חלק מהמשחק

הרבה זמן מאז שהייתי חלק מהמשחק. גזרתי על עצמי לעמוד מחוץ לגדר, לתת לסורגים לשמור לי על הלב.

בלי לשים לב הפסקתי להרגיש, הפסקתי להתרגש אפילו מהדברים הקטנים שפעם היו מרגשים אותי. וזה נוח לא אשקר. אבל גם לא אשקר, אני קצת מתגעגעת לפרפרי הריגוש, לפעם הראשונה של מימוש פנטזיה כזו אחרת. מתגעגעת להרגיש.

חודשים שהוא מסמס לי ללא מענה מצידי, מזכיר לי את העולם שהשארתי מזמן מאחורי הגדר. העולם שהחלטתי להתנתק ממנו. עולם שמלא ברגשות אבל ריק מהרגשות שלי.

אתמול נשברתי. החלטתי לקפוץ לביקור. את השער אשאיר פתוח ואנעל חזרה כשאסיים.

"אין לי כח לדבר, פשוט תחכה כמו שביקשתי."

"כן גברתי"

"ואל תישכח את הסיגריות והבירה שלי"

"כבר קניתי גברתי"

תלויה על הקולב באצילות המתאימה למעמד חיכתה לי בסבלנות, לא לחצה, כאילו ידעה שיגיע היום שהיא תחזור לקידמת הבמה.

היא נצמדה לגופי כמו פעם, הפעם הבטיחה להיות מגן חזק יותר. היא הדגישה את החזה השופע שלי, המותן הצרה והישבן האגסי.

הלק האדום באצבעות רגליי בלט מתוך נעלי עקב הסיכה השחורות שלי שהוסיפו לרגלי עוד עשר ס"מ של הגנה.

'הרבה זמן שלא פגשתי אותך' לחשתי לדמותי במראה 'ברוכה השבה'. הדמות שהשתקפה חייכה אלי חזרה ומילאה את ליבי בגז הליום שהפריח אותו אל השמיים.

חזרתי.

לרגע קפאתי מול דלת הצימר, יודעת בדיוק מה מחכה לי מאחוריה. כל הזכרונות החלישו אותי. 'האם אני באמת מוכנה לחזור?'

אחזתי בידי בידית, לקחתי נשימה עמוקה הנפתי את שיערי לאחור וצללתי חזרה אל עולם הרגש.

חגתי סביבו כלביאה סביב טרפה, בוחנת אותו מכל צד. מלמעלה ומלמטה. מרוצה מאיך שהוא חיכה לי. הוא לא זז. לא הרים את מבטו אלי. מחכה להוראה שלי.

כף רגל אחת הונחה על צווארו, דוחפת עם עקב הסיכה שלי את פרצופו אל עבר כף רגלי.

לא צריך מילים. הוא ידע בדיוק מה אני רוצה. הוא חיכה לי כבר המון זמן.

הוא לא הותיר אזור אחד בכף רגלי ששפתיו הרכות לא עינגו. לשונו כדג במים שוחה בין אצבעותיי. החמימות של פיו כשהאצבע שלי הייתה בתוכו עלתה במעלה רגלי, מפלסת את דרכה היישר אל התחתונים שלי.

דחפתי אותו בעדינות עם רגלי, משטיחה אותו על הגב ונעמדת מעליו בפיסוק שלא מסתיר מעיניו את מה שמתחולל בתוכי.

עם רגל אחת סותמת לו את הפה, שלפתי את השוט העדין שלי וליטפתי את בטנו עם רצועות העור שלי. נותנת לרצועות שלי להוביל.

המגע הקר שלהם עם החום באזור חלציו גרמו לנשימותיו להתקצר. כמה אני אוהבת לראות את הנקודות הקטנות שמתפשטות על הביצים כאש בשדה יבש.

הורדתי את התחתון הרטוב שלי, והכנסתי אותו לפיו כשהעמדתי אותו על ארבע. מכינה את הישבן שלו לכפות ידיי. אני לא אוהבת לשמוע אותם כואבים. אסור לו להשמיע קול והוא יודע את זה.

הצליל של כפות ידי על הישבן הרך שלו העביר זרם בגופי כנהר שפתחו לו את הסכר.

הגברתי את העוצמה, והוא כלב ממושמע שותק. נותן לגברת שלו לסמן את בעלותה עליו.

התיישבתי בפיסוק על הכורסא בחדר וסימנתי לו עם האצבע להגיע. על ארבע עם הלשון בחוץ ועיניים צמאות הוא התקדם לעברי. הוא חיכה לטעם ולריח הזה כבר הרבה זמן.

גופי היה שעון על הכורסא, רפוי. הוא ליקק את הטל על המפשעות שלי והתקדם אל עבר מקור המים. שותה אותי לרוויה.

לשונו מהפנטת את גופי, שפתיו מנפחות את הבלון האדום שלי.

הוא לא נח. לא מבקש דבר פרט להנאה שלי ממלא אותי בזיקוקים צבעוניים שברגע אחד עפים אל השמיים.

"עוד שבוע, תחכה לי כאן באותה השעה"

"תודה גברתי. תודה שחזרת" לא הפסיק לנשק לי את רגליי.

יצאתי מהחדר, חוזרת אל מעבר הגדר אבל הפעם משאירה את השער פתוח.

 

 

עוד מלירז ניתן לקבל באלבום מילים