נכנעת לרצונותיו

דיאן פיתלה את גופה, החליקה את החצאית במעלה ירכיה, משכה אותה במעלה אגנה, עד מותניה הצרים, הכניסה לתוכה את החולצה הלבנה ורכסה את החצאית. היא הסתובבה לכאן ולכאן, הביטה על דמותה שבמראה, כשהיא בודקת את הפרופיל שלה ומחליקה בידה את החצאית, על ישבנה, הביטה מרוצה על בטנה השטוחה, מרוצה מהאופן שבו החולצה נשארה תחובה , כמו מדי חייל במצעד, החצאית מתוחה על אחוריה, ללא סימן של תחתונים מתחת, הרימה את עיניה וחייכה לבבואתה, שהרי היא יוצאת מהבית, בחצאית צמודה וללא תחתונים,

היא בדקה את שולי החצאית, מודאגת מהאורך, זה יצליח, החליטה, לא קצר מדי ועדיין ישביע את רצונו, בטנה התהפכה כשעלתה בראשה הסיבה להיותה ללא תחתונים, שכן, כך הוא רצה אותה, היא הייתה נתונה להשפעתו, מוצפת בתשוקה אסורה, היא השתנתה כל כך לאחרונה, ממש זעזעה את עצמה בכך שנמשכה להתנהגות שכזו, לא זיהתה את עצמה .

היא הדחיקה את מחשבות המוסר, זה היה קצת מאוחר מידי, היא בחנה את האיפור שלה, העבירה את אצבעותיה בשערה, מרעננת את שיערה הזהוב המתולתל, הצומח עד מתחת  לכתפיה, כפי שהוא דרש, כך הוא אוהב.

דיאן השחילה את ידיה לתוך המקטורן הקצר, זה שהתאים לחצאית ושהעניק לה את המראה הנמרץ והמקצועי שטיפחה, אחרי הכל, היא הייתה אשת קריירה נמרצת ומקצועית, כזו העסוקה בעולם הנדל"ן וכך עליה להראות בציבור.

כשהיא נעה שוב, אל מול המראה שבאורך מלא, היא סקרה את דמותה, הרימה את שולי החצאית הצמודה, מתפתלת ,כדי להניע את שוליה מעלה, מספיק כדי לחשוף את מפגש ירכיה העירום, בהתה מרותקת, נפעמת, בערוותה המגולחת, כפי שהוא דרש, עם השפתיים המנצנצות מלחות, בפתח נרתיקה, מצפות שם, בין ירכיה, ידה ירדה, מלטפת אותן, היא שקלה אם להתחכך בהן מעט, אבל החליטה שלא, ישרה חזרה את חצאיתה ויצאה ברגליים רועדות, מחדר השינה.

הרומן כילה אותה, גרם לכל מיני רגשות לבעבע בתוכה, גורם לה לאיבוד עשתונות, דקה אחת היא נלכדה בסערת ההתרגשות, הפזיזות המוחלטת ריגשה אותה, זה היה כל כך רע, כל כך אסור, כל כך מסעיר, אבל בפעמים אחרות, רגשות האשמה היו כמעט משתקות, 'מה יהיה?', חשבה, 'הרי אין עתיד ליחסים הללו, הם יכול להיגמר ממש רע'.

דיאן נאנחה, מתנדנדת שוב, כשהחליקה  שוב את החצאית על ירכיה, בפעם המי יודע כמה באותו בוקר היא ניסתה לשכנע את עצמה, לעצור, לא להמשיך בטירוף הזה, להיות חזקה ולא להיכנע לדחף שהניע אותה, אבל עמוק בפנים היא ידעה שהיא רק צוחקת על עצמה, דיאן ידעה שלמרות התלבטויותיה הפנימיות והשכל הישר, היא לא תוכל לעמוד בפני הפיתוי של הרומן האסור הזה, על אף שידעה, שתרגיש חרטה, מיד לאחר מכן, אבל היא לא יכלה לעצור, 'זהו, אני יוצאת', אמרה לעצמה וירדה לקומת הקרקע.

בעלה הרים את מבטו משולחן ארוחת הבוקר, הביט בה קצרות, "היי", פלט והחזיר את עיניו אל העיתון, שום אות חיבה, שום מילת ברכה ובטח לא נשיקת פרידה.

דיאן בהתה בו במשך כמה שניות, שאילו היה מביט אליה, היה מבחין בארשת הארסיות, שבעיניה של אשתו .

היא הנידה בראשה בבוז, מצד לצד, אם היו לה ספקות והרבה, עכשיו הן נעלמו, "ליאם, להתראות, אני הולכת לעבודה!", קראה למעלה המדרגות.

"בסדר אימא", נשמעה תשובתו של בנה, מחדרו שבקומה השנייה, "נתראה בערב".

דיאן פתחה את דלת הכניסה ויצאה החוצה, סוגרת אותה מאחוריה. 

