הפטיש שלי : גבר חזק, אמא יותר

 הסיפור הוא המשך ל-"הפטיש שלי : גבר חזק" ולהבנת העלילה מומלץ לקרוא אותו תחילה.  

 

אזהרה : הסיפור מכיל תאורי מין כוחניים בהסכמה !

 

למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

 

אורי:

אוהד, הבן זוג שלי, שכב עלי במיטה וכתש את ישבני הדואב עם העלי הגדול שלו, טחן אותי דק-דק כמו שאני אוהב שהוא עושה לי, אולי מין פיצוי על זה שהוא אילץ אותי למצוץ לאבא שלי ולבן זוג שלו, הוא נישק אותי בעורף, נשיקה תאוותנית רטובה וקולנית, ואז לחש לי באוזן "מאמי," ככה אוהד קורא לי וגם מדבר אלי בלשון נקבה כי כזה אני, פייגלע, הומו-נקבי שאוהב לאכול מאחור, "את יודעת, אחרי שארחנו כל כך יפה את אבא שלךְ חייבים להזמין גם את אמא שלךְ!".

לשניה קפאתי, מילא אבא, אין לי הרבה הערכה לאבא והוא גם כמוני, אגזוזן שיעשה הכל כדי שהבן זוג שלו לא יעזוב אותו, אבל אמא זה כבר משהו אחר לגמרי, לאמא יש לי הרבה הערכה למרות שגם אמא לסבית, חיה עם הבת זוג שלה אבל שם אמא היא זאת שלובשת את המכנסיים, הבת זוג היא זאת שמוצצת לאמא, נשבע לכם, ראיתי!

"אהה" גמגמתי, "אולי, אתה יודע, אהה…"

"מה?!?" אוהד קטע אותי, "את יודעת מה כתוב בתורה, כבדי את אביךְ ואת אימךְ" הוא ציחקק והדגיש את ה-אימךְ, "אז את אביך כיבדנו וכדי להשלים את המצווה צריך לכבד גם את אימך!" והוא השלים את דבריו באותו טון מאיים שכל כך מוכר לי, זה שאומר "דיר באלק, תסכים או קח את הפקלאות שלך ותעוף!"

רעד עבר בגופי, מה שעשינו עם אבא זה לא היה בדיוק מצוות כיבוד אב, בטח לא כשהוא מצץ לי, ובכל זאת, ברגע שאוהד משך ויצא מישבני, הסכמתי, "לא, תחזור, בבקשה" התחננתי, "אני מסכים, אני אזמין אותה".

"מאמי" אוהד ציחקק ונעץ חזרה את עצמו בישבני הדואב, חוזר לפמפם, לטחון, "אני שמח שאתְ מסכימה" הוא תיקן ועקץ, "אבל לא, תתני לי את המספר ואני אדבר איתה!" ואולי כדי לסמן לי שבזאת הסתיימה השיחה הוא גמר, השפריץ ומילא את ישבני בזרמתו החמימה.

נוגה (אמא של אורי):

הפלאפון שלי צלצל בדיוק בתזמון לא מתאים, שכבתי על המיטה, עירומה, ורינה, הבת זוג שלי, שכבה גם היא עירומה בין רגליי ונישקה לי ת'טוטה, ליקקה אותו ודחפה את הלשון שלה פנימה, מפנקת אותי, עושה לי את מה שאני כל כך אוהבת והיא יודעת כל כך טוב לעשות, בדיוק בשביל רגעים כאלה אני נותנת לה לגור איתי, בשביל פינוקים כאלה אני מרשה לה להכנס למיטה שלי.

על המסך הוצג מספר לא מוכר, אז לא עניתי. כשהוא צלצל שוב לקחתי לרגע ת'פלאפון ושלחתי במהירות את אחד המסרונים המוכנים מראש בדיוק בשביל שיחות כאלה, "אופס, עסוקה, צלצלו עוד שעה", עצמתי עיניים וחזרתי להתמכר לפינוק שרינה מעניקה לי.

אחרי שעה בדיוק הפלאפון שוב צלצל, שוב אותו המספר הלא מוכר רק שהפעם עניתי למרות שעמדתי עם כוס קפה ביד והשגחתי על רינה שכיבסה ביד את התחתונים והחזיות שלי. "שלום" שמעתי קול גברי כשעניתי, "מדבר אוהד, אני הבן זוג של הבן שלך"

"מה קרה?" האמא שבי הזדעקה מייד, "הכל בסדר?"

"כן, הכל בסדר, תרגעי" הוא הרגיע, "אורי בסדר גמור, שום דבר לא קרה רק רציתי שניפגש"

התפלאתי, הם כבר הרבה זמן ביחד ואף פעם לא נפגשנו, בעצם פעם אחת, בחטף, ראיתי אותם מרחוק רוקדים על אחת המשאיות במצעד הגאווה, אורי בתלבושת מעודדת חושפנית והבן זוג שלו בג'ינס צמוד ובלי חולצה, מציג לראווה בטן חטובה עם ריבועים שלא היו מביישים דוגמן. "להפגש עם אורי?" שאלתי.

"אולי אחר כך, הפעם לבד!" הוא ענה, החלטי, "רק אני ואת, בלי בנות זוג" ואחרי רגע שתיקה הוא הוסיף "מה דעתך על צהרים? מחר? אני מזמין".

הסכמתי, לא בגלל שהוא משלם אלא כי הייתי סקרנית לדעת מי זה שישן כפיות עם הבן שלי, כן אני יודעת שאורי שלי פייגלע, נושך כריות כמו אבא שלו.

