הבנות – חלקים 1-3

……………טוב, אמרה דיאנה כשהיינו בחדר. תתפשט. אמרה והביטה בי בעודי מתפשט לאיטי
"תזדרז, אין לנו את כל הערב" זירזה אותי
הסרתי את הכל למעט התחתונים
דיאנה הביטה בי במבט חודר: "כן, גם את התחתונים"……………………..

 

 

הבנות

יום שישי אחר הצהרים, בעודני מתעורר מן השנ"צ הטלפון מצלצל ועל הקו ידידתי הטובה דיאנה:
"זוכר שהבטחת לי ליומולדת מה שאני רוצה? אבל ממש מה שאני רוצה?"
"ברור שאני זוכר, דיאנה. כל מה שתבקשי, עד חצי המלכות" עניתי
טוב, אז זהו, שאני, ענת, יוספה ואראלה, נפגשות הערב בירושלים לבלות ביחד ואתה בטח זוכר שכשארבעתנו נפגשות האדמה רועדת"
"ברור שאני זוכר, למרות שמעולם לא פגשתי בהן, אבל אני יודע שארבע סוטות שכמותכן בחדר אחד זה בניגוד לאמנת ג'נבה, אבל מה זה קשור אלי? זה ערב בנות, לא?"
"אה, כן ברור, אבל אני מביאה אותך בתור המשרת שלנו, אתה מבין? יש לי כמה רעיונות איך אתה תעשה טוב לכולנו. זאת תהיה מתנת יומולדת בשבילי שמעולם לא קיבלתי שכמותה, ברור?"
"כן", עניתי, "ברור, אני אקיים מה שהבטחתי, ואעשה כל מה שתבקשי, הכל, ממש כמו שהבטחתי." עניתי תוך שאני חש כיצד הדם יורד לי מן הפרצוף וממלא מקומות אחרים.
"השתגעתי, אני הולך להתחרט על מה שהבטחתי" חשבתי לעצמי בשקט אבל לא אמרתי דבר
בצד השני של הטלפון, היתה שתיקה של דקה.
"מעולה", שמעתי את דיאנה אוספת אוויר. "תגיע אלי בעוד שעה ומחצה ואני כבר אתן לך הוראות מדוייקות"
"כמובן" עניתי ומיהרתי לסיים את השיחה
הזמן חלף במהירות, מקלחת והתארגנות ובדיוק בשעה 7 בערב החניתי את הרכב ליד ביתה של דיאנה.
"חכה למטה, אני כבר יורדת" שמעתי את קולה המוכר של דיאנה באיטנרקום.
ואכן תוך 4-5 דקות, היא היתה למטה. כמו תמיד לבושה כראוי. מכנסיים שחורים הדוקים, וחולצה הדוקה עוד יותר עם מחשוף עמוק יותר מים המלח. ומעל כל זה, החיוך המטריף שלה.
דיאנה הושיטה את ידה ואני נשקתי את היד כיאות ואז פתחתי את הדלת
הימנית והמתנתי עד שדיאנה התיישבה בכסא בנוחות. רק אז ניגשתי אל הדלת השמאלית והתיישבתי ליד ההגה.
"לירושלים" פקדה בשקט ולא הוסיפה אף מילה.
הדרך עברה במהירות ובריגוש עצום. דיאנה לא דיברה ורק שלחה מדי פעם את ידה הארוכה הישר אל מפשעתי וליטפה את מה שהיה שם כשהיא מביטה בי ומחייכת את החיוך הנפלא שלה. חיוך של חתולה ששומרת על השמנת שלה.
משהגענו לירושלים, חילקה לי הוראות חד מילתיות:
"ימינה"
"שמאלה"
וכן הלאה, עד שברגע מסויים אמרה: "תחנה כאן"
החניתי את הרכב וניגשתי לפתוח את הדלת לדיאנה. עלינו במדרגות ודיאנה פתחה את הדלת מבלי לדפוק או לצלצל, ניכר היה שחשה כבת בית בדירה שאליה נכנסנו.
בפנים, בחדר גדול, ישבו שלוש בנות, שתו קפה והצטחקו. מאחוריהן, הבחנתי בשולחן אוכל עגול וגדול ערוך לארבעה ועליו מפה גדולה ששוליה הרחבים גולשים כמעט עד הריצפה.
"בוא, אכיר לך את חברותי. כולן סוטות מדופלמות עם תעודה. לכל אחת יש תעודה ממוסד מכובד אחר"
הבטתי בסקרנות בבנות, תוך כדי שדיאנה מציגה אותי בפניהן האחת אחרי השנייה. בעודי לוחץ את ידן, סקרתי אותן בדקדקנות.
"תכיר, זו אראלה היא הנשלטת היחידה בחדר (מלבדך כמובן) ילדה מדהימה עם לב ענקי"
הבטתי בה, היה לה חיוך כובש ומראה של ילדה\אישה שיער שחור (עורב) גלי וארוך, שפתיים מלאות ומבט חם, גוף מלא עם חזה קטן (לא דבר רגיל אצל נשים מלאות) סקסית ומושכת. לחיצת ידה היתה מעודנת אבל לא חלשלושה
"יוספה – היא בת דמותי קצת כמו אחותי הגדולה" הבטתי ביוספה שהעניקה לי לחיצת יד חזקה ונמרצת ומבט חודר מבעד למשקפי הראיה שלה, היישר אל תוך ראשי. ללא שמץ של חיוך. קשוחה? אישה מלאה מאד, (ואני נמשך לנשים מלאות) שיערה הגלי חום אדמדם, מבט חודרני שמשתקף מבעד למשקפי ראיה. היא היחידה שקצת הפחידה אותי.
"וזוהי ענת היא החדשה שבחבורתנו היא חברה של יוספה כבר שנים רבות אבל עכשו של כולנו ענת היא דומית ודומיננטית"
תוך שאני לוחץ את ידה, סקרתי את ענת, הבלונדינית, אישה נאה, לחיצת יד קלה, מסוייגת, לא משדרת אפילו טיפה של קירבה. לא היה מקום לספק. הדומיננטיות שלה ניכרה בכל תנועה ומבט שלה. מעט שמנמונת, מראה מזרח אירופאי ומבט שמקרין איכות וריחוק. הבטתי בשפתי הדובדבן שלה, והעפתה מבט מטוף לעבר הקעקועים היפהפיים שלה אבל מיהרתי להחזיר את המבט אל עיניה שלכדו את עיני במבט שאומר: "ברור לך שאני השולטת כן"
"יפה" אמרה דיאנה, "עכשו כשאתה מכיר את כולנו, בוא איתי לחדר השני", אמרה והובילה אותי אל חדר שינה שהיה צמוד לחדר הגדול

