סוזאנה מכניעה

בשקט, בשקט בלי להרים את קולה או להפעיל כוח פיזי, סוזאנה אפפה אותי בקורי הכוח שלה.
הרצון לשרת אותה היה כעת חזק יותר מכל רצון אחר שלי. זוג עניה המהפנטות ביצעו בי אונס מרצון, נכנעתי לכוח העצום שלה.
סוזאנה שלחה את יד ימינה קדימה והצביעה על השיש המהודר שמתחת לרגליה.
לא נזקקתי להסברים

 

עיניים מהפנטות

הטלפון צילצל והיא היתה על הקו, סוזאנה.
"תגיע הערב בשעה 19:00 לשער האחורי של הוואתיקן, ברחוב Viale Vaticano"
"אבל את יודעת שהשער האחורי אינו פתוח למבקרים, אפילו לא לנזירים כמוני ובטח לא בשעה כזו" אמרתי
"תגיע" ענתה וסגרה את הטלפון.
19:00 ואני כבר בשער האחורי כמו שסוזאנה הורתה לי. המתנה קצרה והיא הופיעה, מלווה בשני נזירים בברדס חום, היא הגיעה מן הצד הפנימי של השער. הבטתי בה, גבוהה – בערך 1.70, קצת מלאה, רגליים ארוכות וחטובות וחזה ששום גבר לא היה יכול להתעלם ממנו, זוג שדיים גדולים, פורצים קדימה, תחת חולצה הדוקה עם מחשוף קטן שרק מרמז על תענוגות גן העדן שמצויות מאחוריו. שיער בלונדיני חלק עד מעבר לכתפיים וזוג עיניים כחולות – ירוקות שיכולות לחדור ולשוטט ולראות כל מקום ופינה חבוייה בגופי.
"היכנס" אמרה בשקט בזמן ששני הנזירים בברדס פותחים את השער הנעול ומאפשרים לי להיכנס
"איך הצלחת?" שאלתי
"אתה יודע שיש לי דרכי שכנוע מיוחדות, שלא רבות יודעות להפעיל ולנצל" ענתה.
השער נפתח ואני בפנים, בתוך מתחם הוותיקן הקדוש
שני הנזירים נעלמו מבלי אומר ואני נותרתי עם סוזאנה
בתנועת אצבע קלילה היא הורתה לי ללכת בעקבותיה. הלכתנו בתוך מסדרונות ארוכים עמוסים באוצרות אומנות שלא מעט חובבי אומנות היו מוכנים לרצוח על מנת לצפות בהם, כל שכן בשקט שכזה כשנפש חיה לא נמצאת שם מלבדי ומלבד סוזאנה האלוהית שהלכתי בעקבותיה מביט בישבן הכדורי והמוצק שלה המתנדנד קלות תוך כדי הליכה.
זה לקח כרבע שעה של הליכה נמרצת עד שהגענו אל האולם המפורסם של הקאפלה הסיסטינית.
"שב כאן" אמרה והצביעה על ספסל צדדי בצד הקאפלה.
השקט שמסביב הגביר את ההוד הכל-כך אופייני לקאפלה. מעולם לא הייתי בקאפלה כשהיא ריקה לחלוטין מתייר או נזיר כלשהו. רק סוזאנה ואני.
הבטתי מסביב בציורים המופלאים, על הקירות וכמובן על התקרה.
סוזאנה נעמדה מולי מתכופפת קלות לעברי:
"אתה יודע למה הבאתי אותך לכאן?"
"אין לי מושג"
כאן אתה תישבע לי אמונים, אתה תהפוך להיות העבד הנרצע שלי, אתה תעשה כל דבר שאומר לך ותמלא אחר כל הוראה שלי. לא יהיה לך שום רצון חופשי – הכל ייעשה בדרכי ובהתאם להוראותי, אתה תשרת אותי, תפנק אותי ותמלא כל רצון וגחמה שלי, ברור?"
אבל….. פתחתי את פי
סוזאנה התכופפה עוד קצת ויכולתי להבחין היטב בזוג הכדורים האלוהיים שלה שכל כך רוצים להתפרץ החוצה. הו אלוהים עדי עד כמה חשקתי בהם באותו רגע.
"אבל אני נזיר……." ניסיתי שוב
"כן, אני יודעת מה אתה רוצה, ואתה תזכה לגעת כשארצה וכשזה יתאים לי והכל כמו שאורה לך ולמען ההנאה שלי" אמרה ועיניה הכחולות ירוקות נעוצות עמוק בתוך עיני, למעשה הן טיילו בתוכי, חלפו על פני המוח, ירדו אל קרבי והגיעו עד למפשעתי. חשתי כיצד כוח רצון שלי נתון להשפעה של כוח עליון. חשתי כיצד כל כולי אפוף ברשת אנרגטית של כוח חזק ממני, כוח התשוקה שמורה לי לציית לסוזאנה. כוח שמכריח אותי לבצע ולציית.
סוזאנה חייכה. היה ברור שהיא יודעת בדיוק מה קורה לי, היא קראה כל מחשבה שלי וראתה את תוך תוכי בלי צורך במכונת סי-טי
"אתה שלי" אמרה
"כן" עניתי בשקט
"כל עוד ארצה בך, ברור?"
"כן" עניתי בשקט
בשקט, בשקט בלי להרים את קולה או להפעיל כוח פיזי, סוזאנה אפפה אותי בקורי הכוח שלה.
הרצון לשרת אותה היה כעת חזק יותר מכל רצון אחר שלי. זוג עניה המהפנטות ביצעו בי אונס מרצון, נכנעתי לכוח העצום שלה.
סוזאנה שלחה את יד ימינה קדימה והצביעה על השיש המהודר שמתחת לרגליה.
לא נזקקתי להסברים
ירדתי על ארבע.
סוזאנה ליטפה את ראשי בקלילות. שביעות רצון של מנצחת נשמעה בקולה כשאמרה:
"עבד טוב, עבד טוב"

תגובות ? (אין צורך להזדהות)