כשהגעתי לשם הוא כבר חיכה לי, יושב בפינה קצת מבודדת, כזאת שאפשר לדבר. ראיתי איך הוא סוקר אותי מרחוק וחייכתי לעצמי, נכון, אני לא צעירה אבל שמורה במצב טוב, מילפית כמו שאומרים ואין לי במה להתבייש, להפך.

הייתה קצת מבוכה כשאני התכוונתי ללחוץ לו את היד והוא הושיט לי את הלחי לנשיקה אז התנשקנו ככה, על הלחי. אחר כך ישבנו זה מול זה, ממשיכים לבחון, ממה שראיתי אז במצעד וממה שראיתי עכשיו הצליח לאורי, אין ספק שאוהד יפה וחסון וגם הבליטה במכנסיים שראיתי בחטף כשהוא קם לנשק אותי הבטיחה הרבה.

התחלנו בשיחת נימוסים ורק אחרי שלקחו את ההזמנה והביאו לנו את הקוקטייל שהזמנו הוא עבר לתכל'ס, "כמו שאת מבינה אני זה שדואג לעונתה של הבן האגזוזן שלך" הוא חייך והשאיר אותי המומה, לא ציפיתי לכזאת ישירות, "אז רציתי שנכיר קצת יותר לעומק" והיה לו מין חיוך זימתי כשהוא אמר לעומק שבאותו הרגע עוד לא הבנתי, "אבא שלו והבן זוג שלו היו אצלנו בשישי האחרון לארוחת ערב והכרתי את אבא שלו לעומק" ושוב חזר אותו חיוך זימתי כשהוא אמר לעומק רק שעכשיו הוא גם הסביר, בעצם פרט בדיוק מה הם עשו שם והייתי המומה וזה שלא קמתי ונתתי לו סטירה והלכתי היה רק בגלל שהרגשתי את העיקצוצים המוכרים בין הרגליים והרגשתי איך הפטמות שלי מתקשות! כן, התחרמנתי, אין מילה יותר טובה כדי לתאר את מה שהרגשתי, ואני יודעת שזה נשמע מטורף, מספרים לי איך חגגו על ישבנו של הבן שלי, איך דפקו בתחת את הגרוש שלי, איך האבא והבן מצצו אחד לשני עם לבלוע ואני מתגרה מזה! כן, לא הגיוני אבל זה מה שקרה לי וכל מה שעשיתי זה לשבת מולו ולהקשיב בשְׁקִיקָה.

למה שְׁקִיקָה? כי כל מה שהוא סיפר לי נשמע לי מוכר. יש סוד שאורי לא יודע, את אבא שלו הכרתי בסשן שליטה ולא סתם במקרה בחוף הים! אני הייתי מלכה מנוסה והוא נשלט טרי ובתול ואני זאת שפתחתי אותו, אני זאת שהייתי הראשונה ששלטה בו והסטראפאון שלי היה הראשון שפרץ את פי הטבעת וחדר למעמקי ישבנו.

אחר כך קרה מה שלא קורה בסשנים כאלה, התאהבנו ועברנו לגור ביחד. עדיין הייתי המלכה שלו והוא הנשלט שלי והיו לנו הרבה לילות מענגים כאלה שבאחד מהם נירתקתי אותו ולא ברחתי בזמן ונכנסתי להריון אז התחתנו.

גם אחרי שאורי נולד לא הפסקנו במשחקי השליטה שלנו רק החבאנו אותם ואורי לא ידע עליהם עד ש"עשיתי את הטעות" ובאחד הסשנים עם עוד זוג עשינו החלפות, אני קיבלתי את אשתו והוא את בעלי ו…אהבנו את זה, שנינו, הוא את טעם הזרע שהגבר השפריץ לו עמוק בגרון ואת ההרגשה של זיין אמיתי שכותש לו ת'תחת במקום התותב הקר שלי, ואני את הפינוק שאשה יודעת לעשות עם הלשון שלה ולא פחות את התענוג לשכב עליה, להרגיש את הגוף הנשי הרך ואת הציצים הנמעכים אל הציצים שלי, ולזיין אותה כמו גבר, בכּוּס.

אוהד הפסיק לספר כשהביאו את האוכל והמשיך מייד כשהמלצרית הלכה, אוכל ומספר ואני אוכלת ומקשיבה. לדעתי הבנתי למה הוא מכוון ובכל זאת, כשהוא סיים לספר, התממתי, "אוקיי, אז מה אני צריכה להסיק מזה?".

"שאנחנו רוצים להזמין גם אותך לארוחת ערב דומה" וגם הפעם היה לו את אותו חיוך זימתי במיוחד כשהוא הדגיש את הדומה.

שתקתי, חשבתי והתלבטתי. ההרפתקנית שבי אמרה לי "תלכי על זה, אין ספק שזה משהו שעוד לא עשית אף פעם, זה מסקרן, תראי כמה זה מחרמן אותך, את חייבת פעם לנסות, אתגר שאולי לא תהיה לך הזדמנות נוספת", אבל השמרנית שבתוכי צווחה "תגידי לו לא!! זה לא מוסרי ויותר מזה זה גילוי עריות! וחוץ מזה זה הבן שלך שבו מדובר ומי יודע איך תגיבי כשתראי אותו ככה מול העינים?", אבל ההרפתקנית לא ויתרה "תקשיבי לכּוּס שלך, תרגישי כמה הוא רטוב מהמחשבה על מה שתעשו שם, ותרגישי את הפטמות שלך, מתי הן היו כל כך מגורות? לכי על זה!"

השמרנית שבי עוד ניסתה לשכנע אבל אז החרמנית שבתוכי התעוררה לחיים והתערבה גם היא וההחלטה נפלה, "אתה מתכוון גם למה שהיה אחרי האוכל?" ווידיתי לפני שאני עונה לו.

