בן של זונה – פרק עשר

זהו פרק 10 בספור "בן של זונה" ומומלץ לקרוא את הפרקים הקודמים תחילה.

 

נועה גרה בדירה באחד ממגדלי היוקרה המפוארים בצפון תל-אביב. הנסיעה במונית עברה בשקט, נהג המונית שלח אלינו אומנם מבטים, בעיקר בקולר שעל צווארה, אולי הוא קיווה גם לאקשן אבל ישבנו בשקט, צמודים אבל לא מעבר לזה ולא סיפקנו לו את הסחורה. גם במעלית לא נגעתי בה, בבתים כאלה בדרך כלל יש שם מצלמת אבטחה, נועה פתחה את הדלת ונכנסה לפני, חייכתי לעצמי, את זה תמר לא הזהירה אותה, "לא עשית לי כבוד, נכנסת לפני" הסברתי, "הרווחת עונש שני" הודעתי לה בקול קשוח, "עכשיו תתפשטי! מהר!!"

"הרווחת עוד עונש, לא מספיק מהר" הודעתי כשהיא עמדה מולי עירומה, "ידים על העורף!" ציוויתי כשהיא ניסתה להסתיר בידיה את ערוותה, "מרפקים לאחור!" הוספתי כשהיא שילבה את אצבעותיה על עורפה והתחלתי לבחון אותה.

נועה לא רק יפה, ולא פלא שהיא דוגמנית מצליחה, היא גם בלונדינית טבעית. אומרים שאפשר לדעת אם בלונדינית טבעית לפי שיער הערווה שלה ומברשת שיער הערווה המעוצבת בקפידה של נועה הייתה בלונדינית. "פישוק!" ציוויתי והיא, קצת מופתעת, פישקה רגליים, "בדיקת שמן" ציחקקתי כשחפנתי את הכוס שלה ותקעתי לה אצבע חוקרת, נועה הייתה רטובה וחמה שם בפנים, מוכנה לזיון אבל לי הייתה עוד מזימה לפני שאני תוקע אותה, "בואי" תפסתי בידה ומשכתי אותה בגסות אל חדר השינה שלה, במרכז המיטה כבר הייתה מוכנה כרית גדולה ולידה צעיף, את זה כנראה תמר כן הסבירה לה, "תכסי ת'עיניים" נתתי לה את הצעיף והיא קשרה אותו סביב עיניה, "על הבטן!" דחפתי אותה על הכרית הגדולה שהיא הכינה מראש, "תפתחי רגליים!" אחזתי בקרסוליה ופישקתי חזק את רגליה וכל אוצרותיה התגלו בפני, "תתכונני! זמן העונש הגיע" הודעתי כשאני שולף במשיכה את החגורה ממכנסיי והפלקתי לה את הפליק הראשון.

 

בשתי המכות הראשונות היא עמדה בכבוד, נושכת שפתיים ולא מוציאה הגה ויתכן שזאת הייתה טעות מצידה כי זה רק המריץ אותי להפליק לה חזק עוד יותר. "אווץ'"  היא התנשפה כשהחגורה פגשה בפעם השלישית את ישבנה, "פאק!" והפעם שמעו את הכאב בקולה כשהחגורה נחתה שוב על עכוזה החטוב, "עוד לא גמרנו" עצרתי לרגע והתפשטתי במהירות, מחייך למראה העמוד-מתח-גבוה שהתנוסס בגאון בין רגליי, "איי" היא התנשפה בכבדות כששוב הפלקתי לה, "איי!!" היא צווחה כשבפעם השישית החגורה פגשה את ישבנה ואז, במהירות, עליתי על המיטה בין רגליה המפושקות, אחזתי בידיה וקשרתי אותם עם החגורה, משכתי אותם מעל לראשה, מתחתי וקשרתי את החגורה לגב המיטה, נשכבתי עליה ובתנועת אגן חזקה נעצתי את זקפתי המתוחה עמוק לכוס הרטוב והחם שלה.

"כן" היא גנחה בתאווה כשכל הזיין ננעץ עמוק לתוכה, "כן, זיין אותי, חזק, כן, הנה! הנה!" והרגשתי איך קירות נרתיקה מתכווצים סביב הזיין הכותש בתוכה.

"גמרת?",

"כן" היא הסמיקה וגנחה בהנאה, "כן, גמרתי, פעמיים, פעם גם כשהפלקת לי" היא הפתיעה אותי,

"מתי?" שאלתי כשאני לא מפסיק לרגע לזיין אותה,

"כשאמרת לי שעוד לא גמרנו ועשיתה הפסקה" היא התנשפה, "כן, זיין אותי, כן, עוד, חזק, כן תתקע לי, אני מתה על הזיין הגדול שלך".

עוד כמה פמפומים חזקים שסחטו ממנה גניחות הנאה חזקות לא פחות ועברתי למנה העיקרית, "לא!" נועה צווחה באימה כששלפתי את עצמי מתוכה בדיוק שניה לפני שהיא שוב גומרת, "כן!" היא שוב צווחה והפעם בשמחה כשנעצתי את הזקפה המצופה בשמני הסיכה הטבעיים שלה עמוק לתוך ישבנה, "כן, תקע לי בתחת, כן, אני מתה על הזיין הגדול שלך, כן, אימא'לה, הנה, הנה! אני גומרת!".