היא נעצרה לרגע על המדרכה, סקרה את הרחוב, בתים פרטיים מדורגים, מכוניות חונות לאורכו, רחוב טיפוסי בעיירה טיפוסית, שום דבר יוצא דופן, אבל סדר היום שציפה לה, באותו יום, הייתה הכל מלבד רגיל. 

דיאן תהתה, אם מישהו אחר ברחוב, התנהג בצורה כה אסורה, כה חסרת הגיון, השמיעה אנחה והחליטה שזה לא סביר, למעט אדם אחד, כמובן .

היא ירדה את שלושת המדרגות אל השער, השער נפתח במחאה חורקת והיא צעדה לעבר המדרכה, היא פנתה שמאלה, העיפה מבט לאחור, לעבר חלון הקומה השנייה, היא לא יכלה לזהות, אם מישהו שם צופה בה, המשיכה לצעוד לכיוון מכונית הגולף הכסופה שלה, החונה ארבע מכוניות במעלה הכביש .

זה היה בוקר שפיר, אמצע יוני, היא התיישבה בכיסא הנהג, סובבה את מפתח ההצתה, המנוע של הגולף הותנע בקלות, דיאן נהגה את רכבה אל מחוץ לשורת המכוניות החונות, אבל הבוקר, במקום לעשות את דרכה לכיוון העיר הקרובה, המסלול הרגיל שלה, היא פנתה למרכז העיירה וחנתה בחניון צדדי, ממתינה. 

לאחר כרבע שעה, השמיע הטלפון הנייד שלה, התראה על קבלת הודעת טקסט, דיאן הרימה את המכשיר, הביטה אל המסך, הודעה בת שני מילים, שגרמה לבטנה להתהפך: "הוא יצא", היא קראה את הטקסט .

הניעה את הרכב והחלה בנסיעה איטית, ידיה שאחזו בהגה הגולף, רעדו וכעבור כמה דקות, רגליה שנשאו אותה אל דלת הכניסה, הרגישו כאילו עשויות מים. 

לאחר שסגרה את דלת הכניסה מאחוריה, הניחה את רגלה על המדרגה הראשונה במדרגות, כשהיא רועדת כולה וטיפסה לקומה השנייה. 

ביד רועדת היא פתחה את דלת חדר השינה שלו, על המיטה היה שרוע ליאם, בנה, כשהוא עירום, כף ידו חופנת את זקפתו הקשה, מביט בה מחייך, " היי אימא, הגעת מהר" הוא אמר.

"אוי אלוהים", פלטה דיאן, נשימתה נעצרת, עיניה נעוצות בזקפתו, "רק מלהסתכל עליך, אני.. אני..".

ליאם לא נע, השמיכה זרוקה הצידה, חובק באגרופו את זקפתו, הוא הביט באמו, עדיין מחייך. "את מתכוונת להיכנס, או לא?" הוא שאל .

דיאן ניצבה קפואה, יד אחת הייתה על ידית הדלת, גופה חציו בתוך החדר וחציו עדיין בחוץ, ליאם ראה את עיניה הפעורות, עוברות מפניו המחייכות אל הזין הזקוף ויורדות, מביטות ברצפת החדר. 

"היכנסי, אימא", הורה ליאם בטון תקיף, מתבונן בה, מבטו שטוח, מבט דורסני, "קדימה, אימא, חיכיתי לך", המשיך, מלטף את הזין המתוח, לכל אורכו, אחז בו קרוב לשורשו, "תראי כמה אני והוא מרוצים לראות אותך, אימא".

ראשה של דיאן התרומם בהדרגה, היא בלעה רוק ובחוסר רצון לכאורה הפנתה את פניה לעבר בנה.

"אולי אנחנו לא צריכים…ליאם" היא נשמה בכבדות, הבעתה מוטרדת, עיניה פעורות ונעולות על הזין הארוך של בנה, לשונה מחליקה על שפתיים יבשות, "זה לא בסדר, אנחנו… אנחנו … לא.. לא צריכים שוב פעם ל.. ל..".

"אבל את רוצה, נכון אימא", אמר ליאם וקטע את אמו, "את אומרת את כל הדברים האלה, את אומרת שאנחנו לא צריכים, שזה לא בסדר… אבל את רוצה, אימא, אני יודע שאת רוצה, את כבר אוהבת לעשות את זה עימי ואת אוהבת את הזין הזה", ליאם נפנף בחוזקה במוט הזקוף שהיה חפון באגרופו, "את יודעת שאני צודק", התעקש, ידו נעה מעלה ומטה, לאורך זקפתו, כדי לשמור עליה, "אז למה שלא תיכנסי, תסגרי את הדלת, קדימה, בואי הנה, אימא", הוא סימן בידו הפנויה על המזרון לצידו. "בואי הנה ונשקי אותי".

דיאן צייתה לקולו המצווה של בנה וצעדה שני צעדים לתוך חדר השינה שלו.

"סגרי את הדלת, אימא", הורה ליאם, "אני אוהב שהדלת סגורה".