"בעיקר"  הוא קרץ לעברי וחייך, "כולל הקטע שאת רוכבת על הבת זוג שלי" הוא לא השאיר ספק, "אני כבר מת לראות את זה".

שוב היססתי, השמרנית שבי צעקה שוב שזה אפילו יותר גרוע מגילוי עריות, אבל אז גם החרמנית שבתוכי לא נשארה אדישה, "גילוי עריות זה מחרמן! תזכרי איך את אוהבת לקרוא את כל הסיפורים על אמא ובן שעושים את זה, וחוץ מזה איזה מין בן זה שלא מצלצל להגיד מזל טוב ביום ההולדת שלך?" וזה נכון, מאז שאורי עזב את הבית בטריקת דלת, ואני לא יודעת למה, הוא מסנן אותי זאת אומרת בהתחלה הוא עוד היה מצלצל ביום שישי בערב לשאול בשלומי ולאחל שבת שלום אבל הוא הפסיק ולא עונה לי יותר, לא משיב למסרונים ששלחתי לו ואפילו ביום ההולדת הוא לא התקשר, ואז היא שלפה את הג'וקר, "אל תשכחי את החלום שחלמת" החרמנית שבי הזכירה לי שרק לפני שבוע, אחרי שקראתי סיפור על אמא ובן, חלמתי שאורי ואני עושים את זה וזה כנראה היה הקש ששבר את גב הגמל, זה ורעיון שצץ פתאום במוחי, כי "יש לי תנאים!" הודעתי לאוהד, נחרצת.

"תנאים?" הוא חייך, "איזה תנאים?"

"קודם כל אני רוצה שאורי יגיד לי שהוא מסכים!"

"סגור, עוד היום הוא יתקשר ויזמין אותך"

"לא יזמין, יסכים שאני, אתה יודע, שאני…" גמגמתי, מחפשת את המילה הנכונה.

"שאת תרכבי עליו?" הוא חייך, "אין בעיה, אורי יגיד לך שהוא יודע מה אנחנו הולכים לעשות אחרי האוכל ושהוא מסכים שתרכבי עליו, בעצם למה רק מסכים, שהוא רוצה שתרכבי עליו" הוא ציחקק בקול מתגרה.

התעלמתי, "תנאי שני : מין אורלי עם הבת זוג שלי – כן, וגינלי – גם כן אבל אנלי – לא! פי הטבעת של הבת זוג שלי הוא מחוץ לתחום בשבילך!"

לרגע הוא היסס, "בסדר, אבל אני עושה אותה באיזו תנוחה שבא לי"

"בתנאי שלא תכאיב לה!" אמרתי בקשיחות ובלי לחכות לתגובה המשכתי, "תנאי שלישי : רק אני מענישה את הבת זוג שלי!"

שוב הוא חייך, "סגור, למרות שאני מרשה לך להעניש את שלי" הוא הוסיף עקיצה.

כבר רציתי להגיד לו שאני מסכימה אבל אז צץ לי עוד רעיון, הרי לא קונים חתול בשק! ובשביל מה שאני מיעדת אותו אני צריכה להיות משוכנעת וחוץ מזה פתאום בא לי להזדיין, ליתר דיוק לנרתק, זה בדיוק מה שהייתי עושה עם אבא של אורי, מנרתקת אותו, משכיבה אותו על הגב, משתפדת ורוכבת עליו, אני השולטת, אני זאת שקובעת את הקצב, זאת שמתפנקת על הזיין שלו, זאת שגומרת וגומרת עד שהייתי מגיעה לסיפוק ואז יורדת ולא היה אכפת לי אם הוא גמר או לו כי אני המלכה אבל מאז שנפרדנו לא עשיתי את זה ועכשיו פתאום בא לי, "לפני שאני מסכימה אני רוצה לבדוק את הסחורה" הודעתי לו, רצינית, "אני צריכה לבדוק שאתה מסוגל לספק את הבת זוג שלי".

"את מתכוונת שאני ארכב עליך?" הוא חייך וראיתי את החרמנות בוהקת מעיניו.

"לרכב אתה רוכב מספיק על הבן שלי" עניתי בפנים רציניות, "אני מתכוונת שאני אנרתק אותך!"

"את מתכוונת שאת תזייני אותי בתנוחת הקאו-גירל (cow girl)?"

"אם אתה רוצה תקרא לזה ככה" המשכתי באותם פני פוקר שלי, "בקצה הרחוב יש מלון קטן שמשכיר חדרים על פי שעות, לך, תזמין לנו חדר, תכין קונדום, אתה הרי לא רוצה להכניס את חמותך להריון" ציחקקתי, "ותודיע לי את המספר".

הפתעתי אותו, לרגע ראיתי שהוא קופא, "אתה לא חייב" חייכתי לעברו, "לא רוצה, לא צריך" סימנתי למלצר להביא חשבון וניסיתי להשמע הכי אדישה שאפשר, "אני בחנות ממול, מודדת שמלה שראיתי, אם עד שאני גומרת אתה לא מודיע לי את מספר החדר התשובה להזמנה שלך היא לא!" העברתי אליו את החשבון שהגיע, קמתי והלכתי.

באמת ראיתי בחלון הראווה שמלה שמצאה חן בעיניי, נכנסתי ומדדתי, לא ממהרת, נתתי לו זמן ועוד לפני ששילמתי הגיע המסרון ממנו "מחכה לך חדר 212".

"תתפשט!" הודעתי לו ברגע שנכנסתי לחדר והתיישבתי על הכסא שבצד.

"ומה אתך?"