זיינתי את נועה בתחת ותמר צדקה, היה משהו מיוחד בתחת שלה שמצדיק את שלושת כוכבי המישלין שתמר העניקה לו, אני לא יודע להסביר מה בדיוק גורם לזה, אולי זה הלחץ של פי הטבעת שלא היה הדוק מדי וגם לא רפוי מדי, בדיוק במידה הנכונה, אולי השפשוף שם בפנים ואולי החום הנעים כשפמפמתי, אבל חגגתי בתחת שלה כמו שלא חגגתי באף תחת לפניה ואם זה לא מספיק נועה הייתה מסוג הקולניות האלה, כאלה שגונחות בקול גניחות הנאה, לפעמים "אהה" מתמשך ומתענג ולפעמים משפטים, בעיקר סופרלטיבים, "כן, אני מתה, רוצה עוד, כן תן לי עוד, אני מתה על מה שהזיין הגדול שלך עושה לי בתחת".

הייתה גם גמירה רביעית שלה, נועה סגרה רגליים כאילו מנסה ללכוד את הזיין שלי בתוכה ולא לתת לו לברוח אבל מי בכלל חשב לברוח? חגגתי, דפקתי אותה מאחור בתנועות ארוכות וחזקות, נכון, ארבע גמירות זה די והותר אבל רציתי לתת לה גם גמירה חמישית, לא בשבילה, בשביל האגו שלי, רק שלא הצלחתי, הרגשתי איך הגמירה שלי מטפסת במעלה הזיין שלי, נעצתי את עצמי הכי חזק שאפשר, נעצתי וככה קפאתי ושניה אחרי השפרצתי, מלאתי את התחת שלה באותו נוזל גברי סמיך וחמים שלי, שכבתי עליה, מחצתי אותה תחתי והתפננתי, "זה טוב לגמור לך בתחת" לחשתי לה, מתנשף, והרגשתי איך לאט לאט הזיין שלי מתדלדל ומחליק מתוך ישבנה.

רגע ארוך שכבתי עליה והיא לא זזה. את הזיון הזה תכננתי מראש ועכשיו שכבתי וחשבתי איך עוד בא לי. פתחתי לה את הצעיף שכיסה את עיניה ו-"בואי, תכיני לי אותו לעוד סיבוב" התגלגלתי מעליה ונשכבתי על הגב כשאני מצביע על הזיין המדולדל, "אני מרשה לך לנקות אותו קודם" הודעתי לה כשנזכרתי מאיפה יצאתי.

קודם היא ניקתה אותו עם הצעיף שקודם כיסה את עיניה ואז התחילה למצוץ ולשפשף לי, מוצצת לרגע, משפשפת  מעט ושוב מוצצת ובכול הזמן הזה, עד ששוב עמד לי תורן מפואר, תכננתי איך אני הולך לזיין אותה.

נועה הייתה גמישה והייתה תנוחה שראיתי באיזה סרט כחול שבא לי לבצע, תנוחה שדורשת גמישות שהייתה לנועה בשפע. "תעמדי לצד המיטה" הודעתי לה כשהייתי מוכן לזיון ונעמדתי לידה, מכוון אותה, "פישוק!" חיכיתי שתעמוד כמו שרציתי, "תתכופפי קדימה ותחבקי את הברכים שלך!" המשכתי לעצב את העמידה שלה, "רגליים ישרות!" טפחתי על ישבנה והחלקתי את ידי על ישבנה שבלט והמשכתי ללטף לאורך הכוס המוצג לראווה, "כן, ככה" העברתי אצבע חוקרת בחריץ שבין שפתי הכוס שלה.

נעמדתי מאחוריה והנחתי את הזיין המתוחה על חריץ הכוס שלה, אוחז ביד אחת בזיין ומתופף איתו על השפתיים הנפוחות והרגישות, "תתחנני שאני אזיין אותך" טפחתי ביד השניה על פלח ישבנה.

"זיין אותי, בבקשה אדוני, תתקע לי, תכניס לי את הזיין הגדול שלך" היא יללה בתאווה בלתי נשלטת, "כן!!" היא גנחה בקול בהנאה כשנעצתי את כל הזיין בתנועה אחת חזקה, "כן, זה טוב, זה יותר מטוב, כן, הנה, הנה! אלוהים זה כל כך טוב, כן, כן! הנה! אני רואה כוכבים! לא, זיקוקים!! אלוהים אני מתה!!" והרגשתי איך היא גומרת, "כן, עוד, גמרתי אבל עוד, בבקשה," היא התנשפה בקול, "כן, תמשיך, תודה אדוני, בבקשה אדוני, בבקשה, עוד"

אחזתי במותניה וטחנתי אותה, זיינתי אותה בתנועות ארוכות וחזקות, יוצא כמעט עד הסוף ונועץ חזרה בתקיעה חזקה שמרעידה את כל גופה ומשמיעה קול מצמוץ של עסיס תענוגותיה הממלא את הכוס.

נועה עזבה את ברכיה ונשענה בכפות ידיה על המיטה, לא ליפול מנעיצותי החזקות. במראת האיפור שמולנו ראיתי איך שדיה הגדולים תלויים תחתיה ומתנדנדים לכל עבר, כל שד מקבל חיים משלו ומדי פעם הם מתנגשים זה בזה בקול מחיאה, מחיאת שדייםJ, ככה זה כשהשדיים גדולים.

גחנתי מעט קדימה וחפנתי את שדיה הגדולים ובלי חלילה להפסיק לזיין התחלתי לשחק בהם, ללוש אותם, לצבוט בפטמות הנוקשות ולמולל אותם בין אצבעותיי ו…להדהיר אותה לעוד גמירה חזקה שסחטה ממנה גניחות הנאה קולניות במיוחד.

מימשתי לעצמי פנטזיה, עמידה כזאת כמו שלה אי אפשר להעמיד כל אחת, אני לא בטוח שאפילו משי יכולה לעמוד כפופה עמוק כל כך קדימה ועם רגליים ישרות כמו שנועה עמדה, "הנה" גנחתי כשהרגשתי שזה תכף בא לי, "הנה זה בא" הכנתי אותה, עוזב את שדיה ושוב אחזתי במותניה והגברתי את הקצב, "כן" זיינתי אותה בכיף, "כן, הנה, קחי!" נצמדתי חזק לאחוריה, לוחץ וחודר הכי עמוק שאפשר "קחי!" יריתי מטח ראשון והרגשי איך הנרתיק שלה מתכווץ ומתרחב סביב הזיין שבתוכה, חולב אותה, "כן, קחי!" יריתי עוד מטח, שלפתי קצת, לא הרבה, ותקעתי את עצמי שוב לתוכה, "הנה, עכשיו! קחי!!" רוקנתי את כל מה שנשאר בארגז הפעולה שלי ודחפתי אותה על המיטה.

 

הגיע הרגע, תמר הסבירה לי שנועה לא תבקש ושאני זה שחייב ליזום את מקלחת הזהב, היא גם הסבירה לי מה בדיוק אני צריך לעשות, הסבירה באופן תאורטי ללא תרגול מעשי, "את יודעת מה בא לי לעשות עכשיו?" שאלתי את נועה, עדיין מתנשף קלות אבל הרגשתי שאני חייב להטיל את מימיי כך או כך.

"מה?",

"הגיע הזמן לעשות לך מקלחת קטנה" הודעתי ולדעתי הסמקתי,

"מקלחת זהב?" היא שאלה בחיוך מתלהב ושמעתי את הצפיה בקולה,

"כן, בואי, תתכונני".

הלכנו לחדר האמבטיה, נועה פרשה מגבת גדולה על הרצפה ונשכבה עליה, שוכבת על הגב, מביטה בי ומצמידה רגליים.

נעמדתי בפישוק מעליה כשרגליה בין רגליי, נועה שכבה, חייכה והביטה בי בציפייה, אחזתי את הזיין בידי אבל ברגע הראשון כלום לא קרה, "פשששש" לחשתי לעצמי, בדרך כלל זה עוזר, "תתכונני!" הודעתי כשהרגשתי שזה מתחיל לעלות והיא רק חייכה, חיוך של אושר, "את בטוחה?" שאלתי פתאום,

"כן" וזה היה כן החלטי ומאושר ו…זרם ראשון יצא, קשת של טיפות מוזהבות שנחתו על שדיה, אחזתי את הזיין ביד וכיוונתי אותו, מרסס עם הקשת את בטנה ושדיה, מכוון ופוגע בצווארה אבל נזהר לא על הפנים למרות שתמר הסבירה לי שזה מותר, שיש כאלה שאפילו שותות את זה אבל אני השתדלתי שלא למרות שלדעתי היו כמה טיפות שלא בכוונה כן פגעו בפניה.

זה נראה לי כנצח, פעם ראשונה שאני עושה את זה ומה אני אגיד לכם? נהניתי, אין יותר שליטה מזה כשהנשלטת שוכבת ונותנת לך להטיל עליה את מימך, למרות שאני בטוח שאני לא מתכוון ליזום עוד מהלכים כאלה, בטח ובטח שלמשי אין לי שום כוונה לעשות את זה.

לאט לאט הזרם נחלש עד שהפך לטיפות בודדות שנפלו לה על הרגליים וגם הם מהר מאד נגמרו. עמדתי ככה מעליה והבטתי בה, שוכבת תחתי רטובה ולא ממים ומחייכת, "תודה" היא לחשה ולא זזה, מחכה.

"זהו, גמרנו, את יכולה להוריד את הקולר, אני הולך להתלבש" הודעתי וזזתי מעליה.

 

הלכתי לחדר השינה, שם היו הבגדים שלי, נועה התעטפה בחלוק רחצה והלכה אחרי, התיישבה על המיטה והביטה איך אני מתלבש.

רק אחרי שלבשתי את התחתונים ראיתי שהיא מנסה להסתיר ללא הצלחה את העובדה שהיא בוכה. "זה בגללי?" שאלתי, קצת נבוך.

"מה?",

"שאת בוכה",

"לא. אהה, גם" ועכשיו היא כבר בכתה בגלוי, "כולכם אותו דבר",

"בגלל המקלחת שעשיתי לך?",

"לא, זה לא, זה דווקא אני אוהבת, זה בגלל שכולם כמוך, מזיינים אותי מאחורה, אף אחד לא מסתכל לי בעינים כשהוא מזיין אותי" היא הפתיעה אותי, "אתה יודע" היא ציחקקה, "שאני אשכב על הגב כשמזיינים אותי, לא על הבטן, אני רק רוצה שמישהו ישכב עלי פעם גם בתנוחה המסיונרית".