"אה, כ כן", מלמלה דיאן, למרות שקולה היה יותר יבבה מאשר מילה, היא עצרה, מהססת, עדיין לא בטוחה, אבל היא לא יכלה להתאפק, המראה של בנה מלטף את הזין שלו, היה כל כך מגרה, מפתה אותה להתקרב.

"זהו", אישר ליאם, הוא הרפה מהזין והסתובב על צדו, כדי להפנות את פניו אליה, מרפק אחד על המיטה, רקתו נחה על אגרופו כשהוא צפה בה מתקרבת, מחייך, "את נראית טוב, אימא", הוסיף ועיניו נודדות על החליפה הסולידית שבה הייתה לבושה, "ממש טוב ,מה אמרת בעבודה?", שאל, מביט באמו המתקדמת לעברו והושיט לעברה את כף ידו.

בתגובה אוטומטית, דיאן נגעה בקצות אצבעותיו של בנה בקצות האצבעות שלה, ידו של ליאם נסגרה על ידה, היא הביטה בו, מעיפה מבט בזקפתו והעבירה את תשומת לבה לעיניו, "אמרתי שיש לי תור לרופא השיניים", מלמלה, "הם אמרו שאם אוכל, שאגיע לעבודה עד הצהריים". 

ליאם משך אותה לעברו, היא ניסתה להתנגד, אבל מהר מאוד היא הייתה על המיטה, ברך אחת מונחת על המזרון, ידה האחת לפותה בידו של ליאם וידה השנייה תומכת את גופה הכפוף, המרחף מעל גופו העירום של ליאם.

ליאם שחרר את ידה של אמו, אצבעותיו נדחפו לתוך שערה והוא אחז והוריד את ראשה לאט, עיניו נעולות על שלה, חש בסירובה, אבל המשיך לקרב את פניה של אמו, הרים את ראשו לפגוש את ראשה, "אוי, לא", מלמלה דיאן, שנייה לפני ששפתי בנה עטפו את שפתיה ואז היא נכנעה, נרגעה, המתח זרם מתוך שריריה, כשגופה התרצה, שפתיה נפסקו ולשונה פגשה את לשונו של בנה.

להיטות הציפה אותה, היא טיפסה אל המיטה, שפתיה נצמדו מחדש לשפתיו, נשימתה התנשפה לתוך פיו הפתוח, ידיה אוחזות את פניו, לוחצות את שפתיו לשפתיה, בזמן שלשונותיהם רקדו ריקוד ארוטי משותף..

"זה כבר יותר טוב, אימא", אמר בחיוך, כשהיא שחררה, סוף סוף את שפתיו, " עכשיו תורידי את הז'קט הזה, אחריו את החצאית".

דיאן זחלה לאחור, על ידיה וברכיה, עיניה נעוצות בפניו של בנה, נעמדה לצד המיטה, פשטה את מקטורן החליפה, מניחה לו ליפול אל השטיח, החצאית הלכה בעכבותיו, כשדיאן שחררה את הרוכסן שבצד, כדי שתוכל למשוך אותה כלפי מטה מעל ירכיה .

"כן, גילחת שם יפה", אישר ליאם, חופן באגרופו את הזין, כשלעניו נגלתה ערוותה החשופה והמגולחת של אמו.

"זה לא נורמלי", נאנחה דיאן, "אני האימא שלך, אתה לא אמור לגרום לי להרגיש ככה ולעשות את מה שעשיתי".

ליאם הרים את ראשו, הביט בה, "ואיך אני גורם לך להרגיש, אימא?, ספרי לי".

"חזיר שכמותך", ענתה דיאן, ידיה עלו, חפנו את שדיה מעל החולצה וסחטו אותם, "אתה יודע איך אתה גורם לי להרגיש" ידיה מעכו את שדיה, "תראה מה אני עושה בשבילך, מורידה את הבגדים שלי בשבילך, עומדת מולך עירומה, מה זה אומר לך על איך אני מרגישה?".

ליאם הרפה מהזקפה, התגלגל במהירות, ניצב על ברכיו, "תורידי את החולצה והחזייה, תורידי אותם, אימא, עכשיו!, תראי לי את השדיים שלך", ליאם אגרף שוב את איברו ובהה בה, עיניו, כבדות עפעפיים מתשוקה, שפתיו רפויות ולחות מתאווה, "תורידי ותגידי לי איך את מרגישה, כשאת רואה את מה שאני מחזיק באגרוף שלי, תראי אותו אימא", הזין שלו בלט מהצרור ההדוק של אצבעותיו, "איתו אני מתכוון לזיין את הכוס הצמוד שלך ולשמוע אותך גונחת".

דיאן התנשפה, עיניה נעוצות בזין המאיים, ידה נעה בין רגליה, מעסה את גבעת אהבתה, היא נאנחה, "אימאל'ה ליאם… אוף, זה כל כך סקסי, לעזאזל".