"תתפשט!" חזרתי שוב בקול מאיים, "אל תפחד, אני לא אשאר לבושה"  הוספתי כשהוא התחיל להתפשט.

ישבתי והבטתי בו, מוריד פריט לבוש אחד אחר השני, כשהוא נשאר רק עם תחתונים קמתי ופתחתי את רוכסן השמלה ועזרתי ל להחליק לרצפה, עמדתי מולו בחוטיני וחזיה ורודים תואמים שלא ממש הסתירו הרבה וחגורת ביריות שהחזיקו גרבי רשת דקיקות.

כשהוא הוריד את התחתונים שלו ראיתי מה מחכה לי, איבר גברי מפותח שעמד זקור ומתוח, "תעלה על המיטה ותשכב על הגב" ציוויתי כשפתחתי את החזיה ונתתי לה ליפול לרצפה, חושפת בפניו את שדיי העסיסיים, נכון, כבר לא זקופים כמו של בת 18 אבל עדיין גדולים ומגרים, "תשלב כפות ידים מאחורי העורף!" המשכתי במלאכת הביום כשאני פושטת גם את החוטיני שלי וראיתי את המבט שהוא נעץ בערוותי החלקה מכל שערה ובשפתי הכוס המגורות, כהות ונפוחות, "כן, ככה, ושישארו שם!" עליתי על המיטה כשהוא שילב ידים מאחורי העורף ונעמדתי מעליו כשהאגן שלו בין רגליי, נותנת לו להציץ להיכל תענוגותיי ואין לי ספק שהוא ראה עד כמה אני רטובה שם, "עכשיו אני הולכת לנרתק אותך!" לחשתי בקול חרמני והתחלתי לרדת, אוחזת באברו הנוקשה ומכוונת אותו לחריץ שבין רגליי, "כן, הנה, עכשיו" לחשתי כשהרגשתי את ראש הזיין שלו נושק לשפתי הכוס שלי, "אני מנרתקת אותך!" השתפדתי על העמוד מתח גבוה שלו!

רגע ישבתי ככה ולא זזתי, אחר כך זזתי מעט קדימה ואחורה מסדרת עד שהרגשתי שזיין שלו נוגע לי בדיוק בנקודות שרציתי ושוב עצרתי, "לא! שלא תעז! ידים מאחורי העורף!" נזפתי בו כשהוא ניסה לשלוח ידים לציצים שלי והתחלתי לדהור לעבר האורגזמה הראשונה שלי.

הרבה זמן כבר לא הרגשתי זיין של גבר ככה בתוכי וכנראה שהתגעגעתי כי לא הייתי צריכה הרבה כדי לגמור בפעם הראשונה, נכון שהלשון של רינה, הבת זוג שלי, יודעת לעשות לי פלאות שם בטוטה, נכון שהויברטור שלי עושה לי נעים שם כשהוא רוטט בתוכי אבל יש משהו בזיין אנושי שהופך את החוויה למענגת יותר, אני לא יודעת מה אבל עובדה, גמרתי בקול, מתנשפת, אבל פעם אחת לא הספיקה לי והמשכתי.

דהרתי עליו, עולה ויורדת על העמוד מתח גבוה הנעוץ בין רגליי ומרגישה את השפשוף הנעים בשפתי הכוס הכל כך רגישות מגירוי, "כן" גנחתי בקול, גניחת הנאה מתפנקת, "כן, אני מנרתקת אותך" המשכתי, "לא!" עצרתי אותו כששוב הוא ניסה לשלוח ידים לציצים שלי, "עכשיו עושים כמו שאני רוצה!" התרתי בו וחזרתי לדהור, גוחנת מעליו נשענת בכפות ידיי על פרקי כף ידו ומגישה לו ציצי אחד לפה, "תמצוץ!" והוא מצץ, בהנאה.

הגמירה השניה הייתה חזקה ומטלטלת, מהסוג שממלאת את הנרתיק באותו נוזל תאווה נשי, מפוצצת זיקוקים מול העיניים ומשאירה אותך בלי נשימה ועדיין זה לא הספיק לי, המשכתי לדהור אל השיא השלישי, מתקרבת עליו במהירות, מרגישה איך הכל רועש וגועש שם בפנים, איך הנשימה הופכת כבדה ו…אז בא הפיצוץ, חזק מקודמו, שוב זיקוקים התפוצצו לי מול העיניים ורטט מענג השתולל לי בכּוּס וזהו, קיבלתי את עונתי בגדול וזה הספיק לי אז התגלגלתי מעליו, "זהו, גמרתי, הספיק לי" ציחקקתי וקמתי, מתחילה להתלבש במהירות.

"אבל אני לא" הוא התבכיין, "תראי" הצביע על זקפתו המתוחה המשוחה בעסיס תאוותיי, "מה איתי?"

"זבּ"שךָ" חייכתי אליו, חיוך ציני כזה, וסדרתי את שדיי בחזיה שלבשתי, "מצידי, תעשה ביד" לבשתי במהירות את השמלה וראיתי איך הוא מתחיל לשפשף לעצמו, "ביי" חייכתי לעברו ולקחתי את התיק והשקית עם השמלה שקניתי, "תודיע לי באיזו שעה לבוא" זרקתי לעברו כשפתחתי את הדלת ויצאתי, משאירה אותו שוכב על המיטה ומאונן.

בערב, במיטה, כשרינה שכבה בחֵיקִי, סיפרתי לה על ההזמנה שקיבלנו, סיפרתי לה על הפגישה שהייתה לי, לא מסתירה גם את מה שעשינו במלון, וסיפרתי לה על התוכנית שלי, "זה לא יהיה קל, את תצטרכי להקריב" לחשתי לה כשסיימתי להסביר, "אבל תסמכי עלי, זה יהיה שווה".

