לחוף האגם

הוא התגעגע אל חברת בני האדם, למרות שהגבעות עם החורש הטבעי זימנו לו מרחבים ומזון בשפע, עדיין התגעגע. הוא ברח לפני מספר חדשים, זמן קצר אחרי שהאדונית שלו שפינקה אותו תמיד נעלמה מהבית  (נהרגה בתאונת דרכים). הבית התמלא פתאום לפרק זמן קצר בהמון אדם שנכנסו ויצאו, מדברים בשקט, ואחרי שהם נעלמו החלה שגרה חדשה. האדון היה לוקח אותו בכל יום לסיבוב קצר בחוץ, לא לפני שהתקין מחסום לפיו, היה מאכיל אותו ובזה נגמרו היחסים ביניהם. בניגוד לזמנים עם האדונית שלטפה ופינקה אותו, שיחקה איתו ואפילו נתנה לו להרגיש שווה לה כשהייתה הכלבה שלו, עכשיו הוא היה בודד. המשחקים איתה חסרו לו, הטיולים, אפילו ריחה כשהיתה משחקת איתו כשווה.

מאז שברח הסתובב לבדו, נמנע מלהקות כלבים וזאבים ששוטטו בגבעות, ונמנע ממפגש עם בני אדם שהיו מטיילים בשבילים הרבים הנסתרים בין עצי החורש. השיטוטים שלו הובילו אותו אל שפת האגם, המים החמימים בקיץ אפשרו לו רחצה והזכרון המתוק של האדונית שהיתה מפנקת אותו כשהיה נקי.

באחד מערבי הקיץ הוא שמע קולות אדם על החוף, מבט מהמסתור בין השיחים גילה לו מספר נקבות אדם משוחחות וצוחקות בקול מתרחצות במים ויוצאות אל החול הרך. הוא רצה ללכת אליהן אבל  חשש, ולכן עמד והביט מבין השיחים. לפתע קמה אחת מהן, לקחה עמה תיק קטן והחלה ללכת לקראתו אל השיחים. הוא נסוג לאחור מביט בה בעניין עד שהגיעה ממש קרוב אליו, אל מקום שבו לא נראו חברותיה על החוף. היא כרעה על רגליה השזופות לא לפני שהפשילה מעט את הבד המשולש שכיסה את המקום בו התחברו רגליה, וכשהיא כורעת עשתה תנועה בין רגליה ושלפה מביניהן כדור אדום. הריח שהציף את נחיריו היה עירוב של ריח דם עם הריח של אדוניתו כשהרעיפה עליו אהבה. הוא לא עצר בעצמו להתקרב אל הנקבה בהילוך איטי והיא לא שמה לב אליו עד שנשימתו נשמעה כה קרובה אליה. היא הרימה ראש וראתה אותו, שחור גדול ומפחיד ומעדה לאחור בבהלה.
הוא לא רצה להפחיד רק להתידד אבל היא לא ידעה לפרש את כוונותיו. היא ניסתה לסגת מעט על מרפקיה וישבנה אבל הוא התקרב והגיע אל החיבור בין רגליה. לשונו נשלחת קדימה ומעבירה ליקוק חקרני על שפתי ערוותה. היא גנחה בשקט וריח הפחד שלה עולה באפו, הוא קירב את האף אל ערוותה מריח ומלקק שאריות של דם. היא היתה טעימה ומגרה. לשונו החלה לחפור בה במרץ והיא נענתה בפיסוק רחב מאפשרת לו להגיע עמוק ככל שיוכל. היא החלה מיללת בעונג וריח התאווה החליף את הפחד היא היתה שלו והתמכרה ללשונו. אחרי עוד מספר ליקוקים התכווץ גופה וזעקת עונג נמלטה מפיה. היא הביטה בעיניו מכייחת ולטפה את ראשו, ממש כמו האדונית.

אחרי שנסוג ממנה מעט היא הסתובבה כדי לקום אבל לו היתה תכנית אחרת, כשהסתובבה, הוא ניגש אליה מאחור ועלה על גבה מרתק אותה אליו עם רגליו הקדמיות. הכידון שלו החל מגשש דרכו אל תוכה והוא מצא די מהר. היא הפליטה גניחה והוא החל דוהר לתוכה במרץ. כשהגיעה חדירת הכדור שבבסיס הכידון שלו היא מעט כאבה אבל מהר מאוד התמכרה אל העצם הרוטטת בתוך אגנה ומביאה אותה לשיאים שלא הכירה. היא גמרה מדפר פעמים ונותרה מחוברת אליו עד שהצליח להשתחרר מלפיתת הנרתיק שלה. השחרור שלח בגופה מדקרת כאב ובעקבותיה גניחה רמה אבל העונג היה רב יותר.

חברותיה שלא הבינו מה לוקח זמן רב כל כך, ושמעו את הגניחה הרמה הגיעו בריצה כדי לגלות אותה עומדת על ארבע ומתנשמת כמו מי שסופקה הרבה מעבר להרגלה. לשאלתן מה קרה היא ענתה שבמחזור היא תמיד מיוחמת, הן הביטו על הנרתיק הנוטף שלה לא משערות מה הוא הנוזל שניגר בין ירכיה.