 

חלק 2

טוב, אמרה דיאנה כשהיינו בחדר. תתפשט. אמרה והביטה בי בעודי מתפשט לאיטי
"תזדרז, אין לנו את כל הערב" זירזה אותי
הסרתי את הכל למעט התחתונים
דיאנה הביטה בי במבט חודר: "כן, גם את התחתונים"
הביטה בי וחייכה את החיוך המטריף שלה כשהבחינה שאני כבר זקור כמעט עד הסוף.
דיאנה הלבישה על ראשי כיסוי עיניים כבד ואטום ונתנה לי את ידה.
"בוא נחזור, הבנות מחכות. אתה לא היית רוצה לגרום להן להמתין יותר מדי, נכון?"
הוליכה אותי בחזרה לחדר והביאה אותי עד השולחן.
"תתכופף, עוד" אמרה, ודחפה אותי אל מתחת לשולחן.
תקשיב טוב, אלו ההנחיות שלך:
– אתה יכול להסיר את כיסוי העיניים כעת
– אתה תפנק את כולנו ותיגרום לכל אחת ואחת מאיתנו לגמור ולהתפתל מרוב תענוג.
– בשום מקרה אתה לא מוציא את הראש מבעד למפה
– אסור לך בשום מקרה לשלוח את ידיך מעל לקו החגורה של מי מאיתנו.
– ברור?
"ברור לחלוטין, דיאנה" עניתי והסרתי את כיסוי העיניים
הבטתי מסביבי. המפה הכבדה חסמה כל ראות מעבר לשולחן הגדול ומה שנמצא מתחתיו
ומה שהיה שם מתחת לשולחן היו כמה כריות, שני שרפרפים מרופדים (ככל הנראה כדי להקל עלי את השהות (הממושכת ככל הנראה,) שהבנות תיכננו עבורי שם למטה. מעל השולחן שמעתי את הבנות משוחחות וצוחקות בקול רם
מסביב ראיתי ארבע זוגות רגליים חשופות לחלוטין. כן, הבנות לא ביזבזו זמן כולן ישבו ללא מכנסיים וללא תחתונים כך שמה שראיתי היו ארבע חלקים תחתונים עירוני לחלוטין. עוד אני מביט סביב והבנות, חסרות סבלנו החלו לשלוח את רגליהן אלי. הרמז היה ברור והתחלתי ללטף וללקק רגל אחרי רגל. לא, מלבד זוג הרגליים המוכר והמתוק של דיאנה, לא יכולתי לזהות של מי היה כל זוג רגליים.
חפנתי כפות רגליים והתחלתי ללטף ולנשק זוג אחרי זוג אבל התרכזתי קודם כל ברגליה של דיאנה. נישקתי וליקקתי את הבהונות, מצצתי וליקקתי בוהן אחרי בוהן. שלושת הזוגות האחרים אפפו אותי מכל עבר, הבנות לא חסו על שום חלק בגופי ואפפו אותי מסביב, מלטפות ומועכות אותי ברגליהן בתביעה לפינוק. זה היה מטריף, רגל אחת כבדה וחזקה התיישבה היישר על הזין הזקור ומעכה אותו בכוח. הרמז היה ברור. ידעתי שאם לא אטפל בבעלת הרגל הכבדה, אשלם על זה בכאב עז.
הנחתי לרגליה של דיאנה והתחלתי ללקק ולפנק את רגליה של בעלת הרגליים הכבדות. מעלי החגיגה נמשכה. כוסות שיקשקו, הצחוקים גברו וניכר בבנות שהן מבלות היטב.

 

חלק 3

התחלתי להבין שאם לא אספק את הבנות הן לא תפסקנה לבעוט בי ולמעוך אותי מתחת לשולחן. התרוממתי על ברכי, כשאני מנצל את אחת הכריות שהוכנו לי. תוך שאני מתעלם מן המכות, לטיפות ומעיכות שכפות הרגליים של הבנות החוגגות מעניקות לי, נאחזתי בזוג אחד, רגליים כבדות ומוצקות, (יוספה? חשבתי לעצמי) והתחלתי לטפס במעלה השוקיים והירכיים וכשאצבעותי מפלחות את המרחב שבין הירכיים (ללא שום התנגדות מלמעלה) הגעתי במהירות אל החריץ הלח ששפתיו כבר היו מופשלות ומוכנות. נישקתי את השפתיים וכשאני מזיז לצדדים את זוג השפתיים הבשרניות שלחתי את לשותי לצלילה עמוקה ואינטנסיבית היישר לתוך המערה הלחה שקיבלה את לשוני בהכנסת אורחים ראוייה לשמה. ליקקתי, מצצתי ופימפמתי הצלפתי בלשוני לכל צד בעוד שפתי מרפרפות על פני השפתים הגדולות והרכות המופשלות לצדדים. חשתי כיצד הרטיבות הנעימה והטעימה מאיימת לבלוע את פני. יכולתי לחוש ברעד הולך וגובר של הירכיים שסגרו על ראשי. היה ברור שבעלת הרגלים שבתוך כוסה טיילתי, לא התכוונה לאפשר לי להשתחרר מן הלפיתה העזה. התקדמתי עם פי למעלה, כשאני חותר היישר לעבר הדגדגן שכבר במגע ראשון יכולתי לחוש שהוא נפוח ומלא. במכת לשון שיחררתי אותו מנדנו והתחלתי למצוץ אותו בעוצמה, שואב אותו אל בין שפתי בעוד לשוני מסתחררת סביבות ומתפתלת ומעניקה לו טיפול של זונה קוריאנית. זה לא לקח זמן רב. בעלת הירכיים העבות, החלה לרעוד ולרטוט וגמרה בעוצמה שאיימה למחוץ את פני, אך בתוך כמה שניות נפתחו הירכיים וראשי האחוז ביניהן יצא לחופשי, מוכן לשרת את האישה הבאה. כל אותו זמן שלוש זוגות הרגלים לא חדלו מלאפוף את גופי ופני ומדי פעם רגל אחרת השתלטה על הזין הזקור שלי ותבעה עליו בעלות במפגיע.
מעלי, קולות הצחוק והכוסיות המשקשקות הטריפו אותי. חשתי צמא ורעב אבל היה ברור שאין לי סיכוי להשתחרר מן המשימה שקיבלתי בטרם אגמיר את ארבעת הבנות.
אחזתי בשתי ידי בזוג הרגלים הבא בתור, בהירות מאוד, קצת מנומשות ואף הן די מוצקות. בוודאות לא רגליה של דיאנה. התחלתי ללקק את דרכי במעלה הירכיים. הרגליים לא נפתחו לקראתי בתחילה. חשתי מין רתיעה. ביישנית? חשבתי לעצמי. אבל ל נתתי לזה להפריע לי, המשכתי ללקק במרץ, כששפתי מוסיפות מציצות מעודנות של הבשר המנומש והנעים למגע. עדיין לא חשתי בקבלת פנים חמימה. הוספתי נשיכות קלילות והפלא ופלא, זה עבד – זוג הרגליים נפתח במהירות והדרך למעלה היתה סלולה עבורי.
המשכתי לעלות לעבר המערה הנכספת, וכל אותו זמן כפות הרגליים המשיכו לרקד על גופי בכל מקום ומקום. רגל אחת עקשנית במיוחד התיישבה הישר על הזיקפה הדואבת שלי והחל להחליק הלוך ושוב כאילו במטרה לגרום לי לפלוט. התפתלתי כדי להימנע מן החיכוך הנעים אך מאיים. ידעתי שאם בעלת הרגל, תגשים את זממה אני אתקשה בהשלמת מלאכתי מתחת לשולחן, והדבר האחרון שרציתי היה לאכזב את דיאנה, כי ידעתי היטב מה תהיינה ההשלכות.
המאבק בין אי רצוני לגמור ובין רצוני לשרת את בעלת זוג הרגליים המנומשות הלך וגבר…..

Loading

3 מחשבות על “הבנות – חלקים 1-3”

  1. תודה על הביקורת – המלצה שלי – דלג באופן קבוע על הסיפורים שלי, רפאל

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן