פרפורים

מאת תשוקה טבעית

 

היא התקדמה לאיטה למיטה, צעדיה החרישיים מזמזמים סביבה, כולה נוטפת עסיסיות חולנית. לא יכולתי להתיק את מבטי מסנוורי העילפון שנצצו מגופה המושלם.

רגליה המתוקות התנשאו לאיטם מתרחבות בפסטליות מושלמת אל ירכיים חטובות ומלאות. החיבור הטבעי בין מותניה הצרות, הוסתר על ידי פיסת בד חמקמקה בגווני הורוד. משולש מפתה, שבמרכזו כבר מופיעה רטיבות מרומזת.

בטנה השטוחה השרתה עלי חולשה. מתמשכת לאיטה אל אוצרותיה האמיתיים, זוג השדיים הבינוניות, לא גדולות ולא קטנות, מתאימות היטב לכתפיה הקטנטנות והעגולות, לסנטרה המבוייש ולפניה הנעימות. מכוסות בצניעות בחזיה תואמת וחסרת ייחודיות, אך מגרה את כל פאתי מוחי ההמום.

היא נשכבה על המיטה מעלי, ידיה מלטפות לי את החזה, אדוות שערה החום אגוז נופלות במפלים לצידי ראשי. מתרפקת עליי בחושניות.

מבטה הבוער התייצב בערפול מסויים על שפתיי, יורדת בדרמטיות לעברם, פיה המתוק נושף חמימות מדגדגת על שפתיי, כל העולם נמוג כשפתיה נצמדו אל שלי.

נבלענו זה לתוך זו כהמומים, נגיעות קלילות שהפכו לעמוקות ומלאות מרגע לרגע. פה, לשון, שיניים. רטיבות מתחברת. נשימות מתאחדות. נאחזתי בה כטובע, כל כולי מרוכז במלאכית הזאת שרוכנת מעליי.

ידי התרוממה ללטף את מחלפותיה, היא נשכבה לצידי מתכרבלת כחתלתולה, הנשיקה האינטימית ממשיכה וממשיכה. ידי מטיילת על גופה, מלטפת את זרועה, צדדי ביטנה החשופה, צווארה הרגיש, זויות אחוריה וירכיה…

הפכתי אותה על גבה, מתקדם בנשיקות מרפרפות אל דדיה הרוויים. מסיר בעדינות את פיסות הבד המכסות על המטמון, טומן את פניי ברכות השופעת מהם. לשוני כיונק נצמדת בצמא אל פטמותיה.

גופה מתקמר בטבעיות, אנקה רכה ושקטה נפלטת מפיה. ידי השמאלית נמשכת אל השד הפנוי וממוללת אותו, וידה בתגובה מלטפת את עורפי בהסכמה.

המשחק הופך למזמוז תקיף, ידי ופי מטפלים בעופריה פיסה אחר פיסה, חום גופה עולה, ואנחות מתוקות נפלטות מפיה ברצף.

ידיי נשארות במקומם על חזה, בעוד ראשי יורד לאורך בטנה השטוחה. מנשנש ומלקק, מנשק ומתכרבל בה.

עמק התענוגות נגלה לעיני, ואני מרים את מבטי לעיניה שמהבהבות באישור מרוגש.

ידיי מסירות בעדינות את תחתוניה, מגלות לעין כל את העמק המקודש, השפתיים הוורדרדות שמסתירות מאחוריהן את כל פלאי העולם. ביניהם בוהקת טיפת בשלותה ותאוותה בנצנוץ מעלף.

כמו מהופנט גחנתי אל בין רגליה, מתקרב באיטיות ונעצר באימה מרחק הושטת לשון, מביט בהשתאות ובהערצה על יופיה הנדיר.

ידה הונחה על ראשי בעדינות, מושכת אותי בחוסר סבלנות. לשוני שוגרה קדימה מעתיקה את נשימתה, משגרת זיקוקים בתוך ראשי ומחסירה הלמות לב משנינו.

לשוני החלה להתפתל, מרעידה את נימיה הפנימיים, מחטטת בין שכבות הבשר הנפוח ומקפיצה את גופה לקצבן. אצבעותיי פיסקו את צניעותה, מאפשרות גישה נוחה ללשוני שהמשיכה לחולל בתוך גופה.

אנחותיה הקצובות והשורקות היוו כצפצופי ציפורים מופלאות, שרירי יריכיה נסגרו ונפתחו שוב ושוב על ראשי, ידה חפרה בשערי חסרת מנוחה.