 

לרגע שתקתי. נזכרתי שבפגישה השלישית או הרביעית שלי עם תמר, אחרי שזיינתי אותה בכל חור אפשרי היא התכרבלה בחיקי ואמרה לי "אורי, טחנת אותי, קרעת לי ת'צורה, בצעת בי את זממך ועשיתי בי ככל העולה על רוחך, זיינת אותי בדיוק כמו שרציתָ וזה לא שחלילה לא נהניתי, נהניתי מאד וגמרתי בלי סוף, אבל תהיה לארג' ובסוף תתן לי גם פעם אחת איך שאני רוצה" אז נתתי אז לתמר ומאז זה הפך למנהג קבוע שלנו, את התנוחה בזיון האחרון תמר הייתה בוחרת והנה נועה מבקשת עכשיו את אותו הדבר, לא במפורש כמו תמר, גם לא התנוחה שתמר הייתה תמיד מבקשת ממני, שאני אתן לה לנרתק אותי, נועה מבקשת שאני אדפוק אותה בתנוחה המסיונרית ובהחלטה של שניה החלטתי לוותר על התנאי שהצבתי וגם הפעם להיות לארג', אולי אפילו אקסטרה-לארג'J ו…"לכי תתרחצי!" אמרתי לה והתחלתי לפשוט חזרה את מה שכבר הספקתי ללבוש, "קודם תשפשפי טוב טוב בכל המקומות, גם שם בטוטה, ואז נעשה את זה שוב, הפעם כמו שאת רוצה" והחיוך המאושר על פניה של נועה היה שווה את הכול.

עמדתי עירום מחוץ למקלחת והבטתי בנועה מבעד לזכוכית המקלחון השקופה, עומדת ומתרחצת מתחת למים הזורמים על גופה החטוב, עמדתי ושפשפתי לעצמי.

נועה ידעה בדיוק למה אני עומד שם, אולי היא בלונדינית אבל היא לא מטומטמת, היא התרחצה ועשתה כל מה שנחוץ כדי לגרות אותי, היא סיבנה בכל מקום אינטימי, פותחת רגליים ומשפשפת את הכוס שלה, מלטפת ושוטפת אפילו בפנים, מסבנת ומקפיצה את שדיה הגדולים, מסובבת לי את הגב ורוחצת את אחוריה, מנענעת את פלחי ישבנה ואצלי הזקפה התחילה להתרומם.

התחרמנתי. עדיין לא היה לי עמוד-מתח-גבוה אבל הזיין שלי היה מספיק זקור ונוקשה בשביל לחדור בקלות ולא בא לי לחכות יותר. "בואי!" הודעתי לה והיא יצאה מהמקלחת וככה, אפילו בלי להתנגב, היא מיהרה למיטה, נשכבה על הגב ופתחה רגליים, מחייכת באושר.

עליתי ונשכבתי עליה, מחצתי אותה תחת גופי ומעכתי את שדיה הגדולים עם החזה שלי, הרמתי את האגן, שלחתי יד וכיוונתי את הזיין שלי אל בין שפתי הכוס הרטובות שלה והיא, כאילו מזמינה אותי להכנס, פישקה עוד יותר את רגליה.

חדרתי לאט, מתענג על הכוס הרטוב והחם שחיכה לי, נשענתי על המרפקים והבטתי בה, העיניים שלה היו עצומות והבעה של הנאה מהולה באושר הייתה מרוחה על פניה. "ככה?" שאלתי כשכל הזיין חדר לתוכה והתחלתי לפמפם אותה בתנועות ארוכות ואיטיות, "ככה את רוצה שאני אזיין אותך?",

"כן" היא גנחה ושמעו את התשוקה בקולה, "כן, ככה, בדיוק ככה" היא פתחה עיניים והביטה בי, "כן, תודה, כן, ככה רציתי, לראות את התקרה ולא ת'סדין" היא ציחקקה, "אני יכולה לחבק אותך?".

"את יכולה" חייכתי אליה והיא חיבקה אותי עם רגליה וידיה, נצמדת חזק וגונחת בהנאה, "הנה" היא חייכה לעברי באושר, "כן, הנה!" והרגשתי את הכיווצים האלה של הנרתיק סביב הזיין שבתוכה, "כן, הנה! עכשיו, עכשיו!" ולרגע היא נמתחה כולה ואז כל גופה רפה, "גמרתי" היא לחשה בבישנות, "אפשר עוד?"

"אפשר" לחשתי חזרה והגברתי את הקצב, מה אני אגיד לה? שעד שאני לא גומר הזיון הזה  לא יסתיים? "זה טוב לשכב לך ככה בכוס" לחשתי לה את המשפט שתמיד עובד בשבילי וגם הפעם הוא הוכיח את עצמו, נועה התקדמה בריצה מהירה אל עבר האורגזמה השניה שלה.

הייתה גם אורגזמה שלישית ואפילו רביעית ואני עדיין לא גמרתי, הפעם אני מוכרח חמש לפחות קבעתי לעצמי ועשיתי את כל התרגילים שאני מכיר כדי "לעכב בעירה" ו…הפעם זה הצליח לי, הרגשתי איך היא נדלקת שוב, איך הכיווצים החזקים בנרתיק שלה מתחילים, איך היא מהדקת את החיבוק ברגליה ונועצת בגבי חזק את ציפורניה ויחד עם ה-"כן!" התאוותני הגיע גם "הנה-ה-ה!!" חזק ומתמשך ואני הצטרפתי אליה והשפרצתי, רוקנתי בתוכה את הבקבוקים המלאים שלי.

שכבתי על הגב לצידה, מתנשף ומחייך, ובהיתי בתמונה הגדולה שלה ושל בעלה שהייתה תלויה על הקיר, תמונה מהחתונה, שניהם עומדים מחובקים ומתנשקים, היא בשמלת כלה לבנה שמדגישה את גופה החטוב והוא בחליפה לבנה מהודרת, עומד וכאילו מסתכל בי עם חיוך על שפתיו אז חייכתי אליו חזרה, חיוך לגלגני וסרקסטי, כזה שאומר "מה אתה מחייך? טמבל, לא ראית שעשיתי את אשתך".

נועה שכבה לצידי, מעורסלת כעובר בבטן עם גבה אלי, נושמת לאט, בקצב אחיד, ישנה! לא פלא אחרי כל הגמירות שלה.

 

קמתי והתחלתי להתלבש, מביט בה, בחיוך הגדול המרוח על פניה, חיוך של אושר, הכנסתי את החולצה למכנסיים וסידרתי את החגורה, היה לה תפקיד חשוב היום, "היה כיף לזיין אותך" רשמתי עם השפתון שלה על המראה שבשולחן האיפור והוספתי סמיילי, "אני הולך" הודעתי בקול ולא ציפיתי לתשובה.

 

משי חזרה ביום שישי בצהריים והצליחה להפתיע אפילו אותי ולא, היא לא תפסה אותי על חם, אלא בהתנהגות שלה.

טוב, קודם התנשקנו, משי נתלתה עלי ונצמדנו בנשיקה תאוותנית ארוכה כשאני מרגיש איך הלב שלה פועם במהירות אבל אז, כשנפרדנו, היא השפילה עיניים הסמיקה מעט ואמרה בקול מתפנק, "אורי, נכון הייתי ילדה רעה שנסעתי? נכון שמגיע לי עונש?" ובלי לחכות לתשובה היא התחילה להתפשט.

הבנתי את הראש שלה, משי הזמינה אותי למשחק המקדים האהוב על שנינו, "כן" עניתי וניסיתי להשמע תקיף וכועס, "מגיע לך עונש" התיישבתי על הכסא וסימנתי לה לשכב על הרגלים שלי והיא, עירומה, נשכבה, מגישה לי את ישבנה הלבן והמוצק ותומכת ברגליה שלא ליפול אבל בעצם מפשקת רגליים, כאילו רומזת, "מגיע לך הרבה עונש" ציחקקתי והפלקתי לה את המכה הראשונה, חזקה ומצלצלת.

"אווץ', אני מצטערת" היא הכריזה בקול מתפנק, "מגיע לי עוד, נכון?".

לא עניתי, במקום זה הפלקתי לה שוב, חזק, "אווץ', כן, מגיע לי כי הייתי ילדה רעה" היא שוב התפנקה ואני המשכתי, הפלקתי והפעם נצלתי את רגליה הפתוחות כדי לבדוק לה שמן, משי הייתה רטובה.

עוד כמה פליקים כאלה, עוד כמה בדיקות שמן, ולא יכולתי יותר, הייתי חרמן ברמות והייתי חייב לזיין, כמו שהיא, שוכבת, הרמתי אותה בידי ולקחתי אותה לחדר השינה וזרקתי אותה על המיטה, "לא!" עצרתי אותה מלהסתובב על הגב "תשכבי על הבטן" עליתי עליה וריתקתי אותה בגופי למזרון, "תפתחי" פישקתי את רגליה ברגליי ו-"כן-ן-ן" גנחתי בקול כשנעצתי את עצמי לכוס הרטוב שלה, "כן, התגעגעתי לפות המתוק והחם שלך" לחשתי לה באוזן והתחלתי לזיין אותה.

"אתה חושב שהוא מתוק?" היא הפתיעה אותי,

"הפות, כן" עניתי כשאני דופק אותה בתנועות ארוכות וחזקות,

"איך אתה יודע? טעמתָ?" היא המשיכה להפתיע אבל הבנתי למה היא חותרת,

"לא, למה? את רוצה שאני אטעם?",

"כן" ושמעתי את ההשתוקקות בקולה,

"פעם, מבטיח, לא עכשיו, עכשיו אני מזיין אותך" התנשפתי אבל אז בדיוק היא גמרה, "כן" היא צווחה בקול, "כן, הנה, הנה זה! זה בא! הנה!!" היא התנשפה והרגשתי איך הכוס שלה הופך לביצה טובענית, "כן, גמרתי, עוד" היא המשיכה באותו קול מתנשף ואני המשכתי לדפוק, מפמפם במהירות ומהר מאד נותן לה גם את האורגזמה השניה.

"לא!" היא צווחה כשפתאום יצאתי ממנה,

"תסתובבי!",

משי התגלגלה על הגב ואני שבתי ועליתי עליה, מחליק בקלות לתוכה את זקפתי הנוקשה וחוזר לפמפם, גניחות ההנאה של שנינו מילאו את חלל החדר, הברות של תשוקה ומילים של תאווה והרבה יצריות. התנשקנו, נשיקות צרפתיות רטובות ולוהטות, השפתיים צמודות, הפה פתוח והלשון חודרת, פעם שלי ופעם שלה.

"אני אוהבת אותך" היא צווחה באקסטזה והיה ברור שהיא בדרך לגמירה השלישית, "אני אוהבת אותךָ אורי" היא חיבקה אותי חזק בידיה ונעצה בי את צפורניה, "אני שלך אורי, אני שלךָ!" הרגשתי איך היא גומרת והצטרפתי אליה, "אני אוהב אותךְ" צרחתי בקול, לא אכפת לי שהשכנים ישמעו, "אני אוהב אותךְ" יריתי בתוכה את מטעני הלוהט, מלאתי לה את הכוס במיליוני הזרעונים שלי.

אחר כך היא שכבה בזרועותי מכורבלת והרגשתי איך הלב שלה דופק במהירות. "אורי" היא היססה לרגע, "אתה באמת אוהב אותי?",

"באמת",

"כמה?",

"מיליון ואת?",

"אני מיליארד",

"אז אני ביליון" וחתמתי את פיה בנשיקה שלא תמשיך אבל זה לא עזר, "ואני ביליארד" היא פלטה כשלרגע עזבתי אותה כדי לנשום.

"אורי" היא שוב התחילה אחרי שתיקה ארוכה, נצמדת אלי חזק ושוב שמעתי את ההיסוס בקולה, "ביום שלישי אני שוב צריכה לטוס אתה מרשה לי?",

"עבודה?",

"כן, אמא לא יכולה והיא ביקשה שאני אצטרף למנהלת מכירות אירופה לייצג אותה באיזו עיסקה, היא אמרה שאני חייבת ללמוד את הביזנס ומנהלת מכירות אירופה היא מורה טובה",

שתקתי,

"אתה כועס?" היא שאלה,

"לא, למה?",

"כי לא ענית לי",

"לא, אני לא כועס, עבודה זאת עבודה ואם את צריכה אז תסעי",

"לא, תגיד שאתה מרשה לי",

"אני מרשה" לא התווכחתי, לא מצאתי שום טעם להסביר לה עכשיו שהיא לא צריכה לבקש ממני רשות בדיוק כמו שאני לא צריך לבקש ממנה רשות אם תהיה לי נסיעת עבודה וכנראה שתהיה כי יש התענינות בחברת ההזנק החדשה שלנו מכיוון eBay ואמזון.

 

את אותו סוף שבוע בילינו בעיקר בעירום ובמיטה. לובשים חלוק רק כדי לפתוח לשליח ולקחת את המשלוח שהזמנו מאחת המסעדות ומורידים אותו ברגע שסוגרים את הדלת. הזדיינו בלי סוף, יש לה, למשי, תאבון בלתי נִלְהֶה לסקס וגם אני איני קוטל קנים בנושא.

בשבת בבוקר עשינו הפסקה כדי ללכת למכון כושר, רצנו 10 קילומטר על המסלול, עברנו בכמה מכשירים לידיים ולבטן ולקינוח כמה סטים של משקולות, לא הספיקו לי הקלוריות ששרפנו בזיונים ורציתי לשרוף עוד, להוריד את הקילו המיותר שעליתי השבוע.

אחרי מקלחת טובה וכוס גדולה של סמודי, שייק של הרבה עלים ירוקים בצרוף תפוח עץ ותמרים, הלכנו הביתה. משי, בחולצת בטן קצרה ומכנסי הטייץ הצמודים העמידה לי אותו, הייתי מת לדפוק אותה שוב אבל לפני זה היה לי חוב קטן לפרוע וברגע שנכנסנו הביתה הצמדתי אותה לקיר, "ידיים על העורף!" פקדתי, "תתמסרי!" ירדתי על ברכיי לפניה אחזתי בשתי ידי במכנסיי הטייץ שלה ומשכתי אותם עם החוטיני שלבשה מתחתם, חושף את גן השעשועים החלק שלה, "לא! תתמסרי! תפתחי רגליים!" אמרתי בקשיחות כשהיא ניסתה להדוף אותי ולחסום את גישתי לשפתי הכוס שלה, "את לא רוצה שאני אקשור אותך!" הוספתי איום וירדתי לה.

הרבה זמן כבר לא ירדתי לאשה, אני חושב שמאז הצבא, אבל כמו לרכב על אופניים גם את זה לא שוכחים. "את יודעת" אמרתי למשי שעמדה בפישוק ונשענה על הקיר, "ככה בדיוק אני עמדתי כשבפעם הראשונה תמר מצצה לי" ושוב נעצתי את לשוני ושיחקתי לה בדגדגן ומגניחות ההנאה הקולניות שלה הבנתי שאני עושה לה את זה, "גמרתי לה בפה" המשכתי לספר בהפסקת נשימה שלקחתי, "את רוצה גם?",

"כן" וזה היה כן ארוך ונהנתני כזה, "אם אתה מסכים כמובן" היא הוסיפה במין חשש אבל אני כבר תפסתי את הדגדגן שלה בין שפתי והתחלתי למצוץ לה אותו, לתופף עליו בעדינות בשיניי והאורגזמה שלה לא אחרה להגיע, חזקה, מטלטלת, מציפה את הכוס שלה באותו עסיס נשי שעכשיו מילא גם את פי.

"וואו" היא התנשפה והחליקה לאורך הקיר עד שהתיישבה על הרצפה, "בבקשה, נשק אותי",

נישקתי אותה, נשיקה תאוותנית על השפתיים, נותן לה לטעום מטעמיה הממלאים את פי. "עכשיו גם אני רוצה" היא אמרה באותו קול שאי אפשר לסרב לו כשהנשיקה הסתימה,

"מה?" התממתי,

"לפנק אותך כמו שפינקת אותי, אתה יודע, למצוץ לך",

"את לא חייבת" לחשתי לה למרות שמאד רציתי, "זה לא שאת חייבת לי בגלל שאני",

"אני לא חייבת, אני רוצה!" היא קטעה אותי, עדיין מתנשפת, "אני רוצה שתעמוד ו…" היא עצרה לשניה, מהססת, "ושתגמור לי בפה, כמו לתמר".

נעמדתי ונשענתי על הקיר, למציצה טובה אני אף פעם לא אומר 'לא', תמר נעמדה על ברכיה מולי ומצצה לי, למצוץ היא יודעת, אלופה, הייתי מגורה בטרוף ולא הייתי צריך הרבה כדי לגמור, "הנה זה בא!" הזהרתי אותה למרות שהיא זאת שביקשה שאגמור לה בפה, "אני משפריץ!" נתתי לה עוד צ'אנס לברוח אבל היא המשיכה למצוץ לי במרץ, מוצצת חזק, ממש שואבת, מסתכלת בי ככה מלמטה ולמרות הפה המלא רואים שהיא מחייכת, וזה, הלבה התפרצה מתוכי והשפרצתי, גמרתי לה בפה במין הנאה עילאית והיא הביטה בי ככה מלמטה וחייכה באושר, בולעת ומלקקת את השפתיים כאילו מפחדת חלילה לאבד טיפה.

ביום שלישי מוקדם בבוקר ירדתי עם משי לחכות למונית שתבוא לקחת אותה לשדה התעופה. "את בטוחה שאת לא רוצה שאני אלווה אותך?",

"לא, זה בסדר" היא חייכה וחיבקה אותי, "אני כבר מתגעגעת" היא נצמדה יותר חזק והרגשתי את שדיה הרכים נמחצים אל גופי, "ואתה? אתה מתגעגע?",

"מאד",

"וכשאני אחזור תעניש אותי ואחר כך נעשה דפוקי-פוקי?" היא שאלה בקול מתפנק,

"את רוצה שאני אעניש אותך?",

"כן" וזה היה כן מתלהב, "אני מתה על זה, זה עושה אותי הכי חרמנית",

"אז אני אעניש אותך אבל לא כי אני כועס, כי אני אוהב אותך חרמנית" צחקתי.

"ואורי" ושוב היא עצרה, מהססת, "אמרתי לך כמה אני אוהבת אותך?",

"אמרת",

"אז עכשיו זה יותר, טריליון, בעצם יותר, אני אוהבת אותך אין סוף" ואני לא יודע איך זה היה ממשיך אבל אז בדיוק הגיעה המונית ועזרתי למשי להכניס את המזוודה, התנשקנו שוב, נשיקת אוהבים לוהטת, והיא נסעה.

 

היה כבר אור בחוץ, יותר מדי מוקדם כדי ללכת לעבודה ויותר מדי מאוחר כדי ללכת שוב לישון אז יצאתי לרוץ. מקלחת טובה בסוף הריצה, כוס מיץ אשכוליות אדומות שסחטתי והחלטתי היום לעבוד מהבית.

המוצר שלנו היה כבר בשלבים מאד מתקדמים, ביקורת האיכות אומנם מצאה כמה באגים קטנים אבל ידענו בדיוק מה צריך לעשות כדי לתקן אותם. הייתי שקוע בהכנת המדריך למשתמש, הגרסה האנגלית שממנה יתרגמו אחר כך לשאר השפות. אני מאלה שמאמינים שעם מדריך למשתמש טוב חוסכים הרבה פניות למוקד, השקעה שמחזירה את עצמה.

צפצוף הודעת ה-וואטסאפ (WhatsApp) ממשי שהיא נחתה בשלום בברלין והיא בדרך למלון קטעה את חוט המחשבה שלי. "מצויין, תהני" עניתי לה במסרון משלי ואז בדיוק הפלאפון התחיל לצלצל ו-"עפרה" , אמא של משי, הופיע על צג הפלאפון ואם לא המסרון רגע קודם הייתי נבהל.

'מה היא רוצה?' חלפה המחשבה בראשי לפני שעניתי. "מה דעתך שנאכל צהרים ביחד? משהו קל, סלט בארומה או משהו כזה" היא הפתיעה אותי אחרי ברכות השלום ומה נשמע? המקובלות.

לשניה היססתי, אבל כנראה שלבטן שלי יש רצונות משלה כי פתאום היא התחילה לקרקר לי ולהזכיר שלא אכלתי כלום הבוקר, "מה דעתך על שיפודי התקווה בנמל?" הצעתי הצעה משלי,

"אוקיי, עוד חצי שעה, אני מקווה שלא יהיו פקקים ואגיע בזמן",

"אני אחכה לך" צחקתי.

 

כמו תמיד הגעתי כמה דקות קודם ותפסתי שולחן קצת מבודד עם נוף לים והזמנתי בקבוק יין. היא אחרה קצת, לא הרבה יחסית, רק כמה דקות, ואני ישבתי וחיכיתי לה.

עפרה הגיעה והתנשקנו על הלחי, "היה פקק בכניסה לחניה" אמא של משי התנצלה על האיחור, "מצטערת שהייתה צריך לחכות, אני אפצה אותך, הארוחה עלי" היא ציחקקה ואני חייכתי, ממילא כל מי מאתנו שהיה משלם היה מגיש את זה לחברה כהוצאות ומקבל החזר.

מזגתי לה מהיין והשקנו כוסות. מלצרית שמנמנה ניגשה אלינו והזמנו ארוחת הכל כלול, אני עם נתח אנטריקוט על העצם והיא עם שפוד פרגיות ושיפוד קבב.

מגוון רחב של סלטים הוגש מיד לשולחן עם לאפות חמות מהטאבון והתחלנו לאכול, היה לי ברור שאמא של משי לא סתם הזמינה אותי לאכול אִתה אבל לא שאלתי למה? נתתי לה להחליט אם ומתי להגיע לזה.

התחלנו לדבר והפתיע אותי כשהיא התעניינה במוצר החדש שלנו ובמיוחד, אחרי שהסבירה מה היא מחפשת ואם הוא יוכל לעזור בעסק שלה.

הסברתי לה בגדול מה המוצר, למה כרגע זה לא בדיוק מתאים ואמרתי שאם היא תאפיין מה בדיוק היא צריכה אני אשמח לבדוק אם אפשר להתאים אותו כדי שיתאים לצרכיה ומה המשמעות מבחינת מאמץ והיא ביקשה ממני כרטיס ביקור כדי שסמנכ"לית המכירות תרכז עבודת מטה ותשלח לי אפיון כזה.

בינתיים המנות העיקריות הגיעו, נתח האנטריקוט היה בסדר, לא רע חלילה ואפילו עשוי בדיוק במידה שהזמנתי, אבל לא יותר מזה, כנראה שב'דיקסי' ו'הדסון' פינקו אותי ושוב, בפעם המי יודע כמה, אמרתי לעצמי שבמסעדת שיפודים צריך להזמין את מה שהם מצטיינים בו, שיפודים.

הזמנו תה עם נענע וקינוח, היא כנאפה ואני קרם בוואריה והחלטנו להתחלק. "אורי" היא פנתה אלי אחרי שהגישו לנו את התה והקינוח, "אני יכולה לבקש ממך משהו",

"בשמחה",

"אבל תשבע לי שמשי אף פעם לא תדע מזה",

נדרכתי, כשאמרתי בשמחה חשבתי שהיא הולכת לבקש עוד משהו בנושא העבודה אבל עכשיו זה קיבל תפנית לא צפויה והייתי סקרן, "לא תדע, מבטיח" וסימנתי עם האצבעות את שבועת הצופים כמו שתמר תמיד עושה,

"לא, תשבע",

"נשבע, שלא יעמוד לי אם אני אגלה" ציחקקתי,

"וואו, שבועה כזאת עוד לא שמעתי" היא צחקה אבל היה משהו חסר מנוחה בקולה, "אורי, אני רוצה גם טיפול כמו שנתת לתמר"!

 

הייתי המום, לקח לי רגע להיזכר שבעצם היא עזרה לתמר לארגן את אותו המפגש, "אז בשביל זה שלחת את משי לברלין" אמרתי בקול ציני,

"לא!" וזה היה לא החלטי ונחרץ, "שלחתי כי אני מכשירה אותה להשתלב בתפקיד מכובד בחברה, זאת חברה פרטית כמו שאתה יודע, סבא שלי הקים אותה, אבא שלי ירש אותה, אני ירשתי אותה מאבא שלי, אני המנכ"ל אבל אני גם הבעלים ומשי היא היורשת שלי!",

"אוקיי" התנצלתי, "הבנתי",

"אבל זה שהיא נסעה נותן לי הזדמנות" היא חייכה,

"את יודעת, עם תמר זאת הייתה הפעם האחרונה",

"אני יודעת" היא הביטה בי בעיניים, "אבל אני לא מבטיחה שאצלנו זאת תהיה הפעם האחרונה" היא ענתה בכנות.

היססתי, לא שלא בא לי לרכב עליה אבל בכל אופן היא האמא של החברה שלי. "תמר סיפרה לך מה עשינו?" שאלתי בסקרנות.

"כן, זאת אומרת אני חושבת" היא מהרה לתקן, "אני רוצה את אותו הדבר, כולל הקטע עם החגורה וגם אם יש משהו שהיא לא סיפרה, הכל!",

"יש לי תנאים",

"מה?" היא שאלה, קצת מופתעת,

"נעשה את זה אצלך, לא אצלי", משום מה נראה לי קצת קינקי לדפוק אותה על המיטה שאני ישן עם הבת שלה,

"מסכימה",

"ואני רוצה שתמר תשב על הבר ותצפה בנו" וראיתי את ההפתעה בעיניה, "ואת זאת שצריכה לארגן את זה!" חייכתי.

לרגע היא קיבלה פרצוף רציני ושתקה, אולי מופתעת ואולי חושבת, כבר חשבתי שהיא מוותרת אבל אז היא חייכה לעברי, "מקובל עלי, עוד משהו?",

"כן, תדאגי שמשי לא תתקשר אלינו באמצע, שהסוכנת מכירות שאיתה תקח אותה לבלט, אופרה ו/או מסעדה ותעסיק אותה"

"יטופל" היא חייכה וסימנה למלצרית להביא את החשבון.

 

קבענו להפגש בשמונה בבר הידוע. המלצרית הביאה חשבון ועפרה שלפה כרטיס אשראי, פלטינה, איך לא? והוסיפה עוד טיפ מכובד ולפי החיוך על פני המלצרית זה יותר ממה שהיא ציפתה.

ליוויתי אותה לחניה, זה היה בדרך שלי הביתה, "אורי" היא אמרה לי כשכבר עמדנו ליד האודי-6A הלבנה שלה, "אני חושבת שתמר סיפרה לי הכל אבל תנסה לחדש, משהו שיפתיע אותי" עפרה זרקה לי כפפה :),

"אני אחשוב על זה" צחקקתי, "ותזכרי, בלי תמר הכל מתבטל" אתגרתי אותה חזרה.

לפרק הבא >> ….

********************************

למען הסר ספק :  עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

********************************