ליאם צחקק, מתבונן באמו המתפתלת, "את אוהבת את זה, אה, אימא?, אתה אוהבת לראות אותי עם הזין ביד?, עכשיו תתפשטי לגמרי, תראי לי את השדיים שלך ותגידי לי, אימא", מלמל ליאם, קולו נמוך ומאיים, "תגידי לי איך אתה מרגישה, תעשי את זה מלוכלך, תגידי לי איך אתה רוצה, שאני אזיין אותך".

דיאן שחררה את הכפתור התחתון ביותר בחולצה שלה. "אני… אני לא יכולה, ליאם, אני לא יכול להגיד את הדברים האלה, לא לך".

"בואי הנה, אימא". הורה ליאם .

דיאן, לאחר הפסקה רגעית נוספת, צעדה לעברו.

"את יכולה", אמר ואצבעותיו פורמות עוד כפתורים על בחולצת אמו, "את יודעת שאת יכולה", הוא החליק את הבגד שעל כתפיה של דיאן, החולצה צנחה לרצפה, עיניו מאירות כאשר נחשפו  שדיה של אמו, חפונים עדיין בחזייה, "תגידי לי את זה", התעקש, משך את אמו קרוב, נישק את פיה, זרועותיו חבקו את מותניה, ידיו על אחוריה, אצבעות פרושות וחופנות את כדורי עכוזה.

"אני רוצה שתזיין אותי", נאנחה דיאן בהשלמה, בזמן שבנה החזיק אותה קרוב וליטף את השיער בחלק האחורי של ראשה, "אני רוצה שתשכיב אותי על המיטה, תפסק את רגליי… אני רוצה שתסתכל עליי …", דיאן הפסיקה בזמן שחום ייחומה הציף את לחייה, "ליאם… הו, ליאם, אני אומרת לך את זה… וזה כל כך מביך, יקירי, אני אימא שלך… אני לא צריכה להגיד לך דברים כאלה".

ליאם משך אותה עוד יותר לעברו, טמן את פניו בעמק שבין שדיה, ליקק את הצדדים הפנימיים המעוגלים שלהם, לשונו ליקקה את קו המחשוף שלה, עלתה לגרונה הפגיע, לדופק הפועם בצווארה, ליקק בלשונו את שפתיה, עד למקום שבו יכול היה להחליק אותה לתוך פיה, "בגלל שאת אימא שלי, זה כל כך מדליק אותי", מלמל, ידיו עלו לחזייתה של דיאן, חפנו ולחצו את שדיה של אמו, דרך החזייה שלה, "זה בגלל מי שאת בשבילי שגורם לי לרצות כל כך, לזיין אותך", שפתיו נשקו את אמו שוב, לשונו פלשה לתוכה, פוגשת את לשונה, לפני שהתרחק והשאיר אותה מתנשפת, "ואני יודע שבא לך להזדיין איתי, אימא, אני  עכשיו מוריד את ידי ומלטף באצבעי, את הפתח שבין רגלייך, אני יודע שארגיש שחם שם ורטוב ושזה בגללי", הוא דחף את ידו בין רגליה של אמו, לא הייתה עדינות, לא רוך בפעולה, אצבעו ליטפה את שפתותיה התחתונות וחדרה ביניהן, "ידעתי את זה", חייך ליאם, "חם שם ואת מגירה מיץ …", הושיט את ידו, כרך אותה סביב גופה של אמו ומשך אותה קרוב לגופו, שפתיו פגשו את שפתיה, הוא נישק אותה שוב, היא התנשפה, כמעט חסרת נשימה, אצבעותיו לשו את עכוזה, ידיים מחליקות על עורה, מרגישות אותה כולה .

דיאן התנודדה, רק החיבוק של ליאם החזיק אותה זקופה,

היא נאנקה וייללה לתוך פיו של בנה, בזמן שהוא אחז בה, מנשק אותה ומלהיט אותה, היא נשמה בכבדות, חזה של עלה וירד, שדיה התנפחו ופטמותיה הזדקרו, בתוך חזייתה, "אני כבר לא יכולה להתאפק, "אני נלחמת בזה, ליאם, אני נלחמת שלא לעשות את זה איתך, אבל אני לא יכולה יותר להתנגד, אני שונאת את עצמי על כך שנכנעתי לפני יומיים".

ליאם הביט בעיניה, "אבל אהבת את זה, נכון אימא?, 

הוא התעקש בשקט, "לעשות סקס איתי… עם הבן שלך… את אהבת את זה".

דיאן רעדה ועצמה את עיניה, ידיה נעו אחורה, שיחררו את תפס החזייה, היא הניע את כתפיה והחזייה צנחה לרצפה, מצטרפת לבגדיה האחרים, היא בלעה רוק בכבדות, חפנה את שדיה העירומים, לחצה עליהם, "כן, נהניתי", לחשה, עיניה עדיין עצומות, "אף פעם לא נהניתי ככה".  

ליאם חייך לעצמו, טיפס מהמיטה, "שבי", הורה לה ולחץ בידו את כתפה.

דיאן נענתה, התיישבה על מיטת בנה, פקחה את עיניה והביטה בו.