אנקותיה הפכו לצווחות קטועות, היא התקרבה לפסגה. גופה זינק בחוסר שליטה, עד שהיא צנחה אובדת עשתונות לתוך עצמה.

נשארתי משתומם מול המחזה המופלא של עוצמת החיים הנובעת מאישה, אך היא חסרת סבלנות שכמותה כבר משכה את ראשי שוב אל החור הוורדרד והאפל. זה לא מספיק לה…

המשכתי לפרוט בתוכה בכח. מוצא את הפעמון המפורסם ומשתמש בו ככלי בידיי. היא רצתה אגרסיה ואני נגררתי. בחוסר מנוחה נובר בתוכה מפליט ממנה עונג מבעבע.

כןןן!! כןןןן…

היא גנחה והשתוללה. גופה נע מצד לצד, בעוד אני מתאמץ לרתק את גופה ולהרים אותה פעם אחר פעם למרומי האורגזמה.

אחחחח. אחח.. אוהו…

הסדינים התחילו להתקמט סביבנו. כל החדר נסחף בעוצמת התחושות והרגשות.

ידי מצאה כמו מעצמה את שיפולי גופה, הזרת שלי נאחזה והתלפפה סביב חמוקי יריכיה מאחור. נצמדה כמו יש לה חיים משלה אל החור הקטנטן שמתחבא מאחורי גבעת התענוגות המקורית. מהיכרות עם הנערה אני יודע היטב כמה היא רוצה את זה.

היא לא יכלה להכיל את זה. הזרת שיחקה מחבואים עם החור העגלגל. כןןןן היא צרחה.

כשאצבעוני הבקיע את דרכו דרך השער האחורי שלה היא דממה. כל גופה רעד מעוצמת הרגשות שהשתוללו בה, והיא הניחה לי לעשות בה כרצונה.

לבי פועם בהתרגשות הנעתי את ידי הלוך ושוב, מסכך את התנועה במיצי תענוגותיה שנוטפות על ידי מאחור. היא חזרה לפלבל ולהניע את גופה על ידי, שעכשיו חפרה בפתחה האחורי עם שלושה אצבעות ארוכות ובשרניות. מממ… רררר… היא כבר נהמה כחיה פצועה.

הפכתי אותה על בטנה השמיימית. גופה הרך והענוג השתרע למולי, כדורי ישבנה הלבנבנים מצחקקים לעברי בחוצפה.

התכופפתי כמשוגע עם לשוני משורבבת, פורט שוב ושוב על פתח ישבנה, בסימולטניות עם אצבעותיי שחזרו לכתוש את פנים מערתה. ידיה העדינות פיסקו את כריות אחוריה, מאפשרת לי גישה מלאה למרחביה האסורים.

התרוממתי על ברכיי, מצמיד את זכרותי ומחכך בעדנה. יכול להרגיש איך כל גופי והווייתי מתמצה לכמה חלקיקי תא בודדים, יודע שכך הוא גם ברעותי למעשה. רעש החצוצרות והתופים מחריש את פעימות ליבי שעוד רגע ויקרוס.

גופה דמם בציפייה לבאות. יודע כמוני את חשיבות הרגע.

עצרתי בעצמי וסובבתיה שוב. פניה הסמוקות האדימו יותר מפטמותיה העגלגלות. נשכבתי עליה, מוחץ את גופה תחת גופי. מרגיש כל תו ותו, רכות החזה שלה נמחצת אל שלי, לשונותינו נפגשו במחול עילפון אחרון. נאחזים זה בזה בתשוקה. ציפורניים שורטות. נשימות קטועות. אהבה סוערת חסרת מעצור.

ידה חיפשה חסרת מנוחה את מרכז גופי. היא אחזה באיברי ביד רועדת אך בטוחה, מובילה אותי היישר אל המיקום הנכון. עיניה מביטות בי בעוצמה, היא נשמה נשימה עמוקה כשהניעה את אגנה כלפי מעלה והתחברה אליי בפעם הראשונה.

חולשה אדירה פשטה בגופי. צנחתי עליה עם כל כובד משקלי, נתקע בתוכה ופורץ את מחסומיה. אין דרך חזרה. היא דממה תחתיי מרוגשת. פי יבש, הגעתי לפסגת העולם.

הברית בינינו הושלמה.

אני בעלה. היא אשתי.

רגעים ארוכים שכבנו כך מחובקים. מאוחדים.

איש ואשה. זכר ונקבה.

גבר ורעיה.

Loading

מחשבה 1 על “פרפורים”

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן