ההרמון (חלק 1)

שני הגברים כרעו בפני סיגל, הסירו את נעליה ונשקו את בהונות רגליה
סיגל שיחררה אותם בתנועת יד קלה:
"תודה, אתם יכולים לחזור לחדרים אבל קחו איתכם את שלושת הגברים החדשים, הראו להם את חדריהם ותכינו אותם לטכס החניכה בערב"
"ואתם" פנתה אל שלושת הגברים שזה עתה הכניסה להרמון שלה, "אתם יכולים לשחרר את הידיים, אבל זיכרו, אתם עבדים שלי ותבצעו כל פקודה. ברור?"
"כן המלכה" השיבו במקהלה

ההרמון

סיגל, מדריכת הספורט, עמדה לסיים את השיעור. גזרתה הדקיקה, עיניה הירוקות הגדולות משכו את תשומת לב המתאמנים כתמיד. קבוצה חדשה של כ 25 גברים בגילאים שונים עמדו מולה באולם הגדול וביצעו כל הנחייה והוראה בדייקנות ובצייתנות. סיגל מודעת היטב לכוחה וליכולת ההשפעה שלה על גברים. היא הביטה בקבוצה וחילקה הוראות אחרונות.
"כולם, להניח ידיים מאחורי העורף. עכשיו שלבו את האצבעות"
"עכשיו אתם חשים שאינכם יכולים להפריד את האצבעות"
"הן דבוקות האחת לשניה כאילו התיכו אותן זו לזו"
"נסו לפתוח ולשחרר – זה בלתי אפשרי"
"נסו שוב"
"זה בלתי אפשרי"
"מי שיכול לשחרר את האצבעות שייצעד צעד אחד קדימה" פקדה.
רוב הקבוצה צעדה לפנים. שלושה גברים נותרו עומדים כשידיהם שלובות מאחורי העורף.
סיגל הביטה בהם.
"אתם שלושתכם" הורתה בקולה הסמכותי. "היכנסו לחדר שלי" אמרה והצביעה על החדר שבפינת האולם.
"כל השאר, משוחררים, להתראות בשבוע הבא"
"אז אתם לא יכולים לשחרר את הידיים, נכון?" אמרה סיגל כששלושת הגברים התכנסו בחדרה.
לא, לא יכולים, ענו אחד אחרי השני
"מצויין, מרגע זה אתם שלושתכם תהיו עבדים שלי, תצטרפו לקבוצה של עבדים שאני מחזיקה אצלי בבית, תשרתו אותי, תבצעו כל מה שאורה לכם ותקראו לי המלכה, ברור?"
"ברור המלכה" – ענו שלושת הגברים ביחד.
סיגל היתה מרוצה. ההרמון שלה היה זקוק לשידרוג ושלושת הגברים שנפלו תחת כוח השליטה שלה, תחת הכוח ההיפנוטי שהפעילה עליהם, נראו כמו תגבורת טובה. נותר רק להביא אותם אל ההרמון ולבחון אותם. סיגל היתה רגילה לאסוף בדרך זו עבדים טריים וחדשים שלא היה להם מושג מה עומד לקרות להם. הם הגיעו לשיעור ספורט שיגרתי וסיגר, ומצאו את עצמם הופכים לעבדיה הנרצעים.
"היכנסו למכונית" פקדה כשיצאו מאולם הספורט. אמרה ולחצה על השלט של ג'יפון הוולוו המהודר שלה.
שלושת הגברים נכנסו לג'יפון וסיגל לחצה על הדוושה. בנסיעה מהירה שלא היתה מביישת גם נהג שודים הגיעה תוך כמה דקות לביתה.
סיגל צעדה על השביל המרוצף בתוך גן סבוך, כששלושת הגברים הולכים אחריה. מולם התגלתה דלת עץ גדולה ורחבה בפתח הבית ועליה שלט גדול:
ההרמון של סיגל
הדלת נפתחה לרווחה. שני גברים עמדו במפתן הדלת והמתינו לסיגל ולשלושת הגברים. לבושים במכנסי טייץ הדוקים וחולצת טריקו שחורה שעליה הכיתוב: "גם אני שייך להרמון של סיגל"
שני הגברים כרעו בפני סיגל, הסירו את נעליה ונשקו את בהונות רגליה
סיגל שיחררה אותם בתנועת יד קלה:
"תודה, אתם יכולים לחזור לחדרים אבל קחו איתכם את שלושת הגברים החדשים, הראו להם את חדריהם ותכינו אותם לטכס החניכה בערב"
"ואתם" פנתה אל שלושת הגברים שזה עתה הכניסה להרמון שלה, "אתם יכולים לשחרר את הידיים, אבל זיכרו, אתם עבדים שלי ותבצעו כל פקודה. ברור?"
"כן המלכה" השיבו במקהלה
סיגל התיישבה לה בנחת על הספה בסלון המרווח, התרווחה בקלילות והמתינה לעבד שהגיע עם קערה גדולה והניח אותה מתחת לרגליה הענוגות. מסאז' מרגיע לרגליה של סיגל היה הטיפול הרגיל שזכתה לו מדי יום כששבה מעמל יומה. העבד, לבוש בדיוק כמו שני הגברים שפתחו את הדלת, הקפיד לעסות את כפות הרגליים בעדינות, ללקק את המרווחים שבין הבהונות ולמרוח את כפות הרגליים בקרם ריחני.
סיגל הביטה בעבד, גבר כבן 40, שמשרת אותה כבר כמה שנים, ואמרה:
"את השוט"
הגבר יצא לרגע ושב מייד כששוט ארוך בידו והניחו בידה של סיגל
"תתכופף" אמרה והגבר מיהר למלא את הפקודה תוך שהוא מפשיל את מכנסי הטייץ ההדוקים.
"אתה יודע למה אתה עומד לקבל את ההצלפות?"
"כן המלכה, כי שירתתי אותך ולא עמד לי"
"יפה מאוד" אמרה והחלה להפליא בעבד סידרה של הצלפות שהותירו על ישבנו פסים אדומים כהים.
סיגל הביטה בגבר הכורע לידה.
"קום" פקדה ובחנה אותו בקפדנות
"ככה אני רוצה אותך כשאתה משרת אותי, ברור?" אמרה ושלחה רגל יחפה אל הזין הזקור שלו.
"כן המלכה" אמר וקד קידה עמוקה
"אתה משוחרר"
סיגל נחה כשעה שרועה על הספה, מנמנמת קלות.
משהתעוררה, לחצה על לחצן גדול שהיה מותקן בקירבת הספה
גבר נמוך קומה, לבוש כמו הגברים שלפניו, התייצב במהירות וכרע על ברכיו
"כן המלכה"
"תכין את האולם הגדול לעוד שעה. נערוך שם טכסי חניכה לשלושת הגברים החדשים שצדתי"
"הוראות מיוחדות?" שאל
"הטכס הרגיל" אמרה ופטרה את הגבר הקטן בבעיטה הגונה הישר בזין הזקור שלו שבלט היטב ממכנסיו ההדוקים
הקריאה להתאסף באולם הגדול נשמעה בכל רחבי ההרמון. סיגל המתינה כמה דקות ויצאה לעבר האולם.