"שכבי לאחור", המשיך ליאם להורות לה, הוא סימן באצבעותיו, "תפסקי ותקפלי את הרגליים".

" אתה הולך ל…. ..ל, או אלוהים", מלמלה דיאן וצייתה, פרשה את ירכיה וקיפלה את רגליה, ברכיה מורמות, חושפת את מפגש ירכיה, לעיניו של בנה, לחייה בערו ,כשהוא בהה במרכז הווייתה.

"אני הולך ללקק אותך, אימא, אני הולך לאכול ולמצוץ את הכוס שלך ולעורר אותך נפשית וגופנית, עד שאסיים איתך, את תתחנני שאזיין אותך".

"הו אלוהים… הו אלוהים היקר", יללה דיאן, כשבנה כרע בין ירכיה, "אני כאן, ליאם, אני לא מאמינה שאני עושה את זה שוב, אבל אני כאן בשבילך".

ליאם צחקק, מבטו נעוץ בערוות אמו הפעורה, הוא ידע!, היא הייתה שם בשבילו, שפתי נרתיקה הבריקו מרטיבות, חלקלקות מהתשוקה שכבר חלחלה לתוכה, היא כאילו נלחמה בזה, אבל הוא ידע שהיא חמה בשבילו, "אני רואה", מלמל ליאם, "אני רואה שאת מוכנה, אימא".

דיאן התנשפה, גופה נמתח כאשר בנה התכופף קדימה והחליק את לשונו בין שפתי פתח מערתה, "אוי לעזאזל" היא נאנחה, "ליאם, אתה מלקק את הדגדגן שלי, אאווחח.. זה טוב …אל תפסיק ליאם, אל תפסיק", היא זעקה, "עוד ליאם, עוווד, אני ג.. ו.. מ.. ר.. ת…".

ליאם העניק לאמו שתי אורגזמות רצופות, באצבעותיו ובלשונו, כשהוא סיים, היא הייתה מותשת, מתנשמת בכבדות, הוא התרומם מבין רגליה, נוזלי תשוקה מרוחים על פניו, זחל מעלה לאורך גופה, הגיע לשפתיה, כדי לנשק את פיה.

אמו נצמדה אליו, כרכה סביבו את רגליה, לשונה מהירה ונלהבת נגד שלו, היא ייבבה, איבריה עדיין רפויים, עם שאריות רעידות משנה, ידיה כרוכות סביב עורפו, בזמן שהיא מצצה את לשונו.

"נהנית מזה" קבע ליאם, הצהרה ולא שאלה, "עכשיו אני הולך לזיין אותך, אימא", הוסיף ליאם בחיוך מרוצה.

"כן ליאם", ענתה דיאן, מתפתלת מתחת לבנה, פוסקת את רגליה ומציעה לו את גופה, "עכשיו תכניס אותו לתוכי", היא נשמה במהירות, עיניה פעורות, נעוצות בעיניו, "תכניס את הזין שלך לתוכי, אני צריכה שתזיין אותי", היא בהתה בהפתעה, כשליאם התרומם וירד מהמיטה.

"מה…?, למה…?", שאלה.

ליאם הביט בה, ליטף את איברו וחייך, "לא כאן", הוא אמר, הסתובב פנה לדלת חדרו פתח אותה, הסתובב בחזרה אל אמו, "בואי אחרי", אמר, משאיר את אמו על המיטה, ויצא מהחדר.

מבולבלת ועירומה, הלכה דיאן אחריו, הוא חיכה במסדרון, ליד חדר השינה של הוריו, הטה את ראשו הצידה כדי לציין את החדר, הוא פתח את הדלת והצביע בידו לעבר המיטה הזוגית, "שם, היכנסי ושכבי שם", הורה לה, "שם אני בהחלט הולך לזיין אותך", הוא נהם.  

"דיאן נדהמה, ההלם ניכר על פניה, היא הנידה בראשה לשלילה, "לא ליאם, אני לא יכולה …".

ליאם פסע שלושה צעדים מהירים, למקום שבו עמדה דיאן, ללא תנועה, כף ידה על פיה.

"זה המקום שבו אני רוצה להמשיך לזיין אותך, אימא", הוא מלמל, משך את ידה של אמו המכסה את פיה, "זוזי", הוסיף, כשהוא מושך אותה, לתוך החדר.

דיאן נשענה קדימה, עוצרת אותו, "ליאם… אנחנו לא יכולים, זו המיטה שלי, המיטה שאני חולקת עם אביך".

"זו הסיבה שאני רוצה לזיין אותך עליה", נהם ליאם, "כי זו גם המיטה שלו, כבר דפקתי את אשתו על המיטה שלי… עכשיו אני רוצה לעשות את זה במיטה שלו", היא הביטה בו כמהופנטת, ניצבת עירומה בפתח חדר השינה שלה ושל בעלה, שדיה המושלמים זקופים למול עיניו, פטמותיה הוורודות זקורות, כשני אבנים יקרות, "כן", סינן ליאם, מלקק את שפתיו, הוא בהה בשדיה, "אלוהים, אימא", מלמל, חפן בידיו את שני הגלובוסים בוחן את משקלם, סחט אותם, נלהב משדיה של אמו, רוכן קדימה כדי למצוץ פטמה זקורה בין שפתיו, לוחץ על בשרה הרך של אמו, שפתיו נעות בין פטמה אחת לשניה, "את כל כך סקסית, אימא". 

"אלוהים, ילד שלי, אני לא יכולה להתנגד לך", אמרה דיאן, כשהיא נכנעת ומתמסרת, התרחקה מאצבעותיו האוחזות בשדיה ומפיו המוצץ את פטמותיה, "רצית אותי במיטה של אביך… אז קדימה", היא נעה במהירות, נכנסה לחדר  השינה, "בוא אלי, זה מה שרצית", אמרה, נשכבה על המזרון, המשותף לה ולאביו של ליאם, פיסקה את רגליה לעיניו של בנה, "הסתכל עליי, אני כאן בשבילך", ביקשה, כשהיא מגלה לעיניו את מערת אהבתה הלוהטת והמבעבעת .

ליאם נענה, טיפס על המיטה, כרע בין ירכיה הממתינות, הזין חפון בידו, מתענג על הרגע, "אני הולך לעשות לך את זה, טוב יותר ממה שהוא עשה לך אי פעם", מלמל, כשהוא בוהה בגופה העירום המתמסר של אמו. 

"כבר עשית לי את זה לפני יומיים, כשחטאתי לראשונה ושכבתי איתך, הבן שלי, עשינו את זה ואתה גרמת לי  לבוא, יותר חזק ממה שאי פעם באתי איתו", ענתה דיאן, הרימה את ראשה כדי להגיע לזקפה של בנה, נשקה לכרבולתו, "עכשיו תזיין את אימא שלך, במיטה שלה, רצית אותי כאן, הנה אני, עכשיו תזיין אותי כך, שזה יהיה שווה שוב את החטא". 

ליאם הניע את אגנו לעברה, מקרב את הזין הזקוף למפגש ירכיה, רגליה נסגרו סביב גבו, מושכות אותו לעברה.

דיאן קלטה אותו לתוכה, פשוט שכבה שם, מפקירה את גופה, לתאוותיו של בנה, כשליאם החדיר את הזין הזקוף שלו עמוק לתוכה, נעצר רק כשערות חלציו הגיעו לשפתי נרתיקה המגולחת של אמו.

הוא עצר, מחזיק את משקלו על מרפקיו, נועץ עיניו מטה אל פניה, "את אוהבת אותי, אימא?, אוהבת את מה שאני עושה לך?". 

דיאן הניעה את אגנה, מתפתלת מתחתיו, רוצה להרגיש את בנה, עמוק יותר בתוך גופה, "כן, הו אלוהים שלי, כן ועכשיו אני רוצה שאתה תאהב אותי, תאהב אותי כמו שגבר אוהב אישה, בן שלי, תאהב אותי, כי אבא שלך כבר לא, תראה לי איך הילד הגדול והמקסים שלי אוהב אותי, ומה אתה עושה לי".

"אני אזיין אותך איך שמגיע לך, אימא, אני אכן רוצה אותך, כמו שגבר רוצה את האישה שלו", ענה, כשהוא ממשיך בתנועותיו, מושך את עצמו מתוכה ושוב מחזיר את המוט הנוקשה, עמוק לתוך גופה של אמו, נוגע ברחמה.

"הו ליאם, ככן, אתה הגבר שלי עכשיו, אהובי, תזיין אותי. תזיין את אימא שלך, יקירי, אני אוהבת אותך, עוד טיפה, אל תפסיק", זעקה, "אני ג.. ו… מ.. ר.. ת..", התמוטטה ונפלה לאחור, משוועת לחמצן.

ליאם הניח לה להתאושש ואז סובב אותה, השכיב אותה על בטנה, פיסק את רגליה והניח את זקפתו בפתח נקב ישבנה, דיאן התכווצה והתנשפה, התפתלה בזמן שבנה מנסה להכניס את איברו לתוך אחוריה, היא סובבה את ראשה, הביטה בו, מבטה מאשים, "זה כואב", היא יללה .

ליאם חייך, אדיש לכאבה, "תן לי לשפר את זה", אמר, "התייצבי על הידיים והברכיים, אני רוצה אותך, עם התחת אלי, אני אכניס לך אותו מאחור".

כשהיא מביטה בבנה, דיאן שפשפה את הנקודה הכואבת, בפתח האחורי שלה, היא העיפה בו עוד מבט של כניעה, והתייצבה לבסוף בעמדה שליאם קבע.

"בבקשה, רק בעדינות, אל תכאיב לי שוב", התחננה. 

כשראה את אמו כך על המיטה, ישבנה העגול מוצג בפניו, נקב עכוזה המהודק, קורץ לו, שפתי נרתיקה השמנמנות, מציצות מבין רגליה, חפן ליאם את זקפתו בידו, מלקק את שפתיו, "אני מצטער, אימא, זה משהו שאני חייב לעשות לך", מלמל.

"אני יודעת ואני מסכימה שתעשה, עד היום, אני אף פעם לא הסכמתי לכך, אז תהייה עדין איתי", דיאן הושיטה את ידיה לאחור, טבלה את אצבעות ידה האחת, במערתה הרטובה, העבירה אותן לנקב עכוזה והרטיבה אותו, "בוא, תכניס אותו, לפני שהפתח יתייבש", מלמלה בחשש.  

" אוי אלוהים", גנח ליאם, ידו ירדה לישבנה, חופנת אותו, אצבעו המשיכה הלאה והחלה ללטף את שפתי ערוותה, מפיקה מפיה אנחת תאווה, הוא הרכין את ראשו, טמן את פניו בחריץ אחוריה, הניח את ידו השטוחה על עורה של אמו והשתמש באגודלו כדי להקל על פתיחת הפתח האחורי שלה, העור המקומט, המקיף את פתחה האחורי, התגרה בו, וליאם נאנח שוב לפני שהתכופף פנימה כדי ללקק בלשונו את פתח נקב ישבנה, אצבעו פגשה את דגדגנה ועיסתה אותו, "אלוהים שלי", זעקה דיאן, "מה אתה עושה?, אתה מלקק לי את התחת?… הו, יקירי, זה כל כך מחרמן", מלמלה בהנאה, כשלשונו חדרה לתוך פי הטבעת שלה, "הו, ליאם…" יבבה דיאן, "אל תפסיק מותק, תמשיך ללקק לי את התחת, תחדור לי לתחת, בבקשה, ילד שלי, תמשיך לעשות את זה".

היא הייתה לחה שם למטה, היא רצתה אותו כאן ועכשיו, הוא ידע זאת, אחז במתניה, ירכיה התפשקו כמו מאליהן לקראתו, איברו הקשוי עיסה את פתחה האחורי, ידיו אחזו בישבנה, משכו אותה אליו, כשהוא משפד אותה אט אט על איברו המתוח, מגע פי הטבעת שלה, עטף אותו, הוא חדר למעמקי מעיה, חש אותה במלאות שאין יותר

ממנה, דיאן צווחה בהנאה, הוא הניע את אגנו, מכניס ומוציא את הזין שלו מתוך אחוריה, ידו חמקה לעבר מערתה, שתי אצבעות נדחפו לתוכה, כשהבוהן מעסה את דגדגנה, רעידות אגנה ורגליה, בישרו לו שהיא כבר חווה את האורגזמה השנייה, מאלו שעוד צפויות לבוא, היא גנחה והתפתלה בטרוף על איברו, 

ידיו על כדורי עכוזה, חופנות ומועכות אותם ואז לא יכל יותר, כוכבים ושמשות התפוצצו סביבו בעת שגמר בתוך מעיה, יורה לתוכה את מטעני תאוותו.

מטחי הזרע שבתוכה, גרמו לדיאן לרעוד שוב ולהצטמרר, בתחושה המדהימה, היא גמרה שוב, בגניחה ארוכה, התמוטטה על המזרון, שוכבת על בטנה, מתנשמת.

כשהתאוששה מעט, הסתובבה, נשכבה על גבה, הביטה בבנה השרוע לצידה, "מה שאתה עשית לי, אלוהים ליאם, הייתי בגן עדן וחזרתי", מלמלה.

"אני אהיה היחיד שעושה לך את זה, אימא", שתי אצבעותיו חדרו לתוך נרתיקה, מעסות את נקודת הג'י שלה, "אני, רק אני אגע בך, אני לא מרשה שגבר אחר ייגע בך, גם לא אבי, אני לא יכול לסבול לחשוב, שאת פותחת את הרגליים שלך בשבילו".

"אני לא", התנשפה דיאן, היא השליכה את ראשה לאחור ופלטה אנקה ארוכה של עונג, כשאצבעותיו של בנה הסעירו את מערתה, בעודה מתנשפת, הוסיפה, "אני לא אעשה זאת יותר יקירי, לא יותר, אם תבטיח להמשיך לאהוב אותי כך, אני לא אתמסר לו ולאף אחד אחר".

"תעברי לישון בחדר שלי", אמר ליאם, שיניו קפוצות בזמן שאצבעותיו שבתוכה, לוקחות את אמו מעבר לקצה, "שכבי איתי כל לילה".

" הו, אלוהים", נאנקה דיאן, כשהאורגזמה החלה להציף אותה  וגופה החל לרטוט, "להיות איתך כל לילה… אלוהים, ליאם, זה יהיה … הו ליאם… אנחנו… ביחד … כל לילה" דיאן התנשפה, "אתה תאהב אותי כל לילה, אני אהיה בגן עדן".

ליאם משך את אצבעותיו מתוכה, התייצב בין ירכיה, הזין שלו זקוף ומתוח בידו, הוא גנח כשהחליק אותו לתוכה. דיאן נאנקה, הטתה את צווארה לאחור, כדי להביט בו, "תזיין אותי חזק", מלמלה ועיניה מתחננות, "בבקשה!". 

ליאם הזדקף ואחז במותניה של דיאן, מביט מטה, בגופה  המתמסר של אמו, בנרתיקה העוטף את הזין הקודח בתוכה, נמתח סביבו, הוא דחף אותו לתוכה, בדקירות קצרות וחדות.

דיאן שאהבה להרגיש את אורך  זקפתו של בנה, צווחה בהנאה, הושיטה יד אל הדגדגן שלה, היא שפשפה אותו בשתי אצבעותיה, השילוב של אצבעותיה, שעיסו את דגדגנה והתנועות האנרגטיות של ליאם בתוכה, הביאו אותה לשיאה במהירות, היא גמרה, מתייפחת, מתנשמת והתמוטטה על המיטה, כשליאם מעליה, איברו עדיין בתוכה זקוף, עדיין לא פרק את מטענו הלבן,

דיאן שלחה את ידה, ליטפה את איברו, חפנה את אשכיו, גורמת לזרמים של הנאה לעבור בגופו ולאנחות להתפרץ מגרונו.

" אני יותר טוב ממנו?", ליאם התנשף, בזמן שנע, נכנס ויוצא מתוך מערתה, גופה חם ורטוב, "תגידי לי, אימא…, אני מזיין יותר טוב מאבא שלי ?"

"הו, לעזאזל", מלמלה דיאן, "כמובן שכן! הוא אף פעם לא גרם לי להרגיש ככה, אפילו לא כשהיינו צעירים", עיניה של דיאן התרחבו לפתע, ענקיות ועגולות, כשהיא הרימה את מבטה אל בנה בהבעה המומה, "אוי!" היא פלטה. "אוי…ליאם.. אני הולכת… עוד פעם" פניה של דיאן התפתלו, השיא שלה השתלט עליה ואז, כשמלוא עוצמת האורגזמה שלה פרצה מעליה, תווי פניה של דיאן נמסו, פניה נרפו לשנייה או שתיים עד שלבסוף השמיעה אנחה עמוקה והתמוטטה.

" גם אני," שאג ליאם, בזמן שהוא דחף פעם, פעמיים… פעם שלישית, "זהו, אני בא", הוא התנשף ופירק את מטענו בתוכה.

"אלוהים ליאם, אתה גמרת בתוכי?" דיאן מלמלה המומה, "היית צריך… לצאת.. לפני.. שאתה.., אוי ליאם… אסור היה לך לעשות את זה בתוכי", היא יבבה.

"לא יכולתי לעצור את עצמי", רטן בנה, הוא דחף את הזין שלו עמוק יותר, נאנח בעוד הזין ממשיך לפלוט, "אני לא מוכן להוציא אותו, אימא, זה מרגיש כל כך טוב", התנשף ודחף את איברו, עמוק לתוך אמו.

דיאן נאנחה אנחה עמוקה של כניעה, מבינה שאת הנעשה אין להשיב, עמוק בתוכה, קיבלה דיאן את זרעו של בנה ברצון ובאהבה.

 

אֶפִּילוֹג

 

חמישה שבועות מאוחר יותר, ידיה של דיאן רועדות, היא עצבנית ויותר מכך, מבוהלת, ליבה וריאותיה נאבקים על מקום, בתוך בית החזה שלה, כל נשימה הייתה מאמץ, היא הרימה את החצאית ומשכה את תחתוניה מטה, לשוקיה, הרכינה את עצמה והתיישבה על מכסה האסלה הקר וכשהיא מחזיקה את המקל במקומו, היא ישבה שם, תחתונים סביב קרסוליה בזמן שחיכתה, עיניים דבוקות לחלון הקטן, שבחלק העליון של הערכה.

בחדר השינה המתין לה ליאם, שרוע על המיטה, המיטה המשותפת לאמו ולו, כבר מזה חודש ימים. מאז שבאיומים, הכריח את אביו לעזוב את הבית.

Loading

4 מחשבות על “נכנעת לרצונותיו”

  1. חסר מתח בסיפור, שהאמא מתנגדת בהתחלה, והבן עושה בכוח וכו…. לא ישר הנה הזיון וגם עדיף שיהיה לזה המשך בכמה פרקים.

    הגב
  2. תשמע אלפרדו אני פשוט מת על הסיפורים שלך עם אמא ובן אם תוכל יותר להאריך בהם ולמתוח עד החלק של הזיון זה יהיה יותר טוב ועדיף שהאמא תפתה את הבן כמו בסיפורים בונוס או יש תנאים להסכמה ברמת על הסיפורים האלה

    הגב
    • Dude!
      חייב לשים אזהרה בהתחלה…
      אנ'לא שופט אבל בכל זאת

      הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן