבו בסוף הבר ודיברו בינן, "שלושתן מנוסות ושלושתן מחפשות זין צעיר שישלוט בהן, שב פה ואני אבחר לך מישהי שתסכים לשמש כבובת האימונים שלךָ"

"סתם ככה היא תסכים?"

"יובל, תלמד, אין מתנות חינם, אני אתן לה קופון כניסה עם חדר פרטי לשעה ומשקה ראשון חינם תמורת זה" והיא קמה ובלי לחכות לתשובה התחילה ללכת לעברם.

לא שמעתי מה הן מדברות וגם אם הייתי שומע לא הייתי מבין כי הן דיברו גרמנית. "תכיר, זאת הלגה" דודה חנה חזרה עם אחת מהן, לא צעירה ולא מבוגרת, "בשלה," דודה חנה הסבירה לי, "ודע לך שבשלות הן הכי טובות" והוסיפה עוד משפט בגרמנית לעברה שממנו הבנתי רק 'מאסטר יובל', "בוא אחרי!" היא אחזה בידי, כאילו חוששת שאברח, והובילה אותנו אל עבר אחד החדרים.

את הניסיון הראשון שלי עשינו בחדר סגור, כזה שאי אפשר לראות או לשמוע מה קורה בו. דודה חנה נכנסה איתי והדריכה אותי מה אני צריך לעשות בכל שלב וגם הלגה, אותה גרמניה שהיא בחרה לי, הרימה לי להנחתות פעם אחר פעם. בפעם הראשונה בחיי הצלפתי למישהי או מישהו עם מחבט עור וכל מכה כזאת העמידה לי בטרוף אבל מה שעוד יותר העמיד לי היה כשדודה חנה הדריכה אותי איך להפליק לה כדי שזה יפגע להלגה בשפתי הכוס הנפוחות מתאווה ותירגמה לי מייד את ה-"מבקשת רשות לגמור" שבא מייד לאחריה זעקת הכאב התאוותנית שכמוה לא שמעתי מימיי, ואם זה לא מספיק את פורקני מצאתי בישבנה, נכון, לא פעם ראשונה שאני דופק מישהי בתחת אבל בפעמיים הקודמות זה לא נגמר כל כך טוב, כאב לה והפסקנו באמצע, ופה גם כאב לה כשחדרתי אבל כשהתחלתי לדפוק אותה היא פשוט התיחמה מזה, גונחת בקולי קולות יאה (Ja כן) ו-דנקה מאייסטר (Danke Meister, תודה מאסטר) מהמילים היחידות בגרמנית שאני מבין, ופשוט שוב גמרה, בלי לבקש רשות! נותנת לי את הסיבה לעונש נוסף.

למזלי כשדחיתי את הטיסה היה מקום רק לעוד שבוע ומאחר ודודה חנה הסכימה נשארתי ועכשיו, אחרי הערב הזה, הודיתי למזלי הטוב. למחרת היא לקחה אותי למועדון אחר שלה. המתכונת הייתה דומה אבל קצת יותר קטן ואינטימי ובלי חדרים אטומים. שוב עשינו את סיבוב ההצצות, שוב ישבנו על הבר ושוב היא שאלה אותי אם אני מעדיף להיות שולט או נשלט וכשעניתי שולט היא חייכה ו"רוצה שוב לנסות?" היא חייכה לעברי? ומה אתם חושבים? רציתי, רק מהשאלה שלה כמעט גמרתי.

הפעם היא נתנה לי לבחור בעצמי מקבוצת בנות שישבו עירומות על ספסל וקולר ענוד על הצוואר וחיכו לאחד שיבוא ויוביל אותן ברצועה המחוברת לקולר. בחרתי באחת לא צעירה אבל מטופחת, עסיסית עם שדיים גדולים אבל לא שמנה, שלשימחתי הסתבר שהיא בכלל אנגליה, ודודה חנה לחשה לי שהיא מרצה באוניברסיטה ובאה לפה פעמיים בשנה לממש את הפֶטיש שלה בלי שיכירו אותה. דודה חנה גם נכנסה איתי לחדר וישבה בצד, צופה בנו ומיעצת לי ולשימחתי היא לא הייתה צריכה להתערב הרבה וגם אז על דברים לא כל כך מהותיים ואת כל החלומות הרטובים שחלמתי בלילה עשיתי על אותה אנגליה עסיסית, זה שהצלפתי בה זה ברור רק שהפעם עשיתי את זה פעמיים, פעם עם מחבט קריקט ופעם עם קיין, זה שגמרתי לה בפה זה קל, כשרציתי בכוס היא לימדה אותי תנוחה חדשה, תנוחת המגש דודה חנה קראה לזה, עלתה לעמידת נר, הורידה רגליים ישרות קדימה עד שאצבעות רגלה נגעו ברצפה והכוס שלה הוגש לי על מגש וכל שנשאר לי זה רק לעמוד מעליה ולדפוק אותה, וכמובן שגם ביקרתי לה בתחת, או איך שדודה חנה קראה לזה "עשיתָ אותה בהיפוך שולחן", כי איך לא? חייבים 🙂 .

בערב הבא דודה חנה הפתיעה אותי עם כרטיסים למשחק של הרטה-ברלין נגד ביירן-מינכן באיצטדיון האולימפי, חוויה לכל חובב כדורגל, אבל בערב שאחרי הלכנו שוב למועדון הראשון ושם קיבלתי את שוק חיי.

"יובל" דודה חנה פנתה אלי, אוחז בידה את כוס ה'דאקירי', אותו קוקטייל שהברמן ערבב לנו באומנות, "זוכר שאמרתי לך שאין מתנות חינם?"

"זוכר" הסתקרנתי.

"ואני נתתי לךָ מתנות?"

"הרבה דודה" חייכתי אליה ועדיין לא קלטתי לאן היא מכוונת.

"אז אני יכולה לבקש ממךָ משהו"

"עד חצי המלכות דודה" ציחקקתי.

"אני רוצה סֶשֶן"

לקח לי שניה לעכל לפני שקפצתי כנשוך נחש, "מה? סשן? איזה סשן? עם מי?".

"איתךָ" היא ענתה בשלווה וחייכה אלי, "יובל, לא סיפרתי לך אבל אני נשלטת, צעירים ששולטים בי עושים לי את זה, אמא יודעת, גיליתי לה כשהיא הייתה פה ובגלל זה היא לא באה יותר וזאת גם הסיבה שהיא לא רצתה שאתה תבוא, אבל עכשיו, כשאתה פה ו…אתה יודע, אני רוצה גם, סשן מלא, בלי הנחות לדודה שלך, בדיוק כמו שעשית לאנגליה ההיא, בעצם לא בדיוק כמו, יותר ממה שעשית לאנגליה ההיא"

"אבל דודה" הסמקתי, "זה, את יודעת, אהה, ומה אם אמא תדע?"

"אמא לא חייבת לדעת, אם אתה לא תספר גם אני לא אספר, ומה כבר ביקשתי ממך, להביא לי אבנים מהירח? לשלוף לי אוצרות מלב הים?" היא חייכה, משתמשת בשיר של בועז שרעבי כדי להשיג את מטרתָה, "לא!" וזה היה לא חזק ומודגש,  "ביקשתי סשן, אני יודעת שאתה תהנה, אני בטוחה שאני אהנה, אז יאללה, בוא, שמרתי לנו חדר סגור, בלי הצצות, אלה אם כן אתה רוצה" היא חייכה אלי, "כי הצצות מבחינתי זה סבבה"

"אבל דודה" עוד ניסיתי אבל היא עצרה אותי ולא נתנה לי להמשיך, "יובל! שעור לחיים: אין מתנות חינם ועכשיו בוא תשלם" ואולי כדי להוכיח עד כמה היא רצינית היא ענדה לעצמה קולר עור עבה לצוואר והגישה לי את הרצועה המחוברת אליו, אז לקחתי אותה דווקא לתא עם סורגים המרוהט כמו תא אסירים, כזה שאפשר לראות ולשמוע מה קורה בו, אם כבר אז החלטתי ללכת איתה עד הסוף ובדיוק כמו שהיא ביקשה ממני, בלי הנחות לדודה, דרשתי ממנה להתפשט והובלתי אותה על ארבע בחדר כאילו הייתה הכלבלב שלי ורק מלראות אותה ככה, עירומה עם שדיים גדולים תלויים ומתנדנדים, התחרמנתי בטרוף והעמדתי אותה על הברכיים למצוץ לי ו…גמרתי לה בפה.

אחר כך הענשתי אותה עם המחבט כי היא לא השפילה עיניים, סיבה מספיק טובה לעונש כמו שהיא לימדה אותי בסשן עם האנגליה ההיא, וכמובן שפגעתי לה בשפתי הכוס הנפוחות מתאווה וגם היא צווחה וגמרה עוד לפני שהספיקה לבקש רשות מה שנתן לי את הסיבה להצמיד לה את מצבטי הפטמות ולתלות עליהם משקולות, דרשתי ממנה להתכופף ולאחוז בסורגים כמו שראיתי פעם בסרט על אסירות, ואותם משקולות התלויות על הפטמות התנדנדו מתחתיה ומתחו לה עוד יותר את השדיים, ואז הצלפתי לה עם הקיין, מה ששוב הריץ אותה לאורגזמה פראית רק שהפעם היא זכרה לבקש ואני, ברוב טובי, הסכמתי, ורק אז, אחרי ההצלפה וכשהיא עדיין מכופפת ואוחזת בסורגים, דפקתי אותה, את דודה שלי, דפקתי וראיתי איך זוג עומד מולנו ומציץ לנו, לבושים מינימלית, כי רק בתאים מותר להתפשטיות עירומים, הוא צמוד מאחוריה, מחבק אותה ומשפשף את זקפתו באחוריה כשידו האחת עמוק במכנסי הטיץ הקצרצרים שלה, מלטף לה, והשניה ממזמזת ת'ציצי שלה מתחת לחולצת הבטן הקצרצרה וכן, דודה חנה צדקה, זה מחרמן ברמות שמציצים לךָ, אז טחנתי אותה דק דק לפני שגמרתי בתוכה ועדיין זה לא הספיק לי, ארוח מלא היא ביקשה וארוח מלא לא יכול להיות בלי לבקר בתחת שלה אז כדי להעמיד אותו מחדש הורדתי אותה למצוץ לי וכדי לגוון השכבתי אותה על הגב במיטת הברזל הצרה, התיישבתי לה על הבטן ושפשפתי את הזיין בין שדיה הגדולים וכשסוף סוף היה לי תותח גלגלתי אותה לשכב על הבטן ורקדתי בתחת שלה את הטנגו האחרון בפריז, הטנגו הכי טוב שרקדתי בחיי, לפחות עד אז, ו…

רעש מכונית מגיעה החזיר אותי למציאות, הבטתי בשעון של האיפון, 19:56, עוד ארבע דקות היא תדפוק בדלת והסשן שלנו יתחיל. הבטתי שוב שהכל מסודר ומוכן כמו שרציתי, כמו שתכנתי לסשן הזה, וחיכיתי לדפיקה שתבוא.

ב-20:00 בדיוק נשמעה הדפיקה בדלת. כיביתי את האייפון, אני לא אוהב שמפריעים לי באמצע סשן, אני יודע שאני יכול להעביר לרטט או למצב טיסה אבל אני גם לא אוהב את הפיתוי הזה שהאייפון מופעל ואני יכול לצלם, למרות שאני המאסטר ולמרות שאני הולך לקרוע לה ת'צורה לנצל את זה לתמונות מביכות בשבילה לא נראה לי אֶתִי.

עמדי מול הדלת ועצרתי, שתחכה! שתבין מי קובע פה את הקצב, לרגע שוב פקפקתי אם בחרתי נכון, בדרך כלל אני לא מתלהב לעשות סשן-עיוור, בדרך כלל לפני סשן ראשון אני נפגש אתן קודם בבית קפה כדי לבדוק ת'סחורה ולתאם צפיות, לרובן אני אפילו עושה את 'מבחן החזיה', שולח אותה לשרותים להוריד את החזיה ולהניח אותה על השולחן לפניי כדי לדעת עד כמה היא בעניין, אבל הפעם בחרתי בזה, סמכתי על טלי ואני מאד מקווה לא להתאכזב.

פתחתי את הדלת וסקרתי אותי, מלמעלה למטה ובחזרה, הרושם הראשון קובע, דעות קדומות נקבעות על פי הרושם הראשון במקום על פי הניסיון שעליו הוא צריך להקבע, והרושם הראשון שקיבלתי מדקלה היה חיובי.

אומנם היא נראתה לי מבוגרת ממה שתארתי לעצמי, חשבתי שהיא בערך בגיל של טלי, אבל מעבר לזה מצאתי רק יתרונות, קודם כל המבט המושפל, כיאה לנשלטת מיומנת העומדת לפני המאסטר שלה, לבושה בחליפת עסקים נשית אדומה וחולצת משי בלבן בוהק שמדגישה את הגזרה החטובה שלה, חליפה שאפילו אני, הבור בענייני אופנה, מבין שהיא של הביוקר והיא תפורה על פי מידה, חזה גדול אך לא גדול מדי שעטוף בחזיית תחרה לבנה המציצה מבעד לכפתור הפתוח בחולצה, רגליים חטובות וחשופות, ללא גרביים, שצומחות מחצאית הפעמון ומסתיימות בנעלי עקב אדומות וכשעליתי חזרה בסקירה ראיתי את מה שפספסתי כשירדתי, את תחתוני הביקיני הלבנים הכרוכים סביב פרק כף ידה הימני, "תרימי ת'חצאית!" התחלתי את הסשן והיא הסמיקה השפילה עוד מעט את המבט והרימה את החצאית עד שהערווה העירומה שלה נחשפה, שפתי כוס נפוחים וכהים שפס וורוד נוצץ חוצץ בינם, ההוכחה שהיא אכן מנוסה מספיק כדי לדעת שלא מתייצבים בפני המאסטר לבושים בתחתונים!

"תִּכָּנְסִי!" פקדתי, "תשימי את התיק שלך שם" הצבעתי על פינת החדר, מתיחס לתיק הקטן שבידה, "ותתיצבי לפני" ניגשתי והתיישבתי על 'כסא המלך' שלי, אותו כסא ברזל שבניתי בהשראת 'משחקי הכס'.

על הברכיים, ביץ'" גערתי בה כשהיא נעמדה מולי, רגע היא נשארה המומה ואז ירדה על ברכיה, מסמיקה ומשפילה מבט, שולחת מבט אל ה"צעצועים" המונחים לפניה.

"תורידי ת'ז'קט!".

היא הורידה, קיפלה והניחה לצידה.

"איך קוראים לך?".

"דקלה, מאסטר יובל".

"לא מתאים לי, אני אקרא לך תותה! מה את אומרת?".

"תותה מבסוטה, מאסטר יובל" היא הסמיקה, קצת מתוחה, מהססת אם לחייך או להשאר רצינית.

"יפה, אהבתי," צחקתי וראיתי אותה נרגעת ומחייכת, "אז תורידי ת'חולצה, תותה מבסוטה!".

היא הורידה במהירות, קיפלה והניחה על הז'קט, נשארת וחזיית התחרה הלבנה לא ממש מסתירה את העטרה הכהה ואת הפטמה הנוקשה הבולטת.

"מה את רוצה שאני אעשה איתךְ, תותה?"

"שתשלוט בי מאסטר יובל" היא הסמיקה, "ש…תשפיל אותי, שתעשה ממני אסקופה נדרסת, שתעשה בי כרצונךָ"

"ואם אי ארצה לזיין אותךְ?"

"בשמחה מאסטר יובל, בכל חור שתבחר, בכל חור אפשרי"

"ואם לא תעשי מה שאני אומר לךְ?"

"אז תעניש אותי מאסטר יובל, גם אם לא תהיה מרוצה או סתם כי תחליט"

"כל מה שאני רוצה?"

"כל מה שאתה רוצה מאסטר יובל, מה שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה"

"אוקיי, תורידי ת'חצאית!"

היא התפתלה ובלי לעמוד היא הורידה את החצאית והניחה אותה מקופלת על החולצה, נשארת לבושה רק בחזיה ונעלי העקב והתחתונים המגולגלים על פרק כף ידה.

"מה מילת הבטחון שלךְ?"

"דם, מאסטר יובל"

"פששש, את זה עוד לא היה לי, עכשיו תורידי ת'חזיה!"

היא הורידה במהירות וחשפה סופית את שדיה, אשכוליות מפוארות, אומנם כבר השדיים לא זקופים, היא כבר מזמן לא בת 18, אבל עדיין יפים ובעיקר מגרים, "התחתונים!" והיא הורידה א התחתונים המגולגלים על פרק כף ידה והוסיפה לערימה, "ועכשיו הקולר!" הצבעתי על קולר העור הרחב המונח לפניה והיא אחזה בו בחרדת קודש וענדה אותו לעצמה על הצוואר, "יפה תותה מבסוטה, אשה יפה כמוך לא יכולה בלי עגילים" ציחקקתי והצבעתי על מצבטי הפטמות שכמו הקולר הכנתי מראש ועכשיו נחו לפניה, "אני בטוח שאת יודעת היכן לתלות אותם".

שוב היא הסמיקה כשהרימה את המצבט הראשון וראיתי את הבעת הכאב שחלפה לרגע על פניה כשהיא צבטה איתו את הפטמה השמאלית, צובטת ותולה אותו ואיתו המשקולת הקטנה המחוברת אליו שמתחה את הציצי שלה, לשניה היא עצרה, לקחה אוויר ואז הרימה את המצבט השני והצמידה אותו לציצי השני שלה, "מתאים לך תותה" צחקתי, "עכשיו הביצה" הצבעתי על ביצת תאווה כסופה שגם היא חיכתה לפניה, "אני צריך להסביר לך לאיפה לדחוף אותה?"

"לא מאסטר יובל" היא אחזה בביצה, התרוממה על ברכיה, פישקה רגליים והחליקה אותה בזהירות לתוך הכּוס שלה לפני שסגרה חזרה את רגליה כאילו מפחדת שהביצה תחליק ותצא.

"אימא'לה!" היא קפצה כשהפתעתי אותה ולחצתי על הכפתור בשלט שבידי והביצה התחילה לרטוט בתוכה, כנראה שהיא לא הבחינה שאני מחזיק בו, "סליחה מאסטר, התותה הופתעה, התותה מבסוטה והיא מודה למאסטר"

"נשחק משחק," חייכתי אליה, "אני אשאל ואת תעני!" ולמרות החיוך הייתה נימת אזהרה בקולי, "ברור?" ולחצתי שוב על הכפתור בשלט, מגביר את הרטט.

"ברור, מאסטר יובל".

"מאיפה את מכירה את טלי?"

"נפגשנו באחד הסשנים והתידדנו, מאסטר יובל"

"ספרי!" ושוב לחצתי והגברתי את הרטט.

"בפרוט? מאסטר יובל"

"בפרטי פרטים, אל תחסכי" ולחצתי שוב על השלט וראיתי על פניה שהרטט מחרמן אותה.

"בפעם הראשונה נפגשנו באחת ממסיבות החשק אצל המלכה דנה," היא התחילה לספר ובבת אחת נזרקתי למקום אחר, שומע אותה מתארת איך הן ישבו זו ליד זו עירומות מחזיקות שלט ועליו תג המחיר שהמלכה דנה קבעה עבור סשן איתן והן חיכו שאחד המאסטרים או מלכות יבואו וישלמו את המחיר שנקבע ואכן אחד המלכים שילם על שתיהן ביחד ולקח אותם לחדר שהמלכה הקצתה לו והמשיכה בתאור מה בדיוק הוא עשו להן אבל אני כבר הייתי במקום אחר, בראש שלי התרוצצו הזכרונות על המלכה דנה….

***

המלכה דנה היא זאת שהכניסה אותי לסצנה, המצחיק הוא שמי שהכירה לי את המלכה דנה הייתה חברה טובה שלה, דודה חנה, כן, למרות שהן על שתי קצוות הסצנה, זאת מלכה, שולטת קשוחה, ודודה חנה חתלתולה נשלטת כנועה, ולמרות שבסשנים בינן המלכה דנה הייתה קורעת לה ת'צורה, עדיין הן החברות הכי טובות, כאלה שלא מחמיצות הזדמנות להפגש כשדודה חנה בארץ או המלכה דנה בברלין, ולפני שחזרתי לארץ דודה חנה שאלה אם אני רוצה להמשיך בסצנה גם בארץ וכשאמרתי שכן היא התקשרה למלכה דנה, לידי.

מהשיחה ביניהן שמעתי רק את דודה חנה אבל יותר מזה שמעתי את הערצה בקולה כשהיא דיברה איתה, הערצה והתרפסות, דוגמה לאיך נשלטת כנועה עושה כבוד למלכה שלה וכן, דנה היא המלכה שלה והן לא מחמיצות הזדמנות לשלב סשן כשהן נפגשות.

את המלכה דנה פגשתי בפעם הראשונה ב'טאטי' ביהוד, ידעתי שהיא מבוגרת יותר מדודה חנה אבל לא ראו את זה עליה, להפך, אשה מטופחת בהופעה מרשימה ומעוררת כבוד, לבושה חליפת עסקים שהבליטה גזרה מרשימה ושדיים גדולים וזקופים. "דודה שלך אמרה לךָ את התנאי שלי?" המלכה דנה שאלה אותי אחרי שיחת נימוסים קצרצרה לפני שהביאו את הקפה והקרואסון שהזמנו.

"אהה," משכתי זמן, מנסה להזכר אם היא אמרה לי משהו כזה, "לא" השלמתי כשלא נזכרתי.

"חבל," היא חייכה, "בסשן הבא היא תשלם על זה" המשיכה בקול שלו ורגוע, "אם אתה רוצה להיות שולט טוב אתה חייב לדעת איך הנשלט שלך מרגיש!"

"ומה זה אומר?" לא הבנתי, "להצטרף אליך לסשן כדי ללמוד?" שאלתי בתמימות.

"גם זה יבוא, אבל רק אחרי שתעמוד בתנאי שלי" היא חייכה אלי, "אחרי שתעשה איתי סשן כנשלט!"

רעד עבר בגופי, לא ציפיתי לזה ולרגע קפאתי, מה נשלט? אני בא אליה כדי שתשלב אותי בסצנה כשולט! אבל אז נזכרתי בעצה של דודה חנה לפני שנפרדנו בשדה התעופה, "תשמע לי יובל," היא אמרה לי אז, רצינית, "תעשה כל מה שהמלכה דנה אומרת לך, אל תהסס! תשמע בקול הדודה שלך ואני מבטיחה לך שלא תצטער ו…עוד משהו," היא לשניה היססה ועצרה ואז המשיכה, "היא בטח תעשה לך ת'מבחן, אל תעשה בושות, תעמוד בו" היא חייכה, "טיסה נעימה" נישקה אותי במהירות על הלחי, הסתובבה והלכה עוד לפני שהספקתי לשאול אותה לאיזה מבחן היא מתכוונת.

זה לא שאני מזוכיסט אבל הסתקרנתי וגם קצת אוּתְגַּרְתִּי, אם דודה חנה יכולה אני בטח יכול, אז קיבלתי את העצה של דודה חנה ו…"אני מסכים לתנאי שלךְ" הסמקתי.

"אתה בטוח?" היא הביטה בי במבט חסר הבעה.

"אהה, כן"

"אתה משוכנע? תהיה מוכן להוכיח? דודה חנה סיפרה לך על המבחן?"

"אני משוכנע, דודה חנה אמרה לי שתעשי לי את המבחן אבל היא לא סיפרה לי איזה מבחן"

"מבחן פשוט," היא חייכה לעברי, "תלך לשרותים, תוריד את התחתונים שלךָ, תחזור כשהתחתונים ביד שלךָ, גלויים, ותפרוס אותם כאן, על השולחן,  לפניי" והיא פינתה את מרכז השולחן.

שוב הסמקתי, לא ציפיתי לזה, 'כַּאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבַדְתִּי' מלמלתי לעצמי או כמו שאומר אותו משפט מיתולוגי מ'מקבילית המוחות' "התחלתי ולכן אסיים" אז קמתי, מנסה  לשדר קוּל (Cool), הלכתי לשרותים והורדתי.

אני מוכרח להודות שזה גירה אותי כשהלכתי לאורך המסעדה עם התחתונים ביד, גלויים, בדיוק כמו שהיא דרשה ממני. ברגע הראשון היה נדמה לי שכל באי המסעדה מביטים בי אבל מהר מאד הבנתי שלמעט זוג אחד, שראיתי מביטים ומתלחששים, כל השאר עסוקים בענייניהם.

התיישבתי חזרה מולה ופרסתי את התחתונים במרכז השולחן מולה. היא חייכה, "תלמד טרונצ'ו," היא ציחקקה, "מנשים דורשים את החזיה, זה כבר יותר בולט, במיוחד אצל אלה עם השדיים הגדולים, המהדרין דורשים מהן גם וגם" היא עצרה ולגמה את שארית הקפה מהכוס, "עוד יומיים, 20:00 בדיוק! אצלי בבית, דודה שלךָ תשלח לך את הכתובת, היא מכירה אותה טוב טוב" היא שוב ציחקקה, "ויובל, תתכונן, הדודה שלךָ ביקשה בלי הנחות" היא קמה, אספה את התחתונים שלי, הכניסה אותם לתיק שלה והלכה.

יומיים אחרי מצאתי את עצמי עירום במרתף המשחקים המאובזר שלה, מובל על ארבע ברצועה המחוברת לקולר העור הרחב שאני בעצמי ענדתי על צווארי כאות לכניעתי והתמסרותי המוחלטת, זנב מתנדנד לי מאחור, תקוע בישבני עם פלאג-באט, ואם זה לא מספיק משפיל אז המלכה דנה גם החליטה לנייש אותי, דרשה שאלבש חזיה אדומה, כזאת שבדרך כלל מרימה ותומכת אבל לא מסתירה ת'פיטמות רק שאני גבר, שטוח כמו לוח שרטוט, אין לי מה להרים או לתמוך, חוטיני אדום שעל משולש הבד האדום מצוירות שפתי כוס שבינם פתחו חריץ מלמעלה למטה ודרכו מציץ לו הזין שלי, עומד! איך לא? וגם החוט הדקיק שבין פלחי ישבני לא הפריע לה לתקוע לי ת'זנב, שפתון אדום שהיא מרחה לי בוהק על השפתיים שלי וזוג עגילים אדומים גדולים תלוים לי על תנוכי האוזניים, עוד תוספת קטנה לתהליך הניוש שלי.

צעדתי על ארבע לצידה של המלכה דנה, קצת מאחור, עושה לה כבוד ומביט בה ככה מלמטה, לבושה בבגדי המלכה שלה, חזית עור שחורה, כזאת שתומכת ולא מסתירה ושלא כמוני לה היה במה לתמוך, שדיים גדולים ומפוארים, מכנסי עור שחורים, קצרים והדוקים שרוכסן ארוך חצה אותם מכפתור החגורה שמקדימה, עובר בין הרגליים ומגיע עד מעלה הישבן, נועלת מגפי עור שחורים שמגיעים לה כמעט עד הברכיים, מגפיים עם עקב דק וגבוהה שאני לא מבין איך היא מצליחה ללכת עליו בכזאת קלילות, ומוט ספנקינג עם קצה רחב מעור שחור תלוי לה על מרפק ידה הימנית. "ביצ'ית, תזכירי לי, איך קוראים לךְ?" היא ציחקקה, מדברת אלי בכוונה בלשון נקבה, עוד שלב בניוש שלי.

"כוסית, המלכה דנה" עניתי במהירות ובקול רם, "לביצ'ית קוראים כוסית" עניתי במהירות כי בפעם הקודמת שהיא שאלה אותי היא החליטה שעניתי לאט מדי והצליפה בישבני עם מוט הספנקינג שבידה.

"נכון, כוסית" היא אמרה באותו טון מלגלג, "ומה עושים לכוסית?".

"דופקים אותה?" שאלתי בחשש, מהרגע הזה בדיוק חששתי, אף פעם עוד לא דפקו אותי בתחת.

"נכון," המלכה דה המשיכה באותו טון מזלזל, "דופקים אותה וזה בדיוק מה שאני הולכת לעשות לךְ עכשיו אבל קודם את צריכה קצת הרפיה" והיא הצביעה על הזין שלי שעמד זקור ומתוח, "אנחנו הרי לא רוצים שחלילה זה יכאב לךְ" היא חייכה לעברי, חיוך זימתי כזה, "תורידי ת'תחתונים!" היא חזרה לטון הקשוח שלה, "בלי לקום!" היא פקדה כשהיה נדמה לה שאני הולך לעמוד ואני התפתלתי והורדתי, עכשיו תלבישי לךְ אותם על הראש, כמו כובע" היא צחקה ואני הסמקתי והלבשתי לי אותם, יודע עד כמה מגוחך אני נראה ככה, משפיל עיניים ומסמיק עוד יותר, "עכשיו תעמדי על הברכיים" היא חיכתה שאני אזדקף ואעמוד על ברכיי, "פישוק!" היא הצליפה עם המקל שבידה על ירכיי, "ועכשיו כוסית, תשפשפי, תעשי ביד! תאונני! וכדאי מאד שתגמרי מהר!".

עמדתי על הברכיים ואוננתי, המלכה דנה עמדה מולי, מביטה בי וחייכה,

חיוך מלגלג, משפיל, עושה לי את מה שהנשלטים שיהיו לי באים בשבילו,

שאני אשפיל אותם, מדגימה לי מה הם מצפים שאני, בעתיד כשולט, אעשה להם.

ניסיתי לגמור, שפשפתי במרץ את התותח המתוח שהתרומם בין רגליי אבל כלום לא קרה, "אני רואה שאתְ צריכה עזרה" היא התקרבה אליי עד שמכנסיי העור שלה כמעט נגעו בפניי, שלחה יד ופתחה את הרוכסן עד שהכוס שלה התגלה בפניי במלא תפארתו, שפתיים בשרניות כהות ונפוחות פרושות ככנפי פרפר וחריץ וורוד מנצנץ מפריד ביניהם, מפיצה ריח של אשה מיוחמת, "תלקקי!!" היא לא שכחה לפקוד עלי בלשון נקבה, משהו שאני צריך ללמוד אם אחליט בעתיד לנייש נשלט שלי, "תלקקי ותאונני!".

המשכתי, משפשף במרץ ומלקק לה, דוחף את הלשון לכוס וטועם את טעמיה, מפנק אותה ומתגרה מזה, שומע אותה גונחת בהנאה ומרגיש איך הזרע מתחיל לטפס במעלה הזין המתוח, עוד כמה שפשופים, עוד ליקוק תאוותני והלבה עלתה על גדותיה, מתפרצת במטח לבנבן וריחני ו…פאק! הבנתי שעשיתי טעות.

"כוסית, ביקשתְ רשות?" היא שאלה בקול נוזף שהרבה שמחה לאיד מהולה בו.

"לא המלכה דנה, סליחה המלכה דנה, עשיתי טעות המלכה דנה"

"אין אצלנו סליחה, יש עונש!" היא המשיכה באותו טון נוזף, "אבל קודם בא לי על התחת שלךְ" היא ציחקקה, "מכירה את תנוחת המזכירה?".

רעד עבר בגופי, הרגע ממנו חששתי התקרב עוד יותר, "כן המלכה דנה" עניתי בקול רועד, יותר מפעם אחת ראיתי את הסרט "המזכירה" והתנוחה הארוטית שהיא נשענת על השולחן חרוטה היטב במוחי.

"אז תעמדי" היא הצביעה על שולחן עץ קטן ומסיבי שכאילו חיכה רק לזה.

נעמדתי, מרוחק מעט מהשולחן, נשען עליו כשהמרפקים נושקים לשפת השולחן וכפות הידיים מונחות עליו, הרגליים מפושקות, רחב, והשולחן קצת נמוך מהרגיל (ואחר כך גם הבנתי למה) כך שישבני בלט לאחור. המלכה דנה נעמדה מצידו השני של השולחן, שאוכל לראות מה היא עושה, הורידה את המכנסיים הקצרצרים ובמקומם הלבישה לעצמה  סטראפאון עם תותב בצבע העור שלה. "אנחנו לא רוצות שתכנסי להריון, אהה, כוסית" היא ציחקקה והלבישה קונדום על התותב, "טעם תות, תטעמי!" היא התקרבה והגישה לי למציצה, מצצתי, טעמתי, שמנוני אבל באמת בטעם תות. "את יודעת" היא חייכה לעברי, ניגשה למכנסיים שלי שהיו זרוקים בצד ושלפה את החגורה, "לפני שאני דופקת אותךְ ניתן לך טעימה מהעונש שתקבלי" היא נעמדה מאחורי והפליקה לי על ישבני.

נשכתי שפתיים, כאב לי אבל אני גבר, חזק, ולא הוצאתי הגה מה שבדיעבד התברר לי כטעות, שולט אוהב לשמוע את הנשלט שלו כואב, הרי בשביל זה הם באים לכאן, זה מזוכיסט, אוהב שמכאיבים לו, וזה סדיסט, כן, בכל שולט ויהיה זה השולט הכי טוב בעולם מתחבא סדיסט, שאוהב להכאיב.

גם המכה השניה נחתה על ישבני ואני שתקתי, אבל את השלישית היא כיוונה היטב והיא פגעה לי ישר בין הרגליים, בביצים ובזין, שולחת זרם כאב בכל גופי ו…"פאק" התנשפתי, נושך חזק את שפתי שלא לצעוק אבל מתנשף בכאב.

הרגשתי את קצה התותב נלחץ על פי הטבעת שלי, "דפקו אותךְ כבר פעם בתחת?"

"לא המלכה דנה" עניתי והסמקתי.

"בתולה בעכוז" היא צחקה, "אני מתה על בתולות בעכוז," היא אחזה במותניי בשתי ידיה,  "אוקיי כוסית, תתכונני, אני הולכת לפתוח אותךְ".

התכוננתי, ידעתי שזה הולך לכאוב לי אבל אף אחד לא הכין אותי לקראת מה שקרה, המלכה דנה לא ריחמה עלי, הרגשתי את הלחץ המתגבר בפי הטבעת ואז, באבחת אגן חזקה היא חדרה לתוכי, קורעת את דרכה בפתח הצר שנמתח ככל יכולתו, חודרת למעמקי ישבני וקוברת את כל התותב בתוכו.

כאב לי, כאב חזק וצורב, כאילו נעצו שיפוד מלובן בפתח הכל כך צר, נשכתי שפתיים הכי חזק שיכולתי כדי לא לצרוח ובכל זאת נהמת כאב נפלתה מפי, "מה קרה כוסית?" היא ציחקקה, "רק שתדעי, לידה כואבת יותר" הוסיפה בקול מבודח ואני רק התנשפתי, מנסה להתרגל לאותו תותב התקוע לי מאחור.

יאמר לזכותה שהיא התחשבה בי, היום אני יודע את זה, גם התותב לא היה אחת מאותן מפלצות שהיו לה, גם הקונדום שהלבישה לעצמה היה משומן וגם היא עצרה רגע כך בתוכי ולא זזה, נותנת לי רגע להתרגל לפני ש-"פתחתי אותךְ" היא ציחקקה, "זהו, הכוסית כבר לא בתולה" הוסיפה בטון מחוייך והתחילה לזיין אותי בתחת.

המלכה דנה זיינה אותי בהתלהבות, "אני טוחנת אותךְ" היא לחשה לי כשהתותב משתפשף בפי הטבעת המתוח עליו ושולח גלי חום בגופי, ידעתי מראש שיכאב לי, ידעתי שיצרוב לי שם, אבל הכל היה בתאוריה ועכשיו הרגשתי את זה ממש אבל מה שהכי הפתיע אותי היה שהרגשתי שנעמד לי מחדש, כן, דפקו אותי בתחת ואני התגריתי, "זה בסדר כוסית" המלכה דנה גחנה מעלי ולחשה לי באוזן ביד אחת אוחזת בזין שלי ומתחילה לשפשף לי אותו ובשניה ממוללת לי את הפטמה הנוקשה, "זה לא אומר שאתְ לסבית, זה קורה לכולם" היא הוסיפה, צוחקת, והרגשתי את שדיה הגדולים נמעכים אל גבי ופתאום הבנתי שכשלא ראיתי היא הורידה לעצמה את החזיה שלבשה.

המלכה דנה התנשפה בכבדות, היה ברור שהיא בדרך לאורגזמה הראשונה שלה, "כן כוסית, אני מזיינת אותךְ" היא לחשה לי בקול מיוחם, צובטת לי בפטמות הרגישות והרגשתי את הפטמות הנוקשות שלה דוקרות בגבי, "כן, הנה, עכשיו" היא המשיכה באותו קול חרמני-מתנשף והגבירה את הקצב, "כן, עכשיו, קחי!" היא נעצה את עצמה הכי חזק שאפשר ועצרה, דוחפת ולוחצת ו…"כן!!" וזה היה כן ארוך ותאוותני של מי שגומרת, "כן! אני מתה על התחת שלךְ" היא לחצה בחוזקה ורגע אחרי הרפתה ויצאה, "אל תזוזי!" היא עצרה אותי, "וואו, את זיון טוב" היא ציחקקה, "על הברכים!" היא הורידה אותי על ברכיי לפניה והורידה את הקונדום מהתותב שעדיין צמוד לגופה, "תמצצי לי, תמצצי ותאונני, אני עוד לא גמרתי אתךְ!"

מצצתי, נכון שידעתי איפה זה היה רק לפניי רגע אבל כל הסימנים נעלמו עם הקונדום שהיא השליכה לפח, מצצתי ושוב שפשפתי לעצמי, מאונן והפעם לא הייתי צריך הרבה כדי לגמור, לשפוך את זרעי לשווא על רצפת מרתף השעשועים שלה, "אוקיי כוסית, הגיעה שלב העונש" היא ציחקקה, "תעלי! על ארבע!" היא העמידה אותי על במה קטנה, "ועכשיו בואי נאזוק אותך קצת" היא לקחה מוט פישוק עם אזיקים לידיים ולרגליים והתחילה לאזוק אותי.

יש משהו משפיל בעמידה הזאת כשהידיים משוכות לאחור, פרקי הידיים אזוקים לפרקי הרגליים מה שגורם לראש לרדת למטה ולישבן לעלות ולבלוט, המפשק פתוח למלוא אורכו והפרטיים שלך חשופים ללא הגה, וכל כולך נתון לחסדיה של המלכה שלך וזה כנראה גם מה שמעניק לה את הרגשת השולט שהיא כל כך מחפשת.

באותו הלילה המלכה דנה העבירה לי קורס מעשי מזורז בהצלפות. את טעם החגורה כבר טעמתי לפי שהיא זיינה אותי והיא התחילה עם מחבט הקריקט הגדול, הצלפה אחת על כל פלח ישבן, עברה למחבט הפינג-פונג והוסיפה עוד שתי הצלפות לכל פלח, עם הקיין היא צרבה שני פסים אדומים כואבים, אחד לכל פלח שלא תהיה הפליה והוסיפה עוד שנים עם מקל הספנקינג שלה אבל אז היא לקחה את מחבט העור וזה כבר היה סיפור אחר, קודם הצלפה על כל פלח כואב ואז הגיע ה"בונוס", מכה כואבת בין הרגליים, בדיוק במקומות הכי רגישים שלי, ואם עד עכשיו הצלחתי להחזיק מעמד ולא לצרוח עכשיו זה כבר היה סיפור אחר וצעקת הכאב שלי החרידה את חלל מרתף השעשועים שלה ואם זה לא הספיק לי היא הוסיפה לי עוד אחת מתנה, סוחטת ממי עוד צרחת כאב חזקה.

"כוסית, עומד לי" היא ציחקקה תוך שהיא מלבישה לעצמה קונדום חדש על התותב, "ואיך בא לי לבקר בתחת האדום שלךְ" היא המשיכה כשהיא עומדת מעל ישבני המורם והניחה את ראש התותב על פי-הטבעת שלי וננעצה אותו בחוזקה אל תוך אחוריי.

כאב לי, נשכתי שפתיים, התנשפתי אבל לא צעקתי. נכון אני כבר לא בתול שם ועדיין זה כאב לא פחות מהפעם הראשונה, אותו כאב צורב של שיפוד מלובן שדוחפים לך לתחת רק שהפעם היא לא נתנה לי זמן להתרגל והתחילה מייד לזיין, לטחון לי ת'תחת בתנועות מהירות וחזקות והרגשתי את הצריבה בפי הטבעת גדלה והולכת.

לשמחתי היא גמרה הפעם יותר מהר, שחררה אותי מהאזיקים, הסירה את הקונדום מהתותב והורידה אותי שוב למצוץ לה, למצוץ ושוב לשפשף רק הפעם כדי להעמיד אותו.

"כוסית, את יודעת מה ההבדל בין אשה ובין גבר?" היא הפתיעה אותי.

"לא המלכה" השבתי בפה מלא ובחשש, הרחתי מלכודת.

"כשגבר גומר מתרכך לא והוא לא יכול להמשיך אבל אצלי, אחרי שגמרתי, הוא עומד כמו חדש" היא ציחקקה, "ואת יודעת מה אני עושה כשעומד לי?"

"מזיינת אותי?" ורעד עבר בגופי.

"כן כוסית, מזיינת אותך, והפעם בא לי לדפוק אותך כמו נקבה" והיא דאגה שאשכב על הגב על אותו שולחן נמוך שקודם נשענתי עליו, ישבני נושק לשפת השולחן ורגליי מורמות ומפושקות וכששכבתי כמו שרצתה היא נעמדה בין רגליי, מכוונת את התותב שלה שהיה בדיוק בגובה החור של התחת שלי, בתנועת אגן חזקה היא תקעה לי אותו, אחזה בידיה את פרקי כף רגלי ופישקה אותם עוד יותר ובלי לחכות התחילה לזיין אותי בהתלהבות.

אני לא יודע עם החור של התחת שלי כבר התרגל או שבתנוחה הזאת התותב מחליק טוב יותר אבל נראה לי שכאב לי פחות, או אולי כבר התרגלתי לכאב והוא פחות הציק לי, רק שהכאב קצת פחת אבל הצריבה להפך, התחזקה, ואני לא צריך להיות רופא כדי לדעת שהיא תלווה אותי עוד איזה יום או יומיים.

עכשיו יכולתי לראות את השדיים שלה במלוא תפארתם, גדולים עם עטרות פטמה כהות וגדולות ופטמה זקופה ונוקשה במרכזן, קופצות ורוקדות בקצב נעיצותיה,  "תזכירי לי, איך קוראים לךְ?" היא לחשה בקול מתאווה.

"כוסית, מלכתי"

"ומה עושים לכוסית?"

"דופקים אותה, מלכתי"

"ומה אני עושה לךְ?"

"דופקת אותי"

"כן, דופקת אותךְ, מזיינת אותךְ, טוחנת אותךְ, כן, זה טוב" היא התנשפה בכבדות, דוהרת במהירות אל עבר האורגזמה השלישית שלה הערב, "כן, הנה, עכשיו, כן! כן!! ע—כ-ש-י-ו-!" היא גמרה בסערה.

רגע היא עוד נשארה ככה בתוכי לפני שמשכה את עצמה ויצאה מהתחת שלי. "כוסית, אני רואה שאת מחורמנת" היא ליטפה את הזין המתוח שלי, "בואי!" הובילה אותי למיטה שבצד החדר ברצועה שעדיין הייתה מחוברת לקולר שלי, "תשכבי על הגב" הצביעה על המיטה, "כן, ככה" והיא קשרה אותי לפינות המיטה ברצועות שהוכנו במיוחד לזה, מותחת את הידים והרגלים לצדדים עד שלא יכולתי לזוז, "כן," היא עלתה על המיטה ונעמדה מעליי כשאני בין רגליה, מורידה את הסטראפאון ונותנת לי להציץ למגרש המשחקים הפרטי שלה, "כן כוסית שלי, עכשיו בא לי לנרתק אותךְ" ובלי הרבה לחכות היא השתפדה על הזין המתוח שלי והתחילה לדהור אל עבר עוד אורגזמה חייתית שלה.

פעמים היא גמרה ובפעם השלישית גמרנו ביחד, נותנת לי לרוקן את בקבוקיי המלאים בתוכה ואפילו מוחלת לי שלא ביקשתי רשות. אחר כך היא התעטפה בחלוק שלה ורק אז שחררה אותי, "תתלבש ונדבר" והיא ניגשה למכות הנספרסו שעמדה על השידה בצד, "תשתה אספרסו? ריסטרטו, רומא או ליוונטו?" היא חייכה לעברי.

ישבו ודיברו, עכשיו כבר היא קראה לי יובל ודיברה אלי בגוף זכר. היא שאלה אותי אם אני מצטער על הסשן ואמרתי שלא, היא שאלה אם אני רוצה סשן נוסף כזה וגם הפעם אמרתי שלא והיא חייכה, "תראה יובל, היה חשוב שתבין מה הנשלט שלך מרגיש לפני שאני מסדרת לך סשן כשולט" היא חייכה לעברי, "אם אתה בכלל רוצה סשן כזה".

"רוצה" עניתי, "אבל לא מחר אני צריך קצת לנוח"

"לא עכשיו, כן, תנוח" היא צחקה, "אולי בעוד שבוע, אני אתקשר איתך", "בוא נראה מי מתאים לנו לפעם הראשונה שלך" היא קמה ניגשה לעבר הקיר הרחוק והמוחשך והדליקה מספר מנורות שהאירו עליו ונגלה בפני לוח שעם גדול שאליו מוצמדים תחתונים וחזיות, "תלמד" היא צחקה למראה ההפתעה על פני, "לכל שולט טוב יש משהו כזה, אנחנו בברנז'ה קוראים לזה רשימת ההמתנה שלנו, כל אלה שמבקשים שנזמין אותם לסשן נוסף, אלה" היא הצביעה על אזור של תחתוני נשים מכל המינים והצבעים שהיו מתוחים וצמודים בשלוש סיכות נעיצה ועל כל אחד מהם רשום שם, מספר טלפון ומספר נוסף, "זה הציון" היא הסבירה לי עוד לפני שהספקתי לשאול, "ואלה" היא הצביעה על זוג תחתוני ביקיני לבנים שעליהם רשום  'חנה' "התחתונים של הדודה שלך" היא ציחקקה ואכן זיהיתי את 49+ , הקידומת של גרמיה, בראש מספר הפלאפון שלה והציון 9+, הציון הכי גבוה שראיתי והיו רק מעטים כאלה, "אלה של הגברים" היא המשיכה והסבירה, מצביעה על אזור של תחתוני גברים המתוחים ותלויים וגם אליהם שם, מספר פלאפון וציון, "אלה," הצביעה על צמדים של תחתוני גבר וחזיה שהיו צמודים אחד לשני ומוצמדים ללוח השעם הגדול, "הם של זוגות שביקשו סשן משותף, לא בהכרח נשואים אבל עושים סשן ביחד, ואלה," היא חייכה והצביעה על מספר תחתוני גברים ונשים שהיו תלויים בצד, "אלה של מי שביקש להיות שותף שלי לסשן והסכמתי".

"ואני, אני גם יכול להצטרף לרשימה המכובדת הזאת?"

"נראה" היא חייכה, "אחרי הסשן המשותף הראשון אני אחליט".

אין ספק שהיא קרעה לי ת'תחת וקצת הפתיע אותי שזה מה שנותן לנשלטים את הסיפוק שלהם, כנראה שבאמת לא מתאים לי להיות נשלט. יומיים התהלכתי מתנדנד כברווז וברגליים מפושקות כמו איזה קאובוי זקן שבילה את כל חייו על אוכף הסוסה. לאמא אמרתי שנפלתי, אני לא יודע אם היא ניחשה אבל מה שחשוב זה שהיא לא הציקה לי יותר. מהחברים התחמקתי, הם בוודאי היו מבינים והשמועה שאני גיי הייתה מתפשטת כאש בשדה קוצים, ורק זה חסר לי.

בליל שבת נפגשתי עם החברה, ישבנו אצל דושי וצחקנו, את השם הפרטי של דושי אף אחד לא זוכר ודושי זה קיצור של שם המשפחה הארוך שאף אחד לא יכול להגות, בסוף נשארנו רק שנינו ועשינו את זה, לא פעם ראשונה שאנחנו שוכבים, אנחנו אומנם לא חברים אבל היא אוהבת לשכב איתי, לדבריה אין כמו זווית ההתקפה שלי, אותה זוית שבה הזין חודר לפות שלה, שעושה לה את זה.

עשינו את הסקס הכי ונילי שיש, התנוחה המיסיונרית, אפילו לא דוגי, ועדיין נהניתי מזה, נהניתי לשכב עליה ככה, למחוץ את שדיה ולפמפם אותה, לזיין אותה ולשלוח אותה לאורגזמה אחר אורגזמה ואין משהו שיכול לנפח אגו של גבר יותר מההצלחה שלו לתת למישהי את עונתה בגדול ואין ספק שדושי קיבלה ממני את עונתה בגדול, לדעתי כל מי שהיה בסביבה שמע את זה.

בשבת הייתה לי שיחת סקייפ (skype) ארוכה עם דודה חנה בגרמניה, סיפרתי לה בפרוט על הסשן שהיה לי והיא, בתמורה, נתנה לי עצות וטיפים מניסיונה לגבי הסשן המשותף שהמלכה דנה מתכננת לי.

ביום שלישי פגשתי שוב עם המלכה דנה ב'טאטי', הפעם בסניף בגבעתיים. מצחיק, איך גם לא בסשן אני ממשיך לקרוא לה ככה, "יובל," היא אמרה לי אחרי מילות הנימוס המקובלות ואחרי שלגמנו מהקפה שהביאו לנו, "מצאתי לךָ את הנשלט המתאים לפעם הראשונה שלךָ"

"נשלט???" כמעט התפלצתי.

"כן, נשלט, גבר" ופניה קיבלו הבעה רצינית, "לשולט טוב אסור להתמקד רק בנשים"

"כן, אבל, את יודעת, אני לא הומו" הסמקתי.

"מה הקשר להומו?" היא חייכה, "אני עושה את זה עם הדודה שלך אז זה הופך אותי ללסבית?? לא!" היא שאלה וענתה, נחרצת, לא נותנת לי הזדמנות לענות, "ראית את התחתונים התלויים על הקיר, אני חוגגת עם שני המינים וככה גם אתה צריך לנהוג, תגיד, אף פעם לא זיינתָ גבר?"

"לא" הסמקתי.

"וגבר לא מצץ לךָ?".

"גם לא".

"הפסדתָ, תנסה ותראה שלא תצטער, מקסימום אם תרגיש שאתה לא יכול אני שם כדי לגבות אותךָ אבל תזכור! הפסקתָ, הפסדתָ, בזה נגמר הקשר ביננו.

איך אמא שלי תמיד הייתה אומרת לי? "יובל, אם לא תנסה איך תדע?" אז החלטתי לנסות והסכמתי.

ביום חמישי בערב הגעתי לבית של המלכה דנה, "הם מחכים למטה, במרתף" היא הסבירה לי אחרי ה"שלום", "מה נשמע?" ו-"איך אתה מרגיש?" השגרתיים.

"הם?"

"כן, זוג, גבר ואשה, הגבר בשבילךָ והאשה בשבילי, גם אני צריכה לעשות משהו, לא?" היא ציחקקה, "תתפשט" היא הושיטה לי חלוק רחצה כמו שהיא לבשה.

"פה, אתה מתבייש ממני?" היא ציחקקה כששאלתי איפה אי יכול להחליף בגדים, "כבר ראיתי אותך עירום וגם אני עירומה מתחת" והיא פתחה את החלוק ונתנה לי לראות שהיא לא לובשת כלום מתחתיו.

התפשטתי ולבשתי את החלוק, בדרך למרתף המלכה דנה הסבירה לי עוד כמה דברים, תאומים אחרונים ומה היא מצפה ממני, "אתה מכיר אותם אבל אל תגיד כלום, תזכור, אנונימיות היא שם המשחק!" היא השלימה ופתחה את הדלת למרתף.

הופתעתי, קודם כל כי ציפיתי לראות רכיכה, חנון סיסי כזה, ועל ברכיו במרכז החדר כרע גבר שרירי וחסון, ושנית כי אכן הכרתי אותם, זוג נשוי שמככב במדורי הכלכלה והרכילות, הוא איש היי-טק מצליח שמככב בעיקר במדורי הכלכלה ואורח קבוע בכנסי חדשנות והיא פליטה של מספר תכניות ראליטי, דוגמנית ובעיקר פרשנית בתכניות הטוק-שואו על תכניות הראליטי שמשודרות או סתם על הנעשה בביצה, ושלישית איך שהם נראו, היא "לבושה" רק בקולר עור עם חגורה המחוברת אליו והבושם שלה ותאמינו לי רק מלראות אותה עירומה הזדקר לי התותח, והוא מנוייש למשעי, יותר ממני בסשן שהיא עשתה לי, עגילים ושפתון אדומים, קולר עור אדום וחגורה המחוברת אליו, חזיה אדומה, רק שאצלו זאת הייתה חזיית מדונה עם קונוסים וציור של פטמות בקצה, חוטיני שרוכים אדום שמישהו הוריד לו את משולש הבד שבחזית וכל הזין נשאר גלוי, חגורת בריות אדומה שאחזה בגרבי רשת אדומים המתוחים על רגליו ונעלי עקב אדומות להשלמת המראה.

התחלנו בשם שניתן להם, המלכה דנה בחרה לאשתו ב-שרמוטה, אני לא הייתי מקורי ובחרתי בשם שהיא נתנה לי, כוסית. אחר כך מילת הבטחון ופה הם היו אחידיי דעות ובחרו בטריוויאלי, 'אדום', "ומה אתה אומר מאסטר יובל?" המלכה דנה פנתה אלי, "שניקח אותם לטיול?".

הובלנו אותם בחגורה סביב החדר, מהטיפים של דודה חנה ידעתי שאני צריך ליזום, למצוא תרוץ ולהעניש אותו, ידעתי גם איך, עוד טיפ של דודה חנה, הלכתי לאט והוא נכשל ועבר אותי מעט וזה הספיק לי, "כוסית, לא עשיתְ לי כבוד, מגיע לךְ עונש!" הודעתי לו, קשוח, וראיתי את החיוך על שפתיה של המלכה דנה, "על הברכיים! כפות ידים על העורף!" פקדתי עליו, "פישוק!" חיכיתי שהוא יפשק, האמת שקצת רעדתי אבל התגברתי ובעטתי לו עם גב כף הרגל חזק בביצים!

לרגע הוא הופתע, כאב לו, איך לא? והוא תפס ת'ביצים שלו, מתנשף מכאב ו…"תודה מאסטר יובל" הוא התנשם, "סליחה מאסטר יובל, זה מגיע לי" הוסיף בקול מתחנף.

"דודה אנה?" המלכה דנה חייכה אלי.

"כן" חייכתי חזרה, מסמיק קצת.

"וואו, איך אני אוהבת לעשות לה את זה", ושוב היא חייכה, "שרלילה!" היא פנתה לאשה, "כל עונש של בעלך הוא גם עונש שלך!" היא הודיעה את מה שסיכמנו מראש.

"כוסית שמעתְ" פניתי לבעל, "ולהפך, כל עונש של אשתך הוא גם עונש בשבילךְ" ובאופן הכי טבעי גם אני המשכתי את הניוש שלו ופניתי אליו בלשון נקבה.

"מה לא ברור שרלילה? על הברכים. כפות ידים על העורף ומרפקים לאחור. יופי, ועכשיו פישוק!" ורגע אחרי היא בעטה לה בכוס, בעיטה חזקה למקום הרגיש, פוגעת בשפתיים הבשרניות והרגישות, שסחטה ממנה גניחת כאב חזקה ואילצה אותה לתפוס במקום הכואב.

"מציצה טובה, זה מה שאני צריכה עכשיו, מה דעתך מאסטר יובל?" המלכה דנה חייכה.

"דווקא מתאים לי"

"אז בוא" היא הלכה לעבר שני כסאות שעמדו במרכז החדר, מובילה לצידה את האשה ואני אחריה, מוביל את הבעל ומתיישב בכסא לידה, מתיישב ופותח את החלוק, מפשק רגליים ו"בוא, תמצוץ לי!" הזמנתי אותו, מצביע על הזין הזקור שלי.

המלכה דנה הביטה בי וחיכתה, שנינו ידענו שזה רגע האמת הראשון, ראיתי אותו מתקרב עלי על ברכיו, "ברשותך מאסטר יובל" הוא פנה אלי בקול מתחנף ופישקתי את רגליי עוד יותר, "רשאי" הודעתי בקצרה ועצמתי עיניים, הרגשתי איך הוא אוחז בעדינות בזין שלי ורגע אחרי מכניס אותו לפיו והתחיל למצוץ ו…פתחתי עיניים, העולם לא קרס, להפך, היה לו פה חם והיה משהו במציצה שלו שחירמן אותי, "כן," גנחתי בקול, נהנה, "תמשיכי!" וזה כנראה היה הסימן שהמלכה דנה חיכתה לו כי "שרלילה, למה את מחכה? הרגע הרווחת לשניכם עוד עונש אבל עכשיו תמצצי!" וגם אותה התחילו לפנק.

זאת לא הייתה הפעם הראשונה שמוצצים לי אבל זאת הייתה אחת המציצות היותר טובות שחוויתי עד אז, כנראה שגם הוא מכיר את התאוריה שכדי להצליח במציצה או זיון צריך לעשות את מה שאתה רוצה שיעשו לךָ וכנראה שאת זה בדיוק הוא עשה לי כי בתכל'ס הצליח לו ואני נהניתי, ישבתי בכסא ברגלים מפושקות והבטתי בראש שלו נע קדימה ואחורה כשהוא מכניס ומוציא את הזין שבפה שלו, מחליק עליו בשפתיו הקפוצות ומתופף בעדינות בשיניו ולא יכולתי שלא להאנח בהנאה, בדיוק כמו המלכה דנה שלצידי שכנראה קיבלה פינוק לא פחות ממני.

הרגשתי שאני מתקרב לשיא שלי, לפני שנכנסנו שאלתי את המלכה דנה אם מותר לגמור לו בפה והיא צחקה, "זה בדיוק מה שהוא מצפה ממךָ שתיתן לו לינוק מהצוף שלךָ", "כן!" גנחתי בקול ואחזתי חזק את ראשו בידי, "כן, הנה" הצמדתי את פניו לערוותי, "כן, הנה, זה בא!" הודעתי ולרגע חששתי ועזבתי את ראשו אבל הוא רק מצץ בתאווה, "כן! הנה! עכשיו!" אחזתי שוב בראשו והצמדתי אותו בחוזקה, "כן, קח!" דחפתי את הזין הכי עמוק לפיו ויריתי מטח ראשון של שפיך סמיך וחמים,  ראשו והוא בלע בשקיקה, "כן! קח! קח!!" יריתי מטח אחר מטח.

כנראה שהייתי כל כך שקוע שלא שמתי לב שגם המלכה דנה לצידי קיבלה את עונתה מהלשון של האשה, "נו? איך? שווה?" המלכה דנה חייכה אלי כשהתאוששתי.

"כן" חייכתי חזרה, "שווה"

"אמרתי לךָ" היא צחקה, "בוא, יש לנו עונש לבצע".

"מחבט הקריקט?" הצעתי

"מקובל עליי", היא צחקה, "שרלילה, בואי, תשעני על השולחן" המלכה דנה פנתה לאשה.

"כוסית, תשעני לידה" הורתי לבעל וניגשתי עם המלכה דנה לבחור מחבט.

ארבע מכות עם מחבט הקריקט הענקו לכל אחד מהם, מכה אני ומכה היא, צובעים את ישבנם באדום, "אל תזוזו!" המלכה דנה פקדה עליהם אחרי המכה הרביעית והאחרונה, "אין כמו לדפוק תחת חם ואדום" היא חייכה לעברי, לקחה סטראפאון משידת הצעצועים שלה, הפילה מעליה את החלוק שלבשה והלבישה אותו לעצמה, "תצטרף אלי מאסטר יובל?".

היה לי ברור מה היא רומזת, בעצם היא לא השאירה לי ברירה, מובילה אותי אל רגע האמת השני שלי שהגיע מהר ממה שציפיתי, "ברור המלכה דנה" חייכתי אליה ונעמדתי מאחורי הבעל, "פישוק!" סימנתי לו עם הרגל להרחיב את הפישוק, "כוסית, תפתחי את התחת!" את זה למדתי בגרמניה רק ששם זאת הייתה אשה, "כן, ככה" העברתי אצבע לאורך חריץ התחת שלו והרגשתי את הרעד העובר בגופו, "עכשיו תזמיני אותי!" וראיתי את מבט הערכה על פניה של המלכה דנה.

"מאסטר יובל, הכוסית מזמינה אותךָ לדפוק אותה" הוא צווח במין תאווה שלא ציפיתי לה.

"איפה את מזמינה אותי לדפוק אותךְ, כוסית?"

"בתחת מאסטר יובל, תדפוק אותי בתחת" הוא ענה בקול מתאווה וברקע שמעתי את אשתו מזמינה את המלכה דנה לבקר בתחת שלה.

רגע האמת השני הגיע, בתחת כבר זיינתי, אומנם רק נשים אבל תחת זה תחת שכנעתי את עצמי, הצמדתי את ראש הזין המתוח לפי-הטבעת המכווץ שבין פלחי ישבו המפושקים לכבודי, אחזתי חזק במותניו ובאבחת אגן חזקה דחפתי לו את כל הזיין עמוק לתחת שלו.

"פאק!" של כאב הוא סינן בין שיניו וכל גופו נמתח ומימיני שמעתי את אשתו מתנשפת כשהמלכה דנה תקעה בה את התותב הגדול שלה, "תודה מאסטר יובל, תודה שתקעתי בי את הזין הגדול שלךָ" הוא שוב הפתיע אותי, "ותודה שאתה מזיין אותי" הוא הוסיף כשהתחלתי לפמפם בישבנו.

צדקתי, תחת זה תחת, אותו חיבוק צמוד של פי הטבעת סביב הזין שבתוכו, אותו חום שמתחיל להתפשט מהשפשוף הנעים ואותה הרגשת שליטה שאותה אני מחפש כי מה זה שגבר צייתן וכנוע, בטח ובטח גבר חסון ושרירי כמוהו, פותח ת'תחת שלו ומזמין אותך לביקור אם לא שליטה?

"ספר לאשתך מה אני עושה לך!" דרשתי ממנו.

"אשתי, הוא דופק אותי בתחת" הוא לא היסס וצעק.

"ואתה אוהב את זה?"

"כן מאסטר יובל"

"אז ספר לה!"

"אשתי, מאסטר יובל דופק אותי בתחת ואני אוהב את מה שהוא עושה לי"

"ואת?" המלכה דנה הפליקה על ישבנה של האשה.

"בעלי, המלכה דנה מזיינת אותי בתחת ואני אוהבת את זה" היא צרחה בתגובה ושמעו בקולה שהיא מתקרבת לשיאה.

"פאק, מאסטר יובל, מבקש רשות לגמור" הבעל שוב הפתיע אותי.

"שלילי! לא מרשה" עניתי כשהמלכה דנה סימנה לי "לא" עם הראש.

"בבקשה מאסטר יובל, אני חייב" הוא התחנן.

"לא!"

"בבקשה, מאסטר יובל, בבקשה, פליז…. פאק! סליחה מאסטר יובל" הוא כמעט בכה כשריח שפיך טרי מילא את המרתף, "סליחה, לא יכולתי, זה התפרץ".

"ויש אצלנו סליחה?" הפלקתי על ישבנו החשוף וניסיתי להשמע אכזרי וקר.

"לא מאסטר יובל, אין, אני מצטער, מגיע לי עונש"

"שמעת שרלילה שלי, בעלך סידר לך עוד עונש" המלכה דנה אמרה לה בקול מלגלג כשהיא טוחנת לה את התחת.

טחנתי אותו, דפקתי אותו בתחת בתנועות ארוכות וחזקות, הייתי מגורה בטרוף והרגשתי שזה בא לי, "קח!" נצמדתי חזק לישבנו, "קח!" דחפתי עוד קצת ויריתי מטח זרע ראשון עמוק בתחת שלו, "קח!" התנשפתי ויריתי עוד מטח סמיך וחמים, "כן, זה טוב לגמור לךְ בתחת" צרחתי ולא האמנתי שאני אומר את זה, דפקתי גבר בתחת ונהניתי מזה! עוד שניה ויריתי גם את המטח השלישי והאחרון, חיכיתי עוד רגע שהטפטוף יסתיים ושלפתי את עצמי מישבנו.

המלכה דנה גמרה לא הרבה אחריי, ולפי גניחות ההנאה שלה והפטמות הכהות והזקורות היה ברור שזאת גמירה מפנקת, "תנקי לי!" היא התיישבה חזרה על הכסא ברגליים מפושקות והאשה מיהרה על ברכיה, לקחה מטלית לחה וניקתה לה ת'תותב, "למה את מחכה?" פניתי גם לבעל והוא מיהר ועשה כמוה, מנקה לי את הזין במטלית לחה ובמגבת ו…

…"אני וטלי נפגשות מדי פעם ועושות את זה" שמעתי פתאום ובבת אחת חזרתי למציאות, לסשן שלי עם דקלה!

"מה? מה אמרת?" לחצתי שוב על הכפתור בשלט והיא קפצה בהפתעה.

"ש…" היא התחילה בחשש אבל עוד לחיצה הבהירה לה שאני מצפה לתשובה מהירה, "אמרתי שאני וטלי נפגשות מדי פעם ועושות את זה, אתה יודע מאסטר, סקס של נשים".

"את מוצצת לה?"

"כן מאסטר"

"והיא לך?"

"גם מאסטר", .

"והיא מזיינת אותך?" ושוב לחצתי על השלט וראיתי איך היא סוגרת חזק ת'רגלים ומשפשפת ירך לירך.

"כן מאסטר, עם הסטראפאון שלה" היא התנשפה, מחככת חזק את הירכיים, "בבקשה מאסטר, מבקשת רשות לגמור".

"שלילי! אני לא מרשה לךְ" הכרזתי ברשעות, "ואת? את זיינת אותה?"

"גם מאסטר" היא ענתה בקול מתחנן, "זיינתי אותה, בבקשה מאסטר תרשה לי לגמור"

"שלילי!" חייכתי, חיוך מלגלג כזה ואם זה לא מספיק גם לחצתי שוב, מגיע לרטט החזק ביותר וזה היה הקש ששבר את גב הגמל בשבילה, "מאסטר למה?" היא התחננה, "מאסטר בבקשה, בבקשה, פליז, אני…. פאק!" היא נמתחה כולה ורעד עבר בגופה והיה לי ברור שהיא גומרת, "סליחה מאסטר, מצטערת מאסטר, תותה גמרה מאסטר, תותה לא שמעה בקול המאסטר שלה, תותה ילדה רעה מאסטר, מגיע לתותה עונש!"

נכון, מגיע לה עונש, אבל גם הייתי מחורמן בטרוף אז אזקתי אותה באותה תנוחה משפילה עם מוט הפישוק עם האזיקים לרגליים ולידיים, הראש למטה, הישבן גבוה למעלה והרגליים מפושקות רחב עד שכל אוצרותיה חשופים לעיניי, קודם הפלקתי לה חמש מכות כואבות עם מחבט העור ולא פיספסתי את הזדמנות לפגוע לה בשפתי הכוס הנפוחות מתאווה ורק אז נעמדתי מאחוריה, כופפתי ברכיים ובתנועת אגן תקעתי את עצמי עמוק לכוס הרטוב והחם שלה.

הכוס לא היה המטרה, זיינתי אותה בכוס רק כדי לשמן לי את הזין באותו נוזל סיכה טבעי שלה, כמה פמפומים והרגשתי שהיא דוהרת במעלה אורגזמה נוספת אבל בדיוק אז שלפתי אותו, "למה מאסטר?!?" היא צרחה באכזבה, "תודה מאסטר" היא צרחה שוב, הפעם בהנאה, כשתקעתי לה אותו עמוק בתחת, "מבקשת רשות לגמור!" היא המשיכה באותה אקסטזה שלה והפעם הרשתי לה, היא גמרה ואני טחנתי לה את התחת ומהר מאד גם האורגזמה שלי התפרצה.

אותו לילה חגגתי עליה, חגגתי אבל גם היא קיבלה בדיוק את מה שהיא באה בשבילו, הענשתי אותה, גמרתי לה בכל חור, בכוס אפילו פעמיים, בפעם בשניה נתתי לה לרכב עליי, טיפ שקיבלתי בזמנו מהמלכה דנה ואני נוהג לממש אותו, רק לנשים! "אם אתה נהנה מנשלטת, אתה יודע, כזאת שהיית רוצה לעשות אותה שוב," היא אמרה לי אז, "אז תן לה כצ'ופר לבקש בקשה" וזה מה שהיא ביקשה, בעצם זה מה שרוב הנשים מבקשות, לתת לי לשכב ולעשות בשבילי את העבודה.

"מאסטר יובל" היא פנתה אלי בדחילו ורחימו אחרי שהיא התלבשה וראיתי שהיא מציצה אל עבר לוח השעם שלי, "אני יכולה להכנס לרשימת ההמתנה שלךָ?"

"את בטוחה?"

"כן מאסטר יובל, בטוחה, אני לא אשכח את החוויה שחוויתי אתך וכל הגוף שלי צועק עוד"

"ואת יודע מה את צריכה לעשות בשביל זה?"

"כן מאסטר יובל" היא ענתה בשמחה והורידה במהירות את התחתונים שלה, תחתוני ביקיני לבנים, שלפה מהארנק טוש אדום ושפתון, קודם מרחה במהירות שפתון אדום על שפתיה, אחר כך רשמה עם הטוש את השם ומספר הפלאפון ואז הפתיעה אותי ונישקה את משולש הבד הלבן, משאירה את חותמת שפתיה באדום על התחתונים הלבנים, "מאסטר, אני יכולה לתלות?" היא שאלה בהתרגשות.

"רגע" עצרתי אותה ולרגע היא קפאה בהפתעה, לקחתי את הטוש והוספתי את הציון 9 "תודה מאסטר, תודה שאתה מרשה לי" שמעתי את ההתרגשות בקולה כשהיא תלתה את התחתונים במקום שהקציתי לה, "תודה שעשית אותי, אני לרשותך מתי שאתה רוצה, רק תשרוק ואני באה" הוסיפה כשליוויתי אותה לדלת.

****

 

"09:00. קפה ומאפה. ארקפה" הגיעה לי המסרון מטלי ביום ראשון בבוקר. לדעתי הבנתי ישר גם מה יהיה נושא השיחה שלנו.

הגעתי לפניה ותפסתי את השולחן הקבוע שלנו, זה המבודד בפינה ואפשר לדבר בחופשיות. גם הפעם היא אחרה, לדעתי בכוונה, ניגשה לדלפק, הזמינה, אנחנו כבר מספיק זמן יחד כדי שהיא תדע מה אני מעדיף, חיכתה שההזמנה תצא והביאה אותה לשולחן.

הפעם היא הגיעה ישר לתכל'ס, "נו, איך היה?" היא שאלה ברגע שהתישבה מולי.

"היה מה?" שיחקתי אותה לא מבין.

"מניאק, אתה יודע, עם דקלה" היא חייכה לעברי.

ציפיתי לשאלה הזאת, גם בפעם הקודמת שהיא ש"שידכה" לי את זוג הדוסים היא רצתה לשמוע פרטים, "דיסקרטי" חייכתי אליה.

"דיסקרטי בתחת שלי, יובל, איך היה?" היא שאלה, סקרנית.

"טלי, אמרנו שלא"

"רק שואלת," היא קטעה אותי, "לא מבקשת סשן, בכל אופן"

"יש לך אחריות שילוחית" השלמתי אותה ושנינו צחקנו, "שמעתי שאתן מזדיינות" שיניתי נושא.

"כן" טלי הסמיקה, "אין על המציצות שלה" הוסיפה בערגה, "אבל לענייננו, אתה מתכוון להזמין אותה שוב?"

"למה? היא ביקשה שתבררי?" התעניינתי.

"ברור" היא ציחקקה, "אתה לא מבין איך היא מתלהבת, יום שישי על הבוקר היא כבר הייתה אצלי במיטה, קודם היא ירדה לי, אתה יודע, גם בין חברות אין מתנות חינם," היא הסמיקה, "ואחר כך סיפרה לי בפרטי פרטים מה עשיתָ לה ורק מהסיפורים גמרתי שוב, זה לא פייר, אני מצטערת שהסכמתי לסידור שלנו"

"טליה!" קטעתי אותה בקול מאיים.

"תרגע, אני לא מתכוונת, גם לי השותפות חשובה אבל תזכור, אם הגורל יחליט ובמקרה נפגש אז…"

"זוכר" קטעתי אותה שוב, "אם במקרה אז ארוח מלא ובלי הנחות"

"כן, כל מה שעשית לה ויותר" היא ציחקקה, "ותגיד, אם תהיה לי עוד חברה טובה שגם מחפשת, אתה יודע, מבקשת ארוח מלא ובלי הנחות, כזאת שהולכת עד הסוף ובלי תנאים מוקדמים, אתה מעוניין?"

"טליה!"

"מה? רק שואלת, רק מנסה לעשות טובה לחברה טובה"

"כן בטח, ואין מתנות חינם" עקצתי אותה.

"יובלי, בשבילי" היא התחנחנה בקול מתפנק.

"ארוח מלא, בלי הנחות נותנת לעשות בה כל מה שבא לי, כזאת שבאה כדי שאקרע לה ת'צורה!"

"בדיוק כזאת" היא חייכה.

"אז תביאי את "כרטיס הביקור" שלה, אני בטוח שאת מבינה לאיזה כרטיס אני מתכוון," ציחקקתי,  "ואז אחליט, לא מבטיח!" הדגשתי.

"מבינה" היא חייכה, "ומה עם דקלה?"

"מה איתה?"

"אתה תקרא לה?"

"אולי" חייכתי ועל פי החיוך שהתפשט על פניה אני בטוח שהיא הבינה את התשובה האמיתית, אין ספק שדקלה זיון טוב ואני, על זיון טוב לא מוותר.

להמשך >>>