"אני אוהבת אותךְ" רינה נמתחה ונישקה אותי על השפתיים, "אני מסכימה" היא נישקה שוב, נשיקה ארוכה ואוהבת, "כן, אני רוצה לעשות אתך ילד!".

אורי (הבן של נוגה):

"אני חרמן עליךְ" אוהד הודיע לי כשהוא נכנס הביתה וידעתי מה הולך לקרות עכשיו, "בואי" הוא נעמד בפישוק קל, שלשל את מכנסיו יחד עם התחתונים עד הברכיים ונשען עם ישבנו על שולחן האוכל הגדול, "על הברכיים! תמצצי!" הוא הגיש לי את אברו הזקור.

ירדתי על הברכיים לפניו והתחלתי למצוץ לו, היה לזיין שלו טעם מוזר, לא הרגיל, אבל מצצתי לו במרץ, מנסה לרצות אותו, אני יודע שכשהוא מוריד אותי ככה משהו מציק לו, אני גם יודע מה יקרה הלאה, תמיד הוא עושה את זה כשמשהו מציק לו, קודם אני אמצוץ לו עד שהוא יחליט שהוא מוכן, אחר כך הוא יכופף אותי על השולחן ויתקע אותי בלי ג'ל סיכה, רק עם הרוק שמצצתי לו, ואז הוא יספר לי, או יבקש ממני לעשות משהו, ככה זה תמיד, זאת לא הפעם הראשונה.

"תעמדי!" הוא פקד אחרי עוד כמה מציצות כשהזיין שלו, שתפח והתקשה, כמעט וחנק אותי, "המכנסיים!" ואני מהרתי והורדתי את המכנסיים והתחתונים, "תתכופפי!" הוא הצביע על השולחן ואני נשענתי עליו בתנוחת המזכירה האהובה עליו, נשען על המרפקים ומקפיד שכפות ידי ישקו לשולחן והרגשתי איך הוא מפשק את פלחי ישבני בידיו החזקות, מניח את ראש זקפתו הנוקשה ברקטום שלי ונועץ!

נשכתי שפתיים, הרוק שלי לבדו לא מספיק כדי לשכך את הכאב שהתפשט מפי הטבעת כשזיין גדול ונוקשה כמו של אוהד אהובי חודר לתוכו, לרגע הוא עצר, מתחשב, ואז אחז במותניי והתחיל לפמפם.

אכן הוא רצה ממני משהו. אחרי כמה פמפומים חזקים הוא הפליק בחוזקה על פלח ישבני החשוף ואמר "דיברתי עם אמא שלךְ, היא רוצה שגם את תזמיני אותה!" והיה משהו מאיים בקולו.

"בסדר, אני אתקשר אליה ואזמין"

"לא סתם תזמיני" הוא שוב הפליק לאחורי, "תגידי לה שאתה יודע מה אנחנו הולכים לעשות אחרי האוכל ושאתְ מזמינה אותה לרכב עליךְ"

"אוהד" התבכיינתי, "סיפרת לה?"

"כן" הוא אמר בקול מתמם אבל שמעתי את הגיחוך בקולו, "למה? את מתבישתְ?"

"כן" הסמקתי.

"מאמי, את לא צריכה" אוהד גחן ונישק לי את העורף, "אמא שלך דווקא נראתה מאד מגורה מזה" הוא שוב נישק, "את תתקשרי?!?" ולמרות שזאת הייתה שאלה שמעתי בה את אותו איום מוכר של 'תעשי מה שאני אומר לך או תעופי לכל הרוחות!'.

"אני אתקשר" נכנעתי ללא תנאי.

"עכשיו" והוא לקח את הפלאפון שלו, צלצל לאמא שלי ומסר לי אותו, "אני רוצה לשמוע!" הוא ציחקק וחזר לפמפם אותי.

ביום רביעי אוהד לקח אותי לקנות בגדים באותה בוטיק שמלות מפונפן שעושה הרבה כסף על גברים כמונו. הפעם הוא קנה לי חצאית מעטפת שחורה קצרה וחולצת כפתורים לבנה ודי שקופה ו…חוטיני וחזיה ורודים, "מאמי," הוא חייך אלי כשניסיתי להגיד שאני לא צריך חזיה, "אם אבא שלךְ הולך גם את צריכה!" ושוב היה זה באותו טון נוזף ומאיים, "את לא רוצה שאמא שלך תחשוב שאני לא דואג לךְ" שלף את הג'וקר ולזה לא הייתה לי תשובה.

"מאמי," אוהד לחש לי בלילה כשהוא שכב עלי במיטה וכתש עם העלי הגדול שלו את ישבני באותה תנוחה שכל כך אהובה עלי, "את יודעת שאני אוהב אותךְ" הוא לחש והוסיף נשיקה תאוותנית על העורף, מנפץ את שרידי ההתנגדות שאולי עוד היו לי, "ואת יודעת שכל מה שאני עושה זה מתוך אהבה כי חשוב לי שאמא שלך תראה עד כמה אני אוהב אותך, אז את תעשי כל מה שאני אגיד לך, נכון?!?" ושוב חזרה אותה נימת איום בקולו.

"נכון" לחשתי, "תודה אהובי" התמסרתי, "גם אני אוהבת אותך, כן, אני אעשה כל מה שתגיד לי, כן, הכול, כן, תן לי!" צווחתי בתאווה כשהרגשתי איך הוא נמתח ונועץ את עצמו עמוק לתוכי, "כן! אני שלך! אני אוהבת אותך!" והרגשתי את החום הנעים והמוכר ממלא את ישבני.

 

נוגה (אמא של אורי):

ישבנו במונית בדרך לארוחת הערב עם הבן שלי והבן זוג שלו, רינה ישבה צמודה אלי, מרוכזת בעצמה, וליטפתי את הברך שלה, ליטוף אוהב ומרגיע.

אם שותים לא נוהגים וכזאת אני, ידעתי שהלילה אנחנו הולכות לשתות אז לקחתי מונית. "המטרה מקדשת את האמצעים" לחשתי לרינה וחייכתי אליה, "תאמיני לי, הוא זכר אלפא, גם יפה וחסון וגם חכם, בדיוק מה שחיפשנו, ועם הגנים שלך ייצא לנו בדיוק מה שאנחנו כל כך רוצות"

במעלית היה לי שוב רגע של היסוס, מה שאני הולכת לעשות זה גילוי עריות ומאד לא מקובל, אבל כמו שאמרתי לרינה 'המטרה מקדשת את האמצעים' והתגברתי.

ברגע שהדלת נפתחה קפאתי! אף אחד לא הכין אותי למה שראיתי. קודם ראיתי את אוהד שפתח את הדלת ואז את אורי, הבן שלי, עמד לצידו, נועל נעליי עקב סטילטו, גרבי רשת מתוחות על רגליו, לובש חצאית קצרצרה וחולצה לבנה די שקופה שמתחתיה ניתן היה לראות חזיה ורודה ואם זה לא מספיק גם שפתון אדום היה מרוח על שפתיו!

"שלום אמא" אוהד חייך לעברי ואורי הסמיק וניסה לחייך גם הוא אך ללא הצלחה, "ברוכות הבאות" הוא הזמין אותנו להכנס והוביל אותנו לעבר הסלון הגדול.

התחיל סולידי, ישבנו בסלון, שתינו קוקטייל שאורי הכין ודיברנו, שיחת סלון טיפוסית שמהר מאד גלשה לפוליטיקה וכמו שאומרים 'שני יהודים – שלוש דעות', אז אנחנו היינו ארבעה ואף אחד לא ממש הסכים עם האחר, חוץ מהבן שלי כמובן שענה "אמן" על כל שטות של הבן זוג שלו.

ארוחת הערב הייתה טובה, ברור שהם לא בישלו את זה בעצמם והזמינו ממסעדה טובה וכשאורי הגיש לנו לא יכולתי שלא להתפעל מאיך שהוא הולך על העקבים הדקים והגבוהים, אפילו אני לא מצליחה ללכת ככה.

את הקפה עברנו לשתות בסלון, רינה נשארה עם אורי במטבח להכין ולפרוס עוגה בזמן שאני הלכתי עם אוהד לשבת בסלון.

לפי הסיפור של אוהד במסעדה ידעתי שעכשיו יתחיל האקשן ואכן לא הייתי צריכה לחכות הרבה שזה יקרה, "מאמי" אוהד פנה לבן שלי עם חיוך זימתי על שפתיו, "ספרי לאימא'לה איך אני אוהב לשתות את הקפה שלי!".

ראיתי את המבט שאורי שלח לעברו, מבט שמתחנן 'בבקשה, אל תעשה לי את זה', אבל זה נענה במבט כועס ונוזף שלא השאיר לו הרבה ברירה, "כשאני מוצץ לו" אורי גמגם והסמיק.

"מאמי, את הבת זוג שלי" אוהד חייך, "בטח התכוונת כשאת מוצצת לי".

"סליחה," אורי השפיל עיניים והסמיק עוד יותר, "כן, צודק, כשאני מוצצת לו".

"ומה העונש כשאת מתבלבלת?" אוהד חייך.

"בבקשה" אורי מלמל.

"תתפשטי!" אוהד ציווה, "או אולי את"

"לא, אני מתפשטת" אורי לא נתן לו לסיים והתחיל להתפשט במהירות.

ידעתי מה מצפים ממני, הכנתי לזה את רינה שלי לפני, "מותק," פניתי אליה, "את לא חושבת שגם לי מגיע פינוק?"

"מגיע" היא חייכה לעברי, "את רוצה שגם אני אתפשט?".

"ברור, כמו תמיד" חייכתי חזרה ובתנועה מהירה פשטתי את תחתוני החוטיני שלי וישבתי בפישוק רגליים.

אורי (הבן של נוגה):

כרעתי עירום על ברכי בין רגליו של אוהד ומצצתי לו, מימיני כרעה רינה, עירומה גם היא, ראשה קבור עמוק בין רגליה של אמא שלי והיא פינקה אותה ועל פי הגניחות התאוותניות של אמא היא עשתה את זה טוב.

היית מובך, נכון שאת רינה מוצצת לאמא שלי כבר ראיתי (ובגלל זה עזבתי אז את הבית ועברתי לגור בדירה משלי) אבל בחיים לא האמנתי שאמא תראה אותי עושה את זה לבן זוג שלי.

ההכרה שהם תאמו תכניות חילחלה לאט לאט למוחי. בעצם לֶמה יכולתי לצפות? אני זה שצלצל לאמא והזמין אותה, אני זה שאמרתי לה שאני יודע מה יקרה אחרי האוכל, ועכשיו זה קורה, ויותר מזה אני זה שהזמנתי אותה לרכב עלי! שבטח עוד מעט גם זה יגיע, אז מה אני מתפלא?

מצצתי במרץ, באיזה מקום בליבי קיוויתי שאם אוהד יגמור הוא יבוא על סיפוקו והמשחק יגמר אבל אז באה קפיצת המדרגה בפרוורטיות שלנו והיא הגיעה דווקא מהמקום האחרון שממנו ציפיתי, "מה אתה אומר," שמעתי את אמא אומרת וגם בלי לראות אותה ידעתי שהיא מחייכת, "בא לך לקחת את הבת זוג שלי לחדר המיטות ולדהור עליה קצת?" היא השאירה אותי המום.

"בכיף" אוהד הפתיע אותי עוד יותר, "דווקא מתאים לי לרכב קצת עליה" וראיתי חיוך זימתי נמתח על שפתיו, "ובינתיים, כדי שהמנוע שלך לא יתקרר מה דעתך שהבן שלך ימשיך לפנק אותך" הוא ציחקק, "נכון מאמי," הוא אחז בראשי ושלף במהירות את זקפתו, "אתה כבר מת ללקק ת'מנוש של אימא'לה" וזאת לא הייתה שאלה, זאת הייתה קביעת עובדה באותו קול שלא משאיר לי הרבה ברירות.

נוגה (אמא של אורי)

'המטרה מקדשת את האמצעים', 'המטרה מקדשת את האמצעים', 'המטרה מקדשת את האמצעים', חזרתי שוב ושוב במוחי אחרי המנטרה שלי, מתכוננת לרגע הגדול, 'המטרה מקדשת את האמצעים' חזרתי שוב, אוספת את טיפת האומץ האחרונה הדרושה לי ו… "מה אתה אומר," פניתי לאוהד, "בא לך לקחת את הבת זוג שלי לחדר המיטות ולדהור עליה קצת?" השלמתי במהירות, מרגישה איך הלב שלי דופק במהירות ואיך הלשון של רינה שבתוכי קופאת ולא זזה.

כמו שציפיתי אוהד ניצל את המצב כדי להביך עוד קצת את אורי שלי ושלח אותו לרדת לי, לאמא שלו! "כדי שהמנוע שלך לא יתקרר" הוא צחק ושוב חזרתי ולחשתי בתוכי את אותה המנטרה, 'המטרה מקדשת את האמצעים', בזמן שהבן שלי תפס את המקום שרינה פינתה בין רגליי.

ראיתי את המבט המבוייש בעיניו של אורי ועצמתי עיניים, מרגישה את הנשימה שלו מתקרבת אל שפתי הכּוּס הכל כך מגורות שלי.

התרווחתי לאחור ופישקתי חזק רגלים. הסמקתי כששפתיו של בני נשקו לשפתי הכּוּס הרגישות שלי, שולחות מין זרם בכל גופי, בדיוק כמו בחלום הארוטי ההוא שלי הרגשתי איך אני מתגרה, איך הפטמות הופכות נוקשות כפלדה והפוֹת הופך לביצה טובענית וגניחת הנאה קטנה חמקה בין שפתיי.

אורי, הבן שלי, אולי מוצץ זרגים מעולה אבל אני מוכרחה להודות שלפנק אשה הוא לא ממש יודע, למרות שנראה לי שהוא מאד השתדל אבל כל הטאבו שבעניין, או יותר מדוייק שבירת הטאבו, הפכו את זה לחוויה מחרמנת ברמות שלא יאומנו, המחשבה שהוא מנשק ומלקק את הכוס-של-האמא-שלו הפכה את כל העניין למשהו שמעבר לסתם עוד מציצה, ותאמינו לי, קיבלתי הרבה מציצות בחיי, מנשים ומגברים, כולל מאבא שלו שאותו אילפתי לעשות לי את זה.

התמכרתי לתענוג, גונחת בקול, הקולות שהגיעו מחדר השינה רק הגבירו את החרמנות שלי והרגשתי איך אני דוהרת לעבר אורגזמה שלא חשבתי שתגיע, התנשפתי בקול, אוחזת ביד אחת את ראשו ומצמידה לערוותי שלא יברח לי באמצע ואת היד השניה דחפתי אל תוך החזיה והתחלתי למולל את הפטמה הנוקשה, הכל כך רגישה, "כן" גנחתי בקול מלא תשוקה, "כן, שם, בדיוק שם! כן, עכשיו!" וכל גופי נמתח, "כן, הנה! עכשיו!" הצמדתי בחוזקה את שפתי הכוס אל שפתיו, "כן! הנה! עכשיו!" צווחתי בקול בלי בושה "הנה!!" גמרתי בסערה, מתנשפת בכבדות, "לא!! תמשיך!" עצרתי אותו כשהוא רצה להפסיק, "תמשיך, עוד, כן, אני אוהבת שאתה מוצץ לי!" והייתי כל כך משולהבת שלרגע שכחתי למי אני אומרת את זה.

מחדר השינה בקעו צהלותיו של אוהד, מילים גסות, בוטות ומעליבות, ורק המנטרה שחזרתי לשנן עצרה אותי מלהתפרץ לחדר השינה ולהפסיק את המשגל שלהם ופתאום, במין רגע של כעס, אורי כבר לא היה הבן שלי אלא הבן זוג של אוהד ואם אוהד רוכב על הבת זוג שלי אין סיבה שאני לא אדהר על הבן זוג שלו ו…"תעמוד על ארבע, כמו כלב!" פקדתי עליו בקול עצבני, "ותכין את התחת שלך!" הוספתי ושלפתי במהירות את הסטראפאון שהבאתי בתיק, "איך אמרתָ לי?" שאלתי, מגחכת לעברו כשסיימתי להצמיד את הסטראפאון, ונעמדתי מאחוריו, כופפתי ברכיים וירדתי עד שקצה התותב השחור נשק לחריץ ישבנו, "זוכר מה אמרת לי? אמא, אני מזמין אותך לרכב עלי?" הזכרתי ופישקתי את פלחי ישבנו בשתי ידיי, "זוכר?" לחצתי את קצה התותב אל פי הטבעת המכווץ עליו, "זוכר?!?" שאלתי שוב כשהוא לא ענה ובתנועת אגן חזקה, בלי שום שמן סיכה, נעצתי לתוכו את התותב והתחלתי לדהור עליו, לדפוק אותו, לפמפם את התחת של הבן שלי.

אורי (הבן של נוגה):

נשכתי שפתיים, כאב לי, לא האמנתי שאמא תעשה לי את זה, אמא שלי, נכון, כשהזמנתי את אמא לרכב עלי ידעתי שזה מה שיקרה, אפילו התכוננתי לרגע הזה, אבל לא חשבתי שהיא תתקע לי אותו על יבש ותאמינו לי זה כואב!

"עכשיו אתה זוכר?" אמא טחנה אותי בתחת, מצחקקת, "אתה שומע איך הבן זוג שלך מזיין?" היא המשיכה, "אתה יודע את מי הוא מזיין?"

"את הבת זוג שלך?"

"כן, את הבת זוג שלי, מזיין אשה הבן זוג ההומו שלך" היא צחקה, "הומו אעלק"

שתקתי. מהחדר השני שמעתי את אוהד גונח בהנאה, מתנשף את אותן נשיפות מוכרות כשהוא מתקרב לאורגזמה שלו רק שהפעם לא אני הוא זה שהולך לקבל את המטען החמים שכל כך חביב עלי אלא מישהי אחרת, אשה.

ההתנשפויות האלה שלו הלכו והתגברו, אותו שמעתי מצויין, אותה לא. "כן, הנה!" שמעתי את אוהד צווח, "כן, עכשיו תרגישי מה זה זיין אמיתי" הוא צרח בקול גאה, "לא התחליפים הזולים שהיא תוקעת לך".

"אז מה?" גם אמא שמעה אותו, "תחליף זול אני תוקעת לך" היא טחנה אותי, תוקעת את התותב הגדול חזק ומהר בישבני הכואב, "וואו בן, מה זה? עומד לך?" היא צחקה, התכופפה ואחזה בזקפתי המתוחה, "תחליף אבל אתה אוהב אותו" התחילה לשפשף לי, "מה אמא לא תעשה בשבילך?"

"כן! הנה!" שמעתי את אוהד מהחדר השני, "כן! הנה! קחי! הנה אני משפריץ! הנה, קחי! אני ממלא אותךְ, כן ביץ', עכשיו תרגישי את הדבר האמיתי! הנה, עכשיו, קחי!!!" ואז דממה ו…השפרצתי, כן, גם אני גמרתי, מלאתי את החדר באותו ריח שפיך טרי.

עד שאוהד ורינה חזרו אמא פשטה את הסטראפאון והתלבשה. "נו?" היא חיבקה את רינה ונישקה אותה, "הצליח?".

"הצליח" רינה חייכה לעברה, "עשה אותי" היא לחשה לה והן שוב התנשקו.

"אז תתלבשי, הולכים" אמא מיהרה ואספה את הבגדים שלה ונתנה לה אותם, "יאללה, מהר, הולכים"

אוהד ניסה לשכנע את אמא להשאר, שהערב עוד צעיר ויש לו עוד כמה רעיונות שהיא לא יכולה לוותר עליהם אבל אמא ויתרה. "תשכח מזה" היא ציחקקה, "תם הטקס" היא אחזה בידה של רינה שהתלבשה והובילה אותה אל עבר הדלת.

** אפילוג **

באופן מפתיע היחסים שלי עם אמא השתפרו מעט אחרי אותו הלילה, הייתי מתקשר אליה בערב שבת ומאחל לה "שבת שלום" אבל היא לא הרשתה לי לבקר אותה למרות שהיא הסכימה שנפגש לארוחת צהרים במסעדה אבל בתנאי שבלי אוהד, אמא לא רצתה לפגוש אותו בשום תנאי.

חודש אחרי אוהד זרק אותי. "נמאסתְ עלי, אתְ משעממת אותי. אל תבואי יותר, אני לא רוצה לראות אותךְ!" לא טרח להגיד לי את זה בפנים ועשה את זה במסרון.

בכיתי בלי סוף. ניסיתי להתקשר אבל הוא סינן אותי. ניסיתי לבוא אליו אבל התברר לי שהוא החליף מנעול והמפתח שלי לא מתאים יותר ולפתוח ת'דלת הוא לא הסכים. למסרונים ששלחתי לו הוא כמובן לא הגיב. כשחיכיתי לו ליד הבית ראיתי אותו מגיע עם בחור צעיר ויפה, מחבק אותו כמו שהוא היה מחבק אותי, "דֶבֶק, תעופי!" הוא צעק עלי, "אם אתְ לא רוצָה שאני אפרק אותךְ!"

גם אחרי שאוהד זרק אותי אמא לא הסכימה שאני אבוא לבקר אותה, מסבירה לי שרינה לא סלחה על מה שאוהד ואני עשינו לה.

בינתיים פגשתי בחור חדש ורק אז הבנתי שאפשר לאהוב גם בלי להעניש, להכאיב ולשחק באותם משחקי זימה שאוהד כל כך אהב.

באחת מארוחות הצהרים המשותפות עם אמא סיפרתי לה עליו ועל היחסים הכל כך שונים איתו ולהפתעתי אמא הזמינה אותנו לארוחת ערב שבת אצלם.

אמא ורינה פתחו לי את הדלת ונשארתי המום, הכרס של רינה לא השאירה ספק שהיא בהריון. "ממי?" שאלתי את אמא כשעזרתי לה במטבח.

"סוד" היא חייכה, "סוד כמוס, אבל מה זה חשוב? העיקר שבקרוב תהיה לך אחות!".

 

סוף